פרגואי הכריזה על חזבאללה כארגון טרור ובכך הצטרפה לארגנטינה. ההכרזה נותנת בידי ממשל פרגואי כלים טובים יותר להתמודד עם פעילות חזבאללה בדגש על אזור משולש הגבולות המשמש מוקד הברחות ופשע מאורגן

אזור משולש הגבולות, שבגבול פרגואי, ארגנטינה וברזיל.

אזור משולש הגבולות, שבגבול פרגואי, ארגנטינה וברזיל.

כללי

ב-19 באוגוסט 2019 הכריזה פרגואי רשמית, מתוקף צו שפורסם על ידי הממשלה, על ארגון חזבאללה כעל ארגון טרור. כמו כן הכריזה פרגואי על דאעש ואלקאעדה כעל ארגוני טרור בינלאומיים. לדברי שר הפנים של פרגואי מטרת ההכרזה היא לאפשר לגופי האכיפה הפיננסיים במדינה להגביר ולתאם את מאמציהם מול האיומים הנשקפים מצד הארגונים הללו. בהקשר לכך ציין שר הפנים את הצורך באכיפה במיוחד באזור משולש הגבולות (גבול פרגואי ארגנטינה וברזיל), המשמש מוקד הברחות ופשע מאורגן, שבהם מעורבת גם חזבאללה (תוך הסתייעות בקהילה שיעית גדולה שמוצאה מלבנון המתגוררת באזור).

