פענוח פיגועי ירי באזור ראמאללה העלה, כי את הפיגועים ביצעו שני עובדים בכירים ברשות לענייני האסירים והמשוחררים, מוסד של הרשות הפלסטינית. אחד מהם הינו זכריא זבידי, בעל עבר עשיר של פיגועי טרור קטלניים באנתיפאדה השנייה ולאחריה.

תמונת סלפי משותפת של זכריא זבידי ושל עורך הדין טארק ברע'ות', שותפו של זבידי לביצוע פעולות הטרור (ערוץ וטן, 27 בפברואר 2019).

תמונת סלפי משותפת של זכריא זבידי ושל עורך הדין טארק ברע'ות', שותפו של זבידי לביצוע פעולות הטרור (ערוץ וטן, 27 בפברואר 2019).

זכריא זבידי בבית הדין הצבאי בדיון להארכת מעצרו (אלרא'י, 28 במאי 2019).

זכריא זבידי בבית הדין הצבאי בדיון להארכת מעצרו (אלרא'י, 28 במאי 2019).

זכריא זביידי (הראשון משמאל) בתמונה משותפת עם עלי אבו דיאכ שהיה שר המשפטים הפלסטיני (השלישי משמאל) ועם יו

זכריא זביידי (הראשון משמאל) בתמונה משותפת עם עלי אבו דיאכ שהיה שר המשפטים הפלסטיני (השלישי משמאל) ועם יו"ר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים קדרי אבו בכר (רביעי משמאל) (דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 13 בינואר 2019)

ג'מאל חויל, חבר המועצה המחוקקת מטעם פתח במחוז ג'נין, משתתף בעימותים נגד כוחות צה

ג'מאל חויל, חבר המועצה המחוקקת מטעם פתח במחוז ג'נין, משתתף בעימותים נגד כוחות צה"ל במחסום בית אל (דף הפייסבוק ג'נין אלחדת', 14 במאי 2017).

ג'מאל חויל, חבר המועצה המחוקקת מטעם פתח במחוז ג'נין, משתתף בעימותים נגד כוחות צה

ג'מאל חויל, חבר המועצה המחוקקת מטעם פתח במחוז ג'נין, משתתף בעימותים נגד כוחות צה"ל במחסום בית אל (דף הפייסבוק ג'נין אלחדת', 14 במאי 2017).

עורך הדין טארק ברע'ות' מייצג את הנער אחמד מנאצרה (אלרא'י, 2 בדצמבר 2015).

עורך הדין טארק ברע'ות' מייצג את הנער אחמד מנאצרה (אלרא'י, 2 בדצמבר 2015).

זכריא זבידי מפרסם בדף הפייסבוק שלו תמונה משותפת עם אחמד אבו הולי (במרכז התמונה), חבר הוועד הפועל של אש

זכריא זבידי מפרסם בדף הפייסבוק שלו תמונה משותפת עם אחמד אבו הולי (במרכז התמונה), חבר הוועד הפועל של אש"פ, וחברו עורך הדין טארק ברע'ות' (דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 13 בינואר 2019)

כללי

כוחות הביטחון הישראליים פענחו לאחרונה שורה של פיגועי ירי נגד אוטובוסים ישראליים, שבוצעו באזור ראמאללה. את הפיגועים ביצעו שני פלסטינים נושאי משרות בכירות ברשות לענייני אסירים ומשוחררים, גוף הכפוף לאש”ף, אך בפועל הינו מוסד של הרשות הפלסטינית. שני העצורים הם זכריא מחמד עבד אלרחמן זבידי, בכיר בפתח/גדודי חללי אלאקצא, אחד מסמלי האנתיפאדה השנייה. הוא נכלל ב”הסכם המבוקשים” (2007)[1], אך למרות זאת שב לעסוק בפעילות טרור. העצור השני הוא עורך הדין טארק ברע’ות’ ממזרח ירושלים, חבר בלשכת עורכי הדין הישראלית, שייצג פעילי טרור בבתי משפט ישראלים. במקביל הועסק ברע’ות’ כעורך דין במשרד לענייני אסירים ומשוחררים של הרשות, שם הכיר ככל הנראה את זכריא זבידי. פתח והרשות לענייני האסירים והמשוחררים פרסמו הודעות גינוי לישראל על מעצר השניים.

