רכס עלי אלטאהר כאתגר לפירוק תשתיות חזבאללה ולקידום הסכם המסגרת

דרור דורון

עיקרים

• רכס עלי אלטאהר, אשר שוכן מצפון לנהר הליטאני, הוא בעל חשיבות אסטרטגית בשל שליטתו בתצפית ובאש על מרחב אלנבטיה ומיקומו על הציר שמחבר בין דרום לבנון לבין אזור החוף והבקעא המערבי. לפי ההערכות בישראל ובלבנון, הרכס מהווה מפקדה מרכזית של חזבאללה עם רשת מנהרות תת-קרקעיות שככל הנראה מכילות עשרות לוחמים של הארגון ואמצעי לחימה מתקדמים, וייתכן שיש בו גם נוכחות של קצינים ופעילים איראנים.
• מאז יוני 2026, מתמקדת פעילות צה”ל במאמץ להשיג שליטה מלאה על הרכס האסטרטגי, אשר נמצא בתחום המרחב הביטחוני הישראלי בדרום לבנון, באמצעות סיכול מחבלים והרס תשתיות. לפחות חמישה לוחמי צה”ל נהרגו וקרוב לעשרים נפצעו בתקיפות של רחפני נפץ ובהיתקלויות עם מחבלי חזבאללה.
• במאמץ לעצור את התקיפות הישראליות ולקדם את יישום הסכם המסגרת מיוני 2026, נשיא לבנון עון הציע את פינוי מחבלי חזבאללה מרכס עלי אלטאהר וכניסת כוחות צבא לבנון למרחב האסטרטגי. היוזמה זכתה לתמיכה אמריקאית ולתמיכת יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, מנהיג אמל ובעל בריתו של חזבאללה, אולם בצבא לבנון הסתייגו מהרעיון.
• בחזבאללה הבהירו כי אין להם כוונה לסגת מרצונם מרכס עלי אלטאהר וכי הם מנהלים “התנגדות” מול צה”ל כדי למנוע את השתלטותו על המרחב. בארגון הבהירו כי קבלת ההצעה של הנשיא עון תגרום לישראל לדרוש פינוי של אתרים חשובים אחרים של “ההתנגדות”, גם מצפון לנהר הליטאני, בניגוד להחלטה 1701.
• להערכת מכון עמית, המצב ברכס עלי אלטאהר מציב בפני חזבאללה שני אתגרים משמעותיים: במישור הצבאי, אובדן השליטה ברכס יוביל לפגיעה קשה ביכולת הארגון לנהל את מערכיו הצבאיים בדרום לבנון והוא עלול לפתוח בפני צה״ל יכולות להרחיב את מהלכיו לפירוק תשתיות הארגון בשאר חלקי לבנון, בדגש על מרחב הבקעא המערבי. לצד זאת, במישור המדיני, מיקום האתר מצפון לליטאני חורג מנכונותו העקרונית של חזבאללה להעביר לידי צבא לבנון את התשתיות הצבאיות שלו בדרום לבנון במסגרת יישום החלטה 1701. בשל כך, כל החלטה לגבי רכס עלי אלטאהר תהווה תקדים שעלול, בראיית הארגון, להיות מיושם גם לגבי נכסיו הצבאיים בשאר חלקי לבנון.
• לצד זאת, סוגיית השליטה ברכס עלי אלטאהר הופכת לאבן בוחן מרכזית גם באשר ליכולתה של ממשלת לבנון לעמוד בהתחייבותה לפרק את תשתיות חזבאללה במדינה. רתיעת צבא לבנון מהצורך להתעמת עם גורמי חזבאללה המחזיקים באתר, לצד החשש מתגובה איראנית ישירה נגד ישראל בשל האפשרות לפגיעה באנשי משמרות המהפכה שייתכן שנמצאים באתר או כתמיכה בחזבאללה, משקפים את עומק האתגר שמציב הנושא בזירה הפנים-לבנונית בעימות בין ישראל לחזבאללה, ובניסיון ההסדרה בין ישראל ללבנון.

