מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (28-14 באוקטובר 2024)

עיקרים

• כוחות צה”ל המשיכו בתמרון בדרום לבנון. הכוחות סיכלו מאות פעילי חיזבאללה, איתרו והשמידו תשתיות שהוסתרו באתרים אזרחיים ואיתרו אמצעי לחימה רבים. במקביל, המשיך צה”ל בתקיפות אוויריות נגד יעדי חיזבאללה בבירות וברחבי המדינה וביצע סיכולים ממוקדים נגד בכירים ופעילי שטח בארגון. 21 לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בדרום לבנון.
• במהלך התקופה הנסקרת, קיבל חזבאללה אחריות על 400 תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים שוגרו לעבר יעדים בצפון ישראל ובעומק המדינה, עד אזור תל אביב, בהם המעון הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה, בסיסי צה”ל ומפעלים ביטחוניים. לוחם צה”ל ואזרח נהרגו, נזק רב נגרם לרכוש.
• חזבאללה אישר באופן רשמי כי יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה, האשם צפי אלדין, נהרג בתקיפה ישראלית בתחילת אוקטובר 2024.
• סגן מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, ציין כי מטרת הארגון היא לגרום כאב וסבל לישראל והבהיר כי העקורים בצפון ישראל לא ישובו לבתיהם לפני הפסקת אש. דווח כי בחזבאללה יבחרו את המזכ”ל החדש רק לאחר סיום הלחימה ובינתיים יתבססו על הנהגה משותפת.
• הרשויות בלבנון מסרו כי יותר מ-2,653 בני אדם נהרגו בלבנון מאז תחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2023, וכ-1.3 מיליון בני אדם הפכו לעקורים. שר הכלכלה הלבנוני ציין כי עלות המלחמה הגיעה עד כה לסכום של עשרים מיליארד דולר והיא צפויה לעלות.
• בכירי הממשל הלבנוני המשיכו לקרוא להפסקת אש וליישום מלא של החלטה 1701. דווח כי יו”ר הפרלמנט נביה ברי, שמייצג גם את חזבאללה במשא ומתן, הביע הסכמה להפרדה בין הלחימה בלבנון לבין הלחימה ברצועת עזה.
• צבא לבנון הודיע על מותם של שישה קצינים וחיילים כתוצאה מתקיפות ישראליות. ביוניפי”ל דיווחו כי כוחותיהם נקלעו ללחימה בין ישראל לבין חזבאללה.
• צה”ל סיכל בתקיפה בדמשק את המפקד החדש של יחידה 4400 של חזבאללה שאחראית על הפעילות הכלכלית ועל הברחת אמצעי לחימה לארגון. נמשכו התקיפות נגד מעברים בגבול סוריה-לבנון המשמשים להברחות אמצעי לחימה.

הלחימה בלבנון

• כוחות צה”ל המשיכו את התמרון בדרום לבנון. הכוחות סיכלו מאות פעילי טרור בתקיפות מהאוויר ובהיתקלויות בשטח, איתרו והשמידו תשתיות טרור שהוסתרו באתרים אזרחיים ואיתרו אמצעי לחימה רבים, בהם משגרי רקטות, פצצות מרגמה וטילים נגד טנקים (נ”ט) שכוונו ליישובי הצפון, כלי נשק, רימונים וציוד צבאי. במקביל, המשיך צה”ל בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות וברחבי המדינה, בהם מפקדות ואתרים לייצור אמצעי לחימה (אמל”ח) ולאחסנתם, וביצע סיכולים ממוקדים נגד בכירים ופעילי שטח בארגון. 21 לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בדרום לבנון. להלן ההתפתחויות המרכזיות:
  • איתור תשתיות תת-קרקעיות בדרום לבנון: ב-26 באוקטובר 2024, הושמד מתקן צבאי אסטרטגי תת-קרקעי של חזבאללה בדרום לבנון, אשר השתרע על פני קילומטר וחצי וכלל ציוד לשהייה ממושכת ואמצעי לחימה רבים (דובר צה”ל, 26 באוקטובר 2024); ב-19 באוקטובר 2024, הושמדו ארבע תשתיות תת-קרקעיות של חיזבאללה בדרום לבנון, ובהן מפקדה של כוח רצ’ואן שכללה מרחב לאחסון אמל”ח, אמצעים לשהייה לאורך זמן, קטנועים, חדרי שהייה ותחמושת (דובר צה”ל, 19 באוקטובר 2024); כוחות צה”ל איתרו מפקדה תת-קרקעית של כוח רצ’ואן בדרום לבנון. המפקדה, באורך של כ-800 מטרים, מוקמה בלב שכונה אזרחית ואותרו בה אמצעי לחימה רבים שנועדו לשמש את כוח רצ’ואן במסגרת המבצע לכיבוש הגליל (דובר צה”ל, 14 באוקטובר 2024).

   
מימין: אמצעי לחימה שאותרו על ידי כוחות צה”ל בדרום לבנון (דובר צה”ל, 24 באוקטובר 2024). משמאל: השמדת תוואי תת-קרקעי בדרום לבנון (דובר צה”ל, 19 באוקטובר 2024)

• • תקיפת אתרים לאחסון כספים של חזבאללה: בליל 21-20 באוקטובר 2024, בוצעו עשרות תקיפות אוויריות של צה”ל נגד מפקדות ואתרים בהם אוחסנו כספים של הזרוע הצבאית של חזבאללה, ששימשו לפעילות טרור. התקיפות בוצעו בבירות, בעומק לבנון ובדרום המדינה והתמקדו בנכסים של אגודת אלקרצ’ אלחסן,^[1] הזרוע הכלכלית של חזבאללה, שבין השאר מאפשרת לארגון לרכוש אמל”ח ולשלם משכורות לפעילי הזרוע הצבאית של הארגון (דובר צה”ל, 21 באוקטובר 2024).

