פעילות איראן במזרח אפריקה: איום גובר על אינטרסים ישראליים ומערביים

דרור דורון

עיקרים

• במשך שנים פועלת איראן לקידום יעדים דיפלומטיים, כלכליים וצבאיים במזרח אפריקה כחלק מאסטרטגיה בסיסית למיצוב טהראן כמעצמה אזורית, ניצול מרחב זה לטובת הרחבת השפעתה הגאו-אסטרטגית, תוך הפיכת מזרח אפריקה לעורף לוגיסטי לטובת מאמצי בניין הכוח של רשת ארגוני הטרור השלוחים של טהראן.
• בשנים האחרונות, איראן חידשה את היחסים עם ג’יבוטי וסודאן והידקה את הקשרים עם אתיופיה. מגמה זו מאפשרת לאיראן להרחיב את נוכחותה במרחב עם ייצוא של אמצעי לחימה מתקדמים לאזורי סכסוך במזרח אפריקה, ובראשם מלחמת האזרחים בסודאן.
• היחסים המתמשכים בין איראן לבין ארגון הטרור אלשבאב בסומליה הובילו גם לשיתוף פעולה מתהדק בין החות’ים בתימן לבין שלוחת אלקאעדה בקרן אפריקה. החות’ים מעבירים אמצעי לחימה איראניים לידי ארגון הטרור שמצדו מאפשר לטהראן להשתמש בנמלים שבשליטתו לצורך הברחות נשק לחות’ים.
• להערכתנו, הנוכחות האיראנית המתרחבת במזרח אפריקה מהווה איום גובר על אינטרסים ישראליים בשל היכולת של איראן להשתמש בנתיבי ההברחה של אמצעי לחימה מסודאן לרצועת עזה. איראן עלולה גם להשתמש באמצעי הלחימה שהיא שולחת לאזורי סכסוך במזרח אפריקה ובנציגויות הרשמיות שלה כדי לקדם מתווי טרור נגד יעדים ישראליים באפריקה. בנוסף, דריסת הרגל האיראנית מגבירה את האיום על אינטרסים אמריקאיים ומערביים חיוניים, כדוגמת יכולת לפגוע בנתיבי השיט בים האדום וקרבה מסוכנת לבסיס האמריקאי המרכזי באפריקה ששוכן בג’יבוטי.

האינטרס האיראני במזרח אפריקה

• הרפובליקה האסלאמית של איראן רואה מזה שנים את יבשת אפריקה כזירת פעילות מרכזית עבור מדיניות החוץ שלה וקידום האינטרסים הפוליטיים והכלכליים מחוץ למזרח התיכון, במיוחד על רקע הניסיונות של ארה”ב ומדינות המערב לבודד אותה באמצעות סנקציות בשל תוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים ובשל תמיכתה בשלוחות הטרור של “ציר ההתנגדות” (טאבנאכ, 7 בדצמבר 2025).
• באיגרת שפרסם שר החוץ, עבאס עראקצ’י, לציון “יום אפריקה” במאי 2025, הוא שיבח את הקשרים העמוקים בין איראן לבין יבשת אפריקה והדגיש את הנכונות לשתף פעולה בכל התחומים, ובהם הפוליטי, הכלכלי, התעשייתי, כריית משאבים וחילופי אקדמאים. הוא גם ציין כי הממשלה הנוכחית של הנשיא מסעוד פ’זשכיאן שמה דגש על היחסים עם אפריקה והכריז כי איראן “רואה בשגשוג של אפריקה כאילו הוא שלה” (אקתצאד אינדה, 25 במאי 2025).

