מגמות במסרים של מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם (אוקטובר 2024-אפריל 2026)

נעים קאסם בנאומו הראשון כמזכ

נעים קאסם בנאומו הראשון כמזכ"ל חזבאללה (אלמנאר, 30 באוקטובר 2024)

נאום במלאת ארבעים יום לסיכול איזדי (אלמנאר, 5 באוגוסט 2025)

נאום במלאת ארבעים יום לסיכול איזדי (אלמנאר, 5 באוגוסט 2025)

נעים קאסם בנאומו

נעים קאסם בנאומו "ניצחון מאללה" (אלמנאר, 29 בנובמבר 2024)

נאום לרגל

נאום לרגל "יום ירושלים העולמי" (אלמנאר, 13 במרץ 2026)

הודעה מוקלטת של קאסם (אלמנאר, 25 במרץ 2026)

הודעה מוקלטת של קאסם (אלמנאר, 25 במרץ 2026)

הודעה מוקלטת של קאסם לאחר הפסקת האש (אלמנאר, 18 באפריל 2026)

הודעה מוקלטת של קאסם לאחר הפסקת האש (אלמנאר, 18 באפריל 2026)

אבישי קארו
עיקרים
  • נעים קאסם מונה למזכ”ל חזבאללה ב-29 באוקטובר 2024, כאשר הארגון התמודד עם אתגר פנימי בעקבות סיכול המזכ”ל הקודם, חסן נצראללה, ורבים מבכירי ההנהגה והפגיעה באלפי מפקדים ופעילים במערכה נגד ישראל. לצד זאת, ניצב חזבאללה מול ביקורת פנימית בתוך לבנון, שהגיעה לשיאה בהחלטה של ממשלת לבנון לפרק את הארגון מנשקו.
  • מאז מינויו, התבטא קאסם ביותר מחמישים נאומים, הצהרות ואיגרות, ובהם התייחס בהרחבה למצבו של חזבאללה, למאבק של “ההתנגדות” מול ישראל וליחסים המורכבים בין הארגון לבין מוסדות מדינת לבנון, במיוחד על רקע ההחלטות נגד הארגון.
  • נאומיו הראשונים של קאסם התאפיינו ברטוריקה הגנתית, שנועדה בעיקר להדגיש כי הארגון נמצא במגמת התאוששות ושיקום לאחר המהלומות הקשות שספג וכי הוא ממלא תפקיד חיוני בהגנה על לבנון. הוא ביסס נרטיב לפיו שרידות הארגון היא כשלעצמה ניצחון, וזאת בהיעדר הישגים מוחשיים וביקורת גוברת מבית. לצד זאת, הוא קידם את נרטיב הסבלנות שנועד לנמק את הימנעות חזבאללה מפעולה התקפית יזומה על אף “התוקפנות” הישראלית.
  • בחודשים הראשונים לכהונתו, הדגיש קאסם כי חזבאללה מוכן לתת למדינת לבנון את הלגיטימציה לפעול כדי לעצור את “התוקפנות” הישראלית ולשתף פעולה לגיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית. עם זאת, המשך התקיפות הישראליות לאכיפת הפסקת האש מנובמבר 2024, לצד צעדי ההנהגה הלבנונית נגד הארגון הובילו להחרפת הרטוריקה מצד קאסם שכללה גם איום במלחמת אחים לצד איומים להגיב נגד ישראל.
  • קאסם הקפיד בנאומיו להציג את חזבאללה כחלק ממאבק אזורי כולל נגד “פרויקט ישראל הגדולה” תוך כריכת הזירה הלבנונית עם רצועת עזה, סוריה ואיראן. ככל שהממשל הלבנוני הקשיח את עמדותיו כלפי חזבאללה, הדגיש קאסם באופן מוצהר את החיבור של ארגונו לאיראן ול”ציר ההתנגדות”.
  • כניסת חזבאללה למערכה לצד איראן ב-2 במרץ 2026 סיפקה לקאסם הזדמנות להצדיק את סיום נרטיב “הסבלנות” לצד הדגשת הקשר עם איראן והסלמת הרטוריקה כלפי ההנהגה הלבנונית בשל המשא ומתן הישיר מול ישראל. עם זאת, לאחר הפסקת האש השנייה ב-16 באפריל 2026, הוא ניסה לקדם את נרטיב הניצחון כדי לשלוח מסרים מתונים לכאורה על נכונות להידברות עם הממשל הלבנוני כדי להרחיק אותו מארה”ב ומישראל ולשנות את יחסו כלפי “ההתנגדות”.
  • להערכתנו, התפתחות הרטוריקה והמגמות בנאומיו של מזכ”ל חזבאללה ממגננה למיליטנטיות משקפת את מדיניות הארגון מול ישראל, ככל הנראה בהשראה או הנחייה של איראן, ו”מתכתבת” עם המציאות המורכבת והמאתגרת שמלווה את נעים קאסם מאז כניסתו לתפקיד. עם זאת, ניכר כי גם לאחר החרפת הרטוריקה נגד הממשל הלבנוני והביקורת הנוקבת שהשמיע כלפיו, נמנע קאסם מ”שבירת הכלים” כדי לא להגביר את בידודו מבית. כניסת חזבאללה למערכה הנוספת נגד ישראל ב-2 במרץ 2026, בהוראת פטרונו האיראני, לוותה בהקצנת מסריו של קאסם, תוך התמקדות בהדגשת התנגדותו הנחרצת לכל מהלך מדיני של הסדרה מול ישראל שישפיע על עתידו של הארגון.
רקע
  • ב-29 באוקטובר 2024, כחמישה שבועות לאחר סיכול חסן נצראללה, וכחודש לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל ללבנון (27 בנובמבר 2024), הודיע חזבאללה על מינוי נעים קאסם למזכ”ל החדש. קאסם הוא אחד ממייסדי חזבאללה ושימש כסגן מזכ”ל הארגון מאז 1991, אולם אינו בעל הכשרה צבאית והוא נחשב לאידיאולוג הראשי של הארגון והתמקד בהיבטים הפוליטיים והחברתיים של חזבאללה.[1]
  • מינוי קאסם לתפקיד המזכ”ל הגיע בנקודת שפל של הארגון לאחר שספג פגיעה קשה במערכה שבה החל חזבאללה נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023 כ”חזית תמיכה” ברצועת עזה, ובמיוחד במבצע “חיצי הצפון” בספטמבר 2024, במהלכם סוכלו נצראללה, יורשו המיועד האשם צפי אלדין ועשרות בכירים נוספים בצמרת הארגון, ועוד אלפי מפקדים ופעילים נהרגו או נפצעו, רבים מהם במבצע פיצוץ הביפרים ב-17 בספטמבר 2023. המערכה גם עוררה ביקורת פנימית נגד חזבאללה בתוך לבנון, כולל מצד תומכי הארגון בקהילה השיעית שנותרו ללא מענה למרות הבטחות חזבאללה לדאוג לשיקום, ובהמשך גם מצד נשיא לבנון, ג’וזף עון, וראש הממשלה, נואף סלאם, שמאז כניסתם לתפקידיהם בתחילת שנת 2025 פעלו לפירוק נשק חזבאללה וליישום מונופול המדינה על הנשק.[2]
