תורכיה הופכת למרכז הפעילות הראשי של הנהגת חמאס לצד תיאום גובר בין הצדדים סביב יישום הפסקת האש ושיקום רצועת עזה

עיקרים

• הקשרים בין חמאס לבין תורכיה התהדקו תחת שלטונו של רג’פ טאיפ ארדואן מאז שנת 2003 והתבטאו באירוח בכירי התנועה, תמיכה פוליטית ומדינית וסיוע כלכלי והומניטרי. חמאס הפכה את תורכיה לשלוחה מרכזית, ממנה היא פעלה להכוונת פיגועים נגד יעדים ישראליים ולגיוס כספים עבור מימון פעולות טרור.
• ביולי 2026, דווח כי הנהגת חמאס החלה להעביר חלק ניכר מפעילותה הארגונית מקטר לתורכיה. המהלך הגיע לאחר ניסיון התקיפה הישראלי נגד בכירי חמאס בדוחה בספטמבר 2025 והלחץ על קטר לסלק את הנהגת התנועה, נוסף על המתח הגובר בין הרשויות בקטר לבין נציגי חמאס בשל המלחמה באיראן.
• שלוחת חמאס בתורכיה, ובראשה “מטה הגדה”, המשיכה לפעול להקמת תשתיות לביצוע פיגועים ולהעברת כספים למימון פעולות טרור נגד ישראל, נוסף על הפעלת מחנות אימונים למחבלי חמאס בשטח תורכיה.
• מעורבות תורכיה בהשגת הסכם הפסקת האש במלחמה ברצועת עזה באוקטובר 2025 הפכה אותה לאחת המתווכות והערבות להסכם, לצד ארה”ב, מצרים וקטר. במסגרת זאת, גבר התיאום בין הנהגת חמאס לבין ההנהגה התורכית על המשך יישום ההסכם, כולל סוגיות נסיגת צה”ל מרצועת עזה ופירוק נשק חמאס, נוסף על גיבוש עמדה משותפת מול “ההפרות הישראליות”.
• ארגוני סיוע תורכיים, בראשם ארגון IHH שהוביל את משט “המרמרה” האלים בשנת 2010, ממלאים תפקיד מרכזי בשיקום רצועת עזה, במיוחד בהקמת מוסדות חינוך ובריאות. ארגון IHH גם פעל להוצאת שני משטים בינלאומיים עם עשרות כלי שיט “לשבירת המצור מעל רצועת עזה”, אולם חיל הים הישראלי סיכל אותם.
• בראיית מכון עמית, העברת מטה חמאס מקטר לתורכיה, גם אם באופן חלקי, לצד התיאום השוטף בין הצדדים סביב המשא ומתן על הסכם הפסקת האש וסיום המלחמה ברצועת עזה מדגישים את החשיבות האסטרטגית שמעניקה התנועה ליחסים עם אנקרה תחת הנהגת ארדואן. בחירתו של ח’ליל אלחיה לראש הלשכה המדינית של חמאס צפויה להדק יותר את היחסים בשל קשריו עם הצמרת התורכית. נוסף על כך, החסינות בפועל שמעניק הממשל התורכי לאנשי התנועה ששוהים במדינה מאפשרת לחמאס להמשיך ולנצל את שטח תורכיה לתכנון פיגועים בשטח ישראל וייתכן שגם נגד יעדים ישראליים באירופה, כל עוד הממשל באנקרה ימשיך להציג עמדות אנטי-ישראליות ואנטישמיות ללא הפרעה מצד ארה”ב, במיוחד לנוכח היחסים החמים בין ארדואן לבין הנשיא טראמפ. כמו כן, מעורבות ארגונים תורכיים בשיקום רצועת עזה מבטיחה למשטר באנקרה דריסת רגל גם אם וכאשר ועדת הניהול הפלסטינית תקבל את השליטה ברצועת עזה, ובכך יובטח גם לחמאס המשך ההשפעה על הפעילות האזרחית ברצועה.

רקע^[1]