 

  • זכריא זבידי וטארק ברע’ות’ נעצרו ב-27 בפברואר 2019. מחקירת שירות הביטחון הכללי ומכתב האישום שהוגש נגדם עלה:
    • ביצוע מספר פיגועי ירי לעבר אוטובוסים ע”י השניים: אחד הפיגועים בוצע ב-7 בנובמבר 2018 והשני בוצע במתווה דומה ב-5 בינואר 2019. פיגוע ירי נוסף שביצעו ב-27 בדצמבר 2018 נכשל. טארק ברע’ות’ הודה בביצוע פיגוע ירי נוסף לעבר ניידת משטרה סמוך לירושלים ב-19 בנובמבר 2016.
    • לצורך ביצוע הפיגועים עשו השניים שימוש בכלי רכבו של זכריא זבידי אותו קיבל מהרשות הפלסטינית. בעת ביצוע הפיגועים החליפו השניים את לוחיות הזיהוי של כלי הרכב ללוחיות זיהוי ישראליות. במסגרת ההכנות לביצוע הפיגועים בדקו השניים את השטח המיועד, ערכו תצפיות על יעדים מועדפים ואספו מידע מקדים. עם מעצרם הסגירו השניים רובה מסוג M-16 ומחסניות, ששימשו לביצוע הירי (תקשורת שירות הביטחון הכללי, 20 במאי 2019).
  • ראויה תשומת לב הבחירה החוזרת ונשנית של השניים באוטובוסים כיעד לפיגועים. מעבר לשיבוש התנועה בכבישי יהודה ושומרון, תקיפת האוטובוסים טומנת פוטנציאל של הרג נוסעים רבים. הרג שכזה עלול היה לדרדר את המצב הביטחוני ביהודה ושומרון. עם זאת, הרשות לענייני האסירים והמשוחררים, מוסד של הרשות הפלסטינית בו הועסקו זבידי וברע’ות’, לא זאת שלא התנערה ממעשיהם אלא אף פרסמה הודעה גינוי לישראל על מעצר השניים. גם המועצה המהפכנית של פתח ואחראי משרד הגיוס והארגון של פתח פרסמו הודעת גינוי.
הרשות לעניינים האסירים והמשוחררים ותגובתה למעצר השניים

הרשות לענייני האסירים והמשוחררים הינה מוסד הכפוף לכאורה לאש”ף, אולם בפועל זהו מוסד של הרשות הפלסטינית (הכפפתו לאש”ף ע”י אבן מאזן נועדה להסוות את העובדה שהרשות היא זאת שמממנת את התשלומים למחבלים בבתי כלא ולמחבלים משוחררים). מוסד זה משלם את משכורות המחבלים והאסירים מתקציב הרשות הפלסטינית. ה”רשות לענייני האסירים והמשוחררים” נמצאת ברשימת המוסדות המתוקצבים ע”י הרשות הפלסטינית[2].

  • הרשות הוקמה בשנת 1998 בהתאם לצו נשיאותי של יאסר ערפאת, אשר הורה על הקמת משרד מרכזי, שיטפל בנושא האסירים. ב-29 במאי 2014, בעקבות האשמות כי הרשות מסייעת כספית למחבלים כלואים ומשוחררים, פרסם אבו מאזן צו נשיאותי המורה על הסבת משרד האסירים לרשות לענייני אסירים ומשוחררים והכפפתה לאש”ף. עם פרסום צו זה מונה השר עיסא קראקע (ששימש קודם לכן כשר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית) לשמש כיו”ר הרשות. באוגוסט 2018 הוחלף קראקע ע”י קדרי אבו בכר בהתאם להחלטת אבו מאזן.

דף הפייסבוק של הרשות לענייני האסירים והמשוחררים הלוגו השני מימין הוא של אש"ף 
(דף הפייסבוק של הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, 13 ביוני 2019).
דף הפייסבוק של הרשות לענייני האסירים והמשוחררים הלוגו השני מימין הוא של אש”ף (דף הפייסבוק של הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, 13 ביוני 2019).

