תגובות פלסטיניות ראשוניות להחלטת התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והערכות הפלסטינים לקראת ההליכים המשפטיים

פאטו בנסודה התובעת הכללית בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג (ערוץ היוטיוב של ה-ICC, 20 בדצמבר 2019)

פאטו בנסודה התובעת הכללית בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג (ערוץ היוטיוב של ה-ICC, 20 בדצמבר 2019)

צאא'ב עריקאת, בהתייחסותו להכנות הפלסטינים בראיון לטלוויזיה הפלסטינית (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 21 בדצמבר 2019)

צאא'ב עריקאת, בהתייחסותו להכנות הפלסטינים בראיון לטלוויזיה הפלסטינית (דף הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית, 21 בדצמבר 2019)

אבו מאזן מתייחס להחלטה בכינוס המועצה המהפכנית של פתח. דבריו זכו למחיאות כפיים מצד המשתתפים (דף הפייסבוק של אבו מאזן, 20 בדצמבר 2019 )

אבו מאזן מתייחס להחלטה בכינוס המועצה המהפכנית של פתח. דבריו זכו למחיאות כפיים מצד המשתתפים (דף הפייסבוק של אבו מאזן, 20 בדצמבר 2019 )

אבו מאזן נפגש בהאג עם פאטו בנסודה, התובעת הכללית של ICC (ופא, 30 באוקטובר 2015).

אבו מאזן נפגש בהאג עם פאטו בנסודה, התובעת הכללית של ICC (ופא, 30 באוקטובר 2015).

ריאצ' אלמאלכי בפגישה עם התובעת הכללית של ICC (דף הפייסבוק של משרד החוץ הפלסטיני, 2 בדצמבר 2019)

ריאצ' אלמאלכי בפגישה עם התובעת הכללית של ICC (דף הפייסבוק של משרד החוץ הפלסטיני, 2 בדצמבר 2019)

עיקרי תמונת המצב

הרשות הפלסטינית קיבלה בשביעות רצון רבה את החלטתה של פאטו בנסודה, התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), לפיה קיים בסיס לפתיחת חקירה אודות “פשעי מלחמה” של ישראל, שבוצעו כביכול ב”פלסטין “. הרשות רואה בכך הישג מדיני, פרי פעילותם הנמרצת של הפלסטינים מול ה- ICC וארגונים בינלאומיים נוספים מזה שנים ארוכות (ראו נספח א). במסגרת פעילות זאת הגישה הרשות הפלסטינית ל-ICC “תיקים” הנוגעים למבצע “צוק איתן”, ההתנחלויות, ירושלים, האסירים, ה”טרור הישראלי” ו”פשעים”, שישראל מבצעת לטענתם נגד העם הפלסטיני. לצהלות השמחה של הרשות הצטרפה חמאס, שהתעלמה לחלוטין מכך שהתובעת הציעה לחקור גם את פשעי המלחמה שלה ושל קבוצות טרור נוספות.

  • במישור המעשי החלה הרשות הפלסטינית להיערך לקראת המערכה המשפטית, המדינית וההסברתית הצפויה בהאג. הערכות זאת כוללת הקמת קבוצות מומחים, יצירת שיתופי פעולה עם ארגוני החברה אזרחית, הסתייעות בעורכי דין בינלאומיים והקמת ועדת מעקב עליונה ובה נציגים מכל רבדי החברה הפלסטינית. צאא’ב עריקאת, מזכיר הועד הפועל של אש”פ, ביקש להודות לקטר על מימון העסקת צוות עורכי הדין, שפעל עד כה מטעם הרשות ב-ICC.הוא גם קרא לנציגי ועדת המעקב ליטול חלק בריכוז שמות ההרוגים הפלסטינים וקרא לארגוני זכויות האדם להגיש תלונות ל-ICC. להערכת נביל שעת’, יועצו של אבו מאזן לענייני חוץ ולעניינים בינלאומיים, תעביר הרשות לבית הדין סוגיות כמו “מפעל ההתנחלויות”, סוגיית האסירים ו”התוקפנות” הישראלית כלפי רצועת עזה.
עיקרי הודעת התובעת הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי

פאטו בנסודה, התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), הודיעה ב-20 בדצמבר 2019, כי לאחר שסיימה את הבדיקה המקדימה (אשר בה החלה בשנת 2015 ), קיים לדעתה בסיס לפתיחת חקירה בכל הנוגע למצב ב”פלסטין” בגין “פשעי מלחמה” של ישראל המתבצעים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. התובעת קבעה, כי יש לה סמכות שיפוט בנושא מאחר שלדעתה קיימת מדינה פלסטינית בשטחי 1967 אך עם זאת היא ביקשה מהרכב שופטים נוסף בהאג, שיקיים דיון לפני המשפט ויעביר חוות דעת תוך 120 ימים באשר לסמכות השיפוט של בית הדין. כמו כן ביקשה התובעת שיקבע את גבולות החקירה. התובעת ציינה, כי החקירה תתקיים גם נגד חמאס ו”קבוצות חמושות” אשר עשו שימוש באוכלוסייה כמגן אנושי והמואשמים גם בעינויים (אתר ICC , 20 בדצמבר 2019).

  • הודעתה של בנסודה הגיעה לאחר מספר שנים, אשר בהן, על פי בקשת הפלסטינים, ביצעה התביעה הכללית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בדיקה מקדמית בשאלה האם לפתוח בחקירה נגד ישראל (הבדיקה המקדמית החלה בינואר 2015). בהודעתה מציעה התובעת לחקור ארבע סוגיות מרכזיות:
    • “פשעי מלחמה” של צה”ל במהלך מבצע “צוק איתן” ברצועת עזה.
    • “פשעי מלחמה” של “קבוצות פלסטיניות חמושות” (קרי, חמאס ושאר ארגוני הטרור) נגד תושבי עזה במהלך מבצע “צוק איתן”.
    • הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון מאז 2014.
    • ירי של חיילי צה”ל על מפגינים פלסטינים בגבול הרצועה.
  • התובעת קבעה, כי למרות שיש לה סמכות שיפוט בנושא, מאחר שלדעתה קיימת “מדינה פלסטינית” בשטחי 1967, היא ביקשה מהרכב שופטים נוסף בהאג, שיקיים דיון שיספק חוות דעת באשר לסמכות השיפוט של בית הדין ויקבע את גבולות החקירה. החלטת ההרכב תינתן תוך 120 ימים. היא גם אפשרה לקורבנות במדינות הרלוונטיות ולגורמים נוספים לקחת חלק בתהליכים. עם זאת צינה התובעת, כי היא עדיין בוחנת את ההליכים המתבצעים בישראל בנוגע לחשדות, אשר עשויים לייתר את הצורך בפתיחת חקירה. לדבריה צעד זה ננקט לאחר שהתבצעו הערכות וחקירות מקדימות על המצב בשטחים. התובעת ציינה, כי החקירה תתקיים גם נגד “קבוצות פלסטיניות חמשות” אשר עשו שימוש באוכלוסייה כמגן אנושי ומואשמות גם בעינויים (אתר ICC , 20 בדצמבר 2019 ).

מהניתוח התובעת ברור, כי היא סבורה שמדיניות ישראל בשטחים היא בלתי חוקית וגורמת עוול לפלסטינים. כן ניכר שהיא נותנת משקל רב להחלטות של גופי האו”ם, כולל העצרת הכללית ומועצת זכויות האדם של האו”ם, שכידוע יש בהם הטיה חד-צדדית ברורה לרעת ישראל. היא מזכירה גם עמדות של גורמים אחרים, כגון האיחוד האירופי לגבי אי-החוקיות של ההתנחלויות. התובעת מייחסת משקל מועט לעובדה שסוגיית ההתנחלויות והגבולות אמורה להיות מסוכמת במשא ומתן בין הצדדים ואף אינה מתייחסת כלל למציאות הביטחונית הסבוכה. היא מתעלמת באופן מוחלט מגל הטרור של ראשית שנות האלפיים (האנתיפאדה השנייה), בעת התיאור המפורט של הרקע ההיסטורי של הסכסוך (מאמרה של פנינה שרביט ברוך, INSS, מבט על, 22 בדצמבר 2019).