• תורכיה תחת הנהגתו של רג’פ טאיפ ארדואן, תחילה כראש ממשלה (משנת 2003) ולאחר מכן כנשיא (משנת 2014), היא אחת מבעלות הברית האסטרטגיות החשובות ביותר של חמאס, ואף אינה מגדירה את התנועה כארגון טרור. הסיוע התורכי בא לידי ביטוי באירוח בכירים בחמאס שאף קיבלו אזרחות תורכית, בתמיכה פוליטית-מדינית ואידיאולוגית ובסיוע כלכלי והומניטרי.
• הקשרים הקרובים עם ההנהגה התורכית אפשרו לחמאס להקים במדינה את אחת השלוחות החשובות ביותר שלה בחו”ל, אשר מתבססת על אסירים משוחררים מ”עסקת שליט” בשנת 2011, בראשם זאהר ג’בארין שעומד בראש שלוחת חמאס ביהודה ושומרון. התנועה משתמשת בתורכיה כבסיס לתכנון פיגועים והעברת כספים למימון פעילות טרור בתוך ישראל, בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה וכן לגיוס כספים והלבנת הון עבור פעילות הטרור של חמאס, ובכלל זה מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.
• הקשר הקרוב בין תורכיה לבין חמאס בא לידי ביטוי גם במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, כאשר הממשל התורכי בהובלת ארדואן נמנע מלגנות את חמאס על המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, ומתחה ביקורת חריפה, לעיתים אף בעלת נימה אנטישמית, על פעילות ישראל, עם האשמות על “רצח עם”, בדומה לנרטיב חמאס. לאורך הלחימה, נמשך התיאום המדיני בין ארדואן ובכירי השלטון התורכי לבין הנהגת חמאס, כולל בסוגיית המשא ומתן מול ישראל, לצד סיוע הומניטרי. תורכיה גם קלטה חלק מהמחבלים הפלסטינים ששוחררו מבתי הכלא הישראליים וגורשו לחו”ל במסגרת העסקאות לשחרור החטופים ברצועת עזה.
• במסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי כוחות צה”ל ברצועת עזה במהלך המלחמה נמצאו עדויות למערכת היחסים הקרובה בין חמאס לבין תורכיה ולאופן שבו חמאס השתמשה בתורכיה לפעילות טרור נגד ישראל. בין השאר, באחד המסמכים הוצגה תוכנית של חמאס להקים שלוחה ביטחונית בתורכיה שתתאם פעילות נגד ישראל בחו”ל, כולל התנקשויות באנשי צבא ופגיעה בכלי שיט ישראליים.
• מוסא עכארי, שמשמש נציג חמאס בתורכיה מאז שנת 2023, חשף בריאיון בערוץ טלוויזיה תורכי כי לאחר ששוחרר מהכלא הישראלי במסגרת “עסקת שליט” וגורש למצרים, הוא הגיע לתורכיה עם תשעה אסירי חמאס משוחררים במטוס ממשלתי מיוחד שנשלח על ידי ארדואן. הוא סיפר כי הם זכו ליחס חם מאד עם הגעתם וכי ארדואן עצמו הבטיח להם כי “כפי שאנחנו מגנים על ילדינו, אנחנו נגן עליכם ונדאג לכם באותו אופן”. עכארי גם שיבח את ארדואן על תמיכתו בחמאס והדגיש כי עמדותיו של הנשיא התורכי “סייעו להחליש” את התמיכה הבינלאומית בנרטיבים הישראליים, כולל ביחס למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. יצוין כי כותרת הריאיון הייתה “שיטות עינויים ציוניות” וכי עכארי הוצג בתור “נשיא מרכז פלסטין לדיפלומטיה”, גוף המקושר לחמאס (ערוץ היוטיוב של אקיט טי-וי, 11 במאי 2024).

     
מימין: עכארי בריאיון. משמאל: עכארי מקדם חוברת שפרסמה חמאס לציון 35 שנה להקמת התנועה ואשר כוללת מאמרים של בכירי חמאס וקריאות לפיגועים נגד ישראל (ערוץ היוטיוב של אקיט טי-וי, 11 במאי 2024)

• מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש ברצועת עזה באוקטובר 2025, חיזקה תורכיה את מעמדה כבסיס פעולה מרכזי של הנהגת החוץ של חמאס וכמרכז להכוונת פיגועים ביהודה ושומרון ובשטח ישראל, לצד תפקיד משמעותי במאמצים לקדם את יישום הסכם הפסקת האש ושיקום הרצועה.

