סמל האחים המוסלמים בירדן
עמוד השער של אמנת חמאס
מחמד בדיע
 סמל האחים המוסלמים בירדן. מסביבו (בעיגול הלבן) מופיע המוטו המיליטנטי של התנועה: "אללה הוא מטרתנו; הנביא [מחמד] הנו מנהיגנו; הקוראן הוא חוקתנו; הג'האד דרכנו; המוות למען אללה הוא השאיפה הנעלה ביותר שלנו". למרות מוטו לוחמני זה גילו האחים המוסלמים בירדן מידה רבה של פרגמטיות והיוו אופוזיציה נסבלת למשטר, גם לאחר הטלטלה האזורית. |
עיקרי העבודה
כללי
1. עבודת מחקר זאת, המהווה המשך והרחבה לעבודת מחקר קודמת ממרס 2011, בוחנת את תנועת האחים המוסלמים במצרים ובמדינות ערביות אחרות על רקע הטלטלה העזה הפוקדת בשנה האחרונה את המזה"ת. העבודה עוסקת באופייה הייחודי של התנועה בכל מדינה, במערכת יחסיה עם המשטרים השונים ובסיכוייה להיבנות מהטלטלה האזורית. כמו כן, בוחנת העבודה את שלוחות תנועת האחים המוסלמים במדינות מערב אירופה ומשמעות פעילותן הן בהקשר הפנים-אירופי והן בהקשר הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.
2. במדינות ערב השונות, הושפעה התנהלותה של תנועת האחים המוסלמים מהמתח הבסיסי, שבין מטרת-העל שלה להקים מדינה שתנהג עפ"י ההלכה האסלאמית (השריעה), לבין הצורך להפגין מידה רבה של פרגמטיות וגמישות, כפועל יוצא מהצורך של התנועה להתאים עצמה לתנאים החברתיים והפוליטיים הייחודיים של כל אחת מהמדינות. לפיכך, אין לראות את תנועת האחים המוסלמים בעולם הערבי כמקשה אחת, וקיימים הבדלים באופי התנהלותה בהתאם לנסיבות ולאילוצים בכל אחת מהמדינות, אולם עם זאת קיים קשר ותהליך למידה הדדי בין חברי התנועה במצרים, בשאר מדינות המזה"ת וברחבי העולם.
3. בבסיס האידיאולוגיה של האחים המוסלמים עומדת תפיסת העולם שבבסיסה האמונה כי "האסלאם הוא הפתרון" לכל מצוקות הפרט, החברה והמדינה. כינון "סדר אסלאמי" כולל יתאפשר, בראיית התנועה ומייסדיה, ע"י תהליך רב שלבי וארוך טווח, שראשיתו בבניית הפרט המוסלמי החדש, וחינוך המשפחה וכלל החברה בעולם המוסלמי החדש. השלבים הבאים, שהם פוליטיים ביסודם, כוללים הגעה לשלטון באמצעות בחירות, עיצוב מדינת הלכה אסלאמית, שחרור מדינות האסלאם מעול הכיבוש הזר, איחודן לידי ישות אסלאמית אחת, והפצת ערכי האסלאם בכל העולם על חורבות סדר היום הליברלי של המערב. אופן מימוש אידיאולוגיה זאת נתון לפרשנות רחבה, באשר יש בשורות האחים המוסלמים זרמים פרגמטיים לצד כוחות שמרניים וזרמים קיצוניים.
4. תנועת האחים המוסלמים הינה הכוח הפוליטי המאורגן ביותר בקרב הציבור המצרי. כמו כן יש לאחים המוסלמים תשתית חברתית-כלכלית נרחבת (מערך ה"דעווה", שנבנתה על ידם במשך שנים ארוכות, כפועל יוצא מהאידיאולוגיה שלהם). כל אלו העמידו את האחים המוסלמים, בעידן שלאחר הפלת שלטון מבארכ, בעמדת זינוק נוחה לעומת שאר הכוחות השותפים למחאת כיכר תחריר. ביטוי לכך ניתן למצוא בנצחונות הסוחפים שנחלו האחים המוסלמים בשני סבבי הבחירות (מתוך שלושה) למועצת העם.