   
סניף של אגודת אלקרצ’ אלחסן שהותקף בשוק בעלבכ (מימין: חשבון X של Future TV News, 20 באוקטובר 2024; משמאל: חשבון X של AlarabyTV, 21 באוקטובר 2024)

• • סיכול פעילי חזבאללה: צה”ל המשיך לבצע סיכולים ממוקדים נגד פעילי חזבאללה, בהם מפקדי גזרות בדרום לבנון ופעילים בזרוע האווירית (דובר צה”ל, 26-14 באוקטובר 2024). לפי דובר צה”ל, במהלך הפעילות בדרום לבנון (עד 21 באוקטובר 2024), סיכלו כוחות צה”ל לפחות שבעה פעילים בדרג מפקדי חטיבות של חזבאללה, 21 פעילים בדרג מפקדי גדודים ו-24 פעילים בדרג מפקדי פלוגות (דובר צה”ל, 21 באוקטובר 2024).

חשיפת שיטת הפעולה של כוח אלרצ’ואן

• ב-24 באוקטובר 2024, פורסם כי צה”ל חשף את שיטת ההערכות והפעילות של חיזבאללה בדרום לבנון, בדגש על כוח אלרצ’ואן: תחילה הם הפכו כפרים אזרחיים למרחבי לחימה מבוצרים, משם הם התקדמו לשטחים הקרובים לגדר, והפכו אותם לשטחי הערכות מבוצרים תחת צמחייה סבוכה. שם הם מיקמו תשתיות לפשיטה על יישובי הצפון – אמצעי לחימה, מטענים, אופנועים ועוד. בפעילות כוחות צה”ל בכפר מוחבייב שבדרום לבנון התגלה כי חיזבאללה החביא מתחת לכפר מפקדה תת-קרקעית של יחידת אלרצ’ואן. פירי הכניסה למפקדה מוקמו במכוון מתחת לבתי מגורים. לאורך מאות מטרים של תוואי תת-קרקעי מדופן, נמצאו חדרים לשהייה ממושכת, בהם חדרי שינה, מטבחים, מזון, מקלחות, קטנועים, אמצעי לחימה רבים, כולם כחלק מההיערכות להתקפה (דובר צה”ל, 24 באוקטובר 2024).

חזבאללה

תקיפות

• בתקופה הנסקרת (14 באוקטובר 2024, מהשעה 00:01 ועד 28 באוקטובר 2024, נכון לשעה 13:00), קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 400 תקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. התקיפות בוצעו באמצעות טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים מדויקים, רקטות מסוגים שונים, טילים נגד מטוסים (נ”מ) לעבר כלי טיס של חיל האוויר והפעלת מטענים וירי נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. בין השאר, קיבל חזבאללה אחריות על תקיפות נגד בסיס גלילות, בסיס סטלה מאריס בחיפה, בסיס בית ליד, בסיס נשר, מתקני תע”ש ליד תל אביב ומתקנים של התעשיות הביטחוניות בגליל המערבי ובמפרץ חיפה. כמו כן, טען חזבאללה כי הפיל שני כטב”מים מסוג הרמס-450 של חיל האוויר (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הצבאית של חזבאללה, 28-14 באוקטובר 2024). לוחם מילואים ושלושה אזרחים נהרגו מנפילות רקטות וכטב”מים בצפון, נזק רב נגרם לרכוש (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 28-14 באוקטובר 2024). להלן אירועים מרכזיים:
  • הכנסת אמל”ח חדש לשימוש: ב-16 באוקטובר 2024, הודיע חזבאללה על שימוש ראשון בטיל מדגם קאדר 2 בתקיפה נגד פאתי תל אביב יומיים קודם לכן. לפי סרטון חזבאללה, מדובר בטיל קרקע-קרקע לטווח 250 ק”מ שמסוגל לשאת ראש קרב במשקל 405 ק”ג (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 16 באוקטובר 2024); ב-21 באוקטובר 2024, הודיע חזבאללה על תקיפה ראשונה באמצעות טיל בליסטי מסוג נצר 2 נגד העיר חיפה, יממה קודם לכן. לפי חזבאללה, מדובר בטיל קרקע-קרקע מדויק בקוטר 302 מ”מ שמגיע לטווח של 150 ק”מ ונושא ראש נפץ במשקל 140 ק”ג (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 21 באוקטובר 2024).

   
מימין: טיל מסוג קאדר 2 רגעים לפני שיגור לעבר בסיס גלילות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 23 באוקטובר 2024). משמאל: שיגור נצר 2 לעבר בסיס הכרמל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25 באוקטובר 2024)

• • תקיפת מעון ראש הממשלה: ב-19 באוקטובר 2024, בשעות הבוקר, פגע כטב”ם ששוגר מלבנון במעון הפרטי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקיסריה. ראש הממשלה ובני משפחתו לא שהו במקום ולא היו נפגעים, אולם נגרם נזק למבנה (תקשורת ישראלית, 19 ו-22 באוקטובר 2024). חזבאללה לא התייחס לתקיפה ברשימת הודעות קבלת האחריות שלו, אולם ב-22 באוקטובר 2024, אישר האחראי על ההסברה בארגון, מחמוד עפיף, שחזבאללה מקבל “אחריות מלאה ובלעדית על תקיפת ביתו של הפושע” והזהיר כי חזבאללה ינסה להתנקש בראש הממשלה בשנית. (אלמנאר, 22 באוקטובר 2024).

