מעורבות ערפאת ומנגנוני “הרשות הפלסטינית” בטרור (על פי מסמכי שלל)

המסר המרכזי

במהלך מבצע “חומת מגן” נפלו בידי צה”ל מסמכי שלל רבים המצביעים על מעורבות ישירה ועקיפה של ערפאת, “הרשות הפלסטינית” ומנגנוני המודיעין הפלסטיניים בטרור נגד ישראל. למעורבות זאת – כעולה מהמסמכים – שלושה מימדים: המימד האידיאולוגי, שעיקרו מתן “הכשר” לביצוע פיגועי הרג (הנתפסים כ”פיגועי איכות” המשרתים את מטרות “הרשות”) ולשימוש בטרור כמכשיר חשוב לקידום יעדי הפלסטינים מול ישראל; המימד הכספי, מימון שוטף של תשתיות הטרור באישורו האישי של ערפאת, ובביצוע המנגנונים האזרחיים של “הרשות”, ראשי מנגנוני הביטחון ומקורבו של ערפאת (פואד שובכי); המימד המעשי, מעורבות מנגנוני המודיעין, ובראשם המודיעין הכללי”, בסיוע ישיר ועקיף לתשתיות הטרור ולפעולות הטרור, כולל לביצוע פגועי הרג קטלניים בשטח ישראל. הלגיטימציה לטרור, בצד הסיוע הכספי והסיוע המעשי, אפשרו ל-“פת”ח” שבראשות ערפאת (אשר אנשיו מופיעים במסמכים תחת הכינויים “תנזים”, “גדודי חללי אל אקצא” ו”גדודי השיבה”) להפוך לכוח הדומיננטי המוביל בפעולות הטרור נגד ישראל מתחילת 2002.

 