האחים המוסלמים במצרים
5. תנועת האחים המוסלמים במצרים הוקמה ע"י חסן אלבנא בתחילת המאה העשרים. היא הפכה במהלך המאה לגדולה ולמבוססת מבין תנועות האחים המוסלמים במזה"ת ובעולם כולו, ואחת מהתנועות המרכזיות של האסלאם הפוליטי.
6. שורשי הצלחת תנועת האחים המוסלמים במצרים טמונים בשילוב של גורמים אידיאולוגיים, פוליטיים וחברתיים: האידיאולוגיה שלה, כפי שתוארה לעיל, נתפסה כמענה אותנטי להגמוניה של "המערב הכובש", ומשכה אחריה ציבורים שהיו שבעי אכזבות מאידיאולוגיות אחרות שהכזיבו. בנוסף, הצליחה התנועה לקנות אחיזה בקרב שכבת הביניים העירונית, והמשכילה באמצעות מערך חברתי-כלכלי רחב ("דעוה"), שתכליתו "הכשרת הלבבות". פעילות זו, שמה דגש על טיפול בבעיות האזרח הפשוט, באמצעות מערכות סיוע חברתי רחבות היקף ותשתיות בתחומי החינוך והבריאות, לצד מערך המסגדים וההטפה. הללו החליפו פעמים רבות את מוסדות המדינות שלא תיפקדו כראוי, והיוו רשת חברתית יעילה להפצת המסר הדתי-פוליטי של תנועת האחים המוסלמים.
7. כלפי ישראל מגלה תנועת האחים המוסלמים במצרים יחס עוין, שיסודו באידיאולוגיה של התנועה. הם רואים את אדמת פלסטין כהקדש (וקף) אסלאמי, שוללים את זכותה של ישראל להתקיים, מצדדים בניהול ג'האד (מלחמת מצווה) בלתי מתפשר נגד ישראל, ומתנגדים באופן מוחלט להסכמי השלום ולנורמליזציה עם ישראל. תנועת האחים המוסלמים דבקה בקו אנטישמי עקבי ועוסקת בהפצת מסרים אנטישמיים, שמקורם בפרוטוקולים של זקני ציון או של שורשיהם האסלאמיים. בה בעת, במישור הפומבי מציגה התנועה לעתים גם עמדות בעלי אופי מתון יותר ופרגמטי, בעיקר בשל החשיבות, שמקנה התנועה, לדימויה הבינ"ל.
8. האחים המוסלמים מתנגדים לטרור העולמי של ארגון אלקאעדה, אולם מצדדים בפעולות אלימות של התארגנויות מוסלמיות נגד "הכיבוש" המערבי בעיראק, באפגניסטאן ובזירות עימות נוספות. באשר לשימוש ב"נשק הטרור" בסכסוך עם ישראל – התנועה תומכת בטרור נוסח חמאס, תנועת הבת שלה. תנועת האחים המוסלמים במצרים ומחוצה לה, מקיימת קשרים הדוקים עם חמאס ומגישה לה סיוע בתחום המדיני, התעמולתי והכספי.
9. תנועת האחים המוסלמים אינה מונוליטית, ויש בשורותיה גם זרמים מתונים ופרגמטיים יותר, כולל כאלו החותרים באופן אותנטי לשילוב של פרלמנטריזם דמוקרטי אמיתי וסובלנות פוליטית עם אסלאם. אולם להערכתנו, משקלם הכולל של זרמים אלו, לפחות בשלב זה, ביחס לכוחות השמרניים יותר בתנועה, הנו פחות. ביטוי מובהק לכך ניתן למצוא במינויו של מחמד בדיע, המזוהה עם האסכולה השמרנית, למדריך הכללי של התנועה.
