תנועת האחים המוסלמים בעקבות הכרזת ארה”ב על חלק מסניפיה כארגוני טרור

דרור דורון

עיקרים

• תנועת האחים המוסלמים, שהוקמה במצרים בשנת 1928, הפכה לאחת מהתנועות המרכזיות של האסלאם הפוליטי עם סניפים ברחבי המזרח התיכון וגם במדינות המערב. התנועה מבוססת על האמונה כי “האסלאם הוא הפתרון” עם חזון של הקמת שלטון הלכה אסלאמי ברחבי העולם.
• על אף שהתנועה מנסה לטעון כי היא מנסה לקדם את חזונה בדרכי שלום, באמצעות מערך חברתי-כלכלי והכשרת הלבבות, יצאו מתוכה גם זרמים קיצוניים שהביעו תמיכה באלימות ובטרור, כאשר חמאס מהווה את הדוגמה הבולטת ביותר. בשל כך, מספר מדינות הוציאו את התנועה מחוץ לחוק, בראשן מצרים, ירדן, סעודיה ומאע”מ.
• בינואר 2026, הכריז הממשל האמריקאי, בהתאם להנחיית הנשיא טראמפ, על סניפי התנועה במצרים, ירדן ובלבנון ועל מנהיג השלוחה בלבנון כישויות טרור בשל תמיכתם בחמאס. השלוחה הלבנונית, אלג’מאעה אלאסלאמיה, גם הוכרזה כארגון טרור בשל מעורבותה בתקיפות נגד ישראל לצד חזבאללה בזמן המערכה בלבנון.
• המהלך האמריקאי הנוכחי הגיע אחרי מאמצים כושלים מצד הממשל לאורך השנים להוציא את התנועה מחוץ לחוק. מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, יחד עם ההפגנות הפרו-חמאסיות ברחבי ארה”ב, לצד הכרה באיום הפוטנציאלי שהתנועה מהווה בשל השאיפה “להרוס את הציוויליזציה המערבית מבפנים”, שינו את עמדת הממשל והובילו לפעילות רשמית ראשונה נגד סניפי התנועה.
• עם זאת, ההחלטה שלא להכריז על התנועה בכללותה, או על פעילותה בארה”ב, כארגון טרור, נתפסת כפשרה מצד ממשל טראמפ. זאת על רקע קשיים פוליטיים וחוקיים ורצון שלא להתעמת עם בעלות בריתו הקרובות, קטר ותורכיה, שתיהן התומכות הגדולות ביותר של האחים המוסלמים שגם נותנות חסות לחמאס ומעורבות במשא ומתן ובמאמצים לשקם את רצועת עזה.
• להערכתנו, ההחלטה האמריקאית מהווה איתות המשקף את חוסר הנחת של ממשל טראמפ מהאג’נדה האסלאמית שמקדמת תנועת האחים המוסלמים בארה”ב בפרט ובמערב בכלל. עם זאת, מאחר ששלושת הסניפים המוכרזים נמצאים ממילא בעימות מול הממשלות המקומיות במדינותיהם, וכל עוד קטר ותורכיה ממשיכות לתת חסות לאחים המוסלמים ולמנוע צעדים מוחשיים יותר נגד התנועה, להבנתנו, להכרזה האמריקאית תהיה השפעה מועטה על המשך פעילות האחים המוסלמים, בעיקר במדינות המערב.

רקע^[1]

• תנועת האחים המוסלמים הוקמה בשנת 1928 כתנועת מחאה נגד הכיבוש הבריטי של מצרים, אולם לאורך שנותיה היא עברה גלגולים רבים והתפשטה למאות סניפים ושלוחות ברחבי העולם, ובכלל זה במדינות המערב.
• בבסיס האידיאולוגיה של התנועה עומדת תפיסת העולם לפיה “האסלאם הוא הפתרון” לכל מצוקות העולם הערבי והמוסלמי אשר נובעים מהאתגרים שמציב בפניו המערב וערכיו. התנועה אינה מבחינה בין סוגיות דתיות לסוגיות פוליטיות, דוגלת בהפצת ערכי האסלאם בכל רחבי העולם וכינון ישות מדינית על-לאומית שתנהג בהתאם לחוקי ההלכה האסלאמית (השריעה). רכיב מפתח במימוש חזון זה הוא רעיון “הכשרת הלבבות” באמצעות מערכי חינוך ותרבות נרחבים, אשר יניחו את התשתית החברתית והפוליטית למימוש יעדי התנועה.

