חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 – 14 בדצמבר 2010)

מימין:ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם השליח האמריקני למזרח התיכון ג’ורג’ מיטשל (לע”מ, 13 בדצמבר 2010). משמאל: אבו מאזן, יו”ר הרשות הפלסטינית, עם מיטשל (ופא, 14 בדצמבר 2010).

עיקרי הדו"ח

נמשכות התקריות בנגב המערבי: השבוע אותרו נפילות של שתי רקטות ושש פצצות מרגמה בשטח ישראל. בתגובה, תקפו כלי טיס של חיל האוויר יעדי חמאס בדרום רצועת עזה. כמו כן, הרג כוח צה"ל שני פעילי טרור פלסטינים, אשר עסקו בהנחת מטענים סמוך לגדר הבטחון.  השבוע הודיעה שרת החוץ קלינטון על סיום שלב השיחות הישירות בין ישראל לבין הפלסטינים והמשך המגעים העקיפים בתיווך אמריקני. היא קראה לישראל ולפלסטינים לעבור לעיסוק בסוגיות הליבה של הסכסוך. ראש ממשלת ישראל, בפגישתו עם השליח האמריקני למזרח התיכון, הדגיש כי המטרה היא השגת "הסכם מסגרת לשלום שיבטיח שלום ובטחון". דוברים של הרשות הפלסטינית הביעו אכזבה מהודעת קלינטון וחוסר אמון ביכולתו של התיווך האמרקני להפעיל לחץ על ישראל לקידום התהליך המדיני.

אירועים בולטים בשטח

רצועת עזה

ירי רקטות ופצצות מרגמה

 ב-8 בדצמבר אותרה נפילת שתי רקטות בשטח הארץ, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. כמו כן נורו שש פצצות מרגמה לשטח ישראל,  שתיים ב-7 בדצמבר וארבע ב-8 בדצמבר. הפצצות נפלו בשטח המועצה האזורית אשכול. מהירי ב-8 בדצמבר נפצע אזרח ישראלי באורח קל.  על הירי ב-7 בדצמבר קיבל אחריות ארגון הג’האד האסלאמי בפלסטין (אתר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי הפלסטיני, 7 בדצמבר 2010).  

אזור פגיעת הרקטה בישוב במועצה האזורית אשכול
(באדיבות דוברות המועצה האזורית אשכול, 8 בדצמבר 2010)

ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי הנגב המערבי ¹

ירי הרקטות ב-2010 בחתך חודשי *

* מדובר בנפילות שאותרו בשטח ישראל בלבד. בתקופה זו בשטח רצועת עזה. * * נכון ל- 14 בדצמבר 2010

תקיפת כוחות צה”ל

 ב-11 בדצמבר תקף כוח צה"ל שני פעילי טרור פלסטינים, אשר עסקו בהנחת מטענים סמוך לגדר הביטחון. שני הפעילים נהרגו. במהלך תקרית נפצע חייל ישראלי באורח קשה, ככל הנראה מירי של כוח צה"ל אחר, ופונה לבית החולים.  לטענת התקשורת הפלסטינית, בתקרית זו ביצעו פעילי ה"התנגדות" (קרי, ארגוני הטרור) ירי לעבר כוחות צה"ל (YNET , 11 בדצמבר 2010; קדסנט, 11 בדצמבר 2010; Palestine-info , 11 בדצמבר 2010).

תקיפות חיל האוויר

 בתגובה לירי הרקטות תקפו כלי טיס של חיל האוויר ב-7 בדצמבר מחסן נשק של חמאס ומנהרת הברחה, בדרום רצועת עזה (אתר דובר צה"ל, 8 בדצמבר 2010). כמו כן הותקפו ב-8 בדצמבר 3 יעדי טרור ברצועת עזה (YNET , 9 בדצמבר 2010).

