מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון

יובל רוזנברג ודרור דורון

עיקרים

• ב-27 בנובמבר 2025, צוינה שנה מאז נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, אשר סיים את הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה שהחלה ב-8 באוקטובר 2023.
• תוצאות המערכה והתפתחויות גיאו-אסטרטגיות אזוריות ופנימיות בלבנון במהלך השנה האחרונה הציבו את חזבאללה בפני המציאות המורכבת ביותר שחווה מאז הקמתו: אובדן ההנהגה ובכיריה ואלפי מפקדים ופעילי שטח; המשך הסיכולים והפגיעה בתשתיות הארגון במסגרת פעילות צה”ל לאכיפת הסכם הפסקת האש; עצירת הטיסות מאיראן והפגיעה בנתיבי ההברחה ובמקורות המימון; החלטת ממשלת לבנון על יישום מונופול המדינה על הנשק והלחץ הבינלאומי על לבנון והופעת קולות ביקורת נגד הארגון בתוך הקהילה השיעית.
• על אף הקשיים, חזבאללה הפגין יכולת הסתגלות גבוהה במאמציו לשקם את הארגון באמצעות ביזור ארגוני שנועד לשפר את שרידות ההנהגה, הסתמכות על תמיכה איראנית מתמשכת ופיתוח דרכים חלופיות להברחת אמצעי לחימה וכספים לצד ייצור עצמי, שימור בסיס הכוח הפוליטי בזירה הפנים לבנונית תוך חיזוק מעמד הארגון ו”ההתנגדות” בקרב הדור השיעי הצעיר בלבנון.
• לאורך השנה, גם ניכר שינוי באופן ההתבטאות של בכירי חזבאללה. בחודשים הראשונים של הפסקת האש, הארגון הביע מחויבות להפסקת האש והטיל על מוסדות המדינה לטפל ב”הפרות הישראליות”. עם זאת, המשך התקיפות והסיכולים, לצד הלחץ הגובר על הממשלה לפרק את חזבאללה מנשקו ולפתוח במשא ומתן עם ישראל, הובילו להקשחת הטון המתריס ולאיומים להגיב נגד ישראל ולפעול גם נגד מי שינסה לפגוע בחזבאללה בתוך לבנון, על אף שהארגון המשיך לשמור על ריסון ונמנע מתגובות לתקיפות של ישראל נגדו.
• סיכולו של רמטכ”ל חזבאללה בפועל, הית’ם עלי טבטבאא’י, הדגיש את הדילמה שבפניה ניצב חזבאללה: איומים בפעולת נקם לצד הבנה שלכל תגובה, במיוחד אם היא תיעשה באופן חד-צדדי על ידי חזבאללה, יהיו השלכות קשות על הארגון בפרט ועל לבנון בכלל.
• להערכתנו, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו ואי עמידה של ממשלת לבנון בתאריכי היעד שקבעה לפירוק נשק חזבאללה ושאר המיליציות החמושות לצד החרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את חזבאללה מאז תחילת הסכם הפסקת האש ועלול להגביר את הסיכון להסלמה שתכלול גם תגובה מצד הארגון נגד כוחות צה”ל או שטח ישראל. נראה כי על אף החולשה שבה מצוי חזבאללה, הוא משמר בידיו כוח מספק המרתיע את ממשלת לבנון מפני כל ניסיון לאכוף את מונופול המדינה על הנשק באופן מלא על חזבאללה ובמקביל גם נותר גורם הכוח המרכזי בעדה השיעית ללא כל אופוזיציה משמעותית היכולה לאתגר את מעמדו.

האתגרים בפני חזבאללה

• ב-27 בנובמבר 2024, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, שעצר את הלחימה שנמשכה בין ישראל לבין חזבאללה מאז 8 באוקטובר 2023. לאורך השנה שחלפה מאז ההסכם, נדרש חזבאללה להתמודד עם המציאות המורכבת ביותר שחווה הארגון מאז הקמתו בשנת 1982, אשר הציבה בפניו אתגרים משמעותיים כתוצאה מהפגיעה הקשה שספג במהלך המערכה נגד ישראל ובשל שינויים גיאו-פוליטיים בלבנון ובמזרח התיכון.^[1]

הפגיעה בהנהגת חזבאללה

• במסגרת המערכה נגד ישראל, ובמיוחד במהלך מבצע “חצי הצפון” שנמשך מ-23 בספטמבר 2024 עד הפסקת האש, איבד חזבאללה אלפי לוחמים לצד עשרות מבכירי הארגון ומפקדיו, בראשם המזכ”ל חסן נצראללה ויורשו המיועד, האשם צפי אלדין.
• עוד במהלך המערכה, מונה נעים קאסם למזכ”ל הארגון, ולאחר הפסקת האש אוישו תפקידים בכירים נוספים, בהם עלי דעמוש שמונה למחליפו של צפי אלדין בראש המועצה המבצעת של חזבאללה, אם כי חזבאללה נמנע מלהוציא הודעות רשמיות על מרבית המינויים. סיכולו של עלי הית’ם טבטבאא’י בתקיפה ישראלית באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ב-23 בנובמבר 2025 חשף כי הוא שימש רמטכ”ל חזבאללה בפועל מאז סיום המערכה מול ישראל.^[2]