מחמד בדיע, המדריך הכללי של תנועת "האחים המוסלמים" העולמית
10. בתקופה שלאחר סילוק משטר מבארכ, הפכה תנועת האחים המוסלמים במצרים לכוח פוליטי לגיטימי המאורגן ביותר בקרב הציבור. ביטוי פוליטי לכך, ניתן למצוא בניצחונם הסוחף של התנועה בשני סבבי הבחירות (מבין שלושה) למועצת העם (הגוף התחתון של הפרלמנט): עפ"י הפרסומים, זכתה מפלגת "החירות והצדק" של תנועת האחים המוסלמים בסיבוב הראשון בכ-40% מהקולות, והמפלגות הסלפיות (המייצגות אידיאולוגיה נוקשה ואולטרא שמרנית של האסלאם) זכו ל-20% מהקולות (בעוד שתנועות המחאה הליברליות השותפות לאירועי כיכר תחריר נחלו כישלון נחרץ). עפ"י דיווחים תקשורתיים , זכו האחים המוסלמים בכ- 47% בסבב הבחירות השני ו מפלגת "אלנור" הסלפי ת זכתה בכ-20% .
11. הצלחת תנועת האחים המוסלמים בסבב הבחירות הראשון והשני עשויה להציב בפניהם דילמה שעיקרה בחירה בין חבירה למפלגות הסלפיות לבין התבדלות מהם. ההתבדלות מהסלפים עשויה, להערכתנו, להיות חלופה מועדפת בשלב זה מבחינת התנועה למרות ניצחונם בבחירות. במסגרתה, עשויה התנועה להמשיך ולשמור על חזות מתונה, לנסות ולכונן קואליציה עם הכוחות החילוניים ושת"פ טקטי עם הצבא, כדי ליצור "איזונים ובלמים" וחלוקה של מוקדי כוח בניהול המדינה. כל זאת, מבלי לוותר על מטרותיה ארוכות הטווח, ותוך הישענות על מרכזיות התנועה בפרלמנט, אשר ביכולתה להשפיע על גיבוש החוקה ובאמצעותה על יחסי דת-מדינה ועל מעמד הצבא במערכת השלטונית.
האחים המוסלמים בשאר מדינות ערב
12. בעולם הערבי החלו לקום שלוחות של תנועת האחים המוסלמים בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. אחת הבולטות שבהם הוקמה בסוריה, והיא נחשבה, בזמנו, לשנייה בגודלה אחרי התנועה המצרית המייסדת. כמו כן, צמחו והתבססו שלוחות חשובות של התנועה בירדן, באלג'יריה, בסודאן, במרוקו, בסעודיה, בתוניסיה ובמדינות המפרץ. בזירה הפלסטינית הוקמה תנועת חמאס, שהיא תנועת בת של האחים המוסלמים. בחינת התנהלות התנועה במדינות השונות ואופי היחסים בין סניפי התנועה במדינות ערב לבין המשטרים השונים מראה, כי הללו מתאפיינים בדפוסי פעולה שונים, שהושפעו מהתנאים החברתיים והפוליטיים השונים בכל אחת מהמדינות הערביות, תוך התאמה לתנאים הייחודיים שבכל מדינה בדמות מתחים לאומיים, עדתיים, דתיים או שבטיים.
13. כתוצאה מתפיסת העולם, השמה את הדגש על שינוי חברתי עמוק, ונוכח הקו התקיף בו נקטו נגדה השלטונות, התמקדה תנועת האחים המוסלמים במרבית מדינות ערב בבניית תשתית חברתית ובהכשרת הלבבות ("דעוה"), וגילתה מידה רבה של פרגמטיזם ונכונות להבליג על רדיפות המשטרים כדי להבטיח את הישרדותה לטווח הארוך. בכמה מדינות התנועה השתלבה בממסדים הפוליטיים, לרוב כאופוזיציה נסבלת ובכמה מקרים היא אף שיתפה עמם פעולה נגד אתגרים פוליטיים משותפים. בשני מקרים חריגים – בסוריה וברשות הפלסטינית – היו האחים המוסלמים וחמאס, תנועת הבת הפלסטינית שלהם, מעורבים במהלכים אלימים נגד השלטון. בסוריה נחלה מעורבותם כישלון (בשנת 1982), בעוד שבזירה הפלסטינית נחלה חמאס הצלחה (בשנת 2007).
