מלחמת “חרבות ברזל”- התפתחות שיתוף הפעולה בין איראן, חמאס וחזבאללה

עיקרים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 מנהלת ישראל מלחמה למול “ציר ההתנגדות” בהובלת איראן ושלוחיה, חמאס וחזבאללה. תמיכת איראן בחמאס ובחזבאללה אינה קשורה רק למלחמה הנוכחית ולסבבי עימות קודמים בין ישראל לבין ארגוני הטרור בעזה. הרפובליקה האסלאמית רואה בשימוש ברשת השלוחים שבתמיכתה חלק מעוצמתה הצבאית ומיכולת ההרתעה שלה. השליטה ברשת של קבוצות חמושות באזור, לרבות חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין וחזבאללה, מאפשרת לאיראן לפעול נגד יריביה, ובראשם ישראל וארצות הברית, תוך שימור מרחב הכחשה המפחית את הסיכון להסלמה עד כדי עימות צבאי ישיר עם אויביה.
• חזבאללה נחשב לזרוע האסטרטגית המועדפת של איראן והוא מספק לה יכולת להרתיע את ישראל ולקדם את האינטרסים האזוריים שלה. מאז מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, מילא כוח קדס במשמרות המהפכה תפקיד מרכזי בשיקום התשתית הצבאית של חזבאללה הכוללת ארסנל של יותר מ-100 אלף רקטות וטילים, ובכלל זה טילים בעלי יכולת פגיעה מדויקת המאיימים על תשתיות צבאיות ואזרחיות בישראל. מבחינה אידיאולוגית, נחשב חזבאללה לארגון המחויב ביותר לרפובליקה האסלאמית, בין היתר בשל מחויבותו הדתית של מנהיג הארגון, חסן נצראללה, למנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי.
• רצונה של איראן להרחיב את איומיה נגד ישראל באמצעות יצירת “טבעת אש” סביב גבולותיה, הוביל את איראן לחיזוק קשרים עם ארגוני טרור נוספים הפועלים בסמוך לישראל ובראשם חמאס. על אף היותה של חמאס תנועה מוסלמית סונית ולא שיעית, קיים מכנה משותף המשמש כבסיס לתמיכה האיראנית בחמאס והוא השותפות לרעיון ה”התנגדות” והשאיפה להשמדת ישראל. איראן רואה בשני הארגונים הפלסטינים האסלאמיים העיקריים: חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין מוקדי כוח חשובים בזירה הפלסטינית, שבאמצעותם היא יכולה לקדם את יעדיה האזוריים, במיוחד מול ישראל. איראן ,בהובלת כוח קדס, מסייעת לארגונים אלה באספקת אמצעי לחימה, במימון בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנה, בהעברת ידע טכנולוגי לשם פיתוח וייצור אמצעי לחימה ובהדרכת פעילים.
• אף כי זיקתה האידאולוגית של חמאס לאיראן רופפת יותר ותלותה הפיננסית באיראן פחותה בהשוואה לג’האד האסלאמי בפלסטין, מתקיים שיתוף פעולה נרחב בין התנועה לרפובליקה האסלאמית מראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת. השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007 הביאה להעמקת הקשרים עם איראן בשל רצונה לקדם את תהליך ההתעצמות הצבאית ושאיפתה של איראן לחזק את השפעתה ברצועת עזה כמנוף לניהול המאבק המזוין נגד ישראל בגבולה הדרומי, לצד ביסוס האיום של חזבאללה בגבולה הצפוני.
• תמיכת חמאס באופוזיציה הסורית לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011 ותמיכתה במתקפה הסעודית בתימן ב-2015 העיבו על היחסים בין איראן לחמאס, אף כי תמיכתה הצבאית של איראן בתנועה לא פסקה. מאז 2017 השתפרו הקשרים בין איראן לחמאס וגבר הסיוע האיראני לארגון. בשנתיים האחרונות התקיימו תיאומים שוטפים בין איראן לחמאס הן במישור המדיני בהובלת משרד החוץ האיראני והן במישור הצבאי בהובלת כוח קדס. במקביל, הגבירה איראן את תמיכתה הצבאית בארגוני הטרור הפלסטינים גם באמצעות העברות אמצעי לחימה ליהודה ושומרון מתוך מטרה להצית ולחולל מערכה מול ישראל גם מגזרה זו.
• בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, בירכו בכירי המשטר האיראני את חמאס על הטבח שביצעה והדגישו את המשך תמיכתם בחמאס. מאז פרוץ המלחמה פועלת איראן להכוונה, תמיכה ועידוד של שלוחיה, ובראשם חמאס וחזבאללה, להפעלת כוח מתואמת נגד ישראל. כמו כן, היא הגבירה את האיומים על ישראל כדי לנסות ולמנוע ממנה להמשיך במערכה, בין היתר באמצעות שימוש ברכיבים שונים של “חזית ההתנגדות”.