 כלי התקשורת הפלסטינים דיווחו על פצוע אחד בתקיפה ב-8 בדצמבר ועל נזק שנגרם לבתים שכנים.  על פי התקשורת הפלסטינית הותקף אתר אימונים של גדודי עז א-דין אלקסאם, אשר מוקם בתחנת משטרה וסמוך לתחנת הכוח ברצועה. לטענת התקשורת הפלסטינית התקיפה גרמה להפסקות חשמל נרחבות. כמו כן דווח כי הותקף  מוצב של גדודי עז א-דין אלקסאם, השוכן בסמוך לבית ספר (Palestine-info , 9 בדצמבר 2010; קדסנט, 9 בדצמבר 2010; צפא, 9 בדצמבר 2010).

יהודה ושומרון

פעילות סיכול ומנע

 צה"ל המשיך השבוע בפעולות הסיכול והמנע במסגרתן נעצרו חשודים בפעילות טרור והוחרמו אמצעי לחימה (אתר דובר צה"ל, 7 בדצמבר 2010).

 נמשכו אירועי יידוי האבנים לעבר כלי רכב ישראלים ביהודה ושומרון ביניהם יצוינו:

• 12 בדצמבר – אבנים יודו לעבר כלי רכב ישראלי סמוך לאלערוב (דרומית מערבית לבית לחם). לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (דובר צה"ל, 12 בדצמבר).

• 9 בדצמבר – אבנים יודו לעבר כלי רכב ישראלי סמוך לאלערוב (דרומית מערבית לבית לחם). לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (דובר צה"ל, 9 בדצמבר).

•  8 בדצמבר הושלכו אבנים לעבר אוטובוס ישראלי דרומית מערבית לבית לחם. לא היו נפגעים, נזק נגרם לרכב (אתר דובר צה"ל, 8 בדצמבר 2010).

 כמדי שבוע, התרחשו מספר הפגנות והפרות סדר אלימות במוקדי החיכוך המוכרים: ב-10 בדצמבר התקיימו הפגנות בכפרים אם סלמונה (דרומית מערבית לבית לחם)  ונבי צלאח (צפונית מערבית לראמאללה). במהלכן התקהלו פלסטינים, אזרחים ישראלים ומתנדבים זרים ויידו אבנים לעבר כוחות הביטחון הישראלים (אתר דובר צה"ל, 10 בדצמבר 2010).

התהליך המדיני

הודעת שרת החוץ קלינטון ותגובות ישראל והפלסטינים

 בעקבות הקיפאון בתהליך המשא ומתן והתבצרות הצדדים בעמדותיהם, הודיעה  מזכירת המדינה האמריקנית, הילארי קלינטון, בנאומה בפני פורום סבן לחקר המזרח התיכון, על סיום שלב השיחות הישירות בין ישראל לבין הפלסטינים. היא ציינה כי ימשכו  המגעים העקיפים בין הצדדים באמצעות התיווך האמריקני. קלינטון קראה לישראל ולפלסטינים לעבור לעסוק בסוגיות הליבה של הסכסוך – הגבולות והביטחון, המים, ההתנחלויות, הפליטים ומעמדה של ירושלים (AFP , 10 בדצמבר 2010). קודם לכן אמר פיליפ קראולי, דובר מחלקת המדינה, כי ארצות הברית החליטה להפסיק ללחוץ על ישראל, בשלב זה, בנושא הקפאת הבניה בהדגישו כי ארצות הברית עודנה רואה את ההתנחלויות כבלתי לגיטימיות (אתר מחלקת המדינה, 8 בדצמבר 2010).  

 בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל הדגיש, בפגישתו עם השליח האמריקני למזרח התיכון כי  יש לפעול על מנת לייצר דרך חדשה להשגת מטרה משותפת, שהיא "הסכם מסגרת לשלום שיבטיח שלום וביטחון". הוא ציין כי הממשל האמריקני, הנשיא, מזכירת המדינה והשליח למזרח התיכון מחויבים לכך באותה מידה בה מחויבת לכך ישראל. נתניהו הביע את תקוותו, כי הפלסטינים ישתפו פעולה בהשגת מטרה זו (אתר משרד ראש הממשלה, 13 בדצמבר 2010).

