מהלכי הארגון מחדש של הנהגת חזבאללה על רקע סיום תפקידו של ופיק צפא

יובל רוזנברג

עיקרים

• מאז סיום המערכה מול ישראל בסוף נובמבר 2024, נמצא חזבאללה בתהליך מקיף ועמוק של ארגון מחדש על רקע הפגיעה הקשה בארגון, כולל בצמרת ההנהגה ומינויו של נעים קאסם למזכ”ל החדש.
• לצד דיווחים על מחלוקות ומאבקי כוח בין הזרם “הפרגמטי” בהובלת קאסם, לבין מובילי הקו המתריס והקיצוני, בכירי הארגון טענו כי חזבאללה הצליח להתאושש מהמכות הקשות ושיקם את מבנה ההנהגה, תוך התאמתו למציאות של המשך הסיכולים הישראליים במסגרת פעולות האכיפה וההיערכות למערכה חדשה.
• בתחילת פברואר 2026, נמסר כי הנהגת חזבאללה קיבלה את התפטרותו של ופיק צפא, שעמד בראש יחידת התיאום והקישור מאז שנת 1987 ונחשב לאחד המקורבים ביותר לנצראללה ולאחד האישים הבולטים והמשפיעים בצמרת הארגון. פרשנויות בכלי התקשורת העריכו כי ההתפטרות נבעה ממחלוקות עמוקות בין צפא לבין קאסם, אולם גם ציינו כי המהלך הוא חלק ממאמצי המזכ”ל לארגן מחדש את ההיררכיה הארגונית בחזבאללה עם הידוק שליטתו במנגנונים הביטחוניים, הפוליטיים והתקשורתיים של חזבאללה, תוך הסתמכות על דמויות שנאמנות לקאסם ובעלות בולטות תקשורתית נמוכה יותר כדי לצמצם את סיכוני הפגיעה מצד ישראל.
• להערכתנו, סיום תפקידו של ופיק צפא הינו מהלך שנועד לייצב את הנהגת חזבאללה, לצמצם את הַפְּגִיעוּת של בכירי הארגון ולייצב את השליטה הארגונית של המזכ”ל לאחר הזעזוע העמוק בארגון. עם זאת, ריכוז סמכויות בלשכת המזכ”ל והחלשת מוקדי כוח ותיקים עלולים לייצר חיכוכים סמויים ולערער איזונים פנימיים. הצלחת המהלך תימדד בין השאר ביכולת הארגון לשמר לכידות, למנוע דליפות מודיעיניות נוספות ולהגדיר מחדש את יחסי חזבאללה עם המדינה הלבנונית מבלי לוותר על עקרונות הליבה שלו.