  • בעקבות מעצרם של השניים פרסמה הרשות לענייני האסירים והמשוחררים באתר האינטרנט שלה הודעת גינוי על מעצרם של זכריא זבידי, חבר המועצה המהפכנית של פתח ומנכ”ל ברשות לענייני אסירים ומשוחררים; ושל עורך הדין טארק ברע’ות’, המשמש כעורך דין ברשות לענייני אסירים ומשוחררים (אתר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, 27 בפברואר 2019). קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני האסירים והמשוחררים, צירף בדף הפייסבוק שלו קישור להודעת הגינוי של הרשות לענייני אסירים ומשוחררים (דף הפייסבוק של קדרי אבו בכר, 27 בפברואר 2019).
הודעת הגינוי הרשמית של הרשות לענייני אסירים ומשוחררים (אתר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, 27 בפברואר 2019).    קדרי אבו בכר, יו"ר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, שצירף לדף הפייסבוק שלו קישור להודעת הגינוי הרשמית של הרשות(דף הפייסבוק של קדרי אבו בכר, 27 בפברואר 2019).
מימין: הודעת הגינוי הרשמית של הרשות לענייני אסירים ומשוחררים (אתר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, 27 בפברואר 2019). משמאל : קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, שצירף לדף הפייסבוק שלו קישור להודעת הגינוי הרשמית של הרשות(דף הפייסבוק של קדרי אבו בכר, 27 בפברואר 2019).
תגובות פתח
  • המועצה המהפכנית של פתח פרסמה הודעת גינוי בעקבות מעצרם של השניים וגם של מושל מחוז ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, עדנאן אלע’ית’. לדבריה, מעצרים אלו לא ישברו את רצונם להשתחרר מ”הכיבוש” (אלמיאדין, 27 בפברואר 2019).
  • מניר אלג’אע’וב, אחראי ההסברה במשרד הגיוס והארגון של פתח, אמר, כי פתח רואה במעצרם של השניים קריאה ישראלית לחזור לעימות מתמשך. לדבריו, ישראל קיבלה החלטה של הסלמה כמו גם לפגוע באופן ברור בפתח. על כן, הם בפתח לא ישתקו על כך (אלימיאדין, 27 בפברואר 2019).
נספחים
  • רצ”ב הנספחים הבאים:
    • נספח א’: פרטים אישיים על שני העצורים והקשר ביניהם.
    • נספח ב’: פעילות הטרור של זכריא זבידי לאורך השנים.
נספח א’
פרטים אישיים על שני העצורים והקשר ביניהם

קשר בין זכריא זבידי לטארק ברע’ות’

  • הקשר בין זכריא זבידי ועורך הדין טארק ברע’ות’ נוצר ככל הנראה על רקע עבודתם המשותפת במשרד לענייני אסירים של הרשות הפלסטינית. מבדיקת דפי הפייסבוק שלהם עולה, כי עד למעצרם עמדו השניים בקשר רצוף וכי מעבר לשעות העבודה נהגו גם לבלות יחד. כך למשל, ב-30 בנובמבר 2018 (לאחר ביצוע הפיגוע הראשון) פרסם זכריא זבידי פוסט בדף הפייסבוק שלו בו כתב: “לילה יפה במחיצת האחים בדם ולמאסר טארק ברע’ות’ ות’אא’ר אניס[3]” במהלך טיפוס על הרי פלסטין בים המלח (דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 30 בנובמבר 2018).

הפוסט שהעלה זכריא זבידי
(דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 30 בנובמבר 2018)

הפוסט שהעלה זכריא זבידי
(דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 30 בנובמבר 2018)

זכריא מחמד עבד אלרחמן זבידי

זכריא זבידי, יליד 1976, בנו של פעיל פתח, מתגורר במחנה הפליטים ג’נין, נשוי ואב לשלושה ילדים. בדף הפייסבוק שלו, מציג זבידי את עצמו כבעל תואר שני בלימודי ערבית מודרנית באוניברסיטת ביר זית, ותואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת אלקדס. טרם מעצרו, התגורר זבידי באופן כמעט קבוע בדירה בראמאללה בשל תפקידו כמנכ”ל ברשות לענייני אסירים ומשוחררים ובשל לימודיו באוניברסיטת ביר זית (דניא אלוטן, 27 בפברואר 2019).

