זרקור לאיראן (לשבוע שבין 16/11/11 –23/11/11)

במוקד אירועי השבוע: תרחישי מלחמה אפשריים נגד איראן: מבט מטהראן. בעקבות דוח אמאנו: איראן מציגה את החלטת מועצת הנגידים של סבא"א כהישג מדיני. מאבקי הכוח הפנימיים במחנה השמרני: יועצו של הנשיא נידון לשנת מאסר ואף כמעט נעצר. היעד הבא של המערכה לאכיפת החוק האסלאמי: בתי-קפה אינטרנט וחנויות צילום. בדלנות אזרית במשחק כדורגל איראני

עיקרי דברים:

תרחישי מלחמה אפשריים נגד איראן: מבט מטהראן

האתר הרשמי של המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, פרסם השבוע באופן חריג למדי מאמר פרשנות תחת הכותרת: "תרחישי האיום האפשריים נגד איראן". המאמר, שהתפרסם גם ביומון רסאלת, נכתב על-ידי ד"ר אמיר מחביאן,  מבכירי הפרשנים הפוליטיים באיראן המזוהה עם המחנה השמרני. על רקע השיח התקשורתי סביב מתקפה אפשרית נגד איראן מנתח מחבר המאמר בהרחבה שלושה תרחישים אפשריים של מערכה צבאית בהובלת ארצות-הברית ובעלות בריתה נגד איראן ומעריך את סבירותם.

מחביאן טוען, כי היעד המרכזי של המערב הוא הפלת המשטר האיראני. לאחר שנכשל בהשגת יעד זה באמצעים שונים נותרו בפניו שתי אופציות: החלשת המשטר על מנת להפוך אותו לפגיע יותר ומתקפה צבאית.

מחביאן מפרט שלושה תרחישי מלחמה אפשריים נגד איראן: מלחמת התשה כוללת המשלבת התערבות יבשתית, מלחמה מוגבלת הכוללת פעולה נגד מרכזי השליטה של המשטר שנועדה לקדם יעדים מדיניים ומלחמה נקודתית נגד יעדים מוגדרים שנועדה לשלול מאיראן את יכולתה ההתקפית.

הפרשן הפוליטי מנתח בהרחבה את הבעיות הקשות הכרוכות במערכה צבאית נגד איראן בכל אחד משלושת התרחישים. הוא מעריך, כי התרחיש השלישי (מלחמה נקודתית כנגד יעדים מוגדרים) הוא הסביר ביותר מבין שלושת התרחישים, אך גם סבירותו אינה גבוהה מסיבות שונות, ובהן: הקושי לתקוף מספר רב של יעדים, האפשרות כי גם מלחמה נקודתית עלולה להתפתח למלחמה כוללת, השפעה סביבתית אזורית של פגיעה במתקני הגרעין והעדר השפעה של מתקפה כזו על יכולתה המדעית הגרעינית של איראן.
 
מחביאן טוען, כי האופציה הצבאית מועלית על-ידי המערב במסגרת מלחמה פסיכולוגית, שנועדה להשיג מספר יעדים: בחינת התגובה האיראנית ומידת הלכידות בצמרת המשטר, גיוס תמיכת רוסיה וסין לסנקציות נגד איראן, עידוד מדינות ערב לרכוש נשק אמריקאי כדי להתגונן מפני איראן ואילוץ איראן להסכים לויתורים מדיניים.

בסיום המאמר דן מחביאן בתגובת איראן לאיומים הנשמעים נגדה וטוען, כי התגובות המתואמות מצד בכירי המשטר וכלל הזרמים הפוליטיים במדינה לאיומים אלה מצביעות על חוסר יעילותה של האסטרטגיה האמריקאית. עוד טוען הפרשן, כי התייחסויותיו הפומביות של המנהיג העליון לאיומים הצבאיים נועדו להעביר למערב מספר מסרים חשובים, ובהם: איראן לא תיכנע ללחצים, קיימת אחדות פנימית בקרב מקבלי ההחלטות, אין לאיראן כוונות התקפיות והיא אינה מאיימת על אף מדינה באזור ומדיניותה תלויה במדיניות הצד השני: היא תפעל בהיגיון כלפי מדיניות הגיונית מצד ארצות-הברית ותגיב בחומרה במקרה של תוקפנות נגדה.

בעקבות דוח אמאנו: איראן מציגה את החלטת מועצת הנגידים של סבא"א כהישג מדיני

בכירי ממשל ואמצעי תקשורת שמרנים הציגו השבוע להחלטת מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית כהישג מדיני איראני. המועצה אישרה ביום שישי שעבר (18 נובמבר) את הצעת ההחלטה לגנות את איראן לנוכח המשך תוכניתה הגרעינית והביעה דאגה מכוונותיה, אך נמנעה מהפנייה מחודשת של תיק הגרעין למועצת הביטחון של האו"ם.

חבר ועדת המג’לס למדיניות חוץ ולביטחון לאומי, מחמד כרמי-ראד, הצהיר בעקבות החלטת מועצת הנגידים, כי זו מעידה על כישלון ארצות-הברית לגייס תמיכה בינלאומית לבידודה של איראן. חבר נוסף בוועדה, מצטפא כואכביאן, טען, אף הוא, כי המטרה המרכזית, שהציבה ארצות-הברית לקראת ישיבת מועצת הנגידים, לא התממשה: הפניית תיק איראן למועצת הביטחון והטלת סנקציות נוספות כנגדה. הוא ציין, עם זאת, כי על איראן לאמץ דיפלומטיה פעילה, שתוביל לסגירת תיק הגרעין ותמנע החלטות נוספות כנגדה, ולהציג בשקיפות את תוכניתה הגרעינית בפני חברות סבא"א. 

