פירוק הנשק של הפלגים הפלסטיניים החמושים בלבנון

חמושים פלסטינים בכניסה למחנה הפליטים עין אלחלוה (המרכז הפלסטיני לתקשורת, 21 באוגוסט 2017)

המשגר המאולתר ממנו שוגרו הרקטות לכיוון קריית שמונה (חשבון X של צבא לבנון, 29 במרץ 2025).

רקטות שנתפסו ברשות חברי החוליה (חשבון X של צבא לבנון, 20 באפריל 2025)

כינוס המועצה העליונה להגנה בלבנון בראשות הנשיא עון (חשבון X של נשיאות לבנון, 2 במאי 2025)

עיקרים

• הפלגים הפלסטיניים בלבנון מקיימים נוכחות חמושה במחנות הפליטים מזה עשרות שנים, ללא התערבות של הרשויות. בשנים האחרונות, הפכה שלוחת חמאס בלבנון לכוח הצבאי החזק ביותר מבין הפלגים ומעורבותה הפעילה בלחימה לצד חזבאללה בעימות האחרון משכה תשומת לב ציבורית ופוליטית רבה.
• הפסקת האש בין ישראל ללבנון בנובמבר 2024, שסיימה את הלחימה בין ישראל לחזבאללה, הובילה את הרשויות בלבנון להצהיר על נכונותן ליישם את מונופול המדינה על הנשק בכל חלקי המדינה. מחויבות זו התחזקה תחת הנשיא החדש, ג’וזף עון, והממשלה החדשה בראשות נואף סלאם.
• שיגורי הרקטות לצפון ישראל בסוף מרץ 2025 והחשיפה כי האחראים הם פעילי חמאס הובילו את הרשויות להזהיר את התנועה מפני פגיעה בביטחון המדינה. בעקבות זאת, הסגירה חמאס באופן תקדימי מבוקשים בשיגור הרקטות לידי צבא לבנון.
• יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, צפוי להגיע לביקור בלבנון במחצית השנייה של מאי 2025, ולפי הדיווחים הוא צפוי לתת לממשלה הלבנונית לגיטימציה לפעול לפירוק חמאס ושאר הפלגים החמושים במחנות הפליטים במדינה.
• בשלב זה לא ברור אם בכוונת גורמי הביטחון בלבנון לפעול באופן צבאי כדי לאסוף את כלי הנשק במחנות הפליטים הפלסטיניים במדינה או להסתפק במהלך להסדרה מחודשת של היחסים והידוק התיאום בהיבטי השימוש בנשק. להערכתנו, הצלחה של מוסדות המדינה מול הפלגים הפלסטיניים עשויה ליצור תקדים לקראת מהלך דומה מול חזבאללה, שנחשב לאתגר מורכב יותר ובעל משמעויות עמוקות יותר עבור לבנון. בשל כך, אפשר כי חזבאללה ינסה לסכל מהלך כוחני של צבא לבנון נגד הפלגים הפלסטיניים, אולם עשוי לסייע בהסדרת הסוגיה באמצעות דיאלוג.