• על אף הניסיונות של חזבאללה להציג יציבות ושיקום בצמרת הארגון, פרסומים בכלי תקשורת המתנגדים לחזבאללה הצביעו על מתחים פנימיים ומאבקי כוח לכאורה בהנהגת הארגון, ואף בין ההנהגה לבין דרגי השטח:
  • דווח על מאבקי כוח בין תומכי המדיניות הנצית, שגם מתנגדים למנהיגות קאסם על אף שהוא מונה בפועל על ידי איראן, לבין “היונים” שמנסים לפעול בהתאם למציאות הנוכחית בשטח. כתוצאה מכך, נוצרו שלושה אגפים יריבים בהנהגה: הראשון הוא האגף המתון בהובלת קאסם שהביע מחויבות להפסקת האש ולהישארות הארגון במסגרת ממשלתו של נואף סלאם, אך גם מתנגד למסירת הנשק; האגף השני בהובלת ראש יחידת התיאום והקישור, ופיק צפא, וסגן ראש המועצה המדינית, מחמוד קמאטי, אשר מובילים קו נצי ואיומים מול ממשלת לבנון; האגף השלישי בהובלת חבר הפרלמנט, חסן פצ’לאללה, שקושר בין מסירת הנשק לבין נסיגת ישראל מחמש העמדות בדרום לבנון, השבת העצירים הלבנונים המוחזקים בישראל ושיקום דרום לבנון. לפי הדיווח, כל ניסיונות התיווך בין הצדדים כשלו ו”מקורות פוליטיים יודעי דבר” אמרו כי חזבאללה מתפורר ואינו יכול לקבל החלטות (הנא לבנאן, 21 באוקטובר 2025).
  • בהמשך לכך, דווח על חילוקי דעות בין המועצה הצבאית לבין המועצה המבצעת סביב זהות יורשו של טבטבאא’י. “מקור ביטחוני רם דרג” מסר כי ישנם חמישה מועמדים לרשת את טבטבאא’י, הבולט שבהם הוא טלאל חמיה, מוותיקי חזבאללה שגם מבוקש על ידי ארה”ב. בנוסף, נמצאים ברשימה חבר המועצה הצבאית, מחמד חידר; ח’צ’ר יוסף נאדר, שעומד בראש יחידה 900 (יחידת הביטחון של חזבאללה); ואמין פאצ’ל ועלי עמאר, אשר משתייכים לכוח רצ’ואן ובעלי ניסיון קרבי מול ישראל ובמלחמת האזרחים בסוריה, אולם נחשבים למפקדים מהדרג השני. לפי הדיווח, יש מאבק בין בכירים בחזבאללה המזוהים עם משמרות המהפכה לבין בכירים בדרג השני והשלישי של חזבאללה שלוחצים להגדלת הייצוג שלהם בצמרת הצבאית של הארגון, לכל הפחות מינוי לסגן הרמטכ”ל בפועל אם אחד משלושת המועמדים האחרים ימונה למפקד החדש. עוד צוין כי בדרגי השטח, במיוחד בדרום לבנון ואלבקעא, זועמים על הנהגת הארגון מאחר שהם מרגישים שהם נתונים לתקיפות יומיומיות ומשפחותיהם לא זוכות לפיצויים ולשיקום, בעוד ההנהגה נתפסת כמנותקת ונהנית ממשאבים ואף נמנעת גם מתגובה סמלית נגד ישראל. לפי “המקור”, בשל כך, גם בקרב בסיס הכוח של חזבאללה כבר יש קולות שמגחכים על חזבאללה וטוענים כי הארגון “גמור” וכי אין בשורותיו מי שיוכל למלא את מקומם של ההרוגים בתקיפות הישראליות (ארם ניוז, 24 בנובמבר 2025).

הפגיעה במאמצי השיקום הצבאי של חזבאללה

• לכל אורך השנה, המשיך צה”ל לפעול נגד פעילי חזבאללה ותשתיות צבאיות של הארגון בשל הפרות של הבנות הסכם הפסקת האש, לפיהן נאסר על הימצאות קבוצות חמושות (וחזבאללה בראשן) ותשתיות צבאיות, שאינן של כוחות הביטחון הרשמיים של לבנון, מדרום לנהר הליטאני בדרום המדינה, ובשל ניסיונות הארגון לשקם את יכולותיו. לפי נתוני צה”ל, סוכלו יותר מ-370 פעילי טרור, מרביתם מחזבאללה, ובוצעו כ-1,200 מבצעים קרקעיים ממוקדים לצורך השמדת תשתיות טרור ופגיעה ביכולות הצבאיות של חזבאללה, במסגרתם אותרו מבנים צבאיים, מחסני אמל”ח, מתחמי שיגור, משגרים ועמדות תצפית וירי (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2025). מרבית התקיפות התמקדו בדרום לבנון, משני צדי נהר הליטאני, במטרה למנוע את שיקום התשתיות ואת יכולת חזבאללה לבצע פשיטות קרקעיות או שיגורים לעבר שטח ישראל, לצד פגיעה ביעדים אסטרטגיים של חזבאללה באלבקעא, באלצ’אחיה אלג’נוביה ובאזורים נוספים בלבנון. בין השאר, הותקפו פעילים ומפקדים שעסקו בשיקום היכולות והתשתיות, מחנות אימונים של כוח רצ’ואן, נתיבי הברחה מסוריה ללבנון, מחסני אמצעי לחימה (אמל”ח) ואתרי שיגור ובהם מתקנים תת-קרקעיים וכלים הנדסיים כבדים.^[3]

הפגיעה במערך ההברחות ובמקורות המימון^[4]

• במהלך המערכה נגד חזבאללה, פעל צה”ל באופן נרחב נגד מערך ההברחות של הארגון, תוך פגיעה במפקדים ופעילים ביחידה 4400, שאחראית על העברת האמל”ח, ובכירים איראנים שהיו מעורבים בסיוע לחזבאללה, ובראשם בכיר משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חסן מהדוי, לצד תקיפות נגד נתיבי ההברחות מעל הקרקע ומתחתיה בגבול סוריה-לבנון. מאמץ זה נמשך גם לאחר הפסקת האש עם סיכול של פעילים המעורבים בהברחות, הבולט שבהם היה סגן מפקד יחידה 4400, חסין עלי נצר, שסוכל באפריל 2025, וכן נגד סוחרי אמל”ח ופעילים לבנונים של כוח קדס ונגד נתיבי הברחות בגבול עם סוריה.
• לצד זאת, התרחשו גם שינויים פוליטיים בלבנון ושינויים כלל-אזוריים במזרח התיכון שאתגרו את המאמצים של חזבאללה ואיראן לשקם את הארגון: חסימת הנתיב האווירי בין איראן לבין לבנון בעקבות החלטת ממשלת לבנון להפסיק את הטיסות האזרחיות בין איראן לבין לבנון בפברואר 2025 מחשש לתקיפות ישראליות בנמל התעופה בבירות; נפילת משטר אלאסד בסוריה בדצמבר 2024 והפעילות של המשטר החדש בהנהגת הנשיא אחמד אלשרע נגד ניסיונות ההברחה ללבנון; סיכול האחראים האיראנים על הסיוע לחזבאללה במהלך מבצע “עם כלביא” (מלחמת 12 הימים) נגד איראן – ראש ענף פלסטין בכוח קדס של משמרות המהפכה, מחמד סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן), שהיה אחראי על הקשר של כוח קדס עם חזבאללה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, ומפקד יחידה 190 בכוח קדס, בנהאם שהריארי, שהיה אחראי על העברות הכספים והאמל”ח מאיראן לחזבאללה ולשאר הארגונים השלוחים.
• ביולי 2025, פרסם הבנק המרכזי של לבנון הנחיה שאוסרת לקיים קשרים כלשהם עם מוסדות פיננסיים שפועלים ללא רישיון מהבנק המרכזי ונתונים לסנקציות בינלאומיות, ובהם אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הכלכלית של חזבאללה.^[5] הבנק הזהיר כי מי שיעברו על ההנחיה יהיו חשופים לתביעות משפטיות וכן לצעדים כדוגמת השהיית הרישיון או ביטולו, הקפאת חשבונות ונכסים והפניה לוועדת החקירות המיוחדת (אלאח’באר, 15 ביולי 2025). לאחר שמשלחת של משרד האוצר האמריקאי שביקרה בבירות דרשה מהרשויות הלבנוניות להקשיח את הצעדים נגד מקורות המימון של חזבאללה, ובמיוחד נגד אלקרצ’ אלחסן, הודיע הבנק המרכזי של לבנון על הפעלת אמצעי פיקוח מוגברים על כל המוסדות הפיננסיים שאינם מורשים והדגיש כי בכוונתו לנקוט צעדים נוספים שמטרתם להדק את הבקרה על עמידה בנהלים של כלל הגורמים הפועלים במגזר הפיננסי (סוכנות הידיעות הלבנונית, 14 בנובמבר 2025). דווח כי הרשויות גם מתכננות לעצור את כלל הפעולות הבנקאיות של אלקרצ’ אלחסן, ובכלל זה השימוש בכספומטים (אלחדת’, 15 בנובמבר 2025). עם זאת, “מקורות בממשלת לבנון” מסרו כי נשקלת האפשרות שתוענק לאגודה “תקופת חסד” בת שלושה חודשים כדי “שתסדיר חובותיה עם לקוחותיה לפני שתיסגר” (אלחדת’, 27 בנובמבר 2025).