תורכיה כבסיס פעולה של חמאס

מעבר הדרגתי של הנהגת התנועה מקטר לתורכיה

• ב-9 בספטמבר 2025, ביצעה ישראל תקיפה נגד מבנה ששייך להנהגת חמאס בדוחה, בירת קטר, בעת שבמקום התקיים מפגש של צוות המשא ומתן להפסקת אש בהובלת ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה.^[2] חמאס עדכנה כי אף אחד מבכירי התנועה לא נפגע, אולם בתקיפה נהרג בנו של אלחיה, מנהל משרדו של אלחיה ושלושה מאבטחים של התנועה וכן איש ביטחון קטרי.^[3]
• פרוץ המלחמה בין ארה”ב וישראל לבין איראן בסוף פברואר 2026 (מבצע “שאגת הארי”) הציב אתגר משמעותי בפני חמאס. מצד אחד, איראן – הגב הכלכלי והצבאי של חמאס במשך שנים – הייתה תחת מתקפה שגם הביאה לסיכול המנהיג עלי ח’אמנהאי, ומצד שני טהראן הגיבה עם שיגורים רבים של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) נגד יעדים במפרץ הפרסי, בהם קטר, שם שוכנת הנהגת התנועה. בהודעה שפרסמה חמאס, היא ציינה כי לרפובליקה האסלאמית יש “זכות להגיב לתוקפנות בכל האמצעים הזמינים, בהתאם לחוקים הבינלאומיים”, אך גם קראה לה “לא לפגוע במדינות שכנות” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 14 במרץ 2026).
• הגינוי הרפה של חמאס לא הרגיע את הרשויות בקטר. בדיווח בלתי מאומת, נטען כי קטר עדכנה את ארה”ב כי היא מתכוונת לגרש את הנהגת חמאס מהמדינה בשל סירוב התנועה לגנות את התקיפות נגד קטר ומדינות המפרץ (N12, 12 במרץ 2026). כמו כן, “מקורות בחמאס” טענו כי קטר נקטה צעדים נגד כמה אישים מוכרים בתנועה עקב הבעת תמיכה בתקיפות האיראניות (אלשרק אלאוסט, 22 במרץ 2026). סעיד זיאד, “פרשן פוליטי” פלסטיני המזוהה עם חמאס שהופיע פעמים רבות בערוץ אלג’זירה, אף נעצר לימים אחדים בשל פוסטים שהביעו תמיכה בתקיפות האיראניות (חשבון X של עזה 24, 19 במרץ 2026; דף הפייסבוק של פודיום פלוס, 20 במרץ 2026).
• קטר לא הודיעה רשמית על סילוק הנהגת חמאס משטחה, ובכירי התנועה המשיכו לקיים מפגשים בדוחה, כולל אירועי התנחומים שנערכו לאחר שבן נוסף של ח’ליל אלחיה סוכל ברצועת עזה במאי 2026 (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 9-8 במאי 2026). עם זאת, בפועל החלו בחמאס לבסס את תורכיה כמוקד הפעילות של הנהגת התנועה. ביולי 2026, מסרו “מקורות בחמאס-חוץ” כי בחודשים האחרונים העבירה התנועה חלק משמעותי ממרכז פעילותה הארגונית לתורכיה, שם קיימו בכירי התנועה פגישות הנהגה, דיונים בנושאי הפסקת אש ואף את הבחירות הפנימיות לראשות הלשכה המדינית. לדברי “המקורות”, הרוב המכריע של בכירי התנועה שוהים בתורכיה לתקופות ממושכות, כולל מנהיגים שמשפחותיהם מתגוררות בקטר. הם הבהירו כי לא מדובר בקרע עם קטר אלא בניסיון להקל על האמירות מול לחץ אמריקאי וישראלי לגרש את מנהיגי התנועה. בנוסף, תורכיה נתפסת כמקום בטוח יותר לאחר התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בדוחה, משום שהאופציות של ישראל לפגוע בבכירי חמאס בשטחה מצומצמות (אלשרק אלאוסט, 9 ביולי 2026).

מרכז להכוונת פיגועים ולמימון טרור

• לצד העברת הפעילות “המדינית” של חמאס, המשיכה שלוחת חמאס בתורכיה להכווין פיגועים בשטחי יהודה ושומרון ובישראל ולממן פעולות טרור, ללא התייחסות פומבית מצד הרשויות. להלן דוגמאות לחשיפות בולטות של תשתיות טרור שהופעלו על ידי בכירי חמאס ששוהים בתורכיה:
  • כוחות הביטחון הישראליים חשפו מסמכים, לפיהם חמאס מפעילה רשת חלפנות חשאית בתורכיה המורכבת מגולים ברצועת עזה. לפי ההודעה, החלפנים פועלים בשיתוף פעולה עם המשטר האיראני ומעבירים סכומי עתק לחמאס ולבכירי התנועה. במסמכי השלל שתפס צה”ל תועדו העברות בהיקפים של מאות אלפי דולרים, אולם הודגש כי מדובר בחלק קטן מהפעילות. בהודעה נחשפה זהותם של שלושה פעילי חמאס עזתים הפועלים בתורכיה: תאמר חסן, בכיר במשרד הכספים של חמאס בתורכיה הפועל תחת ראש הלשכה המדינית ברצועה, ח׳ליל אלחיה, וחלפני הכספים ח׳ליל פרואנה ופריד אבו דאיר (ערוץ הטלגרם של דובר צה”ל בערבית אביחי אדרעי, 7 בדצמבר 2025). “מקורות בחמאס” הכחישו את ההודעה הישראלית וטענו כי לתנועה יש דרכים משלה להעברת כספים. הם ציינו כי חמאס מתמודדת לעתים קרובות עם קשיים בהעברת כספים מחו”ל לרצועת עזה, וכך גם ביהודה ושומרון בשל “הרדיפה” של ישראל ושל מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, אם כי הם הדגישו כי המצב שם טוב יותר מאשר ברצועת עזה בכל הנוגע להעברת כספים מחו”ל (אלשרק אלאוסט, 18 בדצמבר 2025).
  • בדצמבר 2025, חשף שירות הביטחון הכללי (שב”כ) תשתית טרור שהופעלה מתורכיה על ידי מחמוד רדואן, פעיל חמאס ששוחרר במסגרת עסקה לשחרור חטופים וגורש לתורכיה בינואר 2025. רדואן, שריצה עונש מאסר בישראל מאז שנת 2001 בגין רצח אזרח ישראלי, גייס שני צעירים תושבי הכפר עזון שבשומרון, ראיף שלו ונאצר סלים, לטובת פעילות צבאית. מהחקירה עלה כי במהלך דצמבר 2025, רדואן פגש את השניים במסעדה בתורכיה, שם הציג בפניהם את פעילותו הצבאית המתמשכת, הן בתורכיה והן ביהודה ושומרון. כמו כן, רדואן ציין כי הוא עומד בקשר עם גורמים ביהודה ושומרון, הביע את רצונו למות מות קדושים והציע לשניים להצטרף לפעילותו, והשניים נענו להצעתו. בתום החקירה, הוגשו כתבי אישום נגד שלו וסלים (דוברות שב”כ, 30 במרץ 2026).
  • משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על ארבע עמותות הפועלות בתורכיה ובאינדונזיה ומשמשות כעמותות כיסוי למימון הזרוע הצבאית של חמאס במסווה של פעילות הומניטרית. נמסר כי ארבע העמותות מהוות חלק מרשת מימון בינלאומית שהעבירה משאבים, ציוד וכספים לפרויקטים ברצועת עזה שמהם נהנית חמאס ישירות, ואף סייעה למחבלי חמאס ולמנגנוני התנועה. משרד האוצר הדגיש כי מדובר בהמשך למהלכי סנקציות קודמים נגד רשתות צדקה מזויפות של חמאס (משרד האוצר האמריקאי, 12 במרץ 2026).
  • ביוני 2026, נחשפה זהותם של פעילים מרכזיים ב”תשתית הגדה” של חמאס שפועלת מתורכיה ומנסה לקדם פעילות טרור מיהודה ושומרון: אימן אלשראונה, שגייס פעילים וקידם פעילות טרור; מחמד אלמלאח, במקור מאזור טולכרם שמעביר את זמנו בין תורכיה לבין קטר, סייע בהעברת כספים לטרור; מאג’ד אלג’עבה, שסייע בהברחת הנשק ששימש בפיגוע במחסום המנהרות בנובמבר 2023; וליד אבו נאצר, שמימן תשתית טרור בבית לחם; סלאם יעיש, שגייס פעילי טרור להוצאת פיגועים. נמסר כי בשנה האחרונה סוכלו עשרות פיגועים שהוכוונו על ידי פעילי “מרחב הגדה” שפועלים ללא הפרעה משטח תורכיה כדי לגייס פעילים לביצוע פיגועים, להעביר אמצעי לחימה וכספים עבור ביצוע פעולות טרור ולקיים פגישות עם פעילי טרור מיהודה ושומרון (דובר צה”ל ודוברות שב”כ, 21 ביוני 2026).

