פעילות חזבאללה בוונצואלה והשלכות הפעולה האמריקאית נגד הנשיא מדורו

דרור דורון

עיקרים

• אמריקה הלטינית מהווה זירת פעילות משמעותית עבור חזבאללה מחוץ למזרח התיכון מזה עשרות שנים, בהתבסס על פזורה לבנונית שיעית נרחבת השוכנת במדינות שונות ביבשת. ונצואלה, במיוחד תחת המשטר הסוציאליסטי בהנהגת הוגו צ’אבס ויורשו ניקולאס מדורו, הפכה לבעלת ברית של חזבאללה ואיראן בזכות עמדות אידיאולוגיות ואנטי-אמריקאיות זהות, ואפשרה לארגון להפוך את המדינה למרכז לוגיסטי, פיננסי ומבצעי.
• סנקציות של הממשל האמריקאי וכתבי אישום חשפו כיצד פעילי חזבאללה, לעתים בסיוע של בכירים בשלטון בוונצואלה, הקימו רשתות להלבנת הון ולסחר בסמים שסייעו לממן את פעילות הטרור של הארגון. כמו כן, חזבאללה הצליח להכניס לוונצואלה אלפי פעילים ולהקים תשתיות אימונים צבאיות שאפשרו לו לקדם פעילות טרור נגד יעדים מערביים וישראליים באמריקה הלטינית.
• בתחילת ינואר 2026, נעצר נשיא ונצואלה מדורו בפשיטה של כוחות מיוחדים אמריקאיים והועבר למשפט בארה”ב. בממשל טראמפ הבהירו כי הם ישלטו בוונצואלה בעתיד הנראה לעין והדגישו כי הם לא יאפשרו יותר נוכחות של חזבאללה ואיראן במדינה.
• חזבאללה גינה את הפעולה האמריקאית בוונצואלה, בעוד שכלי התקשורת בלבנון העריכו כי להתפתחויות יהיו השפעות שליליות על נתיבי המימון של חזבאללה ועל יכולת הפעולה שלו באמריקה הלטינית.
• להערכתנו, המהלך האמריקאי בוונצואלה צפוי לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה במדינה ולהוות מכה נוספת עבור הארגון, אשר מתווספת לשורת האתגרים חסרי התקדים עמם מתמודד חזבאללה מאז סיום המערכה נגד ישראל בנובמבר 2024. סגירת מקורות המימון בוונצואלה, אשר התבססו על סחר בסמים ועל הלבנת הון, צפויים להעמיק את המשבר הפיננסי של הארגון, אשר מנסה לשקם את יכולותיו הצבאיות והאזרחיות ונדרש גם לתת מענה לדרישות נאמניו שממתינים לשיקום בתיהם שנפגעו במערכה. לצד זאת, השליטה האמריקאית בוונצואלה גם צפויה לנטרל את תשתיות הטרור שהקימו חזבאללה ואיראן במדינה, ובכך להחליש את יכולתן לנצל זאת לצורך ביצוע פיגועים באמריקה הלטינית.

רקע^[1]

• אמריקה הלטינית מהווה זירה פעילות מוכרת של חזבאללה מזה עשרות שנים. הארגון ניצל את קיומן של קהילות לבנונית-שיעיות במדינות השונות ביבשת להקמת תשתיות מבצעיות ולוגיסטיות לצד גיוס והלבנת הון. הפיגועים נגד יעדים ישראליים ובארגנטינה בתחילת שנות התשעים וחשיפת ניסיונות פיגוע מצד הארגון לאורך שנות האלפיים בפרו, בוליביה וקולומביה שיקפו את היכולות המבצעיות שחזבאללה בנה באזור.^[2]
• המשטר הסוציאליסטי בוונצואלה – תחילה תחת הנשיא הוגו צ’אבס שעלה לשלטון בשנת 1999, ולאחר מכן תחת ניקולאס מדורו, שהחליף את צ’אבס שמת בשנת 2013 – בנה יחסים אסטרטגיים עם איראן ועם חזבאללה על רקע הקרבה האידיאולוגית והמדיניות האנטי-אמריקאית והאנטי-ישראלית. הדבר התבטא גם בהצהרות תמיכה הדדיות. להלן דוגמאות בולטות:
  • בעצרת פרו-פלסטינית בסוף ספטמבר 2024, גינה מדורו את סיכולו של מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, והביע גינוי “לפשע הזה” לצד סולידריות עם חזבאללה והעם הלבנוני בשם “הגוש ההיסטורי של המהפכה”. הוא הוסיף כי “הפחדנים של העולם שתקו, אבל העמים המהפכניים לא ישתקו” (אלמיאדין, 29 בספטמבר 2024).
  • לאחר שהממשל האמריקאי הודיע על הכפלת הפרס על ראשו של מדורו לסכום של 50 מיליון דולר באוגוסט 2025, פרסמה היחידה לקשרים ערביים ובינלאומיים של חזבאללה הודעת גינוי, בה האשימה את ארה”ב בהפעלת “כל השיטות של הטרדה ואיומים” נגד מי שאינם סרים ל”הגמוניה שלה”. עוד נאמר בהודעה כי ההחלטה היא “ניסיון לערער מדינה ריבונית שמתנגדת באופן נחרץ לתכתיבים האמריקאיים ומצייתת לעקרונות הלאומיים וההיסטוריים שלה” (אלמנאר, 11 באוגוסט 2025).
• עמדת המשטר, לצד נוכחותה של פזורה לבנונית גדולה במדינה המונה כ-300 אלף איש, רבים מהם שיעים, סייעו להפיכת ונצואלה למרכז לוגיסטי, פיננסי ומבצעי עבור חזבאללה.

