מנהיג חמאס-“חוץ”, ח׳אלד משעל, כדמות שנויה במחלוקת, כפי שעולה ממסמכי שלל

עיקרים

• ח’אלד משעל, שעומד בראש הנהגת “החוץ” של חמאס מאז אפריל 2021, הוא ממייסדי התנועה ושימש בעבר ראש הלשכה המדינית במשך 21 שנה. למרות זאת, הוא נחשב לדמות שנויה במחלוקת שמגלם את המתח בין הנהגת “החוץ”, ששוהה בבתי מלון יוקרתיים ומסתובבת בין מדינות ערב, לבין הנהגת “הפנים” ברצועת עזה שמתמודדת עם אתגרי השלטון היומיומיים ועם השלכות העימותים הצבאיים מול ישראל.
• מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה במלחמת “חרבות ברזל” סיפקו עדות למאבקי הכוח בצמרת התנועה. המסמכים תיארו כיצד הנהגת “הפנים” בהובלת יחיא אלסנואר ניסתה להחליש את כוחו של משעל במרכזי קבלת ההחלטות של חמאס, במיוחד במהלך קידום התוכניות הצבאיות ליישום חזון “השמדת ישראל” אחרי מבצע “שומר החומות” במאי 2021.
• מסמכי השלל גם הציגו את דמותו של משעל כמי שנתפש כגורם מפריע ליחסים האסטרטגיים עם איראן, הן בעיני אלסנואר ואסמאעיל הניה, והן בעיני מחמד סעיד איזדי, ראש ענף פלסטין בכוח קדס האיראני, שאף התעמת ישירות עם משעל.
• משעל גם נתפש כאחראי לסילוק חמאס מסוריה בשל תמיכתו במורדים נגד משטר אלאסד בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011. מסמכי השלל הראו כיצד בהנהגת “הפנים” ובאיראן פעלו לבודד את משעל בזמן תהליך הפיוס מול סוריה כחלק מחיזוק “ציר ההתנגדות”.
• בעקבות סיכולם של אסמאעיל הניה ויחיא אלסנואר, מונהגת כיום חמאס על ידי ועדה זמנית של חמישה בכירים, בהם משעל. הבחירות לנושאי התפקידים הבכירים בהנהגת התנועה צפויות להתקיים רק לאחר סיום המלחמה ברצועת עזה, אולם לנוכח הסיכולים של רבים מחברי הנהגת “הפנים” האזרחית והצבאית צפוי לעלות משקלה של הנהגת “החוץ”, ובמיוחד של משעל שאיבד את יריביו המרכזיים בצמרת התנועה. כמו כן, היחלשותה האזורית של איראן לצד הפלת משטר אלאסד בסוריה מהווים גורמים שעשויים לצמצם את מוקדי ההתנגדות לכוחו של משעל בהנהגת חמאס.

ביקורת על ח’אלד משעל מתוך חמאס

• ח’אלד משעל, המכונה אבו אלוליד, נולד בכפר סמוך לראמאללה, היה בין מייסדי חמאס והוא חבר בלשכה המדינית שלה מאז הקמתה, כולל ראש הלשכה במשך 21 שנה, ומאז אפריל 2021 עומד בראש חמאס-“חוץ”, ואחראי על סוגיות כדוגמת אסטרטגיות פוליטיות, רכש וקשרי החוץ של התנועה.^[1] למרות זאת, הוא נחשב במשך שנים לדמות שנויה במחלוקת בחמאס מאחר שמאז ילדותו הוא התגורר רק במדינות ערביות (כווית, ירדן, סוריה וקטר), לעומת בכירים אחרים בתנועה שצמחו ברצועת עזה ורבים מהם גם נטלו חלק ב”התנגדות” החמושה נגד ישראל וריצו עונשי מאסר בבתי הכלא בישראל.
• בשל כך, משעל גילם את המתח המתמשך בין הנהגת “החוץ” של התנועה לבין הנהגת “הפנים” ברצועת עזה.^[2] על אף ההידברות ושיתוף הפעולה במסגרת מנגנוני קבלת ההחלטות של התנועה – ועדת השורא והלשכה המדינית – ישנם חילוקי דעות מהותיים בין הנהגת “הפנים” המתמודדת עם אתגרי השלטון היומיומיים ברצועת עזה מול קשיי התושבים והלחץ הצבאי הישראלי לבין הנהגת “החוץ” שיושבת במלונות פאר הרחק מקווי החיכוך מול “האויב” ועוברת ללא הפרעה בין מדינות ערב בעת שהיא פועלת לשמר את הקשרים החיצוניים של התנועה.
• הפער הזה בולט במיוחד לאחר עימותים צבאיים ברצועת עזה, כאשר תושבי הרצועה מתמודדים עם השלכות התקיפות הישראליות בעוד שמנהיגי “החוץ”, ובראשם משעל, נתפשים כמי שאינם מושפעים מכך ונהנים מחיי מותרות. כך למשל, כאשר משעל אמר ב-7 באוקטובר 2024, בנאום לציון שנה למערכת “מבול אלאקצא”, כי אובדן חיי האדם ברצועת עזה מהווה “אובדן טקטי בלבד”, זעמו עליו תושבים ברצועה שהתמודדו עם הרס חסר תקדים. באחת התגובות נאמר: “משעל הוא פרעה של זמנו, עזה נהרסה לחלוטין, וכמובן שזה לא מעניין אותו, כי הוא שוהה במלון חמישה כוכבים יחד עם משפחתו, מקבל שכר חודשי מתנועת האחים המוסלמים, ופועל לפי הוראות איראן לשירות האג’נדות שלה בבגידה בעם הפלסטיני ובנושא הפלסטיני בתואנה של התנגדות” (אלערביה, 7 באוקטובר 2024).^[3]
• מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה במסגרת מלחמת “חרבות ברזל” סיפקו עדות למאבקי הכוח בצמרת התנועה בין הנהגת “הפנים”, בהובלת יחיא אלסנואר,^[4] לבין מנהיג “החוץ”, ח’אלד משעל, במיוחד על רקע מאמציו של אלסנואר לקדם את התוכניות הצבאיות ליישום החזון של “השמדת ישראל” בעקבות מערכת “סיף אלקדס” (מבצע “שומר החומות” במאי 2021).^[5]
• באיגרת שכתב יחיא אלסנואר לאסמאעיל הניה^[6] ב-23 ביולי 2021, התייחס אלסנואר למספר סוגיות הנוגעות למינויים במסגרת הלשכה המדינית של התנועה, אשר משתמע מהן ניסיון לחסום השפעה של משעל במסגרת הגוף הביצועי של התנועה, ציין אלסנואר כי לדעתו, שלוחת חמאס בלבנון צריכה לקבל חבר או שניים שיהיו נציגים של אזור “החוץ”. הוא הציע שאבו אסאמה (ח’ליל אלחיה) ידבר עם “האחים” בלבנון על כך כדי להגיע להבנות כדי להבטיח את “נתיב ההתנגדות, השחרור והשיבה”, וכדי שחמאס לא תהיה “תנועה של משרדים, מלונות ומטוסים”. כמו כן, הוא הדגיש את הצורך לבחור את צאלח אלעארורי^[7] לסגן היחיד של הניה מאחר שבמצב שבו יש שלושה סגנים, “חברנו” [קרי, משעל] צפוי לנצל זאת ולעורר משברים ומחלוקות.