  • מחקר זה מתמקד בניתוח מגמות השינוי וההקצנה במסריו ובעמדותיו של נעים קאסם, כפי שבאו לידי ביטוי בנאומיו ובהודעות שפרסם מאז כניסתו לתפקיד המזכ”ל ועד המערכה החדשה נגד ישראל שהחלה ב-2 במרץ 2026 והפסקת האש שהושגה ב-16 באפריל 2026. במסגרת המחקר נבחנו כחמישים נאומים, הצהרות ואיגרות של קאסם בין 30 באוקטובר 2024 ועד 18 באפריל 2026. כל המובאות מנאומי קאסם לקוחות מאתר ערוץ אלמנאר של חזבאללה.
התפתחות השיח והמסרים בהתבטאויות נעים קאסם
הנאום הראשון ונרטיב ההתאוששות והניצחון
  • בנאומו הראשון, ב-30 באוקטובר 2024, ניצב קאסם בפני אתגר כפול: הרגעת תומכי הארגון לאחר שורת המהלומות שספג חזבאללה והעברת מסר ל”אויב”, לפיו הארגון לא נשבר ולא הוכרע. הרטוריקה שאפיינה את נאומו הראשון אכן נעה בין שני קטבים: הודאה במהלומות שהונחתו על הארגון לצד מסרי ניצחון שכללו הסברים על מהותו ואופיו של הניצחון המדובר. קאסם בחר להפוך את הפגיעות הקשות בארגון לתעודת כבוד: אם חזבאללה שרד את מתקפת הביפרים, הריגת נצראללה ו-11 חודשי לחימה — הוא לכאורה מנצח. זוהי ראשית הנרטיב שילווה כל נאום עתידי: “העמידה האיתנה” כהוכחת ניצחון, ללא צורך בהישג צבאי ממשי והיכולת לשמר חיוניות בעימות מול ישראל ולהוות לה אתגר משמעותי.
  • קאסם אף נאלץ להצדיק את מהלכי הארגון בדגש על פתיחת “חזית הסיוע לעזה” והדף את הטענה לפיה חזבאללה פעל כזרוע ביצועית של איראן ואין לו שום סמכות החלטה עצמאית, כפי שטענו מבקריו. מאמץ תודעתי נוסף של קאסם בנאומיו התמקד בשיכוך הביקורת הגוברת על הארגון מבית, בעקבות ההשלכות ההרסניות של המלחמה על תושבי לבנון ובפרט על תושבי המעוזים השיעיים בדרום לבנון ותושבי אלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, והבהרה כי אין מנוס מהקרבה וגילוי אורך רוח.
  • עם זאת, בשלב זה קאסם עדיין הדגיש בנאומיו כי חזבאללה אינו מעוניין ליזום מהלכים התקפיים אלא מתמקד בהגנה מפני האיומים הישראליים על לבנון ועל האזור. להלן מובאות מדברי קאסם בנאומו הראשון כמזכ”ל חזבאללה (30 באוקטובר 2024):
    • איננו רוצים מלחמה. היינו במשך 11 חודשים במערכת סיוע לעזה. הסיוע לעזה היה הכרחי כדי למנוע את הסכנה הישראלית המרחפת מעל כל האזור.
    • מטרת “ההתנגדות” שלנו היא לשחרר את האדמה ולמנוע את התפשטותה של ישראל באזור. אנו נלחמים למען עצמנו ולא למען אינטרסים של אף אחד אחר. אנו משלמים על כך מחיר. למען השחרור, למען העצמאות ולמען הפלסטינים.
    • איראן אינה רוצה דבר מאיתנו. היא תומכת בנו ללא תמורה. אנו נלחמים על אדמתנו, אדמת לבנון.
    • 4,000 פעילים צבאיים ואזרחיים נפגעו בפיצוץ הביפרים ומכשירי הקשר. למרות זאת קמנו על רגלינו. אף אחד לא היה מסוגל לקום ממצב כזה.
    • מאות אלפי ישראלים אינם מסוגלים לנהל את חייהם. אנו מכאיבים לישראל. הם חיים בכאב. רשות השידור הישראלית דיווחה ש-300,000 ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי לאחר המלחמה. אנחנו יכולים להמשיך כך כמה שצריך. גם לחודשים וליותר מכך.
    • ההתנגדות לא תוכל לנצח ללא הקרבה. צריך סבלנות. אנו מודעים לקושי של אלה שבתיהם נהרסו.
נעים קאסם בנאומו הראשון כמזכ"ל חזבאללה (אלמנאר, 30 באוקטובר 2024)
נעים קאסם בנאומו הראשון כמזכ”ל חזבאללה (אלמנאר, 30 באוקטובר 2024)
חזבאללה מגן לבנון, מוכנים למשא ומתן עקיף
  • בנאומיו בחודשים נובמבר-דצמבר 2024 דיבר קאסם על דוקטרינת ניצחון חדשה: ניצחון אינו כיבוש שטח ואינו מניעת אבדות — ניצחון הוא עצם ה”המשכיות” של ההתנגדות. קאסם שב וחידד את המסר, לפיו חזבאללה נמצא במגמת שיקום ושיפור כשירות מתמדת ופועל לצורכי הגנה מפני מה שהוא הגדיר “הפרויקט של נתניהו” שלטענתו מעוניין לכבוש את לבנון ולהשתלט על האזור. כמו כן, קאסם ביקש לצרוב בתודעה את המסר, שעל אף ההשלכות הקשות של “מתקפת הביפרים” על כשירות חזבאללה, הוא אינו סובל ממחסור בפעילים והוסיף כי רק פעילות ארגונו בשטח תוכל לבלום את ישראל ולא מהלך מדיני. אל מול הקולות מבית ומחוץ שהמשיכו לטעון כי חזבאללה הובס, הדגיש נעים קאסם כי “המילה תבוסה אינה קיימת במילון של חזבאללה”.
  • על אף שקאסם הדגיש כי לארגונו יש אורך רוח לנהל מלחמת התשה ארוכה, ניכר כי הוא מחפש “נקודת יציאה” והוא הצהיר כי יהיה מוכן לנהל משא ומתן עקיף לסיום הלחימה, בהובלת יו”ר הפרלמנט השיעי, נביה ברי, אך בתנאי שתקיפות ישראל ייפסקו ושהריבונות הלבנונית תישמר. להלן מספר מובאות מנאומו ב-6 בנובמבר 2024:
    • לנתניהו, כפי שהצהיר, יש פרויקט גדול שמטרתו לשנות את האזור: חיסול חזבאללה, כיבוש לבנון ושינוי מפת המזרח התיכון. אנחנו כעת במגננה מפני התוקפנות הישראלית ומפני ההתפשטות של ישראל באזור.
    • רק דבר אחד יעצור את ישראל: השטח. הלחימה של הפעילים הצבאיים מול ישראל בשטח וירי הרקטות לעבר העורף הישראלי. יש לנו עשרות אלפי לוחמים בחזבאללה. אין מספר כזה על הגבול כרגע, אבל יש לנו.
    • איננו צופים שהתוקפנות תסתיים באמצעות מהלך מדיני. אנו צריכים לגרום לאויב לבקש להפסיק את הלחימה. בעניין סיום המלחמה זה אפשרי רק דרך מו”מ, רק באמצעות גורם שלישי ובאמצעות נביה ברי ויש לכך תנאים: הפסקת התוקפנות ושמירה על הריבונות הלבנונית.
    • אין במילון שלנו דבר מלבד ניצחון וראש מורם. לא ייתכן שנובס. הניצחון הוא שלנו. אנו בטוחים שנתניהו יובס. אנחנו מוכנים למלחמת התשה.
