מודיעין ומתודולוגיה: מבט מעבר לים (קובץ מס' 3)

  • זהו קובץ הזרקורים המתודולוגי השלישי במספר. קובץ זה נכתב במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין הפועל במרכז למורשת המודיעין, ומטרתו להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התובנות המוצגות מתבססות על הכתיבה בנושאי מודיעין, ועל השיח המתנהל בקהילה שאנו מנהלים ברשת החברתית.
  • הזרקור הראשון מתבסס על מאמרם של ניק הייר ופיטר קוגהיל , ועוסק באופן שבו ייראה המחקר המודיעיני בעתיד. במסגרת המאמר מתארים הכותבים שורה של שינויים בעבודת המודיעין. כך למשל, בהתייחסם לממשק שבין המודיעין לבין מקבל ההחלטות, מעריכים הכותבים כי בעתיד יהיה מאגר מידע שהצרכנים יוכלו לתשאל בעצמם וכי מאגר זה ישמש פלטפורמה לקשר בין המודיעין ומקבלי ההחלטות. באשר לליבת התהליך המחקרי בעוד שהתפיסה המסורתית רואה את החוקר כניצב במרכז התהליך המודיעיני, מקומו בתהליך בעתיד ישתנה. חוקר המודיעין יידרש בעיקר בהתמודדות עם סביבות מורכבות, עם תופעות איכותניות או חדשות , ועם שאלות הקשורות בחיזוי.
  • הזרקור השני מתבסס על מאמרו של אבנר ברנע ועוסק בפוטנציאל הלמידה ההדדית בין המודיעין העסקי והמודיעין הלאומי. המאמר טוען כי למרות התפיסה שהמודיעין הלאומי והמודיעין התחרותי והעסקי הן שתי דיסציפלינות נפרדות, מדובר בשני תחומים בעלי דמיון. ניסיונו העשיר של המגזר העסקי בשימוש במקורות מידע גלויים, בניתוח רשתות חברתית, בניתוח מגמות בקרב קהלים גדולים מהווה בסיס משמעותי לשיח מתודולוגי בין שני התחומים. המאמר גם מתייחס להבדלים בין שני התחומים הקשורים באופן איסוף המידע ובסוגי המקורות הזמינים, וכן בהיקפי המידע ותחומי הידע עימם נדרשת קהילת המודיעין להתמודד שהם רחבים ורבים יותר.
  • הזרקור השלישי מתבסס על מאמרן של הת'ר ויליאמס ואילנה בלום ממכון ראנד המציע להגדיר "דור שני" של אוסינט, מכיוון שהאינטרנט והרשתות החברתיות הפכו את האוסינט למורכב יותר במונחים של שיטות וטכנולוגיות ומיצוי המידע הגלוי דורש הבנה טכנולוגית גבוהה. תחילתו של "הדור השני" של האוסינט מתוארכת החל משנת :2002 התקופה שבה האינטרנט החל להשתנות עם הקמת פייסבוק ויוטיוב )ושנה לאחר מכן טוויטר (ועם הקמתו של המרכז למודיעין גלוי (Open Source Center) הפועל תחת ה. CIA- לאור זאת, מציעות הכותבות הגדרות חדשות של סוגים שונים של מידע גלוי מאלה הנהוגות בקהילת המודיעין , ובוחנות את מידת הקושי באיסוף המידע, בעיבודו, בניתוחו ובהפצתו ככלי מסייע לתכנון ההשקעה הנדרשת. בנוסף, דן המאמר בשימוש שעושה קהילת המודיעין בכלי מדף מסחריים וביחסה של קהילת המודיעין למודיעין הגלוי באופן רחב.
  • הזרקור הרביעי מתבסס על מאמרו של גרגורי טרברטון, שעוסק בקשר שבין התיאוריה המודיעינית לפרקטיקה ומנסה להבין כיצד התיאוריה המודיעינית, אם בכלל, יכולה לסייע בהגדרת האתגר המודיעיני, באיזון בין המודיעין האסטרטגי והטקטי, בזיהוי השתנות הקונספציה, בתיאור הקשר עם מקבל ההחלטות ובתיאור הקשר עם המגזר הפרטי. בהמשך, כותב המאמר טוען כי נוכח שקיעתו של מעגל המודיעין נדרשת פרדיגמה של מודיעין מוכוון פעולה.