אולי כעת הבטחנו את נושא היו”ר, אולם, כפי שאתה יודע, כל עוד לא הובטח (תפקיד) סגן היו”ר לשיח’ צאלח [אלעארורי], וחברנו ימלא אותו, או שהמצב יישאר (שלושה סגנים), אזי חברנו ינצל זאת ויתחיל לפעול כאילו הוא היו”ר של כל יושבי הראש, ונמצא את עצמנו לאורך הקדנציה במשברים, חריגות והתנצחויות בלי סוף.

• באיגרת נוספת ששלח אלסנואר להניה ב-5 בספטמבר 2021, התייחס אלסנואר לסוגיית חלוקת התיקים בלשכה המדינית של חמאס. אלסנואר התייחס לפגישתו של הניה עם משעל, בה הובהר כי חברי הנהגת “החוץ” דורשים את תיק הכספים ותיק היחסים הערביים-אסלאמיים כתנאי לנכונותם להחזיק בתיק כלשהו בלשכה. אלסנואר ציין כי הוא מוכן לתת להם את תיק הכספים, אבל הוא רוצה שסגנו בלשכה המדינית ברצועה, ח’ליל אלחיה (אבו אסאמה),^[9] הוא שיחזיק בתיק היחסים הערביים-אסלאמיים כי “זה לא נכון ששר החוץ שלך יהיה נאמן לאדם אחר זולתך”, קרי למשעל.
• יתרה מכך, אלסנואר, שכבר החל לפעול כדי להפוך את החזון של “השמדת ישראל” לתוכנית מעשית בעקבות “הניצחון” מערכת “חרב ירושלים” (מבצע “שומר החומות” במאי 2021), לא הסתיר את כעסו על הנהגת “החוץ” בראשות משעל והזהיר כי הדרישות שלהם עלולות להוות בעיה בקידום “הפרויקט”, בייחוד בכל הנוגע לגיוס הכספים. הוא גם איים כי אם אנשי ה״חוץ״ יסרבו לאייש את התיקים המוצעים להם, הם יאוישו באנשי ״הפנים״ מרצועת עזה או מיהודה ושומרון, וכי אנשי הנהגת “החוץ” עלולים להישאר בחוץ.

יש לפנינו משימות רבות, חובות ואתגרים, ואחינו “בחוץ” חייבים להבין שאנחנו לא נמתין להם עוד זמן רב. הם חייבים להבין שהספינה תשוט איתם או בלעדיהם. אנחנו מעדיפים איתם מאשר בלעדיהם, אבל אנחנו לא נשבש את היציאה שלנו לעבר הגשמת המהלכים האסטרטגיים מול הניסיונות שלהם לשבש ולהפוך את הסוגיות לפרסונליות. אם הם יתעקשו עם סירובם לאייש את התיקים שהוצגו להם, הם יתחרטו אחרי זמן קצר ויתחילו לסגת בזה אחר זה כשהם יראו שהספינה כבר יצאה והותירה אותם מאחור, מבלי להתחשב בהססנות ובסחטנות שלהם.

…באשר לתיק הקשרים הערביים והאסלאמיים, אין מקום למחווה בו, ולא ייתכן אלא שהוא יימסר לאבו אסאמה, ד”ר ח’ליל [אלחיה], משום שלא נכון שהנאמנות של שר החוץ שלך תהיה למישהו אחר, כי אז כל מאמצינו יהיו לשווא. זאת משום שעזת [חבר הלשכה המדינית, עזת אלרשק] ואבו אלוליד [משעל] ירוקנו מתוכן את רוב הפעילות, במיוחד בנושא הקשרים ונושאי הכספים הקשורים אליה. הרי שמת לב לסידורים של עזת לפגישה עם [נשיא תורכיה] ארדואן, כאשר הוא לא כלל בסידוריו של השיח’ צאלח [אלעארורי], סגן יו”ר התנועה, והדבר יתגלגל בהדרגה גם ליו”ר התנועה. אתה יודע, וכולנו יודעים, שעזת יפעל רק ע”פ האג’נדה, ההנחיות והמדיניות של אבו אלוליד, ואז נמצא את עצמנו בפני בעיה גדולה״.

• באיגרת ששלח אסמאעיל הניה ליחיא אלסנואר ב-28 בינואר 2022, הוא סיפר שנועד עם משעל והבהיר לו שבחירתו למנהיג חמאס-“חוץ” גרמה לבעיות, בין השאר במינויים בהנהגת התנועה ואף בקשרים עם איראן. יתרה מכך, מתוך חשש מהשפעה גוברת של משעל, הניה הפציר באלסנואר לעקוב אחרי קולות בתוך הנהגת התנועה ברצועה שמקבלים את עמדת “החוץ”.

3) אבו אלוליד ישב אתי ודיבר על הנושא. הוא ציין את הצעתם שמכירה בהחלטה ובייצוג של האחים, אולם על בסיס שוויון. הדגשתי לו את עמדתנו ואת הצורך לכבד את החלטת (מועצת) השורא כלשונה, ושבתי על מה שהצענו לו, אני ואתה, שיתרחק מהנושא ולא ייקח אותו על עצמו, והוא השיב כי כל האזור תומך בעמדה זו. בנושא קשור, ציינתי בפניו את הדיבורים בחוגי התנועה ועוד לפיהם חזרתו של אבו אלוליד גרמה לבעיות וחסמים שהופיעו בבחירות ליושב הראש, הסגן, העשרה, והקשר עם איראן, והבהרתי לו כי הדבר מכרסם באשראי שלו ופוגע בהיסטוריה שלו ובסמליות שלו. באופן כללי, הוא אמר כי הוא יתקשר אליך ואל השיח’ (אלעארורי) בנושא העשרה ולאחר מכן יחזור אליי.

אבל אני רוצה שתהיה מודע לכך שיש קולות בעזה שקוראים לקבל את הצעת החוץ, והם דיברו עם אבו עמד חסן (מחמד דרויש) לגבי זה. בהתאם לכך, העניין דורש מעקב מצדך.

