“ניצחון” פלסטיני בזירה הבינלאומית עם החלטת האו”ם לבקש חוות דעת משפטית בנושא השליטה הישראלית בשטחים

עיקרים

• בליל 31-30 בדצמבר 2022, אישרה העצרת הכללית של האו”ם את ההצעה הפלסטינית לבקש חוות דעת משפטית מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (International Court of Justice- ICJ)^[1] בנושא “ההשלכות המשפטיות של ההפרה המתמשכת של ישראל את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית” ולברר כיצד משפיע הכיבוש המתמשך של ישראל ביהודה שומרון ומזרח ירושלים על מעמדו המשפטי של השטח הכבוש וההשלכות האפשריות של הכיבוש על היחס הבינלאומי לישראל.
• ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את ההחלטה “החלטה בזויה שלא תחייב את ממשלת ישראל”. בישראל לא החליטו עדיין אם לשתף פעולה עם ועדת הבדיקה או להחרים אותה. ברשות הפלסטינית התקבלה ההחלטה בסיפוק רב והיא נתפסה כניצחון פלסטיני נוסף בזירה הבינלאומית שיפתח את הפתח להישגים נוספים. בחמאס ברכו על ההחלטה, אולם היו גם כאלה אשר המעיטו בחשיבותה.
• גם אם לא תהיינה להחלטה השלכות מעשיות מיידיות, היא מהווה ניצחון משמעותי עבור הרשות הפלסטינית בזירה הבינלאומית ובמערכה המשפטית שהיא מנהלת נגד ישראל. סביר שההצלחה בזירה הבינלאומית תעודד את הרשות להמשיך לפעול להכפשת ישראל ובה בעת לקדם מהלכים חד צדדיים נוספים לשדרוג מעמדה של הרשות מול גורמים בינלאומיים. אם חוות הדעת של בית הדין אכן תאמץ את הטענות הפלסטיניות, היא עלולה להביא להתגברות יוזמות חרם נגד ישראל ואף להשפיע על החלטות התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) במסגרת הדיון ב״תיק פלסטין”^[2]. לפי שעה קשה להעריך האם ההחלטה תשפיע על המצב בשטח. אולם יתכן והחלטה נגד ישראל תגרום לפגיעה בשיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית ואף לצמצום חופש הפעולה של צה״ל בשטחי יהודה ושומרון.
• יצוין כי אין זו הפעם הראשונה בה דן בית הדין הבינלאומי לצדק בסוגיות הקשורות לישראל. אולם בניגוד לפעם הקודמת (2004), בה היה מדובר בדיון משפטי בנושא ספציפי (“גדר הביטחון”), הפעם מדובר בסוגיה נרחבת יותר הקשורה לשליטה הישראלית ביהודה שומרון ומזרח ירושלים.

פירוט

החלטת העצרת הכללית

•   בליל 31-30 בדצמבר 2022, אישרה העצרת הכללית של האו”ם את ההצעה הפלסטינית לפנות ולבקש חוות דעת משפטית מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (International Court of Justice- ICJ) על ההשלכות המשפטיות של “ההפרה המתמשכת של ישראל את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ומהכיבוש הממושך לרבות צעדים שנועדו לשנות את ההרכב הדמוגרפי ואת אופייה מועמדה של ירושלים”. הבקשה השנייה קראה לברר כיצד משפיע “הכיבוש המתמשך” של ישראל ביהודה שומרון ומזרח ירושלים על מעמדו המשפטי של השטח הכבוש וההשלכות האפשריות של הכיבוש על היחס הבינלאומי לישראל. 87 מדינות הצביעו בעד הצעת ההחלטה הפלסטינית (כולל אירלנד, פורטוגל, בלגיה ופולין), 26 התנגדו ביניהן ארה”ב , בריטניה וגרמניה, ו- 53 נמנעו, ביניהן צרפת. 12 מדינות, ביניהן אוקראינה, נעדרו מההצבעה. ההחלטה אושרה לאחר הצבעה מקדימה שנערכה בנובמבר 2022 . יצוין כי בהצבעה הנוכחית שינו מספר מדינות את הצבעתן מההצבעה המקדימה. מההצבעה הנוכחית נעדרו נציגי מדינות רבות יותר (ארבע ב-11 בנובמבר 2022 ו-12 בדיון ב-30 בדצמבר 2022).