החשיבות האסטרטגית של רכס עלי אלטאהר

• רכס עלי אלטאהר, המתנשא במרחב לגובה של כ-600 מטר מעל פני הים, ממוקם מצפון לנהר הליטאני ולמבצר הבופור, וצופה על אזורים נרחבים הכוללים את העיירה אלנבטיה, כפר תבנית, חבל אלתפאח וג’בל אלריחאן. מיקומו האסטרטגי מאפשר יכולת תצפית ואש על אזורים אלו, וכן שליטה על נתיבי תחבורה מרכזיים המחברים בין אזור החוף, אלנבטיה, הבקאע, צור ומרג’עיון. הרכס היה תחת שליטה ישראלית במהלך שהות צה”ל ברצועת הביטחון בשנים 1985 עד 2000, ופעל בו מוצב “דלעת” (אלג’זירה, 26 ביוני 2026; הארץ, 28 במרץ 2017). הוא גם נכלל בתחום המרחב הביטחוני שהקים צה”ל בדרום לבנון במסגרת המערכה מול חזבאללה שהחלה ב-2 במרץ 2026 (דובר צה”ל, 20 ביוני 2026).

     
מימין: רכס עלי אלטאהר וסביבתו (מפות גוגל).
משמאל: רכס עלי אלטאהר מעל כפר תבנית ואלנבטיה אלפוקא (MTV לבנון, 12 באוגוסט 2026)

• לפי צה”ל, ברכס עלי אלטאהר נמצאת תשתית תת-קרקעית אסטרטגית מרכזית של חזבאללה והאתר משמש כמפקדה הראשית של יחידת בדר של חזבאללה, אשר מנהלת את פעילות הארגון מצפון לנהר הליטאני. עוד צוין כי ההערכה שבמתחם נלכדו עשרות מחבלים של חזבאללה (תקשורת ישראלית, 20 ביוני 2026). גם פרשנים וכלי תקשורת בלבנון הצביעו על החשיבות האסטרטגית של הרכס עבור חזבאללה:
• מפקד גזרת דרום הליטאני לשעבר בצבא לבנון, תת-אלוף ח’ליל אלג’מיל, העריך “כי המתקן שימש ככל הנראה כמפקדה של יחידת בדר. הוא הסביר כי רכס עלי אלט׳אהר מורכב משלוש גבעות מקושרות: עלי אלטאהר, אלדבשה ואלטהרה. לדברי אלג׳מיל ההערכות מצביעות על כך שהאזור מכיל רשת מנהרות מקושרות המשתרעת לאורך הרמות ומתפרסות לעבר הכפרים הסובבים אותה וכי אתר בסדר גודל כזה כולל לפחות מעל מאה פעילים לתפעולו ולניהולו (אלערביה, 19 באוגוסט 2026).
• “מקור צבאי לבנוני” ציין כי האתר הצבאי שחזבאללה מחזיק מתחת לרכס הוא “עמאד 4”, מתקן תת-קרקעי לאחסון טילים מדויקים ורקטות כבדות, אשר נחשף על ידי חזבאללה בסרטון שפורסם באוגוסט 2024 ^[1] (MTV לבנון, 8 ביולי 2026).

     
מתקן “עמאד 4” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 16 באוגוסט 2024)
שאלת הנוכחות של פעילים איראנים ברכס עלי אלטאהר

• “מקורות ביטחוניים לבנוניים בדרג גבוה” ציינו כי ברשותם מידע המצביע על כך שמפקדים ופעילים קרביים וטכניים הקשורים למשמרות המהפכה האיראניים גם שוהים בתוך המרחב התת-קרקעי ברכס עלי אלטאהר. במקביל, דווח כי בידי גורמי הביטחון בלבנון קיים מידע על מאמצים איראניים לחזק את הנוכחות בשטח בדרום לבנון, ובפרט בסביבת רכס עלי אלטאהר. זאת, באמצעות תגבור נוכחותם של פעילי משמרות המהפכה, תוך העברת הפעילים לשטח לבנון תוך שימוש בדרכונים מזויפים (ארם ניוז, 19 באוגוסט 2026).
• מנגד, סגן יו”ר המועצה הפוליטית בחזבאללה, מחמוד קמאטי הדגיש כי אין כל לוחם איראני בשורות הארגון בדרום לבנון (אלמרכזיה, 24 באוגוסט 2026). גם מחלקת ההסברה של חזבאללה הכחישה דיווחים שיוחסו ל”מקור המקורב לארגון” בתקשורת הערבית, לפיהם במתחם נמצאים יותר ממאה פעילי חזבאללה ומשמרות המהפכה (Lebanon Debate ,20 באוגוסט; אלערבי אלג’דיד, 22 באוגוסט 2026).
• במקביל, דווח כי ההנהגה האיראנית הודיעה להנהגת חזבאללה כי לא תעמוד בחיבוק ידיים ותותיר אותו לבדו בעימות (אלשרק אלאוסט, 19 באוגוסט 2026). בהמשך לכך, “מקורות המקורבים לחזבאללה” צוטטו באמרם כי הארגון בונה על התערבות איראנית במקרה שישראל תנסה לכבוש את המרחב האסטרטגי (אלשרק אלאוסט, 20 באוגוסט 2026). בעקבות זאת, כלי תקשורת בלבנון העלו חשש מפני ההשלכות אם מהלך ישראלי להשתלטות על הרכס יוביל לפגיעה בקצינים ובפעילי משמרות המהפכה הנמצאים לכאורה באתר (Lebanon Files, 26 באוגוסט 2026).
• עם זאת, לאחר שבועות ארוכים, דווח כי ההערכה בצה”ל היא כי אין קצינים ופעילים איראנים שלכודים במתחם התת-קרקעי ברכס עלי אלטאהר (i24News, 29 באוגוסט 2026).