  • פרגואי היא המדינה השנייה באמריקה הלטינית שהכריזה על חזבאללה כארגון טרור. בכך היא מצטרפת לארגנטינה אשר יצאה בהכרזה דומה לפני כחודש (18 ביולי 2019) והקפיאה את כל נכסי הארגון[1] . כמו כן מצטרפת פרגואי לשורה של מדינות מערביות ובכללן ארה”ב, קנדה ובריטניה שהכריזו על ארגון חזבאללה כולו כעל ארגון טרור (צרפת והאיחוד האירופאי הוציאו מחוץ לחוק רק את הזרוע הצבאית של חזבאללה).
  • נראה כי צעד זה של פרגואי נובע מעניינה להצטייר בעולם כיעד לפעילות והשקעות כלכליות. על פי החוקר עמנואל אוטולנגי[2] חלק מהסיבות שבשלן פועלות רשתות מימון לא חוקיות של חזבאללה באזור משולש הגבולות הינן העדר השקיפות של פרגואי בנושא הכלכלי. מידע אודות בעלות על תאגידים כמעט ואינו נגיש בפרגואי ונפוץ מאד ששמות בעלי חברות אינם מופיעים ברשומות. אפילו בסטנדרטים של דרום אמריקה השכבה השלטת במדינה נגועה בניגודי אינטרסים ומערכת המשפט נשארה מועדת לשחיתות ונפוטיזם (כתבה של עמנואל אוטולנגי, Foreign Policy, 14 בפברואר 2019). עם זאת בשנים האחרונות החלה פרגואי לפעול נגד חזבאללה והדבר מצא ביטויו בהוצאת צו מעצר נגד אסעד אחמד ברכאת (22 בספטמבר 2018), אחד מראשי חמולת ברכאת הלבנונית-שיעית המעורבת בפעילות הכספית של חזבאללה באמריקה הלטינית (ראו נספח ג’).
  • בכמה דיווחים עיתונאיים הועלתה ההשערה, כי לאחר ההכרזה של פרגואי על חזבאללה כארגון טרור עשויה ברזיל להיות הבאה בתור במדינות דרום אמריקה. על פי כתבה שהתפרסמה בבלומברג מקיימת ברזיל עתה שיחות אודות הצטרפותה למדינות שהכריזו על חזבאללה כעל ארגון טרור. בהקשר לכך נמסר כי בפגישה שקיים נשיא ברזיל בולסאנארו עם נשיא אירה”ב דונלד טראמפ, העביר לו טראמפ מסר כי הוא מצפה לשיתוף פעולה עם ברזיל במלחמה בטרור נגד חזבאללה, חמאס וארגונים נוספים. אולם קיים חשש בקרב ראשי המדינה לגבי עתיד יחסיה עם איראן בעקבות הכרזה מעין זו. כמו כן קיימים אילוצים פנימיים, המשפיעים על שיקוליה של ברזיל, בין השאר העדר הגדרה ברורה מהו טרור (i24News, 20 באוגוסט 2019) [3].
מבנה העבודה
  • נספחים:
    • נספח א’: תגובות בלבנון על הכרזת פרגואי.
    • נספח ב’: פעילות חזבאללה בפרגואי.
    • נספח ג’: הצרת צעדיה של חמולת ברכאת ע”י פרגואי
    • נספח ד’: מאפייני פעילות חזבאללה באמריקה הלטינית.
    • נספח ה’: פרסומי מרכז המידע על פעילות איראן וחזבאללה בארגנטינה, ובאמריקה הלטינית בכלל.
נספח א’
תגובות בלבנון על הכרזת פרגואי
  • עד כה נמנעה חזבאללה מלהגיב על הכרזת פרגואי. בעיתון הלבנוני אלאח’באר המזוהה עם חזבאללה פורסמה כתבה, מאת עלי פרחאת תחת הכותרת “הדמוניזציה של חזבאללה באמריקה הלטינית: הקהילות הלבנוניות על הכוונת של וושינגטון”. בכתבה מדווח פרחאת על פגישה שהתקיימה בחודש שעבר בבואנוס איירס בין מייק פומפאו, מזכיר המדינה של ארה”ב, לבין נציגי ברזיל, ארגנטינה ופרגואי. בפגישה התקיים דיון בנושא נוכחות חזבאללה במשולש הגבולות והדרישה להכריז עליו כארגון טרור. לטענת פרחאת, פומפאו לא שעה לדברי פרגואי וברזיל, לפיהם צעד שכזה יפגע באינטרסים הפוליטיים והכלכליים של המדינות עצמן. פומפאו השמיע כלפיהם איום כי אם לא יעשו כן יפגע הדבר ביחסיהן עם ארה”ב.
  • עלי פרחאת ניתח בכתבתו את ההשפעה הצפויה של ההכרזה על פרגואי, אשר בה הקהילות הערביות והאסלאמיות מהוות מרכז כובד כלכלי. צעד שכזה עלול לדבריו להשפיע לרעה על התנועה הכלכלית במדינה ואף לעורר חשש בקרב משקיעים. לטענת אחד המקורות של פרחאת, במקביל להכרזה הפומבית נרקמים מהלכים מעשיים שיובילו להגברת הלחץ על הקהילות האסלאמיות, לפגיעה במאפיינים המיוחדים שלהן ויתכן אף למעצר של אנשי עסקים והקפאת נכסיהם. אותו מקור אף הביע חשש מפני צעדים העלולים להינקט נגד מוסדות חינוך ודת אסלאמיים (אלאח’באר, 21 באוגוסט 2019).
  • בנוסף לכך ראויה לציין התבטאות של תומך חזבאללה ד”ר חמזה מחי אלדין תושב העיירה אמיין שבצרפת, אשר העלה פוסט לדף הפייסבוק שלו שלעג להחלטת פרגואי (“רק חסר עוד שהקוטב הדרומי יוסיף אותם לרשימת הטרור”). גם התגובות לפוסט הביעו בעיקר לעג להחלטה (“אני אפילו לא זוכר איפה זה על המפה”), למניעיה (“נראה כאילו הם קיבלו פקודה ללחוץ על הסוחרים הלבנונים שם, מחר יגידו שהם מממנים את חזבאללה מפני שרבים מהם הם שיעים בני הדרום”), ולתוצאותיה (“הסוחרים השיעים בפרגואי פעילים בכלכלה, הם לוחצים על עצמם אם יטילו עליהם סנקציות”) (דף הפייסבוק של חמזה מוחי אלדין, 21 באוגוסט 2019).
נספח ב’
פעילות חזבאללה בפרגאוי
  • אוכלוסיית פרגואי מונה קצת פחות משבעה מיליון נפש. סטטיסטיקות אחרונות מדברות על אוכלוסייה של כאלף מוסלמים במדינה המהווים 0.02% מכלל האוכלוסייה. רוב המוסלמים הם מהגרים מסוריה ולבנון או פלסטינים . רוב הקהילה המוסלמית מתגוררת בבירה אסונסיון (ויקיפדיה).

