לוגו של ”הצעדה העולמית לירושלים“
אסמאעיל הניה
מחמוד זהאר
זאהר אלביראוי
מחמד צואלחה
לוגו של ”משט החירות“ איטליה
גיוס תרומות למשט באתר המשט בנורווגיה (אתר המשט 15 בינואר 2012)
פוסטר של מטס המחאה (אתר המטס, 15 בינואר 2012)
הזמנה לכנס הכנה בפברואר (אתר המטס, 15 בינואר 2012)
אתר שבוע האפרטהייד (15 בינואר 2012)
כללי
1. בשנת 2011 הצליחה מדינת ישראל לבלום את תנופת מתקפת הדה-לגיטימציה, לאחר שזו נחלה הצלחות בשנתיים הקודמות (דו"ח גולדסטון בשנת 2009 ומשט ה"מרמרה" בשנת 2010). למרות פעילות אינטנסיבית של ארגוני הדה-לגיטימציה במתווים שונים, נחלו המופעים התודעתיים כישלונות, או לפחות לא ענו על מלוא ציפיות המארגנים (משטים, מטס, צעדות, הקמפיין להחרמת ישראל, הלוחמה המשפטית ועוד).
2. מעיון באתרי האינטרנט והצהרות הפעילים של ארגונים השותפים למתקפת הדה-לגיטימציה עולה, כי למרות כישלונותיהם הם מתכוונים להמשיך ולאתגר את ישראל, תוך קיום כנסים בהם מתבצעות הערכות מצב, הפקת לקחים והתאמות עבור מהלכיהם הבאים. הארגונים הללו מודעים לעובדה שמתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל לא תוכרע במהלומה אחת ולפיכך הם מתכוונים לנסות לצבור רווחים תודעתיים באמצעות רצף של אירועים טקטיים בעלי תהודה תקשורתית, על פני ציר זמן ארוך.
3. בחודשים הקרובים מתוכננים מספר אירועים תודעתיים בעלי היקף נרחב, שהבולטים שבהם: צעדות משטחן של כמה מדינות ערביות הגובלות עם ישראל, ויתכן גם משטח הרשות הפלסטינית, בסמיכות זמנים ל"יום האדמה" (30 במרץ 2012); מטס מחאה לנמל התעופה בן-גוריון בסמיכות זמנים לחג הפסחא (15 באפריל 2012); "שבוע האפרטהייד הישראלי", במדינות המערב (בדגש על הקמפוסים) ובמדינות נוספות (פברואר-מרץ 2012). בנוסף לכך מתוכננת הגעה לרצועת עזה בדרך הים, באמצעות משט רחב היקף (רעיון שעודנו נבחן) או באמצעות "טפטוף" של ספינות בודדות (שניתן לשגרן ללא קושי לוגיסטי-כספי –מדיני, הכרוך במשט רחב ההיקף).
4. בנוסף למופעים רחבי ההיקף נמשכת הפעילות האנטי-ישראלית ה"שגרתית" במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה, בדגש על מדינות המערב (במיוחד בריטניה וארה"ב). פעילות זאת כוללת את הקמפיין להחרמת ישראל (BDS ), הצובר תאוצה גם בשטחי הרשות הפלסטינית; הלוחמה המשפטית (Lawfare ), העשויה להתבטא בהמשך הגשת כתבי אישום נגד בכירים ישראלים במדינות המערב ובפניות (הן של הדה-לגיטימטורים והן של הרשות הפלסטינית) לפורומים משפטיים בינלאומיים (ICJ , ICC ).