• במקביל, נמשכה גם הפעילות הבינלאומית נגד מקורות המימון של חזבאללה. משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על אישים וישויות שהיוו חלק מהמערך הפיננסי של חזבאללה, בהם ג’עפר מחמד קציר, שאחראי על ניהול הצוות הפיננסי של חזבאללה, ואשר אפשרו לארגון לגייס כספים לטובת שיקומו ופעילותו השוטפת, כולל באמצעות מכירות נפט ושימוש בחברות חלפנות כספים (אתר משרד האוצר האמריקאי, 28 במרץ, 15 במאי, 3 ביולי ו-6 בנובמבר 2025). כמו כן, מחלקת המדינה האמריקאית הציעה פרס של עד עשרה מיליון דולר עבור מידע שיוביל לשיבוש המנגנונים הפיננסיים של חזבאללה באזור משולש הגבולות בדרום אמריקה בין ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי (אתר פרסים תמורת צדק, 19 במאי 2025). בנוסף, כווית הכניסה את חזבאללה ואגודת אלקרצ’ אלחסן לרשימת הסנקציות (אלשרק אלאוסט ואתר משרד החוץ הכויתי, 28 ביולי 2025) וגם אקוודור הפכה למדינה העשירית באמריקה הלטינית שהכניסה את חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור (מכון וושינגטון לחקר המזרח הקרוב, 3 בנובמבר 2025).

הדרישה לפירוק הארגון מנשקו^[6]

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הצהיר בנאום השבעתו בינואר 2025 כי יפעל למימוש מונופול המדינה על הנשק ברחבי לבנון, ועמדה זו נכללה גם בקווי היסוד של ממשלתו של נואף סלאם שהוקמה בפברואר 2025. בתחילת אוגוסט 2025, הורתה ממשלת לבנון לצבא להכין תוכנית לפירוק כל המיליציות החמושות, בהן חזבאללה, עד סוף שנת 2025, ואישרה את העקרונות של מסמך הרעיונות של השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, שכלל לוח זמנים לפירוק הנשק. בתחילת ספטמבר 2025, אימצה ממשלת לבנון את התוכנית שהציג מפקד הצבא, רודולף היכל.
• על אף שהחלטת הממשלה התייחסה ליישום מונופול הנשק בכל רחבי המדינה, הצבא התמקד בפירוק הנשק רק מהאזורים שמדרום לנהר הליטאני, ובין השאר טען שכוחותיו איתרו והחרימו אמצעי לחימה, סגרו מנהרות וחסמו נתיבים להברחת נשק. לטענת הצבא, המשימה צפויה להסתיים עד סוף שנת 2025, בכפוף לסיום נוכחות כוחות צה”ל בעמדות שבשטח לבנון. גם יוניפי”ל דיווח על יותר מ-360 מחסני נשק בשטח לבנון, אשר הועברו לטיפול צבא לבנון (אלערבי אלג’דיד, 27 בנובמבר 2025).

     
מנהרת חזבאללה שאותרה על ידי צבא לבנון והוצגה בסיור עיתונאים (MTV לבנון, 28 בנובמבר 2025)

• לצד זאת, בלבנון הסתייגו מהלחץ הבינלאומי שמובילות ארה”ב וישראל בדרישה לפרק את חזבאללה מנשקו גם בשאר חלקי המדינה, על אף שהובטח שבתמורה יועבר סיוע פיננסי נדיב שנדרש לשיקום המדינה. בהנהגת לבנון ובצבא הביעו חשש כי מהלך נרחב כזה עלול להוביל למלחמת אזרחים ולהתנגשות ישירה עם חזבאללה, בעיקר במעוזי הארגון מצפון לליטאני, באלבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות. ראש הממשלה סלאם הדגיש כי ההתמקדות באזור שמצפון לליטאני תהיה ב”הכלת הנשק” כדי למנוע העברת נשק בין אזורים שונים או שימוש בנשק. הוא גם הודה כי המדינה מאחרת בכל הנוגע ליישום מונופול הנשק והרחבת סמכותה (אלנשרה, 27 בנובמבר 2025).

