גשר פהד המחבר בין בחרין לסעודיה ומהווה נתיב אסטרטגי חשוב בין בתי המדינות (צילום: ויקיפדיה).
המקור: אתר watanee.com
גשר המלך פהד המחבר בין סעודיה ובחריין (arabwebpaper.com)
alriyadh.com
כניסת כוחות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ לבחריין (מתוך presstv.ir)
ביקור מתוקשר של המנהיג העליון ח'מאנהא'י במתקני הצי האיראני לחופי המפרץ הפרסי (יולי 2011)
קאסם סלימאני, מפקד כח אלקדס, מרכין ראשו בפני המנהיג עלי ח'אמנהא'י
עלי אכבר נאטק נורי, יועצו של המנהיג ח'אמנהאי
|
|
|
חשיפת חוליית טרור, שתכננה לבצע שורת פיגועים בבחרין, בהפעלת משמרות המהפכה באיראן.
1. לאחרונה נחשפה בבחרין חוליית טרור, שעל פי התקשורת הסעודית והבחרינית הופעל ע"י משמרות המהפכה באיראן. החוליה תיכננה לבצע פיגועים ביעדים הבאים:
א. גשר המלך פהד המחבר בין בחרין לסעודיה.
ב. שגרירות סעודיה בבחרין.
ג. משרד הפנים הבחריני.
2. התקשורת הסעודית והערבית האשימה את משמרות המהפכה האיראנים, כי הם הפעילו את חוליית הטרור שהתכוונה לבצע את הפיגועים. העיתון הסעודי עכאט’ (14 בנובמבר 2011) מסר כי חברי החוליה הודו, שאנשי משמרות המהפיכה עמדו מאחורי המזימה לפוצץ את השגרירות הסעודית ואת גשר המלך פהד.
גשר המלך פהד המחבר בין סעודיה ובחריין (arabwebpaper.com)
3. דובר משרד הפנים הבחריני הגנרל טארק אלחסן מסר כי ארבעה מחברי החולייה נעצרו בקטר והוסגרו לבחרין ב-4 בנובמבר 2011. החבר החמישי של החוליה נעצר בבחרין. על פי הדובר הארבעה, שנעצרו בקטר, הגיעו אליה מסעודיה. בידיהם נתפסו מסמכים ומחשב המכילים מידע בעל אופי בטחוני ופרטים אודות כמה יעדים חיוניים. כמו כן נמצאו ברשותם דולרים וריאלים איראניים. בחקירתם הודו חברי החוליה כי הם יצאו מבחרין באופן בלתי חוקי לאיראן על מנת להקים ארגון, שיבצע פעולות טרור מזוינות בבחרין (סוכנות הידיעות הצרפתית, 12 בנובמבר 2011).
4. חברים בפרלמנט הבחריני ציינו כי "המזימה הטרוריסטית" שנחשפה לא כוונה נגד בחרין בלבד אלא נועדה לפגוע בזהות הערבית של מדינות המפרץ. הם הודו לשלטונות הקטרים על סיועם בחשיפת חברי החוליה ודרשו להגביר את הביקורת והפיקוח על מעברי הגבול היבשתיים, הימיים והאוויריים כדי למנוע חדירת חוליות טרור לבחרין. באמצעות הפגיעה בגשר פהד, ציינו חברי הפרלמנט, בקשו הטרוריסטים לקטוע את הדרך היבשתית המחברת בין בחרין לסעודיה וליצור מוקד מתיחות. צירי פרלמנט בחרינים האשימו גם את חזבאללה בקשר עם החוליה שנעצרה ובעקבות זאת פרסם ארגון חזבאללה הלבנוני הכחשה גורפת (אתר אלאנתקאד, 15 נובמבר 2011)1 .
5. בעקבות החשיפה תקפה התקשורת הסעודית בחריפות את איראן וטענה, כי "חוטי המזימה" מובילים לאיראן וכי "איראן היא מדינת טרור" החותרת להקים בסיס שיעי בבחרין.
כתבה ביומון הסעודי “אלריאצ'”, שכותרתה: “איראן היא מדינת טרור” (alriyadh.com)
6. במישור המעשי פורסם כי שלטונות הביטחון הסעודים מתכוונים להקים כוח מיוחד להגנה על דיפלומטים סעודים וכי סעודיה מקימה יחידה לאבטחת גשר פהד (אלחיאת, 15, 16 בנובמבר). דווח כי תפקידו של הכוח להגנה על הדיפלומטים יהיה להגן על שגרירים סעודים ברחבי העולם, על משלחות דיפלומטיות סעודיות בחו"ל ועל דיפלומטים זרים המשרתים בסעודיה. הכוח יורכב מאנשי קומנדו, יפקח עליו מנגנון הביטחון הכללי והוא יהיה כפוף למשרד הפנים (daralhayat.com ).