  • על רקע אופייה האנטי-ישראלי של הודעת התובעת דחו ישראל וארה”ב, שאינן חברות בבית הדין, את ההודעה על הסף:
    • לדברי אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי של הממשלה ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית המחויבת ופועלת לכיבוד החוק הבינלאומי והערכים ההומניטאריים. מחויבות זאת מובטחת על ידי מערכת משפטית חזקה ועצמאית ואין שום מקום להתערבות שיפוטית בינלאומית (כלי התקשורת בישראל, 20 בדצמבר 2019). ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתיחת ישיבת הממשלה, כי החלטת התובעת מנוגדת לחלוטין לעקרונות היסוד של בית הדין עצמו (אתר משרד ראש הממשלה, 22 בדצמבר 2019).
    • מייק פומפאו שר החוץ האמריקאי הדגיש את התנגדותה של ארה”ב לצעד זה ולצעדים נוספים בלתי הוגנים נגד ישראל. הוא הבהיר כי ארה”ב אינה מאמינה בריבונותם של הפלסטינים ועל כן בראייתה הם אינם כשירים לקבל חברות מלאה בארגונים בינלאומיים, לרבות ICC (אתר מחלקת המדינה של ארה”ב, 20 בדצמבר 2019).
התגובות הפלסטיניות והערכות הפלסטינים להמשך
  • הפלסטינים קיבלו בשביעות רצון רבה את החלטתה של בנסודה בה הם רואים הישג מדיני, הנובע מהפעילות הנמרצת שלהם מול בית הדין ומול ארגונים בינלאומיים נוספים. הרשות הפלסטינית וגורמים פלסטינים נוספים החלו מיד בהכנות לפעילות המשפטית העומדת להתנהל בבית הדין. לדברי ריאצ’ אלמלאכי, שר החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית, הוא קיבל את כל האישורים מאבו מאזן לביצוע הכנות לפעילות המשפטית בבית הדין הבינלאומי. בהכנות הללו נכללים: הרכבת קבוצות מומחים ויצירת שיתופי פעולה של הרשות עם שותפים בארגוני חברה אזרחית פלסטינית ובאיגוד עורכי הדין הפלסטיני וכן עם קבוצת עורכי דין בינלאומיים. נביל שעת’, יועץ אבו מאזן לענייני חוץ ויחסים בינלאומיים, ציין, כי במסגרת החקירה המקיפה שינהל בית הדין כלולות סוגיות שהועברו על ידם לבית הדין ביניהן “מפעל ההתנחלויות” סוגית האסירים ו”התוקפנות” הישראלית כלפי רצועת עזה. לדבריו בית הדין על סף פתיחת חקירה בנושא והחקירה תבצע בתחילה בגדה המערבית ולאחר מכן בשאר האזורים ביניהם רצועת עזה (אלנגאח אלאח’בארי, 21 בדצמבר 2019).
  • צאא’ב עריקאת מזכיר הועד הפועל של אש”ף פירט את פעילות הפלסטינים מול ICC. לדבריו הוקמה וועדה הלאומית עליונה למעקב אחר פעילות ICC בראשות ריאצ’ אלמאלכי אשר כוללת 45 נציגים מכלל הרבדים של החברה הפלסטינית. הוא גם ביקש להודות לקטר שסייעה במימון צוות עורכי הדין הבינלאומיים שפעלו מטעמם ב- ICC. עריקאת הביע תקווה שנציגי הוועדה ייקחו עתה חלק משמעותי בריכוז שמות ההרוגים הפלסטינים. כמו כן קרא עריקאת להגיש תלונות לבית הדין באמצעות ארגוני זכויות אדם (הטלוויזיה הפלסטינית, 21 בדצמבר 2019).