5. ממכלול האירועים הללו המרכזי שבהם, בשלב זה, הינו היוזמה לקיום צעדות לעבר גבול ישראל מכמה מדינות ערביות (הוזכרו ירדן, סוריה, לבנון ומצרים ושטחי הרשות הפלסטינית). בהכנה התודעתית המתבצעת לקראת הצעדות מעורבים פעילי חמאס ברצועה ובבריטניה: אסמאעיל הניה ומחמוד אלזהאר, שני בכירים בחמאס, אשר קראו בפומבי לצאת לצעדה לעבר גבולות ישראל ב"יום האדמה" כדי "להשיב את הבעיה הפלסטינית [למרכז הזירה] בכוח ובתנופה" (Youtube.com ). מחמד צואלחה וזאהר ביראוי, שניים מהפעילים הבולטים של חמאס בבריטניה, הנוטלים חלק במתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל, הופיעו גם הם בסרטון שהעלו המארגנים ליוטיוב לקידום הצעדות (פרוט ראו בהמשך). זאהר ביראוי אף העניק ראיון בו הציג עצמו כדובר תהלוכת ירושלים העולמית (ערוץ אלקדס, 17 בינואר 2012). מעורבותה הפומבית של חמאס בצעדות הינה חריגה באשר עד כה התמקדה עיקר תשומת הלב שלה במשטים ובשיירות לרצועת עזה.
6. להלן תמונת המצב שבידינו אודות האירועים רחבי ההיקף שהארגונים השונים מתכוונים לבצע.
צעדות לעבר ישראל דרך גבולות מדינות ערב ("הצעדה העולמית לירושלים")
לוגו של "הצעדה העולמית לירושלים" (אתר הצעדה, 15 בינואר 2012)
כללי
7. ב-30 במרץ 2012 (יום בו מציינים הפלסטינים את "יום האדמה") מתוכננות להתקיים צעדות מגבולות מדינות ערביות לעבר ישראל תחת הכותרת "הצעדה העולמית לירושלים". בכוונת המארגנים לשגר לאזור קבוצות של משתתפים מכמה מדינות, אשר תגענה למדינות ערביות הגובלות עם ישראל ותנסנה להיכנס לשטח ישראל. על פי גילוי דעת, שפרסמו המארגנים, המדובר בצעדות לעבר הגבול שתתקיימנה במצרים, סוריה, לבנון וירדן. כמו כן צפויות להתקיים צעדות בשטחי הרשות הפלסטינית. המארגנים מציגים את הצעדות כבלתי אלימות (peace full ) אולם על פי ניסיון העבר (הפריצה לעבר מג’דל שמס בשנה שעברה, למשל) טמון בהם פוטנציאל של אלימות1
8. מטרות הצעדות, כפי שהוגדרו ע"י דובר הצעדות זאהר אלביראוי וראש ממשל חמאס אסמאעיל הניה (ראו בהמשך), הינה להעלות את המודעות לנושא ירושלים. זאהר אל ביראוי ציין כי הצעדות מתכוונות להעביר מסר לישראל לפיו יש להפסיק מיד את ה"מצור" (על רצועת עזה) ויש "לשחרר" את "פלסטין" ואת ירושלים. הוא הוסיף כי הרעיון לקיום הצעדות התגבש בקרב הפעילים השונים שהשתתפו בשיירות לרצועת עזה "למען הסרת המצור" מעל הרצועה (ערוץ אלקדס, 17 בינואר).
9. התרשמותנו היא, כי בשלב זה ההיענות ליוזמה עודנה נמוכה בעיקר בקרב פעילים ממדינות המערב, אולם היא עלולה לגבור ככל שיתקרב מועד הצעדות. כמו כן ניצב בפני המארגנים קושי מדיני, שעיקרו השגת הסכמתן של המדינות הערביות השונות לקיום הצעדות בשטחן. סביר, כי בפרק הזמן שנותר עד למועד הצעדות ינסו המארגנים- ישירות או באמצעות וועדות מקומיות- להתגבר על קושי זה2.