14. כך למשל, בירדן לא היוותה התנועה באופן מסורתי אופוזיציה ואיום משמעותי למשטר האשמי, והיא אף שולבה בכמה פרקי זמן במוסדות השלטון; בסודאן עברה התנועה תקופות של השתלבות בשלטון והשפעה פוליטית על הנעשה במדינה, לצד תקופות של רדיפות ושל דיכוי; באלג'יריה השתלבה התנועה בסופו של דבר במערכת השלטונית של הנשיא בותפליקה; במרוקו התפצלה התנועה בין מפלגה המשולבת במוסדות השלטון לבין קבוצה אופוזיציונית הנרדפת ע"י השלטונות; בסעודיה העניק המשטר מקלט לפעילי האחים המוסלמים אולם יחסו לתנועה נותר מסויג; בקטר זכתה התנועה לתמיכת השלטון ובכוית הם השתלבו בחיים הפרלמנטריים. בתוניסיה נרדפה מפלגת אלנהצ'ה המזוהה עם האחים המוסלמים ע"י השלטונות, עד לזכייתה בבחירות שלאחר "מהפכת היסמין".
15. בסוריה לעומת זאת, עמדה תנועת האחים המוסלמים בראש התקוממות נגד משטרו של חאפט' אסד, שהתמקדה בעיר חמאת (בשנת 1982) – התקוממות אשר דוכאה בברוטליות ע"י המשטר. לאחר מכן, הוצאה התנועה אל מחוץ לחוק והיא המשיכה לפעול בעיקר מחוץ למדינה; כיום שותפה התנועה בהתקוממות נגד משטרו של בשאר אסד, כחלק מקואליציה רחבה יותר של מתנגדי המשטר. ברשות הפלסטינית השתתפה חמאס, תנועת הבת של האחים המוסלמים, בבחירות לפרלמנט (בשנת 2006) אולם לאחריהן, היא השתלטה בכוח הזרוע על רצועת עזה (בשנת 2007), דיכאה את כוחם של יריביה, מהפתח ומהרשות הפלסטינית, וביססה את שליטתה הפוליטית והביטחונית על רצועת עזה. המקרה של רצועת עזה מהווה, עד היום הזה, דוגמה חריגה להקמתה של ישות שלטונית ע"י תנועה המזוהה עם האחים המוסלמים, שתפסה את השלטון בהפיכה צבאית.
16. כצעד של זהירות, כדי שלא להסתבך בפוליטיקה היום-יומית, ומתוך רצון להימנע מאחריות שלטונית, פעלה תנועת האחים המוסלמים בזירה הפרלמנטרית ברוב המדינות ערביות באמצעות מפלגות חזית המזוהות עמם, שהשתלבו במשחק הפוליטי: במצרים השתתפה התנועה בבחירות, שהתקיימו לאחרונה לפרלמנט, במסגרת מפלגת החירות והצדק; בירדן הקימה תנועת האחים המוסלמים את חזית הפעולה האסלאמית; באלג'יריה הקימה את התנועה לחברה של שלום; בסודאן את חזית האמנה האסלאמית (ICF ) ובהמשך את חזית הפעולה הלאומית (NIF ); בלבנון מזוהה תנועת האחים המוסלמים עם ארגון בשם אלג'מאעה אלאסלאמיה; במרוקו, הוקמה מפלגת הצדק והצמיחה המרוקאית; בתוניסיה, הוקמה מפלגת אלנהצ'ה, שנרדפה ע"י השלטונות עד ל"מהפיכת היסמין", שהביאה לניצחונה בבחירות ולהפיכתה לכוח פוליטי מרכזי במדינה; בסעודיה, לא הותר לתנועת האחים המוסלמים להקים מפלגה; ובכוית, הם הקימו את התנועה החוקתית האסלאמית. בסודאן, נהנתה התנועה מהשפעה פוליטית, אולם סבלה גם מדיכוי ומרדיפות, כשחלו תהפוכות פנימיות בצמרת השלטון. בסוריה, שמרה התנועה על זהותה כתנועת האחים המוסלמים, אולם מנהיגה הביע בשנה האחרונה נכונות להפוך אותה למפלגה פוליטית.