ח’אלד משעל כגורם מפריע ביחסי חמאס-איראן

• ההשתלטות האלימה של חמאס על רצועת עזה בשנת 2007, בעת שח’אלד משעל עמד בראש הלשכה המדינית של התנועה, מהווה את נקודת הפתיחה של התפתחות הקשר האסטרטגי בין חמאס לבין איראן כאינטרס משותף של שני הצדדים. חמאס ראתה באיראן משענת אסטרטגית שתסייע לה בהתעצמות צבאית כדי להמשיך במאבק החמוש נגד ישראל ובתמיכה פוליטית ומדינית כדי לבסס את שלטונה ברצועה, בעוד שעבור איראן נוצרה הזדמנות להגביר את מעורבותה בזירה הפלסטינית ולבנות שלוחה שלה בקו הלחימה הראשון נגד ישראל.^[13]
• בדצמבר 2009, לרגל יום השנה ה-22 לייסוד חמאס, הגיע משעל לטהראן בראש משלחת של התנועה, ביקור שסיפק חותמת רשמית ליחסים המתהדקים בין הצדדים. בפגישותיו עם בכירי המשטר, ובראשם המנהיג עלי ח’אמנהאי, הביע משעל הערכה רבה לתמיכת איראן ב”התנגדות בפלסטין” ואף הבטיח כי חמאס תגיב אם ישראל תתקוף את איראן.^[14]
• השבחים שחלק משעל למארחיו לא נועדו רק כדי להביע את תודת התנועה על הסיוע האיראני החיוני, אלא גם ניסיון של ראש הלשכה המדינית של חמאס להרגיע את הכעס האיראני על דברים שאמר שבועות ספורים קודם לכן. בנאום שנשא משעל לרגל יום כיבוש ירושלים על ידי צלאח אלדין בתחילת אוקטובר 2009, הוא השתמש במונח “המפרץ הערבי” במקום “המפרץ הפרסי”. בכירים באיראן וכלי תקשורת מתחו עליו ביקורת חריפה, כאשר האתר הרפורמיסטי פרארו כתב בכותרת: “ח’אלד משעל השיב לאיראן על אהבתה” (פרארו, 3 אוקטובר).
• היחסים בין חמאס לבין איראן נפגעו לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, כאשר משעל הביע תמיכה במתנגדי משטרו של בשאר אלאסד, שזכה לתמיכה איראנית. כתוצאה מכך, סולקה הנהגת חמאס מדמשק, כאשר חלק מהמנהיגים, ובהם משעל, עברו לקטר, בעוד שאחרים התמקמו בלבנון ובתורכיה.^[15]
• מבצע “צוק איתן” בקיץ 2014 סיפק הזדמנות לאיראן לשקם את יחסיה עם חמאס, שנזקקה בעצמה מחדש לתמיכה האיראנית בעקבות הפגיעות שספגה במהלך המבצע ולנוכח הפלת שלטון האחים המוסלמים במצרים בקיץ 2013. בחירתם של אסמאעיל הניה לראש הלשכה המדינית של חמאס ושל יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית ברצועת עזה בשנת 2017 סייעה להדק את היחסים בין התנועה לבין איראן מאחר ששני האישים ראו חשיבות אסטרטגית בחיזוק הקשר עם טהראן ועם חברות “ציר ההתנגדות”, וזאת בניגוד למשעל שהוביל את הזרם שניסה לצמצם את ההשפעה האיראנית על קבלת ההחלטות בחמאס.
• מתוך מסמכי השלל של חמאס ניתן לראות כיצד הנהגת חמאס – ובעיקר אלסנואר והניה – ראתה את משעל כגורם שעלול לפגוע ביחסים האסטרטגיים עם איראן ובהזרמת הכספים מטהראן. באיגרת ששלח הניה לאלסנואר ב-1 בפברואר 2022, הוא עדכן כי האיראנים אינם מעוניינים לשלוח כספים לשימוש הנהגת חמאס ב״חוץ״ אלא רק לטובת הזרוע הצבאית של חמאס, וזאת אחרי שהצביעו על משעל כמי שהוביל קמפיין השמצות נגד מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה,^[16] ונגד מחמד סעיד איזדי, המכונה חאג’ רמצ’אן, ראש ענף פלסטין בכוח קדס של משמרות המהפכה האיראניים.^[17]

שלחתי לכם (לפני כן) עותק מהאיגרת שלי לאח אבו ג’ואד [מאהר צלאח, חבר הלשכה המדינית ולשעבר מנהיג חמאס-“חוץ”] וכן העברתי אותה לשיח’ [צאלח אלעארורי] ולאבו אלוליד (משעל). גם דיברתי עם אבו ג’ואד, (ואמרתי) שהאחים באיראן לא היו מעוניינים לשלוח ל”חוץ” שום מימון, משום שהחלטתם מלכתחילה היא לתמוך בהתנגדות. ובאופן חריג ומתוך כבוד להנהגת התנועה, הם הסכימו לשים את הכסף במרכז [התנועה]. ברם, (לאחר) מה שאירע בביקור בלבנון, ההתקפה עליהם ועל סיד חסן (נצראללה), העלאת העדתיות וההתקפה על איראן והשיעים ועל חאג’ רמצ’אן [איזדי] עצמו, הם מסרו לנו שלא ייתכן שהם ימשיכו לממן את האנשים, אשר (בתמורה) מקללים אותם ומארגנים קמפיינים עוינים נגדם, והם [האיראנים] מתכוונים בכך ל”חוץ”, ובראשו אבו אלוליד, שכן הם יודעים שהוא מי שמנהל את הקמפיינים ומסית נגדם.

• החשש ממעורבות משעל ביחסים עם איראן גבר בשלבים המכריעים של ההיערכות לקידום חזון “השמדת ישראל”. ב-6 במרץ 2023, שלח אלסנואר להניה איגרת שכללה נקודות דיון לקראת נסיעת משלחת חמאס לאיראן, על רקע ההכנות לקראת “מערכת השחרור והשיבה והשמדת הישות”. לנוכח חשיבות הביקור, המליץ אלסנואר כי כדי להביא להצלחתו יש להימנע מלכלול במשלחת נציג כלשהו מטעם “החוץ”, שלדבריו “עושים הרבה רעש”, ובעיקר משעל ומוסא אבו מרזוק. אלסנואר לא הסתפק בכך והבהיר כי יש לבקש מאיראן סכום חודשי של 15 מיליון דולר עבור השנים 2024-2023 והדגיש כי יש “להתחייב בפניהם שאפילו גרוש אחד מתוך מה שהם יעבירו לא ילך אל ‘החוץ’ או לאף פעילות שאינה קשורה ישירות להתנגדות, לג’האד או למאבק המזוין, צרכיו ותוצאותיו”.

– על כן, אני מאמין שכדי שהביקור ישיג את ההצלחה הרצויה, אנחנו חייבים לנסות שלא לכלול אחד מהחברים הרעשניים מהחוץ במשלחת, לא אבו אלוליד (משעל), לא ד”ר מוסא [אבו מרזוק], לא [מחמד] נזאל, לא אלעבד צלאח. אם צריך לקחת מישהו, שזה יהיה אבו ג’ואד [מאהר צאלח], ועדיף שזה לא היה אף אחד מהם בכלל. ואסור שיהיה דיון בנושא אבו אלוליד או ניסיון לתקן את מערכת היחסים איתו. כל שיחה לגבי התקופה ההיא חייב להיות מבוסס על ההיגיון שהשלב הזה חלף ואין צורך אפילו לדבר על זה. העלאת הנושא מצדך או מצד אחד מחברי המשלחת שלנו תגרום לירידה של לפחות 60% בסיכויי ההצלחה של הביקור.