מנגד, מדיווחים אחרים עולה, כי מספר המוסלמים בפרגואי הינו הרבה יותר גבוה וכי רובם מתרכזים בעיירה סוידד דל אסטה הממוקמת במשולש הגבולות בין ארגנטינה, פרגואי וברזיל. על פי ההערכות אוכלוסיית סוידד דל אסטה והעיר הסמוכה פוז דה איגואסו הנמצאת בארגנטינה מונה בין 20,000 – 30,000 תושבים. אזור משולש הגבולות הוא אחד מריכוזי האוכלוסייה הערבית החשובים ביותר בדרום אמריקה. מוצאה של רוב האוכלוסייה הוא מלבנון, רובם מוסלמים-שיעים. מדובר באזור נטול חוק שהמעבר בו ממדינה למדינה נעשה ללא פיקוח. לאוכלוסייה הערבית במשולש הגבולות בתי ספר ומועדונים משלה וקשה לזר לחדור אליה. הדבר מהווה בסיסי פעולה טוב ביותר עבור טרוריסטים דוברי ערבית או קבוצות פשע.

  • באזור משולש הגבולות מתקיימת פעילות הלבנת הון ופשיעה ענפה. בין היתר מהווה המקום מוקד פעילות עבור חזבאללה. משרד המשפטים של ארה”ב הכריז בשנה שעברה על חזבאללה כארגון פשע רב- לאומי בשל היחסים הארוכים והמתועדים היטב של הארגון עם קרטלי הסמים בדרום אמריקה. במספר רב של אירועי מימון פעולות טרור, הלבנת כספים והברחת סמים שעלו לדיון בבתי משפט בארה”ב היו מעורבים לבנונים פעילי חזבאללה שפעלו באזור זה (כתבתו של עמנואל אוטולנגי, Foreign Policy, 14 בפברואר 2019).
  • על פי עמנואל אוטולנגי, שלא כקודמיו, ממשל טראמפ העניק תשומת לב רבה לפרגואי. הייתה זו לדבריו המדינה הראשונה בדרום אמריקה בה ביקרו בכירי ממשל אמריקאים מיד לאחר בחירתו של טראמפ. ארה”ב גם מינתה דיפלומט בכיר לשמש בשגריר בפרגואי. בכירי משרד האוצר של ארה”ב ביקרו אף הם במדינה כדי להעביר מסר ברור לפיו אלה המממנים פעולות טרור והלבנת הון עבור ארגוני פשע ישלמו מחיר כבד. פרגואי התבקשה לבצע את חלקה במניעת הפעילות הזאת בגבולה. אולם, למרות הפעילות האינטנסיבית של ארה”ב לא מיהרה פרגואי להשתכנע. שר החוץ העלה ספקות וביקש הוכחות. שר המודיעין מ טען צדו שהאתגר העיקרי הוא העלמות מס לא הלבנת הון . שר הפנים השמיט את הנושא. אפילו בית נשיא בית המשפט העליון אמר כי אין בידיו הוכחות לכך שחזבאללה מממן טרור (כתבה של עמנואל אוטולנגי, Foreign Policy, 14 בפברואר 2019). בסופו של דבר פרגואי הכריזה על חזבאללה כארגון טרור ובכך שיפרה את יכולותיה להתמודד עם הטרור והפשיעה בשטחה.
נספח ג’
הצרת צעדיה של חמולת ברכאת ע”י פרגואי