הפעילות הישראלית להשתלטות על הרכס

• החל מיוני 2026, לאחר ההשתלטות על רכס הבופור ורשת המנהרות התת-קרקעיות, התמקדה פעילות צה”ל ברכס עלי אלטאהר. הפעילות כללה תקיפות אוויריות וארטילריות במטרה, לסכל מחבלים שזוהו בשטח, למנוע בריחה של מחבלים נצורים או העברת סיוע למתחם התת-קרקעי לצד הרס תשתיות של חזבאללה. חמישה לוחמי צה”ל נהרגו ו-18 נוספים נפצעו כתוצאה מפגיעת רחפני נפץ והיתקלויות עם מחבלי חזבאללה במהלך הפעילות ברכס (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 20 ביוני-30 באוגוסט 2026).

     
תקיפות צה”ל ברכס (מימין: אלנהאר, 27 באוגוסט 2026; משמאל: MTV לבנון, 28 באוגוסט 2026)

• לפי דיווחים לבנוניים, ישראל פועלת לבידוד רכס עלי אלטאהר, תוך ניסיון מתמשך לפגיעה בצירי האספקה ולשחיקת כוחות חזבאללה הלכודים בתוך המנהרות. עוד דווח כי הפעילות הישראלית במרחב הרכס הביאה למספר רב של נפגעים מקרב פעילי חזבאללה ואנשי משמרות המהפכה (נדאא’ אלוטן, 21 באוגוסט 2026).
• להערכת פרשנים לבנונים, השתלטות ישראלית על הרכס פירושה קריסת קו ההגנה השני של חזבאללה ואובדן שארית יכולותיו הצבאיות בדרום המדינה, באופן אשר יסלול את הדרך בפני צה״ל להתקדם לעבר אקלים אלתפאח והפרדת הדרום ממערב הבקאע (סקיי ניוז בערבית, 24 באוגוסט 2026; אלנהאר, 22 באוגוסט 2026). בהקשר זה, “מקורות בצבא לבנון” מסרו כי פעולות צה״ל באזור הר חרמון, הכוללות פריצת דרכים צבאיות וחיבור מוצבים אלה באלה, מעוררת חשש כי בכוונת ישראל לפתוח ציר שיאפשר לה ללחוץ על הבקאע המערבי ולהתקרב לעומק הצבאי של חזבאללה (ארם ניוז, 25 באוגוסט 2026).
• עם זאת, על אף הלחץ הצבאי הישראלי, נראה כי לפי שעה חזבאללה מצליח לשמר את אחיזתו במרחב. לפי “מקור פרלמנטרי בכיר המקורב לגוש השיעי”, הארגון אף הצליח לבצע החלפה של כוחותיו תוך שימוש בדרכי גישה חשאיות שנותרו תחת שליטתו (אלשרק אלאוסט, 19 באוגוסט 2026).
• במקביל, “מקורות דיפלומטיים” ציינו כי ארה״ב עדיין פועלת לרסן את פעילות צה״ל ומונעת פעולה צבאית נרחבת לכיבוש כלל האתר. זאת, תוך הענקת גיבוי מדיני למהלכים המתמקדים במבצעים כירורגיים מוגבלים והמשך הכיתור של המנהרות במרחב. צוין כי ברקע עומד חשש אמריקאי כי מהלך ישראלי נרחב לכיבוש הרכס יוביל לנפגעים רבים, כולל איראנים, באופן אשר עלול להוביל לתגובה איראנית ישירה נגד ישראל ולהצתה מחודשת של מערכה אזורית כוללת (אלערביה, 19 באוגוסט 2026).