רשת השלוחים האיראנית

• ישראל מנהלת מאז ה-7 באוקטובר 2023 מלחמה למול “ציר ההתנגדות” בהובלת איראן ושלוחיה, חמאס וחזבאללה. תמיכת איראן בחמאס ובחזבאללה היא רחבה ושורשית יותר ואינה קשורה רק למלחמה הנוכחית ולסבבי עימות קודמים בין ישראל לבין ארגוני הטרור בעזה. איראן מייחסת חשיבות רבה לארגונים שלוחים ברחבי המזרח התיכון כאמצעי למימוש האינטרסים הלאומיים שלה. השימוש בשלוחים הפך לאחד היסודות המרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי של איראן ובפעילותה האזורית לאחר המהפכה האסלאמית. כבר מראשית שנות ה-80 החל המשטר האיראני לגייס ארגונים לא-מדינתיים, שהפכו במהלך השנים לרשת הכוללת עשרות אלפי לוחמים המקיימים קשרים ברמות שונות עם איראן.
• הרפובליקה האסלאמית רואה בשימוש ברשת השלוחים שבתמיכתה חלק מעוצמתה הצבאית ומיכולתה להרתיע את אויביה, להגדיל את העומק האסטרטגי שלה ולהרחיב את השפעתה ואת עוצמתה מחוץ לגבולותיה. השליטה ברשת של קבוצות חמושות באזור מאפשרת לאיראן לפעול נגד יריבותיה, ובראשן ישראל וארצות הברית, באופן מהיר, פשוט וזול יחסית. בנוסף על כך, הרשת ממלאת תפקיד בהרחבת העומק האסטרטגי של איראן. בהקשר זה, התמיכה בקבוצות הפלסטיניות ובחזבאללה נועדו לשמר איום יעיל בסמוך לגבולותיה של ישראל. השימוש בשלוחים מאפשר לממש את יעדיה האזוריים ללא מעורבות בעימות צבאי ישיר עם מדינות אחרות ותוך שימור מרחב הכחשה, המפחית את הסיכון להסלמה עד כדי עימות כולל.

• מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 השקיעה איראן מאמצים רבים להפצת תורתה המהפכנית במיוחד בקרב אוכלוסיות שיעיות, שהיו נכונות יותר לקלוט את הרטוריקה המהפכנית. יחד עם זאת, היעדים האסטרטגיים של איראן חייבו אימוץ מדיניות פרגמטית של תמיכה במגוון רחב של ארגונים לא-מדינתיים, לרבות ארגונים סונים או כאלה שאינם חולקים את ערכי היסוד של הרפובליקה האסלאמית. במאמציה להרחיב את השפעתה האזורית, עודדה איראן כינון חזית מוסלמית מאוחדת נגד אויבים חיצוניים, בראשם ארצות הברית וישראל.