  • להלן תגובות נוספות של בכירי הרשות הפלסטינית להחלטת התובעת הכללית:
    • אבו מאזן יו”ר הרשות הפלסטינית הצהיר כי זהו “יום אדיר” עבור העם הפלסטיני. הוא ציין כי ההצטרפות לבית הדין הבינלאומי הייתה בעלת משמעות גדולה עבור העם הפלסטיני מכיוון, שהיא הקנתה אפשרות לכל פלסטיני שנפגע מהישראלים לפנות אליו (ופא, 20 בדצמבר 2019).
    • מחמד אשתיה, ראש הממשלה ברשות הפלסטינית, אמר כי החלטת התובעת היא ניצחון לצדק ולאמת. לדבריו הרשות פועלת בכל הכוח כדי שישראל תישפט על “פשעי המלחמה” שלה נגד העם הפלסטיני. הוא הוסיף כי הבהלה שהתעוררה בישראל בעקבות ההחלטה משקפת את הפחד מכך שתתגלה האמת שלפיה ישראל היא מדינה המפרה זכויות אדם ומפרה את המשפט הבינלאומי (ופא, 20 בדצמבר 2019).
    • צאא’ב עריקאת, מזכ”ל הועד הפעל של אש”ף, אמר כי החלטת בנסודה תביא סוף להתחמקותם של “מבצעי הפשעים” מעונש ותסייע להשגת צדק. הוא הוסיף כי הצעד הוא מבחינת מסר של תקווה לעם הפלסטיני . עריקאת הדגיש שהרשות הפלסטינית תמשיך לסייע לבית הדין ולשתף עמו פעולה. לדבריו מתנהל עתה קמפיין בשיתוף כל מוסדות החברה האזרחית, שמטרתו לאסוף את שמות כל הקורבנות שנפגעו מישראל לגבש אותם לתיקים ולהעבירם לבית הדין (ופא, 20 בדצמבר 2019).
    • משרד החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית בירך על הודעת התובעת ואמר, כי זכותו של העם הפלסטיני לדרוש צדק ובתוך כך לפנות ל-ICC. הוא ציין שהרשות תשתתף בכל הצעדים המשפטיים כדי להדגיש, כי שאלת הסמכות האזורית היא שאלה שכבר הוחלט לגביה באופן סופי בהתאם למשפט הבינלאומי וכי ל-ICC יש זכות וסמכות משפטית הדרושה על השטחים הפלסטינים מכיוון שהרשות הפלסטינית חברה באמנת רומא והיא אישרה לבית הדין לחקור את הפשעים בשטחיה (ופא, 20 בדצמבר 2019).
  • גם בחמאס רואים ההחלטה ניצחון והישג עבור הפלסטינים, ומתעלמים לחלוטין מכך שהתובעת הציעה גם לחקור פשעי מלחמה של חמאס וארגונים נוספים במהלך “צוק איתן”. פוזי ברהום, דובר חמאס, בירך על ההחלטה אמר כי עתה יש ליישם אותה בפועל ולהעמיד לדין את ישראל על פשעיה ועל “התוקפנות” שלה נגד העם הפלסטיני ונגד המקומות הקדושים. לדבריו חמאס עושה הכנות כדי להקל על עבודתה של כל וועדה רלוונטית ולשתף עמה פעולה ולתת לה את כל המסמכים והראיות שיוכיחו את פשעיה של ישראל (סוא, 20 בדצמבר 2019).

הפנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי  הינה אחד מאמצעי ה"התנגדות" 
 (דף הפייסבוק של אסמאעיל אלבזם, 20 בדצמבר 2019)
הפנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי הינה אחד מאמצעי ה”התנגדות”
(דף הפייסבוק של אסמאעיל אלבזם, 20 בדצמבר 2019)

נספח א’
הפעילות הפלסטינית מול בית הדין הבינלאומי (ICC)

מאז שאושרה חתימתם על אמנת רומא פועלים הפלסטינים באינטנסיביות מול בית הדין הבינלאומי. הם נוהגים להגיש דו”חות עיתיים ודו”חות אד-הוק בעקבות אירועים שונים לבחינת התובעת הכללית ודוחקים בה כל העת לאשר את העמדת ישראל לדין בבית הדין.

אבו מאזן נפגש בהאג עם פאטו בנסודה, התובעת הכללית של ICC 
(ופא, 30 באוקטובר 2015).
אבו מאזן נפגש בהאג עם פאטו בנסודה, התובעת הכללית של ICC
(ופא, 30 באוקטובר 2015).
  • להלן מספר דוגמאות לפעילות הפלסטינית:
    • במאי 2019 נועד ריאצ’ אלמלאכי שר החוץ והמהגרים בממשלה הפלסטינית, עם התובעת הכללית בהאג. בפגישה הגיש אלמלאכי לבנסודה דו”ח השנתי בנוגע ל”פשעי ישראל” במהלך שנת 2018. במהלך הפגישה הדגיש אלמלאכי את החשיבות שבפתיחת חקירה במהירות האפשרית בנוגע למצב בשטחים נוכח העובדה שממשלת ישראל מתכננת לספח חלקים מהגדה המערבית. עוד ציין אלמלאכי, כי בית המשפט בישראל השתיק את פרשת שריפת בית משפחת אלדואבשה וביקש מבנסודה לבחון את הנושא (ופא, 15 במאי 2019).
    • ביוני 2018 במסיבת עיתונאים שערך ריאצ’ מנצור, נציג רשות הפלסטינית באו”ם, הוא מתח ביקורת על פאטו בנסודה, התובעת הכללית של בית הדין הבינלאומי. לדבריו דוחה התובעת הכללית שוב ושוב את הטיפול בסוגיה הפלסטינית. הוא ציין, כי במשך שלוש שנים לא ערך בית הדין חקירות בנושא המצב באדמות פלסטין מעבר לחקירות ראשוניות. מנצור ציין, כי ועדת החקירה מטעם מועצת זכויות האדם הבינלאומית תחל לפעול בקרוב כדי לחקור את פעולותיה של ישראל נגד המפגינים בצעדות השיבה (דניא אלוטן, 23 ביוני 2018).
    • במאי 2019 אמר ואצל אבו יוסף, חבר הועד הפועל של אשף, כי נעשתה פנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בנוגע למספר תיקים ביניהם “תיק ההתנחלויות” (דניא אלוטן, 19 במאי 2018). ריאצ’ אלמאלכי נפגש ב-22 במאי 2018 בהאג עם פאטו בינסודה, בפגישה מסר לה אלמאלכי את הפנייה הפלסטינית לבית הדין בבקשה לחקור את סוגיית ההתנחלויות ופעילות ישראל בשטחים וביקש שבית הדין ימלא את תפקידו כגורם המוסמך לחקור את הפשעים הקשורים להתנחלויות (ופא, 21 במאי 2018).
    • בינואר 2018 שלח ריאצ’ אלמאלכי, איגרת לפאטו בנסודה, בדרישה שבית הדין יפעיל את סמכותו בנוגע ל”פשעים” שישראל ביצעה נגד העם הפלסטיני . אלמאלכי ציין בתלונה, כי ישראל “פוגעת” בזכויות הילדים והתייחס בנושא למעצרה של עאהד אלתמימי (ופא, 18 בינואר 2018). צאא’ב עריקאת אמר בהקשר זה כי אם לא תפתח חקירה יגיש אש”ף תלונה רשמית בדרישה לפתוח בחקירה. לדבריו נעזר אש”ף בשישה עורכי דין בינלאומיים כדי לבחור את הדרך הטובה ביותר להביא לפתיחת חקירה נגד הבכירים הישראליים באשמת פשעי מלחמה (הטלוויזיה הפלסטינית, 20 בינואר 2018).