ירדן
10. אחת המדינות הערביות שבהן מתבצעת הערכות לקראת הצעדה הינה ירדן. ב-13 בינואר 2012 פרסמה סוכנות הידיעות הירדנית הממסדית הודעה לעיתונות מטעמו של אחמד אלערמוטי, יו"ר אגודת הרופאים הירדני וסגן יו"ר מועצת האגודים המקצועיים, בה נאמר, כי האגודים המקצועיים הסכימו עקרונית על השתתפותם בתהלוכה, שתצא ב-30 במרץ, ("יום האדמה"), מארבע מדינות ערביות אל גבולות "פלסטין" (הוזכרו ירדן, סוריה, לבנון ומצרים). המפלגות והאיגודים שישתתפו בצעדה הרכיבו ועדת תאום, אשר אמורה ליצור קשר עם גורמים "עממיים" וממלכתיים במדינות נוספות המקיפות את ישראל.
שטחי הרשות הפלסטינית וערביי ישראל
11. קבוצה נוספת המתארגנת לפעול במסגרת אירוע זה הינה קבוצה פלסטינית בשטחה של הרשות הפלסטינית. מארגניה מתכננים שורה של "פעילויות העממיות", שתחלנה באמצע חודש ינואר ותמשכנה עד למועד הצעדה בחודש מרץ (פורום counter currents , 11 בינואר 2012). כמו כן יתכן וערביי ישראל ישתלבו באירועים במסגרת פעילותם לרגל "יום האדמה". יוזכר בהקשר לכך, כי מחמוד אלזהאר, בכיר חמאס, קרא לעם הפלסטיני ב"תוך האדמה הכבושה" להשתתף בצעדות (GM 2.com ).
כנסי הכנה לקראת הצעדות
12. במסגרת ההכנות לקראת הצעדות נערכו כבר מספר כנסים בירדן, אוסטריה, הודו, תורכיה ואיטליה. במהלך ינואר 2012 מתוכננים כמה כנסים נוספים, ביניהם כנס בבירות ב-18-17 בינואר בו ישתתפו 40 חברי הועד המרכזי הבינלאומי של הצעדה המייצגים את הוועדות מכל רחבי העולם. בכנס יידונו המבנה הארגוני של הצעדה וכן "הפעילויות העממיות" שיתלוו לה (אתר הצעדה, 15 בינואר 2012). כמו כן צפוי להתקיים ב-23 בינואר כנס בניו-דלהי במרכז גנדי לשלום (פורום counter currents , 11 בינואר 2012).
13. במהלך הכנס הראשון, שהתקיים בעמאן בדצמבר 2011, הוחלט על הקמת "ועדה מרכזית עולמית" לניהול הצעדות ועל הקמת "מועצה מייעצת עולמית". כמו כן נקבע תאריך ה-30 במרס, "יום האדמה", כעיתוי לבצוע הצעדות (אתר אלרסאלה, ביטאון חמאס, 11 בינואר 2012).
פעילים השותפים לצעדות
14. בין הפעילים ששמותיהם הוזכרו בהקשר לצעדות נמנו:
א. זאהר אלביראוי, "דובר צעדת ירושלים העולמית", הינו פעיל חמאס המתגורר בבריטניה. בעבר היה בארגון שיירות ומשטים. זאהר ביראוי משמש כיו"ר מועצת המנהלים של PRC בבריטניה (ארגון דה-לגיטימטורי המתמחה "בזכות השיבה") ומכהן גם בתפקיד בכיר בערוץ הלוויין אלחואר של תנועת האחים המוסלמים המשדר מלונדון3 .
ב. מחמד כאט’ם צואלחה, בעברו פעיל מבצעי בכיר של חמאס ביהודה ושומרון, שנמלט לבריטניה (1990). בבריטניה הוא מעורב בפעילות אנטי-ישראלית ענפה במסגרת ארגונים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים. בין השאר הוא מעורב גם בשיגור משטים ושיירות לרצועה (היה מעורב בהכנות לשיגור ה"מרמרה", התבטא בזכות עימות עם "האויב הציוני בלב ים", אך נמנע מלעלות על סיפונה). צואלחה הינו תומך מוצהר בטרור ובאלימות נגד ישראל ברצועת עזה כחלק מהג’האד שהאסלאם מקיים ברחבי העולם4.