מאמצי הארגון מחדש מאז סיום המערכה נגד ישראל

• במהלך המערכה נגד ישראל בין 8 באוקטובר 2023 ל-27 בנובמבר 2024, ובמיוחד במהלך מבצע “חצי הצפון” בין 23 בספטמבר 2024 עד הפסקת האש, איבד חזבאללה אלפי פעילים, בהם עשרות בכירים בדרגי ההנהגה והפיקוד, בראשם המזכ”ל חסן נצראללה, יורשו המיועד, יו”ר המועצה המבצעת האשם צפי אלדין, והמפקד הצבאי של הארגון, פואד שכר. גם מאז הפסקת האש, במסגרת פעילות האכיפה, סיכל צה”ל מאות פעילים ומפקדים בחזבאללה, הבולט שבהם היה רמטכ”ל הארגון בפועל, עלי הית’ם טבטבאא’י, שסוכל בנובמבר 2025.^[1]
• בסוף אוקטובר 2024, לאחר סיכול נצראללה, הודיע חזבאללה כי מועצת השורא בחרה את השיח’ נעים קאסם, ששימש סגן המזכ”ל מאז שנת 1991, למזכ”ל החדש.^[2] לאחר הפסקת האש, דווח על איוש של תפקידים בכירים נוספים, בהם עלי דעמוש שמונה לראש המועצה המבצעת של חזבאללה, ויוסף אלזין שמונה לאחראי התקשורת, אם כי ברוב המקרים לא יצאו הודעות רשמיות על המינויים.
• כלפי חוץ, המשיכו בכירי חזבאללה, ובעיקר חברי הסיעה בפרלמנט, להציג מראית עין של ארגון שהצליח להתאושש מהמכות הקשות שספג וטענו כי הוא הצליח לשקם את מבנה ההנהגה והמבנה הצבאי בכל הדרגים. כך למשל, חבר הפרלמנט, עלי פיאצ’, טען כי לארגון קיים “מבנה צבאי סודי חדש, עם הנהגה צעירה ודינמית יותר”, תוך הפרדה מחודשת בין הזרוע הצבאית לפוליטית וקיצור שרשראות הפיקוד. עם זאת, “גורמים בארגון” הודו כי פאניקה וכאוס עדיין ניכרים בקרבת ההנהגה וכי הדבר משפיע על המרקם הפיקודי (לה פיגארו, 18 באוקטובר 2025).
• לצד זאת, נטען בכלי תקשורת עצמאיים או שידועים בהתנגדות לחזבאללה כי קיימים מחלוקות עמוקות ומאבקי כוח בין פלגים יריבים בצמרת הארגון. להלן הדיווחים הבולטים:
  • דווח על מאבקי כוח בין תומכי המדיניות הנצית, שגם מתנגדים למנהיגות קאסם על אף שהוא מונה בפועל על ידי איראן, לבין “היונים” שמנסים לפעול בהתאם למציאות הנוכחית בשטח, בין השאר סביב החלטת הממשלה ליישם את מונופול המדינה על הנשק. כתוצאה מכך, נוצרו שלושה אגפים יריבים בהנהגה: הראשון הוא האגף המתון בהובלת קאסם שהביע מחויבות להפסקת האש ולהישארות הארגון במסגרת ממשלתו של נואף סלאם, אך גם מתנגד למסירת הנשק; האגף השני בהובלת ראש יחידת התיאום והקישור, ופיק צפא, וסגן ראש המועצה המדינית, מחמוד קמאטי, אשר מובילים קו נצי ואיומים מול ממשלת לבנון; האגף השלישי בהובלת חבר הפרלמנט, חסן פצ’לאללה, שקושר בין מסירת הנשק לבין נסיגת ישראל מחמש העמדות בדרום לבנון, השבת העצירים הלבנונים המוחזקים בישראל ושיקום דרום לבנון. לפי הדיווח, כל ניסיונות התיווך בין הצדדים כשלו ו”מקורות פוליטיים יודעי דבר” אמרו כי חזבאללה מתפורר ואינו יכול לקבל החלטות (הנא לבנאן, 21 באוקטובר 2025).
  • לאחר סיכול טבטבאא’י, דווח כי יש מאבק בין בכירים בחזבאללה המזוהים עם משמרות המהפכה לבין בכירים בדרג השני והשלישי של חזבאללה שלוחצים להגדלת הייצוג שלהם בצמרת הצבאית של הארגון. עוד צוין כי בדרגי השטח, במיוחד בדרום לבנון ואלבקעא, זועמים על הנהגת הארגון מאחר שהם מרגישים שהם נתונים לתקיפות יומיומיות ומשפחותיהם לא זוכות לפיצויים ולשיקום, בעוד ההנהגה נתפסת כמנותקת ונהנית ממשאבים ואף נמנעת גם מתגובה סמלית נגד ישראל. לפי “המקור”, בשל כך, גם בקרב בסיס הכוח של חזבאללה כבר יש קולות שלועגים לחזבאללה וטוענים כי הארגון “גמור” וכי אין בשורותיו מי שיוכל למלא את מקומם של ההרוגים בתקיפות הישראליות (ארם ניוז, 24 בנובמבר 2025).
  • “מקורות המקורבים לחזבאללה” מסרו כי הארגון מתמודד לאחרונה עם מתחים פנימיים חריגים בצמרת הנהגתו. לטענתם, ישנם מאבקי כוח בתוך מועצת השורא, אשר מושפעים גם מהפילוג בין זרמים פרגמטיים ושמרניים באיראן, ויוצרים קיפאון בקבלת החלטות מרכזיות ומעמידים בספק את יכולתה של ההנהגה הנוכחית לכפות קונצנזוס. ביטוי בולט לכך הוא העיכוב במינויו הרשמי של יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מוחמד רעד, לסגן מזכ״ל הארגון, עיכוב הנתפס כסימן להיסוס מצד המזכ״ל קאסם וללחצים מצד זרמים שמרניים המתנגדים להתחדשות במבנה ההנהגה, ובמיוחד למינוי דמות פוליטית שאינה איש דת. “מקורות” העריכו כי השלמת המינוי, אם תתרחש, תפתח מאבק נוסף על הנהגת סיעת חזבאללה ותעמיק את הטלטלה הפנימית (ג’נוביה, 16 בדצמבר 2025).
  • בהמשך לכך, דווח כי קאסם מנסה לחזק את שליטתו ולקדם גישה מתונה יותר, גם בסוגיית הנשק, אך נתקל בהתנגדות מצד פלג קיצוני הדבק בשימור היכולת הצבאית ובשיקומה. במקביל, נמסר שקאסם מבצע מינויים רחבים במנגנונים הצבאיים והביטחוניים כדי לשמר את מעמדו (אלג’רידה, 17 בדצמבר 2025).
  • כמו כן, “מקורות המקורבים לחזבאללה” העריכו כי הארגון מצוי בצומת הכרעה רגיש במיוחד בין מובילי הקו הנוקשה לבין מובילי הקו הפרגמטי, על רקע לחצים פנימיים וחיצוניים סביב סוגיית הנשק ומעמד המדינה. עוד צוין כי ישנה ביקורת חריפה על האופן שבו המזכ”ל קאסם מנהיג את הארגון, בשל כישלון בניהול משבר העקורים, הפסקת פיצויים למשפחות הרוגים וניהול כלכלי כושל. צוין כי חרף הקריאות להחלפת קאסם קיים חשש שמהלך כזה יעמיק את הפילוג, בעוד המשך הנהגתו עלולה להאיץ את שחיקת הלגיטימציה הציבורית של הארגון (ארם ניוז, 17 ו-19 בדצמבר 2025).