• המבנה המבוזר של התנועה ומחלוקת אישיות בין דמויות ההנהגה הביאו לכך שלאורך השנים מימוש אידיאולוגיה זו היה נתון לפרשנות רחבה, כאשר בתנועה פעלו זרמים פרגמטיים לצד כוחות שמרניים וזרמים קיצוניים המביעים תמיכה באלימות פוליטית ובטרור. ביטוי לביזור זה ניתן לראות כיום בקיומם של שני מוקדי הנהגה מתחרים של תנועת האחים המוסלמים העולמית – סניף התנועה הפועל בתורכיה בהובלת מחמוד חסין מול סניף התנועה הפועל מלונדון בהובלת צאלח עבד אלחק. השניים הינם פעילים מצרים שנמלטו מקהיר בשנת 2013 לאחר הפלת שלטון התנועה בהובלת הנשיא מחמד מרסי ותפיסת השלטון במדינה על ידי מפקד הצבא, עבד אלפתאח אלסיסי, כיום נשיא המדינה.
• אמנת חמאס מגדירה את התנועה כסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים.^[2] על אף שחמאס מוגדרת כארגון טרור במדינות רבות, היא מקיימת קשרים עם ארגונים המשתייכים לאחים המוסלמים הפועלים במדינות נוספות, כולל במדינות המערב, אשר נעים משיתוף פעולה מבצעי בקידום מתווי טרור, דרך גיוס כספים והעברת תרומות וכלה בפעילות תודעתית לקידום יעדי התנועה ^[3].
• בשנים האחרונות, הוציאו מדינות רבות את תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק. להלן הדוגמאות הבולטות:
  • בעקבות המהומות האלימות שפרצו במצרים בקיץ 2013 סביב השתלטות הצבא על מוסדות המדינה והדחת איש האחים המוסלמים, מחמד מרסי מתפקידו כנשיא, הכריז השלטון החדש על התנועה כארגון טרור (בי-בי-סי, 25 בדצמבר 2013). לאורך השנים, מצרים אף הפעילה לחצים על ארה”ב לנקוט מהלך דומה (אלג’זירה, 30 באפריל 2019).
  • בהמשך למהלכיה של מצרים נגד התנועה, הצטרפו גם בעלות בריתה של קהיר מקרב מדינות המפרץ למערכה: סעודיה הכריזה על התנועה כארגון טרור במרץ 2014 (בי-בי-סי, 7 במרץ 2014); מאע”מ נקטה מהלך דומה בנובמבר 2014 (רויטרס, 16 בנובמבר 2014); בחרין הצטרפה בשנת 2017 (אלג’זירה, 6 ביולי 2017).
  • תנועת האחים המוסלמים בירדן נחשבה במשך שנים לבעלת ברית של בית המלוכה ההאשמי, אולם הסכם השלום בין ישראל לבין ירדן בשנת 1994 הובילה למתיחות בין הצדדים שהסלימה על רקע גל מחאות “האביב הערבי” בתחילת העשור הקודם עם ניסיונות של השלטון להגביל את כוחה של התנועה. באפריל 2025, הודיעו שירותי הביטחון הירדניים על חשיפת תא של האחים המוסלמים שהחזיק אמצעי לחימה מתקדמים לייצור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, ובעקבות זאת החליטה הממשלה על איסור על פעילות התנועה בממלכה ועל הוצאתה מחוץ לחוק (The New Arab, 30 באפריל 2025).
  • בספטמבר 2025, הכריזה גם קניה על התנועה כארגון טרור בשל החשש בניירובי כי פעילותה במדינה מהווה תשתית להקצנה דתית ופעילות אלימה בשעה שהמדינה נתונה תחת עם מתקפת טרור אסלאמיות מצד ארגון אלשבאב, שלוחת אלקאעדה בקרן אפריקה, הפועל מסומליה הסמוכה (קניה טיימס, 21 בספטמבר 2025; סיטיזן דיגיטל, 22 בספטמבר 2025).
  • בסוריה, תנועת האחים המוסלמים נמצאת בצומת דרכים. הפלת משטר אלאסד בדצמבר 2024 ועליית המשטר החדש של אחמד אלשרע סיפקה לכאורה הזדמנות לתנועה לשוב לפעילות בולטת אחרי שבמשך שנים היא נדחקה לשוליים וכמעט לא הייתה קיימת אחרי הדיכוי האלים מצד משטר חאפט’ אלאסד, ובמרכזו הטבח בעיר חמאת בשנת 1982. בעקבות הפלת המשטר, פרסם הסניף הסורי הודעת תמיכה בממשלת המעבר וקרא לשימור היציבות במדינה ונכונותה להשתתף בבניה המחודשת של מוסדותיה (אתר הסניף הסורי של האחים המוסלמים, 22 בדצמבר 2024). עם זאת, באוגוסט 2025, פרסם יועץ התקשורת של נשיא סוריה, אחמד מואפק זידאן, מאמר תחת הכותרת “מתי תנועת האחים המוסלמים בסוריה תפרק את עצמה?”, בה הצדיק זאת כמהלך הכרחי כדי למנוע מחלוקות פנימיות ולאפשר לכולם להשתתף בבניית המדינה (אלג’זירה, 22 באוגוסט 2025). כמו כן, אלשרע עצמו צוטט כשהכחיש כי הוא מהווה “הרחבה” של ארגונים אסלאמיים כלשהם, כולל האחים המוסלמים (סקיי ניוז בערבית, 27 באוגוסט 2025). בתגובה, תנועת האחים המוסלמים בסוריה פרסמה מסמך מדיניות חדש תחת הכותרת “דו-קיום בסוריה”, בו הציגה את חזונה של סוריה כמדינה דמוקרטית המבוססת על ריבונות עממית, הפרדת כוחות, שלטון החוק והעברת שלטון בדרכי שלום והבטחת מונופול המדינה על הנשק (Syrian Observer, 23 באוקטובר 2025).