  • בנאום נוסף ב-20 בנובמבר 2024, השמיע קאסם מסרים דומים על אודות תהליך השיקום וההתאוששות של ארגונו. הוא שב וחידד את הסכמת חזבאללה לניהול משא ומתן עקיף על הפסקת הלחימה, עם יו”ר הפרלמנט ברי כנציג מטעם הארגון, אך בה בעת הדגיש כי חזבאללה נערך במקביל גם להמשך מלחמת התשה ארוכה. קאסם אף התווה משוואת תגובה, לפיה תקיפה בבירות תיענה בתקיפה בתל אביב.
  • טענה נוספת שקאסם ניסה להדוף בשלב זה בנאומיו היא שחזבאללה אינו מסוגל לבלום את פעילותם ואת התקדמותם של הכוחות הישראליים בעומק שטח לבנון, ולכן הסביר קאסם כי דרך הפעולה של חזבאללה היא לארוב לכוחות בתוך השטח ולפגוע בהם. הוא אף הציג כהישג את הפגיעה של חזבאללה באזרחי ישראל, תושבי הצפון. להלן מספר מובאות מנאומו ב-20 בנובמבר 2024:
    • עם פתיחת המערכה הגדולה בלבנון ואחרי אירוע פיצוץ ה”ביפרים”, במשך עשרה ימים היה נתון חזבאללה במצב של בלבול. לאחר מכן חזר לעצמו ברמה הפוליטית והצבאית. מאז, במשך חודשיים “ההתנגדות” עומדת איתן באופן מעורר השתאות אל מול התקיפות הישראליות.
    • ההערות שהעברנו באשר למתווה ההסכם, מעידות שאנו מסכימים לאופן המו”מ הבלתי ישיר הזה באמצעות נביה ברי. אנו תומכים בהפסקת התוקפנות ושמירה על הריבונות של לבנון. לא נסכים שהאויב יוכל להיכנס ולהרוג בכל עת שירצה.
    • האויב תקף במרכז בירות כדי לחסל את מחמד עפיף[3] ולכן היה עלינו לתקוף במרכז תל אביב.
  • הצלחנו בתקופה קצרה להרוג 100 ישראלים ולפצוע אלף מהם. אנו ממשיכים לשגר כלי טיס בלתי מאוישים ורקטות באותו הקצב. ישראלים רבים עקרו מבתיהם. מאות אלפים. “ההתנגדות” אינה צבא סדיר. היא אינה מונעת את כניסת הצבא אלא פוגעת בו כשהוא בתוך השטח. לכן אין זה משנה אם האויב נכנס לכפרים לבנוניים. מה שמשנה הוא כמה נהרגו לו וכמה נפצעו לו באותו היום. “ההתנגדות” פועלת במטרה להרוג את האויב ולמנוע את אחיזתו בשטח והשתקעותו שם.
נרטיב ניצחון, קבלת מרות המדינה והחיבור לאיראן
  • ב-27 בנובמבר 2024, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון שעצר את המערכה בין ישראל לחזבאללה. הצהרות קאסם מאז הפסקת האש מלמדות שההסכם ומשמעויותיו החריפו את אי הנוחות של חזבאללה בזירה הפנים-לבנונית והקשו עליו עוד יותר להצדיק את חיוניותו כמגן לבנון. גם בזירה המדינית ניכרה תחושת אי הנוחות של חזבאללה, בעיקר נוכח העובדה שהוא נאלץ לקבל את הסכם הפסקת האש, ללא כל תמורה או הישג. לאור זאת, בנקודת הזמן הזו החל נעים קאסם לרכז מאמץ תודעתי במספר מסרים עיקריים שחזרו שוב ושוב בנאומיו, ובראשם ניצחון חזבאללה במערכה. כמו כן, הודגש המסר לפיו חזבאללה חזק וההסכם נכפה דווקא על ישראל ולא על חזבאללה, לצד חזרה על האמירה לפיה ההסכם מחייב את חזבאללה מדרום לנהר ליטאני בלבד ולא מצפון לו.
  • בשלב זה, קאסם אף הדגיש בנאומיו את מחויבות הארגון למדינה ולצבא לבנון בכל הקשור ליישום ההסכם, וכן שילב בנאומיו מילות הוקרה ותודה לאיראן והבטחות רבות לסייע לעקורים הרבים ולשיקום לבנון – הבטחות שנועדו לשכך את הביקורת הגוברת מבית על חוסר מסוגלותו של חזבאללה לתת מענה למצוקות העקורים הרבים.
  • יומיים לאחר כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף, נשא קאסם נאום תחת הכותרת “ניצחון מאללה”. מלבד הרצון לחבר ממד דתי-אמוני לנרטיב הניצחון, נראה שקאסם ניסה להמעיט בחשיבות ההסכם מבחינת הישגים ל”אויב” ולכן הבהיר כי הסכם הפסקת האש אינו הסכם חדש אלא יישום של החלטה 1701. קאסם גם הדגיש את מחויבות חזבאללה למדינת לבנון ואת התייצבותו לצידה בתהליך השיקום, לצד הדגשת המסר לפיו חזבאללה מתואם עם צבא לבנון ומעניק גיבוי להתפרסותו מחדש במסגרת ההסכם. יחד עם זאת, באותה נשימה הדגיש קאסם כי התייצבותו לצד צבא לבנון לא תימנע ממנו להמשיך ולעמוד על המשמר מפני ניסיונות “האויב” להחליש את לבנון.
  • בשונה מנאומיו הראשונים, שבהם העדיף קאסם לא להזכיר את ה”גב” האיראני שעומד מאחורי חזבאללה, בנאום זה הודה קאסם לאיראן על סיועה ותמיכתה והודה לשאר השותפות ל”ציר ההתנגדות”. כמו כן ביקש לחדד כי על אף ההסכם, תמיכת ארגונו ב”פלסטין” והסיוע בשחרורה לא ייפסקו ויימשכו בדרכים אחרות. להלן מספר ציטוטים מנאומו (29 בנובמבר 2024):
    • אני מכריז: אנחנו השגנו ניצחון גדול. הניצחון גדול יותר מזה של 2006, וזאת בשל אורך המלחמה ועוצמתה והקורבנות הגדולים. ניצחנו כי מנענו מהאויב להשמיד את חזבאללה ולעצור את “ההתנגדות”. הבסנו את האויב כי נתניהו היה צריך לשכנע את הישראלים בכך שההסכם טוב להם והוא הודה שצריך לרענן את כוחות הצבא. אויבנו מובסים, הקשיבו להצהרותיהם. בחרתי את ההצהרה של ליברמן כדוגמה: ממשלת ישראל הרימה דגל לבן בזמן שדגלי חזבאללה מונפים בלבנון. בסקר שנערך בישראל, 61% מהישראלים הודו בכך שישראל לא ניצחה. ראו את העקורים אצלם שלא חזרו. שימו לב לשמחה אצלנו בלבנון אל מול האווירה הקשה בצד הישראלי.
    • ההסכם הוא בסך הכל מנגנון יישום להחלטה 1701. הוא לא הסכם חדש, הוא יישום ההסכם מ-2006. הוא לא מעל ההסכם של 2006 אלא מתחתיו.
    • תודה לאיראן. תודה למנהיג העליון ח’אמנהאי. תודה לשהיד קאסם סלימאני. תודה לעיראק, לסוריה ולתימן.
    • נשתף פעולה עם מדינת לבנון ומדינות נוספות כדי לשקם הכל מחדש. צבא לבנון יתפרס בדרום לבנון לפי ההסכם, והשבח לאל התיאום בין חזבאללה וצבא לבנון הוא ברמה גבוהה. ההתנגדות תעמוד על משמרתה כדי למנוע מהאויב להחליש את לבנון ותחזק את יכולות ההגנה של לבנון.

