עמדות גורמי הכוח בלבנון בסוגיית פירוק הנשק של חזבאללה

עיקרים

• הפסקת האש בין ישראל ללבנון בנובמבר 2024, שסיימה את הלחימה בין ישראל לחזבאללה, הובילה את הרשויות בלבנון להצהיר על נכונותן ליישם את מונופול המדינה על הנשק בכל חלקי המדינה. מחויבות זו התחזקה תחת הנשיא החדש, ג’וזף עון, והממשלה החדשה בראשות נואף סלאם.
• בכירי ההנהגה הלבנונית הדגישו את רצונם בקיום דיאלוג מול חזבאללה כדי להבטיח את פירוק הארגון מנשקו במטרה לצמצם את הסיכון לשפיכות דמים בתוך המדינה. במקביל, צבא לבנון השתלט על חלק ניכר מהתשתיות הצבאיות של חזבאללה מדרום לנהר הליטאני. לצד זאת, גובר הלחץ האמריקאי על הרשויות הלבנוניות להאיץ את התהליך של פירוק יכולות חזבאללה בכל המדינה, תוך איום לאפשר לישראל לפעול בעצמה נגד הארגון.
• הנהגת חזבאללה הדגישה את סירובה לוותר על “ההתנגדות” מול ישראל, אולם בהדרגה מיתנה את עמדותיה והביעה נכונות להידבר עם הממשל הלבנוני על גיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית שתאפשר לחזבאללה לשמור על כוחו הצבאי לצד כוחות הביטחון. עם זאת, גם בתוך העדה השיעית נשמעו קולות שהדגישו את הצורך לוותר על הנשק לנוכח המכות שספג חזבאללה במלחמה נגד ישראל.
• נכון להיום, סוגיית פירוק נשק חזבאללה בולטת בשיח הציבורי בלבנון, ולראשונה מאז הקמת הארגון לפני יותר מארבעה עשורים יש הבנה כי מדובר בסוגיה קריטית עבור עתיד המדינה וסיכויי שיקומה לאחר המלחמה נגד ישראל. על אף שבעת הזו מנסים הנשיא עון ובכירי השלטון להתקדם בזהירות, על אף הלחץ הבינלאומי הגובר, במיוחד מצד ארה”ב ומדינות המפרץ, להשלים בהקדם את פירוק הנשק של חזבאללה. יותר מכך, התניית הסיוע הכלכלי הנדרש לשיקום לבנון במימוש ההתחייבות ליישום מונופול המדינה על הנשק עלולה להציב את ההנהגה הפוליטית והצבאית בלבנון במסלול של התנגשות ישירה מול חזבאללה ותומכיו ולהחריף את המתיחות הביטחונית בתוך לבנון.

התחייבות השלטון הלבנוני ליישום מונופול המדינה על הנשק

• ב-27 בנובמבר 2024, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, שעצר את הלחימה שנמשכה בין ישראל לבין חזבאללה מאז 8 באוקטובר 2023. במסגרת ההסכם, התחייבה ממשלת לבנון ליישם את החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו”ם וקודמותיה^[1] כדי למנוע התבססות והתחמשות מחדש של קבוצות חמושות בלבנון ולפקח על מכירות או אספקה של כלי נשק ואמצעים נלווים כלשהם לתוך המדינה. כמו כן, נאמר בהסכם כי כל ייצור כלי הנשק והאמצעים הנלווים בתוך לבנון יוסדר ויפוקח על ידי ממשלת לבנון.^[2]
• ב-9 בינואר 2025, נבחר מפקד צבא לבנון, גנרל ג’וזף עון, לנשיא המדינה החדש, אחרי שהתפקיד לא היה מאויש מאז 31 באוקטובר 2022. בנאום ההשבעה בפרלמנט, אמר עון כי יפעל למימוש המונופול של המדינה בסוגיית נשיאת הנשק ברחבי לבנון. כמו כן, הוא הדגיש כי יפעל למגר את קיומם של מַאפְיוֹת ושל “מוקדים ביטחוניים” במדינה. עון גם ציין כי המדינה תשקיע בצבא כדי שיוכל לסייע בשמירה על הגבול, בייצוב המצב בדרום לבנון, במניעת הברחות, בלוחמה בטרור, בשמירה על האחדות הטריטוריאלית וביישום ההחלטות הבינלאומיות, וכן כדי שיוכל לפעול לכיבוד הסכם שביתת הנשק ומניעת תקיפות ישראליות נגד לבנון (סוכנות הידיעות הלבנונית, 9 בינואר 2025).

• ב-26 בפברואר 2025, אישר הפרלמנט הלבנוני בהצבעת אמון את הממשלה החדשה בראשותו של נואף סלאם (אלנשרה, 26 בפברואר 2025). בקווי היסוד של הממשלה נכתב כי היא תפעל ליישם את הנחיות הנשיא למימוש מונופול המדינה על נשיאת נשק ותיישם את החלטה 1701 במלואה. כמו כן, לראשונה מזה 25 שנה, לא נכלל בקווי היסוד “סעיף ההתנגדות”, שהיה מבוסס על משוואת חזבאללה “צבא-עם-התנגדות”, ונכתב במקומו כי “זכותה של לבנון להגן על עצמה בהתאם לאמנת האו”ם, ובאחריותה לפעול לשמירה על ביטחונה ועל גבולותיה” (אתר ממשלת לבנון, 8 בפברואר 2025).