הרוגים לחזבאללה

• ב-23 באוקטובר 2024, הודיע חזבאללה על מותו של יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה, האשם צפי אלדין, אשר נהרג “כשהיד בדרך לירושלים” במהלך תקיפה “ציונית”.^[2] בהודעת אבל שפורסמה, צוין כי סיד האשם שירת ברוב חייו את חזבאללה ו”ההתנגדות האסלאמית” וניהל באחריות את המועצה המבצעת ומוסדות שונים ויחידות שונות העוסקות ב”התנגדות”. בנוסף לכך, צוין כי הארגון מתחייב להמשיך בדרך “ההתנגדות” והג’האד עד שיושגו מטרותיהם ובחירות ובניצחון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 23 באוקטובר 2024).
• הודעת חזבאללה פורסמה לאחר שב-22 באוקטובר 2024, אישר דובר צה”ל כי האשם צפי אלדין, שהיה מיועד להתמנות למזכ”ל חזבאללה במקום חסן נצראללה, נהרג בתקיפה אווירית נגד מפקדת המודיעין של חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות בלילה שבין 4-3 באוקטובר 2024. (דובר צה”ל, 22 באוקטובר 2024). לפי הודעת צה”ל, מלבד אלדין, נהרגו בתקיפה 25 מפקדים ופעילים בכירים נוספים של חזבאללה, בהם חסין עלי הזימה שעמד בראש מטה המודיעין של חיזבאללה; בלאל צאא׳ב עיאש, אחראי האיסוף האווירי במטה המודיעין; ומחמוד מחמד שאהין, אחראי מטה המודיעין של חיזבאללה בסוריה (דובר צה”ל, 22 באוקטובר 2024). ערוצים המזוהים עם חזבאללה פרסמו הודעות על מותו של חסין עלי הזימה, המכונה אלחאג’ מרתצ’א, וכינו אותו “המפקד הג’האדי הגדול”, תואר לו זכו רק ארבעה בכירים בחזבאללה לפניו: פואד שכר, עלי כרכי, אבראהים עקיל וסהיל חסין חסיני (ערוץ הטלגרם של Qalaat Al Mudiq, 24 באוקטובר 2024).

     
מימין: “תעודת הזהות” של האשם צפי אלדין (דובר צה”ל, 22 באוקטובר 2024). משמאל: מתוך ההודעה של חיזבאללה בדבר מותו של האשם צאפי אלדין (זרוע ההסברה הקרבית של חיזבאללה, 23 באוקטובר 2024)

נאום נעים קאסם

• ב-15 באוקטובר 2024, נשא סגן מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, נאום מצולם, השלישי שלו מאז סיכול מזכ”ל הארגון, חסן נצראללה, ב-27 בספטמבר 2024. להלן עיקרי הנאום (אלמנאר, 15 באוקטובר, 2024):
  • הישגי חזבאללה בלחימה: קאסם ציין כי הלחימה של פעילי חזבאללה נגד כוחות צה”ל בתמרון בדרום לבנון מבטאת את היכולות הגבוהות של הארגון בהתמודדות מול צבא סדיר. הוא הוסיף כי בזמן שישראל פוגעת בכל רחבי לבנון, יש לחזבאללה את הזכות לפגוע בכל נקודה בישראל שהם יבחרו, וכי “הטילים מגיעים לחיפה ומעבר (בעד בעד) לחיפה, כפי שרצה נצראללה”, כולל לתל אביב.
  • התקיפות אינן פוגעות בחזבאללה: קאסם טען כי אין מרכז פיקודי בחזבאללה שאינו מאויש, וכי לכל מרכז יש חלופה. הוא הוסיף כי חזבאללה חזק עם לוחמיו ובלכידותו עם תנועת אמל ועם בעלי בריתו.
  • הפרדת הלחימה בלבנון מהלחימה ברצועת עזה: הדגיש כי הארגון לא נענה לבקשות להפריד את החזית הלבנונית מהלחימה ברצועת עזה. הוא ציין כי הם תומכים בפלסטינים “כדי להגן עליהם ועל אדמותינו” וכי הם רוצים לצמצם את “פרויקט ההתפשטות של ישראל על אדמות”.
  • הצדקת הלחימה מול ישראל: טען כי ישראל כבשה את לבנון באופן רשמי ב-1982, וכי היא יצאה משם אחרי 18 שנה רק בזכות “ההתנגדות” הלבנונית. הוא טען כי “ההתנגדות” של חזבאללה היא הגנתית, וכי מטרת הארגון בעימות הוא להגן על דורות העתיד, מאות שנים קדימה.
  • שלב חדש במלחמה: ציין כי תחילת ההסלמה הישראלית ב-17 בספטמבר 2024 (מתקפת הזימוניות) סימנה מעבר למלחמה ישירה מול ישראל ולא רק כחזית סיוע לרצועת עזה. לדבריו, לאחר שישראל פתחה בתמרון בדרום לבנון, חזבאללה החל ליישם משוואה חדשה שנועדה “לגרום כאב וסבל לאויב”, ובמסגרתה הארגון מצליח להכניס מיליוני ישראלים למקלטים ופוגע ביעדים בתוך ישראל כדוגמת בסיס גולני בבנימינה.
  • מסר לישראל: הדגיש כי ללא הפסקת אש, העקורים בצפון ישראל לא יוכלו לשוב לבתיהם. הוא הזהיר כי ככל שהמלחמה תימשך, כך יגדל מספרם של היישובים שאינם מיושבים, וכי מאות אלפים בני אדם, “או אולי אפילו יותר ממיליונים, יהיו בסכנה.
  • מסרים לציבור הלבנוני: בפנייה ללוחמי חזבאללה, הוא כינה אותם “התקווה” וציין כי הם עומדים מאחוריהם ובטוחים ביכולותיהם; בפנייה לעם הלבנוני, הוא ציין כי “אנחנו יחד” והאשים כי “ישראל פוגעת בחיי כולנו” ולכן יש להתאחד למען המדינה; בפנייה לעדה השיעית ולעקורים, הוא הוקיר את ההקרבה שלהם וציין כי “אנחנו משפחה אחת”. הוא קרא לגלות סבלנות והבטיח כי “נבנה הכל מחדש כך שיהיה טוב יותר ממה שהיה קודם. לא ניטוש אתכם כפי שאתם לא נוטשים אותנו.

התבטאויות נוספות

• חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, חסן פצ’לאללה, אמר כי “האויב” רצה מלחמה שבה “תימחק ההתנגדות, אבל ההתנגדות נותרה איתנה”. הוא הדגיש כי “האויב” לא הצליח להשיג אף אחת ממטרותיו ולא הצליח לכבוש אף כפר בדרום לבנון. פצ’לאללה הבהיר כי הארגון “ינקום, יילחם ויכשיל את מטרות התוקפנות, וכן ישקם את בתיו על הגבול – זוהי מטרת ההתנגדות”. הוא ציין כי חזבאללה מתואם עם יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, שפועל לקדם הפסקת אש, יחד עם ראש ממשלת המעבר, נג’יב מיקאתי (אלמיאדין ,17 באוקטובר 2024).