ג. פירוז מית’יבוראללה, פעיל הודי אנטי-ישראלי, שהיה הבולט בארגון הצעדה מאסיה5. פעיל זה עומד בקשר עם פעילים (כגון הוידה עראף) וארגונים עמיתים השותפים למתקפת הדה-לגיטימציה (כולל מעורבות ב-BDS ). לטענתו הוא מקיים קשר עם פעילים בקנדה, ארה"ב, אירופה, אוסטרליה והעולם הערבי (youtube.com ).
ד. ד"ר מאזן קמציה, מרצה וחוקר פלסטיני מאוניברסיטת בית-לחם ואוניברסיטת ביר-זית המגלה פעלתנות רבה במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה (כולל פעלתנות במסגרת BDS ). קמציה מציג עצמו כחבר ועדת המעקב העולמית לצעדה לעבר ירושלים. הוא קרא לארגונים אזרחיים ביהודה ושומרון להשתתף בצעדה ללא התחשבות בשיוכם הדתי או הפוליטי (youtube.com ).
ה. פול לארודי, אמריקאי ממוצא איראני המתגורר בחוף המערבי של ארה"ב והיה בעבר שותף לפעילויות אנטי-ישראליות שונות ב"שטחים (במסגרת ISM ) ובפרויקט המשטים (בין השאר נטל חלק במשט ה"מרמרה").
ו. ג’ורג’ גאלווי- איש שמאל רדיקלי, חבר פרלמנט לשעבר בבריטניה, השותף לפעילות אנטי-ישראלית ענפה במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה. בסרטון שפורסם ביוטיוב (8 בינואר 2012) הוא ברך את הצעדות שנועדו, לדבריו, "לקדם את שיבת הפלסטינים למולדתם". הוא ציין (בהגזמה), כי בצעדות ישתתפו מאות אלפים ואולי מיליונים שיצעדו לעבר ירושלים דרך גבולות ירדן, סוריה, מצרים ולבנון.
15. בתוכנית The Real Deal , ששודרה בערוץ האיראניPress TV ראיין ג’ורג’ גאלאוי את הפעיל ההודי פיירוז מית’יבוראללה. לדברי הפעיל ההודי מטרת הצעדות היא להעלות את המודעות בעולם לגבי ניסיונה של ישראל לייהד את ירושלים. הוא טען, כי ההיענות לקמפיין מאז החל במרץ 2011 עולה על ציפיותיהם (Press TV , 11 בינואר 2012).
מעורבות חמאס
16. שני בכירים בחמאס, אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס ברצועה ומחמוד אלזהאר, בכיר בחמאס, יצאו לאחרונה בקריאה פומבית להצטרף ל"צעדת ירושלים העולמית" ב-30 במרץ. בנאום שנשא אסמאעיל הניה ב-14 בדצמבר 2011, לרגל יום יסוד החמאס, הוא קרא לעלות את סוגיית ירושלים לראש סדר העדיפויות של האומה האסלאמית ולהצטרף לצעדה לעבר ישראל ב"יום האדמה" (30 במרץ). זאת כדי להשיב את הבעיה הפלסטינית [למרכז הזירה] בכוח ובתנופה (ערוץ אלאקצא; youtube.com ). מחמוד אלזהאר, הצטרף להניה וקרא לעם הפלסטיני "בתוך האדמה הכבושה" ולאומה הערבית והאסלאמית להשתתף בצעדות.