   
מימין: תוצאות ההצבעה על לוח ההצבעות. משמאל: יו”ר הכינוס ה-77 של העצרת הכללית באו”ם נועל את המפגש האחרון לשנה זו (אתר האו”ם, 30 בדצמבר 2022)

ההליך המשפטי

• בקשה לחוות דעת מייעצת היא הליך שבו האו”ם פונה לבית הדין כדי שיגבש דו”ח המפרט את עמדתו בשאלה משפטית כלשהי. בהחלטה דנים 15 שופטים. ההחלטה אינה מחייבת רוב מוחלט של השופטים. חוות הדעת אינה מחייבת את הצדדים הנוגעים בדבר וההשפעה שלה תלויה בדרך בה היא תתקבל. לאחר קבלת הבקשה מתחיל בית הדין בתהליך, הנמשך בדרך כלל כשנה שנתיים, הכולל :
  • בחינת סמכותו לעסוק בשאלה ולהכריע האם להפעיל אותה ולתת חוות דעת. בהקשר זה יצוין שהמקרים בהם בחר בית הדין שלא להפעיל את סמכותו היו נדירים.
  • בחירת הרכב השופטים. יש לציין שלאורך התהליך קיימת אפשרות להביע התנגדויות.
  • מתן אפשרות למדינות וגורמים בינלאומיים נוספים להגיש את חוות דעתם.
  • תהליך טיעונים בנוגע לשאלות המשפטיות שעלו בבקשה.