• דווח כי תורכיה גם שימשה כמרחב לאימונים צבאיים עבור חמאס. “מקורות פלסטיניים” מסרו כי פעילים בחמאס ניצלו את שטח תורכיה לצורך הכשרה בשימוש בנשק קל ובהפעלת כטב”מים. לפי הדיווח, הפעילים השתתפו באופן סדיר, בכסות אזרחית, באימונים במועדוני קליעה אזרחיים ציבוריים, ואף עברו הכשרות וקיבלו רישיונות להפעלת כטב”מים. עוד צוין כי בחמאס מתכוונים להעביר את הפעילים בהמשך ללבנון, לירדן או ליהודה ושומרון, חזיתות המהוות פוטנציאל לעימות עתידי מול ישראל (חשבון X של אליאור לוי, ראש תחום הפלסטינים בכאן 11, 7 במאי 2026). מנהלת התקשורת בלשכת נשיאות תורכיה מסרה בתגובה כי היא דוחה את הטענות, לפיהן קבוצות שונות מקבלות אימונים בנשק וכטב”מים בתורכיה (חשבון X של המרכז למאבק בדיסאינפורמציה במנהלת התקשורת בלשכת נשיאות תורכיה, 8 במאי 2026).

מעורבות תורכיה לאחר הפסקת האש ברצועת עזה

התיאום בין חמאס לתורכיה בשיחות המשא ומתן

• ב-10 באוקטובר 2025, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה, אשר השהה את המשך המלחמה שפרצה בעקבות מתקפת חמאס בשטח ישראל ב-7 באוקטובר 2023. לכל אורך המשא ומתן העקיף, שמרה ההנהגה התורכית על קשר קרוב עם הנהגת חמאס וקיבלה עדכונים שוטפים על מהלך השיחות.^[4] בנאום שנשא ח’ליל אלחיה בערב שלפני כניסת הפסקת האש לתוקפה, הוא הביע את הערכת התנועה “לאחינו, המתווכים, במצרים, קטר ותורכיה” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 9 באוקטובר 2025).
• בפסגת השלום המיוחדת שהתכנסה בשארם אלשיח’ ב-13 באוקטובר 2025, אשר נועדה להביע תמיכה בתוכניתו של נשיא ארה”ב טראמפ ליישום הפסקת האש, קיבלה תורכיה מעמד של אחת המדינות הערבות להסכם לצד ארה”ב, מצרים וקטר (אתר הבית הלבן, 13 באוקטובר 2025). גם החלטת מועצת הביטחון 2803 מ-17 בנובמבר 2025, אשר העניקה חותמת בינלאומית לתוכנית טראמפ, ציינה את “התפקיד החיובי” של ארבע המדינות בקידום הפסקת האש.^[5]
• על אף מעמדם כערבים להסכם וכמתווכים, ואף כחברים ב”מועצת השלום” שהוקמה על ידי הנשיא טראמפ כדי לפקח על הפסקת האש ושיקום הרצועה, בתורכיה לא הסתירו את עמדותיהם הקרובות לחמאס. כך למשל, כאשר שר החוץ האקאן פידאן נשאל אילו מנגנונים יוכלו להרתיע את ישראל מ”הפרת זכויות הפלסטינים” אם חמאס תתפרק מנשקה בהתאם לדרישת ארה”ב וישראל, הוא מיהר להדגיש כי “חמאס מעולם לא הייתה גורם מרתיע נגד ישראל”, וכי “למרות שחמאס מתנגדת מול הכיבוש, היא לא מרתיעה. במקרה הטוב, היא יכולה להיות גורם מפריע עבור ישראל”. לטענתו, כוחות הביטחון של חמאס גם “היו טובים מספיק כדי לנהל את כל עזה ולספק ביטחון ושיטור”, מבלי שהתייחס לדיכוי האלים של מתנגדי התנועה (אלג’זירה באנגלית, 29 בינואר 2026).
• מאז תחילת הפסקת האש והמשא ומתן על יישום ההסכם, נמשך התיאום בין בכירי חמאס לבין ההנהגה התורכית, ובמיוחד מול שר החוץ פידאן וראש המודיעין אבראהים קאלן. השיחות בין הצדדים, שהתקיימו בתדירות גבוהה, נועדו בעיקר לתיאום עמדות לפני פגישות של משלחת חמאס בקהיר עם המתווכות ממצרים, מקטר וארה”ב ועם נציגי “מועצת השלום” והפלגים הפלסטיניים החמושים, וכן לעדכון לאחר השיחות בקהיר. בדרך כלל, השיחות התמקדו בסוגיות שבמחלוקת, בראשן נסיגת צה”ל מהרצועה, פירוק נשק חמאס והסיוע ההומניטרי, וכן בהבעת עמדה משותפת פומבית מול “ההפרות הישראליות”. להלן דוגמאות בולטות:^[6]
  • בפגישה בין משלחת חמאס, בהובלת ראש מועצת השורא מחמד דרויש, לבין פידאן וקאלן בדוחה, אשר התקיימה 11 יום לאחר תחילת הפסקת האש, שיבח דרויש את המאמצים של תורכיה, בהנהגת ארדואן, ושל המתווכות “לעצירת מלחמת רצח עם נגד עמנו בעזה”, ואת התמיכה התורכית בעם הפלסטיני וב”מטרתו הצודקת”. הוא גם האשים את ישראל ב”דחיית” יישום ההסכם בשל “ההפרות” וטען כי התנועה מחויבת לעצירת האש ולשמירה על “הזכויות הלגיטימיות של עמנו”. פידאן וקאלן הדגישו את “התמיכה הנחושה” של תורכיה בעם הפלסטיני ואת פעילותה להקלת “הסבל” של התושבים ברצועה וקראו “לאלץ את ישראל” ליישם את ההסכם (ערוץ הטלגרם של חמאס, 21 באוקטובר 2025).

