מודיעין ומתודולוגיה: מבט מעבר לים

  • מצורף קובץ זרקורים מתודולוגיים נוסף שנכתב במכון לחקר המתודולוגיה המודיעינית הפועל במרכז למורשת המודיעין. מטרת קובץ זה היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התובנות המוצגות מתבססות גם על השיח בקהילה שאנו מנהלים הפועלת ברשת החברתית אשר מטרתה לפתח ידע בנושאים אלה:
  • הזרקור הראשון מתבסס על ספרו של ויליאם להנמן משנת 2011 הקורא למהפכה בקהילת המודיעין האמריקאית נוכח השתנות האיומים עימם מתמודדת ארצות הברית מאז התפרקות ברית המועצות מאויב מרכזי לעיסוק במגוון רחב של סוגיות ) איומים מדינתיים, תת מדינתיים ותופעות על זירתיות( עיקרון מרכזי שלהנמן מדגיש הוא הצורך ליצור מרחב משותף בין קהילת המודיעין לסביבה האזרחית בכדי להתמודד עם האיומים החדשים ולנצל יכולות שמתפתחות בעולם העסקי ובקרב גורמים לא ממשלתיים. קהילות מודיעין אחרות בעולם ובכללן קהילת המודיעין הישראלית אשר מתמודדות עם אתגרים דומים עשויות למצוא את מסקנות המחקר רלוונטיות גם עבורן. יצוין, עם זאת,כי להנמן מציע מהפכה בחלק מתחומי העיסוק המודיעיני לצד מענה לאתגרים מסורתיים באמצעות הפרדיגמה המסורתית באופן המעלה שאלות בנוגע ליכולתה של המערכת “גם להשתנות וגם לא להשתנות “. בנוסף, אין בספר התייחסות לבעיות נוספות שמשפיעות על תפיסות העולם העומדות בבסיס תפיסת ההיערכות המודיעינית, כמו למשל השפעת הסייבר.
  • הזרקור השני עוסק בחשיבות הבדיקה השיטתית של תרומתן של שיטות המחקר המובנות) מתודולוגיות המעודדות חשיבה מובנית ומסייעות בארגון הידע הקיים אודות סוגיה מודיעינית (לתוצרי קהילת המודיעין האמריקנית. זאת, על בסיס מחקר שנערך במכון RAND שבחן כ 60- מסמכים של גופים שונים בקהילת המודיעין מהשנים 2013-2014 .המחקר מצביע על השימוש המוגבל בשיטות מחקר מובנות במודיעין האמריקני ובוחן את היתרונות והחסרונות של שיטות אלה. המחקר מעודד שימוש בשיטות אלה הן בתוצרים המשרתים תהליכי קבלת החלטות, ולא פחות חשוב מכך גם בתוצרים המשרתים דרגי עבודה.
  • הזרקור השלישי עוסק בהיבטים המתודולוגיים העולים מהחשיפות האחרונות בחקירת המעורבות הרוסית בבחירות בארה”ב, בדגש על חקירת שיתוף הפעולה בין אנשי מטה הבחירות של טראמפ לבין גורמים רוסיים. בהסתכלות רחבה יותר, חשיפות אלה מלמדות על תפקידה של התקשורת בעידן הנוכחי העשויה לשמש כמקור למידע ולפרשנות עבור –קהילת המודיעין ועל ההשלכות של החשיפה הגבוהה יותר של ארגוני המודיעין לביקורת ציבורית ולתקשורת כשמדובר בחקירות הנוגעות לתחום הפוליטי המשפיעה גם על מידת האמון של הקברניט במערכת המודיעין.
  • הזרקור הבא עוסק באפשרות של המודיעין ללמוד מדיסציפלינות אחרות כמו: מדעיהחברה, היסטוריה ורפואה כדי לשפר את העשייה המודיעינית, ומציג גם מספר תגובותשנשלחו אלינו המתמודדות עם הטענות שמעלה המאמר.
  • הזרקור האחרון עוסק באופן שבו המודיעין האמריקני רואה את עתידו לשנים: 20202040 לאור האתגרים הניצבים בפניו, בהתבסס על מסמך שפרסם) TRADOC Training and Doctrine Command) עליו חתום הגנרל מקמאסטר באותה העת שימש כמפקד מרכז שילוב היכולות של הצבא וכיום כיועץ לביטחון לאומי. המסמך מתייחס לאתגרים המרכזיים שהסביבה האופרטיבית מציבה לכוחות הצבא ולמודיעין, לעקרונות המשמשים במענה לאתגרים אלה וליכולות שיש להתאים או לפתח.

אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הזרקורים, ולשתף אותנו במחשבות ותהיות שעולות בעקבותיהם, ואף להציע תחומים שאתם מעוניינים ללמוד על הדיון המתנהל בספרות המודיעין המקצועית.