תגובות להחלטה

• ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את ההחלטה “החלטה בזויה שלא תחייב את ממשלת ישראל”. בישראל לא החליטו עדיין אם לשתף פעולה עם ועדת הבדיקה או להחרים אותה. יש לציין שבעבר העדיפה ישראל שלא לשתף פעולה עם בית הדין.
• ברשות הפלסטינית התקבלה ההחלטה בסיפוק רב והיא נתפסת כניצחון נוסף לפלסטינים בזירה הבינלאומית שאף יפתח את הפתח להישגים נוספים. נביל אבו רדינה, דובר אבו-מאזן, ציין כי ההצבעה היא הוכחה לכך שהעולם כולו עומד לצד הפלסטינים וזכויותיהם ההיסטוריות הבלתי ניתנות לערעור ופועל לקבל את ההחלטה. הוא ציין שהגיע הזמן שישראל תהפוך למדינה הפועלת במסגרת החוק ושתעמוד לדין על כל פעולותיה נגד הפלסטינים. הוא גם הודה בשם אבו מאזן לכל המדינות שעמדו לצד זכויות העם הפלסטיני וציין שפנייה למוסדות בינלאומיים הינה זכות פלסטינית וכי הם ימשיכו לפעול להצטרף לארגונים ומוסדות בינלאומיים (ופא, 31 בדצבמר 2022).
• מחמד אשתיה, ראש ממשלת הרשות, ציין כי החלטת האו”ם מהווה מבחינתם ניצחון חדש לעם הפלסטיני ולסוגיה הפלסטינית. עוד ציין, כי להחלטה חשיבות יוצאת דופן בשל מועד פרסומה, מיד עם השבעת הממשלה “הקיצונית הדתית” בישראל (דף הפייסבוק של מחמד אשתיה, 31 בדצמבר 2022). חסין אלשיח’, מזכ”ל הוועד הפועל של אש”ף, הודה לכל מי שתמך בנושא וציין גם הוא כי הצבעת האו”ם מהווה ניצחון דיפלומטי פלסטיני ובמיוחד לאבו מאזן, אשר היה נתון ללחצים למשוך או לדחות אותה (חשבון הטוויטר של חסין אלשיח’, 31 בדצמבר 2022). תנועת פתח בירכה על החלטת האו”ם וציינה כי להחלטה תהיינה השלכות חשובות עבור הסוגיה הפלסטינית והיא תפתח בפניהם את האפשרות להעמיד את מדינת ישראל לדין (אלקדס אלערבי, 31 בדצמבר 2022).
• ריאצ’ אלמלאכי, שר החוץ ברשות, ציין כי ההחלטה מהווה הישג היסטורי בדרכם של הפלסטינים להשגת זכויותיהם הלאומיות וכישלון חדש לישראל. הוא ציין כי ההחלטה מספקת עדות לתמיכת העולם כולו בעם הפלסטיני ובזכויותיו ההיסטוריות הבלתי ניתנות לערעור. לדבריו הגיעה העת שישראל תפעל על פי חוק ותישא באחריות ל”פשעיה המתמשכים” נגד העם הפלסטיני והעולם חייב לשאת באחריותו וליישם את החלטות הלגיטימציה הבינלאומיות (אתר משרד החוץ ברשות, 31 בדצמבר 2022). במהלך עדכון למועצת השגרירים הערבים בברזיל שיבח אלמאלכי את ההחלטה והודה למדינות שהצביעו בעדה למרות הלחצים שהופעלו עליהן מצד אירופה וארה”ב. הוא קרא להקמת ועידה של שרי חוץ ערבים כדי לסייע לסוגיה הפלסטינית ברמה הבינלאומית בחודשים הקרובים עד להשגת חברות מלאה באו”ם (ופא, 1 בינואר 2023).
• הפרשן הפוליטי, ג’מאל זקות, צינן מעט את התלהבות הרשות, כאשר כתב כי אין לזלזל בחשיבות ההחלטה אך ציין כי מדינות אירופאיות שהצביעו בעבר בהחלטות חשובות בעד הפלסטינים נמנעו או התנגדו בהצבעה מה שמהווה ,לדבריו, “בריחה מאחריות” (אלע’ד, 31 בדצמבר 2022).
• חמאס בירכה על החלטת האו”ם וציינה כי זהו הישג וצעד חשוב לקראת סילוק ה”כיבוש”. בחמאס הביעו הערכה למדינות שהצביעו בעד ההחלטה. היא גם קראה לקדם צעדים נוספים בזירה הבינלאומית כדי להעמיד לדין את ישראל על “פשעיה המתמשכים” נגד הפלסטינים (אתר חמאס, 31 בדצמבר 2022). באסם נעים, בכיר חמאס, ציין כי מדובר בצעד חשוב לבידודה של ישראל (ערוץ אלע’ד, 31 בדצמבר 2022). נאפד’ אלמדהון, מרצה למשפט בינלאומי מעזה, ציין שחשיבות ההחלטה נובעת מכך שהיא ראשונה מסוגה (אלע’ד, 31 בדצמבר 2022).
• אולם בחמאס היו גם כאלה שהמעיטו בחשיבות ההחלטה. חאזם קאסם, דובר חמאס, ציין כי חתירת הדיפלומטיה הפלסטינית להחלטות האו”ם נובעת מחוסר יכולתה להתנגד באמת לכיבוש, ומחולשת תכנית העבודה שלה. לדבריו, ההחלטה הזו מצטרפת לשורה של החלטות בינלאומית בסוגיה הפלסטינית, שלא הפכו אפילו פעם אחת לצעד מעשי. הוא הדגיש שכל עוד ארה”ב פועלת כשותפה מלאה של ישראל (“הכיבוש”) ומספקת עבורה כיסוי למעשה, כל ההחלטות והצהרות של הפורומים השונים יישארו בגדר דיו על נייר (ערוץ הטלגרם של חאזם קאסם, 31 בדצמבר 2022).