רקע: הפלגים הפלסטיניים החמושים בלבנון

• במשך עשרות שנים מקיימים ארגונים פלסטיניים חמושים שונים נוכחות צבאית בלבנון, הממוקדת במחנות הפליטים הפרוסים ברחבי המדינה.^[1] נוכחות הארגונים הפלסטינים מעוגנת בהסכם קהיר שנחתם בין ממשלת לבנון לאש”ף ב-1969.^[2] כך, במרוצת הזמן הפכו מחנות הפליטים לטריטוריות עצמאיות למחצה המצויות מחוץ לשליטתן של רשויות הביטחון הלבנוניות, הנמנעות, ככלל, מלהיכנס לשטחם.
• סוגיית ״הנשק הפלסטיני״ בלבנון הינה נושא בעל רגישות רבה במדינה מזה שנים. זאת, כחלק מרכזי מלקחי מלחמת האזרחים בשנות השמונים של המאה הקודמת, והמחיר הכבד ששילמה לבנון כתוצאה מהפיכת שטח המדינה לבסיס פעולה כנגד ישראל, ללא התחשבות באינטרסים הלאומיים והביטחוניים של לבנון עצמה. עם זאת, לאור המורכבות הפוליטית מול חזבאללה והרגישות הציבורית ביחס למאבק הפלסטיני, נמנעו הרשויות לאורך שנים מלהתמודד עם סוגיית הפליטים הפלסטיניים בכלל, ועם הפלגים החמושים בפרט.
• בשנים האחרונות, מהווה שלוחת חמאס בלבנון את הכוח הצבאי החמוש החזק ביותר בקרב הפלגים הפלסטיניים במדינה. לשלוחה, שלפי ההערכות מונה כ-1,500 לוחמים מאומנים, יש נוכחות במחנות הפליטים בדרום לבנון ובאזור בירות והיא פועלת בשיתוף פעולה עם חזבאללה ועם ענף פלסטין בכוח קדס של משמרות המהפכה בראשותו של מחמד סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן).^[3] שלוחת חמאס בלבנון נטלה חלק פעיל בתקיפות נגד ישראל, כולל במהלך מבצע “שומר החומות” במאי 2021 ולצד חזבאללה בלחימה במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, בעיקר בירי רקטות לעבר יישובי צפון ישראל.^[4]

התחייבות השלטון הלבנוני ליישום מונופול המדינה על הנשק

• ב-27 בנובמבר 2024, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, שעצר את הלחימה שנמשכה בין ישראל לבין חזבאללה מאז 8 באוקטובר 2023. במסגרת ההסכם, התחייבה ממשלת לבנון ליישם את החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו”ם וקודמותיה^[5] כדי למנוע התבססות מחדש והתחמשות מחדש של קבוצות חמושות בלבנון ולפקח על מכירות או אספקה של כלי נשק וחומרים נלווים כלשהם לתוך המדינה. כמו כן, נאמר בהסכם כי כל ייצור כלי הנשק והחומרים הנלווים בתוך לבנון יוסדר ויפוקח על ידי ממשלת לבנון.^[6]
• ב-9 בינואר 2025, נבחר מפקד צבא לבנון, גנרל ג’וזף עון, לנשיא המדינה החדש, אחרי שהתפקיד לא היה מאויש מאז 31 באוקטובר 2022. בנאום ההשבעה בפרלמנט, אמר עון כי יפעל למימוש המונופול של המדינה בסוגיית נשיאת הנשק ברחבי לבנון. כמו כן, הוא הדגיש כי יפעל למגר את קיומם של מַאפְיוֹת ושל “מוקדים ביטחוניים” במדינה (סוכנות הידיעות הלבנונית, 9 בינואר 2025).
• ב-26 בפברואר 2025, אישר הפרלמנט הלבנוני בהצבעת אמון את הממשלה החדשה בראשותו של נואף סלאם (אלנשרה, 26 בפברואר 2025). בקווי היסוד של הממשלה נכתב כי היא תפעל ליישם את הנחיות הנשיא למימוש מונופול המדינה על נשיאת נשק ותיישם את החלטה 1701 במלואה. ביחס לסוגיה הפלסטינית, צוין כי המדינה תשמור על זכותה ליישם את סמכותה המלאה על כל השטחים הלבנוניים, כולל מחנות הפליטים הפלסטיניים, בעודה שומרת על הכבוד ועל זכויות האדם של הפלסטינים שמתגוררים בלבנון (אתר ממשלת לבנון, 8 בפברואר 2025).

