שנה לחיסולו של קאסם סלימאני: איראן ניצבת בפני קשיים רבים, אך נחושה לבסס את השפעתה האזורית

מאת: ד”ר רז צימט

עיקרי תמונת המצב

בשנה שחלפה, מאז חיסולו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, ניצבה איראן בפני קשיים הולכים וגוברים במדיניותה האזורית. מותו של סלימאני, שנחשב לקבלן הביצוע המרכזי של ההתבססות האיראנית במזרח התיכון, העלה סימני שאלה בנוגע ליכולתה של איראן להמשיך ולהעמיק את אחיזתה באזור. כמו כן, הועלו ספקות ביחס ליכולת של יורשו, אסמאעיל קאא’ני, לשמש תחליף ראוי. אולם ניתוח התנהלותה האזורית של איראן בשנה האחרונה מצביע, כי חרף הקשיים ההולכים וגוברים היא נחושה להמשיך ולקדם את יעדיה האזוריים, שבמרכזם עומדים סילוק הכוחות האמריקאים מהמזרח התיכון, שימור והעמקת ההשפעה האיראנית בסוריה ובעיראק והמשך ציודו של חזבאללה באמצעי לחימה מתקדמים, ובמרכזם הטילים המדויקים, לצורך המערכה העתידית נגד ישראל. לכוח קדס תחת פיקודו של קאא’ני נועד תפקיד מפתח בקידום מדיניות זאת, להערכתנו תוך ביזור חלק מסמכויות מפקד הכוח וחזרה לדפוס הפעולה שאפיין את כוח קדס בעבר, קרי- כוח מצומצם ואיכותי הפועל בחשאיות מול ארגונים שליחים המופעלים ע”י איראן.

• במקביל להשלכות חיסולו של סלימאני, נאלצה איראן להתמודד בשנה האחרונה עם אתגרים משמעותיים מבית ומחוץ: התפרצות מגפת הקורונה; החרפת המשבר הכלכלי; העימות עם ארצות הברית על רקע מדיניות “מקסימום הלחצים” של הנשיא טראמפ נגד איראן; פעילות שחקנים איזוריים ובינלאומיים המגבילים את יכולתה לממש את שאיפותיה באזור; קולות גוברים בעולם הערבי, בעיקר בעיראק ובלבנון, נגד מעורבות איראן; מאמצים גוברים מצד הממשל המרכזי בבגדאד לרסן את השפעת איראן ושלוחיה; ונרמול היחסים בין ישראל ומספר מדינות ערב, בהן איחוד האמירויות ובחרין, שכנותיה של איראן במפרץ הפרסי.
• בתום שנה לחיסול סלימאני, ניכר כי חרף הקשיים ההולכים וגוברים, ממשיכה איראן לקדם את השפעתה האזורית. בסוריה ממשיכות איראן והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה בפעילותן, גם אם תוך שינויי היערכות מסוימים וצמצום נמשך בהיקף הכוחות האיראנים כנגזרת מצורכי הלחימה המשתנים בעקבות ההכרעה במלחמת האזרחים. פעילות איראן ושלוחיה, בהם גורמים סוריים מקומיים, מיליציות שיעיות וחזבאללה, נמשכת הן במזרח סוריה והן בדרומה בסמוך לגבול עם ישראל.
• במאמץ האיראני הנמשך לבסס את השפעתה בסוריה ממשיך כוח קדס למלא תפקיד מרכזי בפיקודו של אסמאעיל קאא’ני, שקיים בשנה האחרונה מספר ביקורים בסוריה ובלבנון. במקביל למאמצי ההתבססות האיראנים הנמשכים בסוריה, מיסדו שתי המדינות בשנה האחרונה את שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני ביניהן במסגרת הסכם כולל לשיתוף פעולה צבאי, ביטחוני וטכנולוגי, שנחתם ביניהן ביולי 2020.
• בעיראק ממשיכה איראן במאמציה לשמר את השפעתה הצבאית, הפוליטית, הכלכלית והדתית, חרף הקשיים, בעיקר לנוכח מאמציו של ראש הממשלה, מצטפא אלכאט’מי, לרסן את השפעת איראן והמיליציות השיעיות הנתמכות על-ידה. איראן ממשיכה לראות בעיראק זירת פעילות מרכזית המשרתת אינטרסים חיוניים, אף על-פי שהיא מפגינה זהירות כדי שלא להוביל להסלמה עם ארצות הברית ולהחרפת העימות עם הממשל המרכזי בבגדאד. במקביל לפעילות הפוליטית והביטחונית, המשיכה איראן גם בשנה האחרונה במאמציה להבטיח את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה בעיראק וכמו כן בפעילות, שנועדה לשמר את השפעתה הדתית-תרבותית בעיראק.
• גם בזירה העיראקית ממשיך כוח קדס למלא תפקיד מרכזי במאמצי איראן לשימור דריסת הרגל הפוליטית והביטחונית שלה. מאז נכנס לתפקידו בינואר 2020 קיים אסמאעיל קאא’ני לפחות שישה ביקורים בעיראק, במהלכם נפגש עם ראשי הממשל המרכזי, בכירים במערכת הפוליטית ומנהיגי המיליציות השיעיות. על רקע העימותים בין המיליציות העיראקיות לכוחות האמריקאים, נמשכים כל העת תיאומים בין איראן לבכירי המיליציות הנאמנות לה וכן מימון פעילותן וציודן על-ידה. לא ניתן אומנם להוציא מכלל אפשרות, כי חיסולם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס, שקיימו ביניהם קשר אישי הדוק, פגע ביכולתם של משמרות המהפכה לשמר בידיהם שליטה ריכוזית בחלק מהמיליציות השיעיות בעיראק. עם זאת, ביקוריו התכופים של קאא’ני בבגדאד וכן ביקורים של בכירים במיליציות השיעיות העיראקיות באיראן מעידים על מאמץ ניכר לשמר ערוצי קשר ישירים והשפעה איראנית בקרב המיליציות.
• אף כי חיסול סלימאני פגע, ללא ספק, ביכולתם של משמרות המהפכה וכוח קדס לממש את יעדיהם באזור, לכל הפחות בטווח הקצר, הוא גם סיפק להם הזדמנות להתאים את משימותיהם ואת דפוסי פעולתם לנסיבות האזוריות המשתנות ולמערכת האילוצים וההזדמנויות הניצבים בפניהם. בעשור האחרון חלו שינויים מפליגים במאפייני פעילותו של כוח קדס ושל מפקדו. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה והמערכה נגד דאעש הפך כוח קדס מיחידת עילית קטנה, שהתמקדה בעיקר בפעילות חשאית ובחתימה נמוכה, בדרך כלל באמצעות ארגונים שליחים, לגורם מרכזי בעיצוב ובניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק. סלימאני עצמו, שהקפיד בעבר לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך והעדיף עד מחצית העשור הקודם לפעול מאחורי הקלעים, עלה לקדמת הבמה.
• התמוטטות אזורי השליטה הטריטוריאלית של המדינה האסלאמית והישגיו של הנשיא אסד פתחו אומנם בפני איראן הזדמנויות חדשות להעמקת השפעתה בסוריה ובעיראק, אך גם הציבו מכשולים וקשיים חדשים בפניה לבסס את השפעתה. בתוך כך, ההכרעה שהושגה במלחמת האזרחים בסיוע רוסי אפשרה לאיראן לשוב ולהסתמך בעיקר על המיליציות השיעיות הזרות שבחסותה, על חזבאללה ועל שלוחים מקומיים נוספים ולדלל באופן משמעותי את הכוחות האיראנים המוצבים בסוריה.
• גם אם נראה שקאא’ני, מחליפו של סלימאני, מתקשה לשמר ולתחזק את הרשת, שטווה סלימאני בעשור האחרון מול הארגונים והמיליציות הפועלים בחסות משמרות המהפכה ובתמיכתה, יש לזכור שבשונה מקודמו, הוא אינו נדרש עוד לנהל מערכה צבאית רחבה. יתר על כן, נראה כי כוח קדס בהנהגתו חוזר לדפוסי פעולה, שאפיינו אותו בעבר ככוח מצומצם ואיכותי האחראי לפעילות חשאית, בעיקר באמצעות ארגונים שליחים הפועלים תחת “מטריה איראנית” ושליטה איראנית. תחת פיקודו של קאא’ני, מתמקד כוח קדס בתיאום בין בעלי בריתו ושלוחיו באזור ובהעברת הסיוע עבורם תוך ביזור חלק מסמכויות מפקד הכוח לידי הנהגת חזבאללה וראשי המיליציות השיעיות העיראקיות. כל זאת, לשם מימוש היעדים האסטרטגיים של איראן, בראשם סילוק הכוחות האמריקאים מהאזור, שימור והעמקת ההשפעה האיראנית בסוריה ובעיראק והמשך הצטיידות חזבאללה באמצעי לחימה מתקדמים ובמרכזו הטילים המדויקים, לקראת המערכה העתידית נגד ישראל.
• בסיכומו של דבר, אין ספק שחיסול סלימאני הסב מכה קשה עבור איראן. הקשיים הרבים עימם מתמודדת איראן מבית ומחוץ בשנה האחרונה מקשים לקבוע מה משקלו של חיסול סלימאני במערכת האילוצים הכוללת הניצבת בפני איראן. בכל מקרה, התנהלותה האזורית בשנה האחרונה – חרף הקשיים ההולכים וגוברים – מעידה בבירור, כי היא נחושה להמשיך במאמציה לבסס את השפעתה באזור ולנצל כל הזדמנות לקדם את יעדיה האסטרטגיים וכי אין היא צפויה לוותר על מאמצי ההתבססות שלה.