ההכרזה האמריקאית ומשמעותה

• ב-24 בנובמבר 2025, חתם נשיא ארה”ב טראמפ על הצו הנשיאותי 14362, אשר הנחה את מזכירי המדינה והאוצר להכין את הבסיס להכרזה על הסניפים של האחים המוסלמים בלבנון, בירדן ובמצרים בתור ארגוני טרור זרים בשל תמיכה באלימות ובקמפיינים לערעור יציבות נגד מדינותיהם ונגד אינטרסים אמריקאיים. הצו כלל דוגמאות להחלטה לבחור בשלושת הסניפים הללו: הזרוע הצבאית של האחים המוסלמים בלבנון (כוחות אלפג’ר) הצטרפה לחמאס, חזבאללה ופלגים פלסטיניים בשיגור רקטות נגד מטרות אזרחיות וצבאיות בתוך ישראל לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023;^[4] מנהיג בכיר של האחים המוסלמים במצרים קרא ב-7 באוקטובר 2023 להתקפות אלימות נגד שותפות של ארה”ב ואינטרסים אמריקאיים; מנהיגי האחים המוסלמים בירדן סיפקו במשך זמן רב סיוע חומרי לזרוע הצבאית של חמאס (אתר הבית הלבן, 24 בנובמבר 2025).
• ב-13 בינואר 2026, בהתאם להנחיית הנשיא, הכריז משרד האוצר האמריקאי על שלושת הסניפים ועל מחמד טקוש, שעומד בראש השלוחה הלבנונית, כעל טרוריסטים בינלאומיים מוכרזים באופן מיוחד (SDGT) (אתר משרד האוצר האמריקאי, 13 בינואר 2026). במקביל, מחלקת המדינה הכריזה על השלוחה הלבנונית, שנקראת אלג’מאעה אלאסלאמיה, כעל ארגון טרור זר (FTO) בשל התקיפות נגד ישראל ותכנון פיגועים ובשל ההתקרבות לציר חמאס-חזבאללה. במסגרת הסנקציות, הוחרמו כל הנכסים של שלוש השלוחות ושל טקוש שנמצאים ברשות אישים וישויות אמריקאיים, נאסר על אזרחים ומוסדות אמריקאיים לקיים עמם קשרים עסקיים כלשהם, ובכך בעצם ניתן לנתק אותם מהמערכת הפיננסית הבינלאומית. ההכרזות גם מאפשרות לנקוט בהליכים פליליים על חברות או תמיכה בשלוחות ולמנוע מפעילים את הכניסה לארה”ב (אתר מחלקת המדינה, 13 בינואר 2026).