• • משלחת חמאס בראשות ח’ליל אלחיה נפגשה באיסטנבול עם שר החוץ התורכי והעבירה לו מזכר מפורט על “ההפרות הישראליות” של ההסכם מאז תחילת יישומו והדגישה את הצורך בהקמת ועדה עצמאית לניהול רצועת עזה, בהשלמת הנסיגה הישראלית מהרצועה ובמילוי כל ההתחייבויות הנלוות, כולל הגברת הסיוע והמחסה לקראת החורף (אתר חמאס, 1 בנובמבר 2025). המשלחת נפגשה גם עם ראש המודיעין התורכי ודנה עמו בהתפתחויות המדיניות ובהמשך “ההפרות הציוניות” של ההסכם. אלחיה הודה לתורכיה על תפקידה בגיבוש ההסכם, הדגיש את חשיבות המשך תמיכתה בעם הפלסטיני “בכל האזורים בפלסטין הכבושה ובפרט ברצועה”, וקרא למתווכות ולגורמים הבינלאומיים להפעיל לחץ להפסקת “ההפרות הישראליות” נגד האסירים הפלסטינים בבתי הכלא (ערוץ הטלגרם של חמאס, 6 בנובמבר 2025). במקביל לביקור, תנועת חמאס בירכה על החלטת התובע הכללי בתורכיה להוציא צווי מעצר נגד 37 בכירים ישראלים, בהם ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון כ”ץ וקודמו גלנט והרמטכ”ל זמיר, על ביצוע “רצח עם ברצועת עזה” (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 7 בנובמבר 2025).
  • בינואר 2026, נועדה משלחת בהובלת ח’ליל אלח’יה באיסטנבול עם ראש המודיעין התורכי, אבראהים קאלן, כדי לדון בשלב השני של הסכם הפסקת האש ובהשלמת דרישות השלב הראשון. נמסר כי הצדדים סיכמו על המשך התייעצויות ותיאום משותף במטרה להביא “לסיום סבלו של העם הפלסטיני״, התחלת פעילות הוועדה הטכנוקרטית, פתיחת מעבר רפיח משני הכיוונים, הכנסת סיוע נדרש ו”הדגשת עקרונות היסוד של העם הפלסטיני”. צוין כי המשלחת הודתה גם לנשיא תורכיה ארדואן על מאמציו בהשגת הסכם סיום המלחמה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 24 בינואר 2026). בהמשך, נועדה משלחת חמאס גם עם שר החוץ התורכי, הקאן פידאן, באנקרה ודנה עמו במשא ומתן על השלב השני (רויטרס וסוכנות שהאב, 26 בינואר 2026).
  • במרץ 2026, נועדה באיסטנבול משלחת בכירה של הנהגת חמאס בראשות נזאר עוצ’אללה, חבר הלשכה המדינית וחבר מועצת ההנהגה של התנועה, עם ראש המודיעין התורכי. נמסר כי הנוכחים דנו בהתפתחויות בזירה הפלסטינית, ובראשן הלחימה ברצועת עזה, “ההפרות” והצעדים הישראליים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, ובייחוד “הניסיונות המתמשכים לפגוע במעמדו של מסגד אלאקצא”, כולל סגירתו במהלך חודש רמצ’אן ובעיד אלפטר, לראשונה מאז 1967. עוד צוין כי שני הצדדים דנו בצעדים הנדרשים להשלמת יישום השלב הראשון של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, וכן בהתקדמות לעבר השלב השני, תוך הדגשת הצורך בעצירה מיידית של כל צורות “התוקפנות”, בהאצה משמעותית של הכנסת סיוע הומניטרי, ציוד רפואי וצרכים תשתיתיים לרצועה (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 23 במרץ 2026).
  • במאי 2026, קיים שר החוץ התורכי ביקור תנחומים אצל ח’ליל אלחיה בקטר, לאחר סיכול בנו של אלחיה ברצועת עזה, במהלכו התקשר גם נשיא תורכיה, רג’פ טאיפ ארדואן, כדי להביע את תנחומיו. נמסר כי ארדואן הדגיש את הסולידריות שלו עם אלחיה, עם משפחתו ועם העם הפלסטיני, בעוד שפידאן שיבח את העמידה, ההקרבה והסבלנות מצד הפלסטינים. אלחיה הודה על הביקור ועל השיחה מארדואן והוסיף כי מה “שהאויב הציוני” מבצע נגד הפלסטינים רק מחזק את נחישותם לשמור על הזכויות והעקרונות שלהם (ערוץ הטלגרם של חמאס, 11 במאי 2026).

• • לקראת סבב שיחות במצרים בתחילת יוני 2026 בהשתתפות חמאס, הפלגים הפלסטיניים, הנציג העליון של “מועצת השלום” ניקולאי מלדנוב ונציגי המתווכות, הגיעה משלחת בכירה של הנהגת חמאס לפגישה עם ראש המודיעין התורכי באנקרה. את המשלחת הוביל ראש מועצת השורא, מחמד דרויש, והשתתפו בה גם מנהיג חמאס-חוץ, ח’אלד משעל, ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, ומנהיג חמאס ביהודה ושומרון, זאהר ג’בארין. נמסר כי הפגישה עסקה בהסלמה הישראלית ברצועת עזה, בטענת חמאס כי ישראל מתנערת מהתחייבויותיה בהסכם הפסקת האש ובאי השלמת יישום השלב הראשון של ההסכם. בכירי חמאס הציגו הערכת מצב על מסלול ההסכם והזהירו כי “הפרות” יומיומיות, תקיפות והרג מונעים התקדמות לשלבים הבאים, אך הדגישו את מחויבות התנועה להפסקת האש ואת הערכתם למאמצי המתווכות בתורכיה, מצרים וקטר. בנוסף, המשלחת הציגה את סוגיות ירושלים ומסגד אלאקצא, אלימות המתיישבים ביהודה ושומרון, מצב האסירים והכללת ישראל ברשימות האו”ם בנושא אלימות מינית באזורי עימות. בסיום הודו בכירי חמאס לנשיא תורכיה, רג’פ טאיפ ארדואן, על מאמצי ארצו להביא לסיום הלחימה ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 1 ביוני 2026).
  • בתחילת יולי 2026, דווח כי משלחת חמאס בהובלת זאהר ג’בארין מסרה בקהיר את תגובת הפלגים הפלסטיניים לתיקונים שהציג מלדנוב ב”מפת הדרכים” ליישום הסכם הפסקת האש. צוין כי התגובה נמסרה לאחר מפגש שהתקיים באנקרה, ואשר לא פורסם קודם לכן, ובו השתתפו ראש המודיעין התורכי, אבראהים קאלן; ראש המודיעין הכללי המצרי, חסן רשאד; ח’ליל אלחיה וראש חמאס-חו”ל, ח’אלד משעל (אלג’זירה.נט, 2 ביולי 2026).
• הברכות מתורכיה לאחר בחירתו של ח’ליל אלחיה לראש הלשכה המדינית של חמאס העידו כי מגמת התיאום צפויה להימשך: אלחיה קיבל שיחות איחולים מראש המודיעין קאלן ומשר החוץ פידאן, אשר הדגישו את תמיכת תורכיה “בעם הפלסטיני ובזכויותיו הלגיטימיות”. אלחיה הביע את הערכתו לעמדות התורכיות וליחסים החזקים בין הצדדים והדגיש את המשך התקשורת וההתייעצויות כדי להשיג “את המטרות ואת השאיפות של בני עמנו” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 22-21 ביולי 2026).