חמולת ברכאת היא אחת המשפחות הבולטות המעורבות בפעילות הכספית של חזבאללה באמריקה הלטינית. אנשיה מתגוררים באזור משולש הגבולות ועוסקים בגיוס כספים עבור חזבאללה. אסעד אחמד ברכאת הינו אחד מראשי החמולה. האמריקאים טוענים כי הוא משמש כנציג חזבאללה באזור משולש הגבולות. ברכאת היגר במחצית שנות השמונים מלבנון לפרגואי עד מהרה הוא החל להפעיל מספר עסקים בסוידד דל אסטה, באמצעותם הלבין כספים עבור חזבאללה. כמו כן היו לו עסקים נוספים בלבנון, צ’ילה וארה”ב. חלק מפעילות איסוף הכספים עבור חזבאללה נעשה באמצעות הפעלת לחץ ואיומים על בעלי עסקים במשולש הגבולות לשלם מס לחזבאללה. אסעד ברכאת נהג לשלוח סכומי כסף ללבנון עבור חזבאללה על בסיס קבוע. לעיתים הביא בעצמו את סכומי הכסף ללבנון כשהוא מחזיק ברשותו דרכון פרגואי (www.counterextremism.com ).

  • הצעד הראשון שנקטה פרגואי להצרת צעדיהם של תומכי חזבאללה היה מעצרו של אסעד אחמד ברכאת הוא נעצר בדצמבר 2001 הוא באשמת התאגדות בלתי חוקית, אי מניעת פשע והעלמת מס. הוא שהה שש וחצי שנים בבית הכלא, שוחרר בשנת 2009, ועבר לברזיל. מפקד משטרת פרגואי העריך, על פי מסמכים שנמצאו, כי במהלך השנים העביר ברכאת סכום של כחמישים מיליון דולרים לחזבאללה (www.counterextremism.com ). על פי המשטרה הפדראלית בברזיל לאחר שחרורו מהכלא בפרגואי המשיך ברכאת לפעול בארגנטינה, ברזיל וצ’ילה (BBC News, 22 בספטמבר 2018). גם שלטונות ארגנטינה פעלו נגד חמולת ברכאת, ב-13 ביולי 2018 הקפיאה יחידת המידע הפיננסי של ארגנטינה נכסים של 14 לבנונים השייכים לחמולת ברכאת ואשר המתגוררים באזור משולש הגבולות.

מחמד ברכאת בעת מעצרו 
(couextremism)
אסעד ברכאת בעת מעצרו (counterextremism.com)