נעים קאסם בנאומו "ניצחון מאללה" (אלמנאר, 29 בנובמבר 2024)
נעים קאסם בנאומו “ניצחון מאללה” (אלמנאר, 29 בנובמבר 2024)

  • מסרים כמעט זהים הופיעו בנאום שנשא קאסם ב-5 בדצמבר 2024:
    • אנחנו ניצחנו כי עשינו את המוטל עלינו ואללה הביא לניצחוננו. ניצחנו כי האויב לא השיג את מטרתו. הסכמנו להפסקת אש מעמדת כוח ואנשינו בשטח עם ראש מורם.
    • ההסכם הוא בסה”כ מנגנון יישום להחלטה 1701. הוא לא הסכם חדש, הוא יישום ההסכם מ-2006. הוא לא מעל ההסכם של 2006 אלא מתחתיו. חזבאללה יאפשר את הצלחת ההסכם.
    • משבר העקורים בלבנון הוא חסר תקדים. כרבע מיליון משפחות נטשו את בתיהן. אני מודה להם על ההקרבה שלהם ולכל מי שעזר להם. חזבאללה העניק סיוע כספי לעקורים מאת איראן וחזבאללה בסך 300-400 דולר לכל משפחה מבין 233,500 משפחות העקורים – עבור התקופה שחלפה עד כה. עד כה שולמו 57 מיליון דולר וישולמו עוד 20 מיליון דולר. תודה מיוחדת לאיראן. רוב הסכום מגיע מאיראן.
  • מסר בולט נוסף שהחל להופיע בנאומי קאסם בעיתוי זה עסק במצב בסוריה בצל נפילת משטרו של בשאר אלאסד בתחילת דצמבר 2024. ערב קריסת משטר אלאסד, ביטא קאסם את חששו מאובדן “המשענת” הסורית (5 בדצמבר 2024): “מה שקורה בסוריה כעת קורה בחסות ארה”ב וישראל. הן מנסות להחריב את סוריה מחדש באמצעות כנופיות טרור. אנשאללה לא יצליחו. אנחנו בחזבאללה נעמוד לצד אסד ככל שנוכל”
  • בנאום שנשא ימים ספורים לאחר נפילת המשטר הסורי, הודה קאסם כי זו פגיעה משמעותית בנתיב האספקה הצבאית של הארגון והוא אף הביע את חששו מכך שהמשטר החדש לא יהיה שותף ל”ציר ההתנגדות” (14 בדצמבר 2024): “חזבאללה איבד בשלב הזה את נתיב האספקה הצבאית שלו. אולי השלטון החדש בסוריה יאפשר העברת נשק ללבנון ואם לא אז נחפש דרכים אחרות. אנו מקווים לשיתוף פעולה בין סוריה ולבנון בכל הרמות. אנו מקווים שהשלטון החדש בסוריה יראה בישראל אויב. מגיע לעם הסורי לבחור את הנהגתו ואנו מקווים שהשלטון יכיל את כל העדות של העם הסורי”.
סדקים במחויבות חזבאללה למדינת לבנון
  • בתחילת שנת 2025, המשיך קאסם לדבוק בקו הרטורי הכורך בין “ההתנגדות” לאמונה הדתית באופן שמסיט את עיקר השיח מהממד הצבאי לממד הדתי. כל מכה שקיבל הארגון הוצגה כ”ניסיון מהשמיים”; כל שהיד “ניצח” כי “השיג את מבוקשו”. נראה שדוקטרינה זו סייעה לקאסם לשרוד פוליטית בהיעדר הישגים ממשיים שהוא יכול היה לשווק מבחינה תקשורתית.
  • במקביל, וככל שהחל להישמע בתקשורת שיח בדבר הסדר מדיני אפשרי בין ישראל ללבנון, ניכר בהצהרותיו של קאסם כי הוא מתחיל לסגת מאמירותיו בדבר מחויבות ארגונו למדינת לבנון. בשלב הראשון, קאסם עדיין אימץ מסרים מתונים שבעיקר כללו מילות דרבון לממשל הלבנוני לממש את סמכותו ואחריותו במישור המדיני כדי להביא לנסיגת הכוחות הישראליים מחמש הנקודות בדרום לבנון, בהן נותרה נוכחות ישראלית לאחר הפסקת האש. כמו כן החל קאסם לצרוב בתודעה את הסיסמה המוכרת של חזבאללה – “צבא, עם והתנגדות” – כדי להדגיש שחזבאללה ממלא תפקיד לגיטימי כמגן העם הלבנוני וכשותף בהגנה לצבא לבנון. כך למשל בנאום מוקלט שנשא ב-1 בינואר 2025 במסגרת ועידה בטהראן, אמר נעים קאסם:
    • הוכחנו באמצעות “התנגדות” שהצלחנו למנוע מהאויב הישראלי מלהתקדם. כעת למדינת לבנון יש הזדמנות להוכיח את עצמה במישור המדיני.
    • “התוקפנות” בדרום לבנון היא “תוקפנות” על מדינת לבנון ועל הקהילה הבינלאומית.
  • במקביל, המשיך קאסם בעקביות במאמצי השכנוע של דעת הקהל בלבנון כי חזבאללה הוא למעשה “חומת המגן” של לבנון בפני כיבוש שטחים בלבנון על ידי ישראל. בנאום שנשא ב-4 בינואר 2025 לרגל יום השנה החמישי לסיכול מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני, הוא אמר:
    • הצלחנו למנוע מישראל מלהשיג את מטרתה: לחסל את “ההתנגדות”. תראו כמה אדמה כבש “האויב” בדרום סוריה. בגודל של עזה פעם וחצי. תראו איך השמיד את צבאה. זה לא קרה בלבנון, בזכות “ההתנגדות” שלנו. זכרו זאת.
  • בשלב זה, החל נעים קאסם לערער במוצהר על סמכות הממשל הלבנוני, להצהיר כי סבלנות חזבאללה מתחילה לפקוע ולאותת כי ארגונו לא יעמוד מנגד לזמן בלתי מוגבל מבלי לפעול. יחד עם זאת, קאסם נמנע בשלב זה מ”לשבור את הכלים” והדגיש כי ארגונו עדיין מתאזר בסבלנות ונותן הזדמנות לממשלת לבנון לפעול במסגרת יישום הפסקת האש:
    • הנהגת “ההתנגדות” היא זו שתבחר את האופי בו תפעל ומתי. אנחנו סבלניים כדי לאפשר את יישום הפסקת האש. סבלנותנו היא לפי החלטה שלנו. אנחנו נחליט מתי לפעול. אל תעסיקו את עצמכם ב”מה יעשה חזבאללה אל מול ההפרות הישראליות”. כשנחליט לפעול אתם תדעו (4 בינואר 2025).
    • חזבאללה התאפק עד כה נוכח מאות “ההפרות” הישראליות של ההסכם כדי לתת הזדמנות למדינת לבנון לטפל בכך אולם אין להעמיד את סבלנותנו בניסיון (18 בינואר 2025).
  • ככל שהממשל הלבנוני דבק באופן מוצהר בעיקרון של החלת ריבונות המדינה על כלל הנשק במדינה – עיקרון שחזבאללה מתנגד לו בתוקף – ניכרה מגמה של החרפה במסרים של קאסם. בתחילה ניכר כי הוא מעוניין להימנע מהתנגשות מוצהרת עם הממשל הלבנוני, כאשר הרבה לדבר על השתלבות ארגונו במה שהוא כינה “מסגרת הגנה אסטרטגית” בלבנון, אולם יחד עם זאת קאסם אותת בעקביות כי סבלנות חזבאללה מתחילה לפקוע:
    • “ההתנגדות” ונשקה עודם נוכחים וייערך דיון על שילובה של “ההתנגדות” במסגרת אסטרטגיית הגנה של לבנון, כדי לשמור על לבנון ועל עצמאותה (18 בינואר 2025).
    • שישים יום חיכינו בסבלנות. “הכיבוש” ייסוג. החלטנו להתאפק ולתת למדינה לטפל באי נסיגת ה”אויב”. “ההפרות” הישראליות מוכיחות את הצורך ב”התנגדות”. “ההתנגדות” ניצחה. היא תמיד מנצחת. ראינו בדרום לבנון את המשוואה המשולשת: “הצבא, העם וההתנגדות” (27 בינואר 2025).
  • ככל שחלף הזמן, הבין קאסם שלא נראה באופק הסדר שיביא לנסיגת ישראל מחמש הנקודות שהיא אוחזת בשטח לבנון, ובמקביל נמשכו ואף התגברו התקיפות הממוקדות של צה”ל נגד יעדי חזבאללה באזורים שונים בלבנון. בשלב זה, החלו להופיע בנאומיו שוב ושוב מסרים, לפיהם המשך המצב הנוכחי של “הכיבוש” דוחק את חזבאללה לאפשרות של נקיטת פעולה תוך שמירה על עמימות עיתוי הפעולה. יחד עם זאת, קאסם לא חדל מלהפציר בממשלת לבנון לשאת באחריותה ולטפל ב”הפרות”. מסרים ברוח זה העביר קאסם בנאומו לרגל “יום ירושלים העולמי” האיראני (29 במרץ 2025):
    • אם ישראל חושבת שהיא תיצור משוואה חדשה ותתקוף באלצ’אחיה, באלבקאע ובדרום לבנון, לא נקבל זאת. מדינת לבנון צריכה לטפל בכך, לכל דבר יש גבול.