פרשנות בתקשורת

• “מקורות יודעי דבר” מסרו כי בחירת מזכ”ל חדש לחזבאללה נדחתה וייתכן שהיא תתקיים רק לאחר שתושג הפסקת אש, וזאת מאחר שמועצת השורא אינה יכולה להתכנס בתנאים הנוכחיים. לפי “המקורות”, כל מזכ”ל שימונה יהיה מטרה ישירה להתנקשות, כפי שסגן המזכ”ל, נעים קאסם, הוכנס לרשימת המטרות של ישראל בשל נאומיו, וזאת על אף שהוא לא היה מועמד לתפקיד המזכ”ל. הם הוסיפו כי הארגון יעדיף בתקופה הקרובה להישען על הנהגה משותפת, כפי שהיה מאז סיכול נצראללה. עוד ציינו “המקורות” כי עדיין קיימות מספר אפשרויות לתפקיד המזכ”ל, בהם מינוי נעים קאסם, או יו”ר המועצה המדינית אבראהים אמין אלסיד, או מינוי של שם שאינו מוכר, אולם עדיין יש זמן עד ההחלטה (אלנשרה, 26 באוקטובר 2024).
• “מקורות מעורים בפרטים” ציינו כי התשתית הארגונית של חזבאללה עדיין מחזיקה מעמד על אף המהלומות שספגה, וכי הקרבות בדרום לבנון מוכיחים כי גם התשתית הצבאית עדיין קיימת. “המקורות” הוסיפו כי ההנהגה המדינית של חזבאללה שומרת על שליטה ועל ניהול המערכה ומתבססת על הנהגה משותפת עד סיום הלחימה (אסאס מדיה, 26 באוקטובר 2024).
• היומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, פרסם סדרת כתבות תחת הכותרת “תל אביב על כוונת ההתנגדות”. באחת הכתבות נטען כי ישראל וארה”ב מתעקשות להשיג הישגים משמעותיים ברמה המדינית כדי לפצות על אי הצלחת של ישראל לגרום לחזבאללה להיכנע. בשל כך, צוין במאמר, יש לגרום “לאויב” להבין שיכולות חזבאללה לא נפגעו משמעותית, וכי התעקשותו על הישגים מדיניים תהפוך את מרכז ישראל ותל אביב למטרת תקיפה כמעט יומיומית”. עוד נכתב כי “לפי העלייה ברמה של המבצעים של חזבאללה, שהגיעו לידי ביטוי בעומק הפגיעה בישראל, באמל”ח שבו נעשה שימוש ובתוצאות שלהם, ישראל תמשיך להיתקל בתקיפות בעלות טווח ארוך יותר ממה שחוותה עד כה” (אלאח’באר, 14 באוקטובר 2024)

לוחמה פסיכולוגית

• ב-26 באוקטובר 2024, פרסם חזבאללה סרטון (באורך 1:06 דקות), שהציג 25 יישובים, שלטענת הארגון לא פונו מתושביהם בצפון ישראל (במרחק של עד 25 ק”מ מהגבול), ובהם קריית שמונה, חצור הגלילית, כרמיאל, נהריה וקצרין. בסוף הסרטון הופיעה שקופית, בה הוזהרו התושבים לעזוב את בתיהם “מיד” מאחר שכוחות צה”ל מתארגנים בהם לתקיפות נגד לבנון ולכן היישובים הם “מטרות צבאיות לגיטימיות” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 26 באוקטובר 2024). ב-27 באוקטובר 2024, קיבל חזבאללה אחריות על שיגור מטחי רקטות לעבר קריית שמונה, נהריה ואיילת השחר, ובהודעה צוין כי התקיפות בוצעו “במסגרת האזהרה שפורסמה למספר התנחלויות בצפון” (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של חזבאללה, 27 באוקטובר 2024).

     
מתוך סרטון האיום של חזבאללה “אל מתנחלי הצפון”
(ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 26 באוקטובר 2024)

• ב-16 באוקטובר 2024, פרסם חזבאללה סרטון (באורך 1:50 דקות) שכותרתו “חיפה תהיה כמו קריית שמונה ומטולה”. הסרטון הציג כוח של פעילי חזבאללה נע ברגל ועל אופנועים וכלי רכב שטח לעבר ישראל במסגרת פלישה קרקעית, במקביל לשיגור רקטות לעבר שטח ישראל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 16 באוקטובר 2024).