|
|
|
17. מחמד צואלחה וזאהר ביראוי, שני פעילי חמאס, שמצאו מקלט בבריטניה, הפעילים בקמפיין הדה-לגיטימציה, משולבים בהכנה ההסברתית לצעדות. שניהם הופיעו ביוטיוב בסרטון מטעם מארגני הצעדות. מחמד צואלחה הציג את עצמו (אך לא דיבר) בעוד שזאהר ביראוי הציג עצמו כמשתייך לוועדה הבינלאומית להסרת המצור מעל רצועת עזה. לדבריו הצעדות מהוות מאמץ עולמי לתמיכה בתושבי פלסטין ובמיוחד בתושבי ירושלים, החשופים לפעולות ייהוד של העיר (פרטים על השניים ראו בהמשך). בהתבטאות אחרת הציג עצמו זאהר אלבראוי כדובר הצעדות.
|
|
|
18. חמאס מרבה לאחרונה להדגיש את נושא ירושלים. הדבר מצא ביטויו בסבב הביקורים האחרון של אסמאעיל הניה במדינות ערביות ומוסלמיות בו הדגיש את הצורך לאחדות ערבית ומוסלמית לנוכח האיום הנשקף (לכאורה) לירושלים ולמסגד אלאקצא. הדגש על ירושלים, המוצא ביטויו גם בהירתמותה של חמאס לקידום הצעדות (תחת הכותרת "הצעדה העולמית לירושלים"), נועד להערכתנו למצוא מכנה משותף מרכזי, המלכד את כל גווני הקשת הפוליטית הערבית והמוסלמית, והעשוי לגם להוות מכנה משותף בין חמאס לפתח בזירה הפנים-פלסטינית.
סיכום
19. להערכתנו, ינסו מארגני הצעדות ליצור לעצמם בסיס תמיכה "עממי" ותמיכה בקרב ממשלות המדינות הערביות הגובלות בישראל, שתקל על השגת הסכמתה לאפשר קיום צעדות המחאה. זאת, להערכתנו, תוך ניצול הואקום השלטוני בסוריה; התמיכה מצד תנועת האחים המוסלמים (הניזונה מהתמיכה הפומבית של חמאס) במדינות כמו ירדן ומצרים; ועניינה של הרשות הפלסטינית לנגח את ישראל ולהבליט את תפיסת "ההתנגדות העממית", המשתלבת היטב בפעילות הבינלאומית האנטי-ישראלית שלה.
20. מנגד, עשויים המארגנים להיתקל בהתנגדות מצידם של המשטרים במדינות השונות גם בהסתייגות משום שהצעדות לעבר הגבול עלולות לצאת מכלל שליטה וטומנות בחובן פוטנציאל של הסתבכות אלימה עם ישראל שכפי שהוכח בצעדות מסוריה בשנת 2011. סביר, כי המארגנים ינהלו מגעים מדיניים מול המדינות הערביות השונות ומול הרשות הפלסטינית; ישירות או באמצעות ארגונים עמיתים מקומיים (למשל תנועת האחים המוסלמים בירדן ובמצרים).
שיגור ספינות לרצועת עזה
לוגו של "משט החירות" איטליה, התארגנות איטלקית הנוטלת חלק בתכנון הפעילות דרך הים (אתר ההתארגנות)
הפקת לקחים מאירועי שנת 2011
21. ב-27 בנובמבר 2011 התכנסה קואליציית המשטים הבינלאומית באיסטנבול למפגש רשמי ראשון לאחר כישלון ההפלגה של "משט החירות" מיוון. במהלך הכינוס ניסו המשתתפים לנתח את הסיבות לכישלון המשט הקודם תוך הפקת לקחים לגבי ההמשך. להלן תובנות מרכזיות שעלו (אתר צי החירות איטליה, 27 בנובמבר 2011)6:
א. הבחירה ביוון כנמל הבית עבור כל ספינות המשט לא לקחה בחשבון את חולשתה של יוון ואת מידת חשיפתה ללחצים מצד ישראל, שהצליחה להניא אותה מלאשר לספינות לצאת מנמליה.