• עדות לכך סיפקו נתוני הארגון האיראני לפיתוח הסחר, לפיהם במחצית הראשונה של השנה הפרסית 1404 (החלה במרץ 2025), חל גידול של מאה אחוז בייצוא של מוצרים שאינם נפט לשוק האפריקאי לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. בסך הכל, הגיע הייצוא האיראני לאפריקה לסכום של 675 מיליון דולר, פי שניים לעומת התקופה המקבילה. בהתייחסו לסוגיית הסנקציות וההתפתחויות הבינלאומיות, אמר ראש מחלקת אפריקה בארגון, מחמד רצ’א צפרי, כי סוחרים רבים מחפשים שווקים חדשים ואפריקה מהווה “חלופה מתאימה” (אירנ”א, 15 בנובמבר 2025).
• דגש מיוחד שמה איראן על הקשרים עם מדינות מזרח אפריקה. מזה עשרות שנים, מקדמת איראן מהלך אסטרטגי להעמקת דריסת רגלה במזרח היבשת. שתי סיבות עיקריות עומדות בבסיס האינטרסים האיראניים: הרווחים הגלומים בשיתוף פעולה מדיני וכלכלי עם מדינות האזור שמחזיקות באוצרות טבע חיוניים; המיקום האסטרטגי של האזור הסמוך למצרי באב אלמנדב בים האדום ולנתיבי שיט וסחר בינלאומיים מרכזיים והיותו שער כניסה לשאר חלקי היבשת.
• לאורך השנים, היקף הקשרים בין איראן לבין מדיניות האזור השתנה וידע עליות ומורדות בהתאם להתפתחויות גאו-אסטרטגיות ופנימיות במדינות השונות ובאיראן עצמה. שינויים אלה חייבו את איראן לבצע התאמות במדיניותה תוך התחשבות בתנאים הספציפיים בכל מדינה ומדינה לצד ניצול הזדמנויות שאפשרו את קידום יעדיה של טהראן. יעדים אלו כוללים מימוש הישגים דיפלומטיים וכלכליים גלויים ופומביים ומהלכים חשאיים הקשורים לכינון דריסת רגל מבצעית לטובת הרחבת סל הכלים בתחום הטרור והיכולות הצבאיות שטהראן מחזיקה במרחב.^[1]

הפעילות הדיפלומטית של איראן במזרח אפריקה

• בשנים האחרונות רשמה איראן שורה של הישגים מדיניים במרחב, במסגרתם היא חידשה והידקה את יחסיה הדיפלומטיים עם שורת מדינות במזרח אפריקה.

ג’יבוטי

• בספטמבר 2023, הכריזו איראן וג׳יבוטי על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לאחר נתק שנמשך כשבע שנים, על רקע תמיכת ממשלת ג׳יבוטי בצעדים שהובילה סעודיה כנגד טהראן לאחר שמפגינים תקפו את השגרירות הסעודית בטהראן בשנת 2016 (טהראן טיימס, 24 בספטמבר 2023). ניתן להעריך כי השינוי בעמדת ג’יבוטי הוא תוצאה של ההסכם בין איראן לבין סעודיה שהושג במרץ 2023 בתיווך סיני ואשר הביא לחידוש היחסים בין הרפובליקה השיעית לבין ממשלת ג׳יבוטי הסונית (רויטרס, 10 במרץ 2023).^[2]

סודאן

• באוקטובר 2023, הכריזה גם סודאן על חידוש יחסיה הדיפלומטיים עם טהראן, אחרי נתק שנמשך מאז 2016 על רקע המאבק של סעודיה נגד טהראן (רויטרס, 10 באוקטובר 2023), ולנוכח ביקורת איראנית על הצטרפותה של סודאן להסכמי אברהם בשנת 2020 (רויטרס, 24 באוקטובר 2020).
• מספר חודשים לאחר ההכרזה על חידוש היחסים, שיגר שליטה הצבאי של סודאן, הגנרל עבד אלפתאח אלבראהן, שגריר ראשון לטהראן, בעוד איראן טהראן מינתה את חסן שאה חוסייני לעמוד בראש השגרירות שחזרה לפעול בעיר פורט סודאן. סגן שר החוץ הסודאני, חסין אלאמין, תאיר את החלפת השגרירים כתחילתו של שלב חדש ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות (אלג’זירה, 21 ביולי 2024).
• מלבד ההקשר של הפיוס בין איראן לבין סעודיה, גם למלחמת האזרחים בסודאן הייתה השפעה על חידוש היחסים בין איראן לבין סודאן. המלחמה פרצה באפריל 2023 על רקע מאבקי הכוחות בין מנהיג המדינה ומפקד הצבא, הגנרל עבד אלפתאח אלברהאן, לבין סגנו ומפקד “כוחות ההתערבות המהירה” (RSF), הגנרל מוחמד חמדאן דגלו. מאחר שבין איראן לבין סודאן היה שיתוף פעולה צבאי לפני ניתוק היחסים, אלברהאן ניצל את ההתקרבות המחודשת לטהראן גם לצורך קבלת סיוע צבאי מול יריבו שזכה לתמיכת מאע”מ (בי-בי-סי, 13 ביוני 2024; AGSI, 3 במרץ 2025).
• במהלך ביקורו של שר החוץ הסודאני, עלי יוסף אחמד אלשריף, בטהראן בפברואר 2025, הכריז שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, רשמית על תמיכת ארצו בממשלה בחרטום נגד “המורדים”, בעוד השר הסודאני הביע תקווה כי איראן תמלא תפקיד בשיקום ארצו (סודאן טריביון, 18 בפברואר 2025). גם השגריר האיראני בסודאן קרא לשיתוף פעולה ולתיאום בין שתי המדינות כדי “לסכל מזימות זרות” (סודאן טריביון, 9 בנובמבר 2025).