ביקורת על חזבאללה

• על רקע ההסלמה בלחימה בין ישראל לבין חזבאללה והפגיעה הקשה בצמרת חזבאללה, גברו הקולות מצד מתנגדי חזבאללה בלבנון לנצל את ההזדמנות כדי להביא לסיום המלחמה ולפרק את חזבאללה מנשקו. להלן התבטאויות בולטות:
  • מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, סמיר ג’עג’ע, קרא לקחת מחזבאללה את נשקו (אלג’זירה בערבית, 23 באוקטובר 2024).
  • חבר הפרלמנט מטעם הכוחות הלבנוניים, ראזי אלחאג’, קרא לממשלת לבנון לקיים הידברות מול חזבאללה כדי שהארגון ירחיק את הבכירים הצבאיים שלו ואת מחסני הנשק מאזורים אזרחיים. הוא ציין כי האסונות שהחברה הלבנונית חווה הם תוצאה של השימוש שעושה חיזבאללה באזרחים כמגנים אנושיים (אלחדת’ , 15 באוקטובר 2024). בהתבטאות נוספת, אלחאג’ ציין כי חיזבאללה לא הביא טילים מהירח, אלא דרך מעברי הגבול שהמדינה הלבנונית הייתה צריכה לסגור. הוא הוסיף כי חזבאללה בנה מנהרות ומחסומים וחדר לשירות הציבורי תחת עיניהם הפקוחות של המנגנונים הרשמיים של מדינת לבנון, ולפיכך על המדינה הלבנונית מוטלת האחריות לומר לחזבאללה “מספיק! המדיניות שלך, האסטרטגיה שלך, ציר אחדות הזירות שאתה מנגן עליו והבחירה שלך באיראן מביאים על לבנון אסונות” (ערוץ MTV, 28 באוקטובר 2024).
  • חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הפלנגות הנוצרית, נדים אלג’מיל, קרא לקחת את כלי הנשק מחזבאללה, והפציר בעדה השיעית לנצל את ההזדמנות ולהשתחרר מחיזבאללה והמחויבות שלו לאיראן. אלג’מיל ציין כי לבנון נמצאת היום בצומת דרכים, וכי כלי הנשק של חיזבאללה ו”ציר ההתנגדות לא הצליחו להגן על לבנון, הלבנונים או העדה השיעית”. הוא הדגיש כי “המדינה הלבנונית היא היחידה המסוגלת להגן על לבנון, וקרא “לעשות את הבחירה האמיתית- לבנון חופשית בסביבה האזורית- ערבית שלה, וכלכלה משגשגת שמושכת השקעות זרות”. לדבריו, אלו דורשים החלטה, תעוזה, אמונה ותמיכה ( MTV לבנון, 23 באוקטובר 2024)
  • על רקע הודעת דובר צה”ל בדבר פעילות חזבאללה במרתפי בית החולים אלסאחל באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, תהתה העיתונאית הנוצרייה, סאבין יוסף, מדוע ממשלת לבנון אינה שולחת את הצבא ואת כוחות הביטחון לבית החולים כדי לחפש את חצי מיליארד הדולרים ולשלם אותם כסיוע לעקורים או לבנות בהם את הכפרים ההרוסים. היא שאלה: “מה מפחיד את המדינה כשחיזבאללה נמצא בשיא קריסתו? (דף הפייסבוק של Sabine youseff, 27 באוקטובר 2024).

המצב האזרחי בלבנון

נפגעים

• משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי מאז תחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2023 ועד ה-26 באוקטובר 2024, נהרגו 2,672 בני אדם, ומניין הפצועים עלה ל-12,468 (חשבון X של משרד הבריאות הלבנוני, 27 באוקטובר 2024).
• שר הבריאות הלבנוני, פראס אלאביצ’, מסר כי הרשויות תיעדו 55 תקיפות “ישראליות” נגד בתי חולים, כאשר 36 מבתי החולים הותקפו באופן ממוקד ושמונה מתוכם הפסיקו את פעילותם. הוא טען כי 151 בני אדם נהרגו ו-200 נפצעו בתקיפות שונות נגד אמבולנסים, וכי מספר ההרוגים הכולל במגזר הבריאות עומד על 163 בני אדם, בנוסף ל-272 פצועים. אלאביצ’ האשים כי “התקיפות נגד מוקדים רפואיים ומוקדי חירום בלבנון ישירות ומכוונות, וישראל אינה יכולה לטעון שהן נעשו בטעות, וזהו פשע מלחמה” (MTV לבנון, 25 באוקטובר 2024).

עקורים

• השר לאיכות הסביבה בממשלת המעבר בלבנון, נאצר יאסין, שעומד בראש ועדת התיאום הלאומית למצבי חירום, עדכן כי 343,404 אזרחים סורים ו-147,608 אזרחים לבנונים עקרו מלבנון לשטח סוריה. הוא הוסיף כי 1,095 מרכזים של עקורים נפתחו במדינה, אך 908 מהם הגיעו לתפוסה מרבית (סוכנות הידיעות הלבנונית, 22 באוקטובר 2024). לפי יאסין, מספר העקורים בלבנון עומד על כ-1.3 מיליון בני אדם, והמדינה זקוקה ל-250 מיליון דולר מדי חודש כדי להתמודד עם משבר העקורים (רויטרס, 22 באוקטובר 2024).

סיוע אזרחי ללבנון

• שר הכלכלה הלבנוני, אמין סלאם, מסר כי המלחמה עלתה ללבנון 20 מיליארד דולר עד כה, וכי הוא מאמין שהסכום ימשיך לעלות. השר ציין כי יותר מחמישית מאוכלוסיית לבנון נעקרו מבתיהם, ורבים מהם נמלטו לסוריה. הוא הוסיף כי גם אם תהיה הפסקת אש מיידית, ללבנון ייקח לפחות שלוש עד חמש שנים להתאושש מהנזק, וכן הזכיר שהסיכון לתסיסה חברתית הולך וגדל, ואם תקרה, תערער את כל האזור (בלומברג, 25 באוקטובר 2024). בהקשר זה יצוין כי “מקורות” מסרו כי לבנון הוכנסה לרשימה השחורה של כוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF) בשל חוסר פעולה נגד הלבנות הון ומימון טרור. בשל כך, יוגבר הפיקוח על העברות הכספים של לבנון והממשלה תידרש לפתור את הבעיות, כולל מימון טרור והיעדר עצמאות שיפוטית, עד השנה הבאה במקום שנת 2026 (רויטרס, 25 באוקטובר 2024).
• ב-24 באוקטובר 2024, התכנסה בפריז ועידה בינלאומית לסיוע ללבנון. היומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, דיווח כי לבנון ביקשה תקציב של יותר מ-1,160 מיליון דולר למען צרכים הומניטריים. לפי הדיווח, מתוך הסכום, לבנון ביקשה 425 מיליון דולר עוד לפני הוועידה, ובקשתה בפני משתתפי הוועידה כוללת 59.3 מיליון דולר כדי לאפשר למשפחות העקורים להתמודד עם החורף, 5.5 מיליון דולר להגנה האזרחית, ו-672.1 מיליון דולר לתמיכה במגזרי הבריאות, החינוך, האנרגיה, המים, התחבורה והסביבה (אלאח’באר, 25 באוקטובר 2024). שר החוץ הצרפתי, ז’אן-נואל ברו, הכריז בסיום הוועידה כי גויסו 800 מיליון דולר עבור סיוע הומניטרי ו-200 מיליון דולר נוספים לתמיכה בכוחות המזוינים של המדינה. (סוכנות הידיעות הצרפתית, 24 באוקטובר 2024).