ב. עוצמתם התקשורתית של המשטים נובעת מעצם ההתמודדות של ספינות אזרחיות לא חמושות מול כוח צבאי חמוש (במשתמע, הימנעותם של המשטים להתעמת עם ישראל פגעה באטרקטיביות התקשורתית שלהם).
ג. נקודת חוזק, בראיית המארגנים, הינה יכולתם להקים תנועה עממית ללא מימון ממשלתי הניצבת מעל ממשלות ומפלגות ו/או תנועות דתיות תוך שימוש באי-אלימות (דבר המאפשר להם התמדה בפעילותם ללא חשיפה ללחצי המדינות השונות).
ד. לקח מרכזי להמשך הינו, שאין לרכז את המשט במקום אחד ויש לשגר את הספינות מנמלים אירופאים שונים (על מנת להקשות על ישראל לסכל את יציאתם).
|
22. בשנת 2012 צפויים להמשך ניסיונות "לטפטף" ספינות בודדות לרצועת עזה, פעילות שאינה כרוכה במאמץ לוגיסטי-כספי-מדיני חריג (בהשוואה למשט רחב ההיקף). במקביל נראה, כי הקואליציה השותפה לארגון המשטים בוחנת גם אפשרות לקיים משט רחב היקף נוסף מכמה נמלים אירופאים. |
23. הקואליציה המתכננת את פרויקט המשטים קיימה כבר כמה פגישות תיאום. פגישת תיאום האחרונה התכנסה ברומא ב-11 בדצמבר. הפגישה הבאה אמורה להתקיים במהלך ינואר 2012 בשטוקהולם שם גם יוחלט על מסלול המשט (אתר ארגון צי החירות איטליה, 3 בינואר 2012). כמו כן עסוקים המארגנים בגיוס תרומות למשט, הכרוך בהוצאות גדולות בעיקר בשל הצורך לרכוש מספר רב של ספינות.
גיוס תרומות למשט באתר המשט בנורווגיה (אתר המשט 15 בינואר 2012)
24. לא ברורים עדיין מיהם הארגונים, שישתתפו במשט רחב ההיקף. בשלב זה מדובר על משלחות מאיטליה, קנדה, צרפת, יוון, מלזיה, הולנד, נורווגיה, ספרד, שבדיה תורכיה ארה"ב. דווח, כי ההתארגנויות העומדות מאחורי המשט הן ECESG7 ו-8ICESG (אתר צי החירות איטליה, 3 בינואר 2012). עם זאת סביר שארגונים נוספים יצטרפו לקואליציה בהמשך ובתוכם ארגונים כמו FGM ה"מתמחים" בפרויקט המשטים.
מטס מחאה לנמל התעופה בן גוריון
פוסטר של מטס המחאה (אתר המטס, 15 בינואר 2012)
25. מטס המחאה מתוכנן להתקיים ב-15 באפריל 2012 (בסמיכות זמנים לחג הפסחא) במתכונת דומה לזו של המטס הקודם. במהלך חודש בדצמבר 2011 נערכו מספר כנסי הכנה בצרפת ובבלגיה לקראת המטס. באחד הכנסים נעשה ניסיון לגייס תרומות כדי לסייע לפעילים במימון כרטיסי הטיסה (אתר המטס, דצמבר 2011). התרשמותנו היא שבשלב זה ההיענות למטס עדיין מוגבלת אולם צפוי, כי היא תלך ותגבר ככל שיתקרב מועד המטס.
26. מטרת המטס הוגדרה ע"י המארגנים, כהצגת אתגר בפני "מדיניות הבידוד" שישראל כופה על הגדה המערבית. משתתפי המטס התבקשו לעבור דרך נמל התעופה בן גוריון אך לשמור על פרופיל נמוך, ככל הנראה על מנת להקשות על ישראל לסכל את הגעתם (אתר המטס, 15 בינואר 2012). כנסי הכנה לקראת המטס התבצעו ב-10 בינואר בפריס, וב-13 בינואר בבריסל. כנסים נוספים מתוכננים להתבצע ב-28 בינואר בעיר ליון שבצרפת וב-11 בפברואר בסנט דניס.