רקע ומשמעויות
7. שורת הפיגועים שסוכלו בבחרין מהווים נדבך נוסף, במערכה שמנהלת איראן נגד סעודיה ובעלות בריתה. המערכה מתחוללת בחודשים האחרונים במגוון שיטות, תוך שילוב טרור אישי (דיפלומטיים סעודים מצויים "על הכוונת"), חתרנות ותעמולה. המניע הקונקרטי והזרז למערכה זאת הינה, להערכתנו, כניסת כוחות סעודים לבחרין תחת דיגלה של המועצה לשת"פ במפרץ (14 במרץ 2011) והכלת המחאה השיעית בבחרין. מחאה זאת, שהושפעה מהטלטלה האזורית, דרשה מהמלך חאמד אלח’ליפה לבצע רפורמות פוליטיות וחברתיות בארצו. אירועים אלו, להערכתנו, "סימנו" את סעודיה כמובילת המאבק נגד איראן בבחרין ובמפרץ הפרסי וגררו שורה של צעדי תגמול וענישה איראניים כלפי סעודיה ובחרין באמצעות כח קדס.
כניסת כוחות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ לבחריין (מתוך presstv.ir )
8. שני פיגועים נוספים שיזמה איראן נגד סעודיה בתקופה האחרונה:
א. סיכול תוכנית לרצוח את עאדל אלג’ביר, שגריר סעודיה בארה"ב: שלטונות הביטחון האמריקנים עצרו (29 בספטמבר) אדם בעל אזרחות כפולה אמריקנית-איראנית, שהופעל ע"י פעיל בכוח קדס. המפעיל מכח קדס הצליח להימלט לאיראן. לדברי הממשל היו מעורבים בפרשה אישים בכירים ביותר בממשל האיראני כחלק מדפוס פעולה "מסוכן ופזיז" של ממשלת איראן. ואכן, בעקבות זאת, נקטה ארה"ב בשורה של צעדים במישור הדיפלומטי והמעשי נגד איראן 2.
ב. חיסול דיפלומט סעודי בפקיסטאן:
1. ב-16 במאי 2011 נורה חסן אלחתאני, קצין אבטחה בנציגות סעודיה בקראצ’י, בירת פקיסטאן, בעת שנסע במכוניתו. היורים היו שני אנשים, שעקבו אחר מכוניתו כשהם רכובים על גבי אופנוע. ארבעה ימים קודם לכן הושלכו שני רימונים לעבר השער הקדמי הקונסוליה הסעודית במקום (Guardian , 16 במאי 2011). גורמים סעודים ואמריקאים סבורים, כי מאחורי האירועים עמדו גורמים השייכים לכוח קדס האיראני, שכן הרוצח היה חבר בקבוצת שיעית בדלנית מקומית, המקיימת קשרים הדוקים עם כוח קדס (וושינגטון פוסט, 13 באוקטובר 2011)3.
2. על פי כתבה באתר דאר אלחיאת (22 בנובמבר) פענחו מנגנוני הביטחון הפקיסטאנים את שני האירועים הללו בעקבות מעצר חוליית חמושים המשתייכת לארגון שיעי בשם "ג’יש מחמד", שהוצא בפקיסטאן מחוץ לחוק. על פי הכתבה, המסתמכת על מקורות פקיסטאנים, ארגון זה זוכה לסיוע ולאימונים צבאיים מצד פעילי משמרות המהפכה האיראנים ופעיל חזבאללה. השנים הודו בביצוע מספר פיגועי טרור ובכלל זה ירי לעבר הקונסוליה הסעודית, מספר ימים לפני הריגת הדיפלומט הסעודי.
9. פעולות החתרנות והטרור שיזמה איראן נגד סעודיה ובעלות בריתה לוו, כמקובל, במתקפה תעמולתית ובמפגנים תעמולתיים במפרץ הפרסי. כך למשל:
א. האיאתאללה אחמד ג’נתי, מזכיר מועצת שומרי החוקה של איראן, מתח ביקורת חריפה על התערבות כוחות צבאיים של המועצה לשיתוף פעולה במפרץ בבחרין (סוכנות הידיעות של בחרין, 18 ביולי 2011). בתגובה שיגרה המועצה איגרת רשמית בה כינתה את דברי ג’נתי כ"פרובוקטיביים" ותארה אותם כהתערבות בלתי רצויה בענייניה הפנימיים של בחרין. איראן הגיבה באיגרת משלה בה דחתה את זו של המועצה (סוכנות פארס, 21 ביולי 2011)4.