עמדת ההנהגה הלבנונית בסוגיית פירוק הנשק של חזבאללה

• “מקורות לבנוניים רשמיים” מסרו כי הנשיא עון, בשיתוף עם יו”ר הפרלמנט נביה ברי, צפויים להוביל שיח ישיר מול חזבאללה בסוגיית מונופול של המדינה על הנשק. “מקורות בסביבת יו”ר הפרלמנט ברי” מסרו כי יו”ר הפרלמנט השיעי, שנחשב לבן הברית הקרוב ביותר של חזבאללה בצמרת השלטון הלבנוני, מסכים עם הנשיא עון שנושא הנשק מצפון לנהר הליטאני צריך להיות מטופל במסגרת הדיאלוג ובחלק מאסטרטגיה לאומית (אלשרק אלאוסט ואלג’דיד, 8 באפריל 2025). כמו כן, “מקורות” מסרו כי השיח נמצא בתחילתו ומטרתו לבחון את נכונות הארגון להגיע להסכמה בנושא, ורק לאחר מכן תיקבע אסטרטגיה בנוגע לביטחון הלאומי וההגנה (אלנשרה, 9 באפריל 2025). עוד דווח כי בפגישה בין ברי לעון, “סודרו מחדש” העדיפויות בסוגיית פירוק הנשק, לפי נקודת המבט של “הצמד השיעי” (חזבאללה ואמל), כאשר העדיפות כרגע היא “לאלץ” את ישראל לצאת מלבנון ולהפסיק את תקיפותיה, ורק אז יוכל להתחיל דיון רציני לגבי סוגיית פירוק הנשק (אלמדן, 9 באפריל 2025).
• “מקור בממשלת לבנון” מסר כי נסיגת ישראל מדרום לבנון תאפשר את פתרון פירוק הארגון מנשקו. “המקור” אמר כי בראש סדר העדיפויות היום היא נסיגת ישראל מהנקודות שהיא עדיין מחזיקה בדרום לבנון, החזרת האסירים הלבנונים ופתרון 13 הנקודות השנויות במחלוקת על הגבול היבשתי. הוא הוסיף כי אם תהיה התקדמות במישור הזה, ותושג נסיגה ישראלית והחזרת “שבויים”, יתקיים דיון מקביל עם חזבאללה בנוגע לפירוק הארגון מנשקו (אלשרק אלאוסט, 10 באפריל 2025).
• בדיווח נוסף, מסרו “מקורות” כי הנשיא עון וראש הממשלה סלאם שואפים להעביר מסר של רצינות המדינה בטיפול בסוגיית הנשק. עם זאת, “המקורות” הוסיפו כי סוגיית הנשק לא נידונה ברצינות עם חזבאללה, שכן הארגון אינו מוכן למסור את נשקו בלי ערבויות המגינות על המדינה מפני ”הפרויקט הציוני” וכי הארגון הבהיר כי הוא ייכנע ללחצים חיצוניים (אלאח’באר, 17 באפריל 2025).