אפשרות לפתיחת משא ומתן בין לבנון לישראל^[7]

• על רקע פעולות האכיפה הישראליות והחשש מהסלמה נוספת, גברו המאמצים הבינלאומיים, בעיקר מצד ארה”ב ומצרים, בניסיון לשכנע את לבנון להסכים למסלול של משא ומתן ישיר או עקיף מול ישראל כדי לפתור את המחלוקות בניסיון למנוע הסלמה נוספת ולמצוא פתרון לסוגיות שבמחלוקת בין המדינות, כולל שרטוט הגבול ואפשרות לנורמליזציה.
• על אף שתחילה הביעו הלבנונים את רצונם בקיום שיחות טכניות בלבד במסגרת ועדת הפיקוח על הסכם הפסקת האש, הביע נשיא לבנון עון תמיכה בקיום משא ומתן עם ישראל בחסות בינלאומית, כשהוא מבהיר כי שימוש בכוח לא ישיג דבר. עם זאת, עון וראש הממשלה סלאם טענו כי ישראל היא זו שאינה מגיבה להצעות לגבי השיחות בין הצדדים. מנגד, יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הביע התנגדות נחרצת לשיחות מחוץ לוועדת הפיקוח והדגיש כי על ישראל ליישם את הסכם הפסקת האש.

מעמד חזבאללה בקהילה השיעית

• ההרס הנרחב שהותירה המערכה נגד ישראל במעוזי חזבאללה, בעיקר בכפרים בדרום לבנון ובאלצ’אחיה אלג’נוביה, הציב אתגר משמעותי למעמד חזבאללה בקרב הקהילה השיעית. בשל כך, בכירי הארגון מיהרו להדגיש כי השיקום והסיוע לעקורים נמצאים בראש סדר העדיפויות שלהם וגם דרשו מהממשלה להשקיע בשיקום ההריסות.
• הבחירות המקומיות שהתקיימו בלבנון במאי 2025, לראשונה מאז שנת 2016, הראו שחזבאללה הצליח לשמר את מעמדו המרכזי בקרב הציבור השיעי: רשימת “הפיתוח והנאמנות”, המשותפת לחזבאללה ולאמל, ניצחה בכל המועצות באלצ’אחיה אלג’נוביה, ברוב המוחלט של המועצות בדרום לבנון, בעשרות מועצות באלבקעא ובכל שמונים הרשויות במחוז בעלבכ-הרמל, כולל בעיר בעלבכ. לאחר ההצבעה, נטען כי המאמץ של גורמי אופוזיציה שיעיים לערער את השפעת חזבאללה כשל ולא הצליח לחדור למעגל התמיכה המרכזי (אלג׳זירה, 26 במאי 2025).^[8]
• עם זאת, העיכוב בתהליך השיקום ומניעת החזרה של התושבים למרבית הכפרים בקו הראשון ליד הגבול, לצד המשך התקיפות הישראליות במעוזי חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא, נותנים את אותותיהם ביחסים בין הקהילה השיעית לבין חזבאללה. מומחים לענייני לבנון הצביעו על שחיקה ניכרת בבסיס התמיכה העממי של חזבאללה מאחר שאוכלוסייה זו איננה מוכנה לשאת את מחירו של סבב לחימה נוסף לאחר שאיבדה בתים, מקורות פרנסה ויקרי משפחה, והיא רואה בכל הרפתקה צבאית חדשה איום ישיר על עצם קיומה. המומחים הדגישו כי מאחורי הרטוריקה הרשמית של חזבאללה מסתתרת מציאות של עייפות, סבל ומיאוס גובר ממלחמות מתמשכות, כאשר תומכי חזבאללה מזהים יותר ויותר שהחלטות על הפעלת הכוח מוכתבות מטהראן, ללא התחשבות במצוקה האזרחית. להערכתם, על רקע זה נוצרת אי-שביעות רצון רחבה, המאיימת לערער את חוזק התמיכה ההיסטורית בארגון אם ייגרר לעימות נוסף (ארם ניוז, 10 בנובמבר 2025).
• בהקשר זה בולטת חשיבותה של הברית הפוליטית ההדוקה בין חזבאללה לבין תנועת אמל בראשות יו”ר הפרלמנט, נביה ברי. המנהיג השיעי הוותיק המשיך למלא תפקיד מרכזי בקידום האינטרסים של חזבאללה במערכת הפוליטית הלבנונית: הוא הוביל את הקו המתנגד לכל משא ומתן ישיר עם ישראל, דחה את הטענות בדבר הפרת תנאי הפסקת האש מצד חזבאללה והתנגד לכל יוזמה הקוראת לפירוק הארגון מנשקו (ערב ניוז, 1 בספטמבר 2025). תפקידו המכריע בבלימת יישום ההתחייבויות שמתחייבות מהסכם הפסקת האש הביא לכך שבקונגרס האמריקאי אף נשמעו קריאות להטיל עליו סנקציות אישיות בשל השפעתו השלילית על היציבות בלבנון (אלערביה באנגלית, 13 בנובמבר 2025).

     
מימין: נביה ברי (אלנשרה, 29 בספטמבר 2025).
משמאל: מפגש בכירי חזבאללה ואמל (רדיו אלנור, 18 ביוני 2025)

• עדות נוספת להיחלשות האפשרית של חזבאללה בתוך הקהילה השיעית היא הופעתה של ביקורת חסרת תקדים, מצד גורמי אופוזיציה שיעים המאשימים אותו בכפיפות לטהראן ובהעדפת אינטרסים איראניים על פני צרכי לבנון והקהילה השיעית. ^[9] בין הקולות הבולטים נמצאת העיתונאית ננסי לקיס, הכותבת מאמרי דעה ביקורתיים בעיתון אלנהאר וברשתות החברתיות, אשר קיבלה איומי מוות בשל עמדותיה (ערובה ניוז, 7 במאי 2025) ועלי אלמין, עורך אתר החדשות אלג׳נוביה, המביע בפומבי תמיכה נחרצת בפירוק חזבאללה מנשקו כצעד הכרחי לשיקום המדינה ו”להצלת העדה השיעית מפני אסון” (אלג׳נוביה, 20 באוגוסט 2025).