פעילות הרשויות בלבנון נגד הפלגים הפלסטיניים החמושים

• כוחות צבא לבנון החלו לפעול נגד תשתיות צבאיות של הפלגים הפלסטיניים, עוד לפני בחירת עון לנשיא. בדצמבר 2024, השתלט צבא לבנון על המתחם הצבאי ג’מילה עין אלביצ’א ועל מנהרה באזור זחלה שבבקעא, שהיו שייכים לחזית העממית לשחרור פלסטין (חז”ע)-המפקדה הכללית. בנוסף, הוחרמו כמויות גדולות של אמצעי לחימה (אמל”ח), תחמושת וציוד צבאי. בלבנון הציגו את ההשתלטות על המתקנים כצעד למימוש החזון של אחריות המדינה על הנעשה בשטחה (לבנון 24 ואלנהאר ,23 בדצמבר 2024). בהקשר לכך, “בכיר ביטחוני” בחז”ע-המפקדה הכללית בלבנון, באתר נמר (אבו ראתב), מסר כי הארגון נטש את כל מוצביו בלבנון שמחוץ למחנות הפליטים הפלסטיניים ומסר אותם לידי צבא לבנון, יחד עם האמל”ח והציוד שהיה בתוכם. לדבריו, הפעולה סוכמה עם צבא לבנון מתוך אמונה בלבנון ובמוסדותיה. הוא גם הודה לעם הלבנוני על “אירוח העם הפלסטיני” (אלאח’באר, 23 בדצמבר 2024). יצוין כי המחנות ננטשו על ידי חז”ע-המפקדה הכללית בעקבות אובדן הפטרון המרכזי, משטר אלאסד בסוריה, שהופל ב-8 בדצמבר 2024.
• ב-22 וב-28 במרץ 2025, התרחשו שתי תקריות של שיגורי רקטות לעבר צפון ישראל, תוך הפרת הסכם הפסקת האש. חקירת צבא לבנון ומנגנוני הביטחון זיהתה כי האחראים לירי הם לבנונים ופלסטינים שמשתייכים לחמאס. מספר חשודים נעצרו כשברשותם כלי רכב וציוד ששימשו לביצוע שני השיגורים (חשבון X של צבא לבנון, 18 באפריל 2025). לאחר מכן, בוצעה פשיטה על דירה באזור צידא-אלזהראני, במסגרתה נעצרו מספר חשודים נוספים ונתפסו רקטות, שלפי ההערכות יועדו לשיגור נוסף (חשבון X של צבא לבנון, 20 באפריל 2025; אלערביה, 20 באפריל 2025).

     
מימין: המשגר המאולתר ממנו שוגרו הרקטות לכיוון קריית שמונה (חשבון X של צבא לבנון, 29 במרץ 2025). משמאל: רקטות שנתפסו ברשות חברי החוליה (חשבון X של צבא לבנון, 20 באפריל 2025)

• נציג הממשלה בבית המשפט הצבאי בלבנון, השופט פאדי עקיקי, הגיש כתבי אישום נגד תשעה אנשים על סעיפים של הקמת קבוצה חמושה במטרה להזיק לסמכות המדינה ויוקרתה, שיגור רקטות לעבר ישראל, איסוף נשק בינוני וכבד וציוד צבאי, הכנה לפעולות נוספות שלא בוצעו מסיבות שאינן בשליטתם והחזקת נשק, חומרי נפץ ורקטות. עוד צוין כי הנאשמים, מרביתם לבנונים וכולם פעילי חמאס, הפרו את הצעדים שנקטה מדינת לבנון בנוגע ליישום החלטה 1701 וחשפו את לבנון לסכנה של פעולות עוינות (Lebanon Debate , 5 במאי 2025).
• על אף שנציגי חמאס הכחישו כל מעורבות בשיגורים, ממצאי החקירה מיקדו מחדש את השיח בחופש הפעולה ממנו נהנית חמאס בלבנון ולסיכונים שפעילות התנועה מציבים בפני המדינה. התנועה נתפשה כמי שפועלת בניגוד לאינטרס הלבנוני ומסכנת את השקט השברירי שהושג לאחר חודשי הלחימה הארוכים מול ישראל. (נהארנט, 17 באפריל 2025).
• על רקע המעצרים, דווח כי נשיא לבנון עון קיבל החלטה על פירוק חמאס בלבנון מנשקה והנחה שלא לאפשר פעילות צבאית של התנועה בלבנון. לפי הדיווח, החלטה זו תחול גם על פלגים פלסטיניים נוספים בהמשך (נדאא’ אלוטן, 18 באפריל 2025).
• ב-2 במאי 2025, התכנסה המועצה העליונה להגנה בלבנון, בהשתתפות הנשיא עון וראש הממשלה סלאם, לדיון על פעילות חמאס בלבנון ועל פירוק הפלגים הפלסטיניים החמושים מנשקם. מנכ”ל המועצה, מחמד מצטפא, מסר כי הוחלט להמליץ לממשלה להזהיר את חמאס מפני שימוש בשטח לבנון לצורך ביצוע פעולות שמאיימות על הביטחון הלאומי של המדינה. הוא הדגיש כי המדינה תנקוט בצעדים הנדרשים כדי לעצור כל פעולה שתפגע בריבונות הלבנונית. ראש הממשלה סלאם אמר כי יש למנוע מחמאס, או מכל גורם אחר, לפגוע בביטחון הלאומי וביציבות המדינה. עוד צוין, כי על אף שלבנון מכבדת את הסוגיה הפלסטינית, עליה לדאוג לאיסוף הנשק הבלתי חוקי כדי שהפלסטינים לא יערבו את לבנון במלחמות שיסכנו אותה (אלנשרה, 2 במאי 2025).