    • בספטמבר 2017 פרסם ארגון אלחק הפלסטיני הודעה רשמית בה נמסר, כי ארבעה ארגוני חברה אזרחיים פלסטינים הגישו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דו”ח נרחב, רביעי במספר, המתעד את ה”פשעים”, שביצעה ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. ארבעת הארגונים, שהגישו את הדו”ח הם המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, מרכז אלמיזאן, ארגון אלצ’מיר וארגון אלחק (אתר אלחק, 20 בספטמבר 2017). הדו”ח הוגש ע”י שעואן ג’ברין, פעיל החזית העממית לשחרור פלסטין בעברו[1], יחד עם נאדה קיסואנסון , עורכת דין לזכויות אדם היושבת בהאג ומייצגת את ארגון אלחק באירופה ובפני בית הדין הפלילי הבינלאומי (נאדה קיסואנסון יחד חוקרים נוספים המשתייכים לאלחק פעלו להכנת הדו”ח). לדברי שעואן ג’בארין, בניגוד לדו”חות קודמים שהוגשו, אשר עסקו בפעילות ישראל ברצועת עזה, עסק דו”ח זה בפעילות ישראל ביהודה, שומרון ובמזרח ירושלים. עוד ציין, כי הדו”ח מספק בסיס משכנע והגיוני לתובעת לפתוח בחקירה (אתר אלחק, 20 בספטמבר 2017).
    • ב-30 באוקטובר 2015, נועד אבו מאזן, בראש משלחת מטעם הרשות הפלסטינית, עם התובעת הכללית במטה בית הדין הבינלאומי בהאג (ופא, 30 באוקטובר 2015). בעת ביקור המשלחת בהאג הגיש שר-החוץ אלמאלכי לתובעת מסמכים משפטיים העוסקים בהסלמה [בטרור העממי], שחלה אז באותה עת, ובפרט מה שהוא כינה “הרג אזרחים פלסטינים ללא משפט” על ידי ישראל (ופא, 30 באוקטובר 2015). ריאצ’ אלמאלכי אמר כי במהלך הפגישה ביקש אבו מאזן מהתובעת הכללית לשלוח משלחת מטעם בית הדין הבינלאומי לבחון את הנעשה בשטח ולתעד את “הפשעים הישראליים” כדי לזרז פתיחת חקירה רשמית נגד ממשלת ישראל הפלסטיני (ופא, 31 באוקטובר, 2015). צאא’ב עריקאת ציין, כי הוגשו לבית הדין הבינלאומי חמישה תיקים בנושאים הבאים: מבצע “צוק איתן”, ההתנחלויות כולל ההתיישבות בירושלים, האסירים, הטרור הישראלי, שריפת משפחות דואבשה ומחמד אבו ח’צ’ר, “פעולות ההרג”, שמבצעת ישראל בשטח ו”הפשעים” נגד העם הפלסטיני (אלדניא אלוטן, 2 בנובמבר 2015). התובעת הכללית הזהירה מפני החמרת המצב ב”שטחים” ואמרה, כי משרדה יחליט האם יש להעביר את פשעי ישראל לשיפוט של ICC.
נספח ב’
בית הדין הבינלאומי וסמכויותיו (על פי אתר בית הדיו הבינלאומי ומקורות נוספים)
  • אמנת רומא משנת 1998, אשר על פיה הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי, אומצה בזמן שברחבי העולם (או לפחות ברובו) היה רצון להשיג הסכמים רב-לאומיים בנושאים שונים ולעודד פיתוח כלי של עשיית צדק פלילי בינלאומי. לאחר ששני הטריבונאלים שנוסדו על ידי מועצת הביטחון של האו”ם, עבור יוגוסלביה לשעבר ועבור רואנדה נחלו הצלחה יחסית, הסכימו המדינות יחד על הקמת בית משפט קבוע בעל היקף נרחב יותר מזה של שני הטריבונאלים. כך הוקם בית הדין שקיבל סמכויות שיפוט לפשעים בינלאומיים כמו רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה (אתר בית הדין הבינלאומי, 23 בדצמבר 2019). .
  • לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות לדון בעבירות בשלושה תנאים: הן מצויות בסמכותו העניינית, הן בוצעו לאחר 1 ביולי 2002, ומתקיים לגביהן לפחות אחד התנאים :
    • העברות בוצעו בשטח של אחת המדינות החברות בבית הדין.
    • העבירות בוצעו על ידי אזרחים של אחת המדינות החברות.
    • מדינה שאינה חברה הסכימה אד-הוק לשיפוט.
    • מועצת הביטחון של האו”ם הפנתה את העניין לבית הדין.
  • אמנת רומא היא הנספח המאשר את הקמת בית הדין הבינלאומי. על האמנה חתומות 124 מדינות. 31 מהמדינות, ביניהן ישראל, חתמו על האמנה אך הן לא אשררו אותה. על פי כללי המשפט הבינלאומי כל המדינות שחתמו על האמנה מחויבות לה אלא אם כן הן החריגו עצמן ממנה. ארבע מדינות: ארה”ב, רוסיה סודאן וישראל הודיעו למזכ”ל האו”ם כי הן אינן מתכוונות להיות צד להסכם ועל כן הן אינן כפופות לכללי בית הדין הפלילי הבינלאומי. גם המדינות שלא חתמו על אמנת רומא מלכתחילה אינן כפופות לכללי בית הדין (הבולטות בהן הודו וסין).