• מאז כניסתם לתפקיד, הובילו עון וסלאם, ובכירים נוספים בהנהגה הלבנונית, את העמדה של הבטחת המונופול של המדינה על הנשק מול כל הקבוצות החמושות בלבנון, ובראשן חזבאללה, לא רק מדרום לנהר הליטאני. עם זאת, בכל הנוגע לסוגיית חזבאללה, הדגישו בהנהגה הלבנונית כי הם מעוניינים להגיע להסכמות במסגרת שיח והביעו תקווה כי ניתן יהיה לפתור זאת ללא עימותים אלימים. להלן התבטאויות מרכזיות:
  • הנשיא עון ציין בריאיון עיתונאי ראשון מאז כניסתו לתפקיד כי הוא מעוניין ליצור מונופול על הנשק ולהגביל אותו למדינה. הוא הוסיף כי המטרה שלו היא שהמדינה לבדה תהיה אחראית לביטחון הגבולות עם כוחותיה בלבד וללא שותפות צבאית או ביטחונית. עון הוסיף כי ההחלטה על מלחמה או שלום צריכה להיות בידי המדינה בלבד ולכן המדינה צריכה להיות היחידה שמחזיקה בנשק, וכי “ההתנגדות” היא קודם כל המשימה של המדינה (אלשרק אלאוסט, 28 בפברואר 2025).
  • בפגישה עם משלחת הארגון האמריקאי לתמיכה בלבנון (ATFL), הדגיש עון כי הרפורמות ופירוק מנשק הן דרישות לבנוניות כפי שהן דרישות של הקהילה הבינלאומית וכי הוא מחויב להן. כשנשאל על חזונו כיצד לפרק את חזבאללה מנשקו, הדגיש עון את חשיבות הדיאלוג, כפי שהציג בנאום השבעתו (אלג’דיד, 7 באפריל 2025).
  • במהלך פגישה עם הפטריארך המארוני של לבנון, בשארה אלראעי, אמר עון כי יש לטפל בנושאים “השנויים במחלוקת” באמצעות דיאלוג, תקשורת וכנות. הוא הוסיף כי האינטרס של לבנון צריך להיות בראש סדר העדיפויות כדי לשמור על שלום בין האזרחים. הוא טען כי הלבנונים אינם רוצים במלחמה וכי רק הצבא אחראי לשאת את הנשק במדינה. עון הבהיר כי ההחלטה להגביל את נשיאת הנשק ברחבי המדינה תגיע לכלל יישום (אלנשרה, 20 באפריל 2025).
  • בפגישה עם משלחת סנאטורים מצרפת, מסר עון כי התקבלה ההחלטה שהשליטה על הנשק תהיה בידי מדינת לבנון, וציין כי “לא ניתן לחזור לשפת המלחמה” (חשבון X של לשכת הנשיאות הלבנונית, 28 באפריל 2025); בפגישה עם משלחת ממכון מחקר אמריקאי, אמר עון כי ההחלטה לגבי מונופול המדינה על הנשק בלתי הפיכה משום שהיא זוכה לתמיכה רחבה מהלבנונים ומהמדינות הידידותיות ללבנון. עוד ציין כי העברת הנשק לידי המדינה לא תגרום להפרות סדר ביטחוניות, וכי היא תיעשה באמצעות שיח (אלנשרה, 29 באפריל 2025).
  • בריאיון עיתונאי, ציין עון כי הדבר הכי חשוב הוא להשתלט על הנשק הכבד והבינוני בכל שטחי המדינה, אך העדיפות כרגע היא על פירוק הנשק בדרום לבנון. הוא הוסיף כי יש לטפל גם בכלי הנשק שבידי הפלסטינים ולא רק בנשק שבידי חזבאללה (סקיי ניוז בערבית, 30 באפריל 2025).^[3]
  • ראש הממשלה סלאם אמר בריאיון ראשון לאחר כניסתו לתפקיד כי יש ליישם את הסכם טאא’ף, הקובע כי למדינה יש מונופול על הנשק בכל שטחיה. לגבי האזור שמדרום לליטאני, שאמור להיות מפורז מנשק בהתאם להסכם הפסקת האש ולהחלטה 1701, הדגיש סלאם כי “בשנים האחרונות התפלמסנו סביב הנושא, וכתוצאה מכך שולם מחיר יקר שהביא להרס משמעותי בדרום” (ערוץ היוטיוב של אלנהאר, 11 בפברואר 2025).
  • סלאם ציין כי פרק הנשק של חזבאללה הסתיים לאחר הצגת קווי היסוד של הממשלה, והדגיש כי הסיסמה “עם-צבא-התנגדות” הפכה לנחלת העבר. הוא חידד כי בהצהרה נקבע בבירור שהנשק מוגבל למדינה וכולם מחויבים לכך. עם זאת, סלאם הדגיש כי תהליך הגבלת הנשק לא יתרחש בן לילה (אלערביה, 21 במרץ 2025).
  • יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, אמר כי חזבאללה לא יוותר על נשקו כעת, לפני שהדרישות מישראל ימולאו. הוא הוסיף כי “הנשק הוא הקלף שלנו, ולא נוותר עליו ללא יישום בפועל של הסכם הפסקת האש וקיום דיאלוג על גורלו”. ברי הביע שביעות רצון מהדיאלוג שנשיא לבנון קורא לקדם עם חזבאללה ואת תמיכתו בכך, אך הוסיף כי “חשוב להפעיל לחץ על ה”אויב” ליישם את ההתחייבויות במסגרת הסכם הפסקת האש. לדבריו, לבנון מילאה את חלקה בהסכם, צבא לבנון נפרס בדרום המדינה, חזבאללה נסוג מהאזור, אך ישראל לא מילאה את חלקה וזו אחריות של ארה”ב (אסאס, 25 באפריל 2025).
  • שר החוץ הלבנוני, רג’י, מוביל בתוך הממשלה הלבנונית את הקו התקיף בדרישה מחזבאללה להתפרק מנשקו. לדוגמא, בפגישה עם בכירים מהעדה הנוצרית-מארונית אמר כי יישום החלטה 1701 במלואה היא הנושא שצריך להיות בעדיפות עליונה. לדבריו, נוסח ההסכם ברור ומפרט אילו קבוצות מורשות לשאת נשק. רג’י הדגיש כי חזבאללה עדיין מתחמק מכך (אלנשרה, 19 במרץ 2025). בהתבטאות אחרת, אמר רג’י כי הסכם הפסקת האש קובע כי הנשק יהיה רק בידי המדינה, וכי “ללא קשר לדעת הקהילה הבינלאומית, רוב העם הלבנוני שואף לחיות במדינה נורמלית כמו כל מדינות העולם, שבהן אין נשק חוץ מהנשק של המדינה”. עוד הדגיש רג’י כי בלבנון כבר ניסו להשתמש בנשק ובמלחמה שהביאו אסון, והוסיף כי “הקבוצה הזו”, שאינה רוצה להקים מדינה נורמלית, צריכה להגיד איזה פתרון יש לה כדי “לגרש את הכוחות הישראליים, לעצור את התוקפנות ולסיים את הכיבוש” (France 24, 19 במרץ 2025).

• • שר החוץ רג’י גם זימן את שגריר איראן בלבנון, מג’תבא אמאני, והבהיר לו כי יש לכבד את ריבונות לבנון ולהימנע מהצהרות פומביות שעלולות להתפרש כהתערבות בענייניה הפנימיים (חשבון X של משרד החוץ הלבנוני, 24 באפריל 2025). השיחה התקיימה לאחר שאמאני הביע התנגדות נחרצת לפירוק חזבאללה מנשקו, וטען כי “פרויקט פירוק הנשק” הוא “מזימה ברורה” וכי איראן מודעת לסכנה הכרוכה במזימה זו ומזהירה אחרים שלא ליפול למלכודת הזו (חשבון X של מג’תבא אמאני, 18 באפריל 2025). עוד לפני הפגישה עם רג’י, ניסה אמאני להרגיע את המתיחות והבהיר כי סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו היא עניין פנים לבנוני שאיראן לא מתערבת בו. הוא קרא לממשלת לבנון לנהל דו שיח ולהגיע להסכמות עם חזבאללה (אלג’דיד, 23 באפריל 2025).
  • סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מתרי, ציין כי קווי היסוד של הממשלה מבהירים כי למדינה צריך להיות מונופול על הנשק וכי יש לה חובה להחיל את ריבונותה על כל אדמות לבנון. לדבריו, אין ויכוח על עמדה זו (אלע’ד, 31 במרץ 2025).
  • השרה לאיכות הסביבה, תמארה זין, המזוהה עם “הצמד השיעי” (חזבאללה ואמל) טענה כי בעוד שיש שרים הטוענים כי חזבאללה חייב להתפרק מנשקו, ישנם שרים שמעניקים עדיפות לקריאות לנסיגת ישראל מחמש הנקודות בדרום לבנון. היא הוסיפה כי הנשיא עון קבע כי מועד פירוק הנשק תלוי ביכולות של צבא לבנון במשימת הפריסה שלו בדרום לבנון, וכי התזמון לא ייקבע על ידי גורמים חיצוניים (אלחרה, 17 במרץ 2025).