  • ברכאת הוכרז כפעיל טרור על ידי משרד האוצר של ארה”ב ב-10 ביוני 2004. שני עסקים שלו גם הם הוכרזו בשל מעורבותם בתמיכה בחזבאללה (www.counterextremism.com). משרד האוצר בארה”ב תאר אותו כ”טרוריסט בינלאומי” וכלל את שמו ברשימת האנשים הפועלים במשולש הגבולות ומסייעים לממן את חזבאללה. לדברי Adam szubin, מי ששימש כמנהל Office of Foreign Assets US Treasury’s, הרשת של ברכאת במשולש הגבולות מהווה מקור מימון משמעותי עבור חזבאללה בלבנון (BBC News, 22 בספטמבר 2018).
  • אתר The Word World Post, שפרסם כתבה אודות פעילות חזבאללה ואלקאעדה בדרום אמריקה, מסר שכאשר פשטו הרשויות בפרגואי בפעם הראשונה על חנות בבעלותו של אסעד ברכאת, מצאו שם, בין היתר, מכתב מחזבאללה המאשר קבלת סכום של 3,535,149 דולר מברכאת בשנת 2000. עוד נמסר כי משרד האוצר האמריקני מעריך שהרשת של ברכאת העבירה ללבנון מדי שנה סכום הנע בין 15 ל- 150 מיליון דולר באמצעות פעילותה הבלתי חוקית ( The Word World Post , 20 בדצמבר 2018 )
  • ב-22 בספטמבר 2018 נעצר אסעד אחמד ברכאת על ידי משטרת ברזיל בפוז דל איגואסו לאחר שבית המשפט בפרגואי הוציא נגדו צו מעצר בינלאומי (Dialogo, 4 באוקטובר 2018). משרד התובע הכללי בברזיל אמר בהצהרה כי בכוונתם להסגיר את ברכאת לשלטונות פרגואי אולם הוא לא נקב במועד. התובע בפרגואי גם ציין שבידיהם מידע לפיו ביקש ברכאת מעמד פליט בברזיל לאחר שנודע לו על צו המעצר שהוצא נגדו בפרגואי כדי למנוע את הסגרתו (Times of Israel, 21 בספטמבר 2018).
תגובות בלבנון על מעצר ברכאת
  • כמה כלי תקשורת לבנונים וערביים דיווחו על מעצרו של ברכאת בספטמבר 2018 בברזיל ועל קשריו עם חזבאללה:
    • אתר ג’נוביה פרסם כתבה תחת הכותרת “מיהו אסעד אחמד ברכאת שמואשם במימון חזבאללה?”. נמסר כי מדובר בלבנוני, אזרח פרגואי מאז שנת 1989, אשר אזרחותו בוטלה בשנת 2003 בהתאם להחלטת בית המשפט העליון במדינה. באפריל 2017 קיבל ברכאת, בצורה בלתי חוקית, דרכון פרגואי וכתוצאה מכך הוצא צו נגדו מעצר. בשנת 2004 הואשם ברכאת על ידי משרד האוצר האמריקני כי הוא פועל כגזבר חזבאללה ובזמנו הוציאה ארה”ב צו הקפאה לכל כסף שלו שיתגלה בבנקים. באותה שנה הטיל עליו משרד האוצר האמריקני סנקציות באשמת ניהול פעילות פשיעה באזור משולש הגבולות, שבין ארגנטינה, ברזיל ופרגואי. בשנת 2006 הורחבו הסנקציות גם לשני אחיו, חמזה וחאתם. בשנת 2003 נעצר ברכאת בברזיל והוסגר לפרגואי באשמת מעורבות בעבירות מס. בשנת 2013 נעצר אחיו חמזה בברזיל, באשמת הונאה.
    • אתר סראיא ניוז דיווח כי ברכאת פעל תקופה ארוכה כאחראי כספים בחזבאללה והיה עוזרו של מנהל הכספים בארגון באותה עת. לדברי הכתבה הרשת של משפחת ברכאת כוללת 14 לבנונים החיים ופועלים בברזיל ובפרגואי ומעורבים בפשעי הברחה, זיוף כספים ומסמכים, הונאה, הברחת סמים, סחר בנשק, הלבנת כספים ומימון טרור. כל אלה מהווים עורק פיננסי לחזבאללה. לדברי הרשויות בברזיל בעת מעצרו, ברכאת היה שותף בשתי חברות בפוז דה איגואסו ובאחת החברות האלה שותף גם אחיו חמזה. האח חמזה שותף גם בחמש חברות נוספות.
    • רשת אלערביה, שדיווחה אודות מעצרו, מסרה, בין השאר, כי סוכנויות הביטחון בפרגואי סבורות שהוא היה המממן הראשי של פיגוע הטרור של חזבאללה בשנת 2019 נגד בניין אמי”א בבואנוס איירס, שהביאה למותם של 85 בני אדם ולפציעתם של יותר מ-300.
    • אתר אלחל פרסם כתבה בנושא מימון חזבאללה. בכתבה נאמר, בין השאר, כי ברכאת השתמש לצורך פעילותו הבלתי חוקית במחסן ברכאת לייבוא וייצוא שנמצא במרכז המסחרי Galeria Page בפרגואי בעיר סיודד דל אסטה (אלחל, 22 ביוני 2019).
נספח ד’
מאפייני פעילות חזבאללה באמריקה הלטינית