 דוברים ברשות הפלסטינית הביעו אכזבה מהודעת שרת החוץ קלינטון והביעו חוסר אמון ביכולתו של תיווך אמריקני לפתור את הסכסוך. במסגרת זו יצוינו:

• נמר חמאד, יועצו המדיני של אבו מאזן, טען כי הרשות אינה יודעת מה פשר המאמץ האמריקני החדש, במיוחד לאחר שהתברר כי "ארצות הברית לא מסוגלת להפעיל לחץ על ישראל בכדי להשיג…הקפאה למשך שלושה חודשים". הוא הוסיף כי גם באירופה מאוכזבים מהעמדה האמריקנית. לדבריו הבעיה במו"מ היא "העדר נותן חסות הגון שיפעיל לחץ על ישראל" (אלג’זירה, 11 בדצמבר 2010).

• יאסר עבד רבה, מזכיר הועד הפועל של אש"ף, טען כי נאומה של קלינטון מהווה חזרה על עמדות אמריקניות המוכרות מהעבר. לטענתו משא ומתן בין הצד "הכובש" לצד "הנכבש" הינו "תהליך מדיני חסר תועלת". לדבריו, פתרון לסכסוך יימצא רק בעקבות  התערבות בין לאומית "פעילה ולוחצת" (ופא, 11 בדצמבר 2010).

• ג’מאל מחיסן, חבר הועד המרכזי של פתח, הטיל ספק ביכולתה של ארה"ב לאלץ את ישראל להגיע להסכם שלום. לדבריו, ההנהגה הפלסטינית סירבה להצעה אמריקנית להיכנס למו"מ עקיף עם ישראל, בתיווך אמריקני, וציין כי בכוונת הפלסטינים לפנות למועצת הביטחון של האו"ם לאור "כישלונה של ארה"ב" (אלקדס אלערבי, 13 בדצמבר 2010).

 צלאח אלברדויל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, קרא לרשות הפלסטינית "להפסיק את השיחות עם הבכירים האמריקנים" ולשים קץ לתיאום הביטחוני עם ישראל, זאת בעקבות ה"התנכרות האמריקנית לזכויות הפלסטיניות הבסיסיות ביותר". הוא האשים את מזכירת המדינה קלינטון ב"הטעיה" של אש"ף. לדבריו,  נחשפה העובדה שארה"ב אינה "ידיד" אלא "אויב" לפלסטינים (מרכז אלביאן, 11 בדצמבר 2010).

הודעת מועצת האיחוד האירופאי

 מועצת האיחוד האירופי הביעה צער על החלטת ישראל שלא להאריך את הקפאת הבניה בהתנחלויות. היא קראה להסרה "מידית" של "המצור" מעל רצועת עזה אך בירכה על החלטת הקבינט הישראלי לאפשר ייצוא מהרצועה (ראו להלן). כמו כן קראה לשחרור החייל החטוף גלעד שליט ולהפסקת הירי הרקטי מרצועת עזה. היא הביעה את מוכנות האיחוד לסייע להגעה לפתרון הסכסוך בשנה הקרובה באמצעות מו"מ וקראה לצדדים שלא לנקוט בפעולות חד צדדיות "נמהרות". ההודעה ציינה כי האיחוד "לא יכיר בשינויים בגבולות 1967, כולל בסוגיית ירושלים, מלבד אלו אשר יוסכמו בין הצדדים", אולם הוסיפה כי המועצה תהיה מוכנה להכיר במדינה פלסטינית "במועד הראוי" (אתר מועצת האיחוד האירופי, 13 בדצמבר 2010).

המשך פעילות פלסטינית לקבלת הכרה במדינה פלסטינית

 הפלסטינים ממשיכים בפעילות בינלאומית שנועדה להשיג הכרה נרחבת במדינה פלסטינית בגבולות 1967. הליגה הערבית, בהודעה לעיתונות, בירכה על הכרתה של ברזיל במדינה פלסטינית וקראה לקהילה הבין לאומית ללכת בעקבותיה (אלחיאת אלג’דידה, 6 בדצמבר 2010).