רכס עלי אלטאהר ואתגר יישום הסכם המסגרת ופירוק נשק חזבאללה

• ב-26 ביוני 2026, במסגרת המשא ומתן הישיר בין לבנון וישראל בתיווך אמריקאי, חתמו שגרירי שתי המדינות בארה”ב על הסכם מסגרת, אשר קבע את הקמתם של שני “אזורי פיילוט”, אליהם ייכנסו כוחות צבא לבנון כדי לפרק את חזבאללה ושאר הקבוצות החמושות ואת התשתיות הצבאיות כשלב ראשון לקראת נסיגה ישראלית הדרגתית מדרום לבנון. היישום החל ב-21-20 ביולי 2026, עם כניסת צבא לבנון לעיירה זוטר אלע’רביה ולכפרים פרון, צריפא וזוטר אלע’רביה, וזאת תחת הפיקוח של קבוצת התיאום הצבאית ללבנון בהובלת פיקוד המרכז של צבא ארה”ב.^[2]
• “מקורות לבנוניים” מסרו כי במהלך הסבב השביעי של המשא ומתן הישיר שהתקיים ברומא בין 6-4 באוגוסט 2026, דרשה המשלחת הלבנונית להרחיב את “אזורי הפיילוט” גם לאלח’יאם, בנת ג’ביל וזוטר אלשרקיה. עם זאת, דווח כי ישראל התנתה את הרחבת תוכנית “אזורי הפיילוט” בפירוק התשתיות הצבאיות של חזבאללה במרחב רכס עלי אלטאהר (תקשורת לבנונית וערבית, 8-5 באוגוסט 2026).
• בניסיון לפתור את המבוי הסתום, הציע נשיא לבנון, ג’וזף עון, כי פעילי חזבאללה ייסוגו מהרכס וכוחות צבא לבנון ייכנסו למרחב. לפי הדיווח, עון עדכן בנושא את יו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, בעל בריתו של חזבאללה, וגם שוחח על כך עם נציגי הממשל האמריקאי (אלערבי אלג’דיד, 24 באוגוסט 2026). גם נביה ברי הביע עניין בהצלחת “אזורי הפיילוט” ובפתרון סוגיית עלי אלטאהר באמצעות העברתו לאחריות צבא לבנון (סוכנות הידיעות הלבנונית, 19 באוגוסט 2026).
• מנגד, דווח כי צבא לבנון דחה את רעיון קבלת המתקן, והעביר לנשיא עון את הסתייגויותיו ממהלך כזה. צוין כי הצבא הדגיש את הצורך לקבל ערבויות אמריקאיות אשר יבטיחו כי צה״ל לא יבקש להיכנס למתקן בטענה שעליו לאמת את פירוק התשתיות הצבאיות בו (אלערביה, 19 באוגוסט 2026; אללואא’, 24 באוגוסט 2026).
• בהקשר זה, דווח כי ארה”ב פועלת לגיבוש פתרון דיפלומטי למחלוקת סביב רכס עלי אלטאהר, במסגרתו תועבר השליטה במרחב לצבא לבנון ויינתנו ערבויות לכך שישראל לא תשוב לדרוש שליטה במקום, וזאת במטרה להפיג את החששות הלבנוניים. השגריר האמריקאי בלבנון, מישל עיסא, חידד את ההתניה האמריקאית בין התקדמות במסלול המדיני לבין פירוק נשק חזבאללה, ואמר כי “אם חזבאללה ימסור את נשקו – המלחמה תסתיים” (אלשרק אלאוסט ואלג’מהוריה, 20 באוגוסט 2026; אללואא’, 21 באוגוסט 2026; אלנהאר ואללואא’, 24 באוגוסט 2026).