היומון כיהאן גרס, כי האמריקאים, שציפו להעביר בקלות החלטה אנטי-איראנית במועצת הנגידים על בסיס דוח מזכ"ל סבא"א, הובסו ולא הצליחו לממש אף אחת מהמטרות, שהציבו לעצמם: הפניית תיק הגרעין למועצת הביטחון, אישור דוח מזכ"ל סבא"א, הכרזה על תוכנית הגרעין כצבאית במהותה והצבת אולטימאטום בפני איראן. היומון "קדס" גרס, כי החלטת מועצת הנגידים מוכיחה, כי תם העידן בו יכלה ארצות-הברית לכפות את עמדותיה על המערכת הבינלאומית.

הפרשן לעניינים בינלאומיים, חסן בהשתי-פור, שהתבטא בשבוע שעבר נגד פרישת איראן מה-NPT , הגדיר את החלטת מועצת הנגידים כ"לא ניצחון ולא תבוסה". בראיון לאתר פרארו אמר הפרשן, כי העובדה, שהמועצה לא הפנתה את תיק הגרעין למועצת הביטחון, יכולה להיחשב כהישג עבור הדיפלומטיה האיראנית, אך גם החלטה כזו אינה חיובית מבחינת איראן ועליה לנסות ולמנוע החלטות דומות בעתיד באמצעות שיתוף פעולה עם סבא"א והעברת התייחסות מפורטת לטענות  שהועלו בדוח המזכ"ל.

מאבקי הכוח הפנימיים במחנה השמרני: יועצו של הנשיא נידון לשנת מאסר ואף כמעט נעצר

עלי-אכבר ג’ואנכפר, יועצו של הנשיא לענייני תקשורת המשמש גם כמנהל היומון הממשלתי איראן וסוכנות הידיעות הממשלתית אירנא, נידון השבוע לשנת מאסר ולשלוש שנות השעיה מפעילות עיתונאית באשמת פרסום תכנים המנוגדים לאסלאם במסגרת מוסף מיוחד, שהופץ באוגוסט 2011 על-ידי היומון איראן. המוסף ביטא עמדות מעוררות מחלוקת בנושא רעלת נשים ועורר ביקורת חריפה בממסד השמרני. ביום שני (21 נובמבר) ניסו כוחות הביטחון לעצור את ג’ואנפכר במשרדי מערכת העיתון איראן. בעימותים שפרצו בין כוחות הביטחון לעובדי העיתון נעצרו למעלה מ-30 עובדים. ג’ואנפכר לא נעצר בסופו של דבר, ככל הנראה בזכות התערבות הנשיא.

במקביל להרשעתו בפרשת המוסף עורר השבוע ג’ואנפכר סערה פוליטית ותקשורתית בעקבות ראיון, שהעניק ליומון הרפורמיסטי אעתמאד, בו תקף בחריפות את מבקרי הממשלה ואת הרשות השופטת. בעקבות הראיון נסגר העיתון על-ידי השלטונות למשך חודשיים. 

בראיון האשים ג’ואנפכר את הרשות השופטת בהאשמות שווא כלפי תומכי הנשיא ובמעצר מקורביו ממניעים פוליטיים. הוא יצא במתקפה גם נגד שר המודיעין לשעבר, ע’לאם-חסין מחסני-אז’האי, ושר החוץ לשעבר, מנוצ’הר מתכי, שפוטרו על-ידי הנשיא, והמליץ להם לשתוק כדי לשמור על כבודם. הוא דחה את טענות מבקרי הנשיא, לפיהן אחמדינז’אד ומקורביו אינם נאמנים למנהיג העליון ומעורבים בשחיתות כלכלית, וכן הכחיש דיווחים לפיהם בכוונת הנשיא להתפטר מתפקידו עוד לפני סיום מועד כהונתו החוקי.

בעקבות הראיון מתח עורך כיהאן, חסין שריעתמדרי, ביקורת חריפה על ג’ואנפכר והאשימו בשיתוף פעולה עם אויביה החיצוניים של איראן ועם האופוזיציה הרפורמיסטית על מנת לפגוע במשטר ובמעמדה של איראן לנוכח ההתפתחויות האזוריות והגלובאליות.

היעד הבא של המערכה לאכיפת החוק האסלאמי: בתי-קפה אינטרנט וחנויות צילום

מפקד משטרת טהראן, חסין סאג’די-ניא, מסר בסוף השבוע שעבר, כי משטרת טהראן החלה בימים האחרונים במבצע לסגירת חנויות צילום ובתי-קפה אינטרנט הפועלים בניגוד לחוק ומספקים ללקוחותיהם שירותים שאינם מותרים על-פי החוק ומנוגדים ל"נורמות החברתיות" המקובלות. ביום המבצע הראשון קיימו שוטרי טהראן ביקורות ב-90 חנויות צילום ו-260 בתי-קפה אינטרנט, רשמו דוחות ואף סגרו כמה מהם.

לאחרונה הלינו אתרי חדשות שמרניים, כי בתי-קפה אינטרנט הפועלים ברחבי טהראן הפכו למוקד בילוי מועדף עבור צעירים הנוהגים בניגוד להלכה ואינם מקפידים על ערכי המוסר ועל קוד הלבוש האסלאמי.

בשנים האחרונות הגבירו כוחות ביטחון הפנים את המערכה להגברת אכיפת החוק האסלאמי בתחומים שונים, ובהם: החרמת צלחות לווין, אכיפת קוד הלבוש האסלאמי, החרמת סרטי DVD המופצים ללא רישיון, סגירת מספרות המספקות שירותי תספורת בסגנון מערבי ופעילות נגד מוכרי בגדים ומעצבי בגדים בסגנון "בלתי-ראוי".

בדלנות אזרית במשחק כדורגל איראני

מספר אתרי אינטרנט ובלוגים עצמאיים דיווחו השבוע, כי כמה מאוהדי קבוצת הכדורגל תראקתור סאזי מתבריז התייצבו בשבוע שעבר למשחק כדורגל נגד קבוצת פג’ר-י ספאסי משיראז כשהם לובשים חולצות הנושאות את דגלי תורכיה ואזרביג’אן. אחד האוהדים אף הניף דגל של אזרביג’אן.