  • זכריא זבידי, היה אחד מסמלי האנתיפאדה השנייה במהלכה שימש ראש התשתית הטרוריסטית של פתח באזור ג’נין (תנזים/גדודי חללי אלאקצא). מאז קיץ 2002 היה זבידי מעורב בתכנון וביצוע פיגועים קטלניים בשומרון ובשטח ישראל שהביאו למותם ופציעתם של ישראלים אזרחים וחיילים. בין הפיגועים המיוחסים לו תכנון פיגוע ירי בסניף הליכוד בבית שאן בו נהרגו שישה אזרחים ישראליים (28 בנובמבר 2002). חלק מהפיגועים בוצעו בשיתוף פעולה עם תשתית הג’יהאד האסלאמי בפלסטין בג’נין.

תמונה מן העבר של זכריא זבידי, כששימש כמפקד הזרוע הצבאית של פתח בג'נין 
(חשבון הטוויטר QUDSN, 29 בנובמבר 2016).
תמונה מן העבר של זכריא זבידי, כששימש כמפקד הזרוע הצבאית של פתח בג’נין (חשבון הטוויטר QUDSN, 29 בנובמבר 2016).

  • בשנת 2003 כשהושגה הפסקת אש זמנית (“הדנה”) במהלך האנתיפאדה, בלטה התנגדותו של זכריא זבידי להפסקת האש. זו קיבלה ביטוי בפעילות מבצעית בשטח כמו גם בשורה של ראיונות לכלי התקשורת, בהם קרא להמשך ביצוע פיגועים נגד ישראל. כך למשל, בראיון שהעניק לכתב ערוץ 10 צבי יחזקאלי, ביום שלאחר שפתח הודיעה על קבלת הפסקת האש, הודיע זבידי כי אצלו אין הפסקת אש. הוא ציין כי הוא ימשיך לפעול נגד ישראל וכי ערפאת מעוניין בכך (ערוץ 10, 30 ביוני 2003).
  • בתום האנתיפאדה השנייה, נכלל זכריא זבידי, שהיה מבוקש על ידי כוחות צה”ל, ב”הסכם המבוקשים” (2007) במסגרתו התחייבו פעילי הטרור לחדול מכל פעילות אלימה ובלתי חוקית ולנטוש את ארגוני הטרור אליהם השתייכו. בהמשך קיבל זבידי משרה במשרד האסירים והמשוחררים ושימש בתפקיד בדרגת מנכ”ל. בשנת 2016 הוא נבחר כחבר במועצה המהפכנית של פתח. לאורך כל התקופה, במקביל לתפקידיו במשרד לענייני אסירים ובפתח לא פסק זבידי מפעילות טרור ומתמיכה בפיגועים נגד ישראל.
  • בשנים האחרונות המשיך זבידי להביע תמיכה בביצוע פיגועים ולהאדיר את מבצעיהם. כך למשל ב-8 באוקטובר 2018, יום לאחר ביצוע פיגוע הירי באזור התעשייה בברקן בו נהרגו שני ישראלים , העלה זכריא זבידי, פוסט בדף הפייסבוק שלו המביע תמיכה במחבל ובאנשי כפרו: “(הכפר) שויכה (הינו) מזלג בגרונו של הכובש והר געש שיתפוצץ נגד ישותכם העושקת. שיהיה לכם בוקר של התנגדות בטעם אחר” (דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 8 באוקטובר 2018).

פעיל פתח זכריא זבידי  מביע תמיכה בפיגוע ובתושבי הכפר שויכה ממנו יצא המחבל
 (דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 8 באוקטובר 2018).
פעיל פתח זכריא זבידי מביע תמיכה בפיגוע ובתושבי הכפר שויכה ממנו יצא המחבל (דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 8 באוקטובר 2018).