אתיופיה

• במאי 2025, חתמה איראן על מזכר הבנות עם ממשלת אתיופיה לשיתוף פעולה מודיעיני, בעיקר בין סוכנויות המשטרה, לצד אימונים משותפים ומאבק משותף בפשיעה חוצת-גבולות. בין שתי המדינות קיימים קשרים דיפלומטיים מזה עשרות שנים, ואיראן אף סיפקה סיוע צבאי לאתיופיה במהלך הלחימה של הצבא האתיופי נגד המורדים הבדלנים בחבל תיגראי בצפון המדינה בשנים 2022-2020 (Military Africa, 16 במאי 2025).

המעורבות הצבאית והטרוריסטית של איראן במרחב

• ביסוס הקשרים של איראן עם שחקנים מרכזיים במזרח אפריקה, מדינתיים ותת-מדינתיים כאחד, מכשיר את הקרקע עבור הרפובליקה האסלאמית להעמקת הנוכחות של הזרוע הצבאית והזרוע הטרוריסטית שלה בתוך המרחב האסטרטגי בכסות של פעילות לגיטימית לכאורה. פעילות זו עלולה להוות איום על ישראל, כמו גם על אינטרסים אמריקאיים ומערביים.

העברת אמצעי לחימה איראניים מתקדמים

• במסגרת המעורבות האיראנית במלחמת האזרחים בסודאן, מפעיל צבא סודאן כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) לתקיפה מסוג מהאג’ר 6, אשר מסוגלים לשאת חימוש מדויק לטווח של כאלפיים ק”מ, וכן כטב”מים מתאבדים מדגם אבאביל, אשר נמצאים גם בידי חזבאללה ואשר נעשה בהם שימוש גם במהלך המערכה נגד ישראל^[3] (בי-בי-סי, 13 ביוני 2024; בלומברג, 18 בדצמבר 2024).
• צילומי לוויין חשפו כי גם אתיופיה הפעילה כטב”מי מהאג׳ר 6 איראניים במסגרת הלחימה נגד המורדים בחבל תיגראי (בלינגקאט, 17 באוגוסט 2021). בנוסף, מחלקת המדינה האמריקאית אישרה אף היא כי איראן סיפקה כטב”מים חמושים לאתיופיה בקיץ 2021 בניגוד להחלטות מועצת הביטחון של האו”ם (Ethiopanorama, 20 באוקטובר 2022).

• במאי 2024, אותרו שרידים של טיל שיוט איראני מדגם פַאוֶּה/פרויקט 351 באזור העיירה קלכאד שבצפון מזרח סומליה. חקירה שנערכה בעקבות הפיצוץ ומציאת השרידים לא הצליחה לבסס מהיכן שוגר הטיל, שמסוגל להגיע לטווח של יותר מ-1,600 ק”מ ולפגוע במטרות בדיוק רב, אולם ההערכה הייתה כי מדובר בטיל שנמצא בידי החות’ים בתימן, תחת השם קדס-4, ואשר שוגר במהלך תקיפה נגד כלי שיט בים האדום (Dinnah, 4 במאי 2024). טיל שיוט זה נמצא גם בידי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ונעשה בו שימוש במהלך המערכה נגד ישראל.^[4]

     
מימין: שרידי טיל השיוט שאותרו בסומליה (Dinnah, 4 במאי 2024). משמאל: טיל השיוט קדס-4 שבידי החות’ים (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של החות’ים, 22 בספטמבר 2023)