מאפיינים כלליים

ארגון חזבאללה מקיים באמריקה הלטינית, פעילות טרוריסטית וחתרנית, המלווה בפעילות פלילית נרחבת (סחר בסמים, זיוף כספים ותחומים פליליים נוספים). פעילות זאת הניבה שני הפיגועים בולטים שביצע חזבאללה בארגנטינה, בהפעלה איראנית: פיגוע התאבדות נגד שגרירות ישראל בבואנוס איירס (1992) ופיגוע התאבדות בבניין הקהילה היהודית, אמי”א (1994). לצד זאת, פעילים המזוהים עם חזבאללה מקיימים פעילות פלילית נרחבת, שנועדה, לקדם שתי מטרות: יצירת ערוץ עצמאי של כספים עבור חזבאללה בלבנון (כהשלמה למימון האיראני); ומימון פעילותן השוטפת של רשתות חתרנות וטרור. בנוסף לכך, הסתייעות חזבאללה בקרטלי סמים ובארגוני פשע משפרת את היכולות הטרוריסטיות- חתרניות שלו בארגנטינה ובאמריקה הלטינית.

  • אמריקה הלטינית נתפסת באופן מסורתי על ידי חזבאללה, כקרקע פורייה לפעילות פלילית נרחבת. זאת, בין השאר, בשל נגישותו של חזבאללה לאוכלוסייה הלבנונית-שיעית המתגוררת במדינות השונות וקשריו הפליליים ההדוקים עם קרטלי הסמים הפועלים במדינות אלה. שליטתו של חזבאללה במוקדי “תעשיית הפשע” בבקעת הלבנון ובדרום לבנון מעניקה לו יתרון יחסי נוסף ומאפשרת לו לשלב בין יכולותיו הפליליות בלבנון לבין אלו שבאמריקה הלטינית ובמדינות נוספות ברחבי העולם.
  • במוקד פעולות הטרור, שבוצעו ע”י איראן וחזבאללה באמריקה הלטינית, עומדים שני פיגועי הראווה בארגנטינה, שבוצעו בשנות התשעים ע”י מחבלים מתאבדים. פיגועים אלו הוצאו לפועל בהנחית איראן ובעזרת תשתיות טרוריסטיות, שבנו איראן וחזבאללה בארגנטינה ובמדינות נוספות באמריקה הלטינית. תשתיות אלו אפשרו להוציא לפועל את שני פיגועי הראווה הללו בלוח זמנים מהיר יחסית (בהפרש של כשנתיים זה מזה) ובהצלחה רבה, מנקודת מבטן של איראן וחזבאללה.
  • ב-18 ביולי 2019 הכריזה ארגנטינה על ארגון חזבאללה כעל ארגון טרור. ההכרזה פורסמה יומיים לאחר שנשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי פרסם רשימה של ארגונים, מוסדות ופעילי טרור, המאפשרת לרשויות המדינה לנקוט נגדם בצעדי ענישה. הכרזת ארגנטינה התבצעה ב- 18 ביולי 1994, ביום בו מלאו 25 שנים לפיגוע במרכז הקהילה היהודית בארגנטינה (אמי”א) , בעיתוי בו התקיים בארגנטינה ביקור של גורמים רמי דרג בממשל ארה”ב בראשות מזכיר המדינה מייק פומפאו. בעקבות ההכרזה פרסמה יחידת המידע הכלכלי של ממשלת ארגנטינה צו המורה על הקפאת נכסי חזבאללה במדינה משום שהארגון מהווה איום על הביטחון ועל והסדר הכלכלי של ארגנטינה (רויטרס, 18 ביולי 2019). ההכרזה מעניקה לממשל הארגנטינאי כלים טובים יותר להתמודד עם הפעילות הטרוריסטית, הפלילית והחתרנית של חזבאללה בארגנטינה ובאמריקה הלטינית בכלל.

