תגובת הרשות הפלסטינית להחלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור את האירועים ביהודה שומרון מזרח ירושלים ורצועת עזה

ראיון ריאצ' אלמאלכי (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 6 בפברואר 2021)

ראיון ריאצ' אלמאלכי (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 6 בפברואר 2021)

שר המשפטים הפלסטיני מחמד אלשלאלדה מתראיין לטלביזיה הפלסטינית בעקבות החלטת ה-ICC (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 7 בפברואר 2021)

שר המשפטים הפלסטיני מחמד אלשלאלדה מתראיין לטלביזיה הפלסטינית בעקבות החלטת ה-ICC (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 7 בפברואר 2021)

פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי (אתר ICC).

פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי (אתר ICC).

כללי
  • בכירי הרשות הפלסטינית הביעו שביעות רצון רבה מהחלטת חבר השופטים הקדם-משפטי של בית הדין הפלילי (5 פברואר) שהתקבלה ברוב דעות, לפיה לצורך פתיחה בחקירה בבית הדין, ניתן לראות ב”פלסטין” מדינה החברה באמנת רומא, ואשר שטחה כולל את השטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-1967, ולפיכך בית הדין יכול לחקור “פשעים” שבוצעו כביכול בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. הם רואים בהחלטה הישג מדיני נוסף, פרי פעילות מדינית, משפטית והסברתית נמרצת וארוכת שנים מול ICC, מדינות העולם וארגונים בינלאומיים נוספים. בכירים פלסטינים וביניהם מחמד אשתיה, ראש הממשלה, וריאצ’ אלמאלכי, שר החוץ והמהגרים מיהרו לפרסם הודעות המשבחות את ההחלטה וקראו לתובעת הכללית לפתוח ללא דיחוי בחקירה.
החלטת חבר השופטים של בית הדין הפלילי הבינלאומי
החלטת חבר השופטים של בית הדין הפלילי הבינלאומי
  • בכוונת הפלסטינים להעלות שלושה נושאים עיקריים בפני התובעת: “פשעים שביצעה ישראל” במהלך שלושת המבצעים ברצועת עזה (ובעיקר מבצע “צוק איתן” יולי אוגוסט 2014), סוגיית האסירים הפלסטינים המרצים עונשים בבתי הכלא הישראליים ונושא ההתנחלויות. ריאצ’ אלמאלכי פירט בראיון נרחב את ההכנות אותן עושה הרשות לקראת פתיחת החקירה (עוד טרם הכריזה על כך התובעת הכללית). אלמאלכי ציין בדבריו שהפלסטינים מודעים לכך שהחלטת בית הדין מטילה אחריות גם על חמאס וציין כי הם מתכוננים גם לכך.
  • גורמים פלסטינים וערביים העריכו כי מדובר בתהליך ממושך וכי ידרשו לבית הדין הפלילי שנים רבות כדי לנהל את ההליכים המשפטיים נגד ישראל בין היתר מפני שלהערכתם ישראל תקשה על החוקרים ותסרב לאפשר את כניסתם של חוקרים מטעם בית הדין לשטחים הפלסטינים (אלע’ד, 6 בפברואר 2021). גם מחמד אלשלאלדה, שר המשפטים ברשות הפלסטינית, העריך שעבודת בית המשפט בתיקים הפלסטיניים לא תחל מיד, היות ובית הדין מטפל בתיקים רבים נוספים (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 7 בפברואר 2021). גם העובדה שבנסודה אמורה לסיים את תפקידה ביוני 2021 עלולה לעכב את ההליך.
  • יצוין שהתובעת הכללית טרם הכריזה על פתיחת חקירה. באם תודיע התובעת למדינות החברות בבית הדין וגם לישראל שבכוונתה לפתוח בחקירה, יעמדו לרשות ישראל שלושים ימים בהם תוכל להודיע לבית הדין כי היא מתכוונת לחקור בעצמה את אזרחיה שביצעו לכאורה פשעים (מה שלא יתפוס במקרה שתפתח חקירה בנושא ההתנחלויות).