 תיסיר ח’אלד חבר הוועד הפועל, גינה את הביקורת שמתחה ארצות הברית על הכרתן של מדינות שונות באמריקה הלטינית במדינה פלסטינית וטען כי הדבר מעיד על "קשירת קשר אמריקני עם ישראל", שנועדה למנוע הכרה של  מדינות נוספות במדינה פלסטינית. לטענתו כעת על הפלסטינים להכריז על עצמאותם, לפנות לקהילה הבין לאומית ולאו"ם ולקרוא להם להכיר במדינת פלסטין, שבירתה מזרח ירושלים (ופא, 11 בדצמבר 2010). אחמד אלמג’דלאני, חבר הועד הפועל של אש"ף, אמר כי התהליך הזה עשוי "לעבור למדינות נוספות באפריקה ובאירופה" (סוכנות הידיעות הסינית, 11 בדצמבר 2010).

ההתפתחויות ברצועת עזה

המצב במעברים

 השבוע עברו לרצועת עזה בין 39 ל-306 משאיות סחורה ביום. ב-12 בדצמבר נסגר מעבר קרני עקב תנאי מזג האוויר הקשים ששררו באזור. כמו כן יצאו מעזה שבע משאיות הפרחים ותותים (אתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 13 בדצמבר 2010).

   ב-8 בדצמבר אישר הקבינט המדיני-בטחוני שורה של הקלות בייצוא מוצרים מרצועת עזה. מעתה ניתן יהיה לייצא מהרצועה גם פריטי ריהוט, ציוד חקלאי ומוצרי תעשיה קלה. הייצוא לחו"ל יהיה חופשי, בעוד הייצוא לרשות הפלסטינית יהיה בתיאום עימה. פקחים של הרשות הפלסטינית ייפרסו במעברי הגבול ויפקחו על גביית המכס על הסחורות (אתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 8 בדצמבר 2010; הארץ, 8 בדצמבר 2010;).

ארועי יום השנה ה-23 להיווסדותה של חמאס

 ב-14 בדצמבר מציינת חמאס את יום השנה ה-23 להקמתה. יום השנה צוין באירועים וחגיגות ברחבי הרצועה ובדמשק. בהודעה לעיתונות לרגל יום השנה הוצגו עמדות היסוד של חמאס, שלא השתנו מאז הקמתה. עיקרן (מתוך Palestine-info , 13 בדצמבר 2010) :

• "שלילת כל צורה של הכרה בישראל, מו"מ או מיקוח על זכויות"

• "פלסטין מהים ועד הנהר היא אדמתם של הפלסטינים" ואין לוותר על "אף שעל" ממנה.

• "ההתנגדות" (קרי, הטרור) הינה "זכות לגיטימית" של הפלסטינים ואין לוותר עליה, אפילו אם יושגו "כל המטרות".

• לפליטים הפלסטינים "זכות מקודשת" לשוב לארצם.

• ירושלים היא בירתה של מדינת "פלסטין", אין לוותר על אף שעל ממנה, ויש להכשיל את מהלכי ה"ייהוד" שלה.

מימין: ההכנות לאירוע לציון חגיגות 23 השנה להקמת חמאס.
משמאל: לוגו האירוע, שהמסר בו הינו שחרור כל פלסטין ומרכזיותה של "זכות השיבה"

(המפתח הינו הסמל לתביעה להשבת הפליטים הפלסטינים) (Palestine-info , 14 בדצמבר 2010)

ימין: הצתת דגל ישראל בתחילת החגיגות לציון 23 שנים להקמת חמאס בח’אן יונס. משמאל: הקהל בחגיגות בעיר עזה

(Palestine-info , 14 בדצמבר 2010)

מעצרים נרחבים של אנשי פתח ברצועה

 ב-6 בדצמבר עצרו כוחות בטחון הפנים של חמאס ברצועת עזה 25 פעילי ארגון "צעירי פתח" והחרימו את דרכונו של מזכיר הארגון. בליל ה-5 בדצמבר נעצרו שלושה פעילי נוספים המתגוררים בצפון רצועת עזה (ופא, 5 ו-6 בדצמבר 2010).

