מבט חודשי לטרור – מרץ 2026

במהלך מרץ 2026, התחדשה הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה על רקע המערכה הצבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן שהחלה ב-28 בפברואר 2026, כאשר גם החות'ים חידשו את תקיפותיהם נגד ישראל בשלהי החודש; נמשכה הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד צה"ל פעל בתחומי "הקו הצהוב" וביצע סיכולי מחבלים שהיוו איום, חמאס המשיכה להדק את המשילות בשטחים שבשליטתה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון, התרחש שלושה פיגועים בהם נהרג אזרח ישראלי.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30-24 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה, סוכלו מחבלים שהפרו את הפסקת האש ותכננו פעולות טרור; הנציב העליון מטעם "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, מסר כי השלב הראשון של תוכנית 20 הנקודות של ארה"ב הושלם ברובו, והדגיש כי הפירוק הנשק של חמאס הוא הדרך היחידה להתקדם לקראת שיקום ונסיגה צבאית ישראלית. בחמאס ובפלגים החמושים הביעו ביקורת ביחס לתוכנית לפירוק הנשק שהוצגה מטעם "מועצת השלום"; מנגנוני הביטחון של חמאס המשיכו בפעילות נגד "משתפי פעולה" ונגד חברי המיליציות הזוכות לתמיכת ישראל; בחמאס המשיכו לקדם נרטיבים של מצוקה הומניטרית על אף כניסה של כמויות עצומות של סחורה לרצועה; נמשכו התקריות של טרור יהודי ביהודה ושומרון, נמסר על הרוג מירי מתיישבים ליד מאחז בלתי חוקי; נציגת הרשות הפלסטינית בצרפת הגישה לנשיא מקרון את כתב האמנה שלה כשגרירת "מדינת פלסטין".
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23-16 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים בארגון, בהם מפקד הכוחות המיוחדים של כוח רצ'ואן, לצד פעילים הקשורים לאיראן ולארגוני טרור פלסטיניים הפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה”ל המשיכו בפעילות קרקעית בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור; חזבאללה פרסם יותר מ-280 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים. בצה"ל מסרו כי חזבאללה שיגר לראשונה טיל בליסטי שנפל בצפון רצועת עזה, אולם בארגון לא קיבלו אחריות על הירי; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הביע ביטחון כי הארגון ישיג את היעדים של הפסקת "התוקפנות", נסיגה ישראלית, שחרור האסירים הלבנונים והשבת העקורים לבתיהם. בכיר בארגון הודה כי חזבאללה הבליג על התקיפות הישראליות במשך 15 חודשים גם כדי שיוכל לשקם את יכולותיו הצבאיות; בחזבאללה החריפו את הטון כלפי ממשלת לבנון על רקע האיסור על הפעילות הצבאית של הארגון עם איומים מרומזים לפעול נגדה אחרי המלחמה; תאי טרור של חזבאללה נחשפו במאע"מ ובכוית, הארגון הכחיש כל מעורבות; נשיא לבנון, ג'וזף עון, המשיך במאמצים לקדם את יוזמתו לשיחות ישירות עם ישראל, אולם יו"ר הפרלמנט, נביה ברי, ממשיך להתנגד למינוי נציג שיעי למשלחת לפני הפסקת אש ודורש כי השיחות יתנהלו במסגרת מנגנון הפיקוח על יישום הסכם הפסקת האש; ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, האשים כי חזבאללה הכניס את המדינה מחדש למלחמה כדי לסייע לאיראן ולנקום על הרג ח'אמנהאי. הוא הבהיר כי אינו רוצה עימות עם חזבאללה, אך לא מוכן להיכנס לסחטנות מצד הארגון; משרד הבריאות הלבנוני מסר כי יותר מאלף בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – פברואר 2026

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.  
להמשך קריאה...