מעורבות תורכית בשיקום רצועת עזה

• לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, הגבירו ארגוני סיוע תורכיים, מרביתם מקושרים לשלטון באנקרה, את מעורבותם בשיקום הרצועה. עיקר הפעילות התמקדה בהקמת מוסדות חינוך ובריאות, מהלך שנועד להבטיח את דריסת הרגל התורכית ברצועה גם אחרי שחמאס תעביר את השליטה לידי הוועדה הפלסטינית לניהול הרצועה בהתאם להסכם הפסקת האש. הארגון התורכי הבולט ביותר בפעולות השיקום ברצועה הוא הארגון האסלאמי הקיצוני IHH, אשר הוצא מחוץ לחוק בישראל ובמדינות נוספות בשל מעורבות בפעילות טרור, ובכלל זה ארגון משט “המרמרה” האלים בשנת 2010.^[7] להלן דוגמאות בולטות לפעילות התורכית בשיקום הרצועה:
  • מיד עם תחילת הפסקת האש, הודיע ארגון IHH על השקת פרויקט חדש בצפון רצועת עזה לפינוי הריסות ופתיחת דרכים חסומות, כחלק ממאמצי השיקום בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת האש. במסגרת זאת, הציג הארגון תיעוד של טרקטורים וציוד הנדסי כבד נוסף במהלך הפעילות, מניפים את דגלי ה-IHH ודגלי תורכיה (חשבון X של IHH, 17 באוקטובר 2025).
  • בינואר 2026, נפתח בג’באליא אלנזלה שבצפון הרצועה בית הספר מראדיה, שנועד לספק מסגרת חינוכית עבור כ-3,000 ילדים וילדות שמתגוררים באוהלים באזור. נמסר כי פתיחת בית הספר, אשר הוגדר כ”קמפוס חינוך באוהלים”, התאפשרה בשיתוף פעולה בין משרד החינוך של חמאס ברצועת עזה לבין שני ארגונים תורכיים שעוסקים בתחום החינוך (סוכנויות הידיעות שהאב וקדס והיומון התורכי יני שפאק המזוהה עם מפלגת השלטון, 5 בינואר 2026).
  • בפברואר 2026, חנכו מחמוד מטר, תת-שר במשרד החינוך של חמאס ברצועת עזה, ונציגים מטעם ארגון הצדקה התורכי “אלסנאבל” את בית הספר “אלסנאבל” באזור “אלמקוסי” במערב העיר עזה (דף הפייסבוק של מנהלת החינוך במערב עזה, 10 בפברואר 2026). כמו כן, קרן דיאנט התורכית חנכה שלושה מסגדים חדשים ברצועת עזה לקראת חודש הרמצ’אן, בהם מסגד שנקרא על שם עבדאללה עזאם, המטיף הפלסטיני שנחשב למנטור של מייסד אלקאעדה, אסאמה בן לאדן (TRT בערבית, 15 בפברואר 2026). נוסף על כך, ארגון IHH החל במבצע חלוקת סלי ירקות טריים למשפחות מפונות במרכזי מחסה ובמחנות (דף הפייסבוק של IHH עזה , 16 בפברואר 2026).
  • במאי 2026, חנכה מחלקת החינוך של מערב עזה את בית הספר “מאוי מרמרה 3” שהוקם באתר שבו פעל בית הספר סלימאן סלטאן, וזאת בשיתוף קרן “מאוי מרמרה” התורכית. בין הנוכחים בטקס היו מנהל מחלקת החינוך, ג’ואד אלשיח’ ח’ליל, ומשלחת מטעם הקרן התורכית בהובלת המנכ”ל מא’מן עודה. ח’ליל הדגיש בנאומו כי החינוך ברצועה נמשך על אף האתגרים וציין כי הם ימשיכו לפעול עם שותפים שונים כדי לתמוך בתהליך החינוך (דף הפייסבוק של מחלקת החינוך של מערב עזה, 2 במאי 2026).
  • ביוני 2026, חנכה מחלקת החינוך של מזרח עזה, בתמיכה נדיבה של ארגון IHH התורכי, את בית הספר אבו בכר אלצדיק “מסקט אלתפאח”, לאחר שיקומו על הריסות בית הספר שנהרס במהלך המלחמה. נמסר כי בית הספר החלופי בנוי מקרשים ואוהלים, ומונה כיום יותר מאלף תלמידים (דף הפייסבוק של מחלקת החינוך במזרח עזה, 17 ביוני 2026; אלג’זירה.נט, 17 ביוני 2026).

