“המהפכה הירוקה”: האסטרטגיה של החמאס להשתלטות על הרשות הפלסטינית


עיקרי המאמר

החלטתה האסטרטגית של תנועת החמאס להשתלב במערכת הפוליטית הפלסטינית הובילה חוקרים לא מעטים להעריך כי התפנית במדיניות התנועה מבטאת תמורה פרגמאטית בעמדותיה. לדידם, קבלת כללי המשחק הפוליטיים עשויה לרסן את החמאס ולהביאה לנטוש את דרך הטרור לאחר שתזכה בנתח מעוגת השלטון. השתתפות החמאס בבחירות המוניציפאליות והסכמתה להפסקת אש עם ישראל היו בבחינת סימנים בעיני חוקרים אלה לנכונות התנועה להצטרף לאש"ף. 

הזמירות החדשות הנשמעות מפי בכירים בחמאס הן למעשה ביטוי ללקח שלמדו על בשרן הקבוצות האסלאמיות הרדיקליות במזרח התיכון במערכת יחסיהן עם השלטונות. החמאס קבלה על עצמה תוכנית שלבים המעמידה בראש סדר העדיפויות את גיבוש האהדה ציבורית המעניקה כוח פוליטי על עימו אלים נגד השלטון הפלסטיני. היעד הסופי נותר כשהיה – הקמת משטר אסלאמי בכל שטחה ההיסטורי של פלסטין. 

חמאס רואה בתהליך הדמוקרטי אמצעי לרכוש לגיטימציה והכרה בינ"ל מבלי שתידרש לשנות את עקרונותיה או תפיסתה המיליטנטית כלפי ישראל והמערב. השתתפותה בבחירות תוך ניסיון להיבנות מחולשתו של ה'פתח' עשוי להקל על החמאס להשיג את היעד המרכזי שהציבה לעצמה – לתפוס את השלטון ולשנות את אש"ף מבפנים. בטווח הקצר, ישראל תידרש לנסח מדינית חדשה כלפי החמאס לאור מאמצי הארגון להשיג הכרה בינ"ל כגורם לגיטימי ובמקביל להוסיף ולשקם את תשתיתו הצבאית. היעדר מדיניות ברורה כלפי החמאס עלולה להוביל להבנה משתמעת לפיה ישראל משלימה דה פקטו עם השתתפות החמאס ברשות הפלסטינית.