האתר השמרני רג’א ניוז יצא בחריפות נגד התייצבות אוהדים למשחק כשהם נושאים "סמלים בדלניים" והאשימם בניסיון לעודד רעיונות "פאן-תורכיים" במהלך משחקי כדורגל. האתר קרא לרשויות האיראניות לפעול כנגד התופעה.

החשש האיראני מפני בדלנות אזרית פנימית גבר בעקבות התפרקות ברית-המועצות בשנת 1991 וכינון הרפובליקות המוסלמיות העצמאיות, ובהן אזרביג’אן, לנוכח קיומו של מיעוט אזרי גדול במדינה (כ-20 אחוזים מאוכלוסיית איראן). חשש זה הוא אחד הגורמים לחילוקי הדעות בין איראן לאזרביג’אן, שהעמיקו בשנה האחרונה על רקע דיכוי האופוזיציה האסלאמית באזרביג’אן, מאמצי השלטונות להגביל פעילות דתית ברפובליקה, גישתם העוינת לעיתים כלפי תיירים איראנים, העמקת המעורבות הישראלית במדינה זו  והמחלוקת בנוגע לאופן חלוקת מימי הים הכספי.

 

תרחישי מלחמה אפשריים נגד איראן: מבט מטהראן

האתר הרשמי של המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, פרסם השבוע באופן חריג למדי מאמר פרשנות תחת הכותרת: "תרחישי האיום האפשריים נגד איראן". המאמר, שהתפרסם בשני חלקים גם ביומון רסאלת (Resalat ), נכתב על-ידי ד"ר אמיר מחביאן (Amir Mohabian ), מבכירי הפרשנים הפוליטיים באיראן המזוהה עם המחנה השמרני. על רקע השיח התקשורתי הגובר בשבועות האחרונים בנוגע למתקפה אפשרית נגד איראן מנתח מחבר המאמר בהרחבה שלושה תרחישי מלחמה אפשריים נגד איראן בהובלת ארצות-הברית ובעלות בריתה ומעריך את סבירותם.

בראשית המאמר מתייחס ד"ר מחביאן למדיניות המערב כלפי איראן המבוססת, לדבריו, על שילוב בין תקוות לדאגות בנוגע להתפתחויות באיראן. מחד גיסא, מקווה המערב לנצל את ההטרוגניות האתנית-לאומית של איראן על מנת לעורר חוסר יציבות באזורי הגבול המאוכלסים על-ידי מיעוטים אתניים-לשוניים; כמו כן תולה המערב תקוות בהתפתחויות הפוליטיות הפנימיות באיראן ובסיכוי לגרום למשטר לאבד שליטה לנוכח האתגרים מבית. מאידך גיסא, המערב מודע להשפעה האיראנית הגוברת באזור לנוכח "ההתעוררות האסלאמית", להעדר השפעה משמעותית של הסנקציות המוטלות נגד איראן, לקשר החזק בין איראן לחזבאללה ולסוריה ולהתחזקותה הצבאית של איראן חרף הסנקציות.
במשך שנים ניסה המערב לפעול נגד איראן באמצעים שונים: פעילות חתרנית באיזורי הגבול בעידוד מערבי נבלמה בעקבות פעילות איראנית מול ארגון ג’נדאללה (Jondollah ) הבלוצ’י וארגון פז’אכ (Pejak ) הכורדי, המאמצים לסייע לאופוזיציה הסורית בניסיון להפיל את הנשיא אסד ולהגביר את הלחץ על חזבאללה לא עלו עד כה יפה, פעילות נגד כוח קדס של משמרות המהפכה והחרפת הסנקציות נגד איראן לא הביאו אף הם למימוש יעדי המערב, ובראשם: הפלת המשטר. תקוות המערב להביא להפלת המשטר באמצעות לחץ על איראן מצד שכנותיה, כפי שהיה במלחמת איראן-עיראק; באמצעות התקוממות פנימית, כפי שארע במהומות 2009; ובאמצעות חילון המשטר, כפי שניכר בתקופת הרפורמות, לא התממשו. למערב נותרו איפוא שתי דרכים למימוש יעד זה: החלשת המשטר והפיכתו לפגיע יותר ומתקפה צבאית.

הפרשן הפוליטי הבכיר, ד"ר אמיר מחביאן.
(מתוך אתר המנהיג העליון)

בהמשך המאמר מפרט ד"ר מחביאן שלושה תרחישים אפשריים למלחמה בהובלת ארצות-הברית ובעלות בריתה נגד איראן:

1. מלחמת התשה כוללת המשלבת התערבות יבשתית לאחר תקיפה אווירית.
2. מלחמה מוגבלת הכוללת פעולה נגד מרכזי השליטה של המשטר, שנועדה להשיג יעדים מדיניים: במקרה הטוב – התמוטטות המשטר ובמקרה הפחות טוב – הכנעת איראן בשולחן המשא ומתן.
3. מלחמה נקודתית נגד יעדים מוגדרים, שנועדה לשלול מהמשטר יכולת התקפית, במיוחד נגד ישראל.

