זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
מהומות עאשורא 2009
מחמד ח'אתמי
מהומות העאשורא
הפגנת מחאה של תומכי הממשלה בעיר כרמאנשאה, 29 דצמבר
כיבוש איראן על-ידי המעצמות באוגוסט 1941
טקס העאשורא המסורתי בהשתתפות המנהיג העליון
טקס העאשורא המסורתי בהשתתפות המנהיג העליון
|
במוקד אירועי השבוע:
|
מהומות עאשורא 2009 – ביטוי נוסף לעימות הנמשך בין תומכי הממשלה לבין האופוזיציה הרפורמיסטית
המשבר הפוליטי הנמשך באיראן מאז הבחירות לנשיאות עמד השנה גם במוקד ימי האבלות השיעים (התאסועא והעאשורא), שצוינו בראשית השבוע. במקביל לתהלוכות האבל המסורתיות, שהתקיימו בראשית השבוע ברחבי איראן באישור השלטונות ובתמיכתם, פרצו בראשית השבוע עימותים קשים באזורים שונים בטהראן ובמספר ערים מרכזיות נוספות באיראן בין כוחות הביטחון לבין מפגינים, שביקשו לנצל את תהלוכות האבל להפגנת תמיכה באופוזיציה.
אתר החדשות ראה-י סבז (Rah-e Sabz ), המזוהה עם תומכי מנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי, דיווח בשני ימי האבל (26 ו-27 בדצמבר) בהרחבה על עימותים קשים בין כוחות הביטחון לבין מפגיני האופוזיציה במהלכם נהרגו לפחות שמונה מפגינים, בהם גם סיד עלי מוסוי (Seyyed Ali Mousavi ), אחיינו בן ה-35 של מנהיג האופוזיציה, מיר-חסין מוסוי. כוחות ביטחון הפנים ירו באוויר והשתמשו בגז מדמיע לפיזור המפגינים, שקראו קריאות בזכות האופוזיציה הרפורמיסטית ונגד המשטר (ראה-י סבז, 27-26 דצמבר).
בעקבות המהומות פתחו השלטונות בגל מעצרים המוני נוסף של פעילים רפורמיסטים. בימים האחרונים דווח על מעצרם, בין היתר, של אבראהים יזדי (Ebrahim Yazdi ), מזכ"ל ארגון האופוזיציה האיראני תנועת החירות; עמאד-אלדין באקי (Emadeddin Baqi ), עיתונאי ופעיל זכויות אדם; מאשאללה שמס-אלואעט’ין (Mashallah Shamsolvaezin ), עיתונאי ודובר הארגון להגנה על חופש העיתונות וכן מספר בכירים במטהו של מיר-חסין מוסוי.
בשולי העימותים האלימים פרצו בערב ה-26 בדצמבר תומכי ממשלה לאולם המכללה הדתית ג’מאראן (Jamaran ) שבצפון טהראן בזמן שהנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי (Mohammad Khatami ), נשא דברים במהלך כינוס לרגל העאשורא ואילצו אותו לעזוב את המקום בטרם השלים את דבריו.
הנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי, מוצא מהמכללה הדתית בעקבות פריצת תומכי הממשלה לאולם במהלך נאומו http://www.youtube.com/watch?v=HV6GQoJm59E
לעומת האתרים הרפורמיסטיים ניסו אמצעי התקשורת הממלכתיים ותומכי הממשלה בדיווחיהם להמעיט בחשיבותן של הפגנות המחאה והעדיפו להתמקד בתהלוכות האבל המסורתיות. סוכנות הידיעות הממלכתית אירנא דיווחה ב-26 בדצמבר, כי כוחות ביטחון הפנים התפרשו במרכז טהראן על מנת לשמור על הסדר הציבורי וכי קבוצה קטנה, שמנתה 150 מפגינים בלבד, ניסתה להפר את הסדר הציבורי במהלך תהלוכות האבל ופוזרה על-ידי כוחות ביטחון הפנים בדרכה מכיכר האמאם חסין לכיכר המהפכה במרכז טהראן (אירנא, 26 דצמבר).