    • אם ישראל לא תחדל, לא תהיה לנו ברירה אלא לבחור באפשרויות אחרות…על ישראל לדעת שהיא לא תצליח להשיג את מבוקשה באמצעות לחץ. לא נאפשר זאת. איננו חלשים…יש לנו סבלנות, כדי לאפשר פתרונות נוחים, אולם לא נוכל לעמוד מנגד…לא נגיד מתי נפעל.
החרפת המסרים כלפי הממשל הלבנוני[4]
  • החל מחודש מרץ 2025, נראה שתסכולו של נעים קאסם גבר, לאחר שנוכח לדעת כי מנוי וגמור עם הממשל הלבנוני להעביר את ההחלטה לפרק את חזבאללה מנשקו וכי מהלכי השכנוע התודעתיים העקביים שלו בדבר הצורך לשלב את חזבאללה ונשקו ב”אסטרטגיית ההגנה הלבנונית” אינם נושאים פרי. קאסם החל להדגיש בנאומיו כי כניעה של חזבאללה אינה עומדת על הפרק וכי האפשרויות הן “ניצחון או מות קדושים”. מוטיב ההקרבה והסירוב המוחלט לכניעה הפך למרכזי בנאומיו בתקופה המדוברת. בתוך כך, החל קאסם לצאת נגד הממשל הלבנוני באופן מוצהר אך בהדרגתיות, כשהוא מאיים כי כל ניסיון לפרק את חזבאללה מנשקו בכוח עלול לגרור את לבנון למלחמת אחים. במהלך מבצע “עם כלביא” באיראן (24-13 ביוני 2025), החל קאסם גם להדגיש את האחריות שיש לחזבאללה כלפי פטרונו, איראן – זאת כהכשרת הקרקע להצדקת מהלך התקפי של חזבאללה אם וכאשר תגיע לחזבאללה הפקודה מטהראן להיכנס למערכה. להלן מספר ציטוטים מנאומיו בתקופה המדוברת:[5]
    • פירוק חזבאללה מנשקו בכוח הוא שירות עבור ישראל ויגרום למלחמת אחים. זה לא יקרה…לא נאפשר לאף אחד לפרק את חזבאללה מנשקו. מי שיפנה נגד “ההתנגדות”, נילחם בו כפי שנלחמנו בישראל (19 באפריל 2025).
    • מדינת לבנון אחראית ליישום הפסקת האש ואם היא תיכשל יש אופציות נוספות, “ההתנגדות” לא תשתוק ולא תיכנע. היא סבלנית, אך יגיע זמנה לפעול. המלחמה עדיין לא נגמרה (25 במאי 2025).
    • עמידתה האיתנה של איראן אינה פוטרת אותנו מהאחריות לעמוד לצידה ולתמוך בה בכל דרך אפשרית. ננהג באופן שנראה כמתאים (19 ביוני 2025).
    • כשאנחנו מנצחים אנחנו מנצחים, וגם כשאנו מתים מות קדושים אנחנו מנצחים (28 ביוני 2025).
    • לא נבליג לנצח על “ההפרות”. כשנקבל החלטה להגיב – נגיב…האפשרויות מבחינתנו הן שתיים: או ניצחון או מות קדושים. כניעה אינה אפשרות (8 ביולי 2025).
    • כל עוד נשמה באפנו, ישראל לא תשיג את מטרותיה. אנו מוכנים להקריב את חיינו למען הכבוד ולמען עצמאות לבנון (18 ביולי 2025).
  • ב-5 באוגוסט 2025, הורתה ממשלת לבנון לצבא להכין תוכנית לפירוק הנשק של כל המיליציות החמושות, בהן חזבאללה, עד סוף שנת 2025.[6] בנאום שנשא קאסם באותו היום, לציון ארבעים יום לסיכול סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן), מפקד “גיס פלסטין” בכוח קדס של משמרות המהפכה, הוא תקף את הממשל הלבנוני על החלטתו בדבר מונופול המדינה על הנשק, והאשים אותו בכך שהוא משרת את האינטרסים של ישראל ולא את ריבונות לבנון, כפי שהוא טוען. גם בנאומיו הבאים, החריף קאסם את מסריו כלפי ממשלת לבנון, תקף אותה על החלטתה “השגויה”, והזהיר מפני סכנת מלחמת אחים שמרחפת אם יהיה ניסיון לפרק את חזבאללה מנשקו בכוח הזרוע. קאסם לא הסתפק רק במסרי שכנוע וכדי לתת תוקף לנחישותו להיאבק בהחלטה הוא גייס לנאומיו גם מסרים של הקרבה מהמסורת השיעית ובראשם קרב כרבלאא’.[7] לצד החרפת המסרים, קאסם המשיך לשלב בנאומיו את הנימוקים המוכרים מדוע הנשק שבידי חזבאללה חיוני להגנת לבנון מפני איומים חיצוניים, ובראשם איום “הכיבוש והתוקפנות הישראלית” במסגרת “חזון ארץ ישראל הגדולה” שמוביל ראש ממשלת ישראל. בנוסף, הדגיש קאסם באופן ברור את המסר לפיו חזבאללה הינו חלק מ”ציר ההתנגדות” בהובלת איראן וכי יש חשיבות לאחדות בין כל חלקי הציר. להלן מספר ציטוטים מנאומיו המשקפים מסרים אלו:
    • נשק “ההתנגדות” אינו הבעיה אלא “התוקפנות” הישראלית היא הבעיה. פתרו את סוגיית “התוקפנות” ואחר כך נדון בסוגיית הנשק (5 באוגוסט 2025).
נאום במלאת ארבעים יום לסיכול איזדי (אלמנאר, 5 באוגוסט 2025)
נאום במלאת ארבעים יום לסיכול איזדי (אלמנאר, 5 באוגוסט 2025)
    • לא נמסור את נשקנו כל עוד “התוקפנות” נמשכת וכל עוד יש “כיבוש”. אם יהיה צורך, ננהל על כך מערכה הזהה לקרב כרבלאא’. ממשלת לבנון קיבלה החלטה שגויה ב-5 באוגוסט והיא זו שתישא באחריות לפיצוץ הפנימי בלבנון ולהרס לבנון. איך קיבלתם החלטה שכזו? אינכם רואים את הרמטכ”ל הישראלי מברך את חייליו על כיבוש דרום לבנון ומבטיח להם כיבושים נוספים? לא שמעתם את הצהרות נתניהו על חזון ארץ ישראל השלמה? איננו חפצים במלחמת אחים אך הדבר יכול לקרות (15 באוגוסט 2025).
    • ממשלת לבנון קיבלה החלטה שגויה בעניין פירוק הנשק. אם היא לא תחזור בה מהחלטתה, המשמעות היא שהיא אינה שומרת על ריבונות לבנון… מי שרוצה לקרוע מעלינו את נשקנו רוצה למעשה לקרוע מאיתנו את נשמתנו וכשהדבר יקרה העולם יראה את עוצמתנו (25 באוגוסט 2025).
    • עמדנו מול מלחמה עולמית גדולה, באמצעות מכונת המלחמה הישראלית, ובתמיכה עריצה אמריקאית ואירופית ללא גבולות. המטרה הייתה חיסול “ההתנגדות” בדרך אל “ישראל הגדולה”: חיסול “ההתנגדות” בלבנון, חיסול “ההתנגדות” ב”פלסטין”, וחיסול “ההתנגדות” בכל האזור הזה, כדי שישראל תישאר ותתרחב ותיקח את מה שהיא רוצה. פירוק הנשק פירושו פירוק הכוח, מתוך היענות לדרישת ישראל ולשם מימוש מטרותיה. לא נאפשר את פירוק הנשק, ונתמודד בעימות נוסח כרבלאא’, משום שאנו בעיצומה של מערכה קיומית, ובעזרת אללה יש בידינו להשיג את העמידה הזאת (27 בספטמבר 2025).
    • אנו מברכים את איראן ואת המנהיג, האימאם ח’אמנהאי, האיש האמיץ הזה, שהפיח רוח של תקווה בקרב האומה והעניק את כל צורות הסיוע ל”פלסטין”. אנו מברכים את העם האיראני, את משמרות המהפכה האסלאמית, את כוחות הביטחון, את הממשלה ואת איראן כולה, משום שבתמיכתם “ההתנגדות” הזאת הצליחה לעמוד ולהחזיק מעמד, ובעזרת אללה גם תנצח (27 בספטמבר 2025).
    • ישראל פועלת למען פרויקט “ישראל הגדולה”, ואמריקה תומכת בה באופן מלא. כל צעד שאתם רואים הוא חלק מפרויקט “ישראל הגדולה”… מה שאנו רואים היום בעזה במשך שנתיים הוא חלק בלתי נפרד מהפרויקט הזה, שעליו דיבר נתניהו בגלוי לפני כחודש בערך…כל מה שקורה באזור קשור זה בזה. מכאן אני אומר: כאשר אנו מתמודדים עם ישראל, על כל אחד להתמודד עמה ממקומו, לפי יכולתו ולפי תוכניתו. גם אם הוא אינו משוכנע באמיתות העניין הפלסטיני או אינו מאמין בו, לפחות עליו להיות משוכנע שעליו להרחיק את הסכנה ממנו, לפני שתגיע אליו, מפני שהפרויקט הזה יגיע אליו במוקדם או במאוחר, לפי התכנון הישראלי (4 באוקטובר 2025).