  • ב-16 בפברואר 2019 (כעשרה ימים לפני מעצרו בדירתו בראמאללה), העלה זכריא זבידי לדף הפייסבוק שלו סרטון המתעד את חגיגות השמחה של פתח בג’נין עם בחירתו של עטאא’ אבו רמילה לשמש כמזכיר פתח בג’נין. בסרטון מנופף אבו רמילה ברובה כשברקע נשמעות יריות שמחה ומדגיש בדבריו כי פתח ממשיכה “במאבק המזוין” וכי על ישראל להבין כי רובה זה (שהוא מנופף בו) לא ישתוק. זכריא זבידי נראה בסרטון עומד מאחורי עטאא’ אבו רמילה (דף הפייסבוק של זכריא זבידי, 16 בפברואר 2019).
  • מדף הפייסבוק של זכריא זבידי עלה כי הוא נמצא בקשר הדוק עם ג’מאל חויל, שהיה בכיר פתח/תנט’ים בג’נין במהלך ימי האנתיפאדה השנייה, וכיום חבר המועצה המהפכנית של פתח וחבר המועצה המחוקקת. חויל היה אחראי על הכוונת פיגועי טרור רצחניים, ובשל כך נעצר ע”י כוחות הביטחון הישראליים ב-11 באפריל 2002 ונידון ל-7.5 שנות מאסר. לאחר מעצרו של זבידי פרסם חויל (ב-9 במאי 2019) פוסט בדף הפייסבוק שלו בו העלה מקבץ תמונות משותפות שלהם מן העבר. בפוסט שכתב הוא מאדיר ומשבח את זכריא זבידי על פועלו (דף הפייסבוק של ג’מאל חויל, 9 במאי 2019).
 זכריא זבידי עם בכיר תנט'ים פתח לשעבר בג'נין, ג'מאל חויל (דף הפייסבוק של ג'מאל חויל, 9 במאי 2019).     תמונה משותפת של זכריא זבידי וג'מאל חויל במשרדו של מרואן ברע'ות'י בראמאללה. חויל העלה פוסט זה תוך שהוא מייחל לשחרורם של מרואן ברע'ות'י וזכריא זבידי ממאסר 
(דף הפייסבוק של ג'מאל חויל, 1 במרץ 2019)
מימין: זכריא זבידי עם בכיר תנט’ים פתח לשעבר בג’נין, ג’מאל חויל (דף הפייסבוק של ג’מאל חויל, 9 במאי 2019). משמאל: תמונה משותפת של זכריא זבידי וג’מאל חויל במשרדו של מרואן ברע’ות’י בראמאללה. חויל העלה פוסט זה תוך שהוא מייחל לשחרורם של מרואן ברע’ות’י וזכריא זבידי ממאסר (דף הפייסבוק של ג’מאל חויל, 1 במרץ 2019)

טארק ברע’ות’

טארק ברע’ות’, יליד 1975, עורך דין ערבי ישראלי מהכפר עיזריה במזרח ירושלים, בעל תעודת זהות כחולה. רשום כעורך דין בלשכת עורכי הדין בישראל. משרדו נמצא ברחוב אבן סינא 6 בירושלים. במסגרת עבודתו כעורך דין ייצג פעילי טרור רבים בבתי המשפט הישראלים. במקביל הוא הועסק גם כעורך דין במשרד האסירים של הרשות הפלסטינית.

 
עורך הדין טארק ברע'ות' מתראיין לערוץ טלוויזיה (ערוץ MUSAWA ביוטיוב,15 בדצמבר 2015).     פרטי טארק ברע'ות' כפי שמופיעים באתר לשכת עורכי הדין בישראל 
(אתר לשכת עורכי הדין בישראל, 13 ביוני 2019).
מימין: עורך הדין טארק ברע’ות’ מתראיין לערוץ טלוויזיה (ערוץ MUSAWA ביוטיוב,15 בדצמבר 2015). משמאל: פרטי טארק ברע’ות’ כפי שמופיעים באתר לשכת עורכי הדין בישראל (אתר לשכת עורכי הדין בישראל, 13 ביוני 2019).
  • בין המחבלים שייצג ברע’ות’ נמנים: ח’ליל יוסף אלג’בארין, שדקר למוות את ארי פולד בצומת גוש עציון ב-16 בספטמבר 2018; אחמד מנצארה, בן 13 שביצע פיגוע דקירה בפסגת זאב, וממדוח עמרו שניסה לבצע פיגוע דקירה ב-24 בפברואר 2016 כתוצאה ממנו נהרג קצין מילואים מירי של כוחות צה”ל.
  • בשנת 2015, בעיצומו של גל הפיגועים ביהודה, שומרון וירושלים, נעצר טארק אלברע’ות’ בחשד להסתה לביצוע פיגועים באמצעות עמוד הפייסבוק שלו. בראיון ל-nrg טען אלברע’ות’ כי הוא המתנגד לרצח אך סרב לגנות באופן ישיר את תופעת הפיגועים. השופטת שחררה אותו ממעצר לאחר שקבעה כי מדובר בפרסומים שהם במסגרת חופש הביטוי (nrg, 17 בדצמבר 2015).
נספח ב’
פעילות הטרור של זכריא זבידי לאורך השנים