תגובות פלסטיניות
  • בכירי הרשות הפלסטינית כמו גם חמאס וארגונים נוספים ברכו על ההחלטה לה המתינו מאז יוני 2020. מחמד אשתיה, ראש הממשלה ברשות הפלסטינית, ציין בהודעה שפרסם כי זהו ניצחון לצדק ולחירות וניצחון לנפגעים ולקורבנות הפלסטינים בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. שהאחרון שבהם היה ביום שישי (5 בפברואר 2021) אשר “נרצח בדם קר מאש המתנחלים”. עוד ציין כי ההחלטה מהווה מסר ל”מבצעי הפשעים” שהפשעים שלהם לא יהיו כפופים לחוקי התיישנות והם לא יעברו ללא עונש. בהתבטאות נוספת ציין אשתיה שהממשלה הפלסטינית ממשיכה לתעד את “הפשעים המתמשכים של ישראל” נגד העם הפלסטיני ובמיוחד פשעי ההרג, הריסת הבתים, השתלטות על אדמות והתרחבות התנחלויות. אשתיה הפנה קריאה לבית הדין לזרז את התהליכים המשפטיים בתיקים המונחים על שולחנו אשר כוללים “פשעים שביצעה ישראל” במהלך שלוש מלחמות נגד רצועת עזה בנוסף לסוגיית האסירים וההתנחלויות (ופא, 6 בפברואר 2021).
  • ריאצ’ אלמאלכי, שר החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית, אמר כי החלטת בית הדין היא גולת הכותרת של מאמצי משרד החוץ בסוגיה מאז החל התהליך בשנת 2014 (מועד בו הצטרפה הרשות לאמנת רומא). אלמאלכי טען שההחלטה מהווה ניצחון משפטי ומימוש האסטרטגיה של הדיפלומטיה הפלסטינית והיא מעידה על עצמאות בית הדין הפלילי וניקיון כפיו אל מול קמפיין ההשחרה שמנהלת נגדו ישראל. אלמאלכי גם ציין שההחלטה מאפשרת לתובעת הכללית של בית הדין לפתוח בחקירה פלילית לאלתר (ופא, 5 בפברואר 2021).
  • לדברי אלמאלכי, הכל תלוי באיזה נושא תרצה התובעת להתמקד בחקירתה, אם תתמקד בנושא ההתנחלויות הרי שלדבריו זה נושא ברור ופשוט לחקירה שיש עליו הסכמה כללית בינלאומית: הצד הישראלי אשם והצד הפלסטיני הוא הקורבן. אולם אם היא תבחר לחקור “נושאים קשים” יותר כמו המלחמה ברצועה הדבר יאפשר חקירה של גורמים פלסטינים ששיגרו רקטות, סיכנו חיי אזרחים ופרסמו הצהרות המסיתות להרג אזרחים. הוא הדגיש כי למרות שהרשות ידעה על כך מלכתחילה לא מנע הדבר ממנה לגשת לבית הדין ולשתף פעולה עם החקירה (הטלוויזיה הפלסטינית, 6 בפברואר 2021). בהתבטאות נוספת אלמאלכי ציין שעם תחילת התהליך החתים אבו מאזן את נציגי כל הארגונים הפלסטינים על התחייבות לשתף פעולה עם בית הדין ולשאת בכל ההשלכות (הטלוויזיה הפלסטינית, 7 בפברואר 2021).