  • גם לאחר שנעים קאסם החריף את מסריו כלפי ממשלת לבנון, לאחר החלטתה בדבר ריכוז כלל הנשק בידי המדינה (שמשמעותה פירוק חזבאללה מנשקו), הוא עדיין המשיך להדגיש בנאומיו כי הממשלה היא זו שנושאת באחריות לנקוט פעולה מול “התוקפנות” הישראלית, דבר שסייע לו לנמק בשלב זה את הימנעות חזבאללה מנקיטת מהלך התקפי נגד ישראל. הוא צירף לנימוק גם את מוטיב הסבלנות שחזר שוב ושוב בנאומיו ובמסריו:
    • הם ציפו שנשיב להם בהפרות. כלומר, כאשר החלו ההפרות הישראליות, הם ציפו שגם אנחנו נגיב בהפרות, כדי שיוכלו לומר שהם מפרים ואנו מפרים, ואז ישתוללו יותר וימשיכו בטענה שאנחנו הגורם. אנחנו קיבלנו החלטה שהמדינה היא האחראית, ושעלינו לגלות סבלנות (4 באוקטובר 2025).
הצטרפות חזבאללה למערכה[8]
  • מאז נאומו הראשון כמזכ”ל חזבאללה נעים קאסם הוקיר תודה והביע הערכה לאיראן אולם לא הביע עמדה ביחס לכניסה של ארגונו למערכה לצד איראן. באיגרת מטעמו שפורסמה ב-19 ביוני 2025, הדגיש קאסם: “עמידתה האיתנה של איראן אינה פוטרת אותנו מהאחריות לעמוד לצידה ולתמוך בה בכל דרך אפשרית. ננהג באופן שנראה כמתאים”.
  • החל מתחילת 2026, עם התגברות השיח התקשורתי בדבר האפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן, הצהיר קאסם לראשונה כי חזבאללה לא יישאר ניטרלי אם תפרוץ מלחמה נגד הרפובליקה האסלאמית. ב-26 בינואר 2026, הוא הכריז במסגרת הצהרה לרגל כנס תמיכה באיראן:
    • מספר גורמים שאלו אותנו האם חזבאללה יתערב אם ארה”ב וישראל יפתחו במלחמה נגד איראן. איננו ניטרליים בעניין מתקפה נגד איראן. מלחמה נגד איראן תצית הפעם את האזור כולו.
  • ב-28 בפברואר 2026, פתחו ארה”ב וישראל במערכה נגד איראן כאשר במכת הפתיחה סוכלו בכירים איראנים ובראשם המנהיג עלי ח’אמנהאי. ב-2 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל, לראשונה מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. לאחר שצה”ל הגיב בתקיפות נרחבות בלבנון, כולל באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, הכריז חזבאללה על מערכה חדשה, לה העניק שם בעל מטען דתי, “קרב המוץ הנאכל”.[9]
  • כניסת חזבאללה למערכה הביאה את רטוריקת ההסלמה של קאסם לשיאה, כאשר מסריו אל הממשל הלבנוני נעו בין ביקורת חריפה על מהלכיו נגד חזבאללה וההחלטה לפתוח במשא ומתן ישיר עם ישראל לצד הדגשת החשיבות באחדות פנימית לצורך בלימת מהלכי “האויב”. במסגרת שורה של נאומים, הודעות מצולמות ואיגרות מטעמו (שככל הנראה פורסמו בשל שיקולי ביטחון אישי), ניתן לזהות את התכנסות כל קווי ההסלמה הקודמים לכדי הצדקת המערכה החדשה בטענה שסבלנות חזבאללה פקעה, כפי שהוא התריע זה מכבר, תוך הדגשה ש”זוהי מלחמה קיומית על לבנון, על פלסטין ועל איראן”.[10]
  • המסרים שהעביר קאסם מאז תחילת המערכה במרץ 2026 התאפיינו בשלושה מוטיבים מרכזיים: ראשית, קאסם שב והבהיר כי אין שום סיכוי שחזבאללה ייכנע תוך הדגשת נרטיב הניצחון. הוא אף נזקק להסביר מה משמעות הניצחון בראיית חזבאללה לצד הבלטת הישגיו בשדה הקרב, נוכח התגברות הביקורת מבית בשל המחירים הכבדים שלבנון ואזרחיה משלמים; שנית, לראשונה הופיעה הכרה גלויה בכישלון המהלך המדיני של הממשל הלבנוני והתנגדות נחרצת למשא ומתן ישיר עם ישראל – ניואנס שלא היה ברור ונחרץ בנאומיו הקודמים; שלישית, גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין איראן לבין ארה”ב ב-8 באפריל 2026, קאסם המשיך לדחות כל ויתור ללא תמורה – הצהרה שהלמה את קו המסרים האיראני. להלן ציטוטים בולטים המדגישים את המסרים:
    • אמרנו שוב ושוב שלסבלנותנו יש גבול ואמרנו שעל המדינה למלא את תפקידה. למי שתוהה על העיתוי אני שואל אותו: האם לא די ב-15 חודשים של הפרות וב-500 שהידים? “התוקפנות” הישראלית נגד לבנון תוכננה מראש ואינה תגובה לירי הרקטות. אנחנו ננצח ואיננו חוששים מהעימות הזה (4 במרץ 2026).
    • התרענו שוב ושוב כי יש גבול לסבלנות. קיימנו דיונים פנימיים על תגובה, אך בחרנו להמתין ולתת הזדמנות למסלול מדיני. בחודש האחרון התגבר הדיון בישראל על פעולה נגד לבנון, במיוחד לאחר התקיפה באיראן וחיסול המנהיג ח’אמנהאי. על רקע זה, החלטנו שהנסיבות מתאימות לתגובה… האחראי להרס הוא “התוקפנות”. הפתרון הוא עצירתה, לא כניעה. לא נחיה תחת השפלה (13 במרץ 2026).
נאום לרגל "יום ירושלים העולמי" (אלמנאר, 13 במרץ 2026)
נאום לרגל “יום ירושלים העולמי” (אלמנאר, 13 במרץ 2026)
    • התברר כי אנו ניצבים בפני שתי אפשרויות: או כניעה וויתור על האדמה, הכבוד, הריבונות ועתיד דורותינו, או עימות בלתי נמנע והתנגדות לכיבוש כדי למנוע ממנו להשיג את מטרותיו… כאשר מועלית סוגיית בלעדיות על הנשק כהיענות לדרישה ישראלית בזמן ש”הכיבוש והתוקפנות” נמשכים, הרי שזהו צעד בנתיב היעלמותה של לבנון והגשמת חלום “ישראל הגדולה”. וכאשר מועלית הצעה למשא ומתן עם האויב הישראלי תחת אש, הרי זו כפייה של כניעה וגזלת כל יכולותיה של לבנון, מה גם שעצם המשא ומתן פסול עם “אויב” הכובש את האדמה ותוקף מדי יום (25 במרץ 2026).
    • במשך יותר מארבעים ימי תוקפנות לא הצליח “הכיבוש” למנוע מרקטות, פגזים וכלי טיס בלתי מאוישים להגיע ל”התנחלויות” הקרובות והרחוקות, עד חיפה ומעבר לה. “ההתנגדות” תימשך עד נשימתנו האחרונה… גם גיוס מאה אלף חיילים ישראלים לא יסייע ל”אויב” לכבוש. הם יהפכו לגופות ולחלקי גופות. בעוד שהנותרים בחיים מחיילי “הכיבוש”, חיים בשטח בפחד ואימה ואינם יודעים מה צפוי להם (10 באפריל 2026).
    • מאז שמדינת לבנון חתמה על הסכם עקיף עם האויב ב-27 בנובמבר 2024, היו יותר מעשרת אלפים הפרות, ועם זאת גילינו אורך רוח. כ-500 אזרחים וצעירים ואנשים נפלו שהידים, מאות רבות נפצעו, בתים נהרסו, ועם כל זאת גילינו אורך רוח והדיפלומטיה לא התקדמה צעד אחד. אנחנו מנצחים כבר כעת ובכל רגע למרות הקורבנות הכבדים…בכל הזדמנות שתהיה לנו, ניקח שבויים ונילחם ב”אויב” מאחוריו, מימינו ומשמאלו… שיהיה ברור: מפני שאנו מאוימים קיומית, ומפני שארצנו מאוימת מפרויקט “ישראל הגדולה”, ומפני שאנו מאמינים בריבונות ארצנו ועצמאותה, ואין לאיש זכות לכפות עלינו דבר באופן ניהול ארצנו כאזרחים לבנונים וכסמכות לבנונית, החלטנו להיאבק ולהתנגד ולכן אנו מנהלים את מערכת “המוץ הנאכל”. אנו דוחים משא ומתן עם “הישות הישראלית הגוזלת”. משא ומתן כזה הוא תבוסתני. צריך הסכמה לבנונית לשינוי כיוון ממצב של אין משא ומתן למצב של משא ומתן ישיר כפי שמוצע עתה. זה חלק מסדרת הוויתורים החינמיים שהממשל מעניק…כניעה לא תקרה. אם מישהו חשב להיכנע, שילך וייכנע לבד…נישאר בשטח עד נשימתנו האחרונה. יש לנו ניסיון: כמה זמן נשארו (הישראלים) ב-1982? בסופו של דבר יצאו בעל כורחם. “הכיבוש” לא נשאר כשיש “התנגדות” (13 באפריל 2026).
 