     
מימין: טקוש עם מנהיג חמאס לשעבר, אסמאעיל הניה (ערוץ הטלגרם של אלג’מאעה אלאסלאמיה, 5 ביולי 2024). משמאל: חמושי כוחות אלפג’ר (Lebanon Debate, 2 באפריל 2025)

• זמן קצר לפני שהממשל הפדרלי החל לפעול באופן רשמי נגד תנועת האחים המוסלמים, נרשמו מהלכים עצמאיים של מושלים רפובליקנים. בנובמבר 2025, הכריז מושל טקסס, גרג אבוט, על התנועה כארגון טרור (אתר מושל טקסס, 18 בנובמבר 2025), ומושל פלורידה, רון דסנטיס, נקט בצעד דומה כחודש לאחר מכן (אתר מושל פלורידה, 8 בדצמבר 2025). שני המושלים גם אסרו על פעילות “המועצה ליחסים אמריקאיים-אסלאמיים” (Council on American-Islamic Relations – CAIR), הארגון המוסלמי החשוב ביותר בארה”ב שמושבו בבירה וושינגטון ולו סניפים במדינות השונות, בגין טענות כי הוא קשור לאחים המוסלמים ומעורב בגיוס כספים עבור חמאס. עם זאת, הארגון עתר לבתי המשפט נגד ההחלטות בטיעון שהן בלתי חוקתיות מאחר שלמושלים אין סמכות לקדם מהלך כזה נגד ארגון אמריקאי וכי ההחלטה לא נעשתה בהתאם להליך משפטי הוגן (אלג’זירה, 9 בדצמבר 2025; פלורידה פניקס, 16 בדצמבר 2025).

תגובות להכרזה

• הנהגת האחים המוסלמים המצרים הפועלת מלונדון דחתה בנחרצות את הצעד האמריקאי תוך שציינה כי מדובר במהלך שנעדר כל תשתית עובדתית, וכי הוא תוצאה מלחץ שהופעל על הממשל מצד ישראל ומעא”מ (אתר האחים המוסלמים, 13 בינואר 2026).
• צהיב עבד אלמקצוד, דובר האחים המוסלמים הפועל מתורכיה, טען כי לתנועה אין כל קשר לסניפים שהוכרזו על ידי ארה”ב וכי מדובר בצעד שמשקף עמדות אמריקאיות אנטי-אסלאמיות. הוא הבהיר כי התנועה תפעל בכל הכלים החוקים והפוליטיים שברשותה כדי להתמודד עם המהלך (ערבי 21, 15 בינואר 2026).
• אלג’מאעה אלאסלאמיה בלבנון מסרה בתגובה כי מדובר בהחלטה פוליטית ומנהלתית אמריקאית שאינה מבוסס על פסיקה לבנונית או בינלאומית כלשהי וכי אין לה שום השפעה משפטית בלבנון. עוד האשימה התנועה כי ההחלטה “משרתת את האינטרסים של הכיבוש הישראלי” והדגישה כי היא רכיב פוליטי וחברתי מורשה בלבנון, אשר פועל בפתיחות ובמסגרת החוק”, וכי היא דוחה על סוג של טרור ואלימות. בתנועה גם הביעו נכונות לקיים דיאלוג “אחראי ופתוח” כדי “להבהיר את העובדות” (ערוץ הטלגרם של אלג’מאעה אלאסלאמיה, 13 בינואר 2026).
• יצוין כי בעוד שבמצרים ובירדן קיבלו בברכה את ההודעה, בממשל הלבנוני לא הגיבו, אולם הזרוע הצבאית של אלג’מאעה אלאסלאמיה היא אחד הגופים החמושים שנדרשים להתפרק מנשקם במסגרת יישום מונופול המדינה על הנשק (הקרן להגנה על הדמוקרטיות, 15 בינואר 2026).