זכריא זבידי, בנו של פעיל פתח, היה אחד מסמלי האנתיפאדה השנייה. במהלכה שימש ראש התשתית הטרוריסטית של פתח באזור ג’נין (תנזים/גדודי חללי אלאקצא). מאז קיץ 2002 היה זבידי מעורב בתכנון וביצוע פיגועים קטלניים בשומרון ובשטח ישראל שהביאו למותם ופציעתם של ישראלים, אזרחים וחיילים. בין הפיגועים המיוחסים לו תכנון פיגוע ירי בסניף הליכוד בבית שאן בו נהרגו שישה אזרחים ישראליים (28 בנובמבר 2002). חלק מהפיגועים בוצעו בשיתוף פעולה עם תשתית הג’יהאד האסלאמי בפלסטין בג’נין.

  • מכתב האישום הסתבר גם לאחר האנתיפאדה השנייה לא פסק זכריא זבידי לעסוק בטרור למרות שנכלל ב”הסכם המבוקשים” בשנת 2007. במסגרת הסכם זה התחייבו פעילי הטרור בשומרון לחדול מכל פעילות אלימה ובלתי חוקית ולנטוש את ארגוני הטרור אליהם השתייכו. עוד עלה מכתב האישום כי זבידי לא רק שביצע בעצמו פיגועים אלא גם סייע למחבלים, שרצו לבצע פיגועי ירי והתאבדות (הענקת כסף ואמצעי לחימה, הדרכה, גיוס מחבלים).
  • בחודשים האחרונים ביצע זבידי שורה של פיגועי ירי לעבר אוטובוסים ישראליים יחד עם חברו טארק אלברע’ות’. ההיכרות בין השניים הייתה ככל הנראה על רקע עבודתם המשותפת במשרד לענייני אסירים של הרשות הפלסטינית. על פי כתב האישום אלברע’ות’ יצר קשר עם זבידי וביקש ממנו לבצע פיגוע ירי באמצעות כלי נשק שנמצא ברשותו. הרצון לבצע פיגועים היה לדבריו על רקע תחושות כעס שהרגיש בשל היחס הנוקשה של מערכת המשפט הצבאית ורשויות הכליאה בישראל כלפי האסירים הביטחוניים אליהם נחשף במהלך עבודתו כעורך דין.
  • להלן פירוט כפי שהופיעו בכתב האישום נגד זכריא זבידי (לקוח מכתב האישום מאי 2019):
    • ב-7 בנובמבר 2018 ביצעו השניים פיגוע ירי בכביש בין גבעת אסף לבית אל (צפונית לרמאללה) לעבר אוטובוס ישראלי שנסע במקום. שני קליעים פגעו בשמשה הקדמית של האוטובוס. הנהג נפצע באורח קל בידו.
    • בדצמבר 2018 ביצעו השניים ירי לעבר אוטובוס בכניסה לישוב פסגות (מזרחית לירושלים). ככל הנראה לא הצליחו לפגוע באוטובוס.
    • ב-5 בינואר 2019 ביצעו השניים ירי נוסף לעבר אוטובוס ישראלי בכביש הסמוך לבית אל. שני קליעים פגעו בשמשת האוטובוס הנהג איבד את השליטה כל כלי הרכב, סטה מנתיב הנסיעה והתנגש במעקה הבטיחות. הנהג נפגע באורח קל.
    • בפברואר 2019 תכננו השניים לבצע פיגוע ירי נוסף לעבר אוטובוס באזור פסגות אולם הם הבחינו בכלבים וחששו כי הם יסגירו אותם. על כן שבו השניים על עקבותיהם מבלי לבצע את הפיגוע. מספר ימים לאחר מכן החליטו לבצע ירי לעבר אוטובוס ישראלי באזור בית אל או לעבר חיילים העומדים בתחנת האוטובוס במחנה הצבאי בבית אל. הם לא הצליחו לבצע את הירי לעבר החיילים ולכן קבעו לבצע ירי לעבר אוטובוס יום לאחר מכן אולם משהבחינו השניים בכוחות ביטחון רבים הם חזרו על עקבותיהם. באותו יום הם נעצרו.
  • בכתב האישום פורטו גם אירועים קודמים, הן אירועים מהתקופה שלפני “הסכם המבוקשים” והן מהתקופה שלאחריו, בהם עסק זכריא זבידי בפעילות טרור אינטנסיבית. פעילות זאת כללה תכנון וביצוע פיגועים וכן גיוס פעילים לביצוע פיגועי התאבדות ומכירת אמצעי לחימה. להלן מספר אירועים כפי שתוארו בכתב האישום שהוגש נגדו:
    • בנובמבר 2012 במהלך מבצע “עמוד ענן” ברצועת עזה סיפק זבידי אמצעי לחימה לשני פלסטינים שתכננו לבצע פיגוע ירי במחנה הצבאי סאלם (בשומרון). כמו כן סיפק להם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.
    • זכריא זבידי יצר קשר עם איש פתח וגדודי חללי אלאקצא בסוריה וביקש ממנו לשלוח סכום של 3,000 דולרים עבור ביצוע פיגוע התאבדות בישראל. הוא גם נפגש פעמיים עם פלסטינים, שביקשו לבצע פיגוע התאבדות. מעצרו של אחד הפלסטינים שיבש את ביצוע הפיגוע. במקרה השני הדריך אותו זבידי כיצד לבצע פיגוע משולב בשטח ישראל (ירי ופיצוץ חגורת נפץ) סמוך לעפולה. גם פיגוע זה לא התממש בשל מעצרו של המפגע. זבידי גם נפגש עם פלסטינית שרצתה לבצע פיגוע והוא ביקש ממנה לגייס מחבלות מתאבדות .
    • זבידי ניסה לגייס אסיר משוחרר שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל לבצע פיגוע כדי “לנקות את שמו”. תחילה הציע לו לבצע פיגוע התאבדות אולם לבסוף סיכמו השניים על הנחת מטען בשוק תלפיות בחיפה. המטען במשקל 15 ק”ג הועבר למחבל שעמד להכניסו לישראל דרך מעבר קלנדיא. מסיבה לא ברורה המחסום נסגר והוא הניח את המטען ופוצץ אותו מרחוק במעבר. שני פלסטינים נהרגו ושני לוחמי משמר הגבול נפצעו באורח קשה.
    • בכתב האישום מתוארת גם פגישה של זבידי עם זוג פלסטינים, שביקשו לרכוש ממנו אמצעי לחימה. הוא השיב, כי כרגע אין ברשותו כלי נשק למכירה אולם הדבר מעיד שזבידי שימש “כתובת” לרכש שכזה (ynet, 21 במאי 2019).