• בעקבות ההחלטה, זימן ראש מנהלת הביטחון הכללי בלבנון, לואא’ חסן שקיר, את נציג חמאס בלבנון, אחמד עבד אלהאדי, והזהיר אתו מפני פעולות שיערערו את ריבונות לבנון. בתגובה, עבד אלהאדי הודיע כי הוא מוכן להסגיר את ארבעת הפלסטינים המבוקשים על שיגור רקטות לעבר צפון ישראל בסוף מרץ 2025, בהם מתכנן הירי, וציין כי שיגור הרקטות היה פעולה אינדיבידואלית ולא כתוצאה מהחלטה של תנועת חמאס. בנוסף, דווח כי חמאס הבטיחה לא להפר את ריבונות לבנון בעתיד (אלערביה, 3 במאי 2025). שקיר אישר כי במהלך הפגישה, הועבר מסר אזהרה לחמאס, לפיו עליה להימנע מכל פעולה צבאית או ביטחונית שפוגעת בביטחון לבנון וכי עליה לציית לחוקי המדינה. שקיר גם הבהיר לעבד אלהאדי כי אם המבוקשים לא יימסרו בתוך זמן קצר ולא יהיה שיתוף פעולה, הרשויות הלבנוניות תנקוטנה בצעדים מחמירים יותר (אסאס מדיה, 5 במאי 2025).
• בעקבות מהלכים אלו, ובמהלך שנראה כצעד שנועד לפייס את הצמרת הלבנונית, הסגירה חמאס שלושה מתוך ארבעת המבוקשים הפלסטינים לידי צבא לבנון. נמסר כי אחד המבוקשים הוסגר ב”כניסה” למחנה הפליטים עין אלחלוה בצידון, בעוד שמבוקש נוסף הוסגר ב”כניסה” למחנה אלבץ בצור, עדות לכך שהצבא עדיין נמנע מכניסה למחנות הפליטים (חשבון X של צבא לבנון, 6-4 במאי 2025). המהלך התקדימי משקף את הבנת צמרת חמאס באשר לסיכון הניצב בפני המשך פעילותה בלבנון, במיוחד בשעה שבו מעמדו הפוליטי של חזבאללה נפגע והארגון עצמו מצוי תחת לחצים רבים בזירה הפנימית, באופן שאינו שאפשר לו להעניק לחמאס את החסות תחתיה פעלה התנועה בחופשיות במשך שנים.
• דווח כי בפגישה בין היו”ר החדש של ועדת הדיאלוג הלבנוני-פלסטיני, ראמז דמשקיה, לבין הפלגים הפלסטיניים, בהם חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), בנוכחות השגריר הפלסטיני בלבנון, אשרף דבור, הביע דבור את נכונות אש”ף לוותר על הנשק הפלסטיני. עם זאת, “מקורות פלסטיניים” ציינו כי עדיין אין תמימות דעים בקרב הפלגים לגבי הסוגיה. בין השאר, צוין כי בחזבאללה דרשו מאנשי חמאס להגיע עמם להבנות בנושא הנשק לפני שיגבשו הסכמות עם הממשל הלבנוני. כמו כן, דווח כי פלגים פלסטיניים במחנה הפליטים אלבדאוי בטריפולי פרצו את גדר הביטחון שצבא לבנון הקים כדי להפריד את המחנה משכונות סמוכות וקיים חשש מעימותים במקום על אף נכונות תנועת פתח במחנה למסור את הנשק (אסאס מדיה, 26 באפריל 2025).
• המהלך לפירוק הפלגים הפלסטיניים החמושים צפוי לצבור תאוצה עם ביקורו הצפוי של יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בלבנון, שאמור להתקיים ב-19 במאי 2025. לפי הדיווחים, אבו מאזן יקרא לפלגים הפלסטיניים שנלחמים ב”כיבוש” הישראלי גם להתפרק מנשקם. כמו כן, הוא צפוי להקים ועדה ביטחונית שתפקח על תהליך פירוק הנשק וקביעת לוח זמנים למסירת הנשק The Middle East Eye) , 4 במאי 2025). עוד נמסר כי אבו מאזן עשוי להודיע בפגישתו עם הנשיא עון על ביטול הסכם קהיר משנת 1969 ולהביע את נכונות הרשות הפלסטינית לשתף פעולה עם הרשויות בלבנון להסדרת מעמד מחנות הפליטים הפלסטיניים, וזאת בתמורה לערבות מצד מדינת לבנון למנוע את הפרת מאזן הכוחות במחנות והשתלטות של חמאס וגא”פ (אסאס מדיה, 27 באפריל 2025). יודגש כי החלשת חמאס בלבנון משרתת גם את האינטרס הפוליטי הצר של אבו מאזן במסגרת המערכה ארוכת השנים שהוא מנהל נגד התנועה על עמדת הבכורה בהנהגה הפלסטינית.
• ביומון הלבנוני אלאח’באר, המקורב לחזבאללה, דווח כי הנתונים מצביעים על כך שהתקבלה החלטה לא רק לפרק את חמאס מנשקה, אלא גם לשבש כל פעילות שלה באדמות לבנון, וכך גם להתנהל מול שלוחת הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), וזאת לנוכח הדרישה לפרק את חזבאללה מנשקו. עם זאת, “מקורות יודעי דבר” ציינו כי יותר נוח לרשויות הלבנוניות להתמודד עם הסוגיה הפלסטינית מאחר שאינה מהווה מבוכה עבורן, בניגוד לסוגיית חזבאללה. עוד נמסר בדיווח כי ביקור אבו מאזן נועד להפעיל לחץ על תנועת פתח, שנראית כמוכנה למסור את נשקה או לארגן אותו, וכי כוחות הביטחון הלבנוניים הם שימלאו את התפקיד הגדול יותר במחנות הפליטים (אלאח’באר, 6 במאי 2025).