ביסוס תשתית פיננסית למימון חזבאללה

• הנדבך המרכזי של פעילות חזבאללה בוונצואלה הינו בתחום הפיננסי. במסגרת זו נחשפו לאורך השנים שורה ארוכה של תשתיות, חברות קש וערוצי הלבנת הון שהופעלו על ידי הארגון ומקורביו במדינה, תוך מעורבות עמוקה מצד גורמים הקשורים לארגון בסחר בסמים והלבנת הון של רווחי סחר בסמים שהועברו לתקציב חזבאללה. הגם שאין נתונים מהימנים על היקף ההכנסות שצבר חזבאללה מעיסוק זה, הערכות הן כי מדובר על עשרות מיליוני דולרים בשנה.
• צוהר לעיסוק פלילי חשאי זה של הארגון נחשף על ידי סנקציות שהטיל משרד האוצר האמריקאי וכתבי אישום שהגישו רשויות אכיפת החוק האמריקאיות נגד פעילי חזבאללה המעורבים בסחר בסמים ובהלבנת הון לטובת חזבאללה בוונצואלה. להלן דוגמאות בולטות:
  • בשנת 2008 נחשפה תשתית נרחבת שפעלה בוונצואלה לטובת גיוס הון עבור הארגון. אחד מראשי התשתית היה ע׳אזי נצראלדין, יליד לבנון ובעל אזרחות ונצואלה, אשר שירת במשרד החוץ של ונצואלה ונחשב מקורב לחזבאללה. לפי משרד האוצר האמריקאי, נצראלדין ניצל את מעמדו הדיפלומטי כאיש שגרירות ונצואלה בדמשק לטובת קידום גיוס כספים והעברתם לידי חזבאללה, תיאום מהלכים מבצעיים עם צמרת חזבאללה והעברת פעילי חזבאללה מלבנון לוונצואלה. שותפו בניהול התשתית היה פוזי כנעאן, אף הוא שיעי יליד לבנון שקיבל אזרחות ונצואלה, אשר פעל לגיוס כספים לטובת העברתם לחזבאללה (משרד האוצר האמריקאי, 18 ביוני 2008).
  • פעיל חזבאללה, אימן ג׳מעה, שיעי יליד לבנון אשר פעל במשך שנים בוונצואלה, הואשם על ידי הרשויות האמריקאיות כי עמד בראש רשת מסועפת שכללה פעילים נוספים, בהם עלי חסין חרב וקאסם מחמד צלאח, לבנונים בעלי אזרחות ונצואלה. הרשת פעלה להלבנת רווח סחר מסמים לטובת בשירות חזבאללה והעברת הון ללבנון באמצעות הברחת כסף מזומן, שימוש ברשתות חלפנים (רשות אכיפת הסמים בארה״ב, 26 בינואר 2011; משרד האוצר האמריקאי, 27 ביוני 2012).