הזמנה לכנס הכנה בפברואר (אתר המטס, 15 בינואר 2012)
27. מארגני המטס הרחיבו את פעילותם ברשתות החברתיות וניכר, כי בכוונתם לגייס מספר פעילים רב יותר מהשנה שעברה. חלק מהמארגנים אף הדגישו בראיונות כי "צריך להמריא במספרים גדולים". מארגני המטס טוענים כי כמה מאות אנשים כבר נענו לקריאה, אף כי לא ברור כמה מהם ישתתפו בפועל (בדף הפייסבוק של המטס הופיעו 894 לייקים, נכון ל-15 בינואר).
"שבוע האפרטהייד הישראלי"
אתר שבוע האפרטהייד (15 בינואר 2012)
28. "שבוע האפרטהייד הישראלי" (IAW ) הינו קמפיין בינלאומי אנטי-ישראלי המתקיים מידי שנה במהלך החודשים פברואר-מרץ בעשרות קמפוסים ומקומות נוספים במדינות המערב9, הקמפיין מתקיים במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל במטרה לקדם את הטמעת הנרטיב, כי ישראל הינה "מדינת אפרטהייד" ולעודד חרם בינלאומי (BDS ) עליה. למרות שארגוני הדה-לגיטימציה מציגים את "שבוע האפרטהייד" כאירוע הצובר תאוצה משנה לשנה נראה לנו, כי עד כה השפעתו במדינות המערב עדיין נותרה מוגבלת.
29. השנה, מתוכננים, זו השנה השמינית, אירועים במועדים שונים במהלך החודשים פברואר-מרץ. כך למשל, באירופה יציינו את השבוע בין 20 בפברואר ל-10 במרץ. בתחומי הרשות הפלסטינית בין 19-12 במרץ, בארה"ב בין 26 בפברואר ל-3 במרץ, בקנדה ב-29 במרץ, בעולם הערבי ובדרום אפריקה בין 11-5 במרץ (אתר שבוע האפרטהייד, 15 בינואר 2012). מוקד מרכזי לפעילות האנטי-ישראלית במהלך "שבוע האפרטהייד" עלולים להוות להערכתנו, הקמפוסים במדינות המערב, בדגש על בריטניה וארה"ב.
1 צלאח אלברדאויל ראש מחלקת ההסברה של חמאס, התבטא לאחרונה אודות מהותה של "ההתנגדות העממית" (בהקשר לויכוח בין חמאס לרשות הפלסטינית בסוגיה זאת). לדבריו ל"התנגדות העממית" כמה רמות "התלויות במצב הזעם הציבורי" והיא עשויה להגיע לכדי אלימות, שימוש בסכינים ובנשק קל. לדבריו גם האנתיפאדה היא סוג של "התנגדות עממית" (אלשרק, 15 בינואר 2012). בעבר התפתחו לא אחת אירועי "התנגדות עממית" לעימותים אלימים.
2 זאהר אלביראוי, דובר הצעדות, נשאל בראיון האם יש ממשלות אשר הביעו את חוסר נכונותן לאפשר את התהלוכות. אלבראוי השיב כי אין הם עומדים בקשר עם הממשלות, משום ש"הפעילות העממית" הזו אינה מצריכה הידברות עם הממשלות. אולם, הוא הוסיף, הועדות העממיות בשלוש המדינות המרכזיות- לבנון, מצרים וירדן- עומדות בקשר רצוף עם המשטרים והגורמים הנוגעים בדבר (ערוץ אלקדס, 17 בינואר 2012).