משמעות ההליך

• גם אם לא תהיינה להחלטה השלכות מעשיות מיידיות, היא מהווה ניצחון משמעותי עבור הרשות הפלסטינית בזירה הבינלאומית בכלל ובמערכה משפטית שהיא מנהלת נגד ישראל בפרט. סביר שההצלחה בזירה הבינלאומית תעודד את הרשות להמשיך לפעול להכפשת ישראל ובה בעת לקדם מהלכים נוספים להכרה ברשות מול גורמים בינלאומיים. במסגרת זאת תמשיך הרשות לפעול ואולי אף לנחול הצלחה לקבלת חברות מלאה בעצרת הכללית של האו”ם, להצטרף כחברה מן המניין לארגונים בינלאומיים, להעלות את דרג הנציגויות שלה במדינות העולם ועוד.
• אם חוות הדעת של בית הדין אכן תאמץ את הטענות הפלסטיניות היא עשויה להביא לכך שמדינות נוספות יכירו בטענה שישראל סיפחה דה פקטו את השטחים שכבשה בשנת 1967 על אף שלעולם לא הכריזה על כל בפועל. והיא גם עלולה להביא להתגברות יוזמות חרם מצד מדינות שונות כלפי ישראל. אימוץ הטענות הפלסטיניות גם עלול להשפיע על החלטות התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) במסגרת הדיון ב״תיק פלסטין״.
• לפי שעה קשה להעריך האם ההחלטה תשפיע על המצב בשטח. אולם יתכן והחלטה נגד ישראל תגרום לפגיעה בשיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית ואף לגרום לצמצום חופש הפעולה של צה״ל בשטחי יהודה ושומרון.

דיון בית הדין בעניינה של ישראל

• יצוין כי אין זו הפעם הראשונה בה דן בית הדין הבינלאומי לצדק בסוגיות הקשורות לישראל. אולם בניגוד לפעם הקודמת בה היה מדובר בדיון משפטי בנושא ספציפי הפעם מדובר בסוגיה נרחבת יותר הקשורה לשליטה הישראלית ביהודה שומרון ומזרח ירושלים.
• בדצמבר 2003 החליטה העצרת הכללית של האו”ם לבקש חוות דעת מבית הדין על המסקנות החוקיות הנובעות מבניית גדר הביטחון על ידי ישראל. בית המשפט קיבל הצהרות כתובות ממדינות שונות, ושמע טיעונים בעל פה בנושא. ישראל, שסירבה להכיר בסמכותו של בית הדין לפסוק בעניין, לא מימשה את זכותה לשלוח שופט להרכב בית הדין, לא הציגה טיעונים בעל פה בפני בית הדין אלא רק טיעונים בכתב שרובם עסקו בסמכות בית הדין לדון בנושא שהוא “ישראלי פנימי”. יצוין כי בדיוניו התעלם בית הדין כמעט לחלוטין מההיבט הביטחוני של הגדר.^[3] חוות הדעת ניתנה ב-2004 ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד, השופט האמריקאי, שלמרות שמתח ביקורת על מעשי ישראל, טען שבפני בית הדין שממצאיו הגורפים לא עמדו על בסיס עובדתי מספיק וכי היה עדיף שהוא היה נמנע מדיון בנושא.

^[1] בית הדין הבינלאומי לצדק הוא המוסד המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות. בית הדין הוקם ביוני 1945 ומשרדיו נמצאים בהאג שבהולנד.בית הדין פוסק לפי הדין המהותי של המשפט הבינלאומי הפומבי ופעילותו כוללת שתי קטגוריות: מתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות; ומתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות או מועצת הביטחון (ויקיפדיה). ↑

^[2] ב-3 במרץ 2021 הודיעה רשמית התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי החליטה לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה ב"תיק פלסטין". החקירה תתייחס לפשעים שלכאורה התבצעו ביהודה, שומרון ורצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014. להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-7 במרץ 2021: "תגובות פלסטיניות להודעת התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי על פתיחת חקירה נגד ישראל". ↑

^[3] ראו פרסום מרכז המידע מיולי 2004: "גדר הביטחון ומרחב החיץ כמחסום לטרור: בחינה השוואתית של הפיגועים שבוצעו ע"י תשתיות הטרור מאזור השומרון מצביעה על ירידה חדה (כ-90%) שחלה במספר הפיגועים שבוצעו בתחומי ישראל מאז הקמת הגדר. ↑

מאמרים נוספים בתחום