חזבאללה: הזרוע האסטרטגית המועדפת של איראן

• מאז תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, חזבאללה נחשב לנכס אסטרטגי מרכזי המספק לאיראן יכולת להתיש את ישראל ולהרתיע אותה מפעולה נגדה. איראן רואה בארגון את הזרוע האסטרטגית המועדפת המשרתת את המערכה נגד ישראל, את מדיניותה בסוריה ואת חתרנותה במזרח התיכון. מעורבותו הנרחבת והיעילה של חזבאללה בלחימה בסוריה והסיוע שהוא מגיש למיליציות השיעיות בעיראק ובתימן המחישו לאיראנים היטב את חשיבות הארגון ככלי מרכזי לקידום האינטרסים האזוריים שלהם.

• הקמתו ועלייתו של ארגון חזבאללה בלבנון בראשית שנות ה-80 בהובלת כוח קדס של משמרות המהפכה האיראנים היו מהישגיה הבולטים ביותר של מדיניות החוץ האיראנית. גם לאחר נסיגת ישראל מלבנון במאי 2000, נמשכה תמיכת כוח קדס בחזבאללה ואף גברה. זו מצאה ביטויה בהקמת תשתית רקטות ארוכות טווח המאיימת על עורפה של ישראל, שהופעלה בעת מלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006). בשנים שחלפו מאז סיום המלחמה, מילא כוח קדס תפקיד מרכזי בשיקום התשתית הצבאית של חזבאללה הכוללת ארסנל של למעלה מ-100 אלף רקטות וטילים, ובכלל זה טילים בעלי יכולת פגיעה מדויקת המאיימים על תשתיות צבאיות ואזרחיות בישראל. היקף הסיוע האיראני לחזבאללה נאמד בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה. בנוסף לכך מעניקה איראן לארגון סיוע צבאי רחב היקף, ידע מקצועי ביטחוני וסיוע למוסדותיו החברתיים.
• בהיבט האידאולוגי נחשב חזבאללה גם כיום לארגון המחויב ביותר לרפובליקה האסלאמית. ניתן לראות ביטוי לנאמנותו הדתית להנהגת איראן בראשות ח’אמנהאי במספר התבטאויות של בכירים בארגון. כך, למשל, אמר סגן מזכ”ל חזבאללה, שיח’ נעים קאסם, בריאיון לעיתון הלבנוני נהאר אלשבאב ב-30 ביולי 2009, כי ארגונו רואה את מכונן המהפכה האסלאמית ח’מיני כשליט חכם ההלכה המעניק לו לגיטימציה וכי יורשו ח’אמנהאי הוא אשר “קובע עבורנו את הקווים הכלליים, שמשחררים אותנו מאשמה ומעניקים לנו לגיטימיות”. הוא הדגיש כי חזבאללה אינו יכול לצאת למבצע נגד ישראל ללא הצדקה דתית משליט חכם ההלכה באיראן, אף כי זה אינו אמור להיכנס לפרטים אודות אופן ביצוע ההחלטה והדבר נותר בידי חזבאללה.^[1] ביטוי נוסף לזיקה הדתית ולנאמנות חזבאללה לאיראן ניתן למצוא בנאום שנשא מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, בפורום סגור. ב-12 במרץ 2018 פרסם האתר השמרני האיראני פרדא ניוז נוסח מלא של נאום, שנשא נצראללה בכנס של איראנים המתגוררים בלבנון. בנאום זה הצהיר נצראללה, כי ארגונו נאמן באופן מוחלט למנהיג איראן וכי המחויבות לח’אמנהאי גוברת על המחויבות לחוקה הלבנונית. נצראללה הדגיש כי חזבאללה אינו מחויב אך ורק להנחיותיו המפורשות של מנהיג איראן, אלא גם ל”הצעותיו ולדעותיו”. לדבריו, כאשר המועצה המרכזית של חזבאללה דנה בעניין מסוים, היא נמנעת מפעולה כלשהי לגביה קיימת אפשרות שח’אמנהאי לא יהיה מרוצה ממנה. עוד אמר נצראללה, כי הפיכת חזבאללה ל”כוח עולמי” התאפשרה בזכות נאמנותו למנהיג איראן וציין, כי נאמנות הארגון לשלטון חכם ההלכה חזקה אף יותר מזו של רבים מהאיראנים עצמם. עם זאת, הוא הבהיר כי איראן אינה מנחה את חזבאללה כיצד לפעול אלא מתייעצת עמו בסוגיות אזוריות ומסייעת לו בכסף, בנשק ובאמצעים נוספים.^[2] בכירים איראנים התייחסו אף הם למחויבותו הפוליטית והאידאולוגית של חזבאללה לאיראן. כך, למשל, הצהיר יועצו הצבאי הבכיר של מנהיג איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, יחיא רחים צפוי, כי אם ישראל תרצה לפגוע באיראן, הרי שבסבירות גבוהה חזבאללה יפעל נגדה. הוא ציין, כי הוא רואה בנצראללה “חייל של המנהיג ח’אמנהאי”.^[3] אף על פי כן, לצד מחויבותו לאיראן וליסודות האידאולוגיים והדתיים, הוא מהווה תנועה פוליטית וחברתית לבנונית המעוניינת להפנות משאבים לאחיזה גוברת במדינה הלבנונית ולקבל לגיטימציה רחבה, במיוחד בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון, במקביל להמשך התעצמותו הצבאית.