הודעה מוקלטת של קאסם (אלמנאר, 25 במרץ 2026)
הודעה מוקלטת של קאסם (אלמנאר, 25 במרץ 2026)
התמתנות כלפי פנים בצל המערכה החדשה מול ישראל
  • עם כניסת הפסקת האש הזמנית עם איראן לתוקפה ב-7 באפריל 2026, פרסם קאסם הצהרה רשמית, במרכזה שינוי בעמדתו המוצהרת השלילית ביחס לממשל הלבנוני ומהלכיו והדגשת נכונות חזבאללה לפתוח דף חדש עם הממשל שיביא ל”שיתוף פעולה מרבי”. בהודעה שפרסם לאחר שנכנסה לתוקף הפסקת האש הזמנית במערכה בלבנון בין 17-16 באפריל 2026, הוא שב והצדיק את כניסת חזבאללה למערכה והבהיר כי הפסקת האש לא הייתה מושגת ללא חזבאללה ואיראן. יחד עם זאת, הוא סירב להתייחס להפסקת האש כ”סוף פסוק” ואיים כי לוחמי הארגון יגיבו על כל “הפרה”. כמו כן, הוא שב על נכונות להידברות עם הממשל הלבנוני וקידום אסטרטגיית הביטחון הלאומי. להלן האמירות הבולטות מהצהרת קאסם (18 באפריל 2026):[11]
  • הפסקת אש משמעה הפסקה מלאה של כל פעולות האיבה, ומכיוון שאיננו בוטחים באויב זה, הלוחמים יישארו בשטח וידיהם על ההדק. הם יגיבו על הפרות התוקפנות בהתאם. לא תהיה הפסקת אש מצד “ההתנגדות” בלבד. היא חייבת לכלול את שני הצדדים. לא נקבל חזרה על מסלול 15 חודשי הסבלנות על “התוקפנות” הישראלית בהמתנה לדיפלומטיה שלא השיגה דבר.
  • הסכם הפסקת האש בין לבנון לישראל (אפריל 2026), אינו אומר דבר ברמה המעשית, אך מדובר בהשפלה לארצנו שאמריקה מכתיבה את ההסכם ומדברת בשם הממשלה הלבנונית…די להעמיס על לבנון השפלות כאלה.
  • אנו מוכנים לשיתוף פעולה מרבי עם הממשל בלבנון ובפתיחת דף חדש המבוסס על מימוש ריבונות ארצנו, במסגרת אחדות, מניעת פילוג, ומינוי גורמי הכוח במסגרת אסטרטגיית הביטחון הלאומי.
  • הפסקת האש הזמנית לא הייתה מתבצעת ללא הג’האד של לוחמינו במוצבי דרום לבנון.
  • הרפובליקה האסלאמית של איראן תמכה וסייעה, וקשרה את הפסקת האש בהסכם פקיסטן (הפסקת האש עם ארה”ב) להפסקתה בלבנון באופן מפורש, ואז סגרה את מצר הרמז בתגובה להפרה האמריקאית של הפסקת האש בלבנון. לאחר מכן באה “הכניעה” האמריקאית ואילוץ “האויב” הישראלי להפסיקה.
הודעה מוקלטת של קאסם לאחר הפסקת האש (אלמנאר, 18 באפריל 2026)
הודעה מוקלטת של קאסם לאחר הפסקת האש (אלמנאר, 18 באפריל 2026)
  1. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-4 בנובמבר 2024: "מזכ”ל חזבאללה החדש – שיח’ נעים קאסם: קווים לדמותו".