מחביאן מעריך, כי הסבירות לתרחיש הראשון היא קלושה ביותר לנוכח הבעיות הקשות הכרוכות במימושו: יכולת התיאום של מדינות המערב להוציא לפועל מבצע כה מורכב היא מוגבלת ואף בלתי אפשרית; לכיבוש איראן ולשליטה מלאה בה יהיו השפעות גיאו-פוליטיות וגיאו-אסטרטגיות מרחיקות לכת על מאזן הכוחות הבינלאומי, שיאיימו על מעמדן של רוסיה וסין ויחייבו אותן להגיב; הניסיון ההיסטורי מוכיח, שאחרי מלחמת וייטנאם נמנעה ארצות-הברית מכניסה למלחמה במקרים בהם היא לא הייתה משוכנעת ביכולתה להכריע את המדינה המותקפת;  עם תום עידן הנשיא ג’ורג’ בוש יצאה ארצות-הברית מהעידן הרדיקלי במדיניות החוץ שלה; הבחירות הקרבות לנשיאות ארצות-הברית צפויות להשפיע על מדיניות החוץ האמריקאית והממשל האמריקאי ייצא למלחמה רק אם מובטח מראש, שהיא תסתיים בהצלחה טרם הבחירות; ארצות-הברית ניצבת בפני בעיות כלכליות וחברתיות חמורות שאינן מאפשרות לה להיכנס למלחמה נוספת; איראן היא מדינה גדולה מאוד וקשה יהיה לנהל בה מלחמת התשה; ולמערב אין די מודיעין בנוגע ליכולותיה של איראן. לנוכח כל אלה מעריך מחביאן, כי הסיכויים למלחמה כוללת נגד איראן שואפים לאפס.

גם התרחיש השני (מלחמה מוגבלת נגד "מרכז העצבים" של המשטר) כרוך בבעיות משמעותיות: מהלך התקפי כזה מחייב את המערב להיות בטוח ביכולתו לשתק את המשטר כבר במכה ראשונה; המשטר האיראני, שלמד מניסיון מלחמות קודמות שניהלה ארצות-הברית, נקט בצעדים הדרושים כדי להיערך למתקפה על מוקדי הכוח שלו והוא ערוך להגן על עצמו מפני פגיעה משמעותית; מתקפה כזו עלולה להוביל לתגובות בלתי-צפויות מצד המשטר כנגד המערב; ארצות-הברית אינה יכולה להיות בטוחה, שמתקפה נגד יעדי המשטר לא תהפוך אותו לרדיקלי אף יותר ותעודד אותו להבעיר אש באזור כולו שתסכן את מדינות ערב באיזור; אין זה סביר, שמדינות אירופה המקיימות קשרים כלכליים טובים עם איראן יהיו מוכנות ליטול חלק ב"משחק המסוכן" של ארצות-הברית לטובת האינטרסים שלה; ארצות-הברית אינה יכולה להיות בטוחה שבמקרה של קריסת המשטר יקום משטר חלופי שיהיה בשליטתה; גם אם מלחמה כזו תצליח להשיב את איראן לשולחן המשא ומתן, אין כל ערבות לכך שהוא יסתיים בהישג עבור המערב. איראן עלולה להשתמש בהונאה אסטרטגית ולפעול בחשאי בניגוד להתנהלותה במשא ומתן וגם אם המשטר ייכנע ויחתום על הסכם להשעיית תוכנית הגרעין, אין כל ערבות לכך שהעם האיראני לא ידחה הסכם כזה. 

התרחיש השלישי (מלחמה נקודתית נגד יעדים מוגדרים) מורכב אף הוא. אם המערב יבחר לתקוף יעדים כלכליים, הדבר יסכן את האזרחים ורק יגייס אותם לתמיכה נרחבת אף יותר במשטר; לא ניתן להתקיף את כלל היעדים הצבאיים במדינה בשל גודלה; מלחמה נקודתית עלולה להתפתח למלחמה כוללת או לכל הפחות למלחמה אזורית; אם יותקפו מטרות גרעיניות, כגון: הכור בבושהר, עלולות להיות לכך השלכות אקולוגיות קשות עבור מדינות האזור; מתקפה נגד יעדים גרעיניים מוגדרים לא תביא להשבתת היכולת המדעית הגרעינית של איראן.
לסיכום מעריך מחביאן, כי התרחיש השלישי הוא הסביר ביותר מבין שלושת התרחישים, אך גם סבירותו נמוכה. 

הפרשן דן גם בשאלה, מדוע המערב ממשיך להעלות את האופציה הצבאית אף על-פי שהוא מודע לכך, שמחיריה גבוהים ובלתי-ידועים. תשובתו לכך היא שמדובר במלחמה פסיכולוגית. המלחמה היא בבחינת שקר, שניתן תמיד להשתמש בו כדי להעמיד את איראן במבחן ולהשיג מספר יעדים: הפחדת אזרחי איראן על מנת להגביר הלחץ על המשטר, יצירת מחלוקות בין "ניצים" ל"יונים" בקרב בכירי המשטר, החרפת המצב הכלכלי והפחתת יכולת המשטר להצדיק את התנאים הכלכליים הקשים, יצירת משבר פנימי, השגת הישגים בשולחן המשא ומתן, העברת המשטר משלב התקפי לשלב מגננתי ואילוצו להתמקד בשרידותו ובחינת יכולת המשטר להתמודד עם מצבי משבר.
העלאת האופציה הצבאית על-ידי ארצות-הברית נועדה לבחון את התגובה האיראנית ואת מידת הלכידות בצמרת המשטר; לגייס את תמיכת רוסיה וסין לסנקציות נגד איראן; לעורר פחד בקרב מדינות ערב, שיעודד אותן לרכוש נשק אמריקאי; ולאלץ את איראן להסכים לויתורים מדיניים, כגון: הימנעות מתמיכה בחזבאללה או בסוריה ובלימת השפעתה על "ההתעוררות האסלאמית".

בסיום המאמר דן מחביאן בתגובת איראן לאיומים הנשמעים כנגדה וטוען, כי התגובה המשותפת והמתואמת מצד בכירי המשטר וכלל הזרמים הפוליטיים לאיומים אלה וההתעלמות הציבורית מהאיומים מצביעים על חוסר יעילותה של האסטרטגיה האמריקאית. התייחסויותיו הפומביות של המנהיג העליון לאיומים הצבאיים המחריפים נועדו, לדברי הפרשן, להעביר למערב מספר מסרים חשובים: איראן לא תיכנע ללחצים ולאיומים, קיימת אחדות בקרב מקבלי ההחלטות, אין לאיראן כוונות התקפיות כלפי אף מדינה והיא אינה מאיימת על אף מדינה באזור, אין היא מוכנה להשלים עם תוקפנות ועם איומים כנגדה ומדיניותה תלויה במדיניות הצד השני: היא תפעל בהיגיון כלפי מדיניות הגיונית מצד ארצות-הברית ותגיב בחומרה במקרה של תוקפנות (www.khamenei.ir , 18 נובמבר).