המשטים לרצועת עזה

מפגן שנאה של השיירה ההודית באיראן ²

 השיירה ההודית, שיצאה ב-4 בדצמבר מהודו, הגיעה לאיראן ושוהה כעת בטהראן, לאחר שביקרה בערים קם, זהדאן ואצפהאן. על פי התקשורת האיראנית צפויה לחבור אליה משלחת נוספת מפקיסטאן, אשר תעלה את מספר המשתתפים הכולל בשיירה ל-200 איש. הגעת השיירה האסיאתית לאיראן נוצלה למפגן של שנאה כלפי ישראל והמערב. פעילי השיירה נפגשו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג’אד באוניברסיטת טהראן, אשר בנאומו כינה את ישראל "עלבון לאנושות" (ג’רוזלם פוסט, 13 בדצמבר 2010).

מימין: פעילי השיירה האסייתית בטהראן (IRNA, 14 בדצמבר 2010). משמאל: נשיא איראן בטקס קבלת הפנים לכבוד

אנשי השיירה באוניברסיטת טהראן בו טען כי קיומה של ישראל הינו “עלבון לאנושות” (ISNA, 14 בדצמבר 2010).

 ב-13 בדצמבר התארחו פעילי השיירה בישיבה של הפרלמנט האיראני (מג’לס). במהלכה קראו פעילי השיירה קריאות בגנות ישראל, ביניהן "מוות לישראל" בארבע שפות (FARS , 13 בדצמבר 2010).  בנאומו בפני חברי המג’לס האיראני, כינה Feroze Mithiborwala , מארגן השיירה, את איראן "המכשול הגדול ביותר העומד בפני המשטר הציוני" וכינה את נשיא ארצות הברית אובאמה "סוכן של ישראל" (IRNA , 14 בדצמבר 2010).

מבחר תמונות משהות השיירה באיראן

מימין: נשיא איראן אחמדינג’אד נואם בפני פעילי השיירה (IRNA , 14 בדצמבר 2010).

משמאל: איראנים מקבלים את פני השיירה (IRNA , 14 בדצמבר 2010).

מימין:  חברי השיירה באיראן. משמאל: איראנים המקבלים את פני השיירה מציתים את
דגלי ארצות הברית ובריטניה. (IRNA , 14 בדצמבר 2010)

מימין: שניים מחברי השיירה רעולי פנים בטקס בכיכר "פלסטין" בטהראן (IRNA , 13 בדצמבר 2010)
משמאל: ראש עיריית טהראן מקבל את פני השיירה (PressTV , איראן, 13 בדצמבר 2010)

פעילי השיירה מתארחים בישיבת הפרלמנט האיראני. במהלך הישיבה קראו הפעילים "מוות לישראל" בארבע שפות

(FARS , 14 בדצמבר 2010)

 Feroze Mithiborwala , ראש השיירה, סיפר כי הרעיון לארגון שיירה עלה בעקבות המשט לעזה (מאי 2010), בתמיכתה הפעילה של איראן, וכי בכוונת השיירה לצאת נגד "הציונות המעוניינת ליצור הגמוניה בעולם ובאסיה בפרט". לדבריו, השיירה צפויה להמשיך מאיראן לתורכיה סוריה וירדן, ומשם תמשיך בספינה לנמל אלעריש. לטענתו, כבר התקבלו אישורי הכניסה הדרושים משלטונות מצרים המשתפים פעולה עם השיירה. הוא הוסיף כי בשיירה ישנם 80 אנשים מכל מדינות אסיה. לדבריו שישה אנשים נוספים יצטרפו אליה בתורכיה וכמה פעילים מאוסטרליה וניו זילנד יגיעו בטיסה ויחברו לשיירה, ככל הנראה בשלב מאוחר יותר (PressTV , איראן 13 בדצמבר 2010).