ב. סוכנות הידיעות מהר מתחה ביקורת חריפה נגד מדיניות המשטר הסעודי כלפי האזרחים השיעים בממלכה. היא טענה, כי גם אמצעי התקשורת המערביים משווים את מדיניות הדיכוי והאפליה בה נוקטים הסעודים כלפי השיעים במזרח ערב הסעודית למדיניות האפרטהייד בדרום-אפריקה (מהר, 14 אוקטובר 2011).
ג. היומון כיהאן טען, כי ערב הסעודית שיתפה פעולה עם ארצות-הברית וישראל בהתנקשויות בבכירים ב"התנגדות האסלאמית" ובאיראן. ההתנקשויות כנגד בכירים בתנועות אסלאמיות בלבנון, בפלסטין, בעיראק ובאפגניסטאן ובחיי מדעני הגרעין האיראניים תוכננו, לטענת כיהאן, על-ידי ארצות-הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה, ישראל וערב הסעודית על מנת לחלץ את המערב ואת המשטר הסעודי הקורס מהמשברים בהם הם נתונים (כיהאן, 16 אוקטובר 2011).
ביקור מתוקשר של המנהיג העליון ח’מאנהא’י במתקני הצי האיראני לחופי המפרץ הפרסי (יולי 2011)
10. בשני ארועי הטרור שפורטו לעיל (בפקיסטאן ובארה"ב) שימש כוח קדס, יחידת העילית של משמרות המהפכה, כזרוע המבצעת של מדיניות המשטר האיראני. המדובר בכוח הממונה על "ייצוא המהפכה" מחוץ לגבולות איראן באמצעות קשת רחבה של פעילויות חשאיות ובכלל זה חתרנות וטרור. בעקבות חשיפת ניסיון הפיגוע בשגריר סעודיה בארה"ב הוכלל מפקדו האלוף קאסם סלימאני ברשימת הטרור העולמית. זאת בנימוק שכמפקד כוח קדס סלימאני "oversees the IRGC-QF Officers who were involved in this plot "5. ובאשר לפיגועים שסוכלו לאחרונה בבחרין: במידה ואכן מדובר בפיגוע שנוהל בהכוונה איראנית, כפי שטוענים שלטונות בחרין, הרי שסביר לדעתנו כי כוח קדס היווה את חוד החנית גם באירוע זה
קאסם סלימאני, מפקד כח אלקדס, מרכין ראשו בפני המנהיג עלי ח’אמנהא’י
(3 ביולי 2011, asriran.com )
ההיבט הבחריני
11. בבחריין מתגוררים למעלה ממיליון תושבים, מרביתם זרים. מספר בעלי האזרחות הבחריינית נע בין 718 לבין 766 אלף תושבים. מרבית האוכלוסייה בבחריין היא ערבית אולם מיעוט ניכר בה הינו ממוצא פרסי. כ- 85% מהאוכלוסייה הינו מוסלמי, מתוכם 60% הינם שיעים (ולפי גרסא אחרת 70%). נישואין בין שיעים לבין סונים נדירים, השמות שונים וכן להג הדיבור. שאר האוכלוסייה (כ-15%) הם נוצרים מקומיים, הינדים ומיעוטים פרסיים. בבחריין חיים גם 40-30 יהודים6.
12. לא בכדי בחרו האיראנים את בחרין כזירה מועדפת לביצוע פעולות טרור. לשיעים בבחריין היסטוריה של מחאה שקטה ואלימה בנושאים השונים שעל סדר היום הבחרייני מקומי והאזורי-שיעי, כשלאיראן שמור מקום חשוב בחתרנות ובליבוי היצרים. מאז חדירת האינטרנט לבחריין, גבר השימוש בו, בעיקר בלוגים ופורומים שונים, שנועדו למתיחת ביקורת על קיפוחם הנמשך במערכת הפוליטית והכלכלית ועל תהליך הרפורמות והדמוקרטיזציה המתנהל בעצלתיים. השיעים בבחרין הזדהו גם עם "אחיהם" השיעים בעיראק, בלבנון ובאיראן ונטלו חלק במופעים אנטי-ישראלים ביוזמה איראנית כגון "יום ירושלים". השיעים בבחרין היוו את מוקד המחאה נגד המשטר, כחלק מהגל ששטף את העולם הערבי, אולם המשטר הבחריני הצליח בשלב זה להכיל את המחאה, בסיוע של סעודיה וכח המועצה לשיתוף פעולה המפרץ (המשפ"מ), שנכנס למדינה.