בעקבות דוח אמאנו: איראן מציגה את החלטת מועצת הנגידים של סבא"א כהישג מדיני

בכירים בממשל ואמצעי תקשורת שמרנים הציגו השבוע את החלטת מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית כהישג מדיני עבור איראן. ביום שישי שעבר (18 נובמבר) אישרה המועצה את הצעת ההחלטה לגנות את איראן לנוכח המשך תוכניתה הגרעינית והביעה דאגה "עמוקה וגוברת" מכוונותיה. המועצה נמנעה, עם זאת, מהחלטה, שעשויה לאפשר בשלב זה הטלת עיצומים חריפים יותר על איראן באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם.

נציג איראן בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, עלי-אצע’ר סלטאניה (Ali-Asghar Soltaniyeh ), הצהיר בעקבות החלטת המועצה, כי אין לה משמעות מיוחדת. הוא שב והדגיש, כי איראן תמשיך בפעילותה הגרעינית, לא תסכים להשעות את העשרת האורניום אף לא לשניה אחת ותמשיך לאפשר לפקחי הסוכנות לבצע ביקורות במתקניה הגרעיניים (פארס, 18 נובמבר).
חבר ועדת המג’לס למדיניות חוץ ולביטחון לאומי, מחמד כרמי-ראד (Mohammad Karamirad ), אמר, כי החלטת מועצת הנגידים מעידה על כישלון ארצות-הברית לגייס תמיכה בינלאומית לבידודה של איראן. הוא ציין, כי מאמצי ארצות-הברית להפנות את תיק הגרעין למועצת הביטחון נכשלו לנוכח התנגדותן של רוסיה, סין והמדינות הבלתי-מזדהות (Press TV , 19 נובמבר).

חבר נוסף בוועדה, מצטפא כואכביאן (Mostafa Kavakabian ), טען, אף הוא, כי המטרה המרכזית, שהציבה ארצות-הברית לקראת ישיבת מועצת הנגידים, לא התממשה: הפניית תיק איראן למועצת הביטחון והטלת סנקציות נוספות כנגדה. הוא הוסיף, עם זאת, כי על אף כישלון ארצות-הברית ומזכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אין לשמוח מההחלטה שהתקבלה במועצת הנגידים. הוא ציין, כי איראן צריכה לנהל דיונים עם המדינות שתמכו בהחלטה על מנת להציג בפניהן בשקיפות את תוכניתה הגרעינית ובמקביל לאפשר לפקחי הסוכנות לבקר במתקניה הגרעיניים. הוא הוסיף, כי על איראן לאמץ דיפלומטיה פעילה, שתוביל לסגירת תיק הגרעין ותמנע החלטות נוספות נגדה, ולהבהיר למזכ"ל יוקיה אמאנו, כי עליו להפסיק לפעול כמוציא לפועל של הנחיות ארצות-הברית (מרדם סאלארי, 20 נובמבר).

היומון כיהאן דיווח, כי מועצת הנגידים לא נכנעה ללחץ האמריקאי ולא הסכימה לאמץ החלטה תקיפה נגד תוכנית הגרעין האיראנית. האמריקאים, שציפו להעביר בקלות החלטה חריפה נגד איראן בהתבסס על דוח מזכ"ל סבא"א, הובסו. במאמר פרשנות שפרסם היומון נכתב, כי מדינות רבות הטילו ספק במידע שנכלל בדוח המזכ"ל וכי רוסיה וסין הצהירו, כי אין בו כל מידע חדש, והגדירו אותו כפוליטי.

אף על-פי כן ניסו האמריקאים להשתמש בו כבסיס להחלטה חדשה נגד איראן, אך הם נתקלו בהתנגדות חסרת תקדים מצד רוסיה, סין והמדינות הבלתי-מזדהות. האמריקאים רצו, שמועצת הנגידים תקבל החלטה שמשמעותה: הפנייתה מחדש של סוגיית איראן למועצת הביטחון, אישור דוח מזכ"ל הסוכנות, הכרזה על תוכנית הגרעין האיראנית כצבאית במהותה והצבת אולטימאטום בפני איראן בנוגע לשיתוף הפעולה שלה עם הסוכנות בעניין המימדים הצבאיים של תוכנית הגרעין. 

בפועל לא הצליחו האמריקאים להשיג ולו מטרה אחת וההחלטה שהתקבלה במועצת הנגידים אינה יכולה לשרת את האסטרטגיה האמריקאית נגד איראן. היומון הדגיש את אכזבת ישראל מההחלטה וכן את הביקורת החריפה, שמתחו נציגי גוש המדינות הבלתי-מזדהות כנגד מזכ"ל סבא"א בעקבות הדוח שפרסם (כיהאן, 19 נובמבר).

גם היומון קדס (Qods ) התייחס לכישלון ארצות-הברית להעביר החלטה תקיפה יותר נגד איראן במועצת הנגידים וטען, כי העמדה בה נקטו סין, רוסיה והמדינות הבלתי-מזדהות מוכיחה, כי תם העידן בו יכלה ארצות-הברית לכפות את עמדותיה וכי גוברת ההתנגדות הבינלאומית להיכנע לתכתיבי המערב (קדס, 20 נובמבר).