[1]הסכם המבוקשים" (12 ביולי 2007) נועד להביא לצמצום מעגל המעורבים בטרור ובו בזמן לעודד גורמים מתונים ברשות הפלסטינית המתנגדים לחמאס. במסגרת "הסכם המבוקשים" שלא כלל את כל המבוקשים ביהודה ושומרון, הוחלט להקפיא את הפעילות הסיכולית האקטיבית של כוחות הביטחון הישראלים נגד כ-170 מבוקשי פתח ביהודה ושומרון. זאת בתנאי שהם יתחייבו לנטוש את דרך הטרור, יסגירו את כלי נשקם, ויעמדו בסדרה של הגבלות, שתוטלנה עליהם במשך תקופת מבחן של שלושה חודשים. "הסכם המבוקשים", תואם עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים, כדי לאפשר להם לקדם ביצועו באמצעות פעולות שכנוע ואכיפה.
[2]
ראו פרסום מרכז המידע מה-29 במרץ 2018: "מימון הטרור ע"י הרשות הפלסטינית: אבו מאזן אישר לאחרונה את תקציב שנת 2018, אשר כ-7% ממנו מוקדשים לסיוע לאסירים, מחבלים משוחררים ומשפחות של שהידים".
[3]
תאא'ר אניס הינו אסיר לשעבר, תושב הכפר עיזריה במזרח ירושלים. הוא משמש כראש מחלקת השירותים ברשות לענייני אסירים ומשוחררים.