  • באשר לצעדים מעשיים: בראיון נרחב שהעניק ריאצ’ אלמאלכי לטלוויזיה הפלסטינית ציין כי כעת הם מצפים להודעת התובעת הכללית על פתיחת חקירה רשמית ולהסכמה על פרוטוקול לעריכת החקירה באדמת “פלסטין”. אלמאלכי ציין שלרשותם עומדים מספר מומחים משפטיים בינלאומיים הפועלים למענם וכי אבו מאזן ומחמד אשתיה הסכימו על מינוי מומחים נוספים שיסייעו לרשות בשלב זה. עוד ציין, כי הפלסטינים יבחנו את תגובתם במקרה וישראל תדבר על דרכי מפלט משיתוף פעולה בחקירה וכן ילמדו יחד עם התובעת הכללית וצוות משרדה מה האפשרויות הפתוחות בפני הפלסטינים במצב זה. בראיון נוסף ציין ריאצ’ אלמאלכי שהחלטת בית הדין הפלילי מאפשרת פתיחת חקירה מיידית נגד בכירים ישראליים בגין “פשעי מלחמה”. אלמאלכי ציין, כי מיד עם קבלת ההחלטה הם יצרו קשר ישיר עם התובעת הכללית בהאג, ובהמשך גם ייצרו קשר עם צוות משרדה כדי לגבש את דרכי העבודה ולתאם את נושא פתיחת משרד מטעמה בשטחי הרשות (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 6 בפברואר 2021).
  • מחמד אלשלאלדה, שר המשפטים ברשות הפלסטינית, ציין בראיון כי להחלטת בית הדין ערך משפטי חשוב ביותר לא רק לפלסטינים אלא לכלל האנושות. זאת , משום שההחלטה מעניקה לרשות מעמד של מדינה בצל “הכיבוש הישראלי” והיא מעבירה מסר לישראל שאף אחד לא חסין מפני “פשעי מלחמה”. לגבי העובדה שישראל אינה חברה ולא מכירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ענה אלשלאלדה, כי ניתן להעמיד לדין בכירים ישראליים משום שישראל חתומה על אמנות בינלאומיות אחרות. כמו כן לדבריו ניתן להסגיר בכירים ישראלים המבוקשים ע”י בית הדין ברגע שאלו ייכנסו למדינות אשר חברות ב-ICC. אלשלאלדה העריך שעבודת בית המשפט בתיקים הפלסטיניים לא תחל מיד, היות והם מטפלים בתיקים רבים נוספים (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 7 בפברואר 2021).
  • בהודעה שפרסמה חמאס יום לאחר ההחלטה (הכוללת כאמור גם אופציה של חקירת פעילות חמאס) , נאמר כי מדובר בצעד חשוב בדרך להשגת הצדק ועשיית הצדק לקורבנות “הכיבוש הציוני”. לדברי ההודעה, הדבר החשוב ביותר יהיה השלמת הצעדים הדרושים להבאת “פושעי המלחמה הציוניים” אל בתי הדין הבינלאומיים, הטלת אחריות עליהם בעניין הפשעים שביצעו במו ידיהם והתמודדות עם כל הלחצים הצפויים שיופעלו על בית הדין (אתר חמאס, 6 בפברואר 2021).
  • בכלי התקשורת הפלסטינים פורסמו קריקטורות וכרזות המציגים את החלטת בית הדין הפלילי בהאג כניצחון פלסטיני ושואבים ממנו עידוד בכל הקשור לתיקי החקירה הרבים שיוגשו נגד ישראל (אלקדס, אלחיאת אלג’דידה, 7, 8 בפברואר 2021).
מימין: קריקטורה שהתפרסמה ביומון אלקדס (אלקדס, 7 בפברואר 2021). משמאל: כרזה שפרסם הקריקטוריסט העזתי אסמאעיל אלבזם בה מוצג לוגו מחייך ו"בעל שיניים" של ICC (דף הפייסבוק של אסמאעיל אלבזם, 6 בפברואר 2021)
מימין: קריקטורה שהתפרסמה ביומון אלקדס (אלקדס, 7 בפברואר 2021). משמאל: כרזה שפרסם הקריקטוריסט העזתי אסמאעיל אלבזם בה מוצג לוגו מחייך ו”בעל שיניים” של ICC (דף הפייסבוק של אסמאעיל אלבזם, 6 בפברואר 2021)
קריקטורה שפרסם היומון הפלסטיני אלחיאת אלג'דידה לפיה תיקי החקירה נגד ישראל גבוהים יותר מבניין ICC בהאג (אלחיאת אלג'דידה, 8 בפברואר 2021)
קריקטורה שפרסם היומון הפלסטיני אלחיאת אלג’דידה לפיה תיקי החקירה נגד ישראל גבוהים יותר מבניין ICC בהאג (אלחיאת אלג’דידה, 8 בפברואר 2021)
נספח
השתלשלות האירועים בדיון בית הדין בנושא הפלסטיני
  • להלן עיקרי ההתפתחויות בנוגע להליכים המשפטיים הקשורים לתחום הסמכות השיפוטית של ICC עד להחלטת השופטים ב-5 בפברואר 2021:
    •  ינואר 2015: פאטו בנסודה, התובעת הכללית של בית הדין, החלה, על פי בקשת הפלסטינים, לבצע בדיקה מקדמית בשאלה האם לפתוח בחקירה נגד ישראל.