האסטרטגיה של מערך התקשורת של חמאס, כפי שעולה ממסמכי שלל

מערך התקשורת של חמאס הינו מערך מסועף המשלב ערוצי תקשורת גלויים וסמויים, פורמליים ובלתי-פורמליים, ומכוון לקהלי יעד שונים ומגוונים.  מערך זה משמש את חמאס ככלי תעמולה והסתה נגד ישראל במאבק על התודעה; מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה העידו כי חמאס שולטת באופן מלא – ניהולי, פיננסי ואסטרטגי – גם בגופי תקשורת המזוהים עמה מבחינת תכנים ומסרים, אך מוצגים כ"עצמאיים". מודל תקשורתי "היברידי" זה משרת את חמאס ומאפשר לה מרחב תמרון מבחינה תקשורתית ומבחינה מדינית וצבאית; ממסמכי השלל עולה כי הפעילות התקשורתית של חמאס מתבססת על תוכנית-אב סדורה ורב-שנתית הנחלקת ל-25 פרויקטים מובילים, כאשר כל אחד מהם כולל יעדים מדידים, מכסות לייצור תכנים, לוחות זמנים, והקצאת משאבים; נדבך מרכזי בתוכנית ה"הסברה" הרב-שנתית הוא מערכה תודעתית המכוונת לערעור החוסן הישראלי. השיטות כוללות הפצת חדשות כָּזָב (פייק ניוז) מימון מודעות ממוקדות לקהלים בישראל, הפעלת עמודים סאטיריים ללעג על מנהיגים וסמלים ישראליים וזריעת דמורליזציה וספקות בקרב הציבור הישראלי ולהעמקת שסעים ומשברים; חמאס משקיעה משאבים ניכרים בעיצוב נרטיב המותאם למערב (באנגלית) כדי לגייס לגיטימציה ל"התנגדות" ולהשחיר את מדינת ישראל. במקביל, מתנהל קמפיין אגרסיבי נגד מדינות וגורמים ערביים המקדמים נורמליזציה עם ישראל, כולל יצירת "רשימות שחורות" והוקעה פומבית; דו"חות הביקורת הפנימיים חושפים כי גופי התקשורת של חמאס, סובלים מגירעונות, חובות אבודים וניהול לקוי של נכסים. הממצאים מעידים על תלות מוחלטת בהזרמת כספים מקופת חמאס, כולל דרך תורכיה; ראש מחלקת ההסברה עלי אלעאמודי, שלרוב פעל מאחורי הקלעים וכמעט לא נחשף בתקשורת, עלה לכותרות בסוף שנת 2025, בעקבות דיווחים בלתי רשמיים על מינויו לראש הלשכה המדינית בפועל של חמאס ברצועת עזה וממשיך דרכו המסתמן של יחיא אלסנואר; להערכתנו, הממצאים העולים ממסמכי השלל, ממחישים ביתר שאת את עובדת היותו של המערך התקשורתי מרכיב ליבה בתשתית מערך ההסתה והמאבק על התודעה של חמאס ומחדדים את תפקיד המפתח של מחלקת ההסברה והעומד בראשה הן בהתוויית המדיניות התקשורתית והן בניהול ריכוזי ובקרה של פעילות כלל מוסדות התקשורת הפועלים בשירות חמאס, ובכללם גופי התקשורת שחמאס מעדיפה לא להגדיר כגופים רשמיים הפועלים מטעמה. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (29-23 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים בארגון, בהם כתב אלמנאר הוותיק עלי שעיב, לצד פעילים הקשורים לאיראן. כמו כן, כוחות צה”ל המשיכו בפעילות קרקעית בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור שהוסתרו במבנים אזרחיים. שני אזרחים ושלושה לוחמי צה"ל נהרגו; חזבאללה פרסם 397 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים, ובכלל זה מספר שיא של 96 הודעות ביממה אחת. בסך הכל, פורסמו 1,004 הודעות מאז תחילת התקיפות. גורמים בארגון הודו כי לפחות 400 לוחמים נהרגו מאז תחילת המערכה. חזבאללה מרכז את המאמץ ההתקפי בעיקר באמצעות ירי מנגד לעבר כוחות צה"ל בדרום לבנון ויישובי הצפון; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון קראו ל"אחדות לאומית" על אף שהמשיכו לדרוש את ביטול ההחלטות נגד חזבאללה והביעו התנגדות למשא ומתן עם ישראל. עורך אלאח'באר, המקורב לארגון, קרא להפיל את הממשלה; נשיא לבנון, ג'וזף עון, המשיך לקדם את היוזמה לשיחות ישירות עם ישראל, אך ללא התקדמות. משלחת מצרית נועדה עם נציגי חזבאללה והציגה יוזמה משלהם, אולם בארגון הבהירו כי "כעת הזמן לשדה הקרב"; החלטת משרד החוץ הלבנוני לגרש את שגריר איראן עוררה את זעם חזבאללה ואמל שקראו לדיפלומט האיראני להישאר בלבנון, בעוד מתנגדי חזבאללה בירכו על המהלך ודרשו שאיראן תשלם על נזקי המערכה מול ישראל. טיל איראני התפוצץ מצפון לבירות, זמן קצר לאחר ההחלטה על גירוש השגריר; משרד הבריאות הלבנוני מסר כי כ-1,200 בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה; כוית הודיעה על חשיפת רשת טרור של חזבאללה שתכננה התנקשויות ופגיעה בסמלי המדינה. 
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 במרץ 2026)

משרד החוץ הלבנוני הכריז על שגריר איראן בבירות כ"אישיות בלתי רצויה" ודרש ממנו לעזוב את לבנון, אולם הבהיר כי לא מדובר בניתוק היחסים בין המדינות. חזבאללה גינה את ההחלטה וכינה אותה "חטא" שמנוגד לאינטרסים הלבנוניים; דווח כי כמאה קצינים ממשמרות המהפכה הגיעו ללבנון לאחר סיכול חסן נצראללה במטרה לשקם את חזבאללה ונטלו פיקוד ישיר על הזרוע הצבאית של הארגון כדי להכין אותו למערכה הנוכחית מול ישראל; מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא'ני, שלא נראה מאז תחילת המערכה באיראן, הדגיש בהודעה ראשונה את חשיבות "חזית ההתנגדות" במערכה נגד ארה"ב וישראל והזהיר כי צפויות הפתעות נוספות מצד שלוחיה האזוריים של איראן; בכירי החות'ים המשיכו להביע תמיכה באיראן ולהדגיש את מוכנותם להצטרף למערכה, אולם ללא התחייבות על העיתוי; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק המשיכו בתקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ, במקביל להמשך התקיפות המיוחסות לארה"ב נגד בסיסי "הגיוס העממי" וסיכול בכירים במיליציות.
להמשך קריאה...

מידע כללי על הטרור

בין ישראל לארגוני הטרור הפלסטינים מתנהל מאבק ממושך ועקוב מדם. מאבק זה בא לידי ביטוי בעיקר בדמות פיגועי טרור, שגבו עד כה קורבנות רבים. קשה להצביע על המועד בו החלו מחבלים לבצע פיגועים נגד ישראל. מלחמת ששת הימים שימשה ציון דרך שלאחריה ארגוני הטרור הפלסטינים התחזקו ובעקבות זאת רבו פיגועי הטרור בישראל ומחוצה לה נגד יעדים ישראליים ויהודים.

בשנות השבעים בלטו פיגועי טרור במתווה של חטיפת מטוסים, שבוצעו ע”י מחבלים מפלגי החזית השונים. לאחר אירועי ספטמבר השחור (1970). בלטו פיגועי טרור בחו”ל של מחבלים מארגון פתח (תחת הכינוי ספטמבר השחור) ששיאם הפיגוע במשלחת ישראל בכפר האולימפי במינכן. כמו כן בוצעו פיגועי טרור מהגבול (פיגועים מהגבול הירדני עד 1970 ופיגועים מהגבול הלבנוני), חלקם כוונו נגד יעדים אזרחיים. בשנות התשעים הפכו פיגועי ההתאבדות לשיטת מאבק עיקרית של ארגוני הטרור הפלסטינים תחילה על ידי ארגונים אסלאמיים רדיקאליים ובמרכזם חמאס ולאחר מכן הצטרפו גם ארגונים חילוניים.

עלייה משמעותית בפיגועי הטרור הייתה במהלך מערכת הטרור הפלסטינית (אינתיפאדת אלאקצא 2005-2000) במהלכה בוצעו פיגועי טרור רבים ובמרכזם פיגועי התאבדות רבים ששיבשו את החיים בישראל ואיימו על הערים הגדולות. מחצית השנייה של 2015 ותחילת 2016 עמדה בסימן גל פיגועי טרור שאופיין בפיגועי בודדים בעיקר פיגועי דקירה, דריסה וירי.