דליה קורן ואלעד דרורי
עיקרים
- חזבאללה וחמאס הם שניים מהארגונים המרכזיים של “ציר ההתנגדות” שאיראן טיפחה במשך שנים ברחבי המזרח התיכון באמצעות העברות כספים, אמצעי לחימה וידע לצורך קידום האידאולוגיה והאינטרסים הלאומיים שלה.
- בחירת יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה בשנת 2017 הובילה להידוק שיתוף הפעולה בין חמאס לבין חזבאללה אחרי שנים של מתיחות בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. אלסנואר ראה את חזבאללה לא רק כמודל לחיקוי במאבק נגד ישראל, אלא גם גורם מתווך בקשר עם איראן ואמצעי להפיכת חמאס לחלק בלתי נפרד מברית אזורית ועל כן פעל להקים עמו שותפות אסטרטגית, תוך שימוש במוטיב הדתי של הגנה על אלאקצא.
- מערכת “סיף אלקדס” (השם של חמאס למבצע “שומר החומות” במאי 2021) סיפקה את ההזדמנות הראשונה ליישום שיתוף הפעולה האסטרטגי בין חמאס לבין חזבאללה במסגרת מערכה רב-זירתית. מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה”ל ברצועת עזה[1] כללו פרטים על התיאום בין הצדדים במסגרת חדר מבצעים משותף שפעל לאורך כל המערכה עם העברת מידע מודיעיני בזמן אמת לצד אישור של חזבאללה לחמאס לשגר רקטות משטח לבנון.
- תחושת ההישג והניצחון של הנהגת חמאס לאחר מערכת “סיף אלקדס” הובילה את אלסנואר ומחמד אלצ’יף לקדם תוכניות למערכה צבאית רב-זירתית שתיישם את חזון “חיסול ישראל”. מסמכי שלל של חמאס הראו כיצד ניסו בכירי התנועה לשכנע את מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, להשתתף במערכה, גם אם באופן חלקי, בעוד שנצראללה הפגין עמדה זהירה עד שהביע נכונות לשתף פעולה במערכה.
- החלטת חמאס לפתוח במתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 הפתיעה את נצראללה, שנדרש להחליט במהירות כיצד להיענות לקריאת הנהגת חזבאללה לסייע במלחמה החדשה. חזבאללה נכנס למערכה יממה מאוחר יותר תחת הכותרת “תמיכה ברצועת עזה” וניהל לחימה מבוקרת המבוססת על “משוואת הרתעה” שתואמת את האינטרסים של הארגון עד ההסלמה בספטמבר 2024. ההתנהלות הזהירה והמוגבלת של חזבאללה עוררה תחילה ביקורת בקרב הנהגת חמאס, אולם בהמשך שיבחו בתנועה את “ההקרבה” של חזבאללה.
- מסמכי השלל של חמאס מאירים את ההבנה בקרב הנהגת חמאס כי מעורבות חזבאללה תהווה מכפיל כוח בכל מערכה מול ישראל, בין אם בשיתוף פעולה מודיעיני או בפעילות מוגבלת שתרתק את כוחות צה”ל בגבול הצפון ובכך תקל על הלחימה ברצועת עזה ובזירות נוספות ובין אם במעורבות מלאה שתוכל לסייע ביישום החזון של “השמדת ישראל”. עם זאת, ההחלטה של אלסנואר ואלצ’יף לפתוח במערכה מבלי שעדכנו מראש את חזבאללה העידה על הבנתם כי לארגון יש אינטרסים משלו הקשורים לזירה הלבנונית ולמחויבות לאיראן, כפי שבאו לידי ביטוי בתפיסת הפעלת הכוח של חזבאללה במלחמה ובהצהרות בכירי הארגון.
[1] רוב מסמכי השלל המוזכרים במחקר זה זמינים לעיון בארכיון מכון עמית למחקר טרור ומודיעין והמרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