עקרון המשלימות (Complementarity) הוא כלל אשר קבוע באמנת רומא המגדיר את סמכותו של בית הדין. כלל זה מסדיר את היחסים בין קיום הליכים בבית הדין הבינלאומי לבין קיומם של בתי משפט מדינתיים. על פי הכלל ההליך יתנהל בבית הדין הבינלאומי רק כאשר המדינה המעורבת איננה מסוגלת אוו אינה רוצה לנהל הליך משפטי ראוי בתחומה.

  • ב-21 בינואר 2009 ביקשה הרשות הפלסטינית לראשונה להצטרף כחברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ולקבל עליה את סמכות השיפוט שלו. בקשה זו נדחתה על ידי התובע דאז על בסיס סעיף באמנה לפיו רק מדינה שהוכרה בזירה הבינלאומית יכולה לקבל על עצמה את סמכות השיפוט של בית הדין. עם זאת ציין התובע, כי כאשר תוכר הרשות הפלסטינית כמדינה על ידי וועדת המדינות החברות באמנת רומא או על ידי האו”ם ניתן יהיה לשקול את הבקשה שוב.
  • ב-29 בנובמבר 2012 אימצה העצרת הכללית של האו”ם את החלטה 67/19 אשר הכירה ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה לא חברה. כך התאפשר לרשות הפלסטינית לאשרר את אמנת רומא. ב-2 בינואר 2015 אישרה הרשות את האמנה וב-6 בינואר 2015 קיבלה העצרת הכללית של האו”ם, כמיופת הכוח של בית הדין, את האשרור.
  • בינואר 2015 קיבל רשם בית הדין הפלילי מסמך מאת הממשלה הפלסטינית המצהיר על קבלת הסמכות השיפוטית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החל מ-13 ביוני 2014. מזכ”ל האו”ם הודיע, כי הוא מקבל את מסמכי הפלסטינים אודות אשרור אמנת רומא (AP, 7 בינואר 2015).
  • מיד לאחר קבלת הסמכות השיפוטית של בית הדין על ידי הרשות הפלסטינית החלו הפלסטינים לקיים פעילות אינטנסיבית להבאת ישראל לחקירה בבית הדין. במסגרת זאת הם הגישו לתובעת הכללית דו”חות מפורטים בגין מה שהם מכנים “פשעי” ישראל ביהודה שומרון ורצועת עזה. גורמים פלסטינים בכירים שבו ותבעו מהתובעת הכללית שתפתח בחקירה נגד בכירים ישראליים בנוגע ל”פשעים” שישראל מבצעת נגד העם הפלסטיני. האיום בפנייה לבית הדין הפכה לאיום קבוע של הפלסטינים על ישראל בכל הזדמנות.
  • בעקבות פניות הפלסטינים הודיעה ב-16 בינואר 2015 פאטו בנסודה, התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי פתחה בבדיקה מקדימה בנושא המצב ב”פלסטין”, שנועדה לבחון האם קיימת עילה לפתיחה בחקירה של בית הדין. הבדיקה המוקדמת אינה מהווה חקירה אלא משמשת כהליך של בחינת המידע הקיים כדי להגיע לקביעה מבוססת לשאלה, האם קיים בסיס להמשך החקירה על פי העקרונות אשר בוססו על ידי אמנת רומא. יתרה מזו בית הדין מציין, כי בהסתמך על העובדות והנסיבות של כל אירוע יחליט בית הדין האם להמשיך לאסוף מידע כדי לבסס מידע מספיק ובסיס חוקתי להגשת החלטה ליזום חקירה או לסרב לפתוח בחקירה. על פי אמנת רומא לא קיימת הגבלת זמן לקבלת ההחלטה של הבדיקה המוקדמת (אתר בית הדין הפלילי הבינלאומי, 16 בינואר 2015).

[1] ראו פרסום מרכז המידע מ-22 באוקטובר 2017: "שעואן ג'ברין, פעיל החזית העממית לשחרור פלסטין בעבר, העומד בראד ארגון זכויות אדם פלסטיני, הגיש לאחרונה דו"ח לתובעת הכללית של ה-ICC המאשים את ישראל ב"פשעי מלחמה", תוך ציפייה שהתובעת תפתח בחקירה נגד ישראל". ש[1]