פעילות חזבאללה באזור משולש הגבולות

  • אזור משולש הגבולות הינו מפגש הגבולות בין ברזיל, ארגנטינה ופרגואי במקום מתגוררת קהילה מוסלמית שיעית גדולה. מאז הוכרז האזור כאזור סחר חופשי ממיסים בשנות החמישים של המאה הקודמת, הפך האזור למוקד הברחות ופעילות פשע מאורגן. ריכוז האוכלוסייה המוסלמית השיעית במקום, שמוצאה מלבנון, מהווים עבור איראן וחזבאללה, מאתר נוח לגיוס פעילים מקומיים להקמת תשתיות חתרנות וטרור. הפעילות הפלילית המתבצעת באזור הסחר החופשי במשולש הגבולות, בשיתוף פעולה עם קרטלי סמים וארגוני פשיעה מקומיים, מהווה עבור חזבאללה מקור הכנסה (רווחי הפעילות הפלילית מועברים ללבנון או משמשים לפעילות מקומית).
  • ביוני 2016 דווח, כי ממשל ארה”ב הקים מנגנון פיקוח על פעולות מימון של חזבאללה המתנהלות בארה”ב, דרום אמריקה ואפריקה. פעולות אלו כוללות הברחת סמים, הלבנת כספים ומסחר במכוניות אמריקאיות ובסחורות אמריקאיות (אלנשרה, 29 ביוני 2016). ב-13 ביולי 2018 הקפיאה יחידת המודיעין הפיננסי של ארגנטינה נכסים של 14 אזרחים לבנונים תושבי אזור משולש הגבולות, בני משפחת ברכאת, שהיו חלק מארגון פשע הקשור לחזבאללה. המידע אודות העצורים נאסף בשיתוף פעולה עם ארה”ב.
נספח ה’
פרסומי מרכז המידע על פעילות איראן וחזבאללה בארגנטינה, ובאמריקה הלטינית בכלל
  • 30 ביולי 2019:”ארגנטינה הכריזה על חזבאללה כארגון טרור והקפיאה את כל נכסי הארגון בתחומה. בכך הצטרפה ארגנטינה למדינות נוספות ובראשן ארה”ב, שהכריזו על חזבאללה כולו כארגון טרור. ההכרזה נותנת בידי הממשל הארגנטיני כלים טובים יותר להתמודד עם פעילות חזבאללה בארגנטינה ובאמריקה הלטינית “
  • 12 באוגוסט 2018: “Emanuele Ottolenghi: Hezboolah’s Tri- Border Area terror finance comes under fire at last”
  • 20 בינואר 2015: “אחריותה של איראן לפיגועי הטרור נגד שגרירות ישראל ובניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס: התובע הפדראלי הארגנטיני, שהאשים את נשיאת ארגנטינה ואת שר החוץ הארגנטינאי בטיוח מעורבותה של איראן בשל שיקולים מדיניים-מסחריים, נמצא ירוי בראשו”.
  • 18 בפברואר 2013 : ” ארגנטינה ואיראן הגיעו להסכם לביצוע “חקירה משותפת” לבדיקת נסיבות הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. זאת, למרות שחקירה רשמית של הרשויות בארגנטינה הצביעה בבירור כי איראן וחזבאללה עומדות מאחורי יוזמת הפיגוע וביצועו”.
  • 29 בנובמבר 2012: “דיוקנו של חזבאללה כארגון טרור”, נספח ב’ ע”מ 93-88.
  • 18 באפריל 2012: אמריקה הלטינית כזירת פעילות טרוריסטית, תודעתית-חתרנית ופלילית של איראן וחזבאללה.