הגורמים לשינוי בעמדת הממשל

• החלטת הממשל האמריקאי מהווה צעד תקדימי בפעילות נגד תנועת האחים המוסלמים לאחר שנים של דיון פנים-אמריקאי בסוגיה. בעבר בוצעו הכרזות של הממשל הפדרלי נגד ארגונים ותנועות המזוהים עם האחים המוסלמים בשל פעילות טרור – המקרים הבולטים ביותר הם תנועת חמאס בשנת 1997 והארגון החמוש “חסם” במצרים בשנת 2018 – אולם לא הייתה פעולה ישירה נגד סניפים רשמיים של התנועה על רקע התנגדות מצד גורמים בתוך הממשל ומצד מכוני מחקר וגופי החברה האזרחית.^[5]
• כמו כן, מאז שנת 2014, נעשו מספר ניסיונות בסנאט ובבית הנבחרים לקדם הצעות חוק להכרזה על האחים המוסלמים כארגון טרור, אולם ההצעות לא עברו את כל שלבי החקיקה (אלשרק אלאוסט, 6 בנובמבר 2021). הצעת החוק האחרונה, אשר הוגשה בשני בתי הקונגרס ביולי 2025, ציינה כי חמאס היא שלוחה של האחים המוסלמים והזכירה את מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו או נחטפו יותר מחמישים אזרחים אמריקאים. עוד נאמר כי “שלוחות האחים המוסלמים שאפו לערער את בעלות הברית והשותפות של ארה”ב ברחבי המזרח התיכון, כולל בחרין, מצרים, ירדן, סעודיה ומאע”מ, והוצאו מחוץ לחוק על ידי הממשלות במדינות הללו” (אתר הקונגרס, 15 ביולי 2025).
• אופייה המבוזר של תנועת האחים המוסלמים והקושי להוכיח באופן חד-משמעי את מעורבותה בטרור נוכח השימוש הנרחב שהיא עושה באגודות ובעמותות משנה לקידום פעילותיה, מנע מהלכים ממוקדים נגד התנועה בכללותה או נגד סניפים רשמיים. עם זאת, מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 וההפגנות הפרו-פלסטיניות ופרו-חמאסיות בקמפוסים ובמרכזי הערים, במהלכן נשמעו בין השאר קריאות לאנתפאצ’ה עולמית לצד סיסמאות אנטישמיות, הביאו לשינוי בעמדת הממשל ביחס לאחים המוסלמים, בייחוד מאז עליית ממשל טראמפ בינואר 2025.^[6]
• לצד זאת, גם הוצב זרקור מחודש על חזון התנועה, שגובש עוד בימי המייסד חסן אלבנא, ואשר קרא להפצת האסלאם ברחבי העולם ולביסוס הגמוניה אסלאמית בינלאומית. בנובמבר 2025, פרסם ״המוסד ללימודי האנטישמיות העולמית (ISGAP) “דו”ח נרחב תחת הכותרת “ניתוח אנליטי של אסטרטגיית החדירה של האחים המוסלמים בארה״ב”, אשר פרש את משנתה של התנועה והציג את האופן שבו מממשת התנועה את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה למימוש חזונה האידיאולוגי באמצעות “כיבוש” החברה האמריקאית מפנים, והציע דרכים להתמודד עם האתגר.^[7] הדו”ח התייחס בעיקר לשני מסמכים של התנועה:
  • “התוכנית האסטרטגית בת מאה השנים להרחבת ההשפעה האסלאמית בחברה המערבית”, מסמך משנת 1982 שהתגלה בפשיטה משטרתית על ביתו של פעיל בכיר בתנועה בשווייץ בשנת 2001. המסמך הציג את התנועה כגוף רב-לאומי ולא כאוסף של כארגונים לאומיים וחשף תוכנית ארוכת טווח ורב-דורית שנועדה להרחיב את ההשפעה בתוך החברות המערביות באופן הדרגתי באמצעות השתלבות תרבותית, מוסדית ואידיאולוגית של גורמים ורעיונות אסלאמיים.
  • “מזכר הסברה על המטרה האסטרטגית הכללית עבור האחים בצפון אמריקה”, מסמך פנימי של התנועה משנת 1991 שנכתב על ידי מחמד אכרם, שהיה מזכיר מועצת השורא של האחים המוסלמים בצפון אמריקה, ואשר הוצג כראייה במהלך המשפט נגד קרן הולילנד על מימון חמאס. במסמך נכתב כי “על האחים להבין כי העבודה שלהם באמריקה היא סוג של ג’האד גדול בהכחדת והרס הציוויליזציה המערבית מבפנים”. עם זאת, לפי המסמך לא מדובר בג’האד במובן הצבאי, אלא באמצעים בלתי אלימים דרך מוסדות דת, חינוך, חברה, כלכלה, פוליטיקה, משפט ותקשורת.
• הדו”ח גם הציג בהרחבה את פעילותם של ארגונים פרו-פלסטיניים שונים ברחבי ארה”ב מאז ה-7 באוקטובר 2023 ואת רשת הקשרים המסועפת בין ארגונים פרו-פלסטיניים אלו לבין ארגונים אסלאמיים שונים המקדמים בפועל את חזון האחים המוסלמים לכיבוש לבבות ולהכשרתם. לטענת מחברי הדו”ח, כל זאת כחלק מאסטרטגיה סדורה וכצעד מקדים לרכישת השפעה פוליטית במערב.