איראן בזירה הפלסטינית

• רצונה של איראן להרחיב את איומיה נגד ישראל באמצעות יצירת “טבעת אש” סביב גבולותיה, הוביל את איראן לחיזוק קשרים עם ארגוני טרור נוספים הפועלים בסמוך לישראל ובראשם חמאס. על אף היותה של חמאס ארגון מוסלמי סוני ולא שיעי, קיים מכנה משותף המשמש כבסיס לתמיכה האיראנית בחמאס והוא השותפות לרעיון ה”התנגדות” והשאיפה להשמדת ישראל. איראן רואה בשני הארגונים הפלסטינים האסלאמיים העיקריים: חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין מוקדי כוח חשובים בזירה הפלסטינית, שבאמצעותם היא יכולה לקדם את יעדיה האזוריים, במיוחד מול ישראל. בהובלת כוח קדס מסייעת איראן לארגונים אלה באספקת אמצעי לחימה (כולל רקטות המאיימות על מרכז ודרום ישראל), העברת כספים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנה למימון בניית התשתיות הצבאיות וההפעלה השוטפת של הכוח הצבאי, בהעברת ידע טכנולוגי לפיתוח וייצור אמצעי לחימה (ובכלל זה רקטות) והדרכת פעילים (שיצאו לשם כך מרצועת עזה) באמצעות כוח קדס.

• מבין שני הארגונים, הקשר עם הג’האד האסלאמי הינו הדוק יותר. הארגון קשור לאיראן בקשר אידאולוגי עמוק שמעוגן בהגות הארגון כפי שהתעצבה על ידי מייסדו פתחי שקאקי, שראה באיראן תחת הנהגתו המהפכנית של איתאללה ח’מיני מודל. בנוסף על הקשר האידאולוגי, משאביו הכספיים המצומצמים של הארגון, שאינו מפעיל רשת משמעותית של שירותים קהילתיים-חברתיים כחמאס, מחייבים אותו להסתייע במידה רבה יותר באיראן.