סיום תפקידו של ופיק צפא

• ב-6 בפברואר 2026, דווח כי ופיק צפא הגיש את התפטרותו מראשות יחידת הקישור והתיאום בחזבאללה, מהלך חריג וחסר תקדים במנגנון הביטחוני של הארגון.^[3] לפי “מקורות שונים”, ההתפטרות נבעה ממחלוקות עמוקות עם מזכ״ל הארגון, נעים קאסם, ועם חבר מועצת השורא ויו”ר הסיעה הפרלמנטרית, מוחמד רעד, על צמצום סמכויותיו וסטייה מהחלטות הנהגת הארגון, כמו למשל בעידוד מחאות סביב סוגיית הגבלת הנשק. “מקורות” ציינו כי צפא הגיש את התפטרותו כבר לפני זמן מה, אך הנהגת חזבאללה קיבלה אותה רק לאחר שעמד על החלטתו. במסגרת השינויים, הועברו סמכויות יחידת הקישור לידי חסין אלעבדאללה, מקורב לקאסם ולשעבר אחראי הביטחון בדרום, בעוד שאחמד מהנא, ששימש עוזרו של רעד, הוסמך לנהל את הקשר מול המדינה וגורמי חוץ (רויטרס, אלחדת’, אלג’דיד, 6 בפברואר 2026; אלקדס אלערבי, 8 בפברואר 2026). יצוין כי חזבאללה לא פרסם הודעה רשמית על סיום תפקידו של צפא.
• מפרשנויות בכלי תקשורת עולה כי פרישת צפא מהתפקיד שבו החזיק מאז שנת 1987, היא ככל הנראה חלק ממהלך ארגוני נרחב בצמרת חזבאללה, אשר נועד לבסס את ההיררכיה תחת נעים קאסם ולרכז בידיו את קבלת ההחלטות תוך מינוי אנשים שבולטים פחות מבחינה תקשורתית, לצד ניסיון לצמצם את החיכוך מול מוסדות המדינה. להלן הניתוחים הבולטים שפורסמו:
  • התפטרותו של צפא אינה מהווה הדחה, אלא מהלך של הסדרה מחדש והחזרת השליטה בתוך צמרת חזבאללה, תוך צמצום מוקדי כוח שנותרו לאורך השנים סביב דמויות ותיקות והתאמת המבנה הארגוני למציאות פוסט-מלחמתית המאופיינת ברגישות ביטחונית גבוהה, בשחיקה פוליטית פנימית ובצורך להימנע מחיכוך ישיר עם מוסדות המדינה. לצד זאת, הישארותו של צפא במסגרת הדרג הארגוני הבכיר והטלת משימות חדשות עליו מעידות על רצון ההנהגה לשמר את ניסיונו ומעמדו, תוך שינוי זירת הפעולה והפחתת החשיפה הפומבית שלו. בנוסף, העיתוי המדורג של “ההכרזה הרשמית” נועד להציג את המהלך כתהליך מבוקר של חלוקת תפקידים על רקע לחצים אזוריים ובינלאומיים ולא כסימן למשבר פנימי (Lebanon 24, 7 בפברואר 2026). בהקשר זה, העיתונאי עלי רצ’א ברו מערוץ אלמנאר של חזבאללה פרסם תמונה שלו לצד צפא במשרדו החדש וכתב: “תירגעו, הוא רק החליף משרד, אבל הוא עדיין יושב לכם על הלב” (חשבון X של העיתונאי עלי רצ’א ברו, 7 בפברואר 2026).