הפרשן לעניינים בינלאומיים, חסן בהשתי-פור (Hassan Beheshtipour ), שהתבטא בשבוע שעבר נגד פרישת איראן מה-NPT , הגדיר את החלטת מועצת הנגידים כ"לא ניצחון ולא תבוסה". בראיון לאתר החדשות פרארו (Fararu ) אמר הפרשן, כי ההחלטה מהווה ניצחון בלתי-משמעותי עבור איראן. העובדה, שהמועצה לא החליטה להפנות מחדש את תיק הגרעין למועצת הביטחון של האו"ם, יכולה להיחשב כהישג עבור הדיפלומטיה האיראנית, אך גם ההחלטה שהתקבלה אינה חיובית מבחינת איראן ועליה לנסות ולמנוע החלטות דומות בעתיד.

בהשתי-פור ציין, כי איראן צריכה ליזום חידוש שיתוף הפעולה עם סבא"א על מנת להסיר את הספקות שהועלו בדוח אמאנו בנוגע לתוכניתה הגרעינית. על איראן לאמץ דיפלומטיה גרעינית פעילה ולהציג בהקדם את עמדותיה בנוגע לתוכניתה הגרעינית בפני דעת הקהל העולמית. הוא גרס, כי אין די בהמשך שיתוף הפעולה עם פקחי הסוכנות על מנת למנוע החלטות נוספות נגד איראן, כפי שנעשה עד כה, וכי איראן צריכה להגיש התייחסות מפורטת לטענות הסוכנות, ובמיוחד לאלה הנוגעות להיבטים הצבאיים לכאורה של תוכניתה הגרעינית (פרארו, 19 נובמבר).

מאבקי הכוח הפנימיים במחנה השמרני: יועצו של הנשיא נידון לשנת מאסר ואף כמעט נעצר

עלי-אכבר ג’ואנכפר (Ali-Akbar Javanfekr ), יועצו של הנשיא לענייני תקשורת המשמש גם כמנהל היומון הממשלתי איראן וסוכנות הידיעות הממשלתית אירנא, נידון השבוע לשנת מאסר ולשלוש שנות השעיה מכל פעילות עיתונאית באשמת פרסום תכנים המנוגדים לעקרונות האסלאם והמוסר. ביום שני (21 נובמבר) ניסו כוחות הביטחון לעצור את ג’ואנפכר במשרדי מערכת "איראן". בעימותים שפרצו בין כוחות הביטחון לעובדי העיתון נעצרו למעלה מ-30 עובדים. ג’ואנפכר לא נעצר בסופו של דבר, ככל הנראה בזכות התערבות הנשיא (איסנ"א, 21 נובמבר).

יועץ הנשיא הואשם בעקבות פרסום המוסף ח’אתון (Khatun , גברת), שהופץ באוגוסט 2011 על-ידי היומון "איראן" והוקדש לנושא רעלת נשים. המוסף, שכלל מאמרים ותמונות בנושא, ביטא עמדות מעוררות מחלוקת ועורר ביקורת חריפה במחנה השמרני. במאמר, שנכתב על-ידי ג’ואנפכר במסגרת המוסף, נמתחה ביקורת כנגד המבצעים לאכיפת קוד הלבוש האסלאמי, שעורכים כוחות ביטחון הפנים בקרב נשים. בעקבות פרסום המוסף טענו מבקרי הנשיא במחנה השמרני, כי העמדות שהובאו בו משקפות את תפישותיו האנטי-דתיות של "הזרם הסוטה" המזוהה עם הנשיא אחמדינז’אד ומקורביו, ובראשם ראש לשכתו, רחים משאא’י. 

במקביל לפסק הדין בפרשת המוסף ח’אתון עורר השבוע ג’ואנפכר סערה פוליטית ותקשורתית בעקבות ראיון, שהעניק ליומון הרפורמיסטי "אעתמאד" (E’temad ) בו תקף בחריפות את מבקרי הממשלה ואת הרשות השופטת. בעקבות הראיון נסגר העיתון על-ידי השלטונות למשך חודשיים. 

בראיון טען ג’ואנפכר, כי הנשיא זוכה לתמיכה ציבורית נרחבת וכי הוא אינו חייב דבר לממסד הפוליטי השמרני. הוא דחה מכל וכל את הטענות בנוגע למעורבותם כביכול של מקורבי הנשיא בשחיתות כלכלית וטען, כי עד כה לא הוכחה אף טענה כזו. הוא תקף בחריפות את הרשות השופטת והאשים אותה באחריות למעצרם של כמה ממקורבי הנשיא ממניעים פוליטיים.

בהתייחס לפרשת פיטוריו של שר המודיעין לשעבר, חידר מצלחי (Heydar Moslehi ), שהביאה למשבר חריף בין המנהיג העליון לנשיא אחמדינז’אד, אמר ג’ואנפכר, כי הנשיא לא פעל בניגוד לעמדת המנהיג וכי אלה שטענו כך לא ייצגו את דעת ח’אמנהאי. הוא טען, כי משרד המודיעין לא היה בשליטת הממשלה לאחר הבחירות לנשיאות בשנת 2009 וכי הן מצלחי והן קודמו בתפקיד, ע’לאם-חסין מחסני אז’האי (Gholam-Hossein Mohseni Eje’i ), שפוטר מתפקידו על-ידי הנשיא ביולי 2009 ומשמש כיום כתובע הכללי, לא היו מאנשי אחמדינז’אד.

עלי-אכבר ג’ואנפכר, ( אעתמאד, 19 נובמבר 2011)

בהתקפה חריפה כנגד אז’האי ושר החוץ לשעבר, מנוצ’הר מתכי (Manouchehr Mottaki ), שפוטר אף הוא על-ידי הנשיא אחמדינז’אד, אמר ג’ואנפכר, כי עדיף ששני השרים לשעבר ישתקו כדי לשמור על כבודם. הוא תקף גם את חברי המג’לס עלי מטהרי (Ali Motahhari ) ואחמד תוכלי (Ahmad Tavakoli ), מיריביו הבולטים של הנשיא במחנה השמרני, וטען, כי מעולם לא תמכו באחמדינז’אד וכי מטהרי אף תמך במנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי.