אפיונים עיקריים למעורבות ערפאת ומנגנוני “הרשות הפלסטינית” בטרור (על פי מסמכי שלל)
  1. במהלך מבצע “חומת מגן” נפלו לידי צה”ל מסמכי שלל רבים, שרק מקצתם נבדקו עד כה לעומק. אולם, ממה שכבר נבדק עולה בברור מעורבות ישירה ועקיפה של ערפאת, “הרשות הפלסטינית” ומנגנוני המודיעין הפלסטיניים בטרור נגד ישראל.
  2. מעורבות זאת, על פי המסמכים, הינה בכל הרמות והדרגים: החל מדרג ההנהגה של יאסר ערפאת, עבור ב“דרגי הביניים” של עוזרי ערפאת וראשי המנגנונים, וכלה בדרגי השטח.
  3. מהמסמכים עולה, כי למעורבות ערפאת והמנגנונים בסיוע לטרור ובעידוד הטרור שלושה מימדים מרכזיים:-
    1. המימד האידיאולוגי – מתן “הכשר”, ע”י ערפאת ו”הרשות הפלסטינית”, לפעולות הטרור כמרכיב חשוב במאבק נגד ישראל. פעולות הטרור, ובמיוחד אלו המתקיימות בעומק ישראל, מוגדרות כ”פעולות איכותיות” המהוות “משענת ותמיכה” ל”רשות” ולמנגנוני הביטחון שלה. בכך מעודד ערפאת את השימוש בטרור כמכשיר לקידום מטרותיו לא רק ע”י ארגון ה-“פת”ח” (על כינוייו השונים: “גדודי אל אקצא”; “תנזים” ו”גדודי השיבה”) שבראשו הוא עומד, אלא גם ע”י ארגוני האופוזיציה האסלאמיים (ה”ג’האד האסלאמי” וה-“חמא”ס”). לגיטימציה זאת של ערפאת אפשרה ל-“פת”ח” להיהפך לכוח הדומיננטי המוביל בפעולות הטרור נגד ישראל מאז תחילת 2002.
    2. המימד הכספי – מימון תשתיות הטרור: הסיוע הכספי השוטף חיוני להפעלתן הסדורה והשיטתית של תשתיות הטרור. ה”ג’האד האסלאמי”, כפי שראינו במסמך שלל, מקבל סכומי כסף גדולים ממקורות חיצוניים (מזכיר הארגון בדמשק) לשם מימון מבצעי
      טרור בישראל (בלי ש”הרשות” ומנגנוניה ינסו למנוע זאת). ה-“פת”ח”/”גדודי אל אקצא”/ה”תנזים” לעומת זאת, מקבלים מימון מתקציבי “הרשות הפלסטינית”, באשור ערפאת ובביצוע “משרד האוצר” של “הרשות” (הסמוכה על תקציבי מדינות ערב והאיחוד האירופי). על פי מסמכי השלל מעורב ערפאת אישית, בחתימתו, בהקצאת סכומי כסף קטנים כגדולים באופן שוטף לתשתיות ולפעילי הטרור של “פת”ח”/”תנזים”/”גדודי אל אקצא” במחוזות השונים. לשם כך מסתייע ערפאת במנגנונים אזרחיים של “הרשות”, במקורבו האישי (פואד שובכי) וב”אנשי ביניים”, בכירי “פת”ח”/”תנזים” בגדה (מרואן ברע’ותי; חסין אל-שיח’; כאמל חמיד).
    3. המימד המעשי – מעורבות עמוקה של מנגנוני המודיעין, הפרושים היטב בשטח, בסיוע לטרור: מהמסמכים מסתבר, כי מנגנוני הביטחון של “הרשות”, הכפופים ישירות לערפאת, והמהווים גורם רב השפעה ב”שטח”, מסייעים באופן ישיר ועקיף לתשתיות הטרור ולפעולות הטרור ברמות שונות של מעורבות. בהקשר זה, חושפים המסמכים במיוחד רמה גבוהה של מעורבות בטרור מצד “המודיעין הכללי” ב-יהו”ש, שבראשו עומד עקיד (אל”מ) תופיק טיראוי המקורב לערפאת. אנשי “המודיעין הכללי” עומדים בקשר הדוק עם תשתיות הטרור של “פת”ח”/”גדודי חללי אל אקצא”/”תנזים”, ולעיתים (כמו בג’נין) אף עם אלו של ה”ג’האד האסלאמי” וה-“חמא”ס”, ולא אחת מגישים להם סיוע מעשי (כשבמקביל, “המודיעין הכללי” – ושאר מנגנוני המודיעין – עוקבים, מגייסים, מדווחים ומתחקרים את המעורבים בטרור, אך אינם עושים בחומר הרב והמגוון שבידם שימוש סיכולי).
  4. במסמכי השלל ניתן למצוא דוגמאות רבות לסיוע לטרור, באופן ישיר ועקיף, מצד מנגנוני המודיעין. כך למשל, מסמך שלל של “המודיעין הכללי” באזור ג’נין ממחיש שה-“פת”ח” ומנגנוני המודיעין של “הרשות” מקיימים באזור זה שתוף פעולה מבצעי, חוצה ארגונים וחוצה מנגנונים, עם ה”ג’האד האיסלאמי” וה-“חמא”ס”. הדבר מצא ביטויו, בין השאר, בהוצאה לפועל של פיגוע התאבדות בעפולה (27 נובמבר 2001) שמומן, על פי המסמך, בכספים שהגיעו ממזכיר “הג’האד האסלאמי” בדמשק (בפיגוע נהרגו 2 אזרחים ונפצעו כ50-; לפיגוע נטלו אחריות, במשותף, “הג’האד האסלאמי” ו”גדודי חללי אל אקצא”).
  5. כמה מאפיינים וביטויים לסיוע הישיר והעקיף שמגישים “המודיעין הכללי” ושאר מנגנוני המודיעין, כפי שהם משתקפים במסמכי השלל:-
    1. השתתפות בפיגועים: מכמה מסמכים עולה, כי אנשי מודיעין היו מעורבים ישירות בתכנון והכנה של פיגועי טרור ובהשתתפות
      בהם, יחד עם תשתיות הטרור של “פת”ח”/”תנזים”/”גדודי אל אקצא”/”גדודי השיבה”.
    2. רכש אמצעי לחימה: אנשי מנגנוני המודיעין היו מעורבים ברכישת אמצעי לחימה, בהעברתם לידי ארגוני הטרור (הן לידי “פת”ח” והן לידי ה”ג’האד האסלאמי” וה-“חמא”ס”), ובאחד המקרים גם בסיוע בהעברתם מאזור לאזור (באמצעות אמבולנס).
    3. הימנעות מסיכול פיגועים שעליהם יש למנגנונים מידע מוקדם: מהמסמכים עולה בברור, כי לא נעשו מאמצים או נסיונות לסכל פיגועים, גם לא פיגועי התאבדות בשטח ישראל, שאודותם הגיע מידע מוקדם לידי “המודיעין הכללי” ומנגנוני המודיעין האחרים. בכך מאפשרים מנגנוני המודיעין את פעילות הטרור השוטפת של ארגוני הטרור, כמעט ללא הפרעות משמעותיות.
    4. העברת התרעות לטרוריסטים: על פי אחד המסמכים, מנגנון “המודיעין הכללי” העביר התרעה למבוקשים ע”י ישראל, הנמצאים ברשימת מבוקשים שהגיעה לידיו; מקובץ שנמצא במחשב עולה, כי במנגנון “המודיעין הכללי” קיימים נהלים מסודרים להעברת התרעות בעת המצאות מטוסי חה”א הישראלי באוויר, כולל לכאלה המוכרים כמעורבים בטרור.
    5. הימנעות ממעצר טרוריסטים שמצאו מחסה בשטח “הרשות”, גם כאלה שביצעו פיגועי הרג וגם כאלה שהינם “פצצות מתקתקות”: טרוריסטים שבצעו פיגועי הרג בשטח ישראל נמלטים למקומות מגוריהם בשטחים, בלי שיעשה ניסיון מצד מנגנוני המודיעין לעוצרם או למנוע מהם ניסיונות פיגוע נוספים, גם לא מכאלה שידוע שהם בעלי פוטנציאל לביצוע ניסיונות נוספים לפעולות התאבדות (ההליך המקובל הוא תחקור ותיוק ה”מקרה” בתיקי המודיעין; לעיתים נעשה נסיון לפקוח עליהם עין לאחר שחרורם או לגייסם לשורות מנגנוני המודיעין).
    6. חיסול משתפי פעולה: במסמך של “המודיעין הכללי” נמצאה רשימה שכותרתה “שמות הנכללים ברשימת החיסולים של טול כרם” הרשימה הועברה לעיונו של תופיק טיראוי. מהמסמך משתמע, כי “המודיעין הכללי” אמור לחסלם, לאחר אישורו של טיראוי בסוף המסמך נאמר “הכרוז מוכן והתקבלה כבר החלטה בעניין החיסול” ע”י חיסול אלה המוגדרים כ”משתפי פעולה” עם ישראל, מסייע המודיעין הכללי, בעקיפין, לפעילות ארגוני הטרור בשמשו מעין “זרוע סיכולית” שלהם.
  6. רצ”ב נספח ובו מספר דוגמאות לסיוע הישיר והעקיף לטרור של “המודיעין הכללי” ומנגנוני מודיעין נוספים, כפי שבאו לידי ביטוי במסמכי שלל.