זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
איתאללה חסין-עלי מנתט'רי
אבל כבד באיראן על מותו של איש הדת הבכיר, איתאללה חסין-עלי מנתט'רי
כרזת ”התקוממות מחרם הירוקה“
Fars News Agency
ספורטאיות איראניות בתחרות הקראטה במינכן, מתוך: IPNA, 18 דצמבר
שחקני הכדורגל של קבוצת ”פאס המדאן“ בחולצות תמיכה במנהיג
|
במוקד אירועי השבוע:
|
אבל כבד באיראן על מותו של איש הדת הבכיר, איתאללה חסין-עלי מנתט’רי,
בכיר אנשי הדת הרפורמיסטים
מתוך האתר הרשמי של מנתט’רי: www.amontazeri.com
איש הדת הבכיר, איתאללה חסין-עלי מנתט’רי (Ayatollah Hossein Ali Montazeri ), נפטר בשבת שעברה בעיר קם (Qom ) בגיל 87 לאחר מחלה. הוא הובא לקבורה ביום שני בקם בצל סידורי ביטחון כבדים ובהשתתפות עשרות אלפי אנשים, בהם גם אנשי דת בכירים וראשי המחנה הרפורמיסטי. עם היוודע דבר מותו של איש הדת הבכיר תוגברו כוחות הביטחון בעיר על מנת למנוע ממתנגדי המשטר לנצל את הלווייתו להפרות סדר. אתרים רפורמיסטיים דיווחו, כי כוחות הביטחון אף עיכבו כמה עשרות אזרחים, שהיו בדרכם מטהראן לקום על מנת להשתתף בהלווייתו של מנתט’רי. עם תום ההלוויה דווח בכמה אתרי חדשות רפורמיסטיים על עימותים, שפרצו בין אנשי בסיג’ לבין אזרחים, שהתאספו סביב ביתו של מנתט’רי וקראו סיסמאות בגנות המשטר. ביום רביעי פרצו עימותים קשים גם בין כוחות ביטחון הפנים לבין חסידיו של מנתט’רי, שנטלו חלק בעצרת לזכרו בעיר אצפהאן.
מנתט’רי, מבכירי אנשי הדת השיעים, נולד בשנת 1922 בעיר נג’פאבאד (Najafabad ) שבמחוז אצפהאן. הוא היה מבכירי האופוזיציה הדתית למשטרו של השאה בשנות השישים והשבעים ואף נכלא בשנת 1974 למספר שנים בשל פעילותו נגד השאה. בשנת 1979 היה ממנהיגי המהפכה האסלאמית ולאחר המהפכה שימש כיו"ר "מועצת המומחים", כממלא מקום המנהיג העליון וכדרשן תפילות יום השישי בקם ובטהראן. בשנות השמונים סומן מנתט’רי כיורשו המיועד של מנהיג המהפכה האסלאמית, איתאללה רוחאללה ח’מיני. בשנת 1988 פרצה מחלוקת חריפה בינו לבין ח’מיני, לאחר שהשמיע ביקורת נגד מדיניות המשטר, מחה על הוצאתם להורג של אלפי אסירים פוליטיים ואף ערער על עצם תפישת שלטון חכם ההלכה (ולאית-י פקיה, Velayat-e Faqih ), והוא נושל על-ידי ח’מיני מתפקיד יורשו המיועד. בשנת 1997, לאחר שהמשיך בביקורתו החריפה נגד המשטר, הושם מנתט’רי במעצר בית, ממנו שוחרר מסיבות רפואיות בינואר 2003.
בשנים האחרונות שב מנתט’רי ומתח במספר הזדמנויות ביקורת חריפה על שלטונות איראן ועל אופן ניהול ענייני המדינה, בעיקר בנוגע למדיניות הפנים. בעיצומו של המשבר הפוליטי, שפרץ בעקבות פרסום תוצאות הבחירות לנשיאות איראן, הוציא מנתט’רי פסק הלכה, בו קבע, כי שלטון הפועל בניגוד לצדק ומתבסס על שימוש בכוח או בזיופים אינו לגיטימי. פסק הלכה זה התפרש כשלילת הלגיטימיות של המשטר האיראני הנוכחי בראשותו של עלי ח’אמנהאי.