• גם בחזבאללה המשיכו להביע התנגדות נחרצת לכל אפשרות של נסיגה מרכס עלי אלטאהר. ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נטען כי עון הציג כבר ביולי 2026 בפני חזבאללה את התוכנית לפינוי הרכס וטען כי זה יכול למנוע מישראל להמשיך בפעילות הצבאית באזור. עם זאת, בארגון הבהירו לנשיא הלבנוני כי הם דוחים על הסף את ההצעה מתוך הבנה כי לא מדובר בגורלו של מוצב צבאי יחיד, אלא בקביעת משוואה לגבי כל השטח הלבנוני. לפי הדיווח, גם לאחר שההצעה עלתה מחדש בתמיכה אמריקאית, המשיכו בחזבאללה להחזיק בעמדה כי הרכס לא ייפול באמצעות “כניעה”, אלא רק אחרי “קרב והתנגדות”, וכי נסיגה מרצון ללא ערבויות רק תעודד את ישראל להמשיך בפעילותה. כמו כן, עמדת חזבאללה היא כי אם ההצעה לגבי רכס עלי אלטאהר תתקבל, היא תגרום לישראל לדרוש פינוי של אתרים נוספים של “ההתנגדות”, כדוגמת אקלים אלתפאח ומערב הבקעא ואף אזורים אחרים בדרום לבנון ובבקעא (אלאח’באר, 29 באוגוסט 2026).
• סגן יו”ר המועצה הפוליטית בחזבאללה, מחמוד קמאטי, ציין כי עמדת הארגון ביחס לרכס היא ”עמידה איתנה והתנגדות” (אלמנאר, אלנשרה, אלערבי אלג’דיד, 24-22 באוגוסט 2026). עם זאת, הוא הבהיר כי הארגון החליט לתת הזדמנות למסלול המדיני במטרה להגיע לנסיגה ישראלית, תוך שהדגיש כי כל ניסיון ישראלי חדש להתקדמות צבאית ייתקל בעמדה תקיפה (אלמרכזיה, 24 באוגוסט 2026).
• על רקע זה, העריכו פרשנים לבנונים כי נראה שמבחינת חזבאללה השאלה אינה רק עצם ההחזקה ברכס, אלא היכולת להציב גבול להתקדמות ישראלית נוספת ולשמר חופש פעולה מצפון לליטאני, גם במחיר של חיכוך מבצעי מוגבל (אלג’מהוריה, 19 באוגוסט 2026; אלנשרה, אלערבי אלג’דיד, 22 באוגוסט 2026). העיתונאי והפרשן המקורב לחזבאללה, עמאד מרמל, פסל על הסף את האפשרות כי הארגון ייסוג מרצונו מהרכס, שכן מהלך כזה ישמש כתקדים מסוכן מבחינת הארגון, אשר ישראל תשאף לחזור עליו באזורים אחרים. מעבר לכך, הוא הדגיש כי האזור נמצא מצפון לנהר הליטאני, ולפיכך חורג מההבנות הקשורות לסעיפי החלטת מועצת הביטחון 1701, המתייחסת אך ורק לדרום הליטאני (אלג’מהוריה, 25 באוגוסט 2026).
• בהקשר זה, “מקורבים לחזבאללה” הדגישו כי הארגון נכון להעביר את תשתיותיו לידי צבא לבנון, אך ורק במרחב שמדרום לנהר הליטאני, במסגרת יישום החלטה 1701. מנגד, כל שיח לגבי תשתיות הארגון שמצפון לנהר חייב להיות במסגרת דיאלוג פנים-לבנוני וחלק ממדיניות הארגון לבסס הסכמה לאומית רחבה על אסטרטגיית הביטחון הלאומי (אלערבי אלג’דיד, 24 באוגוסט 2026).
• למרות העמדות הנוקשות מצד חזבאללה וההצהרות על חוסר נכונות לוותר על המרחב האסטרטגי, “גורמים המקורבים לחזבאללה” מסרו כי בארגון התקיים שיח אודות האפשרות לפינוי לוחמיו מרכס עלי אלטאהר ופיצוץ מוצביו במרחב. זאת, כצעד של מוצא אחרון ואימוץ “בחירה קשה” כדי לא לאפשר לישראל לחשוף את אמצעי הלחימה והיכולות שהחזיק הארגון ברכס (אלנהאר, 22 באוגוסט 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-22 באוגוסט 2024: "סרטון חזבאללה על המתקן התת-קרקעי עמאד 4 – תגובות ומשמעויות".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-29 ביוני 2026: "הסכם המסגרת בין לבנון לבין ישראל: תובנות ותגובות"; מחקר של מכון עמית מ-28 באוגוסט 2026: "נוכחות חזבאללה באזורי הפיילוט במסווה של ארגונים אזרחיים".

מאמרים נוספים בתחום