בעקבות אירועי העאשורא שבו אמצעי התקשורת תומכי הממשלה ותקפו בחריפות את האופוזיציה הרפורמיסטית ומנהיגיה. במאמר מערכת, שהתפרסם בכיהאן ביום שני (28 דצמבר), האשים היומון השמרני את מנהיגי האופוזיציה בשיתוף פעולה עם שירותי מודיעין זרים במסגרת פרויקט מתוכנן מראש, שנועד לערער את היציבות באיראן ולעורר מלחמת אזרחים במדינה. אירועי העאשורא, נכתב במאמר, ממחישים, כי אזרחי איראן איבדו את סבלנותם לנוכח פעילות האופוזיציה וכי הם נחושים אף יותר מכוחות הביטחון להתייצב מולה ולהיאבק נגדה בתקיפות. על ראשי האופוזיציה לדעת היטב, כי הם האחראים לכל ההתפתחויות וכי בקרוב יהיה עליהם לשלם את המחיר על מעשיהם, נכתב במאמר.
במאמר נוסף פרי עטו של חסין שריעתמדרי (Hossein Shariatmadari ) כינה עורך כיהאן את ראשי האופוזיציה הרפורמיסטית "משרתיה של ישראל" הקשורים לחוגים ציוניים ופועלים כ"גיס חמישי" של ישראל בתוך איראן. פשעיהם במהלך אירועי העאשורא אינם שונים מאלה שבוצעו בשנת 680 לספירה על-ידי יזיד אבן-מעאויה בקרב כרבלאא’ ואינם מותירים כל ספק שהם אויבי האסלאם, האמאם [ח’מיני], המשטר והעם. מעתה ואילך, כתב שריעתמדרי, לא ישבו עוד המוני העם בשקט אל מול מנהיגי ההסתה ופורעי החוק (כיהאן, 29 דצמבר).
סוכנות הידיעות פארס האשימה את מנהיגי האופוזיציה בניצול לרעה של רגשותיו הדתיים של הציבור במהלך ימי האבלות השיעים לצורך מימוש יעדיהם הפוליטיים. הסוכנות גם העלתה תהיות בנוגע למותם של מספר מפגינים במהלך העימותים, ובהם גם אחיינו של מיר-חסין מוסוי. הסוכנות דיווחה מפי מפקד כוחות ביטחון הפנים, כי לא נורתה אש חיה לעבר המפגינים, ורמזה, כי האופוזיציה היא האחראית למותם של המפגינים שנהרגו במהומות על מנת לזכות בתמיכה ציבורית (פארס, 27 דצמבר).
איש הדת הבכיר ודרשן תפילות יום השישי בטהראן, איתאללה אחמד ח’אתמי (Ahmad Khatami ), תקף אף הוא בחריפות את מפרי הסדר במהלך טקסי העאשורא והאשימם בניסיון לערער את תפישת "שלטון חכם הדת" באיראן ולהיאבק במנהיג העליון באופן אישי. בראיון לסוכנות הידיעות "פארס" אמר ח’אתמי, כי אירועי העאשורא מהווים חלק משרשרת מזימות שתוכננו עוד בטרם הבחירות לנשיאות במטרה לערער את יציבות המשטר. הוא קרא לשלטונות לפעול בנחישות וללא היסוס כנגד מפרי הסדר, שפגעו לדבריו בקודשי האסלאם ובקדושת העאשורא בימים האחרונים (פארס, 28 דצמבר).
בגילוי דעת מיוחד, שהתפרסם בעקבות מהומות העאשורא, גינו גם משמרות המהפכה את הפרות הסדר שארעו במהלך היום. הפגיעה בקדושת העאשורא מבטאת את המבוי הסתום אליו נקלעה "ההתנשאות העולמית והאנטי-מהפכנית הפנימית והחיצונית" בניסיונותיה להשיג את יעדיה, נכתב בגילוי הדעת, ופעילותם של מפרי הסדר מוכיחה את הזיקה בינם לבין אויביה החיצוניים של איראן. מאמציהם של אמצעי התקשורת הזרים והציונים לעודד את הפגיעה בקדושת העאשורא לא יפגעו, עם זאת, בנחישותו של העם האיראני להגן על ערכיו הדתיים והמהפכניים המקודשים ואף יחזקו אותו בהתייצבותו לסיכול המזימות כנגדו. משמרות המהפכה מזהירים בגילוי הדעת את מתכנני המהומות, כי במוקדם או במאוחר יהיה עליהם לשלם את מחיר הפגיעה בקודשי האומה האיראנית (פארס, 28 דצמבר).
בתוך כך התקיימו בימים שלישי ורביעי הפגנות ותהלוכות של תומכי הממשלה במספר ערים ברחבי איראן במחאה על "הפגיעה בקדושת העאשורא".