  • בשנת 2023, הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על קבוצה נוספת של פעילי חזבאללה נוכח מעורבותם בהלבנת הון לטובת הארגון. בין המוכרזים היה סאמר עקיל ריצ׳א, הבעלים של חברת BCI Technologies C.A הפועלת מוונצואלה ואשר לפי ההודעה האמריקאית היוותה ערוץ להלבנת הון שמקורו בסחר בסמים עבור חזבאללה (משרד האוצר האמריקאי, 12 בספטמבר 2023).
• חזבאללה גם ניצל את נוכחותו בוונצואלה לטובת הפקת רווחים ממרבצי הזהב הנרחבים במדינה. חבר האופוזיציה בוונצואלה, אמריקו דה-גרציה, חשף בשנת 2019 כי משטר מדורו התיר לחזבאללה לתפעל באופן עצמאי מכרות זהב במדינה באופן שמעניק לארגון ערוץ הכנסה עצמאי (אלערביה, 14 בינואר 2019). בהמשך, נחשף כי איש העסקים האיראני, בדר אלדין נעימי מוסוי, היה אחראי על הברחת הזהב מוונצואלה לצורך מימון פעילות חזבאללה. במבצעי ההברחות היו מעורבים גם מחמד קציר, ששימש ראש יחידה 4400 בחזבאללה שהיתה אחראית על העברות אמצעי הלחימה מאיראן (סוכל באוקטובר 2024) ואחיינו, עלי קציר, נציג המשרד לעניינים כלכליים של חזבאללה בטהראן שהאמריקאים הציבו על ראשו פרס של עשרה מיליון דולר (המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון, 13 ביוני 2023).
• הקשרים בין חזבאללה לבין ונצואלה בתחומי סחר בסמים והלבנות הון הגיעו גם לדרגים הבכירים ביותר של השלטון בקרקאס:
  • חקירה חשאית של שירותי המודיעין של וונצואלה מצאה כי טארק אלעיסמי מדאח, לשעבר שר המשפטים וסגן נשיא ונצואלה, סייע להחדיר סוכני חזבאללה למדינה יחד עם אביו, סורי-דרוזי ששימש ראש מפלגת הבעת’ העיראקית בוונצואלה, וזאת במטרה להרחיב רשתות ריגול באמריקה הלטינית ולקדם את הסחר בסמים. עוד נטען במסמכי החקירה כי אלעיסמי ניצל את מעמדו כדי להעניק מסמכים רשמיים לפעילים וכך אפשר להם להישאר במדינה. הממשל האמריקאי הטיל על אלעיסמי סנקציות בשל סחר בסמים וגם הגיש נגדו כתב אישום בנושא, ואף הציב על ראשו פרס של עשרה מיליון דולר (סי-אן-אן, 14 בפברואר 2017; ניו יורק טיימס, 2 במאי 2019; אתר מחלקת המדינה האמריקאית, 26 במרץ 2020). יצוין כי אלעיסמי נעצר על ידי רשויות אכיפת החוק בוונצואלה באפריל 2024 בחשד לעבירות שחיתות (אי-פי, 10 באפריל 2024).