הלחץ האמריקאי על הנהגת לבנון

• ארה”ב ממלאת תפקיד מרכזי ביישום המחויבות הלבנונית לפירוק חזבאללה מנשקו. מאז כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש, הוועדה המחומשת לפיקוח על ההסכם בראשותו של מייג’ור גנרל ג’ספר ג’פרס (וכעת תחת מחליפו, מייג’ור גנרל מייקל ג’יי ליני) עוקבת אחרי פעילות צבא לבנון לפירוק תשתיות חזבאללה מדרום לנהר הליטאני. , ג’פרס גם הדגיש בפגישותיו עם הבכירים בלבנון כי בעיני הממשל האמריקאי, מסגרת הזמן למסירת נשקו של חזבאללה הולכת ומתקצרת (נדאא’ אלוטן, 30 באפריל 2025).
• מאז תחילת כהונת ממשל טראמפ בינואר 2025, הגבירה ארה”ב את הלחץ על ההנהגה הלבנונית לפעול להבטחת מונופול הנשק . סגנית השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, הגיעה למספר ביקורים בלבנון וקיימה שיחות עם הנשיא עון, ראש הממשלה סלאם, יו”ר הפרלמנט ברי ובכירים נוספים במערכת הפוליטית והביטחונית ודרשה מהם להאיץ את הצעדים לפירוק חזבאללה מנשקו ברחבי המדינה. להלן הדיווחים הבולטים:
  • דווח כי בביקורה האחרון בלבנון, העבירה אורטגוס המסר, לפיו ללבנון יש “הזדמנות אחרונה לפני ההסלמה, ועליה לנצל אותה” (אלג’דיד, 5 בדצמבר 2024; MTV, 5 באפריל 2025). “מקור דיפלומטי” ציין כי אורטגוס הדגישה כי העיכוב במילוי ההתחייבויות אינו אינטרס של לבנון, וכי יש חלון שנפתח אך הוא לא יישאר פתוח לתמיד (נדאא’ אלוטן, 7 באפריל 2024).

• • בריאיון לתקשורת הלבנונית במהלך ביקורה השלישי בלבנון, הבהירה אורטגוס כי ההנהגה בלבנון והעם הלבנוני חייבים לבחור אם לעבוד בשיתוף פעולה עם ארה”ב כדי לפרק את חזבאללה מנשקו. היא הדגישה כי במקרה כזה, האמריקאים יהיו שותפים וצפוי שיתוף פעולה רב, אולם אם ממשלת לבנון וראשי המדינה יפעלו באיטיות, ארה”ב לא תשתף איתם פעולה (ערוץ ,LBC 6 באפריל 2025).
  • “מקורות דיפלומטיים רמי דרג” מסרו כי אורטגוס הדגישה בשיחה עם דיפלומט בכיר, שלא פורסמה זהותו, כי הבכירים הלבנונים חייבים לפרק את הנשק של לבנון בכל שטחי המדינה. היא גם הזהירה כי אם הם לא יטפלו בסוגיה בפרק זמן סביר, הם עלולים לאבד את המומנטום של התמיכה האמריקאית ואז “תושארו לגורלכם מול ישראל”. לפי “המקורות”, יש הבנה כי הנתונים בשטח השתנו וכי יש צורך להתייחס ברצינות לאזהרות האמריקאיות. הם הוסיפו כי גם חזבאללה כבר לא יכול לעקוף את הדרישות האמריקאיות מאחר שהנשק שלו לא הוכיח את יעילותו מול ישראל ובהגנה על לבנון (אלמדן, 7 במאי 2025).
• במקביל לכך, סנאטורים אמריקנים הזהירו את צבא לבנון כי עליו לזרז את יישום הפסקת האש בין חזבאללה לישראל, והביעו תסכול על קצב הביצוע (אלערביה, 2 באפריל 2025).יצוין כי היו”ר היוצא של ועדת המעקב על הסכם הפסקת האש, ג’ספר ג’פרס, מסר בפגישותיו עם הבכירים בלבנון כי בעיני הממשל האמריקאי, מסגרת הזמן למסירת נשקו של חזבאללה הולכת ומתקצרת (נדאא’ אלוטן, 30 באפריל 2025).