המענה של חזבאללה לנוכח האתגרים

התאמת מבנה הארגון למציאות החדשה

• בשלהי המערכה נגד ישראל, ובמיוחד מאז הפסקת האש לפני שנה, נמצא חזבאללה בתהליך מורכב של ארגון מחדש ובניית השורות אחרי הפגיעה הנרחבת בפיקוד העליון של הארגון ובדרגי השטח. בין השאר פורסמו דיווחים כי הארגון צמצם את ההסתמכות שלו על תקשורת אלקטרונית לנוכח היכולות הטכנולוגיות של ישראל ויצר מבנה חדש שיאפשר לו שרידות גבוהה יותר:
  • הפרשן וחוקר הטרור, פייר ג’בור, טען כי חזבאללה חזר להשתמש ב”אמצעים פרימיטיביים” תוך התבססות על מבנה מבוזר שיאפשר לו לשרוד ולהתאים את עצמו למלחמת התשה ממושכת מול עליונות מודיעינית, טכנולוגית וקיברנטית של ישראל. לפי ג’בור, המשמעות בפועל היא ניתוק של פעילות חזבאללה מתקשורת דיגיטלית מוצפנת ומעבר לאמצעים בסיסיים כדוגמת שליחים, סימנים ותקשורת נייחת, וחזרה ללחימה המבוססת על תאים קטנים, הסוואה, סודיות וניצול שטח וגאוגרפיה, בדומה לתקופת הפעילות הראשונה של הארגון בשנות השמונים של המאה הקודמת (אלנהאר, 15 באוקטובר 2025).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, אישר כי לארגון יש “מבנה צבאי סודי חדש, עם הנהגה צעירה ודינמית יותר”, בעוד ש”גורם בארגון” ציין כי חזבאללה פועל בחשאיות בדומה לשנות השמונים, תוך הפרדה בין הזרוע הצבאית לזרוע הפוליטית וקיצור של שרשראות הפיקוד. עם זאת, “פעיל חזבאללה” הודה כי הפאניקה והכאוס עדיין קיימים בחלקם בקרבת הנהגת הארגון וכי הדבר משפיע על המרקם הפיקודי וההתנהגות הביטחונית של פעילי הארגון (לה פיגארו, 18 באוקטובר 2025).
  • “מקור ביטחוני לבנוני רם דרג” סיפר כי הנהגת חזבאללה מתמקדת בעיצוב מחדש וארגון השורות כדי לסגור את הפערים ולטפל בנקודות החולשה בעקבות סיכולם המוערך של 15-10 אחוז ממפקדי המבצעים ואתרי המבצעים בתוך 15 חודשים בלבד. לפי “המקור”, התמקדות נוספת היא במומחים בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית כדי לשפר את האבטחה של הנהגת חזבאללה, מרכזי הפיקוד והאתרים הצבאיים, במיוחד לנוכח ההצלחות של ישראל בפגיעה במנהיגים ובאתרים תת-קרקעיים והפגיעה בטכנאים ובמהנדסים במסגרת מבצע פיצוצי הביפרים. “המקור” הוסיף כי בחזבאללה נמנעים מהסלמה כדי להתמקד בשיקום היכולות הצבאיות האנושיות וארגון המבנה מחדש עם הקמת קבוצות חדשות בדרגי השטח, הצבא והזירה הטכנית ומינוי של מפקדי חטיבות חדשים (ארם ניוז, 27 באוקטובר 2025).
  • “גורמי ביון ערביים” מסרו כי חזבאללה הופך שוב לארגון בעל מבנה מבוזר, כפי שהיה בשנות השמונים, ובדומה לאופן שבו חמאס שינתה את אופן הפעולה שלה במהלך המלחמה ברצועת עזה. לדבריהם, על אף שחזבאללה, כמו חמאס, ספג פגיעה קשה בהנהגה, הוא ממשיך לגייס לוחמים חדשים ואינו מוכן לוותר על פעילותו. החוקרת רנדה סלים מהמכון למדיניות חוץ באוניברסיטת ג’ונס הופקינס, ציינה כי חזבאללה לא מרגיש שהוא הובס במערכה וכי התחושה בארגון שהוא עדיין מסוגל לשקם את עצמו, במיוחד בשל תמיכת איראן (וול סטריט ג’ורנל, 30 באוקטובר 2025).