^[1] לפי אונר"א, בלבנון מתגוררים כחצי מיליון פליטים פלסטינים רשומים, אולם ההערכה היא כי מספר גדול יותר. כ-45% מהפלסטינים בלבנון מתגוררים ב-12 מחנות הפליטים המוכרים ברחבי המדינה (אונר"א, פברואר 2025). 
^[2] ההסכם נועד להסדיר את נוכחות הארגונים הפלסטיניים החמושים בלבנון ואפשר לאש"ף לפעול נגד ישראל מאדמת לבנון. 
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 30 בינואר 2025: "פעילות ראש “ענף פלסטין” בכוח קדס, סעיד איזדי, כפי שעולה ממסמכי שלל". 
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 29 באוגוסט 2024: "הארגונים הפועלים לצד חזבאללה בלבנון בלחימה נגד ישראל". 
^[5] החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2004, קוראת לפירוק הנשק של כל המיליציות הלבנוניות והבלתי לבנוניות במדינה ולנסיגת כל הכוחות הזרים ששוהים בלבנון, לצד הרחבת השליטה של המדינה בכל חלקי הטריטוריה הלבנונית. גם החלטה 1701, שהתקבלה עם סיום מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, קוראת ליישום החלטה 1559. 
^[6] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 2 בדצמבר 2024: "הסכם הפסקת האש – עמדות גורמי הכוח בלבנון".

מאמרים נוספים בתחום

פעילות ראש “ענף פלסטין” בכוח קדס, סעיד איזדי, כפי שעולה ממסמכי שלל

הארגונים הפועלים לצד חזבאללה בלבנון בלחימה נגד ישראל

הסכם הפסקת האש – עמדות גורמי הכוח בלבנון

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (11-1 בנובמבר 2025)