יועץ הנשיא הוסיף, כי אחמדינז’אד אינו מממש את איומיו לחשוף פרשיות שחיתות על מנת שלא לפגוע באינטרסים של המשטר, וכי מתנגדי הנשיא חוששים מפני חשיפה כזו ופועלים, לפיכך, נגד מקורביו. הוא דחה את טענות מבקרי הממשלה לפיהן הנשיא ומקורביו אינם נאמנים למנהיג העליון וציין, כי אזרחי איראן יודעים היטב מי ניצב מאחורי המנהיג ומי נאמן לו. ג’ואנפכר גם הכחיש דיווחים בנוגע לכוונתו של הנשיא להתפטר מתפקידו עוד לפני סיום מועד כהונתו החוקי (אעתמאד, 19 נובמבר).

בעקבות הראיון מתח עורך כיהאן, חסין שריעתמדרי (Hossein Shariatmadari ), ביקורת חריפה על ג’ואנפכר והאשימו בשיתוף פעולה עם האופוזיציה הרפורמיסטית ועם אויבי איראן. במאמר תקיף, שפרסם שריעתמדרי, שנחשב בעבר לאחד מתומכיו המובהקים של הנשיא ובחודשים האחרונים מתח ביקורת חריפה על קשריו עם "הזרם הסוטה", טען עורך כיהאן, כי הראיון מהווה ביטוי למאמצים המשותפים לאויביה החיצוניים של איראן, לאופוזיציה הרפורמיסטית ול"זרם הסוטה" לפגוע במשטר האיראני ובמעמדה של הרפובליקה האסלאמית.

עיתוי הראיון אינו מקרי, טען שריעתמדרי, ולא ניתן להסביר אותו רק ברצון להסיט את דעת הקהל ממעורבות "הזרם הסוטה" במעילת הענק, שנחשפה לאחרונה במערכת הבנקאית האיראנית. הסיבה המרכזית לראיון שהעניק ג’ואנפכר ליומון הרפורמיסטי, שהוא עצמו הגדיר אך לפני שלוש שנים כבלתי-אמין, קשורה להתפתחויות האזוריות והגלובאליות. המהפכות האסלאמיות באזור, נפילת הרודנים הערבים, התחזקות מעמדה של איראן והחרפת המחאה החברתית בארצות-הברית ובאירופה, מחייבת את אויבי הרפובליקה האסלאמית לפעול נגדה בכל דרך אפשרית בניסיון לערער את מעמדה: העלאת טענות נגד איראן בנוגע לתוכניתה הגרעינית ולמצב זכויות האדם, האשמות שווא בעניין מעורבותה לכאורה בכוונה להתנקש בחיי שגריר סעודיה בוושינגטון והחלטות אנטי-איראניות במוסדות הבינלאומיים. הראיון שהעניק יועץ הנשיא לאעתמאד נועד אף הוא, לטענת שריעתמדרי, לשרת את האינטרסים של המערב בכל הקשור להחלשת המשטר, להדגשת המחלוקות הפוליטיות הפנימיות ולערעור מעמדה האזורי של איראן (כיהאן, 21 נובמבר).

גם חג’ת אל-אסלאם מהדי טאא’ב (Hojjat-ol-Eslam Mehdi Ta’eb ), יו"ר המועצה המרכזית של "מטה עמאר", מרכז חשיבה המזוהה עם האגף הרדיקלי במחנה השמרני, תקף בחריפות את ג’ואנפכר וטען, כי "הזרם הסוטה" מבקש לפגוע בראשי המשטר ולעורר חילוקי דעות פנימיים כדי להסיט את דעת הקהל מהנושאים המרכזיים והחשובים הניצבים על סדר היום, ובהם ההתעוררות האסלאמית (פרארו, 21 נובמבר).

במסיבת עיתונאים, שכינס ג’ואנפכר בעקבות הרשעתו בפרשת המוסף ח’אתון, שב יועץ הנשיא וביטא את עמדותיו השנויות במחלוקת. הוא טען, כי לא קיים "זרם סוטה" וכי הנשיא ותומכיו ניצבו תמיד לצד עקרונות המהפכה, הם אינם סוטים מדבר ואין להם דבר להסתיר מפני הציבור.

הוא ציין, כי הראיון שהעניק לאעתמאד לא נועד להכפיש איש וכי טענותיו כנגד הרשות השופטת היו ענייניות ולא אישיות. הוא הדגיש, כי על הרשות השופטת לשמור על זכויות האזרחים ולנהוג כלפיהם בצדק. הוא ימשיך, לדבריו, להביע את עמדותיו כל עוד הוא חי ולהשמיע את דבריו בהתאם לחוק. 32 שנים לאחר המהפכה האסלאמית יש לאפשר חופש ביטוי וסובלנות כלפי הזכות להביע דעה, אמר ג’ואנפכר.

בהתייחסות להרשעתו אמר יועץ הנשיא, כי היא אינה צודקת וכי בכוונתו לערער עליה. הוא טען, כי האשמתו הייתה תוצאה של הסערה התקשורתית, שפרצה בעקבות פרסום המוסף ח’אתון, ולא הייתה מבוססת על עובדות (איסנ"א, 21 נובמבר).

היעד הבא של המערכה לאכיפת החוק האסלאמי: בתי-קפה אינטרנט וחנויות צילום

מפקד משטרת טהראן, חסין סאג’די-ניא (Hossein Sajedinia ), מסר בסוף השבוע שעבר, כי משטרת טהראן החלה בימים האחרונים במבצע לסגירת חנויות צילום ובתי-קפה אינטרנט הפועלים בניגוד לחוק ומספקים ללקוחותיהם שירותים שאינם מותרים. הוא ציין, כי המשטרה תפעל בתוקף כנגד מי שפועל ל"הטעיית הנוער" ובניגוד לחוק או לנורמות החברתיות.