האחים המוסלמים נוכח הטלטלה האזורית
|
17. תנועות האחים המוסלמים באזור אמנם לא מילאו עד כה תפקיד מרכזי באירועים הדרמטיים, שפקדו את העולם הערבי במהלך שנת 2011, אולם דומה כי הן המרוויחות המרכזיות מתהליכי השינוי שעוברות כמה מהמדינות הערביות. נראה, כי התנועות מזהות שעת כושר היסטורית לתרגם את כוחן החברתי לכוח פוליטי משמעותי, הגם 18. בחלק מהמקרים, מעדיפה תנועת האחים המוסלמים להשתלב בקואליציה רחבה יותר של אופוזיציה פוליטית או חברתית, יחד עם קבוצות צעירים ליברליות או מקרב השמאל, השותפים לגילויי המחאה. אולם, ניתן להעריך, כי בהמשך, אם וכאשר גלויי המחאה יבשילו לידי שינויים פוליטיים וחברתיים עמוקים, תזנח תנועת האחים המוסלמים את ההתנהלות הזהירה הנוכחית ולא תהסס להתעמת עם שותפיה לתנועות המחאה. בנסיבות שכאלו תחתור תנועת האחים המוסלמים להפוך לשחקן פוליטי לגיטימי, בעל נראות בולטת, החותר להשליט את סדר היום האסלאמי שלו ולהפך לגורם דומיננטי בקרב המשטרים והחברות במדינות ערב השונות. |
19. בעקבות הטלטלה האזורית, כבר מתחולל בכמה מדינות ערביות תהליך הפיכתה של תנועת האחים המוסלמים ממעמד של אופוזיציה – נרדפת או נסבלת – למעמד של כוח פוליטי חשוב העשוי להיות שותף פעיל במנגנונים הפוליטיים החדשים. סימנים לכך כבר נראים בכמה מדינות: במצרים, הפכה תנועת האחים המוסלמים לכוח פוליטי לגיטימי וחשוב, וזכתה לניצחונות בשני סבבי הבחירות הראשונים לפרלמנט (כ-40% מהקולות בכל אחד מהסבבים). בתוניסיה, הפכה מפלגת אלנהצ'ה, שפעילותה נאסרה בעבר, לכוח פוליטי מרכזי בעקבות זכייתה בבחירות לפרלמנט (כ-40% מהקולות). במרוקו, זכתה מפלגת הצדק והפיתוח למספר הגדול ביותר של מושבים בבחירות לפרלמנט (107 מתוך 395), והפכה ממפלגה אופוזיציונית לכוח הפוליטי המרכזי. במדינות ערביות אחרות, שבהן עדיין מתחולל המאבק, חברה תנועת האחים המוסלמים לקבוצות מחאה, הן כאלה החותרות להפיל את המשטר ולשנות את המערכת הפוליטית מן היסוד (סוריה), והן כאלה הרוצות בשלב זה לבצע תיקונים מבפנים (ירדן).
20. עדויות להשפעת הטלטלה האזורית ניתן למצוא גם בזירה הפלסטינית, אצל חמאס, תנועת הבת הפלסטינית. אחד הביטויים הבולטים לכך הנו הידוק הקשרים הפומביים בין תנועת האחים המוסלמים במצרים, לבין תנועת חמאס. במהלך שנת 2011, התקיימו כמה פגישות בקהיר בין בכירי האחים המוסלמים במצרים לבין הנהגת חמאס, הרואה בהן מנוף לחיזוק מעמדה מול הצבא והממשל המצרי כמו גם מול פתח והעולם הערבי2. ביטוי נוסף להשפעת הטלטלה האזורית על חמאס, הנו התהליך (שעדיין לא הסתיים) של עזיבת המפקדה בדמשק ושל עקירת הנהגת חמאס למדינה או למדינות אחרות3.