• • סמכויותיו של צפא פוצלו לשלושה נתיבים נפרדים: אחריות ביטחונית בידי חסין עבדאללה; תיאום מוסדי בידי ד”ר אחמד מהנא; וניהול הקשרים הפוליטיים בידי מחלקה ייעודית. לפי הדיווח, מהלך זה משקף מעבר מדפוס ריכוזי הנשען על דמות מפתח אחת לדפוס מבוזר וזהיר יותר, שנועד לצמצם פגיעוּת אישית ולהחזיר שליטה היררכית למרכז ההנהגה (RED TV, 9 בפברואר 2026).
  • “מקורות לבנוניים יודעי דבר” ציינו כי פרישתו של צפא היא רק הקצה הגלוי של שינויים גדולים יותר כחלק מריענון השורות בעקבות המערכה נגד ישראל, במסגרתם יש ריכוז הולך וגובר של מוקדי קבלת ההחלטות בלשכת המזכ”ל קאסם. בניגוד לתקופת נצראללה, בו המועצה המבצעת שימשה כמעין “ממשלה פנימית”, מבקש קאסם לחבר את כלל המוסדות המפלגתיים ישירות למזכירות הכללית ולהדק שליטה היררכית במנגנונים הצבאיים, הפוליטיים והתקשורתיים כאחד. במקביל ניכרת התחזקות של דמויות פוליטיות “אזרחיות” במעגל קבלת ההחלטות, על חשבון הדומיננטיות הדתית שאפיינה את ההנהגה תחת נצראללה, וכן של אישים שעבדו לצד קאסם במפלגת אלדעוה האסלאמית ובוועדות האסלאמיות לפני שהוא הצטרף לחזבאללה עם הקמת הארגון. במסגרת השינויים, צפוי יו”ר סיעת חזבאללה, מחמד רעד, להתמנות לסגנו של קאסם לאחר הבחירות לפרלמנט באביב, בעוד שחבר הפרלמנט, מחמד פניש, יוביל את המועצה המבצעת כאשר עלי דעמוש אחראי על התפקידים המבצעיים והביצועיים במועצה. כמו כן, יש ריכוז של המערך התקשורתי תחת חבר הפרלמנט, אבראהים מוסוי, שפועל בתיאום ישיר ומלא עם הנהגת הארגון. בנוסף, “מקורות” ציינו כי אחרי שיחידת הקישור והתיאום מילאה גם תפקידים פוליטיים ותקשורתיים תחת צפא, כעת היא שוב תוגבל רק לתיאום ביטחוני וטכני מול שירותי הביטחון הלבנוניים, וכל ההחלטות והקשרים הפוליטיים יטופלו רק על ידי ההנהגה הפוליטית, ובמיוחד המזכ”ל קאסם, יו”ר הסיעה רעד או עוזרו הפוליטי של קאסם, חסין ח’ליל (אלשרק אלאוסט, 7 בפברואר 2026).
  • בהמשך לכך, צוין כי יחידת הקישור והתיאום הוכפפה מחדש ללשכה המדינית ונקבע כי תפעל כ”יחידת תיאום” במובנה הצר בלבד. לפי הדיווח, המהלך, המפוקח פוליטית בידי המזכ”ל קאסם וצבאית בידי גורמים המקורבים לכוח קדס של משמרות המהפכה, נועד להשיב את היחידה לתפקיד טכני ולהפקיע ממנה כל סמכות פוליטית, משפטית או ביטחונית עצמאית. בכך נשלל מעמדה כמרכז כוח מקביל, והשליטה בתיקים הרגישים הועברה לדרג המדיני והביטחוני הבכיר של חזבאללה (אסאס מדיה, 11 בפברואר 2026).
  • פרשנות נוספת קשרה את סיום התפקיד של צפא לתהליך של היערכות מחודשת ואף “ניקוי שולחן” ארגוני, שמטרתו מעבר למידור, חשאיות והפחתת נראות ציבורית של בכירים ביטחוניים, בין השאר כהפקת לקחים מחשיפת מערכי הכיסוי וההגנה. על רקע התגברות הדרישות הבינלאומיות והפנימיות ליישום החלטה 1701 ולהותרת הנשק בידי המדינה בלבד, צוין כי ייתכן שבהנהגת חזבאללה גוברת ההערכה כי דמויות המזוהות עם העידן הקודם אינן מתאימות עוד לניהול השלב הבא, המחייב “פנים פחות מתגרות” ודפוס פעולה שונה בתכלית Middle East Online) , 6 בפברואר 2026).
  • עורך אתר ג’נוביה, עלי אלאמין, הסביר כי הארגון מחדש בצמרת חזבאללה מתרחש בשל הרצון של קאסם להקים צוות שתואם את החזון ואת הסגנון שלו, ובכך הוא משנה את דרג ההנהגה שהקיף את המזכ”ל הקודם נצראללה. לפי המידע שנאסף, קאסם נוקט בצעדים שנועדו להימנע מהטעויות שאפיינו את השלב הקודם, וזאת באמצעות הידוק השליטה על התפקוד הפוליטי, התקשורתי והביטחוני (אלחרה, 10 בפברואר 2026).
  • לפי דיווח נוסף, תהליך הארגון מחדש בצמרת חזבאללה נשען גם על חקירות פנימיות שנערכו בעקבות המלחמה והסיכולים בצמרת, במטרה לסתום פרצות ביטחוניות וארגוניות שנחשפו. “מקורות” ציינו כי לצד הבנייה מחדש של מנגנוני קבלת ההחלטות, מבקשת הנהגת הארגון “לשבור את הקרח” מול מוסדות המדינה הלבנונית ולהכשיר את הקרקע לדיאלוג עמה, על רקע הלחץ האזורי והאמריקאי המופנה כלפי איראן. בהקשר זה, הוצג צמצום מעמדו של ופיק צפא לא רק כמהלך פנימי, אלא גם כניסיון להפחית חיכוך תדמיתי ופוליטי עם מנגנוני המדינה (סוכנות אנטוליה, 8 בפברואר 2026).