סאג’די-ניא טען, כי המשטרה החלה במבצע בעקבות פניות, שקיבלה ממשפחות רבות בנוגע לשירותים בלתי-ראויים שמציעים חנויות הצילום ובתי-קפה אינטרנט לצעירים. בין היתר חושפים, לדבריו, בעלי חנויות צילום תמונות פרטיות הגורמות לבעיות משפחתיות רבות ובתי הקפה מספקים שירותים שאינם חוקיים. עם תחילת המבצע המשטרתי קיימו שוטרי טהראן ביקורות ב-90 חנויות צילום ו-260 בתי-קפה אינטרנט, רשמו דוחות ואף סגרו כמה מהם (איסנ"א, 19 נובמבר).

מספר אתרי חדשות שמרניים הלינו לאחרונה, כי בתי-קפה אינטרנט הפועלים ברחבי טהראן הפכו למוקד בילוי מועדף עבור צעירים הנוהגים בניגוד להלכה ואינם מקפידים על ערכי המוסר ועל קוד הלבוש האסלאמי. צעירים וצעירות יושבים במשך שעות ארוכות זה לצד זה, משוחחים ביניהם, מעשנים ומאזינים למוסיקה באווירה בלתי ראויה (פרדא ניוז, 16 ספטמבר).

בשנים האחרונות הגבירו כוחות ביטחון הפנים את המערכה להגברת אכיפת החוק האסלאמי בתחומים שונים, ובהם: החרמת צלחות לווין, אכיפת קוד הלבוש האסלאמי, החרמת סרטי DVD המופצים ללא רישיון, סגירת מספרות המספקות שירותי תספורת בסגנון מערבי ופעילות נגד מוכרי בגדים ומעצבי בגדים בסגנון "בלתי-ראוי".

ביוני 2007 הצהיר מפקד כוחות ביטחון הפנים, אסמאעיל אחמדי-מקדם (Esma’il Ahmadi-Moghaddam ), כי בתי-קפה אינטרנט רבים המספקים שירותים בעיקר לצעירים, פועלים ללא רישיון ובניגוד לחוק. החוק האיראני מגדיר קריטריונים ברורים למי שרשאי להפעיל בית-קפה אינטרנט וקובע, בין היתר, כי רק אדם נשוי שגילו לפחות 30 רשאי לפתוח  עסק זה.

בדלנות אזרית במשחק כדורגל איראני

מספר אתרי אינטרנט ובלוגים עצמאיים דיווחו השבוע, כי כמה מאוהדי קבוצת הכדורגל תראקתור סאזי (Tractorsazi ) מתבריז התייצבו בשבוע שעבר למשחק כדורגל נגד קבוצת פג’ר-י ספאסי (Fajr-e Sepasi ) משיראז כשהם לובשים חולצות הנושאות את דגלי תורכיה ואזרביג’אן. אחד האוהדים אף הניף דגל של אזרביג’אן.

האתר השמרני רג’א ניוז מתח ביקורת חריפה על התייצבות האוהדים למשחק כשהם נושאים "סמלים בדלניים" כהגדרתו וטען, כי אוהדים אלה הסיתו מספר פעמים בעבר אוהדי כדורגל נוספים לצעוק סיסמאות בדלניות במהלך משחקי כדורגל. האתר האשים אוהדים אלה בעידוד רעיונות "פאן-תורכיים" ובניסיון לנצל את המצב לקידום "יעדיהם הסוטים". האתר גם קרא למערכות הביטחון, המשפט והספורט לפעול נגד התופעה ולא לאפשר את כניסתם של אוהדים אלה למגרשים (רג’א ניוז, 18 נובמבר). גם אתרים נוספים, ובהם אתר מרכז התיעוד של הרפובליקה האסלאמית, ובלוגים עצמאיים המזוהים ברובם עם האגף השמרני-רדיקלי דיווחו על האירוע.

לאחר התפרקות ברית-המועצות בשנת 1991 וכינונן של הרפובליקות המוסלמיות מצפון לאיראן, ובהן אזרביג’אן, גבר החשש האיראני מפני התחזקות התודעה הלאומית האזרית לנוכח קיומו של מיעוט אזרי גדול באיראן (כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה), שאינו נהנה מזכויות לאומיות. במרץ 2006 נאלצה הממשלה לסגור למספר חודשים את העיתון הממשלתי "איראן" בעקבות מהומות שפרצו בקרב בני המיעוט האזרי, לאחר שהיומון פרסם קריקטורה המציגה ילד אזרי באופן נלעג.

החשש האיראני מפני בדלנות אזרית פנימית הוא אחד הגורמים לחילוקי הדעות הנמשכים מזה שנים בין איראן לאזרביג’אן. בשנה האחרונה התגברו חילוקי דעות אלה על רקע דיכוי האופוזיציה האסלאמית על-ידי שלטונות אזרביג’אן ומאמציהם להגביל את הפעילות הדתית ברפובליקה, העמקת המעורבות הישראלית במדינה זו, גישתם העוינת לעיתים של השלטונות כלפי תיירים מאיראן והמחלוקת בנוגע לאופן חלוקת מימי הים הכספי. אמצעי תקשורת איראנים אף איימו במספר הזדמנויות, כי אם אזרביג’אן לא תחדל ממאמציה לעודד בדלנות אזרית באיראן ולא תשנה את גישתה העוינת כלפי טהראן, עלולה איראן לדרוש להשיב אליה את שטחי הקווקאז, שהועברו מידיה לידי רוסיה במסגרת ההסכמים עליה חתמה עם רוסיה במאה ה-19.

תמונות השבוע: כינוס המועצה המרכזית של “מועצת ההתעוררות האסלאמית העולמית” בטהראן

 

לראש העמוד 

 

מאמרים נוספים בתחום