ח'אלד משעל ראש הלשכה המדינית של חמאס (מימין) ומחמד בדיע המדריך הכללי של האחים המוסלמים,
בפגישתם בקהיר, 10 באוגוסט 2011 (www.janobiyat.com )
תנועת האחים המוסלמים במדינות אירופה
21. המאיץ המרכזי להתפשטותה של התנועה מחוץ לגבולות מצרים, ובכלל זה במדינות אירופה, היה מסע הדיכוי שערך נגדה נשיא מצרים, גמאל עבד אלנאצר (בשנת 1954). שתי קבוצות גדולות ומאורגנות של תנועת האחים המוסלמים נמלטו בשנות החמישים ממצרים לסעודיה ולקטר. קבוצה שלישית של פעילי התנועה, פחות מלוכדת, נמלטה לארה"ב ולכמה מדינות אירופה, ובכללן מערב גרמניה. כיום טוענת התנועה, כי יש להם נוכחות בלמעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם4.
22. בגרמניה התערתה תנועת האחים המוסלמים תחילה בקרב הקהילה המוסלמית ובהמשך גם בקמפוסים ובקרב פעילי אופוזיציה מהשמאל. בעשורים הבאים התבססה תנועת האח בהדרגה במדינות נוספות באירופה והפכה למפיצת האסלאם הרדיקלי במדינות המערב ולנציגה בפועל של קהילות המהגרים המוסלמיים. יודגש, כי הגופים והפעילים השונים באירופה נוהגים בדרך כלל מטעמי זהירות להכחיש את השתייכותם לתנועת האחים המוסלמים, בעיקר לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001.
23. באמצעות סיוע כספי ממדינות המפרץ (הנמשך גם כיום) הרחיבה התנועה את תשתית "הדעוה" שלה באירופה ובארה"ב בהקימה רשת של בנקים, מסגדים, מרכזי מחקר, מכונים אסלאמיים, מוסדות חברתיים ומוסדות חינוך. כל אלו עוסקים בהפצת האסלאם הרדיקלי פוליטי של התנועה בקרב הקהילות המוסלמיות באירופה. המרכזים האסלאמיים הבולטים ביותר באירופה, שלהם קשר ישיר או עקיף לתנועת האחים המוסלמים, נמצאים כיום בבריטניה, בגרמניה ובצרפת (העיר מינכן הייתה תקופה ארוכה מטה מרכזי של פעילויות התנועה) בין המוסדות הבולטים במדינות הללו ניתן למנות את החברה האסלאמית של גרמניה (of German Islamic Society או IGD ); איגוד הארגונים האסלאמיים בצרפת (Union of Islamic Organizations ) ואיגוד המוסלמים של בריטניה (the Muslim Association of Britain , או MAB ).
24. תנועת האחים המוסלמים ברחבי אירופה חותרת להפוך את האסלאם לכוח דומיננטי ביבשת בקרב החברה האירופית הרב-תרבותית, כחלק מהחזון הכולל של השתלטות האסלאם על העולם. יוסף אלקרצ'אוי, מבכירי הפוסקים המוסלמיים סוניים המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, שב והביע באחרונה ביטחונו, כי האסלאם ישתלט בסופו של דבר על אירופה אולם, לשיטתו, לא במלחמה אלא באמצעות מאמצי ההטפה והחינוך ("הדעוה")5. הוא קבע, כי האסלאם "ישוב לאירופה ככובש ומנצח, לאחר שגורש משם פעמים", בהוסיפו הסתייגות: "ייתכן, כי הכיבוש הבא, ברצון אללה, יתבצע ע"י הטפה וע"י אידיאולוגיה"6.
