מיפוי השיח האקדמי בנושאי מודיעין

גבריאל אראל
  • באקדמיה, במערכות המודיעין ובעיתונות המקצועית, קיימת זה עשרות שנים כתיבה ענפה בנושאים הקשורים למודיעין. מטרת מאמר זה היא לסקור את התפתחות הכתיבה המודיעינית בנושאים שונים ולאורך זמן ככלי לזיהוי מרחבי השיח הנפוצים ומגמות עתידיות. המאמר בוחן מרחבי ידע נפוצים בכתיבה האקדמית על מודיעין ויסקור את הסוגיות המרכזיות העולות לדיון בהם. המאמר מתבסס על מאגר מידע של כ־ 450 מאמרים בנושאי מודיעין, היוצרים תשתית תיאורטית לחקר המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, ביניהם סקר של כתב העת Intelligence and National Security על המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, סדנה שהתקיימה במכון Rand ומחקרים נוספים.
  • הכתיבה והעיסוק האקדמי במודיעין מבטאים לרוב את הלכי הרוח התקופתיים בקהילת המודיעין ובציבור ביחס למודיעין וכן גישות מחקריות אקדמיות שונות . כך, למשל, בבריטניה, נפוץ המחקר בראי היסטורי, דבר הבא לידי ביטוי בחקר פרשיות מודיעיניות בעבר ובמחקרים השוואתיים. זאת לעומת הגישה המחקרית האמריקאית שבה באים לידי ביטוי יסודות תיאורטיים ממדע המדינה ויחסים בינלאומיים או בקנדה שבה המחקר מתמקד ביחסי קהילת המודיעין והציבור.
  • בחתך היסטורי ניתן להבחין כיצד כל תקופה מאופיינת בכתיבה אקדמית בהתאם למתרחש בזירה הבינלאומית’ כגון התפתחות השיח סביב מתודות ריגול ויומינט בתקופת המלחמה הקרה ועלייה בשיח אודות יחסי מודיעין-קברניט לאור הביקורת הציבורית הגדולה בעקבות פיגועי ה־ 11.9 וסוגיית הנשק להשמדה המונית בעיראק ב-2003. דוגמה עכשווית היא העיסוק הנרחב בהשלכות של “עידן המידע” או הסייבר על העשייה המודיעינית וכן העיסוק המתודולוגי בעשייה המודיעינית לאור השינויים החברתיים הטכנולוגיים והגיאו־פוליטיים במאה ה־ 21 בייחוד לאור ההפתעה של קהילות המודיעין בעולם מגל המחאות החברתיות והפוליטיות האלימות שפקד את המזרח התיכון החל מ־ 2011.