מודיעין ומתודולוגיה – מבט מעבר לים (קובץ מס' 4 – נובמבר 2018)

  • זהו קובץ הזרקורים המתודולוגי הרביעי במספר שנכתב במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין הפועל במרכז למורשת המודיעין. הקובץ נועד להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם, שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התובנות המוצגות מתבססות על הכתיבה בנושאי מודיעין, ועל השיח המתנהל בקהילה שאנו מנהלים הפועלת ברשת החברתית:
    • הזרקור הראשון מתבסס על מאמרם של הקטור רנדון, אליסון ווילסון וג'ארד סנגאל העוסק בחקר דפוסי הפצת מידע כאמצעי למדידת אמינות כלי התקשורת בעידן ה"חדשות הכוזבות" ובתפקיד קהילת המודיעין בהקשר להתמודדות עם התופעה.
    • הזרקור השני מתבסס על מאמרה של לסלי אירלנד ועוסק בגישה ייחודית לאינטגרציה בקהילת המודיעין. אירלנד שמה דגש על הגדרה ברורה של ראשי משימות, שהגיעו מגופי מודיעין שונים, והם בעלי אחריות זירתית ופונקציונאלית. ראשי המשימות יהיו כפופים באופן ישיר לראש הארגון המודיעיני-ממשלתי או המודיעיני-עסקי וכך יוכלו להשפיע באופן ישיר על קביעת התעדוף המודיעיני.
    • הזרקור השלישי מתבסס על מאמרו של שון פ.ס. בארט, ועוסק בקושי המודיעין האסטרטגי בזיהוי הזדמנויות בכלל, ובזיהוי הזדמנויות לשיתופי פעולה בפרט. תוצאות המחקר עליו מבוסס הזרקור הראו כי לניתוח הסביבה האסטרטגית מתוך תפיסה לפיה קיים איום פוטנציאלי יש השפעה משמעותית על היכולת של חוקר המודיעין לזהות שיתופי פעולה אפשריים. זאת, ללא קשר אם השחקן האסטרטגי מוגדר כ"בעל ברית" או כ"אויב". המאמר קושר בין תוצאות המחקר לבין הירידה בחשיבותו של המודיעין האסטרטגי. גם בישראל בצמתי החלטה מדיניים חשובים הקברניטים נטו לא להיעזר במודיעין, משום שהניחו, בין השאר, כי המודיעין יסייע רק במתן התרעות ולא באבחון הזדמנויות.
    • הזרקור הרביעי מתבסס על מאמרה של קארא פרדריק ועוסק בגישה חדשה להתמודדות עם מבצעי השפעה, השואבת מניסיונה של ארה"ב בסיכול טרור. כותבת המאמר מציעה חמישה עקרונות להתמודדות יעילה עם מבצעי השפעה: שיפור היכולות הטכנולוגיות; עידוד הפלטפורמות השונות לשתף פעולה ביניהן; יצירת שיתופי פעולה בין המגזר הפרטי לגופים ממשלתיים; השקעת משאבים במאמצי מניעה וסיכול; והסתייעות בבעלות בריתה של ארה"ב.
  • בנוסף לארבעת הזרקורים, עלו במסגרת השיח המתודולוגי סוגיות נוספות. בין היתר הוצגה ב-Defense One הצעה להקמת יחידת אבטחת סייבר חדשה בארה"ב, שתורכב מאזרחים על בסיס התנדבותי בלבד. מטרת היחידה תהיה להתמודד עם פערים בחומות ההגנה של ארה"ב, שגופי הביטחון לא הצליחו למלא ושלמגזר הפרטי אין תמריץ למלא. היחידה תתמקד בסייבר ברמה המקומית, כאשר השאיפה היא שיוקם גוף על אחד שתחתיו יוקמו יחידות משנה בכל אחת ממדינות ארה"ב. בנוסף, היא תורכב מאנשים מקבוצות גיל שונות בקרב הקהילה המקומית, שלהם רצון לתרום למדינתם או לשפר את כישוריהם. כך, ניתן יהיה לראות אנשים בעלי זיקה לנושא הסייבר שיצאו לפנסיה, או לחילופין צעירים בעלי עניין במחשבים המעוניינים לצבור ניסיון ולהתמחות בתחום.
  • סוגיה נוספת שעלתה היא הביקורת על העיקרון שעומד מאחורי דיסציפלינת האיסוף במודיעין. במאמר שהתפרסם ב-War On The Rocks, נטען כי שיטת האיסוף מעודדת המשך קליטת מידע רב ככל האפשר, וזאת במקום לחשוב בדרכים שונות, יצירתיות ומחדשות על המידע הקיים. לפי המאמר, שיטה זו מסכלת את היצירתיות של חוקרי המודיעין. בעולם מורכב ודינמי יש לפתח את החשיבה היצירתית ככל האפשר, על מנת שתוכל לספק פתרונות להפתעות מודיעיניות.
  • לבסוף, בקרב סוכנויות המודיעין בארה"ב קיימת מגמה המדגישה את הצורך בשיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים, זאת לנוכח אתגרי השעה. בכתבה ב-The Signal Magazine נסקר הכנס השנתי של DISA (Defense Information Systems Agency), שנמצאת תחת מחלקת ההגנה האמריקאית (DoD). ראש DISA הדגישה את חשיבות הדיאלוג ושיתוף הפעולה עם גורמים בתעשייה, וציינה כי העבודה המשותפת הרחיבה את יכולות הארגון ומסייעת להגשים את החזון של חיבור הלוחם בשטח למרחב הקיברנטי. דוגמא לשיתוף פעולה זה ניתן לראות בחוזה שנחתם בין ה-DoD לבין חברת Data Computer Corporation of America (DCCA) בסך כ-140 מיליון דולר. במסגרת החוזה, החברה תסייע לסוכנות ההגנה האמריקאית לשפר את יכולות הסיגינט ואבטחת הסייבר.
  • אנחנו מזמינים אתכם, הקוראים, להציע תחומים שאתם מעוניינים ללמוד על הדיון המתנהל סביבם בספרות המודיעין המקצועית בעולם, כדי שהזרקור יועיל לכם. ניתן לשלוח התייחסויות לכתובת המייל: methodology.insight@gmail.com