    • 20 בדצמבר 2019: פאטו בנסודה הודיעה כי לאחר שסיימה את הבדיקה, קיים לדעתה בסיס לפתיחת חקירה בכל הנוגע למצב ב”פלסטין” בגין “פשעי מלחמה” של ישראל המתבצעים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. התובעת קבעה, כי יש לה סמכות שיפוט בנושא מאחר שלדעתה קיימת מדינה פלסטינית בשטחי 1967. למרות קביעתה היא ביקשה מהרכב שופטים קדם משפטי בהאג, שיקיים דיון לפני המשפט ויעביר חוות דעת תוך 120 ימים באשר לסמכות השיפוט של בית הדין. התובעת גם ביקשה שהרכב השופטים יקבע את גבולות החקירה. התובעת ציינה, כי בנוסף לישראל תתקיים חקירה גם נגד חמאס ו”קבוצות חמושות” המואשמים בשימוש באוכלוסייה כ”מגן אנושי” ובעינויים (אתר ICC , 20 בדצמבר 2019). בישראל (שאינה חברה בבית הדין) דחו מכל וכל את החלטת התובעת. לדברי אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי של הממשלה, ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית המחויבת ופועלת לכיבוד החוק הבינלאומי והערכים ההומניטאריים. מחויבות זאת, לדבריו, מובטחת על ידי מערכת משפטית חזקה ועצמאית ואין שום מקום להתערבות שיפוטית בינלאומית[1].
    • 21 בינואר 2020: הרכב קדם-משפטי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) דחה את בקשת התובעת הכללית פאטו בנסודה בעניין בדיקת שאלת סמכות בית הדין לדון בסוגיה הפלסטינית. בקשת התובעת נדחתה בשל סיבות טכניות, שעיקרן אורכה של הבקשה שהוגשה, אשר חרגה מגבול מספר העמודים המאושר (110 עמודים). ההרכב הדגיש, כי מדובר בהחלטה פרוצדוראלית וכי יתאפשר לתובעת להגיש מחדש את הבקשה על פי כללי בית הדין במספר העמודים המאושרים (אתר ICC, 21 בינואר 2020).
    • 30 באפריל 2020: על פי בקשת הרכב השופטים פורסם דו”ח מקוצר בן שישים עמודים מטעם התביעה הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) תחת הכותרת “המצב במדינת פלסטין”. פאטו בנסודה ביקשה מבית הדין לקבוע מה הם הגבולות הטריטוריאליים של השטח, שבו יש לערוך חקירה (אתר ICC, 30 באפריל 2020).
    • 26 במאי 2020: עמר עוצ’אללה, ראש מחלקת האו”ם והסוכנויות המיוחדות במשרד החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית קיבל בקשת הבהרה מ-ICC בנוגע להצהרת אבו מאזן לפיה הרשות משוחררת מכל ההסכמים עם ישראל. בית הדין ביקש מהרשות להעביר מידע נוסף בעניין זה, ובכלל זה מידע הנוגע להסכמי אוסלו[2].