הפגנת מחאה של תומכי הממשלה בעיר כרמאנשאה, 29 דצמבר
ויכוח פנימי בעקבות דרישת אחמדינז’אד לפיצויים בגין כיבוש איראן במלחמת העולם השנייה
דרישתו של הנשיא אחמדינז’אד, כי שלוש "מעצמות הברית": ארה"ב, בריטניה ורוסיה, ישלמו לאיראן פיצויים על הנזקים שגרמו לה במהלך כיבושה במלחמת העולם השנייה, מעוררת ויכוח פנימי באיראן.
במכתב, ששלח לאחרונה אחמדינז’אד לראש מטהו, אספנדיאר רחים משאא’י (Esfandiar Rahim Masha’i ), הנחה הנשיא להקים צוות של מומחים מתחומי הכלכלה, הפוליטיקה, ההיסטוריה והמשפט, שיעריכו את הנזקים שנגרמו לאיראן במהלך כיבושה על-ידי בנות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. אחמדינז’אד ציין, כי זכותה של איראן לדרוש פיצויים על הנזקים הכבדים, שהסבו לה המעצמות לאחר כיבושה על-ידן באוגוסט 1941 על אף הניטרליות, עליה הכריזה בראשית המלחמה (איסנ"א, 21 דצמבר). במסיבת עיתונאים, שקיים במהלך ביקורו האחרון בקופנהגן לצורך השתתפות בועידת האקלים, אמר אחמדינז’אד, כי בכוונתו לשלוח בקרוב מכתב בעניין זה למזכ"ל האו"ם, בו יעלה את דרישתו לפיצויים.
בראיון ארוך, שהעניק בשבוע שעבר עבאס סלימי נמין (Abbas Salimi Namin ), ראש המרכז לחקר ההיסטוריה המודרנית של איראן, לאתר עצר-י איראן (25 דצמבר) הצדיק נמין, המזוהה עם חוגים שמרניים תומכי הממשלה, את דרישתו של הנשיא. לדבריו, הסב כיבוש איראן על-ידי המעצמות נזקים חמורים למדינה ולתושביה וזכותה של ממשלת איראן להגן על זכויותיו של העם האיראני ולדרוש פיצויים. במהלך כיבוש איראן ביצעו המעצמות פשעים חמורים כנגד העם האיראני וכן גרמו לרעב כבד, שהביא למותם של איראנים רבים. נמין הוסיף, כי כשם שישראל מקבלת מדי שנה מיליארדי דולרים בזכות מותם של יהודים במלחמת העולם השניה, כך זכאית גם איראן לקבל פיצויים על הנזקים, שהסבו לה המעצמות במהלך המלחמה.
כיבוש איראן על-ידי המעצמות באוגוסט 1941 ( עצר-י איראן, 25 דצמבר)
לעומתו מתח חבר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, מצטפא כואכביאן (Mostafa Kavakabian ), ביקורת על הצעת הנשיא ואמר, כי ראוי שממשלת איראן תתמקד בדרישה לפיצויים מעיראק על הנזקים שזו הסבה לה במהלך מלחמת איראן-עיראק. לדבריו, הציבור האיראני דורש כיום פיצויים על המלחמה שנכפתה עליו על-ידי צדאם חסין והעלאת הדרישה לפיצויים עבור הנזקים, שנגרמו לאיראן במהלך מלחמת העולם השנייה, רק תפגע בהבנה הבינלאומית לדרישתה של איראן לזכות בפיצויים בגין מלחמת איראן-עיראק. כואכביאן הוסיף, כי נושא הפיצויים על נזקי מלחמת העולם אינו ראוי לעמוד במוקד סדר העדיפויות של מדיניות החוץ האיראנית והעלאתו אינה משרתת את האינטרסים הלאומיים של איראן ואף עלולה לפגוע ביחסיה עם הקהילה הבינלאומית (תאבנאכ, 23 דצמבר).
גם היומון הרפורמיסטי אפתאב-י יזד מתח בשבוע שעבר ביקורת על הצעתו של הנשיא. במאמר מערכת, שכותרתו: "האם אנחנו באמת מעוניינים בפיצויים?", נכתב, כי מי ששמע את הצעת הנשיא עשוי לחשוב, שמצבה של איראן מצוין עד כדי כך, שנשיאה מרשה לעצמו להתעסק בדרישה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לה לפני למעלה מ-60 שנה. גם אפתאב-י יזד ציין, כי היה עדיף אילו הייתה הממשלה מתמקדת בהשגת הסדר לקבלת פיצויים מעיראק על נזקי מלחמת איראן-עיראק בטרם היא דורשת פיצויים מהמעצמות על נזקי מלחמת העולם השניה. זאת ועוד, הנזקים שגרמו לאיראן רוסיה וסין בהתנהלותן מולה בנושא תוכנית הגרעין, ובהם נזקי העיכוב בהשלמת הכור הגרעיני בבושהר, כבדים בהרבה מאלה שנגרמו לה כתוצאה ממעורבותן של ארה"ב ובריטניה באיראן. כיצד ניתן יהיה, איפוא, להצדיק דרישה לפיצויים בגין נזקים, שנגרמו לאיראן לפני 65 שנים, בשעה שאיראן מעניקה הטבות כלכליות מפליגות לרוסיה ולסין ומאפשרת להן להשתתף בפרויקטי אנרגיה גדולים באיראן (אפתאב-י יזד, 20 דצמבר).