ב-13 בספטמבר פרסם איש הדת הבכיר באתר האינטרנט הרשמי שלו מכתב פומבי בו קרא לאנשי הדת השיעים הבכירים לשבור את שתיקתם לנוכח האירועים הפוליטיים באיראן. במכתבו, שהופנה לבכירי אנשי הדת השיעים בערים קום, משהד, טהראן, אצפהאן, תבריז ושיראז באיראן ונג’ף בעיראק, הזהיר מנתט’רי, כי האירועים באיראן מהווים תמרור אזהרה בפני אנשי הדת ו"מקורות החיקוי" השיעים ומחייבים אותם לשבור את שתיקתם. על אנשי הדת הבכירים לנצל את מעמדם והשפעתם, כפי שעשו לאורך ההיסטוריה, להיאבק למען העם וזכויותיו ולחלץ את איראן מהמשבר הגדול בו היא נתונה, כתב מנתט’רי. הוא האשים את המשטר, כי הוא פוגע בשם הדת באסלאם ובעקרונותיה המקוריים של המהפכה האסלאמית ומנצל את שתיקתם של אנשי הדת הבכירים לקידום מעשיו. מנתט’רי אף ציין, כי המשטר הנוכחי באיראן אינו שלטון חכם ההלכה כי אם שלטון צבאי. בנוסף הביע איש הדת הבכיר שאט נפש ממעשי הדיכוי ומהפגיעה בזכויות האדם, שבוצעו בחודשים האחרונים על-ידי המשטר, מתח ביקורת חריפה על גל המעצרים ועל "משפטי הראווה" כנגד עצורי המהומות וקרא לשליטי איראן להכיר בטעויות שעשו ולשנות את דרכם.
אמצעי התקשורת תומכי הממשלה באיראן הסתפקו בדיווח קצר על מותו של איש הדת הבכיר וחלקם אף השמיטו מהדיווחים על מותו את תוארו הדתי: איתאללה עט’מא (Ayatollah Ozma ). אמצעי התקשורת המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי, לעומת זאת, דיווחו על מותו של מנתט’רי בהרחבה יתרה והגדירו אותו כאביה הרוחני של תנועת הרפורמה האיראנית. שני המנהיגים הרפורמיסטים, מיר-חסין מוסוי ומהדי כרובי, הכריזו על ה-21 בדצמבר כעל יום אבל לאומי.
האתר הרפורמיסטי ראה-י סבז, המזוהה עם תומכי מיר-חסין מוסוי, דיווח בראשית השבוע, כי משרד ההכוונה האסלאמית הטיל בעקבות מותו של מנתט’רי מגבלות בנוגע לאופן סיקור מותו באמצעי התקשורת. בהנחיה, ששלח המשרד לאמצעי התקשורת, נכתב, כי לנוכח עמדותיו של מנתט’רי ב-20 השנים האחרונות והצורך לשמור על סדר ציבורי יש להקפיד בנוגע לאופן הדיווח על מותו והלווייתו, להדגיש את חילוקי הדעות בינו לבין מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, להימנע מהתייחסות לעמדותיו הפוליטיות ולהתמקד אך ורק בפעילותו ההלכתית (ראה-י סבז, 20 דצמבר). האתר פ’ארלמאן ניוז דיווח, כי משרד ההכוונה אף אסר על העיתונים לפרסם את תמונתו של מנתט’רי בעמודיהם הראשונים (פ’ארלמאן ניוז, 20 דצמבר).
באיגרת תנחומים, שפרסם המנהיג העליון, איתאללה עלי ח’אמנהאי, בעקבות מותו של מנתט’רי נכתב, כי מנתט’רי היה איש דת ומורה דגול וכי תלמידיו הפיקו ממנו תועלת רבה. עוד ציין ח’אמנהאי את תרומתו של מנתט’רי למען המהפכה האסלאמית והביע תנחומים למשפחתו. בהתייחסו לחילוקי הדעות בין מנתט’רי לבין ח’מיני ציין, עם זאת, ח’אמנהאי, כי בשלהי ימיו של ח’מיני ניצב מנתט’רי בפני "מבחן קשה ומסוכן" והביע תקווה, כי האל יגלה את מידת הרחמים וימחל לו (סוכנויות הידיעות, 20 דצמבר).
