מאז מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, הפכה הזירה הפיננסית לנדבך מרכזי במערכה הגלובלית נגד ארגוני טרור. מערכה זו נשענת על ההנחה שמרכיב המימון הוא רכיב מרכזי בבניית האיום, ופגיעה בו עשויה לשבש באופן משמעותי את יכולותיהם של גורמי הטרור; מחקר זה מנתח את השיטות למימון טרור מבחינה היסטורית והתפתחותית, תוך התמקדות במעבר מתשתיות בנקאיות מסורתיות למערכות היברידיות ומבוזרות. המחקר סוקר את מנגנוני הפעולה המרכזיים - החל מחדירה למערכות הבנקאות הממוסדות, דרך רשתות חלפנות בלתי פורמליות, שימוש בארגוני צדקה, סינרגיה עם פשע מאורגן, ועד שימוש בבורסות נכסים דיגיטליים ובטכנולוגיות בינה מלאכותית.   להמשך קריאה...

במהלך יולי 2026, הפסקת האש ברצועת עזה נותרה על כנה במקביל להמשך הסיכולים של פעילי טרור; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון על רקע עלייה בפיגועים; בלבנון נשמרה הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה במקביל לפעילות צה"ל במרחב הביטחוני; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה תוך חיכוך גובר עם התושבים; חשד שהמיליציות הפרו-איראניות בעיראק ביצעו תקיפות לשטח ישראל. להמשך קריאה...

ב-20 ביולי 2026, הודיעה חמאס כי ח'ליל אלחיה נבחר ליו"ר הלשכה המדינית החדש אחרי שהתפקיד לא אויש מאז סיכול יחיא אלסנואר באוקטובר 2024. הוא גבר בפער קטן על מנהיג חמאס-חוץ, ח'אלד משעל; בחמאס הדגישו את הצלחת תהליך הבחירות על אף "הנסיבות המורכבות" והכריזו כי כל חברי התנועה ומוסדותיה ניצבים מאחורי אלחיה כדי להתמקד "בעצירת התוקפנות נגד הפלסטינים". גם ח'אלד משעל איחל הצלחה לאלחיה והדגיש כי הוא מכבד את התוצאות; הארגונים הפלסטיניים השונים בירכו את אלחיה, שגם קיבל שיחת איחולים מסגן יו"ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח'. באיראן ובארגוני "ציר ההתנגדות" שיבחו את בחירתו של אלחיה והכריזו כי זו "הוכחה לניצחון ההתנגדות"; אלחיה, יליד העיר עזה, הצטרף לחמאס עם הקמתה בשנת 1987 ושימש יו"ר הסיעה מטעם התנועה במועצה הלאומית הפלסטינית. הוא שימש סגנו של יחיא אלסנואר בלשכה המדינית של חמאס ברצועה מאז שנת 2017 ולאחר סיכול אלסנואר שימש מנהיג חמאס ברצועה; אלחיה היה חבר במשלחות חמאס למשא ומתן העקיף מול ישראל על עסקאות חטופים ועמד בראש צוות המשא ומתן מאז פרוץ המלחמה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. הוא גם ניצל ממספר ניסיונות סיכול וארבעה מבניו נהרגו בתקיפות ישראליות; בנאומים ובראיונות, הקפיד אלחיה להביע תמיכה עקבית בהמשך "ההתנגדות המזוינת", שלילת פירוקה של חמאס מנשקה והעמקת הקשרים עם איראן, לצד נכונות לקדם הפסקות אש, עסקות חילופים והסדרים פוליטיים בתנאים שיבטיחו את המשך מעמדה של התנועה; בראיית מכון עמית, הבחירה באלחיה מעידה על שמירת הבכורה של הנהגת חמאס והזרוע הצבאית ברצועת עזה על חשבון הנהגת החוץ בהובלת משעל. אלחיה צפוי להמשיך את הקו האידיאולוגי של אלסנואר עם דגש על "ההתנגדות" וסירוב לוויתורים סביב פירוק נשק חמאס לצד המשך היחסים ההדוקים עם איראן והשותפות האסטרטגית עם קטר ותורכיה. הבחירה באלחיה גם צפויה למנוע זעזועים ארגוניים בתוך חמאס ומלמדת כי התנועה מעדיפה בשלב זה שיקום והמשכיות של מורשת אלסנואר, ולא שינוי אסטרטגי, בעודה מתמודדת עם השלכות המלחמה ברצועת עזה ונערכת לאפשרות של קיום בחירות להנהגה הפלסטינית ולמועצה הלאומית המחוקקת.  להמשך קריאה...

כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בתחומי "הקו הצהוב" ובאזורים נוספים ברצועת עזה, השמידו תשתיות טרור וסיכלו יותר מעשרה מחבלים שקידמו פיגועים או פעלו לשיקום היכולות הצבאיות של חמאס, רבים מהם היו מעורבים בפלישה לישראל ב-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים. דווח כי דובר חמאס ברצועה ניצל מניסיון סיכול, שומר ראשו נהרג; משלחת חמאס הגיעה לקהיר להמשך השיחות מול המתווכות על נקודות המחלוקת סביב סוגיית הנשק, עתיד עובדי המגזר הציבורי ברצועה ונסיגת צה"ל; נטען כי התוכנית האמריקאית ל"יום שאחרי" ברצועת עזה הצטמצמה למהלך הדרגתי וניסיוני, הכולל צוות חלוץ מצומצם, כניסת ועדת טכנוקרטים, הקמת משטרה פלסטינית חדשה ופיתוח מתחמי מגורים באזור הומניטרי נקי מחמאס ברפיח; בכיר באו"ם גינה את חמאס אחרי שחמושים תקפו נקודת חלוקת מזון ומחסן של ארגון סיוע בינלאומי; קמפיין פרו-פלסטיני בזירה הבינלאומית קורא לשחרור ד"ר חסאם אבו צפיה, מנהל בית החולים כמאל עדואן ברצועת עזה, אשר כלוא בישראל בשל היותו קצין בכיר בחמאס ומעורבותו בפעילות טרור שהתרחשה בבית החולים; דווח כי חמאס העבירה חלק ניכר מפעילותה הארגונית לתורכיה בשל שיקולי ביטחון וכדי לצמצם את הלחץ האמריקאי והישראלי על קטר לגרש את הנהגת התנועה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון. להמשך קריאה...

מסמכי שלל של חמאס שהתגלו ברצועת עזה חשפו כיצד התנועה פעלה להקים תשתית צבאית בלבנון החל משנת 2012. את חשיבות הכוח הצבאי במסגרת ההכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023; המסמכים גם תיארו כיצד בכירי חמאס בהובלת יחיא אלסנואר, מעודדים מתחושת "הניצחון" במבצע "שומר החומות" במאי 2021, פעלו מול חזבאללה ואיראן כדי להקים תשתית צבאית גדולה של התנועה בלבנון שתהווה חלק יסודי במערכה המכרעת נגד ישראל שיצאה לפועל ב-7 באוקטובר 2023; לפי מסמכי השלל, התנהלו מאבקי כוח פנימיים בתוך חמאס ומול איראן וחזבאללה על השליטה בתשתית הצבאית בלבנון; הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון השתתפה במערכה שחזבאללה החל נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023 כ"תמיכה" ברצועת עזה וקיבלה אחריות על 13 תקיפות לצפון הארץ עד הפסקת האש בנובמבר 2024. יותר מעשרים מפקדים ופעילים סוכלו בתקיפות ישראליות במהלך המערכה ולאחר הפסקת האש.  להמשך קריאה...

בחמאס גינו את הודעת "מועצת השלום" שקיבלה את עמדת ישראל לגבי פירוק נשק "ההתנגדות" וקראו לאלץ את ישראל להפסיק את "התוקפנות" וליישם את ההתחייבויות שלה. דווח כי יישום "מפת הדרכים" צפוי להימשך 210 ימים ולהתבצע בחמישה שלבים; כוחות הביטחון של חמאס טענו שסיכלו ניסיונות של המיליציות "משתפות הפעולה עם ישראל" לחטוף תושבים פלסטינים; מנהיג חמאס, ח'ליל אלחיה, קיבל שיחת ברכה מנשיא איראן על בחירתו לתפקיד ונועד עם ראש המודיעין התורכי; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור נרחבת ביהודה ושומרון והרסו את ביתו של מבצע פיגוע הירי בכפר תל; "שיירת סיוע" מטעם ארגון תורכי עם יותר מ-500 משתתפים מנסה להתקדם דרך היבשה מכיוון מזרח לעבר שטחי הרשות הפלסטינית. להמשך קריאה...