קשרי חוץ (קש”ח) מודיעיניים במאה ה-21: לקחים מהניסיון המערבי ועקרונות לפיתוח אסטרטגיות קש”ח עתידיות

היקף שיתוף הפעולה הבין-לאומי בתחום המודיעין, או בנוסח אחר, קשרי החוץ המודיעיניים (Intelligence Liaison) ועומקו, התרחבו מאוד מאז סיום המלחמה הקרה ובמיוחד בעקבות פיגועי 11 בספטמבר והתפשטות הג'יהאד העולמי. אדם סוונדסן, חוקר בולט בתחום זה, כינה זאת "הגלובליזציה של המודיעין".
להמשך קריאה...

האל שבמכונה: טכנולוגיות מפציעות ועתיד המודיעין

השאלה העומדת בבסיס המחקר היא: האם וכיצד טכנולוגיות מפציעות ישנו את המקצוע המודיעיני ובעיקר את המחקר המודיעיני? מטרת מחקר זה היא לבחון את האופן בו ישפיעו טכנולוגיות מפציעות על המעשה המודיעיני.
להמשך קריאה...

הערכת יציבות מנהיגים במזה”ת בעידן של אי וודאות ואי יציבות (31 בדצמבר 2018)

למנהיגים העומדים בראשם של משטרים וממשלים יש תפקיד מרכזי ומשפיע בכל הקשור להתנהלותם של מדינות וארגונים. הם אלו שמסמנים את הסדר הפוליטי הקיים והם אלו שמקבלים את ההחלטות החשובות בעניינים ביטחוניים, פוליטיים, כלכליים וחברתיים.
להמשך קריאה...

מנהיגות במודיעין: דברים שנישאו בערב עיון לזכרו של האלוף מאיר דגן

בתחושה של הערכה עמוקה, אישית ומקצועית, לאיש ולפועלו, אנו מביאים בפניכם את תכניה של הסדנה שבה התכנסו מוקיריו של מאיר דגן ז"ל לדבר בו: במרכיבי אישיותו והתנהלותו ובאנקדוטות על אודות עשייתו רבת־הפעלים.
להמשך קריאה...

פרדיגמת המידע – מתפתח תפקיד אחר לקמ”ן? סא”ל מ’ – משרת באמ”ן

תגובה לגיליון בנושא ביג דאטה ומודיעין של כתב העת “מודיעין הלכה ומעשה” (התפרסם במאי 2018) עידן המידע שהתפתח בעולם האזרחי והביא לפתחנו אין ספור דוגמאות של עליונות מודיעינית אינטימית, מחייב אותנו לחשוב אחרת על דרך עשיית המודיעין ומהו מודיעין. פרדיגמת המידע המתהווה מאפשרת לאמ”ן להתאים את עצמו לאתגרים החדשים המתפתחים ולהעמיד מולם יכולת אחרת. יכולת
להמשך קריאה...

מודיעין ומתודולוגיה – מבט מעבר לים (קובץ מס’ 4 – נובמבר 2018)

זהו קובץ הזרקורים המתודולוגי הרביעי במספר שנכתב במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. הקובץ נועד להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם, שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התובנות המוצגות מתבססות על הכתיבה בנושאי מודיעין, ועל השיח המתנהל בקהילה שאנו מנהלים הפועלת ברשת החברתית.
להמשך קריאה...

התמודדות המודיעין עם תפניות חיוביות: פניית סאדאת לדרך השלום כמקרה מבחן (סיכום ערב מתודולוגי שנערך במרכז למורשת המודיעין)

המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ערך ב-19 בנובמבר 2018 (יום השנה ה-41 לביקורו ההיסטורי של סאדאת נשיא מצרים בישראל), ערב עיון שעסק בהתמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1977-1970. זאת כמקרה מבחן לאיתור תפניות בעלות פוטנציאל חיובי על-ידי המודיעין.
להמשך קריאה...

מודיעין

לקהילות המודיעין בעולם ובישראל יש תרומה חיונית, ייחודית לתהליך קבלת ההחלטות, בכל הרמות. התוצר המודיעיני משפיע לטוב ולרע על החלטות הקשורות למלחמה ולשלום, למבצעים צבאיים ולמהלכים מדיניים. מערכות המודיעין הן מערכות מורכבות ובעייתיות. על כן לא פעם מתגלים ליקויים וכשלים ובתפקוד מרכיבי המודיעין המרכזיים בתהליכי האיסוף, המחקר, בתחום המבצעי והסיכולי ובשיתוף הפעולה ובתאום בין הארגונים. לעיתים לליקויים אלה יש משמעות ותוצאות חמורות.

על רקע זה בשנים האחרונות קיימת התעניינות גוברת בחקר מתודולוגי של המודיעין מצד ארגוני המודיעין עצמם כמו גם מצד מכוני מחקר, מוסדות אקדמיים וגופים ממשלתיים במדינות רבות. מחקר מתודולוגי של המודיעין, על היבטיו השונים, הוא עתה רלוונטי מתמיד. זאת מכיוון שהמודיעין ובפרט המחקר וההערכה של המודיעין עוברים בשנים האחרונות שינוי מהותי. מעבודות מחקר מסורתיות עובר עתה המודיעין לעסוק בחקר ארגונים, הלכי רוח, רשתות חברתיות ודעת קהל. מצב זה מציב בפני חוקרי מודיעין אתגר עצום המחייב אותם לסגל לעצמם מיומנויות חדשות, שונות מאלה שנדרשו מהם בעבר. כמו כן הן מעלות שאלות בסיסיות לגבי האיזון שבין שיטות המחקר המסורתי והמחקר החדש והכישורים החדשים הנדרשים כיום מחוקר המודיעין.

בעקבות התעניינות זו נכתבים מחקרים וניתוחים רבים, המבקשים להבין את מהותה ומורכבותה של העשייה המודיעינית, את הבעיות הקשורות בתפקודה של קהילת המודיעין, את יכולותיה וחולשותיה, את הזיקה בינה לבין מערכות אחרות, ומעל לכל אלה  לבחון מה אפשר לעשות כדי לתקן ולשפר את ביצועיה.