החל החודש המוסלמי מחרם: הערכות גוברת של השלטונות
והאופוזיציה לקראת טקסי האבלות השיעים
בכירים בכוחות ביטחון הפנים של איראן הזהירו השבוע מפני ניצול טקסי האבלות של החודש המוסלמי מחרם (Moharram ), שהחל ב-18 בדצמבר, לצרכים פוליטיים. עם תחילת חודש מחרם שבו והצהירו השלטונות על כוונתם לאכוף מגבלות על אופן קיום טקסי העאשורא, טקסי האבל והקינה הנהוגים על-ידי השיעים מדי שנה בראשית חודש זה לציון יום מותם של האמאם השלישי, חסין אבן-עלי, ואנשיו על-ידי צבאו של יזיד אבן-מעאויה בקרב כרבלאא’ בשנת 680 לספירה. בין היתר צפויים כוחות הביטחון לאסור גם השנה על הלקאה עצמית במהלך טקסי האבל המסורתיים ולהטיל מגבלות על הצבת תמונות של האמאמים השיעים ועל שימוש בכלי נגינה, שלא אושרו על-ידי משרד ההכוונה האסלאמית. מגבלות אלה, שהוטלו גם בשנים קודמות, נועדו לאפשר לשלטונות לפקח על אופן עריכת טקסי האבלות.
השנה, עם זאת, מגלים השלטונות רגישות מיוחדת לטקסי האבלות לנוכח כוונת האופוזיציה הרפורמיסטית לנצלם להפגנת כוח במסגרת מאבקה הפוליטי הנמשך מאז הבחירות האחרונות לנשיאות. האתר הרפורמיסטי "רוז אונליין" דיווח השבוע, כי שלטונות איראן הקימו בימים האחרונים מטה מיוחד, שנועד לפקח על טקסי האבלות השיעים על מנת למנוע הפרות סדר במהלכם מצד פעילי האופוזיציה. האתר דיווח, כי משרד ההכוונה האסלאמית פרסם בימים האחרונים תקנות שונות, שנועדו להגביל את פעילותם של תומכי האופוזיציה במהלך הטקסים הדתיים. בין היתר נאסר על שימוש בצבע ירוק בשידורי הטלוויזיה האיראנית המועברים מטקסי האבלות ואף נאסר על השימוש בשם "חסין" בשלטי חוצות, שנתלו ברחבי טהראן, על מנת שלא ליצור זיקה בין האמאם חסין לבין מנהיג האופוזיציה, מיר-חסין מוסוי (רוז אונליין, 20 דצמבר).
ערב תחילת חודש מחרם פרסמה האופוזיציה הרפורמיסטית גילוי דעת מיוחד, בו נכתב, כי חודש מחרם יעמוד השנה בסימן המשך המאבק נגד היזידים בני-זמננו. האמאם חסין נלחם בגבורה למען ערכיו ונהרג על קידוש השם על-ידי השליטים הרודנים של זמנו, נכתב בגילוי הדעת, אך דרכו הירוקה עודנה חיה. התנועה הירוקה ממשיכה את דרכו של חסין ואת רעיונותיו במאבקה נגד הדיכוי וחוסר הצדק. כשני עשורים לאחר מותו של מנהיג המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, ו-1400 שנים לאחר טבח כרבלאא’ שוב ניצב העם האיראני בפני עימות בין האמת לבין השקר. חודש מחרם יפתח פרק חדש בספר החיים של התנועה הירוקה והעם האיראני ימשיך את דרכה של התנועה באמצעות השתתפות בתהלוכות האבל של חודש זה.
כרזת “התקוממות מחרם הירוקה”,
מתוך הבלוג: http://onlymehdi.wordpress.com,
18 דצמבר
בגילוי הדעת פורטו גם הפעילויות, שבכוונת האופוזיציה הרפורמיסטית לקיים במהלך חודש מחרם, ובהן: קיום טקסי אזכרה ותפילה לזכר הרוגי המהומות שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות; שימוש בבגדים ירוקים במהלך תהלוכות האבל המסורתיות; אזכור שמו של מנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי, לצד שמו של האמאם חסין; נשיאת שלטים עם תמונותיהם של חללי המהומות ועצורי האופוזיציה; קיום מפגשים עם משפחות החללים והעצורים; והנפת סיסמאות של התנועה הירוקה במהלך תהלוכות האבל תוך הבלטת הקשר בין דרכו של האמאם חסין לבין דרכה של האופוזיציה הרפורמיסטית (www.mowjcamp.com , 14 דצמבר).