מתנגדי חזבאללה

• התמיכה הגורפת ביותר במערכת הפוליטית הלבנונית לפירוק חזבאללה מנשקו מגיעה ממפלגת הכוחות הלאומיים (כח”ל) הנוצרית, אשר מדגישה באמצעות נציגיה בממשלה ובפרלמנט כי מדובר באינטרס מרכזי לטובת ביטחון לבנון, שיקום המדינה וצמיחתה. להלן התבטאויות בולטות:
  • בתגובה לדבריו של מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, בדבר הצורך בהמשך “ההתנגדות”, קראה המפלגה לחזבאללה לקיים את הסכם הפסקת האש, הקובע שהארגון יתפרק מנשקו ויפרק את כל המבנה הצבאי שלו. המפלגה הדגישה כי דברי קאסם סותרים את נאום ההשבעה של הנשיא עון בנוגע למונופול של המדינה על הנשק (MTV, 20 בינואר 2025).
  • מנהיג המפלגה, סמיר ג’עג’ע, קרא לאיסוף כל הנשק שאיננו חוקי ופירוק התשתית הצבאית והביטחונית שאיננה חוקית [הכוונה בעיקר לתשתיות חזבאללה] בפרק זמן מוגבל וברור ללא כל שהיות (חשבון X הרשמי של הכוחות הלבנוניים, 7 במרץ 2025).
  • שר התעשייה הלבנוני מטעם מפלגת הכוחות הלאומיים, ג’ו עיסא אלח’ורי, אמר בעקבות ביקור השליחה האמריקאית, מורגן אורטגוס, כי יש להתייחס ברצינות ללוחות הזמנים שהיא הציגה בנוגע לפירוק הנשק של חזבאללה. הוא הדגיש כי לנשק הפלסטיני ולנשק של חזבאללה אין יותר תפקיד, והוא צריך להיות ברשות צבא לבנון בלבד, מאחר שלדבריו ישראל משתמשת בנשק של חזבאללה כעילה לשמירה על “הכיבוש שלה” בלבנון. הוא ציין כי השרים מטעם הכוחות הלאומיים קראו לנשיא לבנון עון לקבוע לוח זמנים למסירת נשק בלתי חוקי, תוך שישה חודשים, שכן הדבר פוגע במאמצים לקבל סיוע לשיקום (אלערביה, 10 באפריל 2025). דווח כי הנשיא עון התעלם מהבקשה להגדיר לוח זמנים מדויק (אלאח’באר, 18 באפריל 2025).
  • חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם כח”ל, ע’סאן חאצבאני, קרא לצבא לבנון לפרק את חזבאללה מנשקו “ברצון או בכוח”. הוא ציין כי הצבא, כפי שחתמה ממשלת לבנון בהסכם הפסקת האש, צריך להחרים את נשקו של חזבאללה, גם אם יתפתח עימות, והדגיש כי אין פתרון אחר (חשבון X של ע’סאן חאצבאני, 22 במרץ 2025).
  • חברת הפרלמנט הלבנונית מטעם כח”ל ע’אדה איוב, הפצירה בממשלת לבנון לתת לחזבאללה אולטימטום של שישה חודשים כדי שהארגון ימסור את כל הנשק שלו מדרום לליטאני וגם מצפון לנהר (חשבון X של הכוחות הלבנוניים, 25 במרץ 2025).

פעילות צבא לבנון לפירוק נשק חזבאללה

• מאז תחילת הפסקת האש בנובמבר 2024, ובהתאם למתווה ההסכם ולהנחיות הנשיא והממשלה בלבנון, פועל צבא לבנון לפירוק התשתיות הצבאיות של חזבאללה, בעיקר בדרום לבנון, מדרום לנהר הליטאני, אך גם באזורים נוספים. לפי דיווח שלא ברורה מהימנותו, חזבאללה העביר באופן חשאי לידי צבא לבנון מפה של אתרי הארגון, בהם מוחבאים אמצעי הלחימה שברשותו (אלנהאר, 8 באפריל 2025).
• דווח כי מאז תחילת יישום הסכם הפסקת האש, צבא לבנון פשט על יותר מ-500 עמדות של חזבאללה מדרום לנהר הליטאני ומצפונו, וכן באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות (אלחדת’, 29 באפריל 2025). “גורם ביטחוני רשמי” מסר כי צבא לבנון פירק יותר מ-90% מתשתיות חזבאללה מדרום לנהר הליטאני, וטען כי אין תשתיות צבאיות של חזבאללה מדרום לליטאני (סוכנות הידיעות הצרפתית, 30 באפריל 2025). להלן דוגמאות בולטות לפעילות צבא לבנון:
  • דווח שצבא לבנון פירק כשמונים אתרים צבאיים של חזבאללה. לפי הדיווח, בהתאם להתחייבות של צבא לבנון במסגרת הסכם הפסקת האש, ובסיוע של יוניפי”ל, בוצעו פיצוצים של משגרי טילים ואמצעי לחימה נוספים ושל מעברים תת-קרקעיים בכפרים שהתגלו על ידי כוחות צה”ל (אלנהאר, 11 בינואר 2025).
  • כוחות של צבא לבנון ויוניפי”ל נכנסו למרכזים ולמחנות של חזבאללה באזור זוטר אלשרקיה, סמוך לתוואי נהר הליטאני וכעשרה ק”מ מצפון-מערב למטולה, ונמסר כי במקום אותרו משגרי רקטות. המתחם נחשב לאחד ממרכזי האחסון וייצור אמצעי לחימה הגדולים ביותר של הארגון והוא נמצא במיקום אסטרטגי מאחר שיוצא ממנו ציר שמוביל לאזור הבקאע המערבי. לפי הדיווח, אזור זה היה יעד לכ-200 גיחות תקיפה של ישראל לאורך הלחימה מאז אוקטובר 2023 וכי שוגרו רקטות לעבר ישראל (ג’נוביה, 31 במרץ 2025).

חזבאללה

• הצהרות בכירי השלטון הלבנוני על רצונם להבטיח את המונופול של המדינה על הנשק הציב אתגר בפני הנהגת חזבאללה, בעת שהארגון מנסה להתאושש מהמכות שספג במהלך הלחימה נגד ישראל מאז אוקטובר 2023 ועד הפסקת האש. עם זאת, כבר בשלבים מוקדמים, מתוך רצון להפגין מחויבות ליישום ההסכם, מסרו “מקורות בחזבאללה” כי הארגון החליט לשתף פעולה עם צבא לבנון ולפנות את כלל העמדות בדרום לבנון (צות בירות אינטרנשיונל, 7 בינואר 2025).
• ההתייחסויות הראשונות של בכירי חזבאללה הביעו התנגדות נחרצת לכל אפשרות של פירוק הארגון מנשקו. על אף שהם המשיכו להדגיש את תפקיד “ההתנגדות” עם אמירות שנועדו לשמור על מעמד חזבאללה בקרב תומכיו, בהדרגה הם גם החלו “למתן” את התבטאויותיהם והביעו נכונות לקיים הידברות עם השלטון על “אסטרטגיית הגנה לאומית”, שבראייתם נועדה לשמור על “ההתנגדות”, וזאת בתיאום עם הצבא ומוסדות המדינה לטובת העם הלבנוני.