13. מעבר לבעיותיה הפנימיות, המשחקות בידי ניסיונות החתרנות של איראן, נוקטת בחריין במדיניות חוץ פרו-אמריקאית מובהקת ומסייעת למאמץ המלחמתי של ארה"ב. היא מארחת את הבסיס הימי הגדול ביותר של ארה"ב (הצי החמישי) באזור המפרץ (NAVCENT) . מבסיס זה מתבצעת פעילות התומכת במאמץ המלחמתי בעיראק ובאפגניסטאן ולהבטחת נתיבי השיט במפרץ הפרסי. זאת למרות מחאות וביקורת מבית, בעיקר מצד האוכלוסייה השיעית (מן הסתם בהשראת איראן), הטוענת, כי הבסיס האמריקני הגדול בבחריין מהווה מקור ל"שחיתות מוסרית" ומאיים על איראן. זאת ועוד, בחרין גם הסכימה בתחילת 2010 לארח על אדמתה מערכות טילים המכוונות להתמודד עם האיום האיראני יחד עם כווית, קטר ואיחוד האמירויות7.
ההיבט האיראני
14. איראן טוענת לריבונות על בחריין ומוצאת לכך אסמכתא היסטורית, מאז היותה של בחריין תחת שלטון פרס (1602-1783). כאשר הכריזה בריטניה בשנת 1968 על כוונתה להסיג את כוחותיה מהמפרץ, חידשה איראן את תביעתה לריבונות על האי. במשאל עם, שנערך בחסות האו"ם בשנת 1970, נדרשו תושבי בחריין להכריע בין עצמאות לבין סיפוח לאיראן. הם בחרו בעצמאות ובאוגוסט 1971 היא זכתה בה. מאז חדל השאה, מחמד רזא פהלוי, להעלות את הנושא. לאחר המהפכה האסלאמית טוענת איראן, מעת לעת, כי בחריין הינה מחוז ממחוזותיה של איראן. כמו כן תובעת איראן בעלות על שלושת איי המריבה עם מאע"מ, בעלי החשיבות האסטרטגית8.
15. באמצע פברואר 2009 התבטא בכיר איראני, עלי אכבר נאטק נורי, שכיהן אז כיועצו של מנהיג איראן ח’אמנהאי ואחראי על הפיקוח בלשכתו, כי עד לקבלת עצמאותה בשנת 1970 הייתה בחריין המחוז ה-14 של איראן, ואף הייתה מיוצגת במג’לס (הפרלמנט) האיראני. התבטאות זו (שלא הייתה ראשונה מסוגה), עוררה בזמנו סערה רבתי בבחריין וגררה משבר נוסף ביחסיה עם איראן, ששכך בינתיים. מעבר לכך היוותה הפרשה בבואה ליחסים המתוחים בין איראן לבין העולם הערבי, וחשפה במלוא העוצמה את הפער הבסיסי שבין הזהות הפרסית לבין זו הערבית. היא עוררה בזמנו שורה של גילויי סולידאריות ערביים עם בחרין. הבולטים שבהם היו ביקוריהם של מבארכ נשיא מצרים ועבדאללה השני מלך ירדן והודעת מרוקו הודיעה על ניתוק קשריה הדיפלומטיים עם איראן (מרס 2009)9.
עלי אכבר נאטק נורי, יועצו של המנהיג ח’אמנהאי (אלג’זירה, 22 בפברואר 2009). התבטאותו, כי בחריין הייתה
בעבר המחוז ה-14 של איראן, עוררה בזמנו מתיחות ביחסי איראן-בחריין וסערה רבתי בעולם הערבי.
16. הימצאות אוכלוסיה שיעית גדולה, ממורמרת, המזדהה עם איראן, הפכו את בחרין בעשורים האחרונים ליעד אטרקטיבי לחתרנות האיראנית. כבר בראשית שנות השמונים, ובהמשך גם במהלך שנות התשעים, שבה והאשימה בחריין את איראן בחתרנות בשטחה, לאחר שחשפה תא של ארגון בשם "חזבאללה, בחריין, הזרוע הצבאית10". בספטמבר 2010 נעצרו מאות פעילי אופוזיציה בחשד שקשרו קשר נגד השלטון בבחרין. מאז המשיכה איראן בפעולות חתרנות וטרור בבחרין, דוגמת אלו שנחשפו לאחרונה. זאת במגמה לערער יציבותה ולפגוע בהשפעה הסעודית והמערבית ולשכנע את האוכלוסייה השיעית להכיר במנהיג ח’אמנהאי כמקור הסמכות הדתית שלה (עד כה ללא הצלחה).