• הדו”ח לשנת 2024 של פאנל המומחים של האו”ם ליישום הסנקציות בתימן הביע דאגה לנוכח שיתוף הפעולה בין החות’ים לבין ארגון אלשבאב, שלוחת אל-קאעדה בקרן אפריקה. הדו”ח ציין כי זוהו הברחות של כלי נשק קלים בין הצדדים, כאשר הסימנים מצביעים על “אספקה צבאית משותפת או מקור משותף” (אתר האו”ם, 11 באוקטובר 2024). גם הדו”ח לשנת 2025 של פאנל המומחים ציין כי חל גידול בהברחות הנשק ובשיתופי הפעולה בין הצדדים, ובין השאר חשף כי שבעים סומלים הקשורים לאלשבאב מעורבים לכאורה בהברחות האמל”ח מהחות’ים וכי החות’ים גם מכשירים את פעילי אלשבאב בייצור מטעני חבלה מתוחכמים ובהפעלת כטב”מים (אתר האו”ם, 17 באוקטובר 2025).
• בהקשר זה, מפקד פיקוד אפריקה של צבא ארה”ב, גנרל מייקל לנגלי, הצביע על הסיכון באפשרות שאמצעי לחימה (אמל”ח) איראניים, אשר נמצאים בידי החות’ים, יאיימו ישירות על אינטרסים אמריקאיים ובינלאומיים במזרח אפריקה. בעדותו בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט האמריקאי, אמר לנגלי כי הוא מוטרד מאד מסימנים לשיתוף פעולה בין החות’ים לבין אלשבאב. לדבריו, לחות’ים יש יכולת לפגוע בבסיס האמריקאי בג’יבוטי, ואם הם ישיגו דריסת רגל במזרח אפריקה, הדבר יגביר את האיום על השיט והסחר הבינלאומי (אתר פיקוד אפריקה, 3 באפריל 2025).

הברחות אמצעי לחימה

• חידוש היחסים עם סודאן עלול לאפשר לאיראן להשתמש מחדש במדינה כבסיס להברחת אמל”ח לרצועת עזה, כפי שהיה בימיו של נשיא סודאן לשעבר, עמר אלבשיר. בשנים 2007 עד 2013, הוברחו לרצועה כמויות משמעויות של אמל”ח איראני תקני דרך סודאן או ממחסנים צבאיים בלוב ובסודאן בעקבות הכאוס שנגרם בשל אירועי ״האביב הערבי”. בשנים 2009 עד 2012, אף דווח על סדרת תקיפות בסודאן, אשר יוחסו לישראל נגד שיירות של מבריחים מקצועיים שנשאו כמויות ענק של אמל״ח תקני שהועבר בדרך הים מאיראן לסודאן ומשם הוברח דרך חצי האי סיני עד שהוכנס לתוך רצועת עזה דרך מנהרות (אלערביה, 29 במרץ 2009; סודאן טריביון, 7 אפריל 2011).^[5] עם זאת, התקיפות המיוחסות לישראל והקשחת מדיניות האכיפה בגבול מצרים-רצועת עזה מאז עלייתו לשלטון של הנשיא עבד אלפתאח אלסיסי בשנת 2013 הקשו על יכולתן של חמאס ואיראן להבריח אמל”ח בכמויות משמעותיות מסיני לשטח הרצועה (אליום אלסאבע, 30 באוקטובר 2014; אלג’זירה, 18 בספטמבר 2015).
• איראן והחות’ים גם ניצלו את קשריהם במזרח אפריקה, במיוחד עם ארגון אלשבאב בסומליה, לצורך ביסוס של ערוץ להברחת אמל״ח מאיראן לאזורים בשליטת החות’ים בתימן במסלול שעובר דרך נמלים שבשליטת הארגון הסומלי. אנשי הצוות של הספינה “אלשרוא”, שנתפסה ביוני 2025 עם יותר מ-750 טון של אמל”ח וציוד לחימה נוסף שלפי החשד נשלחו מאיראן ויועדו לחות’ים, העידו כי משמרות המהפכה והחות’ים הפעילו רשת הברחות ימית שנועדה לעקוף את מנגנוני הפיקוח על הסנקציות. לפי ההודאות, אחד הנתיבים יצא מנמל בנדר עבאס באיראן ועבר דרך בוסאסו שבסומליה ומשם לנמל אלצליף שתחת שליטת החות’ים בתימן. נתיב נוסף עבר מבנדר עבאס לג’יבוטי ומשם לנמל אלצליף. לצורך הפעלת רשת ההברחות גויסו גם פעילים מסומליה ומג’יבוטי שתמכו בפעילות הרשת, בין השאר במדינות המוצא שלהם. ^[6] הדו”ח לשנת 2025 של פאנל מומחי האו”ם ציין כי סומליה הופכת לאתר מעבר עבור כלי נשק שמיועדים לחות’ים וכי נחקרו נתיבי הברחה באמצעות סירות קטנות דרך אתרי חוף בסומליה (אתר האו”ם, 17 באוקטובר 2025).