קשרי קטר ותורכיה עם תנועת האחים המוסלמים

• אחת הסיבות המרכזיות להימנעות של הממשלים האמריקאיים מלפעול נגד תנועת האחים המוסלמים, וגם הפשרה של הכרזת ממשל טראמפ רק על שלוש שלוחות התנועה שנמצאות בלאו הכי בעימות מול הרשויות במדינותיהן, היא חוסר הרצון לעורר משבר דיפלומטי מול בעלות הברית הקרובות במזרח התיכון, קטר ותורכיה. שתי המדינות ידועות כתומכות בולטות של האחים המוסלמים מזה שנים, ומאז נפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים בשנת 2013, הן מהוות את מדינות החסות העיקריות של התנועה בכלל, ושל חמאס בפרט. השתיים גם הביעו מורת רוח מניסיון קודם של ממשל טראמפ הראשון ( 2016 – 2020) להכריז על תנועת האחים המוסלמים כארגון טרור בשנת 2019 (בי-בי-סי, 1 במאי 2019).

קטר

• נוכחות בכירי האחים המוסלמים בקטר, לשם נמלטה צמרת התנועה ממצרים בעקבות עליית הנשיא אלסיסי, והתמיכה המוסדית של השלטונות בדוחה בפעילותה של התנועה ובהפצת האג׳נדה מערערת היציבות שלה ברחבי המזרח התיכון, היו בין הסיבות המרכזיות למשבר העמוק שפרץ בין מועצת מדינות המפרץ (GCC) בהובלת סעודיה ומאע”מ לבין קטר בשנת 2017 ונמשך עד תחילת שנת 2021. במסגרת התביעות שהוצגו בפני קטר, היא נדרשה בין השאר לקטוע את יחסיה עם תנועת האחים המוסלמים, לחדול מכל תמיכה פיננסית בה, להסגיר לידי מצרים בכירי התנועה המצויים בשטחה ואשר מבוקשים בקהיר בגין מעורבותם בטרור ולסגור את ערוץ התקשורת אלג’זירה הפועל משטחה (בי-בי-סי, 5 ביוני 2017; אלג’זירה, 12 ביוני 2017). בהמשך, הקלטות שנחשפו לאחר נפילת שליט לוב, מעמר קדאפי, חשפו שיחות שלו עם בכירים קטרים, במהלכן הודה ראש ממשלת קטר לשעבר, שיח׳ חמד בן ג׳אסם, כי רשת אלג’זירה נתונה למעשה לשליטת האחים המוסלמים (אלערביה, 23 ביוני 2020).
• בנוסף, קטר היוותה במשך שנים מקום מקלט למטיף הדת המצרי הבכיר, יוסף אלקרצ’אוי, אשר הטיף לערעור יציבות המשטר המצרי ותמך באופן פומבי בפעילות הטרור של חמאס, ובכלל זה פיגועי התאבדות נגד ישראל. לאחר מותו של אלקרצ’אוי בשנת 2022, ממשיך לפעול מדוחה “האיחוד הבינלאומי של חכמי האסלאם”, גוף הלכתי אשר אותו הקים אלקרצ’אוי בשנת 2004 ואשר מקדם באופן פומבי אג׳נדה אסלאמיסטית ונחשב על ידי חוקרים רבים כמקור הסמכות האידיאולוגית של תנועת האחים המוסלמים. במסגרת המשבר מול קטר, הכריזו מדינות ערב על גוף זה כארגון טרור (אלשרק אלאוסט, 23 בנובמבר 2017).^[8]