ממשל לבנון והמגעים להפסקת אש

• גורמי ממשל בכירים ואנשי ציבור בלבנון הצהירו על רצונם לפעול להפסקת אש בלבנון. להלן התבטאויות בולטות:
  • ב-25 באוקטובר 2024, נועד ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, עם מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, בלונדון. נמסר כי מיקאתי ציין שלבנון מעוניינת להשיג הפסקת אש כדי להפסיק את “התוקפנות” הישראלית, בייחוד כאשר יש יותר 1.4 מיליון עקורים בלבנון, והאשים כי ישראל מפרה את החוק הבינלאומי עם תקיפות נגד אזרחים, עיתונאים וצוותים רפואיים. מיקאתי גם הדגיש את מחויבות לבנון להחלטה 1701 ללא שינויים והבהיר כי מה שנחוץ כעת הוא התחייבות אמתית מצד ישראל להפסקת אש (אלנשרה, 25 באוקטובר 2024). בלינקן, מצדו, הדגיש את מחויבות ארה”ב להשגת פתרון דיפלומטי לסכסוך בלבנון שיביא ליישום מלא של החלטה 1701 ויאפשר לעקורים בישראל ובלבנון לשוב לבתיהם משני צדי הגבול (אתר מחלקת המדינה, 25 באוקטובר 2024).

• • ב-23 באוקטובר 2024, נועד מיקאתי בפריז עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון. השניים דנו במצב הנוכחי בלבנון ובמאמצים של צרפת להגיע להפסקת אש. מיקאתי הביע את תודתו למקרון על תמיכתו הקבועה והמתמשכת בלבנון ועל המאמצים שהוא עושה לשם הגעה להפסקת אש ועצירת “התוקפנות”. מקרון הדגיש כי ימשיך במאמצים, יחד עם ארה”ב, להגיע להפסקת אש ולדון בדרכים להפעלת לחץ על ישראל לצורך השגת המטרה (חשבון X של נג’יב מיקאתי, 23 באוקטובר 2024).
  • בנאומו בפני הוועידה הבינלאומית לסיוע ללבנון שהתכנסה בפריז, אמר מיקאתי כי העובדה שממשלת לבנון התחייבה להתחיל בתהליך של גיוס חיילים לבנונים נוספים בהתאם להחלטה 1701 מעידה על כוונתה ליישם את ההחלטה. הוא אמר כי מדובר בצעד חשוב לחיזוק היכולות של הכוחות המזוינים הלבנוניים לשמור על היציבות והביטחון באזור, והסביר כי יישום מוצלח של צעד זה יחייב את התמיכה של הקהילה הבינלאומית. כמו כן, הוא האשים כי “התוקפנות הישראלית” בלבנון הובילה לעקירתם של 1.2 מיליון אזרחים והסבה נזק חמור לתשתיות ולכלכלה, וגינה את תקיפת צוותי הרפואה וכוחות יוניפי”ל (אלנשרה, 24 באוקטובר 2024).
  • בריאיון לערוץ אלערביה, ציין מיקאתי כי עדיין ניתן להשיג פתרון דיפלומטי והדגיש כי יש להכניס את כוחות צבא לבנון לדרום המדינה וליישם את החלטה 1701. הוא גם טען כי חזבאללה הסכים ליישם את ההחלטה, אולם הודה כי לא היו מגעים עם הארגון מאז אמצע ספטמבר 2024. בהתייחסו לאמירתו של יו”ר המג’לס האיראני, מחמד באקר קאליבאף, לפיה טהראן מוכנה לנהל מו”מ עם צרפת בנוגע ליישום החלטה 1701, אמר מיקאתי כי הוא הודיע להנהגה באיראן “להפחית את חיבתם כלפי לבנון” והדגיש כי “אף אחד לא ידבר בשם מדינת לבנון” (אלערביה, 21 באוקטובר 2024).
  • יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, ציין כי הוא מייצג את חזבאללה מאז שנת 2006, וכי הארגון וכן כלל הלבנונים מסכימים על החשיבות ליישם את החלטה 1701 ומתנגדים לתיקונים בהחלטה. כמו כן, הוא האשים כי ישראל “הורסת כל דבר בלבנון כפי שהיא עושה ברצועת עזה” (אלערביה, 20 באוקטובר 2024).
  • יו”ר הפרלמנט ברי שוחח עם שר החוץ המצרי, בדר עבד אלעאטי, ודן עמו במצב במדינה ובאזור כתוצאה מ”התוקפנות” הישראלית ובהשלכותיה. נמסר כי ברי עדכן לגבי “הפגיעה הישראלית” בחיילי יוניפי”ל וצבא לבנון והאשים כי מדובר “בהתעלמות בוטה ופגיעה בחוקים ובהחלטות הבינלאומיות, ובראשן החלטה 1701”. עבד אלעאטי מסר כי מדינתו תעמוד לצד לבנון ותשקיע מאמצים רבים להשגת הפסקת אש וליישום החלטה 1701 (אלנשרה, 20 באוקטובר 2024).
  • “מקור דיפלומטי” מסר כי נביה ברי הודיע לקטרים ולמצרים כי חזבאללה מסכים להפריד בין החזית בדרום לבנון לבין החזית ברצועת עזה ולקבל את החלטה 1701 “בתנאי שהיא תהיה חלק מעסקת חבילה” (LBCI, 27 באוקטובר 2024). לאחר מכן, הכחישה לשכת הדוברות של ברי את הדיווח, בעוד ש”מקור מדיני לבנוני” מסר כי יישום החלטה 1701 כתנאי להפסקת המלחמה הפך לנחלת העבר (אלחדת’, 27 באוקטובר 2024).
  • שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב, ביקר באיטליה ונועד עם נציגים ממדינות ה-G-7. בפגישותיו, ציין בו חביב כי לאורך ההיסטוריה, העם הלבנוני היווה את “החוליה המקשרת בין עמים רבים וטבע דריסת רגל לשלום ושגשוש בין המזרח למערב”, וכי הם מעוניינים לחפש פתרונות שיחזירו את השקט והיציבות . הוא הדגיש כי לבנון רוצה מעל הכל הפסקת אש מיידית, עצירה של שפיכות הדמים ויישום החלטה 1701, הכוללת בין השאר נסיגה ישראלית מכלל שטחי לבנון והחזרת העקורים משני הצדדים לבתיהם (אלנשרה, 23 באוקטובר 2024).

ביקור עמוס הוכשטיין בלבנון

• ב-21 באוקטובר 2024, ביקר השליח המיוחד של נשיא ארה”ב, עמוס הוכשטיין, בלבנון ונועד עם בכירי הממשל בניסיון לקדם הפסקת אש בלחימה בין ישראל לבין חזבאללה:
  • ראש ממשלת המעבר מיקאתי הדגיש בפני הוכשטיין כי השגת הפסקת אש ויישום כולל של החלטה 1701 נמצאים בראש סדר העדיפויות של ממשלת לבנון, שכן הם מהווים בסיס להחזרת היציבות לאזור. הוכשטיין ציין כי נמשכים המאמצים הדיפלומטיים להשגת הפסקת אש, וכי הממשל האמריקאי תומך ביישום מלא של החלטה 1701. כמו כן, הוכשטיין קרא לכל הצדדים לפעול לטובת הגעה להבנות לגבי אופן יישום ההחלטה (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 21 באוקטובר 2024).
  • הוכשטיין מסר כי הוא קיים פגישה “בונה מאד” עם יו”ר הפרלמנט ברי. במסיבת עיתונאים שקיים לאחר מכן ציין הוכשטיין כי ארה”ב עובדת עם הממשלות בלבנון ובישראל כדי “להגיע לנוסחה שתביא לסיום העימות ביניהן אחת ולתמיד”. הוא הוסיף כי התחייבות בלבד של שני הצדדים להחלטת האו”ם 1701 אינה מספיקה והוסיף כי קשירת גורלה של לבנון לעימותים אחרים אינה אינטרס של העם הלבנוני” (רויטרס, 21 באוקטובר 2024).

• • “מקורות” מסרו כי הוכשטיין הציע לברי ליישם את החלטה 1701 עם נספח שישמש כמזכר הבנות לקיום מנגנון שיהיה אחראי ליישומה. לפי “המקורות”, ברי הסכים להצעה ודן עם הוכשטיין בפרטים. הם הוסיפו כי השניים דנו בקיום הפסקת אש של 21 יום, שתהיה הפתח להפסקת אש קבועה ותחילת יישום 1701. “המקורות, ציינו כי ברי אף אמר כי אווירת הפגישה הייתה טובה וחיובית הרבה יותר ממה שציפה (MTV לבנון, 21 באוקטובר 2024). עם זאת, “מקורות מדיניים” אמרו לערוץ אלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה ו”ציר ההתנגדות”, כי ברי, שלדבריהם מייצג את חזבאללה באופן מלא, הדגיש בפגישה את עמדת לבנון כי יש ליישם את החלטה 1701 ללא שום שינוי (אלמיאדין, 21 באוקטובר 2024).
  • “מקורות” אמרו לעורך הראשי של היומון הלבנוני אלאח’באר, אבראהים אלאמין, שהיה מקורב למזכ”ל חזבאללה חסן נצראללה, כי הוכשטיין הציע חזון חדש להחלטה 1701, אשר מבוסס על מספר עקרונות, וכי השינויים המוצעים אינם מוגבלים רק למנגנון היישום של ההחלטה, אלא גם לבסיס ההחלטה עצמה. לפי “המקורות”, קיים רצון להרחיב את סמכויות הכוחות הבינלאומיים גם מצפון לנהר הליטאני ולהרחיב את המשימה שלהם כדי שיוכלו לבדוק כל מקום חשוד ולבצע סיורי פתע ללא צורך באישור. עוד נמסר כי בלבנון מעוניינים שהאו”ם יציג מנגנון חדש שיבטיח את הפסקת כל סוגי “ההפרות הישראליות”. ” המקורות” טענו כי הוכשטיין עזב את פגישותיו עם רושם שלילי, וכי לא הושגה הסכמה על הצעדים הבאים, ולכן לא סביר שהוא יחזור ללבנון לפני הבחירות לנשיאות ארה”ב (אלאח’באר, 22 בספטמבר 2024).

צבא לבנון

• צבא לבנון הודיע על מותם של שישה מחייליו בשתי תקיפות שונות שיוחסו לישראל:
  • ב-20 באוקטובר 2024, נמסר כי שלושה חיילים נהרגו בתקיפה “ישראלית” נגד כלי רכב צבאי בדרך עין אבל-חאנין שבדרום לבנון (חשבון X של צבא לבנון, 20 באוקטובר 2024). בהודעה נוספת נמסר כי ההרוגים הם הנגדים טארק עקל צחבה ואחמד חידר חידר והחייל ג’עפר מחמד ג’עפר אלד’ין (חשבון X של צבא לבנון, 21 באוקטובר 2024).
  • ב-24 באוקטובר 2024, האשים צבא לבנון כי קצין ושני חיילים נהרגו בתקיפה “ישראלית” נגד כוחות הצבא שעסקו בפינוי פצועים בפאתי העיירה יאטר בבנת ג’ביל (חשבון X של צבא לבנון, 24 באוקטובר 2024). נמסר כי ההרוגים הם מחמד סאמי פרחאת (קצין בדרגה המקבילה לרב סרן), מחמד חסין נזאל ומוסא יוסף מהנא (חיילים בדרגה המקבילה לרב”ט) (חשבון X של צבא לבנון, 24 באוקטובר 2024).