פיתוח דרכים חלופיות לשיקום הארגון

• לנוכח הפגיעה בנתיבי הברחות האמל”ח והכספים, נאלץ חזבאללה, בסיוע איראן, לבנות מנגנוני עקיפה חדשים ומתוחכמים שמאפשרים לשקם את יכולותיו הצבאיות ולהתחמש מחדש ולממן את פעילותו הצבאית והאזרחית:^[10]
  • שימוש בחלפני כספים: משרד האוצר האמריקאי דיווח כי משמרות המהפכה של איראן הצליחו להעביר כמיליארד דולר לחזבאללה מאז תחילת שנת 2025 לטובת בנייה מחדש של יכולות הארגון באמצעות רשת סוכנויות חלפנות כספים ועסקי מזומנים, תוך ניצול מנגנונים פיננסיים לגיטימיים לצורך הסתרת מקור הכסף ויעדו. בהמשך לכך, דווח כי רווחים של מאות מיליוני דולרים ממכירות נפט הועברו לסוכנויות חלפנות, חברות פרטיות ואנשי עסקים ושליחים הקשורים לאיראן שנמצאים בדובאי, שם הכספים הופקדו אצל סוחר מקומי ושולמו על ידי סוחר לבנוני, כאשר השניים הסדירו ביניהם את החשבונות בהמשך (וול סטריט ג’ורנל, 27 בנובמבר 2025).^[11] כמו כן, דווח כי לצד השימוש בחברות העברת כספים ועמותות צדקה, חזבאללה גם מפעיל רשת פיננסית חלופית המבוססת על ארנקים דיגיטליים אנונימיים, שחלקם רשומים במדינות אפריקאיות ובפלטפורמות המאפשרות העברות מחוץ לפיקוח הבנק המרכזי (ארם ניוז, 18 נובמבר 2025).
  • הברחות דרך תורכיה: בתלונה שהגיש שגריר ישראל באו”ם, דני דנון, למועצת הביטחון ב-21 בפברואר 2025, הוא האשים כי ישויות תורכיות מהוות צינור העברה בין איראן לבין לבנון (Nordic Monitor, 5 במאי 2025). בסוף פברואר 2025, עצרו רשויות הביטחון הלבנוניות אזרח לבנוני שהגיע בטיסה מתורכיה וברשותו 2.5 מיליון דולר שהיו אמורים להגיע לחזבאללה. דווח כי העצור הודה כי קיבל את המזוודה מאזרח איראני (אלשרק אלאוסט, 28 בפברואר 2025).
  • הברחות דרך עיראק: דווח שאיראן מעבירה כמויות גדולות של מזומנים ללבנון דרך עיראק, כאשר ההערכה היא כי מדובר ב-30-20 מיליון דולר בחודש. במסגרת זו, מיליציות שיעיות עיראקיות פרו-איראניות, שמחזיקות ברשתות פיננסיות עצומות, מעבירות עשרות מיליוני דולרים מדי חודש מעיראק או ביבשה דרך סוריה באמצעות כנופיות הברחה שמסייעות לחזבאללה ולאיראן במשך שנים. כספים מועברים גם באמצעות תיירים לבנונים שמגיעים לאתרים הקדושים לשיעים בעיראק או תיירים שיעים עיראקים שמגיעים לבירות (ארם ניוז, 28 באוקטובר 2025).
  • הברחות זהב: בשנה האחרונה, סוכלו ניסיונות הברחה של זהב דרך נמל התעופה הבינלאומי של בירות. ההערכה היא שזהב תעשייתי מועבר ללבנון על ידי אזרחים וכנופיות, שם הוא מומר למטילי זהב (ארם ניוז, 28 באוקטובר 2025).
  • הברחות בדרך הים: לאור הקשחת הפיקוח על נמל בירות, שם הפעיל חזבאללה רשת סייענים ברשות המכס ובמנגנוני הפיקוח, מסרו “מקורות אמריקאיים” כי איראן וחזבאללה הצליחו לנצל את נמל טריפולי בצפון לבנון כנתיב עוקף להברחות, תוך שימוש באנשים שמחוץ לקהילה השיעית. ההברחות בוצעו בין השאר באמצעות חברות השקעה, חברות פיננסיות וחשבונות אישיים, במטרה להסוות את פעילות ההברחות ולהקשות על הגורמים המפקחים לאתר את תנועות הכספים והסחורות (אלערביה, 22 בנובמבר 2025).
  • ייבוא מוצרי טובין ללבנון: דווח שחזבאללה מייבא מוצרי אלקטרוניקה וחומרי בניין לצורך מכירות שיכניסו כספים לקופת חזבאללה. דרך נוספת להלבנת הון היא באמצעות רכישה באירופה, בעיקר בבלגיה ובגרמניה, של כלי רכב משומשים שעברו תאונות תמורת סכומים נמוכים, העברת כלי הרכב לתיקון בלבנון לצורך מכירה מחדש במחירים מנופחים (ארם ניוז, 28 באוקטובר 2025). “גורמי ביטחון לבנוניים” מסרו כי חזבאללה גם מייבא חבילות בגדים ותכשירי יופי שבהם מוחבאים הכספים, ואשר ממוענות לחברות זמניות בתחום הייבוא, חלקן חברות קש, כאשר אנשי מכס בלבנון, שעדיין קשורים לחזבאללה, מקלים על מעבר החבילות בנמל התעופה הבינלאומי של בירות ובנמל הימי של בירות (ארם ניוז, 13 בנובמבר 2025).
  • הברחות דרך סוריה: על אף מאמצי הסיכול של כוחות הביטחון של המשטר הסורי, חזבאללה ואיראן עדיין מצליחים להיעזר ברשתות ההברחה המסורתיות שלהם, המבוססות על כנופיות שיעיות באזור הגבול בין המדינות, כדי להעביר אמצעי לחימה. לדוגמה, באוקטובר 2025, נתפסו משלוחים של טילים נגד טנקים (נ”ט) מסוג קורנט באזור אלקציר שבמחוז חמץ וסוכל ניסיון הברחת נשק “בינוני וכבד” בעיר חמץ (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים הסורי, 27 בספטמבר 2025 ו-11 באוקטובר 2025; אלערביה, 12 באוקטובר 2025). עם זאת, בניגוד להברחות בעבר שנעשו באמצעות שיירות משאיות, הפעם נעשה שימוש בכלי רכב קטנים יותר ובאופנועים תוך מעבר באזורים הרריים שקשה לפקח עליהם. לדוגמה, כוחות מנהלת הביטחון הפנים באזור אלקציר תפסו אופנוע שנשא ארגזי תחמושת שהוסתרו בתוך חביות שנועדו להובלת חלב והיה בדרכו ללבנון (ערוץ אלאח’באריה אלסוריה, 24 באוגוסט 2025). כמו כן, כוחות צה”ל חשפו ניסיונות להבריח אמצעי לחימה מסוריה דרך אזור החרמון. המשלוחים כללו בין השאר רקטות נ”ט, רובים, אקדחים רימונים ותחמושת (דובר צה”ל, 18 ו-23 באוקטובר 2025).

       
מימין: אופנוע ששימש להברחת אמצעי לחימה בסוריה (ערוץ אלאח’באריה אלסוריה, 24 באוגוסט 2025). משמאל: אמצעי לחימה שנתפסו על ידי כוחות צה”ל באזור החרמון (דובר צה”ל, 18 באוקטובר 2025)

• • ייצור עצמי: לצד ניסיונות הברחת האמל”ח, חזבאללה הגביר את ההסתמכות על ייצור עצמי בשטח לבנון לצורך ההתחמשות המחודשת, תוך שימוש בניסיון שהארגון צבר לאורך שנים, במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה (וול סטריט ג’ורנל, 30 באוקטובר 2025).^[12]