• • הוגו קרוואחל, לשעבר ראש המודיעין הצבאי בוונצואלה שעומד לדין בבית משפט פדרלי אמריקאי על הברחת סמים לארה”ב, טען כי שיתוף הפעולה בין המשטר בוונצואלה, תחילה תחת צ’אבס ולאחר מכן בהובלת מדורו, לבין חזבאללה היה חלק מקמפיין מתוכנן להצפת השוק ארה”ב בסמים. במכתב שפורסם בתקשורת האמריקאית, ואשר יועד לנשיא טראמפ, טען קרוואחל כי השלטון בוונצואלה פעל עם חזבאללה ועם ארגוני טרור בדלניים בקולומביה ופעילים קובנים כדי לקדם את התוכנית ואף סיפק להם כלי נשק, דרכונים וחסינות כדי שיוכלו לפעול באופן חופשי מוונצואלה נגד ארה”ב (דאלאס אקספרס, 3 בדצמבר 2025).

התשתית המבצעית של חזבאללה בוונצואלה

• עדויות של בכירים בממשל האמריקאי ומסמכים רשמיים חשפו כי חזבאללה ניצל את חופש הפעולה שלו בוונצואלה גם לטובת בניית תשתיות מבצעיות שהיו עלולות לשמש אותו להוצאת פיגועים באמריקה הלטינית ומעבר לה:
  • רוג׳ר נורייגה, שכיהן כעוזר מזכיר המדינה לענייני אמריקה הלטינית, חשף בעדות שמסר בפני ועדת החוץ של הקונגרס כי חזבאללה הפעיל באי מרגריטה שבים הקריבי (השייך לוונצואלה) מחנות אימונים, בהם הכשיר פעילי טרור (אתר בית הנבחרים האמריקאי, 20 במרץ 2013).
  • באוקטובר 2025, קיימה הוועדה המיוחדת של הסנאט לפיקוח על המאבק בסחר הבינלאומי בסמים ישיבה מיוחדת בנושא פעילות הסמים של חזבאללה באמריקה הלטינית בהשתתפות מומחים ואנשי ממשל לשעבר. מרשל בילינגסלי, לשעבר תת-המזכיר לענייני מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי, ציין בעדותו כי הנשיא צ’אבס פתח את דלתות המדינה בפני חזבאללה ואפשר לארגון לבסס נוכחות, כולל מחנה האימונים באי מרגריטה. לדבריו, כבר בשנים 2003-2002 היו סימנים לפעילות זיוף דרכונים באי כדי לאפשר תנועת פעילי טרור. הוא גם ציטט דיווחים בתקשורת הסעודית מאפריל 2025 כי כ-400 ממפקדי חזבאללה נדרשו לעבור מלבנון לאמריקה הלטינית, ובכלל זה לוונצואלה, על רקע פעילות הממשלה הלבנונית נגד הארגון. גם נתן סיילס, לשעבר מתאם המאבק בטרור במחלקת המדינה, ציין בעדותו בדיון כי תחת משטר מדורו, ונצואלה הפכה לשחקנית מפתח שמאפשרת את הפעילות העוינת של חזבאללה בחצי הכדור המערבי וסיפקה לארגון מסמכים רשמיים שאפשרו לפעילים לנוע בחופשיות ברחבי אמריקה הלטינית. הוא ציין כי אישים הקשורים לוונצואלה התבססו בוונצואלה לטובת הברחת סמים, כלי נשק, כסף מזומן ופריטים מזויפים, ולטובת הלבנת כספים (אתר ועדת הסנאט, 21 באוקטובר 2025).
  • התביעה הפדרלית בארה”ב הגישה כתב אישום נגד עאדל אלזבאיר, ברון סמים מוונצואלה ממוצא סורי שכיהן כסגן יו”ר הפרלמנט במדינה, בגין קשריו לחזבאללה, הברחת נשק ומעורבותו בקידום פעילות טרור נגד יעדים אמריקאיים. לפי כתב האישום, אלזבאיר קיבל לידיו משלוחי נשק מלבנון והיה מעורב בגיוס פעילי חזבאללה לקידום פעילות טרור נגד יעדים אמריקאיים ולטובת העברת אימונים צבאיים לפעילים מקומיים על אדמת ונצואלה (משרד המשפטים האמריקאי, 27 במאי 2020).

ההשלכות של מעצר מדורו על חזבאללה

• בשעות הלילה שבין 2-3 בינואר 2026, עצרו כוחות אמריקאיים מיוחדים את נשיא ונצואלה מדורו ואת רעייתו בפשיטה בקראקס. השניים הובאו לניו יורק, שם הוגש נגדם כתב אישום על קשירת קשר עם קרטלי סמים להכנסת סמים לתוך ארה”ב ועבירות נשק. נשיא ארה”ב טראמפ הבהיר כי ארה”ב תנהל את ונצואלה בעתיד הנראה לעין (ניו יורק טיימס, 3 בינואר 2026). מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הבהיר כי אין יותר מקום לנוכחות של איראן ו וחזבאללה בוונצואלה (אן-בי-סי, 4 בינואר 2026).

