“תעשיית השנאה”: הסתה אנטישמית קשה העושה שימוש ב”פרוטוקולים של זקני ציון” נכללה בפרשנות ששודרה לאחרונה ברדיו דמשק.

תשרין, 17 בספטמבר 2009

תשרין, 17 בספטמבר 2009


תשרין, 17 בספטמבר 2009
תשרין, 17 בספטמבר 2009: הישראלים כגנבי איברים מהפלסטינים: גנב מומחה לפתיחת כספות פוגש גנב
המתמחה בפתיחת חלל הבטן לצורך הוצאת איברים. הגנב הראשון מתעניין לגבי כלי העבודה שהגנב השני מחזיק,
והגנב המצויד בכלי ניתוח אומר: “אלה הם כלי עבודתי”.

1. ב-1 בדצמבר 2009 (19:07) שודרה ברדיו דמשק הסתה אנטישמית קשה, העושה שימוש ב"פרוטוקולים של זקני ציון" והכוללת גידופים כלפי אנשי הדת היהודים. ההסתה האנטישמית הופיעה בדברי פרשנות של הפרשן הידוע פאא’ז קנדיל, בפינת "קול פלסטין" של רדיו דמשק, במסגרת התוכנית "שיחת היום". להלן קטעים מדברי הפרשנות:

א. בפתיחת דברי הפרשנות נאמר: "אין מנוס מכך שהאדם העוקב אחר הפשע הציוני, יעלה בזיכרונו את אותם טקסטים נפשעים, המכונים הפרוטוקולים, כלומר – המסמכים של רבני ציון ולא של זקני ציון כפי שנהוג [לחשוב]. אותם פרוטוקולים המתירים הרג של ילדים לא יהודיים…".

ב. הפרשנות ממשיכה ומציינת, כי בספרו של מייסד התנועה הציונית תיאודור הרצל מופיעים דברים הגרועים בהרבה מאלו המופיעים בפרוטוקולים של זקני ציון. "הרצל אומר בספרו שאם יהיה לנו – כלומר ליהודים – את פלסטין אנו נהרוס את כל מה שלא יהודי בה, כלומר – את כל המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות…".

ג. מאמר הפרשנות מתייחס לספר שהוציא אחד הרבנים המכונה במאמר "מומיה בלה" [לא ברור לנו לאיזה ספר הכוונה]. לדברי המאמר תמכו בספר זה "חלאות נוספות מקרב המומיות הבלות המכונות רבנים…". הרבנים מואשמים [בהטפה] לביצוע ג’נוסייד, בניגוד מוחלט לתפיסה, הטוענת שלא יתכן שפשע שכזה ימצא ביטוי בדת מונותאיסטית או אפילו לא מונותאיסטית.

ד. המאמר מסתיים באזהרה המופנית לרבנים כי "כל פושע ציוני" ישלם את המחיר היקר ביותר [קרי, ישלם בחייו] אפילו על פציעת אזרח ערבי; זאת ועוד, המאמר פונה ל"מומיות הישראליות הללו הנקראות רבנים" ומציין שעליהן לדעת כי האינתיפאדה, הנמצאת עתה במצב של רגיעה, עשויה בקלות להיהפך לאקטיבית. המאמר מזכיר כי האינתיפאדה הקודמת הביאה לסילוקם מהגדה המערבית ומהרצועה של כל הציונים ואף גרמה לגרוש "ציונים רבים" הרחק מפלסטין "אל ארצותיהם האמיתיות ביבשת האירופית".

2. מאמר פרשנות זה אינו יוצא דופן בכלי התקשורת הסוריים, בהם בולטת דרך קבע הסתה אנטי-ישראלית חריפה בה משולבים מוטיבים בעלי אופי אנטישמי מובהק. הסתה אנטי-ישראלית ואנטישמית חריפה מופיעה לעיתים קרובות בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, הנמצאים תחת פיקוח הדוק של המשטר הסורי. משטרו של הנשיא בשאר אלאסד נוהג להצהיר על חתירה של סוריה לשלום עם ישראל כבחירה אסטרטגית והוא שב ומציע לחדש את המו"מ עם ישראל (לפי תנאיו). בו בזמן המשטר הסורי לא זאת שאינו עושה מאמץ קל שבקלים להכשיר את דעת הקהל הסורית לקראת דו-קיום עם ישראל ויחסי נורמליזציה עימה, אלא שהוא מתיר ואף מעודד דרך קבע הסתה אנטי-ישראלית ואנטישמית קשה.