 סלים ע’פורי, דובר השיירה, ציין כי בשיירה נוטלים חלק 137 ארגונים מ-50 מדינות שונות, מתוכן 15 ממדינות אסיה.  בין המדינות מנה את: יפן, מלזיה, נפאל, סינגפור, אינדונזיה, הודו, פקיסטאן, איראן תורכיה בריטניה ואוסטרליה. גם חברי ועדת "עורק חיים" הירדנית (שבה בולטים פעילי האחים המוסלמים) הודיעה כי תשתתף בשיירה האסיאתית (אלסביל, בטאון האחים המוסלמים בירדן, 8 בדצמבר 2010). דובר השיירה הדגיש כי "המלחמה עם הציונים" איננה מלחמה "אסלאמית-ציונית" בלבד, אלא מדובר בקרב מכריע בין "האמת", שמיוצגת על ידי "חופשיי העולם", לבין השקר, המיוצג בידי ישראל ותומכיה (Palestine-info , 10 בדצמבר 2010).

שיירות נוספות

 "שיירה תורכית": בולנט ילדרים, ראש ארגון ה-IHH , ציין כי בכוונתו לארגן משט נוסף לרצועת עזה. לדבריו, המשט צפוי לצאת ב-31 במאי 2011, "יום השנה" להשתלטות ישראל על משט "צי החירות" (אלג’זירה, 8 בדצמבר 2010).

 יוזמה אירופאית: קנת’ או’קיף, איש מארינס לשעבר ופעיל פרו-פלסטיני אשר השתתף במשט "צי החירות" ושהה על ה"מאוי מרמרה", כמו גם בשיירות ויוזמות נוספות להגעה לרצועת עזה, שלח לחבריו באתר "פייסבוק" הודעה על פעילותו לארגון ספינה חדשה לרצועת עזה. הוא ציין כי הספינה תישא על סיפונה אלף נוסעים, ובהם "נוסע מכל מדינה בעולם", וקרא לחבריו לסייע באיסוף כספים, תקשורת וקידום המשט וכן בייעוץ וסיוע משפטי (Facebook , 10 בדצמבר 2010)³.

 משט סורי:  אחמד עבד אלכרים, יו"ר "הועדה העממית הסורית לתמיכה בעם הפלסטיני" הצהיר כי שיירה סורית, אשר תכלול שישה כלי רכב שיישאו 120 טונות מזון תועבר לרצועת עזה דרך ירדן, בסיועה של "אגודת הצדקה ההאשמית" הירדנית. השיירה צפויה להגיע לרצועה בסוף דצמבר 2010 והיא תמחיש את תמיכתה של סוריה בעם הפלסטיני העומד מול "ישות הטרור הציונית" (אלבעת’, 13 בדצמבר 2010).

---

¹ בסטטיסטיקה זו לא נכלל ירי פצצות מרגמה לעבר סיורי צה"ל בקרבת גדר הגבול, שנפלו בשטח רצועת עזה.

² להרחבה אודות השיירה ראו לקט מרכז המידע מיום 6 בדצמבר 2010 בנושא: שיירה מהודו וממדינות אסיה נוספות, עומדת לצאת  מניו דלהי  – בימים אלה ולהגיע לרצועה דרך אלערישבסוף דצמבר. בקרב המשתתפים בולטים פעילי שמאל קיצוני ופעילים אסלאמיים   , אליהם חברו פעילי זכויות אדם .  למארגני השיירה זיקה ל-FGM ,  ארגון על במערב הממלא תפקיד מפתח בארגון המשטים לרצועה. אותם פעילים גם משולבים בתעמולה אנטי- ישראלית וביוזמות להחרמת ישראל בהודו.

³ אוקיף נטל חלק פעיל באירועים האלימים על ה"מאוי מרמרה", להרחבה ראו לקטי מרכז המידע וביניהם: "פעיל פרו-פלסטיני מערבי , חיל מארינס לשעבר, שהשתתף באופן פעיל בלחימה על גבי ה"מרמרה", טען בראיון ל"הארץ" כי היה לו ברור שההתנגדות על גבי ה"מרמרה" לא תהייה פאסיבית וכי אם הישראלים יעלו על גבי הספינה הדבר יסתיים ב"אסון" מיום 26 בספטמבר 2010. כמו כן נטל באחרונה חלק בשיירה צפון-אפריקנית לרצועת עזה. ראו  לקט מרכז המידע בנושא: "חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני" מיום 16 בנובמבר 2010.

לראש העמוד 

 

 

 

מאמרים נוספים בתחום