     
חנוכת בית הספר (דף הפייסבוק של מחלקת החינוך במזרח עזה, 17 ביוני 2026)

ארגון משטים בינלאומיים לרצועת עזה

• מעורבות תורכית בולטת הייתה גם בניסיון להוציא משטים בינלאומיים גדולים לרצועת עזה במטרה “לשבור את המצור”. ארגון IHH המשיך להיות הגורם הדומיננטי בהובלת הקמפיינים לצד גופים נוספים המזוהים עם חמאס שהיו אחראים להוצאת משטים בכסות הומניטרית לרצועת עזה מאז שנת 2007:^[8]
• בסוף פברואר 2026, הודיעו המארגנים התורכיים של “משט החירות והחוסן” כי הם מתכננים להוציא באפריל 2026 משט של 200-100 כלי שיט מספרד וממדינות אחרות לכיוון רצועת עזה. המארגנים, בהובלת ארגון IHH, מסרו כי הם מצפים להשתתפות של אלפי פעילים מ-150 מדינות, וכי מלבד “סיוע הומניטרי”, הם ינסו להכניס לרצועת עזה גם “אנשי רפואה, אנשי חינוך, מומחים לבנייה אקולוגית, עורכי דין וחוקרים של פשעי מלחמה”. ראש ארגון IHH, בולנט ילדרים, הכריז כי מלבד המשט הימי, הם מתכננים להוציא במקביל גם שיירות יבשתיות לכיוון מעבר רפיח. הוא הביע ביטחון כי כלי השיט “ישבשו את הסדר שנקבע לאחר מלחמת העולם השנייה” והכריז: “נגייס את הכיכרות, נגייס את הים התיכון ונשבור את המצור מהיבשה ומהים”. מסיבת העיתונאים כללה לא מעט ביטויי הסתה נגד ישראל. אחד הבולטים היה סלמאן אסמרר, נשיא ההתאחדות של התעשיינים ואנשי עסקים של “העולם החדש”, שהכריז: “העמים החופשיים של העולם יביסו את הציונים הרצחניים האלה. לא נעצור עד שפלסטין תשוחרר, עד שמסגד אלאקצא ישוחרר, עד שתקום פלסטין חופשית” (אתר IHH, 25 בפברואר 2026). המשט יצא מספרד ומאיטליה עם כחמישים כלי שיט. בלילה שבין 30-29 באפריל 2026, עצרו כוחות חיל הים הישראלי את הספינות במרחק של כאלף ק”מ מישראל, באזור כרתים, והשתלטו על יותר מעשרים כלי שיט עם יותר מ-170 פעילים שהועברו ליוון (תקשורת ישראלית ודף הפייסבוק של משרד החוץ הישראלי, 29 באפריל-4 במאי 2026).
• על אף סיכול המשט, הוציא ארגון IHH ב-14 במאי 2026 משט נוסף עם יותר מחמישים כלי שיט שהפליגו מנמל מרמריס שבתורכיה (אתר IHH, 14 במאי 2026). ב-19-18 במאי 2026, עצר חיל הים הישראלי, ללא התנגדות, את התקדמות כלי השיט במים בינלאומיים ובמרחק של מאות קילומטרים מישראל וכל 430 הפעילים הועברו לישראל והוחזקו במשך כיממה בכלא קציעות לפני שגורשו מהארץ בטיסות לתורכיה. נמסר כי לא התגלה סיוע הומניטרי כלשהו על כלי השיט (תקשורת ישראלית, 22-18 במאי 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 בפברואר 2025: "תורכיה כמוקד מרכזי לפעילות חמאס".
^[2] ב-20 ביולי 2026, הודיעה חמאס כי אלחיה נבחר לראש הלשכה המדינית החדש. להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-22 ביולי 2026: "בחירת ח'ליל אלחיה לראש הלשכה המדינית של חמאס – תובנות ותגובות".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-16 בספטמבר 2025: "התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בקטר: תגובות ותובנות".
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 בפברואר 2025: "תורכיה כמוקד מרכזי לפעילות חמאס".
^[5] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 בנובמבר 2025: "החלטת מועצת הביטחון 2803 על עתיד רצועת עזה ועמדות גורמי הכוח".
^[6] לפירוט הפגישות, ראו את הפרסומים השבועיים של מרכז המידע (החל ממאי 2026, מכון עמית): "מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני".
^[7] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 באוקטובר 2025: "ארגון IHH התורכי, שהוביל את משט ה”מאוי מרמרה”, פועל ברצועת עזה ומעורב בפעולות השיקום".
^[8] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-4 בספטמבר 2025: ""משט החוסן העולמי": קמפיין הומניטרי בשירות חמאס".

מאמרים נוספים בתחום