התפתחות הקשרים בין איראן לחמאס

• מערכת היחסים בין איראן לחמאס מושתתת על בסיס שונה מאשר יחסיה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין הן משום שחמאס היא תנועה גדולה ומבוססת יותר והן משום שזיקתה האידאולוגית לאיראן רופפת יותר. עם זאת, מראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, נוצר אצל איראן עניין גובר בקשר גם עם חמאס, שסיפק לאיראן בסיס משמעותי יותר להגביר את מעורבותה הפעילה בזירה הפלסטינית ובמאבק נגד ישראל. השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007 חייבה את התנועה לתהליך מואץ של התעצמות צבאית כדי לאפשר לה להמשיך באסטרטגיה של טרור נגד ישראל תוך הפיכת נשק הרקטות לאמצעי עיקרי של העימות בהשראת ההישגים שנחל חזבאללה בלבנון במלחמת לבנון השנייה. חמאס נזקקה למשענת אסטרטגית חיצונית לשם הבטחת שרידותה הפוליטית וקידום תהליך ההתעצמות הצבאית ובחרה בציר האיראני-סורי. הגם שבשונה מחזבאללה, חמאס לא הייתה נכונה להכפיף עצמה באופן מלא לתכתיביה של איראן, היה לאיראן אינטרס אסטרטגי מובהק לסייע לבנייתו ולחיזוקו של שלטון חמאס ברצועת עזה כמנוף לניהול המאבק המזוין נגד ישראל בגבולה הדרומי, לצד ביסוס האיום של חזבאללה בגבולה הצפוני.

• מבצע “צוק איתן” בקיץ 2014 סיפק להנהגה האיראנית הזדמנות נוספת לבטא את תמיכתה בארגוני הטרור הפלסטינים. המשטר האיראני ראה במבצע הזדמנות לשקם את יחסי איראן עם חמאס, שנפגעו בעקבות תמיכת חמאס באופוזיציה הסורית עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011. שיקום היחסים עשוי היה לאפשר לטהראן להשיג דריסת רגל מחודשת ברצועת עזה, להגביר את השפעתה בזירה הפלסטינית ולחזק את לכידות “מחנה ההתנגדות”. חמאס מצדה הבינה, כי היא זקוקה יותר מתמיד לאיראן כמשענת פיננסית ומבצעית, במיוחד לנוכח הידרדרות יחסיה עם מצרים בעקבות נפילת שלטון תנועת האחים המוסלמים במצרים בקיץ 2013.
• תמיכת חמאס באופוזיציה הסורית לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ותמיכתה בסעודיה ובנשיא תימן המודח עם תחילת המתקפה הסעודית בתימן במסגרת מבצע “סופה נחרצת” במרץ 2015, העיבו על היחסים בין איראן לחמאס, אף כי תמיכתה הצבאית של איראן בתנועה בעזה לא פסקה. ההכרעה במלחמת האזרחים בסוריה, מינויו של אסמאעיל הניה כראש הלשכה המדינית של חמאס ומינויו של יחיא אלסנואר למנהיג החדש של חמאס בעזה במאי 2017 הובילו לשיפור בקשרים בין איראן לחמאס. התנועה נהנית מתמיכה צבאית איראנית המתבטאת באספקת אמצעי לחימה איראניים, אימון פעיליה באיראן, העברה של ידע ויכולות איראניות דרך צירים שונים לרצועת עזה וליהודה ושומרון, וכן תמיכה כלכלית נרחבת. כך, למשל, בריאיון לכלי תקשורת של מיליציה עיראקית הנתמכת על ידי איראן בנובמבר 2018 אמר עלי ברכה, נציג חמאס בלבנון, כי איראן היא המדינה היחידה התומכת בהתנגדות הפלסטינית בכסף ובנשק. הוא ציין, כי התמיכה האיראנית מאפשרת יציבות ואיתנות של ההתנגדות בעזה. כדוגמא לסיוע הוא ציין, כי פעילי חמאס עשו שימוש ברוב מאגר הרקטות שלהם במהלך מבצע “צוק איתן” וכי לאחר המבצע, איראן הייתה הגורם היחיד שתמך בהם בכסף כדי שיוכלו לייצר מחדש רקטות ולרכוש נשק וציוד.^[4]