מזכ”ל חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, ציין בנאום מצולם כי “ההתנגדות האסלאמית” תישאר, חזבאללה יישאר וכי הם לעולם לא ישנו את עמדתם, וכי העם הלבנוני, יחד עם “ההתנגדות” והצבא, ישחררו את לבנון (אלמנאר, 2 בפברואר 2025).
• בריאיון טלוויזיוני ראשון מאז כניסתו לתפקיד, הזהיר קאסם כי אם “הכיבוש” יימשך בדרום לבנון, ישראל תצטרך להתמודד עם הצבא, העם ו”ההתנגדות”. הוא גם הדגיש כי חזבאללה לא יעצור את “ההתנגדות” והבהיר כי היא נמשכת בשטח. הוא תהה: “אם ההתנגדות תיפסק, לבנון תישאר?” (אלמנאר, 9 במרץ 2025).
• קאסם אמר בנאום מצולם כי הבעיה העיקרית במדינה היא לא נשק “ההתנגדות”, אלא הצורך ב”גירוש הכיבוש הישראלי”. הוא מסר כי הם לא יאפשרו לאף אחד לפרק אותם מכלי הנשק, וכי מי שקוראים לעשות זאת בכוח “משרתים את האויב בלבד”. קאסם הוסיף כי הנשק הוא עמוד התווך של “ההתנגדות”, וכי הם יתעמתו עם כל מי שתוקף את “ההתנגדות” או פועל לפירוקה מנשק “כפי שהתעמתנו עם ישראל”. לדבריו, נסיגת ישראל והפסקת התקיפות יהוו צעד חשוב עבור חזבאללה בדרך להתחלת הדיון על אסטרטגיית ההגנה, וכי הם יהיו מוכנים להשתתף במנגנון השיח שייקבע על ידי הנשיא עון, אולם “בזמן המתאים ולא תחת לחץ ותכתיבים” הוא הבהיר כי אסטרטגיה זו עוסקת בחוזקה של לבנון ובדרכים שבהן ניתן לחזק את הצבא ולהפיק תועלת מ”ההתנגדות” ומנשקה, ולא בפירוק הנשק (אלמנאר, 18 באפריל 2025).

• קאסם ציין כי יש להמתין עד שישראל תמלא את חלקה בהסכם הפסקת האש לפני שניתן היה לקיים דיון על יישום כל פרטי החלטה 1701, ובכלל זה סוגיית המונופול על הנשק. הוא קרא להתאזר בסבלנות והוסיף כי לבנון לא תיכנס למלחמת אזרחים ,תוך שהוא מציע להתעלם ממי שמנסה לסכסך בין “ההתנגדות” לבין צבא לבנון (אלמנאר, 28 באפריל 2025). בריאיון עיתונאי, ציין קאסם כי הנשק של חזבאללה נועד ל”התנגדות” מול ישראל, ואין לו שום קשר לעניינים פנים-לבנוניים (אקתדאר, 2 במאי 2025).

בכירים נוספים בחזבאללה

• סגן יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה, עלי דעמוש, אמר כי ישראל “מפרה” את הסכם הפסקת האש ותוקפת את לבנון בחסות אמריקאית מלאה, וזאת כדי להפעיל לחץ על מדינת לבנון להיענות לדרישותיה – פירוק “ההתנגדות” מנשקה והחלשת מקורות הכוח של לבנון. הוא טען כי כל מי שקורא לפרק את “ההתנגדות” מנשקה לפני הפסקת “התוקפנות הישראלית” משרת את סדר היום של “האויב” במכוון או בשוגג. לדברי דעמוש, פירוק “ההתנגדות” מנשקה בשלב הנוכחי מתנגש עם האינטרסים של לבנון ומחליש את מעמדה ואת כוחה מול ישראל. הוא הוסיף כי סוגיית הפירוק מנשק אינה נמצאת כעת בדיון, ומה שניתן לדון בו שהוא “אסטרטגיה הגנתית” יתרחש בזמן המתאים – לאחר נסיגת “האויב”, שחרור האסירים והפסקת “התוקפנות”. דעמוש הבהיר כי חזבאללה נכון להיות שותף פעיל לצד הממשלה והפרלמנט בהשגת סדרי העדיפויות של לבנון – עצירת “התוקפנות”, הפסקת “הכיבוש”, שיקום המדינה ויישום רפורמות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 באפריל 2025).