שנה לחיסולו של סלימאני: שנה של אתגרים וקשיים

• בשנה שחלפה מאז חיסולו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני (3 בינואר 2020), ניצבה איראן בפני קשיים הולכים וגוברים במדיניותה האזורית. חיסולו של סלימאני הנחית מכה קשה על יכולתה לקדם את יעדיה האסטרטגיים במזרח התיכון, לכל הפחות בטווח הקצר. נחישותו, יכולותיו המבצעיות, כישוריו הצבאיים והפוליטיים וקרבתו לצמרת האיראנית, ובראשה מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, הפכו את סלימאני בעשור האחרון ל”מושך בחוטים” ולקבלן הביצוע המרכזי של ההתבססות והחתרנות האיראנית באזור. הוא הצליח לטוות רשת קשרים הדוקים עם בעלי בריתה של איראן באזור, בהם הנהגת חזבאללה, המשטר הסורי והמיליציות השיעיות בעיראק. מותו עורר ספקות רבים לגבי יכולתו של יורשו, אסמאעיל קאא’ני, לשמש תחליף ראוי עבורו. קאא’ני שימש אומנם כסגנו של סלימאני החל מראשית כהונתו כמפקד כוח קדס בראשית 1998, אך עיקר פעילותו לאורך השנים התמקדה במעורבות כוח קדס באפגניסטאן, בפקיסטאן ובמרכז אסיה.
• בנוסף להשלכות חיסולו של סלימאני, נאלצה איראן להתמודד בשנה האחרונה עם אתגרים משמעותיים מבית ומחוץ, בראשם: התפרצות מגפת הקורונה; החרפת המשבר הכלכלי; העימות עם ארצות הברית על רקע מדיניות “מקסימום הלחצים” של הנשיא טראמפ נגד איראן; פעילות שחקנים איזוריים ובינלאומיים המגבילה את יכולתה של איראן לממש את שאיפותיה באזור; קולות גוברים בעולם הערבי, בעיקר בעיראק ובלבנון, נגד מעורבות איראן; מאמצים גוברים מצד הממשל המרכזי בבגדאד לרסן את השפעת איראן ושלוחיה; ונרמול היחסים בין ישראל לכמה מדינות ערב, בהן איחוד האמירויות ובחרין, שכנותיה של איראן במפרץ הפרסי.
• משבר הקורונה, שגבה עד כה את חייהם של למעלה מ-54 אלף בני-אדם באיראן, מצא את הרפובליקה האסלאמית באחת התקופות הקשות בתולדותיה על רקע נסיגת ארצות הברית מהסכם הגרעין (מאי 2018) והחזרת הסנקציות הכלכליות, שהחריפו את המצוקות עימן מתמודדת המדינה ודרדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. המגבלות התקציביות אינן מונעות מאיראן להמשיך במאמציה לבסס את השפעתה באזור, אך מאלצות אותה לצמצם במידה מסוימת את תמיכתה בבעלי בריתה ובשלוחיה ואת היקף פעילותה הצבאית.
• פעילותם של שחקנים מדינתיים נוספים במרחב, בראשם ישראל, ארצות הברית, רוסיה ותורכיה, הגבילה גם בשנה האחרונה את יכולתה של איראן לבסס את השפעתה באזור. התקיפות המיוחסות לישראל בסוריה נגד יעדים בשימוש איראנים והמיליציות הפועלות בתמיכתה הצליחו לעכב את קצב ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה ואת הצטיידות חזבאללה בטילים מדויקים, הגבילו את חופש הפעולה האיראני בסוריה והיקשו על איראן לספק מענה יעיל לפעילות צה”ל.
• בתוך כך, ממשיכה רוסיה למלא תפקיד מרכזי בסוריה והתחשבותה בשאיפות איראן אינה מובנת מאליה. האינטרסים המשותפים של איראן ורוסיה עמוקים דיים בכדי לאפשר את המשך שיתוף הפעולה ביניהן בסוריה ורוסיה אף אינה נענית לדרישות ישראל וארצות הברית לצמצם את ההשפעה האיראנית. בכל זאת, קיימים בין השתיים חילוקי דעות, שהינם פועל יוצא משאיפות כל אחת מהן להשפעה בסוריה ומראייה שונה בנוגע לעתידה של סוריה בעידן ההסדרה. במזרח סוריה ובדרומה פורצים מדי פעם עימותים בין גורמים הנתונים להשפעה איראנית לגורמים הנתמכים על-ידי רוסיה. כך, למשל, דווח בחודשים האחרונים על מאמצים גוברים מצד רוסיה לבסס את אחיזתה בדרום סוריה, בין היתר באמצעות חיזוק גיס 5 הפועל בהכוונתה, כחלק ממאבקי הכוחות, שהיא מנהלת מול איראן על שטחי השפעה במדינה. ב-30 ביולי 2020 דיווח ערוץ אלערביה מפי מקורות צבאיים בעיר דרעא, כי המשטרה הצבאית הרוסית וכוחות של גיס 5 הפעילה לחצים, שהובילו לירידה בנוכחות הגורמים הנתמכים על-ידי איראן באזור העיר ופרבריה וכן במחוז קניטרה הסמוך לגבול עם ישראל. על-פי דיווח זה, מנעו הכוחות הרוסים מהכוחות הפרו-איראנים להתמקם במקומות חדשים באזור והציבו מחסומים, שמנעו את ריכוז כוחות אלה במקום אחד. שחקן מתחרה נוסף לאיראן בסוריה ובעיראק היא תורכיה, שפעילותה הצבאית בצפון סוריה מקשה על הכוחות האיראנים לקדם את יעדיהם.
• בעיראק הציב מינויו של מצטפא אלכאט’מי לראשות ממשלת עיראק (מאי 2020) אתגר משמעותי נוסף בפני איראן. אף כי אלכאט’מי נבחר לתפקידו בהסכמה איראנית, הוא לא היה המועמד המועדף על טהראן, שנאלצה להסכים למינויו כדי לסכל את מינוי מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, לראשות הממשלה. מאז בחירתו לראשות הממשלה ניכר, כי אלכאט’מי נחוש למנוע את הפיכת ארצו לזירת התגוששות בין איראן לארצות הברית ונאלץ לתמרן בין שתי המדינות. הוא חותר לשמר את קשרי ארצו עם הממשל האמריקאי ולהגביל את השפעת המיליציות השיעיות, במיוחד אלה הנאמנות לאיראן ונתפסות על-ידו כמי שעלולות לערער את היציבות במדינה ולהביא להסלמה עם ארצות הברית. העימות בין אלכאט’מי למיליציות הפרו-איראניות הגיע לשיאו בפשיטה, שביצעה היחידה העיראקית ללוחמה בטרור ב-25 ביוני 2020 על מתחם המיליציה השיעית “גדודי חזבאללה”, שהייתה אחראית לתקיפות, שבוצעו באמצעות ירי רקטות נגד מתחם השגרירות האמריקאית בבגדאד והכוחות אמריקאים המוצבים בבסיסי צבא עיראקים.^[1]
• גם חיסולו של אבו-מהדי אלמהנדס, סגן מפקד המיליציות השיעיות בעיראק ומנהיג המיליציה הפרו-איראנית “גדודי חזבאללה”, פגע ביכולתה של איראן לשמר את שליטתה במיליציות השיעיות בעיראק והחריף את מאבקי הכוחות הפנימיים בקרבן, בעיקר בין מיליציות הרואות באיראן את מקור הסמכות העיקרי שלהן לבין רובן המחויבות לאיש הדת הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, הסמכות השיעית העליונה בעיראק, הנחשב למתנגד חריף של תפיסת “שלטון חכם ההלכה”, שהונהגה באיראן לאחר המהפכה האסלאמית, ותומך בהשתלבות המיליציות הסרות למרותו במסגרת מנגנוני הביטחון העיראקים.

• ברקע לקשיים הגוברים של איראן, גוברת הביקורת הציבורית בעולם הערבי, במיוחד בעיראק ובלבנון, נגד מעורבות איראן במדינות אלה. המשך החדירה האיראנית, ובעיקר המעורבות הגוברת של כוח קדס של משמרות המהפכה בניהול העניינים הפנימיים בעולם הערבי, עוררו בשנים האחרונות התנגדות פוליטית וציבורית גוברת. הקולות בגנות החדירה האיראנית ומעורבותה במדינה, אפילו בקרב השיעים, נשמעו בבירור בהפגנות המחאה, שהתקיימו בשנה החולפת בעיראק ובלבנון.

איראן בסוריה בעקבות חיסול סלימאני

• חרף התגברות הקשיים, המשיכה איראן גם לאורך השנה האחרונה לקדם את השפעתה האזורית. גם משבר הקורונה לא הביא לשינוי משמעותי במאפייני הפעילות של איראן. שבועות ספורים לאחר התפרצות המגפה (פברואר-מרץ 2020) חזרה איראן בהדרגה לשגרה. בסוריה נמשכה כל העת פעילות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסותם ובמחצית אפריל 2020 התחדשה הפעילות הסדירה של מטוסי תובלה איראנים בציר איראן-סוריה, שחלקם שימשו באופן זמני להעברת ציוד רפואי מסין לאיראן^[2].
• על אף תקיפות צה”ל בסוריה, המכוונות לערער את ההתבססות האיראנית בסוריה, לא חדלו איראן והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה מפעילותן, גם אם תוך שינויי היערכות מסוימים:
  • ב-13 באפריל 2020 דיווח אתר האופוזיציה הסורי זמאן אלוצל, כי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציה השיעית העיראקית תנועת אלנג’באא’, הקימו מפקדה חדשה בעיירה מחארים שבאזור הכפרי של חלב כדי לנהל את הקרבות בעיר סראקב שבמחוז אדלב. כשבועיים קודם לכן, דיווח האתר על הקמת מפקדות חדשות, בשירות המיליציות הפרו-איראניות, במספר כפרים מדרום-מערב לחלב, ובכלל זה חמ”ל מרכזי, שנועד לרכז את כלל הפעילות המבצעית של המיליציות השיעיות באזור הכפרי של חלב ובאזור הכפרי של אדלב. על-פי דיווח זה, המתבסס על בכיר צבאי באופוזיציה הסורית, הקימו המיליציות השיעיות למעלה מ-17 מפקדות חדשות, רובן בשטחים עליהם השתלטו צבא סוריה והמיליציות הנלוות אליו בקרבות מדרום לחלב וממזרח לאדלב. להערכת המקור, בין 2,000 ל-2,500 לוחמים ממשמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות פועלים בחזיתות חלב ואדלב (זמאן אלוצל, 26 במרץ 2020).
  • במקביל דיווחו מקורות סורים על הגברת פעילות לוחמי המיליציות השיעיות, ובמיוחד חטיבת פאטמיון האפגאנית הפועלת בחסות משמרות המהפכה, באזור הגבול בין סוריה ועיראק. ב-24 באפריל 2020 דיווחו מקורות אופוזיציה סורים, כי מאות לוחמי חטיבת פאטמיון נכנסו לסוריה והוצבו באזורים שונים ברחבי המדינה, במיוחד במדבר הסורי ובאזורי חלב, אדלב ודיר א-זור. על-פי דיווח זה, חלק מהלוחמים הגיעו עם משפחותיהם במטרה להתיישב בשטחים שתחת שליטת המשטר הסורי והמיליציות השיעיות בצפון סוריה ובמזרחה (www.syria.tv, 24 באפריל 2020).
  • ב-29 באפריל 2020 דיווחה רשת החדשות הסורית עין אלפראת, כי שלושים כלי רכב צבאיים הגיעו מעיראק למעבר הגבול אלבוכמאל, בהם כמאה לוחמים מחטיבת פאטמיון. על-פי דיווח זה, הוצבו הלוחמים בעמדות סמוך לגשר אלבוכמאל שעל גדת הפרת, שהוכנו כחודש מראש וצוידו באמצעי לחימה מסוגים שונים.
  • ב-11 במאי 2020 דיווח אתר החדשות פראת פוסט על תגבור המיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה בסוריה. על-פי דיווח זה, נשלחו לאחרונה מאה לוחמים נוספים של חטיבת פאטמיון מאיראן לסוריה דרך מעבר הגבול אלבוכמאל שבין סוריה לעיראק. הלוחמים הגיעו תחילה למערב העיר דיר א-זור, משם המשיכו לדמשק. עוד דיווח האתר, כי גם חטיבת זינביון, המורכבת מלוחמים שיעים מפקיסטאן, תוגברה לאחרונה בלוחמים, שהועברו מאזור דיר א-זור לריף חמץ. כמו כן, דיווח אתר אופוזיציה סורי על פריסה של המיליציה העיראקית לואא’ אלמנתט’ר באזור אלבוכמאל. על-פי דיווח זה, המיליציה החדשה, שהוקמה בהנחיית מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, ומונה כמה מאות לוחמים עיראקים וסורים, נכנסה במהלך חודש מרץ 2020 לסוריה, לאחר שפעיליה עברו אימונים בלחימה בשטח בנוי ובלחימת גרילה על-ידי קצינים איראנים באזור אלקאא’ם, מצדו העיראקי של מעבר הגבול (step news, 3 במאי 2020).
  • ב-10 באוקטובר 2020 דיווחה Step News Agency המזוהה עם האופוזיציה הסורית, כי תגבורות צבאיות של משמרות המהפכה הגיעו לאזור אלבוכמאל דרך מעבר אלקאא’ם שבין סוריה לעיראק. התגבורות כללו 25 כלי רכב צבאיים, עשרה נגמ”שים, חמש משאיות, ציוד תקשורתי וכלי רכב משוריינים עם מקלעים כבדים. על-פי הדיווח, יעד התגבורות הוא בסיס אמאם עלי שבדרום אלבוכמאל. עוד נמסר בדיווח, כי הכוחות האיראנים מנעו מכוחות המשטר הסורי להתקרב לכוחות המתוגברים ואף לצלמם.
  • ב-17 בדצמבר 2020 דיווחה סוכנות הידיעות התורכית אנאטול, כי משמרות המהפכה וחברי מיליציה עיראקית הנתמכת על-ידם השתלטו על כעשרים בתי מגורים, השייכים לאזרחים סורים במחוז דיר א-זור, על מנת להגן על עצמם מפני תקיפות אוויריות נגד יעדים של איראן והמיליציות הפועלות בחסותה באזור. על-פי הדיווח, הפכו הכוחות האיראנים את בתי המגורים לבסיס צבאי או למרכז מגורים מבלי לשלם פיצויים לבעלי הדירות.
• בתוך כך, ממשיכה איראן להגביר את השפעתה גם בדרום סוריה תוך שהיא מנצלת את העדר השליטה מצד משטר אסד ואת פעילותם של שחקנים רבים בעלי אינטרסים מתחרים הפועלים במרחב. מאז השיב משטר אסד את שליטתו על דרום סוריה בקיץ 2018, מקדמת איראן את פעילותן של מיליציות מקומיות הפועלות באזור בתמיכתה וחותרת לבסס נוכחות של שלוחיה, בהם גורמים סוריים מקומיים, יחידות צבא סורי שנתונות להשפעתה וחזבאללה, בסמוך לגבול עם ישראל:
  • באוגוסט 2020 דיווח מקור אופוזיציה סורי מפי מקורות צבאיים מקומיים, כי איראן החלה בהקמת כוח צבאי חדש במחוז קניטרה הסמוך לגבול עם ישראל במסגרת מאמציה להרחיב את השפעתה באזור ועל רקע מאבקי כוחות המתנהלים בינה לבין רוסיה על השליטה באזור. על-פי הדיווח, פועלת איראן באמצעות חזבאללה ובחסות ענף 220 של מינהל הביטחון הפוליטי הסורי להקמת הכוח החדש בפיקוד לוחמים לשעבר בצבא הסורי ובמיליציית “גדוד הגולן”, שנלחמה לצד המשטר הסורי. עד כה גויסו כ-175 לוחמים לכוח החדש (ענב בלדי, 12 באוגוסט 2020).
  • בלילה שבין 3-2 באוגוסט 2020 תקף צה”ל חוליה, שניסתה להניח מטעני חבלה במובלעת בשליטה ישראלית בצדו המזרחי של הגבול בין ישראל לסוריה. החוליה מנתה, לפי צה”ל, ארבעה חברים, שככל הנראה נהרגו בתקרית. דובר צה”ל העריך, כי מאחורי הניסיון להניח את מטעני החבלה ברמת הגולן עמדה חוליה מקומית, שהופעלה בידי איראן ולא בידי חזבאללה, ייתכן בתגובה לסדרת התקיפות האוויריות של יעדים איראנים בסוריה, שיוחסו לישראל.  
  • ב-17 בנובמבר 2020 חשף צה”ל שתי זירות מטענים סמוך לגדר הגבול עם סוריה בשטח ישראל. לטענת צה”ל, חברי שתי החוליות, שהטמינו את המטענים, הם תושבי כפרים סוריים הסמוכים לגבול, שפעלו בהכוונת כוח קדס ובמימונו. בעקבות חשיפת המטענים, תקפו מטוסי חיל האוויר מחסנים, מפקדות ומתחמים צבאיים של כוח קדס וצבא סוריה. תקיפות חיל האוויר כוונו בחלקן נגד יחידה 840 במשמרות המהפכה, ששייכת לכוח קדס ואחראית להנחת זירות המטענים (מעריב; הארץ, 19-18 בנובמבר 2020).
• במקביל למאמצי ההתבססות האיראנים הנמשכים בסוריה, מיסדו שתי המדינות בשנה האחרונה את שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני ביניהן. ביולי 2020 חתמו שר ההגנה הסורי, עלי איוב, וראש מטה הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), על הסכם כולל לשיתוף פעולה צבאי, ביטחוני וטכנולוגי. במעמד החתימה אמר באקרי, כי ההסכם מחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות בהתמודדות עם הלחצים האמריקאים. הוא ציין, כי בכוונת איראן לחזק את מערכות ההגנה האווירית של סוריה במסגרת הידוק הקשרים הצבאיים בין המדינות (אלמיאדין, 8 ביולי 2020). בספטמבר 2020 הצהיר דובר הכוחות המזוינים האיראנים, אבו-אלפצ’ל שכארצ’י (Abolfazl Shekarchi), כי בכוונת איראן לחזק את מערך ההגנה האווירית של סוריה על בסיס ההסכם, שנחתם בחודש יולי (פארס, 22 בספטמבר 2020).
• במאמץ האיראני הנמשך לבסס את השפעתה בסוריה המשיך כוח קדס של משמרות המהפכה למלא תפקיד מרכזי גם לאחר חיסול סלימאני. בשנה האחרונה קיים מפקד הכוח, אסמאעיל קאא’ני, מספר ביקורים בסוריה ובלבנון:
  • בסוף פברואר 2020 קיים קאא’ני את ביקורו הראשון בסוריה מאז כניסתו לתפקיד. אלערבי אלג’דיד דיווח (9 במרץ 2020), כי במהלך הביקור סייר קאא’ני בזירות הלחימה בהן פועלים כוחות משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות. קאא’ני ביקר באזור הכפרי שממערב לחלב בסמוך לכפרים השיעים נבל ואלזהראא’, באזור הכפרי שמדרום לחלב בסביבות העיירה ח’אן טומאן ובבסיס האיראני ג’בל עזאן שמדרום לחלב. כמו כן סייר קאא’ני במחוזות אדלב, חמאה ולאד’קיה.

• • ב-27 ביוני 2020 דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית תסנים על ביקור, שקיים קאא’ני באזור אלבוכמאל שבגבול סוריה-עיראק. במהלך ביקורו הצהיר קאא’ני, כי מזימות ארצות הברית ו”המשטר הציוני” לא הסתיימו.
  • בנובמבר 2020 דווח, כי טרם ביקורו בבגדאד ביקר קאא’ני גם בדמשק ובבירות ונועד עם הנשיא אסד ועם מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה (BBC, 21 בנובמבר 2020). ב-30 בנובמבר 2020 דיווח העיתון הלבנוני בצרפתית לאוריין לוג’ור, כי קאא’ני ביקש מנצראללה להימנע ממהלכים שיובילו להסלמה עם ישראל כדי שזו לא תנצל את המצב לפעולה נרחבת.

איראן בעיראק בעקבות חיסול סלימאני

• גם בעיראק המשיכה איראן במאמציה לשמר את השפעתה הצבאית, הפוליטית, הכלכלית והדתית, במיוחד על רקע המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן ולמיליציות השיעיות העיראקיות ורצונה של איראן להאיץ את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. איראן, הרואה בעיראק חשיבות גיאו-אסטרטגית משמעותית בהיותה “חצר אחורית”, המשיכה במאמציה לקדם את האינטרסים ארוכי הטווח שלה במדינה חרף הקשיים ותוך שהיא מפגינה פרגמטיות וזהירות במאמץ לשמר את קשריה עם הממשל המרכזי בבגדאד ועם המיליציות השיעיות הנתמכות על-ידה. סילוק הנוכחות האמריקאית עדיין נתפס בעיני איראן יעד אסטרטגי ואמצעי משמעותי לשימור ואף לחיזוק השפעתה במדינה.  לפיכך, כוח קדס מעודד את המיליציות השיעיות הנתמכות על-ידו להפעיל לחצים מבוקרים על ארצות הברית. עם זאת, נמנעת איראן מפעילות ישירה נגד ארצות הברית ומעדיפה להשתמש בשלוחיה מבלי לקחת על פעילותם אחריות פורמלית כדי שלא להוביל להסלמה מחודשת בעיראק, להחרפת העימות בינה לממשל המרכזי בבגדאד וייתכן אף לעימות צבאי בינה לארצות הברית, שאינם משרתים את האינטרס האיראני.
• גם בזירה העיראקית ממשיך כוח קדס למלא תפקיד מרכזי במאמציה הנמשכים של איראן לשימור דריסת הרגל הפוליטית והביטחונית שלה. מאז נכנס לתפקידו בינואר 2020, קיים אסמאעיל קאא’ני לפחות שישה ביקורים בעיראק:
  • בסוף מרץ 2020 ביקר קאא’ני בעיראק בניסיון לאחד את הסיעות השיעיות סביב דחיית מועמדותו של עדנאן אלזרפי ולגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות הממשלה. על-פי כמה דיווחים, נפגש קאא’ני עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי, האדי אלעאמרי, נורי אלמאלכי ועמאר אלחכים, בניסיון לגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק לנוכח הסתייגות הסיעות השיעיות ואיראן ממועמדותו של ראש הממשלה המיועד (אלמרצד ניוז, 31 במרץ; אלאח’באר, 1 באפריל 2020).
  • בראשית יוני 2020 הגיע קאא’ני לביקור נוסף בבגדאד. מקורות עיראקים דיווחו, כי ביקורו נועד לגבש חזית אחידה עם בכירים בסיעות הנאמנות לאיראן בעיראק לקראת פתיחת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות הברית, במהלכו נידונה שאלת הנוכחות הצבאית האמריקאית במדינה (אלערבי אלג’דיד, 3 ביוני 2020). העיתון הלבנוני אלאח’באר המזוהה עם חזבאללה דיווח (6 ביוני 2020), כי בפגישות, שקיים קאא’ני עם בכירי המיליציות השיעיות במהלך ביקורו בן היומיים בעיראק, הוא קרא להם שלא להסלים את המצב, לשמור על רגיעה ולפתור את הבעיות בשיקול דעת. הוא הדגיש, כי “הגיוס העממי”, ארגון הגג המאגד את המיליציות השיעיות, הוא עיראקי וכי טהראן תומכת בו, אך אין בכוונתה להתערב בחילוקי הדעות הפנימיים בעיראק. עוד אמר קאא’ני, כי בחירתו של מצטפא אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק היא בחירה עיראקית ולא איראנית וכי הצלחתו תשרת את האינטרסים של שתי המדינות.
  • ב-16 באוגוסט 2020 הגיע קאא’ני לביקור בבגדאד, במהלכו נפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, לקראת יציאתו של ראש הממשלה לביקור בוושינגטון במסגרת “הדיאלוג האסטרטגי” בין עיראק לארצות הברית (rudaw.net, 17 באוגוסט 2020). חבר הפרלמנט העיראקי, חסין ערב (Hussein Arab), המשמש כדובר הסיעה השיעית “קואליציית העיראקים” (אלעראקיון) בהנהגת עמאר אלחכים, אמר, כי קאא’ני הגיע לעיראק במסגרת משלחת רשמית כדי לדון עם אישים רשמיים ומנהיגי הסיעות הפוליטיות העיראקיות במצב הביטחוני והכלכלי וביחסים בין איראן לעיראק. הוא ציין, כי לביקור קאא’ני אין כל קשר לביקורו המתוכנן של ראש ממשלת עיראק בוושינגטון, וכי נושא זה כלל לא עלה במהלך שיחותיו בבגדאד (שפק ניוז, 18 באוגוסט 2020).
  • ב-9 באוקטובר 2020 דיווחו מקורות תקשורת בעיראק על ביקור נוסף של קאא’ני בבגדאד, במהלכו נפגש עם בכירי המיליציות השיעיות. הביקור התקיים על רקע מגעים, שהתנהלו בשבועות שקדמו לו בין הממשל העיראקי, המיליציות השיעיות העיראקיות והממשל בטהראן בעקבות איום, ששיגרה ארצות הברית לבגדאד לסגור את שגרירותה בבגדאד ולפעול צבאית נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. זאת, בעקבות המשך ההתקפות מצד המיליציות על יעדים אמריקאים במדינה.
  • במחצית נובמבר 2020 ביקר קאא’ני פעם נוספת בבגדאד ונפגש עם בכירים בממשל העיראקי ועם ראשי המיליציות השיעיות בעיראק. סוכנות הידיעות AP דיווחה (20 בנובמבר 2020) מפי שני פוליטיקאים שיעים עיראקים, כי בפגישותיו עם בכירי המיליציות השיעיות, הינחה אותם קאא’ני לשמור על כוננות גבוהה אך להימנע מיצירת מתח מול ארצות הברית, כדי שלא לתת לנשיא טראמפ סיבה לפתוח במתקפה בשבועות האחרונים לכהונתו. המקורות העיראקים מסרו, כי מנהיגי המיליציות השיעיות הסכימו להמשיך בהפסקת האש הבלתי-רשמית עם ארצות הברית, בשעה שנמשכים המגעים בין בגדאד לוושינגטון בנוגע לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק (שפאק ניוז, 21 בנובמבר 2020). בריאיון לערוץ הטלוויזיה האיראני בערבית אלעאלם (5 בדצמבר 2020), אישר שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), את דבר ביקורו של קאא’ני בעיראק וציין, כי במהלך הביקור נפגש קאא’ני עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי; עם נשיא עיראק, ברהם צאלח; ועם כמה בכירים עיראקים נוספים ודן עימם בסוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ובחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות. מסג’די הדגיש, כי איראן אינה מתערבת בעניינים הפוליטיים הפנימיים בעיראק, אך ציין, כי קיימים קשרים טובים בין הסיעות העיראקיות ואיראן וטבעי הדבר שהן יקיימו עימה התייעצויות.
  • בסוף דצמבר 2020 קיים קאא’ני ביקור קצר נוסף בבגדאד, ככל הנראה בעקבות מתקפת הרקטות, ששוגרו ב-20 בדצמבר 2020 לעבר מתחם שגרירות ארצות הברית בבגדאד. במהלך המתקפה – הרחבה ביותר מאז ראשית 2020 – שוגרו 21 רקטות למתחם בו ממוקמת השגרירות בבגדאד. רשת אלעאלם האיראנית דיווחה, כי בהתייעצויותיו בבגדאד דן קאא’ני בהרחבת הקשרים בין שתי המדינות. על-פי דיווח זה, ביקורו של קאא’ני נקבע מראש ואינו קשור לתקיפת השגרירות האמריקאית בבגדאד (אלעאלם, 23 בדצמבר 2020). לעומת זאת, האתר שפק ניוז (shafaq news) דיווח מפי מקור עיראקי, כי קאא’ני הגיע לבגדאד לביקור בן שעות ספורות כדי להיפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, ולהכחיש כל קשר של איראן או המיליציות הנתמכות על-ידה לתקיפת השגרירות (שפק ניוז, 23 בדצמבר 2020). קודם לכן, דיווחו מקורות עיראקים, כי קאא’ני אמר לראש ממשלת עיראק, שאיראן מתנגדת לתקיפת נציגויות דיפלומטיות ותומכת במאמצי הממשלה העיראקית לשמור על הסדר והביטחון ולהגן על האינטרסים הלאומיים העיראקים (אלעראק אליום, 23 בדצמבר 2020). בריאיון, שהעניק שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), לערוץ הטלוויזיה העיראקי “אלעהד” (28 בדצמבר 2020), אמר השגריר, כי קאא’ני הוא זה שמחזיק ב”תיק העיראקי” באיראן.
• על רקע העימותים בין המיליציות השיעיות לכוחות האמריקאים בעיראק, נמשכים כל העת תיאומים בין איראן לבכירי המיליציות הנאמנות לה וכן מימון פעילותן וציודן של המיליציות על-ידי איראן. שיגורי הרקטות לעבר שגרירות ארצות הברית בבגדאד בשנה האחרונה העלו את השאלה, האם הם בוצעו בהכוונה איראנית או לכל הפחות בתיאום עם איראן או שמא מדובר בירי, שבוצע על-ידי “סוררים” במיליציות השיעיות בעיראק. הגם שלא ניתן להשיב באופן חד-משמעי לשאלה זו, ספק רב אם התקיפות החוזרות ונשנות כנגד השגרירות האמריקאית ויעדים אמריקאים נוספים בעיראק תוך שימוש באמצעי לחימה איראנים יכולים היו להתבצע ללא תיאום או יידוע של איראן, אף כי לא ניתן להוציא מכלל אפשרות, כי חיסולם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס, שקיימו ביניהם קשר אישי הדוק, פגע ביכולתם של משמרות המהפכה לשמר בידיהם שליטה ריכוזית בחלק מהמיליציות השיעיות בעיראק. בכל מקרה, ביקוריו התכופים של קאא’ני בבגדאד, מעידים על מאמץ ניכר מצדו לשמר ערוצי קשר ישירים והשפעה בקרב המיליציות השיעיות העיראקיות הנתמכות על-ידי איראן.
• במקביל לביקוריו התכופים של קאא’ני בבגדאד, התקיימו בשנה האחרונה מספר ביקורים של בכירים במיליציות השיעיות העיראקיות באיראן:
  • בראשית ינואר 2020 ביקר אחמד אלמחמדאוי (אבו-פדכ), שמונה למפקד “גדודי חזבאללה” בעקבות חיסול אבו-מהדי אלמהנדס, באיראן. במהלך הביקור ביקר אבו-פדכ בקברו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס לשעבר, בעיר כרמאן (משרק ניוז, 24 בפברואר 2020).
  •  בפברואר 2020 התקיים בטהראן כנס לזכר חללי “חזית ההתנגדות”, במהלכו הצהיר מנהיג המיליציה העיראקית השיעית הפרו-איראנית “תנועת האצילים” (חרכת אלנג’באא’), שיח’ אכרם אלכעבי, כי בכוונת המיליציה להיאבק נגד הכוחות האמריקאים עד לסילוקם מעיראק. הוא הוסיף, כי ארגונו נחוש לנקום את מותם של “מפקדי ההתנגדות החללים” ונערך למלחמה וכי החלה הספירה לאחור לקראת שעת האפס של הנקמה על מותם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס (תסנים; מהר, 15 בפברואר 2020).
  • באוקטובר 2020 הגיע אכרם אלכעבי לביקור נוסף בטהראן במהלכו נפגש עם בכירים איראנים, בהם יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, יועצו הצבאי הבכיר של מנהיג איראן וסגן מפקד משמרות המהפכה. פגישותיו בטהראן התמקדו בנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק (אירנ”א, 27 באוקטובר 2020).
• בתוך כך, נמשכו לאורך השנה מגעים שוטפים בדרגים בכירים בין איראן לעיראק:
  • ב-19 ביולי 2020 הגיע שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, לביקור רשמי בבגדאד, במהלכו נפגש עם בכירי הממשל העיראקי, ובראשם הנשיא וראש הממשלה, ודן עימם בחיזוק הקשרים בין שתי המדינות, במיוחד במישור הכלכלי, בהמשך המערכה נגד טרור דאעש בעיראק ובשיתוף הפעולה נגד התפרצות הקורונה. כמו כן, נפגש זריף עם מפקד “הגיוס העממי”, פאלח אלפיאצ’, ודן עימו ביחסים בין איראן למיליציות השיעיות בעיראק, בהשלכות חיסול סלימאני ואלמהנדס ובסוגיית נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק (פארס, 19 ביולי 2020).
  • יומיים לאחר מכן הגיע ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, לביקור רשמי בטהראן, הראשון מאז נבחר כראש ממשלה במאי 2020. במהלך ביקורו נפגש אלכאט’מי עם בכירי הממשל האיראני, בראשם המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, הנשיא חסן רוחאני, יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף, ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני. לראש ממשלת עיראק התלוותה בביקורו משלחת מדינית-כלכלית רמת דרג. לפי העיתון הלבנוני בעל הנגישות לחזבאללה אלאח’באר (22 ביולי 2020), נפגש אלכאט’מי בטהראן גם עם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני.
  • בסוף ספטמבר 2020 הגיע שר החוץ העיראקי, פואד חסין (Fuad Hussein), לביקור בן יומיים בטהראן, במהלכו נפגש עם בכירי הממשל האיראני ודן עימם בהתפתחויות בעיראק ובאזור, ביחסים בין שתי המדינות ובמימוש ההסכמים, שנחתמו במהלך ביקור ראש ממשלת עיראק בטהראן (אירנ”א, 26 בספטמבר 2020).
  • במקביל, הגיעה משלחת צבאית איראנית בראשות סגן הרמטכ”ל לעניינים בינלאומיים, קדיר נט’אמי (Qadir Nezami), המשמש גם כראש הועדה הצבאית המשותפת לאיראן ולעיראק, לביקור בבגדאד. במהלך הביקור נפגשה המשלחת עם שר ההגנה העיראקי, ג’מעה ענאד סעדון (Juma Inad Saadun), ודנה עימו בשיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות ובהמשך המערכה נגד דאעש (אירנ”א, 27 בספטמבר 2020).
  • במחצית נובמבר הגיע שר ההגנה העיראקי לביקור בטהראן ונפגש עם בכירים איראנים, בראשם שר ההגנה האיראני, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, מפקד משמרות המהפכה ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. סעדון עמד בראש משלחת צבאית וביטחונית, שכללה גם את מפקד חיל האוויר של עיראק, מפקד ההגנה האווירית העיראקי וכמה מפקדים בכירים נוספים. הביקור נועד לדון בהרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות. רמטכ”ל איראן, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), מסר לאחר פגישתו עם שר ההגנה העיראקי, כי שני הצדדים גיבשו הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות, שייחתם בעתיד הקרוב. הוא ציין, כי המשלחת העיראקית דנה בנושאים הקשורים לתעשיות הביטחוניות, לביטחון הגבולות המשותפים, לתוכניות אימונים ולעריכת תמרונים צבאיים משותפים (מהר, 15 בנובמבר 2020).

• איראן המשיכה גם במאמציה להבטיח את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה בעיראק. במוקד מאמצים אלה עמדו בחודשים האחרונים ניסיונות מצד בכירים איראנים ושגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, לאפשר את פתיחתם של מעברי הגבול בין שתי המדינות, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה; ביקור משלחת בראשות שר האנרגיה האיראני בבגדאד (יוני 2020); שני ביקורים של נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדאד (יוני ואוקטובר 2020); ופגישות בין שגריר איראן בבגדאד עם שרים כלכליים בכירים בממשלת עיראק.
• כמו כן, ממשיכה טהראן בפעילות, שנועדה לשמר את השפעתה הדתית-תרבותית בעיראק. בראשית דצמבר 2020 דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על הרחבת מאמצי איראן לבסס את השפעתה הדתית בעיראק באמצעות פיתוח המקומות הקדושים לשיעה במדינה. הסוכנות דיווחה, כי איראן משקיעה מאות מיליוני דולרים בפרויקט לפיתוח ולהרחבת קבר האמאם חוסין בכרבלאא’ כחלק ממאמצי איראן לבסס את השפעתה בעיראק באמצעות “עוצמה רכה” וכן לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה באמצעות עידוד תיירות דתית בין איראן לעיראק. בנוסף לפעילות הפיתוח של קבר האמאם חוסין בכרבלאא’, מבצעת איראן באמצעות מספר חברות קבלניות עבודות פיתוח של אתרים דתיים גם בנג’ף, בבגדאד ובסאמראא’ שבצפון עיראק (רויטרס, 2 בדצמבר 2020).
• בסיכומו של דבר, איראן ממשיכה לראות בעיראק זירת פעילות מרכזית המשרתת אינטרסים ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים חיוניים. דווקא לנוכח האתגרים המחריפים מבית ומחוץ, בראשם המשבר הכלכלי המעמיק והעימות הנמשך עם ארצות הברית סביב מדיניות הפעלת הלחץ המקסימלי מצד הממשל האמריקאי, מייחסת איראן חשיבות רבה עוד יותר לשימור השפעתה בעיראק ואין בכוונתה לוותר עליה.