25. ביטוי למטרת העל ניתן למצוא בביטאון תנועת האחים המוסלמים בבריטניה רסאלת אלאח'ואן, שבשער שלו הופיעה מפה של העולם ומתחתיה ציטטה של חסן אלבנא מייסד האחים: "המשימה שלנו (הנה) שלטון על העולם" מאוחר יותר, כנראה החל משנת 2003, הושמטו מהכותרת המילים "שלטון על העולם…" (להערכתנו, בשל חשש האחים מהסתבכות עם רשויות החוק בבריטניה לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001).
עמדת תנועת האחים המוסלמים באירופה כלפי הטרור
26. תנועת האחים המוסלמים מתנגדת לאידיאולוגיה של אלקאעדה, ופעיליה אינם מעורבים ישירות בפיגועי טרור נגד מדינות המערב או נגד ישראל. התנועה מתנגדת גם לאסלאם השיעי הרדיקלי המופץ ע"י איראן. לפיכך, מדינות אירופה אינן רואות בתנועת האחים המוסלמים, בדר"כ, סיכון ביטחוני ועל כן הן מאפשרות להם לפעול בקרב הקהילות המוסלמיות. זאת, בניגוד מובהק להתארגנויות אלקאעדה והג'האד העולמי, המהוות יעד לפעילות סיכול של שרותי הביטחון במדינות המערב השונות.
27. בה בעת, התנועה מפיצה תעמולה ארסית כלפי המערב וערכיו המביאה לבידול האוכלוסייה המוסלמית. תעמולה זאת מקשה על הקהילות המוסלמיות השונות להתערות בחברות המקומיות במדינות השונות ולהפנים את ערכיו הליברליים והדמוקרטיים של המערב. היא גם תורמת לתחושת ניכור ואי-שייכות בקרב האוכלוסיות המוסלמיות המקומיות. מעבר לכך, צעירים מרחבי אירופה, שנחשפו למשנתם האסלאמית-קיצונית של תנועת האחים המוסלמים, מהווים תשתית אנושית פוטנציאלית לארגוני הג'האד העולמי (תהליך של "ג'האדיזציה"). ואכן, בשנים האחרונות ניתן לזהות טרוריסטים בעלי אזרחות מערבית, שהתחנכו בשלב זה או אחר במוסדות המזוהים עם "הדעוה" של תנועת האחים המוסלמים, או שעברו תהליכי אסלאמיזציה רדיקלית באמצעות האינטרנט, עד שבסופו של תהליך זנחו את תורתה ודרכה של התנועה, ופנו לדרך הטרור של הג'האד העולמי.
עמדת תנועת האחים המוסלמים באירופה כלפי ישראל
28. האחים המוסלמים באירופה (כמו גם במדינות ערב) שותפים לעמדת היסוד האידיאולוגית העוינת לישראל, שוללת את זכות קיומה, תומכת בתנועת חמאס, שוללת את הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית, מתנגדת באופן נחרץ לתהליך השלום למו"מ בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, ושוללת את סממני הנורמליזציה שבין ישראל לבין מדינות ערב (בדגש על מצרים ועל ירדן). האידיאולוגיה של האחים המוסלמים גורסת, כי "פלסטין" הנה אדמת הקדש מוסלמית, שיש להקים על כל שטחה מדינה פלסטינית אסלאמית, אליה יחזרו כל הפליטים שנמלטו בשנת 1948 בתוקף מה שמכונה "זכות השיבה".
29. תנועת האחים המוסלמים באירופה ממלאת תפקיד מרכזי במתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל וחותרת להפיץ בקרב ציבורים אירופיים שונים את עמדות היסוד הללו, לעתים בצורה "מרוככת" תוך התאמתן לאוזן המערבית. זאת ע"י השתתפות בפרויקטים תודעתיים (כגון שיגור משטים ושיירות לרצועת עזה); מעורבות בפעילות תעמולתית אנטי-ישראלית במדינות השונות והשתלבות בקמפיין BDS להחרמת מדינת ישראל, תוצרתה, תרבותה ומנהיגיה. בנוסף לכך, ממלאת תנועת האחים המוסלמים תפקיד חשוב באיסוף כספים עבור חמאס באמצעות "קואליציית הצדקה", רשת קרנות עולמית בראשות שיח' יוסף אלקרצ'אוי.