•  ראש המועצה המדינית של חזבאללה, אבראהים אמין אלסיד, ציין כי הארגון מוכן לדיאלוג על אסטרטגיית ביטחון לאומי, אולם קודם לכן יש לפתור מספר סוגיות, ובראשן “המשך הכיבוש הישראלי של אזורים מסוימים וחוסר היציבות במצב הפלסטיני”. הוא הוסיף כי קיום דיאלוג “תחת הכיבוש והתוקפנות” המתמשכים מצד ישראל הוא בעל חשיבות מסוימת, אולם החשיבות משתנה כאשר הדיאלוג מתקיים לאחר סיום “הכיבוש או התוקפנות”, ובחזבאללה לא מוכנים להשתתף בדיאלוג במסגרת המשמעות הראשונה. לדבריו, ישראל אינה מפחדת מנשק “ההתנגדות”, אלא מהאדם שנושא את כלי הנשק (אלמנאר, 3 במאי 2025).
• סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, טען כי “העולם כולו התאחד נגד הנשק של הארגון”. הוא הדגיש כי הם לא מוכנים לנהל דיאלוג עם הנשיא עון דרך התקשורת על אסטרטגיית ההגנה בזמן “שהאויב עודנו על אדמתנו”. לדבריו, עדיין לא סוכם עם עון לוח זמנים לשיחות על נושא הנשק, וכי הם יתחילו בשיחות כשהנסיבות יהיו מתאימות (אלג’דיד, 16 באפריל 2025).
• ראש יחידת הקישור והתיאום בחזבאללה, ופיק צפא, מסר כי לנשיא עון ידועה עמדת חזבאללה, לפיה על ישראל ליישם את החלטה 1701 ולאחר מכן יהיה ניתן לדון ב”אסטרטגיה הגנתית”. הוא אמר כי במקום לדרוש את מסירת הנשק של חזבאללה, יש לדרוש את חימוש צבא לבנון (רדיו אלנור, 18 באפריל 2025).
• חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה גם הדגיש כי הארגון סבור כי המדינה היא שצריכה לקבל החלטה על יציאה למלחמה ולהוביל לשחרור האדמות, עצירת התקיפות, השבת האסירים ושמירת הריבונות הלאומית, בין אם באופן דיפלומטי, בתקשורת או “באמצעים אחרים” (אלעהד , 5 במרץ 2025). עם זאת, בתגובה לאמירתו של ראש ממשלת לבנון סלאם, ציין כי פרק הנשק של חזבאללה הסתיים לאחר הצגת קווי היסוד של הממשלה וכי הסיסמה “עם-צבא-התנגדות” הפכה לנחלת העבר, אמר פצ’לאללה, כי על סלאם להודיע ללבנונים מהי המשוואה שמגנה עליהם מפני “התוקפנות הישראלית המתמשכת”. הוא הוסיף כי “ההתנגדות” מעולם לא הייתה מילה שכתובה בדיו רשמי, וכי היא “העבר, ההווה והעתיד”. הוא הדגיש כי על הממשלה להתמודד עם “ההפרות” הישראליות ולא להפיץ הצהרות “שלא תורמות לעמדה הלאומית” (תיק הרשתות החברתיות של הארגון, סימיא, 23 במרץ 2025).
• “מקור בכיר” ב”צמד השיעי” (חזבאללה ואמל) ציין כי גורמים מסוימים מנסים לגרור את הארגון ללחימה פנימית כדי לפרק אותו מנשקו בכל לבנון. הוא ציין כי חזבאללה סירב למסור את נשקו, אך מוכן לדון בעתידו במסגרת אסטרטגיה הגנתית. כמו כן, “המקור” הדגיש שהארגון תומך במאמצי המדינה “לשחרר את הארץ” דרך פוליטיקה ודיפלומטיה, אך ישמור על הזכות להגן על לבנון בעת הצורך (אללואא’, 5 במרץ 2025).

תקשורת מזוהה חזבאללה

• עורך אלאח’באר, אברהים אלאמין, המקורב לחזבאללה, טען במאמר מערכת נרחב, כי כל ניסיון לפרק את “ההתנגדות” בכוח יוביל למלחמת אזרחים, וכי אין בלבנון כוח שיוכל לבצע משימה שכזאת. אלאמין הצביע על חולשתם של הנשיא עון, ראש הממשלה, סלאם, ומפקדי צבא לבנון, שמאפשרים את השליטה מרחוק של ארה”ב בתהליך קבלת ההחלטות בלבנון. הוא הדגיש כי ארה”ב פועלת כרצונה באמצעות ועדת הפיקוח, ולדעתו היא לא הייתה פועלת כך, לולא הבינה שאין בלבנון מישהו שיעצור אותה ואת תכתיביה. לטענתו האחראים הישירים למצב הם הנשיא עון וראש הממשלה (אלאח’באר, 12 במרץ 2025).
• במאמר נוסף, הזהיר אלאמין גורמים בלבנון מפני אימוץ תפיסה לוחמנית באשר לפירוק חזבאללה, שכן לטענתו הם מסכנים את לבנון בהתלקחות גדולה הרבה יותר ממלחמת אזרחים. לפי אלאמין, הכוחות ששואפים להיפטר מ”ההתנגדות” סבורים כי האבדות הגדולות שלה במלחמה והרחבת ההשפעה האמריקאית והישראלית באזור מובילות לוויתור מרצון על נשק “ההתנגדות”, אולם מדובר בצעד שמצריך קונצנזוס לבנוני או רוב לבנוני מובהק, וכן במציאות אזורית ובינלאומית שונה מהמצב הנוכחי (אלאח’באר, 14 באפריל 2025).