חגיגות ילדא – מורשת טרום-אסלאמית ברפובליקה אסלאמית
השבוע חגגו באיראן את ליל ה"ילדא" (Yalda ), המצוין מדי שנה בליל ה-21 בדצמבר, הלילה הארוך בשנה המסמל את ראשיתה של עונת החורף. מקורו של החג במסורת הזורואסטרית הטרום-אסלאמית. בלילה זה נוהגים בני המשפחה להתאסף, לאכול פירות יבשים, אבטיחים ורימונים. עפ"י המסורת, אכילת פירות קיץ בראשית החורף מבטיחה בריאות והימנעות מהתקררות במהלך העונה הקרה. כמו כן נהוג לספר סיפורים ולקרוא משירתו של המשורר בן המאה ה-14, חאפט’. כל אחד מבני המשפחה מבקש משאלה, פותח את ספר השירים של חאפט’ באופן אקראי ומבקש מבן המשפחה המבוגר ביותר לקרוא את השיר שעלה בקול רם. האמונה היא, שמה שמבוטא בשיר מהווה פרשנות למשאלה ותשובה לשאלה האם היא תתממש וכיצד. המסורת נקראת: פאל-י חאפ’ט (Fal-e Hafez , הפור של חאפט’).
משמעות המילה ילדא, שמקורה בשפה האשורית, היא לידה והיא מתייחסת ללידתה מחדש של השמש ביום זה. בהתאם לאמונתם של הפרסים הקדומים, מובסת החשיכה, המסמלת את הרוע, בסוף הלילה הראשון של החורף על-ידי אור השמש ולפיכך יש לחגוג את הלילה כולו. נוצרים קדומים ייחסו את החגיגות הן להולדת מיתרא, אלת האור והשמש, והן ליום הולדתו של ישו. על-פי אחת המסורות, ישו והשמש היו קרובים זה לזו בלידתם, ומכאן גם סמיכות הזמנים בין חג המולד לבין הילדא.
לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979 ניסה המשטר החדש ברפובליקה האסלאמית לבטל את המסורות הטרום-אסלאמיות הנהוגות באיראן, ובכללן ראש השנה האיראני (נורוז, Nowrooz ), המצוין ב-21 במרץ, וכן חגיגות הילדא, אך ללא הצלחה. גורמים שמרנים באיראן שבו והביעו בשנים האחרונות הסתייגות מקיום טקסי הילדא ברפובליקה האסלאמית וכן מתחו ביקורת על אזכור טקסים אלה באמצעי תקשורת במדינה.
לחגיגות הילדא נוסף בשנים האחרונות גם היבט כלכלי על רקע עליית מחירי הפירות בסמוך למועד החג. אתרי חדשות איראנים דיווחו השבוע, כי גם השנה חלה עליה ניכרת במחירי מוצרי המזון הייחודיים לסעודת הילדא, ובהם: אבטיחים, רימונים, פירות יבשים וממתקים. האתר פרדא דיווח, כי מחירי התפוזים עלו בשבועות האחרונים ב-10.7 אחוזים, מחירי הענבים ב-4.2 אחוזים ומחירי האבטיחים בלמעלה מ-37 אחוזים (פרדא, 21 דצמבר).
שערוריית הקראטה: כיצד הופיעו ספורטאיות איראניות ללא רעלה בתחרות קראטה בינלאומית?
סערה פרצה השבוע, לאחר שסוכנות ידיעות הספורט איפנא (IPNA ) ואתר החדשות פרדא חשפו, כי במהלך תחרות קראטה לנשים בסגנון שיטוריו, שנערכה לאחרונה במינכן שבגרמניה, הופיעו הספורטאיות האיראניות ללא רעלה כששערותיהן חשופות לעין כל. סוכנות הידיעות דיווחה, כי בשל איסור, שהוטל על-ידי התאחדות הקראטה העולמית על עטית רעלות על-ידי ספורטאיות במהלך תחרויות רשמיות, נמנעו ספורטאיות איראניות מהשתתפות בתחרויות קראטה רשמיות, למעט בסגנונות מסוימים, בהם הותר להן להופיע עם רעלה. אף על-פי כן הופיעו הספורטאיות האיראניות במהלך התחרות במינכן ללא רעלה ותמונותיהן אף הופיעו במספר עיתונים גרמנים.
האתר פרדא מתח ביקורת חריפה על הופעתן של הספורטאיות האיראניות ללא רעלה ואף הזכיר את פרשת מרוא אל-שרביני (Marwa el-Sherbini ), צעירה מוסלמית ממוצא מצרי, שנרצחה בחודש יולי האחרון על-ידי גרמני ממוצא רוסי בעיר דרזדן שבגרמניה במהלך דיון ערעור על הרשעתו בהעלבתה של הצעירה, שעטתה רעלה. האתר ציין, כי על-פי תקנות ארגון החינוך הגופני האיראני יש לשלוח מפקחים מטעם הארגון לתחרויות ספורט בינלאומיות על מנת לוודא, בין היתר, הקפדה על קוד הלבוש האסלאמי במהלכן. לא ברור, איפוא, כיצד קרה, שהספורטאיות האיראניות הופיעו לתחרויות ללא רעלה.