  • 30 באוגוסט 2009: “דו”ח התביעה הארגנטינית בעניין הפיגוע בבנין אמי”א בבואנוס איירס בו מילא אחמד וחידי , שר ההגנה המיועד, תפקיד מרכזי”.
  • 15 באוגוסט 2009 : “בקרב הממשלה שמינה נשיא איראן (המחייבת אישור הפרלמנט), בולט מינויו של אחמד וחידי לשר ההגנה. וחידי מבוקש ע”י האינטרפול בשל חלקו בפיגוע ההתאבדות בבואנוס איירס (1994) בו נהרגו 85 אנשים. מינויו מסמל חיזוק כוחם של משמרות המהפיכה מבית ומאותת כי בכוונת נשיא איראן להמשיך במדיניות מתריסה נגד המערב ובעידוד חתרנות במזה”ת”.
  • 8 באפריל 2009: “איראן מעמיקה את נוכחותה המדינית והכלכלית באמריקה הלטינית, “החצר האחורית” של ארה”ב. היא מנצלת זאת לפעילות אסלאמיזציה שיעית ויצוא המהפכה האסלאמית, גם כהתרסה מול ארה”ב וניסיון לכרסם בהגמוניה שלה. במקביל,היא בונה ומבססת תשתיות מודיעין, טרור ופשיעה באמצעות חזבאללה. תשתיות אלו עלולות להיות מנוצלות גם נגד ארה”ב וישראל”.
  • 14 בנובמבר 2007: “איראן כמדינה תומכת טרור: האינטרפול דחה את ערעורה של איראן והוציא צווי הסגרה בינ”ל נגד חמישה בכירים איראנים (ובכיר לבנוני בחזבאללה), המעורבים בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (אמי”א) ביולי 1994”.
  • 27 במרץ 2007: “בעקבות פנייה של התובע הכללי של ארגנטינה הוציא האינטרפול צווי הסגרה בינלאומיים נגד בכירים איראניים ובכיר בחזבאללה בשל מעורבותם בפיגוע בבניין הקהילה היהודית (אמי”א) בארגנטינה (1994)”.
  • 12 בנובמבר 2006: “ארגנטינה שבה ומצביעה על איראן כאחראית לביצוע פיגועי טרור בשטחה באמצעות חזבאללה: בתום חקירה+ ממושכת הכריזה המערכת המשפטית בארגנטינה על איראן כאחראית לפיצוץ בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (אמי”א) ב-1994. שופט חוקר ארגנטיני הוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד שבעה בכירים איראניים (כולל נשיא איראן לשעבר) ולבכיר חזבאללה (עמאד מע’ניה)”.

[1] להרחבה על הכרזת ארגנטינה ראו פרסום מרכז המידע מ-30 ביולי 2019:"ארגנטינה הכריזה על חזבאללה כארגון טרור והקפיאה את כל נכסי הארגון בתחומה. בכך הצטרפה ארגנטינה למדינות נוספות ובראשן ארה"ב, שהכריזו על חזבאללה כולו כארגון טרור. ההכרזה נותנת בידי הממשל הארגנטיני כלים טובים יותר להתמודד עם פעילות חזבאללה בארגנטינה ובאמריקה הלטינית "
[2]
עמנואל אוטולוגי הינו חוקר עמית ב- American Foundation for Defense of Democracies. ראו פרסום שכתב עבור מרכז המידע ב-12 באוגוסט 2018: "Hezboolah's Tri- Border Area terror finance comes under fire at last".
[3]
ראו כתבתם של יקי סגל ושגיב שטיינברג מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה: "ברזיל שוקלת להכריז על חזבאללה כארגון טרור".