• מסמכי השלל מראים כיצד איזדי עצמו לא הסתיר את סלידתו ממשעל וניסה להרחיק אותו ואת נאמניו ממוקדי קבלת ההחלטות בחמאס כדי שלא יציבו מכשולים בפני ההשפעה האיראנית על התנועה. כך למשל, באיגרת מ-12 ביולי 2021, סיפר איזדי לאלסנואר כי העלה את נושא משעל בשיחה עם הניה. לפי איזדי, משעל נושא באחריות לכשלים ולבעיות הרבות שאירעו ב”ציר ההתנגדות”, וכי הוא הלכה למעשה בחר צד ויצר בעיה גדולה ל”התנגדות”, לחמאס וגם לאיראן. איזדי ציין כי הוא עשה ככל יכולתו להתפייס עם משעל ונפגש עמו מספר פעמים, וגם מפקד כוח קדס קאסם סלימאני נפגש עמו בתורכיה, אך ללא הועיל. איזדי גם שיבח את הניה על כך שלא היסס שלא לכלול את משעל במשלחת חמאס שהגיעה לפגישות בלבנון. בין השאר, איזדי האשים כי משעל התראיין ברדיו אדלב של המורדים בסוריה דווקא כאשר הנשיא בשאר אלאסד שלח מסרים חיוביים לכיוון חמאס, וגם התראיין לערוץ אלערביה ו”התחנן” ליחסים עם סעודיה על אף עמדותיה נגד “ההתנגדות” ובכך עיוות את היחס החיובי מצד החות’ים ופגע בסולידריות בקרב “ציר ההתנגדות”.

אחי היקר,

הרשה לי לנצל את ההזדמנות כדי לדבר איתך לגבי נושא אחר שעליו דיברתי קודם לכן עם אחינו אבו אלעבד [הניה], וזה לגבי האח אבו אלוליד. אני רוצה לומר ולהבהיר את עמדתי כדי שתהיה מעודכן ישירות מאתנו.

למרבה הצער, האח אבו אלוליד והמדיניות השגויה הזו נושאים באחריות לרבים מהכשלים והבעיות שהתרחשו בציר ההתנגדות כי הוא לא מילא את תפקידו ולא הרוויח ממנהיגותו ומעמדתו בעלת ההשפעה בקרב גורמים שונים באזור, אלא להפך, באופן מעשי הוא בחר צד וגרם בעיה גדולה להתנגדות ולחמאס, וגם לנו בתור בעלי ברית, תומכים, מסייעים ונאמנים עבורו. עם זאת, זה טבעי וכדי לטפל בבעיות בתוך האומה האסלאמית ובתוך הבית האסלאמי, חייבת להיות אווירה של סלחנות. כדי להתגבר על הבעיות, להסיר את חילוקי הדעות ולטפל בחילוקי הדעות שפגעו מאד בציר ההתנגדות, חובתנו לגשת אליו ולהושיט לו את ידינו.

• באותה איגרת, איזדי גם הבהיר כי על אף שסוכם על הקמת כוח צבאי של חמאס בלבנון, האיראנים לא מסכימים שהוא יהיה תחת אחריות משעל מאחר שאינם בוטחים בו וכי הם רוצים שהזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה היא שתקבל את האחריות על הכוח הלבנוני. הוא אף ביקש שאלסנואר, וכן ראש הזרוע הצבאית, מחמד אלצ’יף, וסגנו, מרואן עיסא, יהיו מעורבים בטיפול בנושא המחלוקת מול משעל על השליטה בכוח הצבאי בלבנון, ולא רק אסמאעיל הניה.

האח היקר,

קודם לכן, הושג הסכם עם האחים הצבאיים ב”חוץ” שיהיה כוח של חמאס, בין אם הגנתי או התקפי, במיוחד בשלב האחרון הזה ואחרי ההשלכות של מערכת “חרב ירושלים”, אשר הראתה את הצורך בפרויקט הזה יותר מאשר בעבר. עם זאת, עמדתנו היא שאנחנו לא יכולים לקבל מצב שבו הכוח הזה יהיה תחת הפיקוד של אבו אלוליד, כי הוא האחראי של אזור “החוץ”, וזאת בשל הסיבות שהוזכרו ובשל סיבות שהתעלמנו מהן ולא הזכרנו באיגרת הזו. לא נקבל מצב שבו נעביר את ההנהגה של הקבוצה הזו לישות שכבר התנסינו איתה ואשר התנסינו לאחרונה עם העמדות וההחלטות הגרועות שלה שהכניסו אותנו למצוקה. אנחנו לא יכולים לבטוח בה. עדכנתי את אבו אלעבד בעניין הזו והצגתי לו הצעה שהקבוצה הזו תהיה תחת הפיקוד של גדודי אלקסאם בעזה ותנוהל על ידם, והם ימנו אחראי ומפקד מהצד שלהם כדי שנטפל בכל הפרטים. לא דיברנו עם האחים בזירה והשארנו את פתרון הבעיה להנהגה.

• באיגרת ששלח משעל לסגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מרואן עיסא (אבו אלבראא’) ב-22 במאי 2022, הוא עדכן אותו על שיחה שקיים עם סעיד איזדי בלבנון זמן קצר קודם לכן בנושא הסדרת הפעילות הצבאית של חמאס בלבנון. משעל ציין כי איזדי וחזבאללה הביעו עניין רב בהקמת הפרויקט, אולם הטונים בשיחה עלו בנקודת המחלוקת המרכזית לגבי הגורם שישלוט בפעילות הזרוע הצבאית בלבנון. משעל סיפר כי איזדי התנגד נחרצות לאפשרות שמשעל והנהגת “החוץ” של חמאס הם שישלטו בפעילות הצבאית והטיל וטו על מעורבות של סמיר פנדי (עבד אלעזיז)^[22] ודרש כי האחריות תהיה של הנהגת הזרוע הצבאית ברצועת עזה. לפי משעל, איזדי אף איים כי הוא יעצור את הפרויקט אם דרישתו לא תתקבל.

9. בנוגע למשימה, הוא [איזדי] אמר: שמעתי ממך שמונית להיות מתאם הפרויקט, וזה אומר שאתה תהיה איש הקשר ביני לבין הוועדה. הדברים שלי ברורים: הנוסחה הזו אינה מקובלת כלל. לשבת איתם ישירות זה טוב יותר עבורי מאשר עם מתווך שלוחץ עליי ועליהם. אני מכיר אותם היטב ויודע איך להתמודד איתם. אני לא רוצה מתווך. אני רוצה מפקד שיוביל את הפרויקט בשטח וייתן דין וחשבון מולנו, ואתם הסכמתם על נוסחה פנימית לגבי היחסים שלכם.

אמרתי לו שהרעיון של מפקד מ”החוץ” בשטח הוא רגיש מאד ועלול להיות לא מקובל על נפשות האנשים. הוא אמר: זה פרויקט ואתם חייבים לאזן בין חשיבות הפרויקט ונפשותיהם של האנשים. דנו בעניין הזה רבות, והוא אמר: אל תלחצו עליי. ברור שהגעת מוכן מאד. אני לא אקבל את הנוסח שלא אומרת שהאדם שמונה להיות מפקד כל הפרויקט יהיה במסגרת הסמכות של גדודי אלקסאם.