17. הסיכול הנוכחי של שלושה פיגועי ראווה בבחרין, ששניים מהם היו מכוונים גם נגד יעדים סעודיים, ממחיש היטב כי איראן מנהלת מערכה מאורגנת נגד סעודיה ובעלות בריתה בה משולבים דפוסים של תעמולה, חתרנות ופעילות טרור. מערכה זאת מכוונת לפגוע בארה"ב, סעודיה ומדינות המפרץ ולקדם חתירתה של אירן להשיג מעמד הגמוני במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון כולו. מנגד, הסיוע האיראני וחיזוק ביטחונם העצמי של השיעים בחרין לנוכח הטלטלה האזורית, עלולים לתעל את אכזבת גורמי האופוזיציה השיעית מהניסיון הפרלמנטארי, חזרה אל המחאה האלימה ולעורר מחדש את המתיחות העדתית בבחריין ואת הפזילה לעבר איראן.
1 בהכחשה נאמר כי ההאשמות שהופנו כלפי חזבאללה הן חסרות שחר וניסיון כושל מצד משטרו של ח’ליפה להסוות את האמת מאחורי המהפכה האזרחים השקטה שעורך העם הבחריני .
3 ראו גם מאמר בניו יורק טיימס העוסק בחיסול הדיפלומט הסעודי ע"י כוח קדס (nytimes.com/2011/11/6 )
4 מתוך מאמר ב- IRAN TRACKER , 21 ביולי 2011: "GCC-Iran Forein Relations ".
5 מתוך שימוע בבית הנבחרים האמריקאי. להרחבה על כח קדס ראו פרסום של מרכז המידע למודיעין ולטרור מה-22 במרס 2007: "כוח קדס של משמרות המהפכה האיראניים כמכשיר עיקרי ליישום מבצעי של תפיסת ייצוא המהפכה מחוץ לגבולות איראן".
6 EIU , 5 פברואר 2009.
7 מתוך מאמרה של ד"ר אמילי לנדאו, ראש תוכנית בקרת נשק וביטחון אזורי במכון למחקרי ביטחון לאומי (אתר וואלה, 18 בפברואר 2011)
8 שלושת האיים, האי אבו מוסא והאיים טנב הגדול וטנב הקטן, ממוקמים במזרח המפרץ הפרסי וחולשים על מיצרי הורמוז האסטרטגיים, שדרכם עובר חלק גדול מהנפט לשווקים העולמיים. ב-1992 השלימה איראן את השתלטותה על האי אבו מוסא, הקימה בו בסיס צבאי והציבה בו טילי חוף- ים. מאע"מ טוענת לבעלות על האיים וזוכה לתמיכת מדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה במפרץ (להלן מדינות המשפ"מ). איראן דוחה את הטענות והסוגיה מהווה סלע מחלוקת עיקרי בין איראן לבין מדינות המפרץ.
9 לפירוט ראו לקט מידע מה-8 במרס 2009: "איראן והמפרץ הפרסי: איראן והמפרץ הפרסי: התבטאות נאטק נורי, יועצו של מנהיג איראן, לפיה הייתה בחריין מחוז איראני בעבר, גררה תגובות חריפות בבחריין וגילויי סולידאריות עימה בעולם הערבי. בחריין מהווה עבור איראן יעד מסורתי לחתרנות, תוך ניצול הרוב השיעי בממלכה, כחלק מהחתירה למעמד הגמוני במפרץ הפרסי ולהפצת השיעה האקטיביסטית".
10 שם של ארגון אשר הוקם בסיוע איראני לאחר פרוץ המהפכה האסלאמית במטרה להגביר את ההשפעה האיראנית במסגרת "יצוא המהפכה". מטרותיו המוצהרות של הארגון היו להפיל את בית ח’ליפה (המשפחה השלטת בבחריין), להקים משטר שיעי הדומה לזה שבאיראן, ולנתק את בחריין ממדינות המשפ"מ. בדצמ’ 1981 ניסה הארגון בראשות ממד תקי מדרסי, לבצע הפיכה ורבים מפעיליו נהרגו. ב-1996 עצרה בחריין עשרות מפעילי הארגון וטענה כי אומנו ומומנו על ידי "משמרות המהפכה" והמודיעין האיראני כדי לבצע הפיכה בממלכה.