הקשחת הטון וההתרסה בהתבטאויות הבכירים

• ב-2 בדצמבר 2024, ימים ספורים אחרי תחילת הפסקת האש, ביצע חזבאללה שני שיגורים לעבר מרחב הר דב, שנפלו בשטחים פתוחים. בהודעת קבלת האחריות של חזבאללה נאמר כי מדובר ב”תגובת אזהרה ראשונית” בשל “הפרות חוזרות ונשנות של הפסקת האש” )ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 2 בדצמבר 2024). מאז נמנע הארגון מפעולות נוספות נגד ישראל והסתפק בהצהרות כי הוא מחויב להפסקת האש וכי הוא מצפה שמוסדות המדינה הם אלה שיגיבו על “ההפרות הישראליות”. הוא גם הביע נכונות לדבר על סוגיית הנשק רק במסגרת דיון על “אסטרטגיית הגנה לאומית”, ולאחר שישראל תיישם את הפסקת האש. עם זאת, התסכול מהמשך התקיפות הישראליות בלבנון, לצד החלטות הממשלה על פירוק חזבאללה מנשקו והאפשרות לפתיחת משא ומתן בין לבנון לבין ישראל, גרמו להקשחת הטון מצד חזבאללה עם איומים לפעול בכוח נגד כל ניסיון לפרק אותו מנשקו לצד אזהרות כי “ההתנגדות” מוכנה לפעול נגד ישראל אם המדינה לא תמלא את תפקידה. להלן דוגמאות בולטות:^[13]
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אמר כי הימצאות הנשק בידי הארגון היא “זכות לגיטימית שנועדה להגן על מולדתנו ועל קיומנו”. בריאיון לציון שנה לכהונתו, אמר קאסם כי אם לצבא הלבנוני אין את היכולת להתמודד לבדו מול “התוקפנות הישראלית”, יש צורך ב”התנגדות עממית” שתתמודד לצד הצבא. הוא הוסיף ותהה מדוע שחזבאללה יתפרק מנשקו אם ישראל ממשיכה לתקוף בלבנון. לדבריו, קודם ישראל צריכה להפסיק לתקוף ואז ניתן יהיה לדון על נושא הנשק. קאסם הוסיף כי בחזבאללה לא הגיבו עד כה על התקיפות הישראליות כדי לא לתת תירוץ לישראל לתקוף באופן נרחב, אולם הם מוכנים למערכה חדשה אם ישראל תפתח בה וימשיכו ב”התנגדות” גם אם יישארו רק עם “מקל ביד”. הוא סיכם באומרו: “החלטתנו היא בעד ההגנה וההתנגדות עד הנשימה האחרונה, ושהאויב ינסה לבוא ולפרק את הנשק בעצמו” (אלמנאר, 26 באוקטובר 2025).

• • סגן ראש הלשכה המדינית בחזבאללה, מחמוד קמאטי, הדגיש כי ארגונו לא יתפרק מנשקו ולא ימסור את הנשק למדינה הלבנונית, לטענתו משום שהוא חושש לגורל המדינה הלבנונית ולגורל צבא לבנון ולא משום סיבה אחרת. הוא דחה את הקריאות להפוך את חזבאללה לגוף פוליטי בלבד, והבהיר כי עמדת הארגון היא להמשיך ולשמור על יכולותיו הצבאיות לצד פעילותו הפוליטית, למען הגנה על לבנון ועל עקרונות “ההתנגדות” (אלג’זירה, 20 בנובמבר 2025).

• • חזבאללה פרסם “מכתב פתוח” חריג, בו שב על טענתו כי הארגון ולבנון עמדו בכל סעיפי הסכם הפסקת האש, בעוד “האויב הציוני” הוא שממשיך ב”הפרות” נגד ריבונות לבנון. הארגון גם הזהיר מפני ניסיונות “לגרור” את לבנון לסבבים חדשים של “מלכודות משא ומתן” והבהיר כי הוא “ההתנגדות לכיבוש ולתוקפנות” היא “זכות לגיטימית” שאינה נכללת תחת כותרת של “החלטה על שלום או מלחמה”, אלא נועדה להגן נגד “אויב שכופה מלחמה” על לבנון. כמו כן, חזבאללה טען כי החלטת הממשלה על בלעדיות הנשק הייתה “טעות”, והדגיש כי הדיון בנושא יכול להתקיים רק במסגרת לאומית במטרה להשיג הסכמה על אסטרטגיה כוללת לביטחון, הגנה ושמירה על הריבונות, ולא בתגובה “לבקשה זרה או לסחטנות ישראלית”.
  • בחזבאללה גם השתמשו במורשת השיעית של קרב כרבלאא’^[14] כדי להדגיש את סירובם לוותר על הנשק: המזכ”ל קאסם הזהיר כי אם “ההתנגדות” תידרש למסור את נשקה, היא תהיה מוכנה לצאת ל”מערכה כרבלאא’ית נוספת” מול “התוכנית הישראלית-אמריקאית”, יהיה המחיר אשר יהיה, וכי חזבאללה בטוח שהוא ייצא המנצח מעימות כזה. הוא גם הטיל על ממשלת לבנון את האחריות לכל מלחמת אחים, שלטענתו חזבאללה לא מעוניין בה: “או שנשרוד יחד או שהכל יקרוס, ואתם תישאו באחריות” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15 באוגוסט 2025). גם יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה, עלי דעמוש, הזהיר כי “מי שיתעמת אתנו, ייכנס לקרב כרבלאא’”.
• סיכולו של טבטבאא’י הדגיש את הדילמות המהותיות שניצבות בפני חזבאללה. מצד אחד, הבהירו בצמרת חזבאללה כי מדובר ב”חציית קו אדום” מצד ישראל וכי הארגון לא יעבור על כך לסדר היום: מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הדגיש בנאום שנשא בטקס לציון מותו של טבטבאא’י, כי “זוהי תקיפה בוטה ופשע מתועב – יש לנו את הזכות להגיב ואנו נקבע את העיתוי לכך” (אלמנאר, 28 בנובמבר 2025). חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן פצ’לאללה, ציין כי “ההתנגדות” לא מעוניינת במלחמה, אך לא תקבל “כניעה לאויב” ולא תאפשר זאת למדינה (אלעהד, 29 בנובמבר 2025). מנגד, התבטאויות של בכירים בחזבאללה ובאיראן העידו כי גם הם מבינים את הסיכונים האפשריים בהוצאה לפועל של פעולת נקם נגד ישראל, לפחות באופן חד צדדי:
  • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, שנחשב לאחד ממובילי הקו הנצי בהנהגת הארגון, הודה כי הם לא נוקטים בפעולה כלשהי כדי לא לפגוע בתפקיד המדינה. לדבריו, הם שואפים לגבש משוואת כוח הדדית מול ישראל יחד עם המדינה ועם צבא לבנון מכיוון שאם “ההתנגדות” תיישם לבדה משוואת נגד באופן חד צדדי, היא תואשם בהפרת הפסקת האש. קמאטי הסביר כי חזבאללה ניצב כיום בין שני גבולות – שמירה על היציבות הפנימית בלבנון מול הרצון שלא לשתוק מול כל “תוקפנות חדשה” נגד לבנון (רשת אלעאלם, 25 בנובמבר 2025).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, עלי עמאר, הסביר כי השלב הנוכחי דורש חכמה ומוכנות, ולכן “ההתנגדות” מגלה כעת סבלנות אסטרטגית, הנובעת משיקולים הנוגעים להתפתחויות אזוריות ובינלאומיות וגם מהמצב הפנים-לבנוני, שלדבריו “מעורר רעש סביב ההתנגדות ומעכב אותה מלמלא את חובותיה”. הוא דרש מהממשלה להורות לצבא לבנון “להדוף את האויב ולשחרר את השטחים הכבושים וקרא להשיב את משוואת “עם-צבא-התנגדות”, משום שהאפשרויות היחידות הן “כניעה לאויב או עימות עמו” (אלמיאדין, 27 בנובמבר 2025).
  • חבר ועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של הפרלמנט האיראני, חסן קשקאוי, ציין כי חזבאללה עובר תקופה קשה בעקבות סיכול אלטבטאא’י. לדבריו, מדובר בפגיעה ישירה בחדרי הפיקוד הגבוהים בחזבאללה מאחר שאלטבטאא’י היה ממעצבי דוקטרינת הקרב של הארגון ואחראי לטיפול בסוגיות רגישות הקשורות ליחידות המיוחדות, ובנוסף הוא היה איש מפתח בקשר בין משמרות המהפכה להנהגת חזבאללה. קשקאוי ציין כי חזבאללה הפגין ריסון במשך שנה שלמה, אולם הפגיעה באלטבטאאי’ מעוררת דילמה אמיתית בצמרת חזבאללה, כאשר יש לחץ פנימי גובר, בעיקר מהזרוע הצבאית, להגיב על הסיכול. הוא העריך כי תגובה של חזבאללה מגדילה את הסיכוי למלחמה הרסנית ונרחבת שגם תגביר את הלחץ הפנימי על חזבאללה, אולם אם הארגון לא יגיב, זה יאפשר לישראל להמשיך בתקיפות ובעצם יהווה קבלה של חזבאללה את הסטטוס קוו הנוכחי ולכן מדובר בתסריט מסוכן עבור הארגון (ארם ניוז, 25 בנובמבר 2025).