ספורטאיות איראניות בתחרות הקראטה במינכן, מתוך: IPNA, 18 דצמבר
בעקבות פרסום הדיווח ותמונותיהן של הספורטאיות האיראניות החליטה התאחדות הקראטה האיראנית לאסור על פעילותו של איחוד הקראטה בסגנון שיטוריו לנשים. גם מספר חברי מג’לס הגיבו בחריפות על הפרשה. מחמד תקי רהבר (Mohammad Taqi Rahbar ), ראש סיעת אנשי הדת במג’לס, גינה את הופעתן של הספורטאיות האיראניות ללא רעלה ואמר, כי הסרת הרעלה במשחקים מחוץ לאיראן היא אירוע חמור וכי על ראשי הארגון לחינוך גופני לספק הסברים בנוגע לכך. לדבריו, השמירה על ערכים אסלאמיים בתחרויות בינלאומיות חשובה לעם האיראני יותר מאלפי מדליות זהב ואליפויות. הוא ציין, כי האיסור, שהוטל על הופעתן של שחקניות איראניות ללא רעלה בתחרויות בינלאומיות, נועד לערער על ערכי המהפכה האסלאמית וכי בכוונת המג’לס לנקוט בצעדים כנגד האחראים בארגון לחינוך גופני המעורבים בפרשה.
גם חבר המג’לס סיד סלמאן ד’אכר (Seyyed Salman Zaker ), מתח ביקורת חריפה בעקבות האירוע וכינה אותו "אסון". הוא ציין, כי בכוונת המג’לס לזמן את האחראים בארגון לחינוך גופני לבירור בנושא וקרא לנשיא אחמדינז’אד לנקוט בצעדים הדרושים לנוכח הסרת הרעלה על-ידי הספורטאיות האיראניות ולא לאפשר פגיעה באמונותיהם ובערכיהם של אזרחי איראן. לדבריו, אין כל סיבה לשלוח ספורטאיות איראניות לתחרויות בהן אסור להן לעטות רעלה.
הופעתן של נשים איראניות בתחרויות ספורט בינלאומיות עוררה בשנים האחרונות לא אחת ביקורת חריפה מצד חוגים דתיים שמרניים באיראן. איש הדת השמרני הבכיר ודרשן תפילות יום השישי בעיר משהד, איתאללה סיד אחמד עלם אלהדא (Ayatolla Seyyed Ahmad Alam al-Hoda ), התבטא בעבר באומרו, כי הופעתן של נשים במשחקים מחוץ לאיראן, שבמהלכם "מתהלכות הנשים ומקפצות לעיני גברים" כשהן לבושות באופן בלתי צנוע, מנוגדת להלכה האסלאמית. בינואר 2008 דיווח האתר "תאבנאכ", כי בעקבות ביקורת מצד אנשי דת בכירים כנגד השתתפות נשים איראניות בלבוש בלתי צנוע בתחרויות ספורט בינלאומיות, הוחלט על הנהגת תלבושת אחידה עבור נשים הנוטלות חלק בתחרויות ספורט בינלאומיות. תלבושת זו נועדה לאפשר לספורטאיות ליטול חלק בתחרויות באופן שלא יגביל את יכולתן הספורטיבית, אך גם יעלה בקנה אחד עם דרישות ההלכה האסלאמית. לא ברור, עם זאת, מה עלה בגורלה של תוכנית זו.
תמונת השבוע: שחקני הכדורגל של קבוצת "פאס המדאן" בחולצות תמיכה במנהיג
במהלך משחק הכדורגל, שהתקיים בסוף השבוע שעבר בליגת העל האיראנית בכדורגל בין קבוצת פאס מהמדאן (Pas Hamadan ) לבין קבוצת "פרספוליס" מטהראן (Persepolis Tehran ) לבשו שחקני הכדורגל של הקבוצה מהמדאן חולצות עליהן נכתב: "ירוק [צבע תנועת המחאה הרפורמיסטית] – רק הירוק של [האמאם השיעי] עלי, המנהיג – רק סיד עלי [ח’אמנהאי]".
יוזכר, כי בחודש יוני האחרון, בשיאו של המשבר הפוליטי בעקבות הבחירות לנשיאות, עוררו שחקני הנבחרת הלאומית האיראנית סערה, לאחר שהתייצבו למשחק המכריע בשלב מוקדמות גביע העולם באסיה נגד נבחרת דרום-קוריאה כשהם עונדים על ידיהם סרטים ירוקים.