נספח: קווים לדמותו של ופיק צפא

• ופיק צפא נחשב במשך שנים לאחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות במנגנוני הביטחון של חזבאללה, ולבעל נגישות ישירה לצמרת ההנהגה. מעמדו הייחודי כבעל קשר לגופי הביטחון הלבנוניים, לצד חשיפתו הציבורית הגבוהה, הפכו אותו הן לנכס ארגוני והן לגורם פגיע בעידן של לחץ מודיעיני ומבצעי גובר.

• צפא, שהצטרף לחזבאללה בשנת 1984, מונה בשנת 1987 לראש “ועדת הביטחון”, אשר בהמשך הפכה ליחידת הקישור והתיאום. על אף שעל פניו, הוא היה אמור לטפל במחלוקת ביטחוניות פנימיות או מול גורמים אחרים, הפך צפא בהדרגה לגורם המוביל בקשר של חזבאללה מול מוסדות המדינה בלבנון, מול כוחות הביטחון ומול גופי מערכת המשפט, וכן מול גורמים בינלאומיים (אלערביה, 10 באוקטובר 2024; אלשרק אלאוסט, 7 בפברואר 2026). עדות לתחושת הכוח שצבר צפא הייתה תקרית שהתרחשה בספטמבר 2021, כאשר דווח כי הוא איים על טארק ביטאר, השופט שחוקר את הפיצוץ בנמל בירות בשנת 2020 ואמר לו כי הארגון “יעקור אותו ממקומו” אם יוסיף, לטענתו, לקדם פוליטיזציה של החקירה (CNN, 23 בספטמבר 2021).^[4]