• בתום מבצע “שומר החומות” במאי 2021, הודה ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, לאיראן על תמיכתה בנשק ובכסף.^[5] בריאיון לרשת אלג’זירה (19 במרץ 2023) אמר חבר הלשכה המדינית של חמאס, ח’ליל אלחיה, כי איראן ניצבת לצד ההתנגדות הפלסטינית בכל יכולותיה וכי הסיוע הפוליטי, הכספי והצבאי מצד איראן לא פסק גם לאחר יציאת חמאס מסוריה בשנת 2013. לאחר פרוץ המלחמה הנוכחית, התייחס בכיר חמאס, ע’אזי חמד, בריאיון ל-BBC להיקף הסיוע והתמיכה, שקיבלה חמאס מאיראן לביצוע המתקפה. הוא השיב, כי הוא גאה שישנן מדינות רבות המסייעות לפלסטינים וכי איראן עוזרת להם – כמו גם מדינות נוספות – בכסף, אמצעי לחימה או תמיכה מדינית (BBC בערבית, 8 באוקטובר 2023). הקשר הצבאי בין איראן לחמאס ולג’האד האסלאמי בפלסטין מתוחזק באופן הדוק ע”י ענף ייעודי בכוח קדס של משמרות המהפכה שעוסק בפלסטין.

• בשנתיים האחרונות התקיימו תיאומים שוטפים בין איראן לחמאס. אלה כללו, בין היתר:
  • פגישה של שר החוץ האיראני, חסין-אמיר עבדאללהיאן, עם נציגי הארגונים הפלסטינים בסוריה ביולי 2022 (איסנ”א, 3 ביולי 2022).
  • פגישת שר החוץ האיראני עם נציגי הפלגים הפלסטינים בדמשק, ובהם משלחת חמאס בראשות אסאמה חמדאן, בינואר 2023 (איסנ”א, 13 בינואר 2023).
  • שיחת טלפון בין שר החוץ האיראני לראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, בינואר 2023 (פארס, 29 בינואר 2023).
  • שיחת טלפון בין יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי-אכבר ולאיתי, עם ראש הלשכה המדינית של חמאס בפברואר 2023 (אלמיאדין, 26 בפברואר 2023).
  • פגישת מפקד כוח קדס במשמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, עם ראש הלשכה המדינית של חמאס וסגנו צלאח אלעארורי בדמשק (אתר החדשות הלבנוני אסאס, 8 באפריל 2023).
  • שיחת טלפון בין שר החוץ האיראני למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא אלסנואר, ועם ראש הלשכה המדינית של חמאס באפריל 2023 (Qudspress.com, 28 באפריל 2023).
  • ביקור משלחת חמאס בראשות אסמאעיל הניה בטהראן ביוני 2023. המשלחת, שכללה גם את סגן ראש הלשכה המדינית, צאלח אלעארורי, ואת בכירי הארגון ח’ליל אלחיה, מחמד נצר ונזאר עוצ’אללה, נועדה עם נשיא איראן, אבראהים ראיסי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי-אכבר אחמדיאן, ומפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (מהר, 19 ביוני 2023; פארס, 20 ביוני 2023; palinfo.com, 21 ביוני 2023).
  • פגישה בין בכירים מכוח קדס ומחמאס ביולי 2023 (רויטרס, 25 ביולי 2023).
  • שיחת טלפון בין יועצו של מנהיג איראן ולאיתי לראש הלשכה המדינית של חמאס באוגוסט 2023 (איסנ”א, 22 באוגוסט 2023).