חיזוק מעמד חזבאללה בקהילה השיעית

• ב-12 באוקטובר 2025, קיים חזבאללה עצרת גדולה בבירות לציון ארבעים שנה לייסוד אגודת צופי האמאם אלמהדי, תנועת הנוער של הארגון אשר מיועדת להכשרת דורות חדשים של פעילים ולביסוס מעמד הארגון גם בקרב הצעירים השיעים.^[15] באירוע השתתפו יותר מ-74 אלף מחברי תנועת הצופים מרחבי המדינה שקראו סיסמאות בעד חזבאללה ו”ההתנגדות” ונשבעו אמונים למזכ”ל נעים קאסם. כלי התקשורת של חזבאללה מינפו את האירוע כדי להבליט את התפקיד של הדור הצעיר בהמשכיות של “ההתנגדות”, וגם קאסם ציין בנאום המוקלט באירוע כי האגודה מייצגת את “ההתנגדות” באופן הנרחב והמקיף ביותר והדגיש כי “התקווה המובטחת לעתיד טוב יותר נשארת, גם אם יהיו קשיים – אתם בוחרים בהתנגדות” (אלמנאר, 12 באוקטובר 2025).

1. מחקר זה הוא הרחבה ועדכון למחקר מרכז המידע מתאריך 22 במאי 2025: "אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל".

2. להרחבה, ראו פרסום מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (24-17 בנובמבר 2025)".

3. להרחבה, ראו את הפרסום השבועי של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון", ואת הסיכום החודשי לפעילות הטרור נגד ישראל בזירות השונות.

4. להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 22 במאי 2025: "אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל"; מחקר מרכז המידע מתאריך 13 בנובמבר 2025: "הסיוע האיראני לשיקום חזבאללה מאז הפסקת האש בלבנון".

5. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 23 במאי 2019: "המוסדות החברתיים- כלכליים של חזבאללה: אגודת אלקרצ’ אלחסן, מוסד סמי-בנקאי העוסק במתן הלוואות ללא ריבית, בעיקר לבני העדה השיעית".

6. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 11 באוגוסט 2025: "החלטת ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו – עמדות גורמי הכוח"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 29 באוקטובר 2025: "יישום תוכנית צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו – תמונת מצב".

7. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 6 בנובמבר 2025: "העמדה המתריסה של חזבאללה לנוכח שבריריות הפסקת האש והניסיונות לקדם הידברות בין ישראל ללבנון".

8. להרחבה, ראו פרסום מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (26-19 במאי 2025)"; מחקר מרכז המידע מתאריך 22 במאי 2025: "אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל"

9. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 15 באוגוסט 2024: "ביקורת פנים-לבנונית נגד חזבאללה על רקע ההסלמה מול ישראל והחשש ממלחמה".

10. להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 22 באוקטובר 2025: "מאמצי השיקום של חזבאללה לנוכח פעילות צה”ל לאכיפת הפסקת האש בלבנון"; 13 בנובמבר 2025: "הסיוע האיראני לשיקום חזבאללה מאז הפסקת האש בלבנון".

11. מדובר בשיטה מסורתית בשם חוואלה, המבוססת על אמון ואשר מאפשרת לשני צדדים מרוחקים, שאינם קרובים למערכת פיננסית מוסדרת או שרוצים להימנע משימוש בניירת, להיעזר במתווכים שמארגנים את העברת הכספים תוך הסדר ביניהם.

12. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 5 בינואר 2025: "אמצעי הלחימה שהיו בשימוש חזבאללה במהלך הלחימה נגד ישראל (8 באוקטובר 2023 – 27 בנובמבר 2024)".

13. להרחבה, ראו את הפרסום השבועי של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 6 בנובמבר 2025: "העמדה המתריסה של חזבאללה לנוכח שבריריות הפסקת האש והניסיונות לקדם הידברות בין ישראל ללבנון".

14. קרב כרבלאא' (680 לספירה) היה עימות בין חסידי האמאם חסין בן עלי, נכדו של הנביא מחמד, לבין צבאו של הח'ליף האומיי יזיד. האמאם חסין ואנשיו נהרגו לאחר שסירבו להיכנע, והקרב הפך בקרב השיעים לסמל ל"שהיד" (מוסלמי שהקריב את חייו למען מצווה דתית) נאמנות מוחלטת לעקרונות ולמאבק עד הסוף – גם מול תבוסה ודאית. ↑

15. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 ביוני 2019: "אגודת צופי האמאם אלמהדי: תנועת הנוער של חזבאללה המכשירה דורות של בני נוער חדורי תודעה שיעית רדיקלית מבית מדרשה של איראן, המצטרפים לחזבאללה ולוחמים בשורותיו נגד ישראל".

מאמרים נוספים בתחום