10. בנוגע לאח עבד אלעזיז, הוא הצדיק את סירובו לדון איתו בתור מפקד או איש מפתח עבור הפרויקט באומרו: יש שתי סיבות. אחת היא שעבד אלעזיז רוצה לבנות כוח עבור עבד אלוליד, וזה לא מקובל עליי. הסיבה השנייה היא שעבד אלעזיז הוא במקור אדם בעייתי מנקודת מבט מקצועית. ההבנה הצבאית שלו רדודה והפרויקט מצריך מישהו עם הבנה צבאית.

• סוגיית יחסי חמאס ומשטרו של בשאר אלאסד בסוריה היוותה אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בין ח׳אלד משעל לבין ההנהגה ברצועת עזה וכוח קדס האיראני. עם תחילת ההפיכה בסוריה ב-2011, מצאה עצמה הנהגת חמאס בסוריה, תחת משעל, לכודה בין זהותה האידיאולוגית, התומכת בתנועת האחים המוסלמים שהייתה נרדפת בסוריה וקראה להפיכה, לבין היותה של סוריה מרכז פעילות ותמיכה מרכזי עבור חמאס. לאחר שמשעל מתח ביקורת על המשטר הסורי וסירב לגנות את הפגנות המחאה נגד אלאסד, סולקה הנהגת התנועה מדמשק, כאשר משעל ויתר המנהיגים נאלצו להעתיק את פעילותם ואת מפקדות התנועה לקטר ולתורכיה.
• בחירת אסמאעיל הניה לראש הלשכה המדינית של חמאס ושל יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית ברצועת עזה בשנת 2017 סייעה להדק את היחסים בין התנועה לבין איראן מאחר ששני האישים ראו חשיבות אסטרטגית בחיזוק הקשר עם טהראן ועם חברות “ציר ההתנגדות”, בהן גם סוריה. הרצון להתקרב לסוריה גבר לאחר מערכת “חרב ירושלים”, על רקע הצעדים להגשמת חזון “השמדת ישראל”.
• ראש ענף פלסטין, סעיד איזדי, הוא שהוביל את מאמצי הפיוס בין חמאס לבין המשטר הסורי, וזאת במסגרת גיבוש “ציר ההתנגדות”. באיגרת ששלח איזדי להניה ב-8 ביוני 2022, הוא הזהיר מפני חברים בחמאס שמנסים לשבש את הפיוס עם סוריה בכל מחיר והתריע כי התנהלות בלתי נכונה עלולה להחזיר את המצב שנים לאחור.

הזהרתי את האחים שיש כמה אחים שהסכימו אתכם או לא היו נוקשים כאשר קיבלת את ההחלטה הזו בדיון שלכם, אבל ישנם סימנים ודוגמאות לכך שיש קבוצת אחים שדואגת שהנושא לא יעבור בשלום. טבעי שיהיו מחמאות וביטויים שיסייעו וירגיעו את ההנהגה וסגל העם הסורי שתומכי במשטר, אשר מחזיקים בעמדה נוקשה לגבי הסוגיה הזו בהתבסס על ראיות והוכחות שמאשרות את ההתערבות והנוכחות של גורמים מחמאס בלחימה נגד המשטר.

גם הזכרתי לאחים שהשתדלו ופירקנו את המוקשים וסללנו את הדרך ,אבל מעכשיו הכל תלוי בכם ובאופן שבו תטפלו בתיק הזה, מאחר שעם טוב לב והתבטאויות נכונות מצדכם תביאו לקבלת פנים מצדם, והדברים יתנהלו היטב ונגיע לתוצאה הרצויה בדרך הטובה ביותר. אבל אם תהיה התנהלות יבשה ולא נעימה, זה לא יספק את המשטר ויחזיר אותנו שנים לאחור.

• הניה השיב לאיזדי כי הם בהחלט מודעים לקיומם של “כוחות פנימיים וחיצוניים” שמנסים להשפיע על יחסי התנועה עם סוריה, אך הבטיח כי הם יפעלו כדי ליצור את “האווירה המתאימה” כדי לקבל את ההחלטה על חידוש היחסים.

בהתחשב במה שצוין במכתבך האדיב, ובהתחשב בכך שאנחנו מודעים לגורמים הפנימיים והחיצוניים שמקיפים את היחסים האלה, ואנחנו בהחלט נשקיע מאמץ רב בבניית האווירה הראויה עבור ההחלטה הזו. תמיד נצטרך להתייעץ ולשתף פעולה בנושא הזה ואנחנו מעריכים את המאמצים שנעשו על ידי הוד מעלתו אלסיד [נצראללה] והעם הסורי, שתרמו ליצירת אקלים חיובי ופתיחות עבור מערכת יחסים זו.

• למרות הבטחתו של הניה, התברר כי בהנהגת חמאס התקשו להתמודד מול ההתנגדות מצד משעל לצעדי הפיוס. באיגרת ששלח הניה לאלסנואר ב-24 בספטמבר 2022, הוא ציין כי יש תמיכה משמעותית בתוך התנועה בעד פיוס עם סוריה, אולם הזכיר כי משעל ואנשיו מתנגדים למהלך של התקרבות לסוריה ויש צורך שהלשכה המדינית תאשר את הצעדים הפרוצדוראליים של ההחלטה כדי לבטל את הטענות של משעל ואנשיו. הניה ציין כי הרוב בהנהגת חמאס עומד לצידם וכי הם אלה שיכריעו בהחלטות ויאשרו את חוקיותן בפני הנהגת ״הפנים״ ו”החוץ״. עוד ציין הניה כי הם יודעים לבוא חשבון עם מי שמעורר מהומות וכי הוא מבין שההתנגדות של משעל היא עניין אישי ולא עקרוני, שכן לדבריו ברגע שהסורים יפתחו לפניו את הדלת, ״הוא ירוץ לעברם״. הניה גם ציין שיש להשאיר את ד״ר מוסא אבו מרזוק מחוץ להשפעה של משעל ואנשיו, שכן הוא נוטה להיות מושפע מהם.

ביישום ההחלטה [הפיוס עם סוריה], אנחנו מסתמכים על המרכיבים הבאים:

א. להבטיח שהלשכה המדינית תאמץ את הצעדים הפרוצדורליים של ההחלטה כדי לשמור על תמיכה מוסדית ולהסיר תירוצים מצד האח אבו אלוליד [משעל] והקבוצה שלו. על אף שאנחנו יודעים שחברי הלשכה המדינית של אזור “החוץ” יתנגדו לכל הצעדים, הרוב איתנו, ועל כן אנחנו מחליטים את כל ההחלטות ומאשר את החוקיות שלהן מול גורמים פנימיים וחיצוניים.

ב. יש מי שמרבה לעורר מהומות ואנחנו יודעים שצריך לבוא אתו חשבון. אנו מבינים שההתנגדות של אבו אלוליד היא עניין אישי ולא עקרוני, ואם הסורים יפתחו לו את הדלת, הוא ירוץ לעברם. עם זאת, העדיפות כעת היא ליישם את ההחלטה ולהשלים את הצעד של הפגישה עם הנשיא הסורי בהתאם להצעה שהציג כבוד הסיד [חסן נצראללה].