נציגויות דיפלומטיות כבסיסי טרור

• חידוש היחסים הדיפלומטיים של איראן עם מדינות במזרח אפריקה גם מאפשר לטהראן להקים נציגויות דיפלומטיות רשמיות שיכולות לשמש כבסיס קדמי להוצאת מתווי טרור נגד יעדים ישראליים ומערביים באפריקה על ידי אנשי כוח קדס ומודיעין איראניים שפועלים במסווה דיפלומטי. דפוס פעולה זה כבר בא לידי ביטוי בשנת 2021, כאשר אסדאוללה אסדי, דיפלומט ששירת בשגרירות איראן באוסטריה, נעצר ונכלא בגין מעורבותו בתכנון פיגוע טרור כנגד אירוע שערכו פעילים איראנים גולים בצרפת (בי-בי-סי, 5 בפברואר 2021).
• דוגמה לכך נחשפה בנובמבר 2025, כאשר דווח שכוח קדס גייס אזרח אוגנדי כדי לאסוף מודיעין על שגרירויות ישראל באוגנדה ובסנגל ולרכוש כלי נשק לצורך ביצוע פיגועים נגד הנציגויות. לפי הדיווח, האזרח האוגנדי, שעובד בתור פועל בניין, סיפר בחקירתו כי פעיל פקיסטני של כוח קדס יצר עמו קשר והנחה אותו לצלם את השגרירויות ולקנות אקדחים ורימוני יד עבור התקפה אפשרית. כמו כן, הוא טען בחקירתו בידי סוכנות ביון מערבית כי פעיל איראני של כוח קדס יצר עמו קשר והציע לו תשלום בתמורה לשיתוף פעולה (איראן אינטרנשיונל, 26 בנובמבר 2025).
• כמו כן, איראן יכולה להשתמש בדיפלומטים המוצבים במזרח אפריקה לצורך הברחת כספים לטובת חזבאללה בלבנון, ובכך לעקוף את האיסור שהטילה הממשלה הלבנונית על טיסות מסחריות מאיראן לבירות מאז פברואר 2025.^[7] הרשויות בנמל התעופה הבינלאומי בבירות גם תפסו 8.2 מיליון דולר שהוחזקו בתיקים של שלושה נוסעים, שניים מהם הגיעו מקינשסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לטענתם, הם נוהגים להעביר כספים עבור אנשי עסקים לבנונים שעובדים באפריקה (אלשרק אלאוסט, 1 ביולי 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 31 ביולי 2009: ״פעילות איראן במזרח אפריקה, השער האחורי למזרח התיכון וליבשת אפריקה״; מחקר של מרכז המידע מתאריך 8 מאי 2023: "מעורבות איראן במזרח אפריקה: תהליכים ומשמעויות".
^[2] יצוין כי בג'יבוטי קיימים מספר בסיסים צבאיים זרים, בהם בסיס קבע אווירי וימי של פיקוד אפריקה של מחלקת ההגנה האמריקאית שעוסק בעיקר בפעילות נגד טרור ובסיסים של סין, סעודיה, בריטניה וצרפת (Politics Today, 17 במרץ 2021; Universidad de Navarra, 9 באוקטובר 2024).
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 5 בינואר 2025: "אמצעי הלחימה שהיו בשימוש חזבאללה במהלך הלחימה נגד ישראל (8 באוקטובר 2023 – 27 בנובמבר 2024)".
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 3 בנובמבר 2024: "המיליציות הפרו-איראניות בעיראק: מאפייני פעילותן מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”"
^[5] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע לטרור מ-15 במרץ 2021: ״בחודשים האחרונים נחשפו שני משלוחים איראניים נוספים של אמצעי לחימה שנועדו להגיע לחזבאללה בלבנון (אוגוסט 2010) ולגמביה במערב אפריקה (יולי 2010)"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 18 ביוני 2009: "רצועת עזה לאחר מבצע “עופרת יצוקה”: תהליך השיקום של התשתיות האזרחיות והצבאיות המתנהל ע”י חמאס בד בבד עם ביסוס והעמקת שלטונה ברצועה"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 1 במרץ 2011: "הטרור נגד ישראל מרצועת עזה מאז מבצע “עופרת יצוקה”: נתונים, מאפיינים ומגמות"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 16 ביולי 2015: "שנה למבצע "צוק איתן": תמונת מצב".
^[6] להרחבה ראו מחקר של מרכז המידע לטרור ולמודיעין מתאריך 18 אוגוסט 2025: ״הסיוע האיראני לחות׳ים במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״: תפיסת הספינה ״אלשרוא״ כמקרה בוחן״.
^[7] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 13 בנובמבר 2025: "הסיוע האיראני לשיקום חזבאללה מאז הפסקת האש בלבנון".

מאמרים נוספים בתחום