    • 5 ביוני 2020: הרשות הפלסטינית השיבה על בקשת ההבהרה של בית הדין בנוגע להצהרת אבו מאזן. במכתב התשובה נאמר, שלמרות שהרשות הפלסטינית רואה עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות עם ממשלות ארה”ב וישראל, עמדתה היא כי ההצהרה אינה משפיעה בשום אופן על השאלה המשפטית העומדת להכרעה, ואף לא הייתה לה כל כוונה להשפיע. הרשות ציינה גם שההצהרה לא נעשתה כחלק מההליכים הפורמליים בבית הדין.  הודגש שנאום אבו מאזן [מ-19 במאי 2020] אינו משפיע על מעמדם של “השטחים הפלסטינים הכבושים” וכי ישראל נושאת באחריות עליהם בהתאם לאמנת ג’נבה ולחוקי המשפט הבינלאומי.
    • 8 ביוני 2020: בתשובתה הסכימה התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי עם עמדת הרשות וציינה שהיא אינה סבורה, שלהצהרת אבו מאזן יש השפעה כלשהו על המעמד של פלסטין כחברה באמנת רומא, ועל סמכותו השיפוטית של בית הדין ביחס למצב בפלסטין. התובעת חזרה על עמדתה שהסכמי אוסלו אינם מונעים את מימוש סמכותו של בית הדין בפלסטין. כמו כן הביעה התובעת דאגה מכוונתה של ישראל לספח באופן מידי חלקים מ”אדמה פלסטינית כבושה”. היא חזרה על כך שלכל סיפוח חד-צדדי של שטחים ע”י “כוח כובש” אין תוקף חוקי וכי מבחינה משפטית המדובר בכיבוש (אתר ICC, 8 ביוני 2020)[3].
    • 17 ביולי 2020 : בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) יצא לפגרת קיץ בת שלושה שבועות מבלי שפרסם החלטה האם לבית הדין סמכות לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע “פשעי מלחמה”.
    • 5 בפברואר 2021: חבר השופטים פרסם החלטה לפיה לבית הדין יש סמכות שיפוט בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בנימוק כי לצורך אמנת רומא יש לראות ב”פלסטין” מדינה אשר שטחה כולל את הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה וניתן לפתוח חקירה בבית הדין הפלילי לגבי “פשעים” שבוצעו בשטחים אלה. ההחלטה, שהתקבלה ברוב, מאשרת את מסקנות הבדיקה המקדימה מדצמבר 2019 של התובעת הראשית של בית הדין, פאטו בנסודה, שלפיה יש בסיס לחקירה נגד ישראל ונגד חמאס בחשד לביצוע פשעי מלחמה.

[1] מניתוח החלטת התובעת ברור, כי היא סבורה שמדיניות ישראל בשטחים היא בלתי חוקית וגורמת עוול לפלסטינים. כן ניכר שהיא נותנת משקל רב להחלטות של גופי האו"ם, כולל העצרת הכללית ומועצת זכויות האדם של האו"ם, שכידוע יש בהם הטיה חד-צדדית ברורה לרעת ישראל. היא מזכירה גם עמדות של גורמים נוספים, כגון האיחוד האירופי לגבי אי-החוקיות של ההתנחלויות. התובעת מייחסת משקל מועט לעובדה שסוגיית ההתנחלויות והגבולות אמורה להיות מסוכמת במשא ומתן בין הצדדים והיא אף לא מתייחסת למציאות הביטחונית הסבוכה. היא מתעלמת באופן מוחלט מגל הטרור של ראשית שנות האלפיים (האנתיפאדה השנייה), בעת התיאור המפורט של הרקע ההיסטורי של הסכסוך ראו מאמרה של פנינה שרביט ברוך, INSS, מבט על, 22 בדצמבר 2019). אל"מ במיל' (עו"ד) פנינה שרביט ברוך שירתה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית).
[2]
אבו מאזן בנאומו מה-19 במאי 2020 ציין כי "מדינת פלסטין" ואש"ף משוחררים מכל ההסכמים וההבנות עם ישראל וארה"ב, אך נמנע מלהזכיר במפורש את הסכמי אוסלו.
[3]
שראו פרסום מרכז המידע מ-10 יולי 2020: "חילופי הבהרות בין ICC לבין הרשות הפלסטינית בעקבות הצהרת אבו מאזן, כי הרשות רואה עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות".