שימוש ברשתות החברתיות בקרב הציבור הפלסטיני – נתונים ותובנות

 עיקרים

• חברת IPOKE, חברה פלסטינית מעזה אשר עוסקת בעיקר בתחום השיווק הדיגיטלי, ומחקרי רשת, פרסמה זו השנה השביעית דו”ח שנתי אודות “המציאות הדיגיטלית בשטחי פלסטין”. הדו”ח, שמתייחס לשנת 2022, בוחן את הרגלי הצריכה של הציבור הפלסטיני ברשתות החברתיות על פי פילוחים שונים כגון גיל, מקום מגורים, מגדר, זמני פעילות ברשת ועוד. המידע מתייחס בעיקר לפלסטינים ביהודה, שומרון ורצועת עזה לעיתים הוא גם מתייחס לערביי ישראל (דו”ח חברת IPOKE לשנת 2022, אתר חברת IPOKE 1 בינואר 2023).^[1].
• על פי החברה, ניתוח המידע החל בתחילת 2022 והסתיים ב-25 בדצמבר 2022. המידע בדו”ח הוא שילוב של מידע כמותי שהתקבל משאלונים שהופצו על ידי החברה כדי לעמוד על התנהגות חברתית ומידע איכותני שהתקבל מניתוח המידע ומאיסוף ידני של נתונים מפלטפורמות כמו לינקדין, טלגרם, ווטסאפ שאין להן פלטפורמות ניתוח משלהן. כותבי המחקר מעידים כי נתקלו במספר בעיות ביניהן קושי באיסוף המידע. אחד הממצאים החשובים בדו”ח הוא העובדה שאפליקציות טיקטוק, טלגרם וואטצאפ הפכו לפופולריות ביותר והשימוש בהן רווח מאד בקרב הדור הצעיר הפלסטיני והחברה הפלסטינית. כמו כן בפעם הראשונה מזה שני עשורים אפליקציית טיקטוק גברה על גוגל כמנוע חיפוש במיוחד בקרב הדור הצעיר. עוד עלה מדו”ח החברה כי אחוז השימוש בפלטפורמות השונות הוא כמעט שווה בין נשים וגברים וכי ישנן אף ישנן מספר אפליקציות בהן בגילאים מסוימים עולה שימוש הנשים על זו של הגברים.

• החברה, שלא חושפת פרטים רבים אודותיה ולא ברור מיהו קהל היעד אליו היא פונה במחקריה, ממליצה לעשות שימוש בממצאי הדו”ח לשיווק הסוגיה הפלסטינית בזירה הבינלאומית.
• 42.2% מהנשאלים ציינו שהרשתות החברתיות הן הגורם המשפיע ביותר על גיוס הציבור לטובת סוגיות לאומיות בזירת הפנים ושיפור הדימוי הלאומי בזירת החוץ, רק 12.7% ציינו את כלי התקשורת הרשמיים כגורם המשפיע.
• על רקע ממצאים אלה יש לשים לב לאפליקציות הפופולאריות ולתכניהן ולמידת ההשפעה שיש להן על הציבור הפלסטיני ובעיקר על בני הדור הצעיר:
• טיק טוק: בה עושים שימוש נרחב ילדים ובני נוער. בהקשר זה יוזכר כי לאחרונה בוצעו פיגועים על ידי ילדים בני 14-13, שככל הנראה הושפעו מההסתה הבאה לידי ביטוי בעיקר ברשתות החברתיות.^[2] כמו כן משתמשות בטיקטוק ההתארגנויות השונות בערי יהודה ושומרון בעת עימותים עם צה”ל, להעברת מסרים בין הפעילים ולהעברת דיווחים חיים מהשטח.
• טלגרם: המשמשת גילאים מבוגרים יותר וכפלטפורמה להעברת מידע ומסרים בקרב התארגנויות הטרור דוגמת גדוד ג’נין והתארגנות “גוב האריות”, כמו גם מסרים לציבור דוגמת סרטונים הקוראים לבצע פיגועים ואף מדגימים כיצד לבצע אותם.
• וואצאפ: המשמשת לשם תקשורת שוטפת, מידע ויזואלי ולהעברת מסרים, כולל “מבצעיים”.

ממצאי הדו”ח

כללי

• הדו”ח שהתפרסם ב-1 בינואר 2023, בדק , לדבריו, שבעה מיליון פלסטינים ביהודה, שומרון רצועת עזה ומעט מערביי ישראל. מדובר על 5.5 מיליון משתמשים באינטרנט בכל המכשירים. על פי חברת התקשורת הפלסטינית מנויים לטלפונים ניידים כ-4.4 מיליון (שלושה מיליון חברת ג’אול, 1.44 מיליון רשת Ooredoo).
• 65.7% מהציבור עושים שימוש ברשתות חברתיות. בין המשתמשים ברשתות החברתיות 48.6% נשים ו-51.4% גברים. השימוש הוא על פי החלוקה הבאה 92% עושים שימוש בפייסבוק ,90% בווטסאפ, 81% ביוטיוב 67%, באינסטרגם ,38% בטיקטוק 37%, בטלגרם, 26% בטוויטר 17% בלינקדין. 80.7% עושים שימוש בחדרי צ’ט (צ’טים קוליים).
• כמעט בכל קבוצת גיל השימוש של נשים וגברים דומה, עם יתרון קטן לגברים בחלק מקבוצות הגיל, ולנשים בחלק אחר. השימוש ברשתות החברתיות בכלל יורד ככל שגיל המשתמש מבוגר יותר. שעות הגלישה הפופולאריות ביותר הן בין 1900-1700.

• במענה לשאלה מה הגורמים המניעים להשתמש באתרי הרשתות החברתיות, שתי התשובות שזכו לרוב היו: התעדכנות בחדשות והצורך ביצירת קשר עם משפחה וחברים. 42.2% ציינו שהרשתות החברתיות הן הגורם המשפיע ביותר על גיוס הציבור לטובת סוגיות לאומיות בזירת הפנים ושיפור הדימוי הלאומי בזירת החוץ, רק 12.7% ציינו את כלי התקשורת הרשמיים כגורם המשפיע.

הרשתות החברתיות

טיק טוק

• אפלקיציית הטיקטוק נחשבת למועדפת ביותר בחברה הפלסטינית לאחר מגפת הקורונה, ושיעור המשתמשים בה עומד על 38.2%. בפלטפורמה זו משתמשות בעיקר קבוצות הגיל הצעירות בציבור הפלסטיני שיעור המשתמשים בגילאי 24-18 מגיע ל-48% מכלל המשתמשים. מבין המשתמשים 47.5% גברים ו-52.5% נשים. מספרים אלה תואמים את נתוני גוגל לפיהם כ-40% מבני הדור הצעיר (דור ה-Z) ^[3] מעדיפים להשתמש בטיקטוק ובאינסטגרם .
• על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית לדור ה-Z הפלסטיני משתייכים מי שנמנים עם קבוצת הגיל 29-15 המונים כמיליון וחצי בני אדם, 897,000 ביהודה שומרון ומזרח ירושלים ו-601,000 ברצועת עזה. לדברי כותבי הדו”ח, פלטפורמת הטיק טוק זכתה לפופולריות בקרב הפלסטינים והוכח כי ביכולתה לגרום לשינוי בהלך הרוח ובזכות זאת הצטרפו אליה תומכים רבים.
• השימוש בטיקטוק בציבור הפלסטיני על פי חלוקת גילאים:
  • 24-18 – 77%
  • 34-25 – 21%
  • 35+ – 2%
• בפעם הראשונה מזה שני עשורים אפליקציית טיקטוק גברה על גוגל כמנוע חיפוש שמשמש במיוחד את הדור הצעיר. הדור הצעיר משתמש באפליקציה זו משום שזו אפליקציה פשוטה והדרך הקצרה ביותר להשגת פרסום, שאינה מצריכה מאמץ רב. אין צורך להירשם ליישום כדי להיכנס אליו והילדים יכולים להיכנס אליו בקלות. בטיקטוק אפשר לעשות הכל כולל צילום סרטוני וידאו ולהשיג מיליוני צפיות. דו”ח החברה מדגיש שיחד עם זאת עם זאת, יש בטיקטוק גם צדדים שליליים העלולים להשפיע על בני הדור הצעיר מכיוון שזו אפליקציה פתוחה בפני כל העולם וניתן לצפות בה ולהציג בה תכנים שונים כולל תכנים מיניים ותכנים אלימים. לפי IPOKE ניכר שימוש רב בטיקטוק בקרב ההתארגנויות השונות בערי יהודה ושומרון ובמיוחד “גוב האריות” משום שהאפליקציה לא נשלטת ומפוקחת ע”י גורמים אמריקאים (הנוהגים לפקח על התכנים). פעילי “גוב האריות” מנצלים יישום זה כדי להעביר את הנרטיב הפלסטיני לדור הצעיר וכדי לרכוש תומכים ואוהדים לסוגיה הפלסטינית.
• לאור נתונים אלה, מציינת חברתIPOKE כי היא רואה חשיבות ברשתות החברתיות והשימוש בהן כאמצעי להפצת רעיונות בכל התחומים. לדבריהם, אמצעים אלה יכולים ללא ספק לסייע להפצת הסוגיה הפלסטינית ולהשגת תמיכה בה וכן גם כדי לגדל דור ער ומודע לזכויותיו.
• להלן רשימת האשטגים פלסטינים ומספר הצפיות בהם:
  • פלסטין בירת אלקדס 97.5 מיליארד
  • פלסטין 95.4 מיליארד
  • שרין אבו עאקלה 175.3 מיליון
  • גוב האריות 63.1 מיליון
  • התנגדות 58.2 מיליון
  • גדוד ג’נין 10.7 מיליון
  • ג’נין 3.4 מיליארד צפיות כאשר 77% מהם גילאי 34-25 21% 24-18 ו-2% גילאי 35 ומעלה.
  • נאבלס (שכם) 2.4 מיליארד 76% בגילאי 34-25 , 22% בגילאי 24-18 ו-2% בגילאי 35 ומעלה.

דוגמאות לתכני הסתה והתססה המופצים בטיקטוק

טלגרם

• בעת האחרונה ניכר מעבר קולקטיבי של הפלסטינים מוואטסאפ לאפליקציית טלגרם רבים מתושבי יהודה שומרון ורצועת עזה עברו לפלטפורמה זו. המעבר התרחש בשל מספר סיבות ביניהן ההגבלות שהוטלו על התכנים הפלסטינים בפלטפורמות אחרות, בעיות טכניות ובעיות ביטחון מידע הקיימת ביישומי חברת Meta.
• מספר המשתמשים בטלגרם בחברה הפלסטינית עומד כיום על כ-37.3% מכלל משתמשי האינטרנט. הטלגרם נהנה מייחודיות של אבטחה והוא קשה לפריצה. הטלגרם גם לא מציב למשתמש מגבלה של תכנים ואינו מצנזר אותם. זאת ועוד, שולח ההודעות יכול לקצוב זמן להודעה ולהורות על השמדתה לאחר פרק זמן. מעל ל-80% מהמשתמשים סבורים כי אפליקציית הטלגרם מספקת אבטחה וסודיות בשליחת הודעות. לאור זאת, ממליצה חברת IPOKE לעשות שימוש בערוצי הטלגרם לפרסום הנרטיב הפלסטיני ברחבי העולם.
• אפליקציות טלגרם בולטות:
  • Gaza Now : כ-343 אלף עוקבים.
  • Jenin Al-Qasam: כ-296 אלף עוקבים
  • “גוב האריות”: כ-234 אלף עוקבים
  • רשת QUDSN (המתנגד לרשות) : כ-215 אלף עוקבים.
• בשל יתרונות אלה ובעקבות השימוש הנפוץ באפליקציה מצאנו מספר דוגמאות בה נעשה שימוש בערוץ הטלגרם לאחרונה בעיקר על ידי הארגונים והתארגנויות טרור ביהודה ושומרון.
  • במרץ 2023 טענו כלי תקשורת המזוהים עם חמאס כי גדוד עקבת ג’בר של עז אדין אלקסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) הפועל במחנה הפליטים עקבת אלג’בר הסמוך ליריחו, הוא זה שהתעמת עם חיילי צה”ל שנכנסו למחנה הפליטים. הגדוד פרסם כרוז בעניין ואף הקים ערוץ טלגרם ייעודי לפעילותו (1 במרץ 2023).
  • בכלי הקשורת הפלסטינים דווח שלאחר דיווחים על סגירת חשבונות התארגנות “גוב האריות” בטיק טוק ובאינסטגרם, בעקבות פנייה של גורמים רשמיים בישראל להנהלת האפליקציות, חלה עלייה בפופולריות של ההתארגנות בטלגרם ותוך כ- 36 שעות זינק מספר החברים בו מכ- 60 אלף ל- 110 אלף.
  • הטלגרם משמש כערוץ תקשורת חשוב של ההתארגנויות השונות המתעמתות עם כוחות ביטחון ישראלים. באמצעות הטלגרם מועבר מידע בין פעילים המתפרסים בלילות ברחובות ובסמטאות הערים ומחנות הפליטים. הפעילים מתקשרים בינם לבין עצמם באמצעות שיחות מוצפנות בערוץ. לדברי אחד מפעילי גדוד ג’נין, הטלגרם הוא אמצעי בטוח יחסית וכאשר מתפתחות בעיות וכאשר נדרש לדווח על התקדמות כוחות ביטחון ישראלים, תתקבל הודעה בטלגרם. הלוחמים גם מעבירים מידע באמצעות טלגרם אודות מכוניות לא מוכרות המסתובבות באזור ועל זרים הנכנסים לתחומי המחנה (פרנס24, 13 באפריל 2022).
  • בכלי תקשורת מקוונים המזוהים עם חמאס פורסם לאחרונה סרטון הקורא לבצע ״פיגועי נקמה״ נגד אזרחים יהודים וישראלים במקומות ציבוריים. בסרטון מתועד מי שמכונה ״הזאב הבודד הבא״, כשהוא הולך ״לתומו״ ברחוב ולפתע רוצח אזרחים ישראלים ויהודים (המזוהים בסממנים אנטישמיים דוגמת חבישת כיפה) באמצעות אקדח וסכין בדקירות ובשיסוף גרונות. הסרטון מלווה בהנחיות לביצוע הנקמה והוא הועלה תחילה בערוץ טלגרם שנפתח, ככל הנראה, במיוחד עבורו, ואולם בתוך זמן קצר הוא פורסם במספר כלי תקשורת רשמיים של חמאס בטענה לכאורה שהוא ״הופץ ברשת״.. קישור לסרטון פורסם, בין היתר, בערוץ הטלגרם של רשת אלאקצא של חמאס.
  • אלרסאלה, ביטאון חמאס, פרסם לאחרונה בערוץ הטלגרם שלו לפחות שני סרטונים המסבירים ומדגימים כיצד לבצע בצורה “מוצלחת” פיגועים. סרטון אחד דיבר על פיגועי דקירה (ראו לעיל) והשני סרטון המדריך כיצד לבצע פיגועי ירי . הסרטונים זכו לתהודה רבה ולתפוצה נרחבת.

    
תמונות מסרטוני הדרכה שהופצו בטלגרם

וואטסאפ

• אפליקציית הוואטסאפ נחשבת לאפליקצית העברת המסרים מיידים המועדפת ביותר בקרב הפלסטינים. כ-91% מהפלסטינים ביהודה ושומרון, רצועת עזה ובקרב ערביי ישראל משתמשים בה. מבין המשתמשים 63% נשים ו-36% גברים. הפלטפורמה פופולרית בעיקר בקרב בני 35-18 הוואטסאפ הוא אחד היישומים המפורסמים והשמישים ביותר המאפשרת למשתמשים בה לנהל שיחה יחידה או שיחה משותפת. היישום אינו כרוך בתשלום וניתן להשתמש בו בשיתוף של תמונות, קבצי קול, סרטוני וידאו, מיקום ישיר, כמו גם כערוץ להעברת הודעות דחופות .

פייסבוק

• אחת הפלטפורמות המובילות בחברה הפלסטינית למרות שחל פיקוח הדוק על התכנים שלה. שיעור הגולשים בפייסבוק עומד על 92.9% מקרב כלל גולשי האינטרנט (המספר כולל גם חלק מערביי ישראל). 51.4% מהגולשים הם גברים ו-48.6% נשים. 70% מהגולשים הם אקדמאים, 26% בעלי השכלה תיכונית. 72.9% משתמשים במסנג’ר. במסנג’ר אפליקציית המסרים של פייסבוק משתמשות יותר נשים (53.2% ) מגברים ( 46.8%). הגיל בו מספר הגולשים הגבוה ביותר הוא 35-18. עמודי הפייסבוק הפופולאריים הבולטים הם בעיקר עמודי חדשות רדיו וטלוויזיה .

טוויטר

• בפלטפורמה זו משתמשים 26.41% מכלל משתמשי האינטרנט . הדו”ח מצביע על כך שזהו נתון המעיד על עלייה בשימוש בטוויטר בקרב הצעירים הפלסטינים במיוחד לאור הקמפיינים למאבק בתכנים הפלסטינים בפלטפורמות אחרות. מבין הגולשים 67% נשים ו-33% גברים. קבוצות הגיל בהן השימוש הנרחב ביותר הן גילאי 24-18 (53%) ו-34-25 (35%). בבחינת החשבונות הבולטים עולה כי חשבונות אתרי חדשות בטוויטר הם פחות פופולאריים.

אינסטגרם

• זוהי פלטפורמה מובילה בחברה הפלסטינית לצרכי סחר אלקטרוני. 67.5% מכלל משתמשי האינטרנט עושים שימוש באינסטגרם והוא אחד המועדפים על הפלסטינים. הנשים מובילות בשימוש בו (52.5% ) לעומת הגברים (47.5% ). קבוצת הגיל העושות שימוש נרחב בפלטפורמה הן גילאי 24-18 ו-35-25.

יוטיוב

• ממלא תפקיד חשוב בפעולות החיפוש הכללי ובפעולות הקשורות להוראה ולימוד. שיעור הגולשים והמנויים עומד על 81.8% (כולל בקרב ערביי ישראל). מעיון בערוצים הפופולאריים ביותר בקרב המשתמשים עולים ערוצי ילדים רבים.

חברת IPOKE

• חברת IPOKE נוסדה בשנת 2016 במטרה לספק מחקרי שוק בתחום הפלסטיני ועם הזמן התרחבה והחלה לפעול גם בתחום ייעוץ וביצוע פרויקטים. החברה מציעה מגוון שירותים בתחום השיווק ברשת האינטרנט, ניהול מוצרים, פיתוח ועיצוב אתרי אינטרנט, קידום עסקים, מחקרים ושיווק טלפוני (אתר IPOKE בערבית, 21 בפברואר 2023).
• החברה פועלת מעזה, מעסיקה כעשרה עובדים (עפ”י אתר הלינקדין שלה). באתר הרשמי של החברה לא מצוין מקום מושבה למעט אזכור כי היא מ”פלסטין”. הטלפון שניתן ליצור עמה קשר הינו טלפון נייד של חברת הסלולר הפלסטינית ג’ואל ומספרו 0598478299 (ולא מספר טלפון קווי המאפשר לזהות את מיקומה), כתובת מייל ליצירת קשר היא – info@ipoke.co (אתר IPOKE, 21 בפברואר 2023). הגישה ל-IP של החברה חסומה ככל הנראה מטעמי אבטחה. אתר החברה מתפרסם בערבית בלבד ולא מוזכרים בו שמות מנהלי החברה ועובדיה.

^[1] https://ipoke.co/report/SocialMediaOnPalestine2022.pdf?fbclid=IwAR1vWnouhYUUWJfO_BYz3hibeKRrdqjVB6f7fXH3PjRXXPODJwqlY0qbREs ↑
^[2] ראו פרסום מרכז המידע מ-20 בפברואר 2023:" ילדים בשירות הטרור: תופעה העלולה להתרחב עקב המתיחות הביטחונית, ההסתה ברשתות החברתיות ותגובות הציבור האוהדות"
^[3] לרוב הכוונה לאלו שנולדו מסוף שנות התשעים (מ-1996 עד 2002) ועד תום העשור השני של המאה ה-21. זהו דור דיגיטלי שלא חווה את החיים לפני עידן האינטרנט והדור הראשון שבו הטכנולוגיה נגישה בגיל צעיר מאד.  ↑

מאמרים נוספים בתחום