נספח: ציוני דרך בפעילות ח’אלד משעל

פרטים ביוגרפיים^[27]

• ח’אלד עבד אלרחים אסמאעיל עבד אלקאדר משעל, המכונה אבו אלוליד, נולד ב-28 במאי 1956 בכפר סלואד, סמוך לראמאללה. בגיל 11, על רקע מלחמת ששת הימים וכיבוש יהודה ושומרון, הוא נמלט עם משפחתו לירדן, ולאחר מכן הם עברו לכווית, שם אביו עבד כפלאח מאז 1957, במקביל להיותו אמאם במסגד.
• את לימודיו היסודיים הוא השלים בבית ספר בשליטת אש”ף לצד פליטים פלסטיניים נוספים שנמלטו בשל המלחמה, ולדבריו המקום עיצב את הזווית המהפכנית-לאומנית באישיותו. לאחר מכן, הוא עבר לחטיבת ביניים ממשלתית, ולדבריו הוא החליט להישאר בבית הספר ולא להצטרף לחבריו שעזבו את כווית כדי להצטרף לארגונים הפלסטיניים החמושים בירדן, בסוריה ולבנון מאחר שלא רצה לפגוע בלימודיו כי הוא היה “תלמיד יוצא מן הכלל”.
• במהלך לימודיו בחטיבה, החל משעל לחזק את המודעות הדתית שלו ובשנת 1971 הוא הצטרף לתנועה האסלאמית הפלסטינית, השלוחה המקומית של האחים המוסלמים. במהלך לימודיו באוניברסיטת כווית, הוא ייסד את רשימת הצדק האסלאמי מטעם התנועה האסלאמית, אולם לטענתו הבחירות לאגודת הסטודנטים נדחו שוב ושוב כדי למנוע את השתתפותם. בעקבות זאת, הם הקימו את הליגה האסלאמית לסטודנטים פלסטינים שפעלה מחוץ לאגודת הסטודנטים ובהדרגה הקימה סניפים ברחבי העולם.
• לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה עם תואר ראשון בפיזיקה בשנת 1978, עבד משעל כמורה לפיזיקה בבתי ספר במשך שש שנים. הוא עזב את עבודתו כדי לעסוק בפעילות מלאה במסגרת “הפרויקט” של התנועה האסלאמית הפלסטינית, אשר הפך רשמית לתנועת חמאס בדצמבר 1987. משעל היה בין החברים הראשונים של הלשכה המדינית של התנועה החדשה.
• על רקע גירוש הפלסטינים מכווית בתחילת 1991, בשל תמיכתם בעיראק לאחר הפלישה לכווית ובמהלך מלחמת המפרץ, עבר משעל לירדן. הוא מונה לסגנו של מוסא אבו מרזוק שעמד בראש הלשכה המדינית של חמאס, ולאחר שאבו מרזוק נעצר בארה”ב בשנת 1996, מונה משעל לראש הלשכה החדש.

• ב-25 בספטמבר 1997, נעשה ניסיון של המוסד להתנקש בחיי משעל בעמאן באמצעות רעל, וזאת בתגובה לפיגוע התאבדות שביצעה חמאס בירושלים. אולם שני סוכני המוסד נעצרו על ידי המשטרה הירדנית והם שוחררו רק לאחר שהמוסד העביר את הנוגדן לרעל כדי להציל את חיי משעל וישראל שחררה מהכלא את מייסד חמאס ומנהיג התנועה, אחמד יאסין. האירוע הפך את משעל מדמות עלומה, על אף מעמדו הבכיר בחמאס, לאישיות מוכרת ברחבי העולם הערבי.
• אחרי שעבדאללה מלך ירדן גירש את הנהגת חמאס ב-1999, עבר משעל עם הנהגת “החוץ” של חמאס לדמשק. הוא שהה בסוריה תחת חסות משטר אלאסד עד סילוק התנועה בשנת 2011, בשל התמיכה במורדים במלחמת האזרחים. מאז נמצא משעל בקטר. לפי הערכות בלתי רשמיות, הונו של משעל מוערך בסכום של כחמישה מיליארד דולר (גלובס, 26 באוקטובר 2023).

     
מימין: משעל במשחק טניס שולחן (ערוץ הטלוויזיה סלאם, 4 במרץ 2013). משמאל: קריקטורה של משעל בורח עם שקי כסף בעקבות החלטת הרשויות בסודאן להחרים את נכסי התנועה (דף הפייסבוק של רדיו דבנקה בסודאן, 25 בספטמבר 2021)

• בשנת 2004, לאחר סיכולם של מייסד חמאס ומנהיגה, אחמד יאסין, ויורשו עבד אלעזיז אלרנתיסי, הפך משעל למנהיג חמאס בפועל. הוא המשיך לעמוד בראש הלשכה המדינית עד שנת 2017, אז נבחר לתפקיד אסמאעיל הניה. משעל נשאר חבר בלשכה המדינית, ובאפריל 2021 נבחר לעמוד בראש הנהגת “החוץ”. בעקבות סיכול הניה בסוף יולי 2024, הוזכר שמו של משעל כמועמד לשוב לתפקיד מנהיג התנועה. אולם בינתיים מונתה הנהגה משותפת לחמאס בהובלת ראש מועצת השורא, מחמד דרויש, ובהשתתפות משעל, ח’ליל אלחיה, מנהיג חמאס ביהודה ושומרון זאהר ג’בארין, וחבר הלשכה המדינית נזאר עוצ’אללה, אשר מקבלת את ההחלטות ומייצגת את התנועה בביקורים בעולם הערבי. משעל נמצא ברשימת הסנקציות של ארה”ב, בריטניה ואוסטרליה. בספטמבר 2024, הגיש משרד המשפטים האמריקאי כתב אישום נגד משעל ובכירים נוספים בחמאס על מעורבותם במתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר 2023.

• לפי משעל, מאז שעזב את כפר הולדתו בעקבות מלחמת ששת הימים, הוא הגיע לביקור בודד של חודשיים, בעת שהיה סטודנט באוניברסיטה בשנת 1975. הוא סיפר שמלבד הכפר סילואד, הוא ביקר בין השאר גם בירושלים ובמסגד אלאקצא, בשכם, בג’נין, בנצרת, בחיפה וביפו, אולם לא הצליח לבקר ברצועת עזה.
• ב-7 בדצמבר 2012, הגיע משעל לראשונה בחייו לביקור יחיד ברצועת עזה. את פניו קיבלו בכירי ממשל חמאס ברצועה והתקיים לכבודו טקס צבאי מטעם הזרוע הצבאית של חמאס. גולת הכותרת של ביקורו הייתה השתתפות בעצרת המונית לציון יום השנה ה-25 להקמת תנועת חמאס. כעשור מאוחר יותר, סיפר משעל כי במהלך הביקור, הוא נפגש עם מחמד אלצ’יף, ראש הזרוע הצבאית ואף ביקר במערכת המנהרות שבנתה הזרוע הצבאית של חמאס (אלג’זירה, 14 באוגוסט 2022).