עוד נתונים כלכליים מדאיגים: לראשונה מזה עשור – ירידה ביתרות מטבע החוץ של איראן
אתר החדשות פרדא דיווח השבוע, כי לראשונה מזה עשור ירדו יתרות מטבע החוץ של איראן ב-8 מיליארד דולר. על-פי נתונים עדכניים, שפרסם הבנק המרכזי של איראן, עולה, כי ירידה חדה זו באה לאחר עליה קבועה ביתרות מטבע החוץ של איראן בין השנים 1999 ל-2009: בשנת 2000-1999 עלו יתרות מטבע החוץ ב-1.8 מיליארד דולר, בשנת 2001-2000 ב-6.2 מיליארד דולר, בשנת 2002-2001 ב-4.8 מיליארד דולר, בשנת 2003-2002 ב-4.7 מיליארד דולר, בשנת 2004-2003 ב-3.7 מיליארד דולר, בשנת 2005-2004 ב-8.2 מיליארד דולר, בשנת 2006-2005 ב-15.2 מיליארד דולר, בשנת 2007-2006 ב-11.4 מיליארד דולר, בשנת 2008-2007 ב-14.6 מיליארד דולר ובשנת 2009-2008 ב-7.5 מיליארד דולר.
האתר פרדא מסר, כי ירידה זו ביתרות מטבע החוץ נובעת מירידה חדה של 84 אחוזים במאזן התשלומים של איראן בחמשת החודשים הראשונים של השנה האיראנית 2010-2009 ומירידה חדה של 46 אחוזים בהכנסות המדינה מנפט (מ-56.4 מיליארד דולר ל-33.3 מיליארד דולר) בתקופה זו. גם יצוא סחורות, שאינן מבוססות על נפט, מאיראן ירד בשיעור של 6.6 אחוזים (מ-7.9 מיליארד דולר ל-7.4 מיליארד דולר).
עוד עולה מנתוני הבנק המרכזי, כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית לא הוזרם כל הון חיצוני לכלכלת איראן. זאת לעומת 283 מיליון דולר הון חיצוני, שהוזרם לכלכלת איראן בשנת 2005-2004, 366 מיליון דולר בשנת 2005-2006, 468 מיליון דולר בשנת 2007-2006, ו-640 מיליון דולר בכל אחת מהשנים האיראניות 2008-2007 ו-2009-2008 (פרדא, 29 דצמבר).
נתונים כלכליים אלה מצטרפים לנתונים נוספים, שהתפרסמו לאחרונה בנוגע להעמקת המיתון בכלכלת איראן. במאמר, שהתפרסם לאחרונה ביומון הכלכלי: דניא-י אקתצאד (Donya-ye Eqtesad , עולם הכלכלה), דווח על ירידה משמעותית בהיקף הפעילות הכלכלית במשק האיראני בשנה החולפת.
בראשית שנת 2009 הודו בכירים בכלכלה האיראנית לראשונה, כי המשבר הכלכלי העולמי החל להשפיע באיחור גם על כלכלת איראן. שרים כלכליים בכירים הזהירו מפני השפעות המשבר העולמי על המסחר האיראני, על הסקטור התעשייתי ועל שוק ההון האיראני. בכנס בנושא השפעות המשבר העולמי על כלכלת איראן, שנערך בינואר 2009, אמר נגיד הבנק המרכזי, מחמוד בהמני (Mahmoud Bahmani ), כי מצבן של יתרות מטבע החוץ של איראן משביע רצון. הוא הזהיר, עם זאת, מפני המשך יבוא מוצרי מותרות לאיראן, שעלול להחריף לדבריו את השלכות המשבר העולמי על הכלכלה.
תמונות השבוע: טקס העאשורא המסורתי בהשתתפות המנהיג העליון