3 PRC – מרכז השיבה הפלסטיני (The Palestinian Return Centre – PRC ), הינו מרכז תעמולה פלסטיני אנטי-ישראלי, שהוקם בלונדון בשנת 1996. המרכז מזוהה עם חמאס ועם האחים המוסלמים וכמה מבכיריו הינם פעילי חמאס, שמצאו מקלט בבריטניה. הארגון הוצא מחוץ לחוק בישראל בדצמבר 2010 בהיותו "זרוע ארגונית מתואמת של תנועת חמאס באירופה". להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-5 בינואר 2011: "מרכז השיבה הפלסטיני (PRC ): מרכז תעמולה אנטי-ישראלי בלונדון, המזוהה עם חמאס והאחים המוסלמים, ושהוצא לאחרונה מחוץ לחוק בישראל. PRC מתמחה בקידום הדרישה להחזרת הפליטים הפלסטינים לישראל כאמצעי לשינוי אופייה היהודי ולטרפוד התהליך המדיני. בכירי PRC חברים בארגונים אחרים העוסקים בשיגור משטים ושיירות לרצועת עזה ובהעברת כספים לחמאס".
4 ראו לקט מידע מה-20 בפברואר 2010: "בריטניה כמוקד לפעילות מדינית, תעמולתית ומשפטית של חמאס באירופה". ראו גם לקט מידע מה-30 בינואר 2010: "חמאס ממשיכה לעמוד בפועל מאחורי פעילות הסברה אנטי-ישראלית: מחמד כאט’ם צואלחה, פעיל חמאס, שעסק בעבר בפעילות מבצעית מעורב אישית בהכנות לשיגור שיירת סיוע נוספת לרצועת עזה דרך הים, שתתעמת עם ישראל".
5 על הצעדה מאסיה ראו פרסום מרכז המידע מ-5 בדצמבר 2010: "שיירה מהודו וממדינות אסיה נוספות, עומדת לצאת מניו-דלהי בימים אלה ולהגיע לרצועה דרך אלעריש בסוף דצמבר. בקרב המשתתפים בולטים פעילי שמאל קיצוני ופעילים אסלאמיים, אליהם חברו פעילי זכויות אדם . למארגני השיירה זיקה ל-FGM , ארגון על במערב הממלא תפקיד מפתח בארגון המשטים לרצועה. אותם פעילים גם משולבים בתעמולה אנטי-ישראלית וביוזמות להחרמת ישראל בהודו".
6 להערכות המקדימה של ישראל יש לדעתנו חלק נכבד בכישלון של מארגני המשט רחב ההיקף. תרומה נוספת יש להסתייגות הקהילה הבינלאומית מפרויקט המשטים הנתפס כפרובוקציה והתמיכה בזכותה של ישראל לבצע סגר על הרצועה (דו"ח פאלמר).
7 ECESG – הקמפיין האירופאי "להסרת המצור" מעל רצועת עזה. זוהי מסגרת-על אנטי -ישראלית ופרו-חמאסית, שהוקמה בשנת 2007. המסגרת מאגדת כמה עשרות ארגונים ופועלת באירופה אנשיה נטלו חלק במשט ה"מרמרה".
8 ICESG- – הקמפיין הבינלאומי להסרת המצור מעל רצועת עזה. קבוצה של פעילים פלסטינים מרצועת עזה יהודה ושומרון המעורבים בקמפיין בינלאומי להסרת "המצור" מעל רצועת עזה.
9 על אירועי "שבוע האפרטהייד" בשנת 2011 ראו פרסום מרכז המידע מ-2 בפברואר 2011: "במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל צפויה להתקיים במרס 2011, בעשרות מוקדים באירופה ובצפון אמריקה, "מתקפת תעמולה" נרחבת נגד ישראל, שכותרתה "שבוע האפרטהייד הישראלי". מדובר במאמץ, המתקיים מידי שנה, ששורשיו בועידת דרבן (2001), אשר נועד למתג את ישראל כמדינה גזענית שיש להחרימה ולהביא לקריסתה, כפי שקרס משטר האפרטהייד בדרום אפריקה".