     
מימין: משעל נושק לאדמת עזה עם כניסתו לרצועה במעבר רפיח (פורום חמאס, 7 בדצמבר 2012).
משמאל: משעל עם אסמאעיל הניה בקבלת הפנים בעזה (אלג’זירה, 8 בדצמבר 2012)

התבטאויות בולטות

• בחינת ההתבטאויות של ח׳אלד משעל לאורך השנים מראה כי הוא נוהג להשתמש ברטוריקה כפולה. מצד אחד, הוא עשה שימוש בשיח קיצוני, ולעיתים אף מתלהם, שמדגיש את רעיון “ההתנגדות” החמושה, לרוב מול קהלי יעד ערביים. מנגד, בראיונות לתקשורת המערבית, הוא נהג להשתמש ברטוריקה מרוככת, בניסיון לעמעם או להסתיר את האידיאולוגיה והאסטרטגיה של חמאס השואפת להביא לחיסול ישראל והציג חזות פרגמטית המנסה “לשווק” את רעיון שביתת הנשק ארוכת הטווח ואת הפלסטינים כ”קורבן” מתמיד של “תוקפנות” ישראל ו”כוחות אזוריים ובינלאומיים״. להלן דוגמאות בולטות:
  • בנובמבר 2009, בפגישה עם מספר בכירים שהשתתפו בכינוס המפלגות הערביות בדמשק, הדגיש משעל כי חמאס תמשיך בדרך ״ההתנגדות״ וכי עיקר המאמץ של חמאס ברצועת עזה מופנה להכנות הצבאיות מאחר שהתנועה שוקדת על “ההתנגדות”. דבריו של משעל הגיעו כאשר שיקום הרצועה בעקבות מבצע “עופרת יצוקה” (דצמבר 2008-ינואר 2009) עדיין התנהל בעצלתיים, והם שיקפו את סדר העדיפויות של הנהגת חמאס ששמה דגש על ההתעצמות הצבאית (פלסטין אלא׳אן 12 בנובמבר 2009).

• • בריאיון שהעניק במאי 2009 לניו יורק טיימס, ואשר כוון לאוזניים מערביות, בחר משעל להציג חזות פרגמטית, בהדגישו את מדיניות “הריסון”, בה נקטה חמאס בכל הנוגע לירי הרקטות מרצועת עזה (הניו יורק טיימס, 4 במאי 2009). מנגד, ימים אחדים לאחר מכן, בנאום לזכר שני בכירי חמאס שנהרגו במבצע “עופרת יצוקה”, הוא הדגיש כי “ההתנגדות” הייתה ונותרה החלופה האסטרטגית של חמאס להשבת “הזכויות הפלסטיניות” וכי חמאס לא תעשה שום ויתורים בעניין “ההתנגדות” (ערוץ אלאקצא, 7 במאי 2009).
  • במאי 2011, על רקע הסכם פיוס בין חמאס לבין פתח, אמר משעל כי הפלסטינים נותנים לישראל “הזדמנות אחרונה”. הוא קרא לפלסטינים ולעולם הערבי לגבש אסטרטגיה חדשה, שאינה הכרזת מלחמה נגד ישראל, אלא הוספת “קלפי מיקוח” (שיעמדו לרשות הפלסטינים). בין “קלפי המיקוח”, אותם מנה ח’אלד משעל, מצויים ה”התנגדות” (קרי, הטרור), “העשייה העממית”, המהלך נגד גדר ההפרדה, ורדיפת ישראל בכל מקום ועשיית שימוש בחרם נגדה. הוא ציין כי יש לפלסטינים “הזדמנות פז, לרדוף את ישראל העוינת את השלום” (אלשרק אלאוסט, 9 במאי 2011).
  • בריאיון שהעניק לערוץ אלג’זירה, הדגיש משעל כי “ההתנגדות” על כל סוגיה ובראשן “ההתנגדות” המזוינת היא “זכותם” של הפלסטינים, אולם הוא הוסיף כי בעידן “האביב הערבי” קיימת העדפה ל”התנגדות העממית” (ערוץ אלג’זירה, 26 בדצמבר 2011).
  • במהלך ביקורו הראשון ברצועת עזה בדצמבר 2012, הוא נאם בעצרת חמאס לציון “הניצחון” במבצע “עמוד ענן” והדגיש כי חמאס לעולם לא תכיר בישראל. עוד ציין כי “ההתנגדות” היא הדרך “לשחרור פלסטין”, וכי אסור לוותר “על אף שעל מאדמת פלסטין ועל זכות השיבה”. משעל גם קרא למדינות ערב לספק נשק לפלסטינים, לסייע להם כספית ולהביע תמיכה מדינית וציבורית (ערוץ אלאקצא, 8 בדצמבר 2012).
• ביום מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, תועד משעל עם ראש הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה, ובכירים נוספים בהנהגת התנועה כשהם חוגגים את מעשי הטבח ומקיימים תפילת הודיה. מאז נהג משעל להתראיין בכלי תקשורת ערביים ולשאת נאומים מתלהמים הקוראים לפגוע בישראל:
  • בריאיון ראשון לאחר המתקפה, הוא טען כי חמאס והזרוע הצבאית שלה פעלו משום שהמשטרים הערביים לא קמו להגן על אלאקצא מפני מהלכיהם של סמוטריץ’ ובן גביר. עוד טען כי רוב החטופים, למעלה ממאתיים איש , הם קצינים וחיילים, וכי מדובר במספר שמספיק כדי לרוקן את בתי הכלא בישראל מקרוב לעשרת אלפי אסירים פלסטינים. הוא הוסיף כי לחמאס אין אינטרס להחזיק באזרחים, בהם בעלי אזרחויות זרות (אלערביה, 19 באוקטובר 2023).
  • באוגוסט 2024, בנאום שנשא במהלך אירוע בתורכיה, הוא קרא לחדש את פיגועי ההתאבדות. לדבריו, חמאס רוצה לשוב “לפעולות מסירת הנפש” מאחר שישראל מנהלת “עימות פתוח” מול הפלסטינים “בכל החזיתות”. הוא קרא לכולם להשתתף ב״התנגדות האמיתית נגד הישות הציונית”. משעל גם האשים את ארה”ב בשותפות ל”תוקפנות” נגד הפלסטינים וטען כי ארה”ב קוראת להפסקת אש בשל שיקולי בחירות ומחשש למעורבות במלחמה אזורית, בעודה ממשיכה לספק אמצעי לחימה לישראל (אתר חמאס, 28 באוגוסט 2024).
  • בנאום שנשא במלזיה ב-7 באוקטובר 2024, לציון שנה למלחמה, הודה משעל לאיראן, לחות’ים, לחזבאללה ולמיליציות העיראקיות על הסיוע למאמצי המלחמה בישראל. הוא קרא למוסלמים לבצע ג’האד בנפש ובנשק ולפתוח זירות נוספות נגד ישראל. למדינות ערב הוא קרא לתמוך כספית בתושבי רצועת עזה כדי “להקל על סבלם”. עוד ציין כי ההפסדים שספג העם הפלסטיני, ובראשם מותם של רבים, הם “טקטיים” בלבד, וזאת בשעה ש”ההפסדים שנגרמו לאויב הם אסטרטגיים” (אלג׳זירה, 7 באוקטובר 2024). דבריו של משעל על “הפסדים טקטיים” עוררו את זעמם של תושבי רצועת עזה וכן של בכירים בפתח.

• • בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס, אמר משעל כי חמאס איבדה חלק מאמצעי הלחימה שלה אך היא עדיין ממשיכה לגייס צעירים ולייצר חלק ניכר מהנשק שלה. הוא ציין כי “יש שלבים שאנחנו מקריבים קורבנות ומאבדים חלק מיכולותינו הצבאיות, אבל הרוח הפלסטינית תצמח שוב, כמו עוף חול״. הוא הוסיף כי אף על פי שישראל הצליחה לחסל בכירים ולהגיע להישגים שאולי החזירו את תדמית ההרתעה שלה שנמחקה במהלך הלחימה בשנה האחרונה ברצועה, בסופו של דבר “ישראל תפסיד ותמונת הניצחון תהיה של פלסטין, לבנון וההתנגדות” (רויטרס, 8 באוקטובר 2024).
  • בריאיון לניו יורק טיימס, אמר משעל כי ידה של חמאס היא על העליונה, בכירי חמאס אינם ממהרים להגיע להפסקת אש עם ישראל בכל מחיר, והם לא יוותרו על דרישותיהם העיקריות לסיום המלחמה ולנסיגה ישראלית. משעל הזכיר כי בתחילת המלחמה, הביע נשיא ארה”ב ביידן עמדה דומה לזו של ראש ממשלת ישראל שצריך לחסל את חמאס, אך ביידן כבר לא מדבר על מיגור התנועה, וגם ארה”ב וגם ישראל לוקחות חלק במשא ומתן עקיף עם חמאס, מה שמעיד לדבריו על כך שארה”ב מכירה בכך שחמאס לא תלך לשום מקום (ניו יורק טיימס 17 בספטמבר 2024). מאוחר יותר חמאס פרסמה הודעה, בה הביעה צער על “סילוף” דברי משעל בנוגע למשא ומתן והטילה את האחריות על “שיבוש” תהליך המשא ומתן על ממשלת ישראל וקראה לכלי התקשורת להתרחק ממדיניות קידום “הנרטיב השקרי” של ישראל.
  • לאחר מותו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, בספטמבר 2024, נשא ח׳אלד משעל הספד, בו ציין כי התהליך שאלסנואר החל ב-7 באוקטובר 2023 ימשיך הלאה עד ל”חיסול הישות”, וכי הוא הותיר אחריו ואקום חומרי בלבד. משעל הדגיש כי התנועה לא תוותר על מורשתה וכי היא תמשיך לפעול להגעה להפסקת אש ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 21 באוקטובר 2024). בהתבטאות נוספת, משעל אמר כי “האויב רצה שלאלסנואר יהיה סוף רע, אבל אלוהים בחר לו סוף גדול, הוא חי כאיש גדול ומת כגדול”, וכי “מבול אלאקצא” שיזם אלסנואר “הרעיד את הישות ברעידת אדמה שתחריב אותה” (סוכנות קדס, 20 באוקטובר 2024).
• בנאום שנשא משעל בקבלת פנים שהתקיימה במצרים לאסירים פלסטינים ששוחררו מבתי הכלא בישראל במסגרת העסקה לשחרור חטופים, הוא תיאר את מערכת “מבול אלאקצא” בתור “רעידת אדמה שסחפה את האזור והעניקה חיים לאנושות”, וכי היא הייתה “מבול של מאבק ופוליטיקה”. משעל הוסיף כי המערכה הוכיחה כי “תם עידן הציונות” וקרא למדינות הערביות והמוסלמיות להצטרף ל”פרויקט השחרור” (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 29 בינואר 2025).

1. להרחבה על ציוני דרך בחייו של ח'אלד משעל והתבטאויות בולטות, ראו נספח.

2. הנהגת "הפנים" ממוקמת ברצועת עזה, וכוללת גם נציגים של יהודה ושומרון ושל אסירי חמאס בבתי הכלא בישראל. הנהגת "החוץ" ממוקמת כיום בקטר לצד מפקדות בתורכיה ובלבנון. נציגי הנהגות "הפנים" ו"החוץ" משתפים פעולה במסגרת מוסדות קבלת ההחלטות של חמאס - מועצת השורא הכללית והלשכה המדינית.

3. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 8 בדצמבר 2012: "הלכי רוח ברצועת עזה במלאות שנה למלחמת “חרבות ברזל”".

4. מונה לראש הלשכה המדינית של חמאס באוגוסט 2024. נהרג בפעולת צה"ל ב-16 באוקטובר 2024.

5. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 באפריל 2025: "מבצע “שומר החומות” כקו פרשת המים באסטרטגיית חמאס ל”השמדת ישראל”, כפי שעולה ממסמכי שלל".

6. סוכל בתקיפה ישראלית ב-30 ביולי 2024.

7. צאלח אלעארורי היה בכיר חמאס ששימש כממונה על פעילות הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון, וכיהן כסגן ראש הלשכה המדינית. אלעארורי שישב דרך קבע בלבנון נהרג בסיכול ממוקד באלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות ב-2 בינואר 2024.

8. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 1). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

9. ח'ליל אלחיה משמש כיום ראש הלשכה המדינית בפועל של חמאס ברצועת עזה וממונה על המשא ומתן העקיף מול ישראל על הפסקת אש ועסקת חטופים.

10. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 2). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

11. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 2). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

12. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 3). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

13. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 17 בנובמבר 2024: "הסיוע האיראני לחמאס ולרצועת עזה, כפי שעולה מחומרי שלל שנתפסו ברצועת עזה".

14. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-21 בדצמבר 2009: "ביקור ח'אלד משעל יו"ר הלשכה המדינית של חמאס בטהראן".

15. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-11 בדצמבר 2011: "פינוי מפקדת חמאס מסוריה: תמונת מצב וניתוח ראשוני של המשמעויות".

16. סוכל בתקיפה ישראלית ב-27 בספטמבר 2024.

17. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 30 בינואר 2025: "פעילות ראש “ענף פלסטין” בכוח קדס, סעיד איזדי, כפי שעולה ממסמכי שלל".

18. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 4). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

19. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 5). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

20. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 6). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

21. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 6). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

22. סמיר פנדי היה האחראי על הפעילות הצבאית של הזרוע הצבאית בלבנון. סוכל יחד עם צלאח אלעארורי בתקיפה באלצ'אחיה אלג'נוביה ב-2 בינואר 2024.

23. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 7). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

24. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 8). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

25. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 9). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

26. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 10). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

27. להרחבה, ראו: שלומי אלדר, להכיר את חמאס, ירושלים: הוצאת כתר, 2012, עמ' 117-102; Mouin Rabbani, Khalid Mishal: The Making of a Palestinian Islamic Leader, Part I, Journal of Palestine Studies 37(3), Spring 2008. https://www.palestine-studies.org/en/node/42013

מאמרים נוספים בתחום