• בשנים האחרונות הגבירה איראן את תמיכתה הצבאית בארגוני הטרור הפלסטינים גם באמצעות העברת אמצעי לחימה ליהודה ושומרון מתוך מטרה להצית ולחולל מערכה מול ישראל גם מגזרה זו. במקביל, התרבו ההתייחסויות הפומביות מצד בכירים במשמרות המהפכה להתרחבות “ההתנגדות הפלסטינית” ביהודה ושומרון ולאתגרים הגוברים הניצבים בפני ישראל וצה”ל בזירה זו. ריבוי ההתייחסויות האיראניות למתרחש ביהודה ושומרון בא במקביל לשורה של חשיפות ישראליות בשנים האחרונות של פעילות איראנית גוברת בזירה זו, לרבות ניסיונות להקמת תשתיות מודיעיניות איראניות בישראל וביהודה ושומרון, ביסוס תשתיות טרור במסווה של ארגונים אזרחיים והעברת חומרי נפץ באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים.^[6]

• בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, בירכו בכירי המשטר האיראני את חמאס על הטבח שביצע, הצהירו כי פעולת חמאס היא תחילת ניצחון האומה האסלאמית וההתנגדות על ישראל והדגישו את המשך תמיכתם בחמאס. מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, ציין בנאום שנשא, כי איראן “מנשקת את ידי הפלסטינים”, שתכננו את המתקפה על ישראל. לדבריו, איראן גאה בפלסטינים ותומכת בהם, אף כי מי שמקשר את איראן למתקפה נגד ישראל טועה (אלעאלם, 10 באוקטובר 2023). מאז פרוץ המלחמה פועלת איראן להכוונה, תמיכה ועידוד של שלוחיה, ובראשם חמאס וחזבאללה, להפעלת כוח מתואמת נגד ישראל. ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה קיים שר החוץ האיראני, חסין-אמיר עבדאללהיאן, סבב ביקורים אזורי, שכלל את לבנון, סוריה, עיראק וקטאר, במהלכו נועד גם עם ראשי הארגונים הפלסטיניים ועם מזכ”ל חזבאללה. כמו כן, קיים שר החוץ שיחות טלפון עם ראשי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. במקביל, החריפה איראן מאז פרוץ המלחמה את מסרי האיומים שלה מפני המשך פעילות ישראל בעזה. נראה כי איראן חוששת שמערכה קרקעית ישראלית עלולה לערער על עצם שרידותה של חמאס, המשמשת אמצעי מרכזי בידיה לביסוס השפעתה בזירה הפלסטינית. לפיכך, היא מגבירה את האיומים על ישראל כדי לנסות ולמנוע ממנה להמשיך במערכה, בין היתר באמצעות שימוש ברכיבים שונים של “חזית ההתנגדות”, לרבות המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בסוריה, בעיראק או בתימן, כמדרגת תגובה נוספת נגד ישראל.

    
“בריחת העכברים הציונים”, קריקטורות שהתפרסמו בסוכנות הידיעות האיראנית פארס (8 באוקטובר 2023)

^[1] ראו פרסום מרכז המידע מ-16 באוגוסט 2009: "שתי התבטאויות נדירות בעניין יחסי איראן חזבאללה". ↑
^[2] ראו פרסום מרכז המידע מ-15 במרץ 2018: "אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ”ל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע”י בכירים מאיראן ומחזבאללה". ↑
^[3] שם. ↑
^[4] ראו פרסום מרכז המידע מ-3 בינואר 2019: ""בכירי הג’האד האסלאמי וחמאס משבחים את הסיוע הצבאי האיראני ומאיימים כי במערכה הבאה, ירי הרקטות מהרצועה יגיע לכל ערי ישראל וכי גורמי ה”ציר” יפעלו במתואם מכל החזיתות". ↑
^[5] ראו פרסום מרכז המידע מ-24 במאי 2021: "אירועי ההסלמה – "שומר החומות" – סיכום". ↑
^[6] ראו פרסום מרכז המידע מ-9 בפברואר 2023: "הצהרות בכירים איראנים בנוגע ליהודה ושומרון כביטוי להגברת מאמצי איראן להרחיב את השפעתה בזירה זו". ↑

מאמרים נוספים בתחום