העדה השיעית

• בעדה השיעית, שמהווה את מקור התמיכה המרכזי של חזבאללה, נרשמה תמיכה בעמדות הנהגת הארגון והתנגדות לוויתור על הנשק שברשות הארגון. לצד זאת הופיעו גם קולות שהדגישו כי לנוכח תוצאות המלחמה נגד ישראל, צריך חזבאללה לבצע חישוב מחדש של דרכו, כולל אפשרות של ויתור על הנשק. להלן מספר דוגמאות:
  • המופתי השיעי, השיח’ אחמד קבלאן, שנחשב לדמות הדתית העליונה בקרב השיעים בלבנון, הזהיר מפני פירוק חזבאללה מנשקו. הוא ציין כי “הנשק שהחזיר את לבנון הוא הנשק הקדוש ביותר מכל כלי הנשק”, והדגיש כי הוויתור עליו יהווה “האירוע המסוכן ביותר שיפגע בלבנון, במשטר הפוליטי שלה ובקיומה”. לדברי קבלאן, העדה השיעית שילמה את המחיר היקר ביותר בהיסטוריה הלבנונית וכעת היא נמצאת “על עיי חורבות”. על כן, הזהיר קבלאן כי הניסיון לפרק את חזבאללה מנשקו הוא “משחק באש” והדגיש כי “הטעות בנוגע לנשק ההתנגדות גדולה יותר מלבנון ומהאזור” וכי “אין לנו עוד מה להפסיד” (אלאח’באר, 31 במרץ 2025).
  • איש הדת השיעי והמופתי של צור לשעבר, עלי אלאמין, אמר כי חזבאללה צריך לחזור לחיקה של המדינה ושהיא זו שתקבל את ההחלטות. אלאמין ציין כי דרש מההנהגה הדתית בעיראק להוציא פתוא לתומכיה בלבנון כדי שהמדינה תהיה הריבון היחיד על הנשק (אלחדת’, 22 אפריל 2025).
  • עורך אתר ג’נוביה, העיתונאי השיעי עלי אלאמין ציין כי פירוק חזבאללה מנשקו והבלעדיות של המדינה על הנשק היא דרישה בינלאומית, אזורית ולבנונית. הוא הוסיף כי הנשק הזה סיים את תפקידו לאחר שינוי מאזן הכוחות באזור ששמר עליו. לדבריו, חזבאללה יודע כי כל תגובה מצדו נגד ישראל תקומם את תומכיו עליו, מפני שאנשים אינם יכולים לשאת בעול התקיפות הישראליות. אלאמין הוסיף כי אם חזבאללה ייזום את מסירת נשקו, הדבר יקטין את ההפסדים שלו (אלג’נוביה, 29 באפריל 2025).
  • בפוסט שכתב תומך חזבאללה שיעי, הוא הדגיש כי ההחלטה בסוגיית פירוק הנשק אינה בידי חזבאללה בלבד, אלא קשורה בעדה שלמה. לטענתו, העדה השיעית לא תמסור את נשקה (דף הפייסבוק אבו זהראא’ אלצ’אחיה, 7 באפריל 2025).

הציבור הלבנוני

• מיד לאחר נאום ההשבעה של הנשיא עון בינואר 2025, בו הדגיש את החזון של השגת מונופול המדינה על הנשק, הוצבו באזורים שונים בלבנון כרזות עם תמונת עון והסיסמה “צבא, עם, מדינה”, בניסיון להדגיש את היותה של המדינה בעלת הסמכות היחידה להחזיק בכלי נשק. זאת בניגוד לסיסמה של חזבאללה: “צבא, עם, התנגדות” שנועדה להדגיש את שיתוף הפעולה בין הצבא התושבים לבין “ההתנגדות” בהגנה על המדינה (חשבון X של סאמיא ח’דאג’, 11 בינואר 2025).

• בסקר רחוב, בו נשאלו עוברים ושבים אם הם בעד נשק חזבאללה או נגדו, הביעו כל המרואיינים רצון בפירוק חזבאללה מנשקו ותמיכה בצבא הלבנוני ומדינת לבנון. להלן ציטוטים בולטים מהמשאל: “הנשק צריך להיות בידי הצבא ולא בידי ארגון”; “אין ריבונות אלא ריבונותה של המדינה ואין נשק אלא נשקו של הצבא”; “יש לנו את צבא לבנון למה שיהיה לחזבאללה נשק?”; “בעבר נשק חזבאללה היה לטובת לבנון, עכשיו אינו משרת את האינטרס הלבנוני”; “עדיף שייכנסו לתוך הצבא או כל תפקיד אחר, הנשק מביא בעיות למדינה”; “הנשק צריך להיות בידי המדינה ולא בידי אף אחד אחר”(רדיו בירות אינטרנשיונל, 10 אפריל 2025).

     
מימין: קריקטורה הממחישה את הביקורת כלפי חזבאללה, כאשר לבנון מנסה להתנתק מהשליטה של חזבאללה, ע”י הנסיון “לחתוך” את רצועת הרובה. הרצון לפרק את המשולש “צבא-עם-התנגדות” (חשבון X של רדיו קול לבנון, 14 באפריל 2025). משמאל: הנשק האיראני שמיוצג ע”י חזבאללה ו”חונק” את המדינה הלבנונית. המדינה רוצה להיפטר מהנשק האיראני ולפתוח את גדרות התיל. המדינה מוצגת כקורבן שאיבד את ריבונותו (ג’נוביה, 5 במאי 2025)

• ד”ר מכרם רבאח, עורך האתר Now Lebanon וחוקר באוניברסיטה האמריקאית של לבנון, ציין כי הדיון על עתיד הנשק של חזבאללה כבר אינו פוליטי אלא קיומי. לדבריו, הטיעון של בכירי חזבאללה כי כלי הנשק נועדו לשימוש נגד ישראל וכי הם זוכים לכאורה לקונצנזוס חוצה עדות בלבנון אינו שונה מהנוהג השבטי בעבר לקבור בחיים שזה עתה נולדו. הוא כתב: “כמו הארסנל של חזבאללה, זה היה פעם מקובל בקהילה. וכמו הנוהג הזה, אי אפשר כעת להגן על כך”. רבאח הוסיף כי התומכים של חזבאללה וההנהגה “המצטמקת” של הארגון מתעקשים על הלגיטימיות של כלי נשק “שהפך זה מכבר למעשה של התאבדות קולקטיבית” (נדאא’ אלוטן, 30 באפריל 2025).

^[1] החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2004, קוראת לפירוק הנשק של כל המיליציות הלבנוניות והבלתי לבנוניות במדינה ולנסיגת כל הכוחות הזרים ששוהים בלבנון, לצד הרחבת השליטה של המדינה בכל חלקי הטריטוריה הלבנונית. גם החלטה 1701, שהתקבלה עם סיום מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, קוראת ליישום החלטה 1559.
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 2 בדצמבר 2024: "הסכם הפסקת האש – עמדות גורמי הכוח בלבנון".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-8 במאי 2025: "פירוק הנשק של הפלגים הפלסטיניים החמושים בלבנון".

מאמרים נוספים בתחום