30. את פעילותה האנטי-ישראלית מקיימת תנועת האחים המוסלמים בשת"פ עם גורמי שמאל-קיצוניים העוינים לישראל ("הקואליציה הירוקה-אדומה", כפי שהיא מכונה לעתים בתקשורת), עם ארגוני זכויות אדם ועם ארגונים חברתיים. בו בזמן, מקיימים פעילי הארגונים האסלאמיים האירופיים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים קשרים שוטפים עם הסניפים ועם המנהיגים של האחים במזה"ת, בדגש על שיח' יוסף אלקרצ'אוי בקטר והנהגת תנועת האחים המוסלמים במצרים.
מבנה העבודה
31. העבודה כוללת את הפרקים הבאים:
א. עיקרי העבודה.
ב. תנועת האחים המוסלמים במדינות ערב:
1) תנועת האחים המוסלמים במצרים.
2) תנועת האחים המוסלמים בסוריה.
3) תנועת האחים המוסלמים בירדן.
4) תנועת האחים המוסלמים באלג'יריה.
5) תנועת האחים המוסלמים בסודאן.
6) תנועת האחים המוסלמים בסעודיה.
7) תנועת האחים המוסלמים בנסיכויות המפרץ.
8) תנועת האחים המוסלמים בלבנון.
9) תנועת האחים המוסלמים במרוקו.
10) תנועת האחים המוסלמים בתוניסיה.
ג. תנועת האחים המוסלמים באירופה:
1) התבססות תנועת האחים המוסלמים באירופה.
2) מסגרות- העל של תנועת האחים המוסלמים באירופה.
3) פעילות תנועת האחים המוסלמים בתורכיה.
4) בריטניה כמרכז לפעילות תנועת האחים המוסלמים באירופה.
5) לונדון כמרכז תקשורתי עבור האחים המוסלמים.
1 המשך, עדכון והרחבה למסמך מרכז המידע מה-27 במרס 2011: "האחים המוסלמים הנה תנועת המונים אסלאמית, שבבסיס תפיסת העולם שלה עומדת האמונה, כי "האסלאם הוא הפתרון", והחתירה- המוצהרת- לכינון של סדר ושלטון הלכה עולמי אסלאמי (ח'ליפות) על חורבות הליברליזם המערבי. התנועה, הנשענת על תשתית נרחבת במדינות ערב ובמידה פחותה במערב, תופסת את האירועים האחרונים במצרים כהזדמנות היסטורית וחותרת לנצל את התהליך הדמוקרטי להתקדמות הדרגתית ובלתי-אלימה לביסוס דומיננטיות פוליטית, ובסופו של דבר להשגת השלטון במדינה ובגזרות נוספות במזה"ת".
2 פירוט ראו לקט מידע מה-15 בנובמבר 2011: "משלחת בכירה מטעם תנועת האחים המוסלמים במצרים קיימה לאחרונה ביקור ראשון מסוגו ברצועת עזה בהמשך לפגישות קודמות עם בכירי חמאס, שהתקיימו בקהיר.
שני הצדדים רואים בשיפור קשריהם הפומביים מנוף להשגת רווחים בזירה הפוליטית הפנים-מצרית ואמצעי לביסוס כוחם ומעמדם".
3 פירוט ראו לקט מידע מה-11 בדצמבר 2011: "פינוי מפקדת חמאס מסוריה: תמונת מצב וניתוח ראשוני של המשמעויות".
4 מאמרו של אהוד רוזן, שהתפרסם בסוף שנת 2010 באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה:
"Mapping the Organizational Sources of the Global Delegitimization Campaign against Israel in the UK ", (להלן: מאמרו של אודי רוזן עמ' 12).
5 מאמרו של אודי רוזן.
6 ממר"י, Special Dispatch No. 447 , 6 בדצמבר 2002, מתוך מאמרו של אודי רוזן.