• חזבאללה גינה את “התוקפנות הטרוריסטית והבריונות האמריקאית” נגד ונצואלה ואת “החטיפה” של מדורו ורעייתו, תוך “הפרה בוטה וחסרת תקדים” של ריבונות לאומית של מדינה עצמאית, החוק הבינלאומי ואמנת האו”ם. בארגון הביעו סולידריות עם ונצואלה, העם, הנשיאות והממשלה האשימו את הקהילה הבינלאומית ב”שתיקה מבישה” תוך אזהרה כי “התוקפנות נגד ונצואלה מהווה איום ישיר נוסף על כל מדינה עצמאית וריבונית שמתנגדת להגמוניה ולכניעה” (אלעהד, 3 בינואר 2026).
• מאמר ביומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, טען כי ההאשמות האמריקאיות בדבר נוכחות חזבאללה בוונצואלה הן חסרות בסיס וכי מדובר ב”מוצר פוליטי מוכן מראש שנועד לשרת מטרות רבות בו זמנית: מתיאור שטני של משטרי שמאל באמריקה הלטינית כהקדמה להפלתם וביזת משאביהם ועד הקרנה של תדמית של אויב ‘אוניברסלי’ שמצדיקה את כל מה שישראל עושה במזרח התיכון”. עוד נטען כי ההאשמות מבוססות על עדויות של גורמים פרו-ישראליים ונועדו לשרת נרטיב פוליטי אמריקאי וכי המאמץ להוכיח זיקה בין המשטר בונצואלה לחזבאללה דומה במאפייניו לניסיון העבר לייצר זיקה בין משטרו של צדאם חסין בעיראק לארגון אלקאעדה (אלאח׳באר, 8 בינואר 2026).
• בתקשורת הלבנונית ניסו להעריך את ההשפעות האפשריות של ההתפתחויות בוונצואלה על עתידו של חזבאללה במדינה הלטינית ועל עתידו הפיננסי:
  • במאמר פרשנות שפורסם באתר החדשות אלסיאסה, המזוהה עם מתנגדי חזבאללה,נטען כי מעצרו מדורו מנפץ את “האשליה הפיננסית” שעליה נשען חזבאללה בשנים האחרונות. לפי האתר, עם היחלשותה הפנימית של איראן ויכולתה המצטמצמת לממן את שלוחותיה, פנה הארגון לרשתות חלופיות שהתבססו על סחר בסמים והלבנת הון דרך ונצואלה, תחת הגנה של משטר מדורו. נטען כי כעת הערוץ נסגר למעשה, וכי ללא מטרייה פוליטית וביטחונית, קרס אחד מעמודי התווך המרכזיים של המימון, ודבר מעמיק לכאורה את הסכנה למשבר פיננסי חריף ואף לפשיטת רגל של חזבאללה (אלסיאסה, 3 בינואר 2026).
  • בהמשך לכך, דווח כי במעגלים דיפלומטיים התגבשה התובנה לפיה, הפעולה האמריקאית בוונצואלה היא חלק מתפיסה רחבה יותר המשפיעה גם על הזירה הלבנונית. “מקורות” מסרו כי “גורמים אמריקאיים” העבירו לחזבאללה מסרים, לפיהם צפויים שינויים אזוריים עמוקים, וכי הארגון נדרש לאמץ גישה פרגמטית ולשקול ויתור נשק במסגרת הסדר פוליטי פנימי (אלמדן, 4 בינואר 2026).
  • כמו כן, דווח כי ההערכות הן כי אלפי פעילי חזבאללה ובני משפחותיהם הנמצאים בוונצואלה צפויים לשוב ללבנון על רקע חשש כי השלטון החדש בקראקס יפעל לחיסול תשתיות הארגון במדינה כחלק מהבנות עם ארה״ב, בהמשך לאמירותיו של מזכיר המדינה רוביו (אלנהאר, 7 בינואר 2026).
  • “גורמים בלבנון” גם העריכו כי חופש הפעולה ממנו נהנה חזבאללה בוונצואלה לאורך השנים האחרונות צפוי להצטמצם משמעותית בתקופה הקרובה. בשל כך, צפויים קשיים הולכים וגוברים על יכולות הארגון להשתמש במדינה הן לטובת גיוס כספים והלבנת הון והן כעורף לוגיסטי לטובת פעילות טרור במרחב (MTV לבנון, 11 בינואר 2026).

^[1] להרחבה ראה מחקרי מרכז המידע למודיעין ולטרור מאפריל 2012: ״אמריקה הלטינית כזירת פעילות טרוריסטית, תודעתית-חתרנית ופלילית של איראן וחזבאללה״, ומאפריל 2009 : ״איראן מעמיקה את נוכחותה המדינית והכלכלית באמריקה הלטינית, “החצר האחורית” של ארה”ב.״
^[2] ב-17 במרץ 1992, פוצץ מחבל מתאבד ליד שער הכניסה לבניין שגרירות ישראל בבואנוס איירס, 29 בני אדם נהרגו, בהם ארבעה ישראלים, ויותר מ-220 נפצעו. ב-18 ביולי 1994, פוצץ מחבל מתאבד משאית תופת ליד בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, 85 בני אדם נהרגו ויותר מ-300 נפצעו. חקירות בארגנטינה קבעו כי הפיגועים בוצעו על ידי מחבלים מחזבאללה בהנחיית המשטר האיראני. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 בינואר 2015: "אחריותה של איראן לפיגועי הטרור נגד שגרירות ישראל ובניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס".

מאמרים נוספים בתחום