• לצד זאת, קטר היא גם נותנת החסות המרכזית של חמאס, שם יושבת הנהגת התנועה מאז שגורשה מסוריה בשנת 2011. הקשרים המובהקים בין קטר לבין הנהגת התנועה, אשר מוגדרת כסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים, הובלטו במיוחד במהלך מלחמת “חרבות ברזל”. לדוגמה, מסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה חשפו את הקשר הישיר בין חמאס לבין בכירי אלג’זירה.^[9] כמו כן, תקיפת חיל האוויר הישראלי נגד מתחם האירוח שבו שהו בכירי חמאס בדוחה בספטמבר 2025 היוותה בבחינת מסר מובהק לכך שישראל מתנגדת לאכסניה שמעניקה קטר לצמרת התנועה.^[10]

תורכיה

• מפלגת “הצדק והפיתוח” (AKP) בהנהגת נשיא תורכיה, רג’פ טאיפ ארדואן, מקדמת אג׳נדה אסלאמיסטית שמרנית מבית היוצר של האחים המוסלמים מאז עלייתה לשלטון בשנת 2002. על אף שבאופן רשמי, המפלגה אינה מוגדרת כמפלגה אסלאמית נוכח האיסור שקובעת החוקה החילונית של תורכיה על כינון מפלגות על בסיס דתי.^[11]
• ממשל ארדואן העניק גיבוי פוליטי ומדיני למחאה נגד נשיא מצרים, חסני מבארכ בשנת 2011, תמך בבחירתו של איש האחים המוסלמים, מחמד מורסי, לתפקיד נשיא המדינה בשנת 2012 וגינה באופן נחרץ את ההפיכה הצבאית של עבד אלפתאח אלסיסי ששמה קץ לשלטון האחים המוסלמים ביולי 2013 (הורייט, 17 ביולי 2017).
• העימות הגלוי בין תורכיה לבין מצרים בהובלת עבד אלפתאח אלסיסי נמשך עד שנת 2021, ובשנים האחרונות ניכר כי אנקרה מבקשת לחדש את יחסיה עם קהיר כחלק ממאמציה למצב עצמה כמעצמה אזורית, כפי שבאב לידי ביטוי במינוי הדדי של שגרירים בשנת 2023 לאחר נתק שנמשך כעשור (אלג’זירה, 4 ביולי 2023). עם זאת, תורכיה גם מארחת באופן קבוע שורה של בכירים בולטים של התנועה המבוקשים במצרים, הבולט בהם הוא מחמוד חסין, העומד בראש אחד הזרמים המרכזים של תנועת האחים המוסלמים העולמית הממשיכה לפעול מאיסטנבול (אלערביה, 19 בפברואר 2024).
• לצד קטר, גם תורכיה התבססה כתומכת מרכזית של חמאס. היא מארחת על בסיס קבוע בכירים בהנהגת החוץ של חמאס המעורבים בהכוונת פיגועי טרור בישראל ומאפשרת את פעילותן של תשתיות פיננסיות משמעותיות המשרתות את הנהגת חמאס.^[12] כמו כן, הארגון הבלתי ממשלתי IHH המקורב לשלטון התורכי, מקושר גם לחמאס ובין השאר היה מעורב במשטים שניסו להגיע לרצועת עזה, בראשם משט המרמרה בשנת 2010, וכן בגיוס כספים עבור חמאס. מאז הפסקת האש ברצועת עזה באוקטובר 2025, הארגון מעורב בפעולות השיקום תחת דגל תורכיה.^[13]