  2. להרחבה, ראו את המחקרים של מרכז המידע: מ-22 במאי 2025: "אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל"; מ-1 בדצמבר 2025: "מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".

  3. ראש מערך ההסברה של חזבאללה שסוכל בבירות ב-17 בנובמבר 2024.

  4. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-6 בנובמבר 2025: "העמדה המתריסה של חזבאללה לנוכח שבריריות הפסקת האש והניסיונות לקדם הידברות בין ישראל ללבנון".

  5. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-3 ביולי 2025: "“ציר ההתנגדות” והמערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן".

  6. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-11 באוגוסט 2025: "החלטת ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו – עמדות גורמי הכוח".

  7. קרב מכונן באסלאם שבו נהרג חסין בן עלי, נכדו של הנביא מחמד, על ידי צבא הח'ליף האומיי יזיד הראשון בעיראק. הקרב הפך לסמל של הקרבה וצדק עבור השיעים.

  8. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-15 במרץ 2026: "מאפייני הפעלת הכוח של חזבאללה במערכה החדשה מול ישראל".

  9. מקור השם מהמילים האחרונות בסורת אלפיל בקוראן, סורה 105 בה מסופר כיצד אללה שלח ציפורים (אבאביל) שהמטירו אבנים קטנות על צבאו של המושל החבשי של תימן, שזמם להרוס את ה"כעבה", והוא התכלה כמוץ הנאכל.

  10. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 באפריל 2026: "הסלמה במתיחות בין הממשל הלבנוני לחזבאללה על רקע חידוש הלחימה והמשא ומתן מול ישראל".

  11. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 באפריל 2026: "הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון – תובנות ותגובות".