כוח קדס בין עידן סלימאני לעידן קאא’ני

• חיסול סלימאני פגע אומנם ביכולתם של משמרות המהפכה וכוח קדס לממש את יעדיהם באזור, אך גם סיפק להם הזדמנות להתאים את משימותיהם ואת דפוסי פעולתם לנסיבות האזוריות המשתנות ולמערכת האילוצים וההזדמנויות הניצבים בפניהם. בעשור האחרון חלו שינויים מפליגים במאפייני פעילות כוח קדס ושל מפקדו. מאז הקמתו בסוף שנות השמונים היווה כוח קדס יחידת עילית קטנה יחסית, שהתמקדה בעיקר בפעילות בעלת אופי חשאי ובחתימה נמוכה, בדרך כלל באמצעות ארגונים שליחים וככל האפשר ללא “טביעת אצבע” איראנית, לקידום יעדיה האסטרטגיים של איראן באמצעות טרור וחתרנות מדינית. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה והמערכה נגד דאעש, הפך כוח קדס לגורם מרכזי בעיצוב ובניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק. התערבות כוח קדס בסוריה, בעיקר מאז 2015, שיקפה שינוי משמעותי בהתנהלות איראן, שנמנעה בדרך כלל משיגור כוחות בסדר גודל משמעותי לניהול מערכה צבאית מחוץ לגבולות המדינה.
• גם במאפייני פעילותו של קאסם סלימאני חלו שינויים מרחיקי לכת. במשך שנים רבות הקפיד סלימאני לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך וכמעט שלא היה מוכר בזירה הציבורית באיראן (הגם ששמו שב והוזכר בהקשר למעורבות בפעולות חתרנות טרור, שביצעה איראן מחוץ לגבולותיה). תפקידו המרכזי בניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק הגביר באופן משמעותי את החשיפה התקשורתית לה זכה סלימאני באיראן ומחוצה לה. סלימאני, שהעדיף עד מחצית העשור הקודם לפעול מאחורי הקלעים, עלה לקדמת הבמה.
• אלא שבשלוש השנים האחרונות, ובעקבות ההישגים הן במערכה נגד דאעש והן במלחמת האזרחים בסוריה,  השתנו הנסיבות בשתי זירות הפעולה העיקריות בהן פעל כוח קדס. התמוטטות אזורי השליטה הטריטוריאלית של המדינה האסלאמית והישגיו של הנשיא אסד פתחו אומנם בפני איראן הזדמנויות חדשות להעמקת השפעתה בסוריה ובעיראק, אולם גם הציבו מכשולים וקשיים חדשים בפני איראן במאמציה לבסס את השפעתה. בתוך כך, ההישגים הצבאיים של הכוחות הסורים, בסיוע רוסי, ששיאם בכיבושה מחדש של חלב בשלהי 2016, אפשרו לאיראן לשוב ולהסתמך בעיקר על לוחמי חזבאללה ועל המיליציות השיעיות הזרות שבחסותה ולדלל באופן משמעותי את הכוחות האיראנים המוצבים בסוריה.
• גם אם נראה שמחליפו של סלימאני, קאא’ני, מתקשה לשמר ולתחזק את הרשת, שטווה סלימאני בעשור האחרון מול הארגונים והמיליציות הפועלים בחסות משמרות המהפכה ובתמיכתה, יש לזכור שבשונה מקודמו, הוא אינו נדרש עוד לנהל מערכה צבאית רחבה. יתר על כן, נראה כי בהנהגתו חוזר כוח קדס לדפוסי פעולה, שאפיינו אותו בעבר ככוח מצומצם ואיכותי האחראי לפעילות חשאית, בעיקר באמצעות בעלי בריתה וארגונים שליחים הפועלים תחת “מטריה איראנית” ושליטה איראנית. כל זאת, לשם מימוש היעדים האסטרטגיים של איראן, ובראשם סילוק הכוחות האמריקאים מהאזור, שימור והעמקת ההשפעה האיראנית בסוריה ובעיראק והמשך הצטיידות חזבאללה.
• ביטוי לשינוי מאפייני פעילות הכוח ניתן למצוא בכתבה, שפרסם אתר חדשות איראני ביוני 2020. בכתבה נכתב, כי בשונה מקודמו, מעדיף קאא’ני פעילות חשאית על פני פעילות גלויה, אך ממשיך לקדם את יעדי העל האיראנים בזירות השונות, בראשן עיראק, שבה מקדם קאא’ני פעילות מדינית חשאית למחצה במטרה להביא לקביעת מועד לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. בסיכום הכתבה נכתב, כי כוח קדס תחת פיקודו של קאא’ני נכנס לשלב חדש המתאפיין בפעילות חשאית יותר מאשר בעבר, מה שמשפר את יכולותיו אל מול אויבי איראן באזור (ג’האן ניוז, 20 ביוני 2020).
• גם החוקר והסופר אראש עזיזי, שפרסם לאחרונה ביוגרפיה של קאסם סלימאני, התייחס לשינוי במאפייני פעילותו של כוח קדס תחת פיקודו של קאא’ני. עזיזי ציין, כי קאא’ני נאלץ להתמודד בשנה האחרונה עם קשיים רבים וכי הוא נעדר את הכריזמה של קודמו, אף כי שיפר מאוד את שליטתו בשפה הערבית. לטענת עזיזי, הנהגת כוח קדס בפיקודו של קאא’ני עוברת למלא בעיקר תפקיד של תיאום תוך ביזור חלק מסמכויות מפקד הכוח לידי הנהגת חזבאללה ומנהיגי המיליציות השיעיות העיראקיות והמשך ארגון הסיוע האיראני הניתן להם. זאת, בשונה מסלימאני, ששימש כרמטכ”ל של צבא על-לאומי, שפעל במספר חזיתות. שינוי זה במאפייני פעילותו של כוח קדס תואם את הערכתנו מפברואר 2020, בה נכתב כי ביזור חלק מסמכויות כוח קדס לשלוחים איראנים מקומיים (תוך שימור תלותם בטהראן) ופעילות בחתימה נמוכה עשויים לשרת טוב יותר את היעדים האיראנים במרחב הערבי בעת הנוכחית^[3] .

^[1] להרחבה בנוגע לקשיים הניצבים בפני איראן בעיראק, ראה פרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור: "איראן ניצבת בפני אתגרים גוברים בעיראק אך היא נחושה לקדם את האינטרסים החיוניים שלה", 9 ביולי 2020. ↑
^[2] להרחבה בנוגע להשפעת הקורונה על מדיניותה האזורית של איראן, ראה פרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור: "איראן חוזרת לשגרת הפעילות האזורית לקידום האינטרסים האסטרטגיים שלה, כשברקע משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית", 4 במאי 2020. ↑
^[3] ראה הערכה זו בפרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור: "הריגת קאסם סלימאני מהווה מכה קשה עבור איראן, אך עשויה לשמש הזדמנות לבחינה מחודשת של דפוסי הפעילות האיראנית באזור", 16 בפברואר 2020. ↑

מאמרים נוספים בתחום