1. ראו מחקר של מרכז המידע מ-22 במרץ 2011: "האחים המוסלמים הנה תנועת המונים אסלאמית ,שבבסיס תפיסת העולם שלה עומדת האמונה, כי "האסלאם הוא הפתרון"; מחקר של מרכז המידע מ-26 בדצמבר 2011: "האחים המוסלמים בעולם הערבי ובקהילות האסלאמיות במערב אירופה". ↑

2. ראו מחקר מרכז המידע למודיעין ולטרור מ-29 בינואר 2006: "אמנת תנועת חמאס (1988): מסמך יסוד בעל אופי אנטישמי ואנטי מערבי בוטה ותפיסת עולם אסלאמית רדיקלית. האמנה מדגישה את מחויבותה האידיאולוגית של חמאס לחיסול מדינת ישראל באמצעות אסטרטגיה של מאבק אלים ארוך טווח". ↑

3. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-4 בספטמבר 2025: ״“משט החוסן העולמי”: קמפיין הומניטרי בשירות חמאס"; מחקר של מרכז המידע מ-16 דצמבר 2023:״מובילי ההפגנות התומכות בחמאס בבריטניה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל”"; מחקר של מרכז המידע מ-17 במרץ 2024 :״מובילי התמיכה בחמאס בבלגיה ובהולנד מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל"". ↑

4. להרחבה, ראו מחקר המרכז למידע למודיעין ולטרור מ-29 באוגוסט 2024: ״הארגונים הפועלים לצד חזבאללה בלבנון בלחימה נגד ישראל״. ↑

5. להרחבה: לימור לביא ומיכאל ברק, בין ביטחון לפוליטיקה: המהלך האמריקני להגדרת "האחים המוסלמים" כארגון טרור זר, מערכות, 26 בינואר 2026. ↑

6. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-1 בדצמבר 2023: "ברחובות וברשתות: ארגונים תומכי חמאס שמובילים את ההפגנות בארה”ב". ↑

7. The Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy, "The Muslim Brotherhood’s Strategic Entryism into the United States: A Systemic Analysis", 19 November 2025. ↑

8. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-18 באוקטובר 2022: "השיח’ יוסף אלקרצ’אוי והשפעתו על התפשטות האסלאם הרדיקלי". ↑

9. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-19 באוקטובר 2025:״יחסי הגומלין ושיתוף הפעולה בין אלג'זירה לבין חמאס, כולל ממסמכי שלל״ ↑

10. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ- 16 בספטמבר 2025: "התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בקטר: תגובות ותובנות". ↑

11. להרחבה, ראה פרסום מכון קרנגי מיולי 2014 :״ The Seesaw Friendship Between Turkey’s AKP and Egypt’s Muslim Brotherhood ↑

12. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 בפברואר 2025: "תורכיה כמוקד מרכזי לפעילות חמאס". ↑

13. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 באוקטובר 2025 :״ ארגון IHH התורכי, שהוביל את משט ה”מאוי מרמרה,, פועל ברצועת עזה ומעורב בפעולות השיקום״. ↑

מאמרים נוספים בתחום