• צפא גם שלט ברשת סייענים ברשות המכס ובמנגנוני הפיקוח בנמל התעופה בבירות ובנמל הימי של העיר, אשר אפשרו לארגון להבריח כספים וציוד ( אלחדת’, 8 באפריל 2025). עם זאת, פעולות ממשלת נואף סלאם להידוק השליטה שלה בנמל התעופה הבינלאומי ובנמל בירות מאז תחילת שנת 2025, כולל זיהוי עובדים הקשורים לחזבאללה, החלישו את יכולתו של צפא להמשיך בפעילות ללא הפרעה.
• בהקשר לכך, ביולי 2019, הכניס משרד האוצר האמריקאי את צפא לרשימת הסנקציות נגד פעילי טרור. בהודעה נאמר כי בתור ראש מנגנון הביטחון של חזבאללה, צפא ניצל את נמלי לבנון ומעברי הגבול כדי להבריח סחורות, סמים וכלי נשק ולקדם נסיעות עבור חזבאללה. עוד נאמר כי יש לו קשרים לשותפים של חזבאללה ולמממנים של הארגון (אתר משרד האוצר האמריקאי, 9 ביולי 2019).
• צפא גם הוביל את שיחות המשא ומתן שהביאו להחזרת חיילים ישראלים שנחטפו על ידי חזבאללה – עסקה בינואר 2004 להשבת גופות שלושת לוחמי צה”ל שנחטפו בהר דב באוקטובר 2000 ואזרח ישראלי שגם נחטף באוקטובר 2000 בתמורה לשחרור מחבלים פלסטינים ולבנונים; והעסקה ביולי 2008, בה הוחזרו הגופות של שני לוחמי צה״ל שנחטפו ביולי 2006 בתמורה לשחרר אסירים וגופות מחבלים מחזבאללה. ופא עצמו פיקח על העברת גופות שני הלוחמים לידי אנשי יוניפי”ל (אלערביה, 10 באוקטובר 2024; Middle East Online, 6 בפברואר 2026).
• ב-10 באוקטובר 2024 דווח כי בוצעה תקיפה ישראלית בבירות. נטען כי יעד התקיפה היה ופיק צפא וכי הוא נפצע באורח קשה (סקיי ניוז בערבית, אלחדת’ ותקשורת ישראלית, 11 באוקטובר 2024). עם זאת, “מקורות בחזבאללה” מסרו כי ניסיון הסיכול נכשל וכי צפא לא שהה ביעדים שהותקפו (אלמיאדין ואלמנאר, 10 באוקטובר 2024). מיד לאחר ההודעה על הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024, היה צפא הבכיר הראשון של חזבאללה שהופיע בפומבי והוא הגיע לאתר הסיכול של נצראללה באלצ’אחיה אלג’נוביה (LBCI, 27 בנובמבר 2024).

• ב-25 בספטמבר 2025, הגיע צפא לטיילת בבירות מול סלע אלרושה כאשר חזבאללה ביצע מופע מתריס לציון יום השנה לסיכול נצראללה כאשר הוקרנו על הסלע דמויותיהם של המזכ”ל לשעבר ושל יורשו המיועד, האשם צפי אלדין, בניגוד לאיסור שהטילה הממשלה. במקום גם התפתחו עימותים בין חיילי צבא לבנון לבין מפגינים שהניפו את דגלי חזבאללה ותמונות של מנהיגי הארגון תוך קריאה להמשיך ב”התנגדות” (אלעהד, אלמיאדין ואלג’מהוריה, 25 בספטמבר 2025).
• במסגרת תפקידו, צפא היה דמות דומיננטית גם בקשר של חזבאללה מול הנהגת הצבא על רקע מאמצי הממשלה הלבנונית לקדם את מונופול המדינה על הנשק ופירוק חזבאללה והארגונים החמושים מנשקם. כך למשל, ימים אחדים לפני החלטת הממשלה על תוכנית פירוק הנשק, הוא נועד עם מפקד צבא לבנון, רודולף היכל (אלג’דיד, 31 ביולי 2025). השניים גם שוחחו שעות ספורות אחרי שהיכל הכריז בפני השרים על השלמה בפועל של השלב הראשון של תוכנית הפירוז מדרום לליטאני בתחילת ינואר 2026, כאשר צפא הגיע להלוויית חמותו של מפקד הצבא (ערוץ הטלגרם נון ניוז, 10 בינואר 2026).

[^1] להרחבה, ראו את מחקרי מרכז המידע מ-22 במאי 2025: "אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל"; מ-1 בדצמבר 2025: "מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".
^[2] להרחבה, ראו את מחקר מרכז המידע מ-4 בנובמבר 2024: "מזכ”ל חזבאללה החדש – שיח’ נעים קאסם: קווים לדמותו".
^[3] להרחבה על פעילותו של ופיק צפא, ראו נספח.
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 בנובמבר 2025: "הסיוע האיראני לשיקום חזבאללה מאז הפסקת האש בלבנון".

מאמרים נוספים בתחום