• ב-23 באוקטובר 2024, נועד מפקד צבא לבנון, גנרל ג’וזף עון, בבירות עם שרת החוץ של גרמניה, אנאלנה ברבוק. נמסר כי השניים דנו במצב הכללי במדינה ובדרכים לתמוך בצבא הלבנוני בהתמודדותו עם האתגרים הנוכחיים (חשבון X של צבא לבנון, 24 באוקטובר 2024).
• ב-27 באוקטובר 2024, הגיע הגנרל עון לביקור בירדן ונועד עם הרמטכ”ל הירדני, יוסף אחמד אלחניטי. השניים דנו בשיתוף הפעולה בין הצדדים, בתיאום בתחומים השונים ובהתפתחויות האחרונות בזירות השונות. במהלך הפגישה, הביע עון את הערכתו לתפקידה המרכזי של ירדן בתמיכה במאמצי הסיוע ההומניטרי ללבנון, בעוד שאלחניטי הדגיש את חשיבות השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות ואת הצורך להגברת המאמצים להשגת הביטחון והשלום באזור (אתר החדשות אלממלכה, 27 באוקטובר 2024).
• שר החוץ של האיחוד האירופי, ג’וזף בורל, הכריז בוועידת פריז על תמיכה בלבנון כי האיחוד יעניק לצבא לבנון 60 מיליון יורו במהלך השנתיים הקרובות. לדבריו, עשרים מיליון יורו יועברו עוד השנה וארבעים מיליון נוספים יועברו בשנה הבאה (רויטרס ,24 באוקטובר 2024).

יוניפי”ל

• בהודעה מטעם יוניפי”ל נמסר כי חיילי כוח שמירת השלום ממשיכים בעבודתם על אף ההסלמה הדרמטית, אולם המצב הביטחוני מהווה עבורם אתגר גדול. בהודעה צוינו מספר מקרים שבהם חיילי יוניפי”ל נקלעו לתוך הלחימה (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 25 באוקטובר 2024):
  • בבוקר ה-23 באוקטובר 2024, נפתחה אש ממקור לא ידוע לעבר שני צוותים רפואיים שהגיעו לפנות מטופל מיארין. אחד מכלי הרכב הושבת והושאר בשטח.
  • בערב ה-23 באוקטובר 2024, הותקף מתקן רפואי במוצב יוניפי”ל בבית ליף באמצעות פגז או רקטה ממקור לא ידוע ונגרם נזק למבנים. בהמשך, נפלו שני פגזים או שתי רקטות ממקור לא ידוע בקרבת מוצב יוניפי”ל בכפר שובא ונגרמו פגיעות למבני מגורים ולמקומות מקלט. לא היו נפגעים.
  • ב-22 באוקטובר 2024, חיילי יוניפי”ל שהיו במגדל תצפית ליד אלצ’הירה זיהו חיילי צה”ל שפעלו לטיהור בתים בקרבת מקום. בהודעה נטען כי כאשר החיילים הישראלים ראו שצופים בהם, הם ירו לעבר המגדל ובעקבות זאת נסוגו חיילי יוניפי”ל מהאזור.

• ב-20 באוקטובר 2024, נטען בהודעת יוניפי”ל כי בולדוזר של צה”ל הרס במכוון עמדת תצפית וגדר שהקיפה עמדת יוניפי”ל במרוחין. ההודעה כללה תזכורת לכוחות צה”ל ולכל יתר השחקנים בזירה לגבי המחויבות שלהם להבטיח את ביטחונם ובטיחותם של אנשי האו”ם והרכוש ולכבד את מתקני האו”ם (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 20 באוקטובר 2024).
• ב-16 באוקטובר 2024, נטען בהודעת יוניפי”ל כי משקיפים בעמדה ליד כפר כלא זיהו טנק ישראלי יורה לעבר מגדל התצפית. כתוצאה מכך, נהרסו שתי מצלמות ונגרם נזק למגדל (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 16 באוקטובר 2024).
• מועצת הביטחון של האו”ם “הביעה דאגה” מכך שמוצבי יוניפי”ל בדרום לבנון נפגעו כתוצאה מירי ומכך שנפצעו מספר חיילים מהכוח. בהודעה שפורסמה מטעם המועצה, נקראו כל הצדדים לכבד את ביטחונם של אנשי הכוח בלבנון ולציית לחוק ההומניטרי הבינלאומי וליישום מלא של החלטה 1701 (רויטרס, 15 באוקטובר 2024).
• סגנית מנהלת משרד ההסברה של יוניפי”ל, קנדיס ארדיל, הבהירה כי לחיילי כוח שמירת השלום יש זכות מלאה להגן על עצמם, אולם רק באופן מוגבל וכאשר יש סכנה לחייהם. לדבריה, חיילי יוניפי”ל נאלצים להישאר במוצבים, ולעתים אף במקלטים, ולכן מתקיים מעקב מוגבל בלבד אחרי ההפרות של החלטה 1701. היא הוסיפה כי אנשי יוניפי”ל מקיימים מגעים עם שני הצדדים בניסיון לעצור את ההסלמה והדגישה כי התפקיד שלהם הוא לדווח למועצת הביטחון של האו”ם על הנעשה ב”קו הכחול” (גבול ישראל-לבנון) ולא לשמור על צד מסוים (אלנשרה, 24 באוקטובר 2024).
• דובר יוניפי”ל, אנדראה טננטי, מסר כי נדרש כעת להשיג פתרון דיפלומטי כדי לאפשר לחיילי הכוח לבצע את משימותיהם. הוא ציין כי הנוכחות של כוחות יוניפי”ל בדרום לבנון חשובה מאד, אולם מועצת הביטחון של האו”ם חייבת להתערב ובמקום לעסוק בדיבורים עליה לפעול כדי להפסיק את ההפרות של החלטה 1701. הוא הוסיף כי לצוותי יוניפי”ל יש יכולת להגן על עצמם, אולם “הדבר יוצר מתחים, אלימות מולידה אלימות” (אלג’דיד, 19 באוקטובר 2024).
• ראש המחלקה לשמירה על השלום באו”ם, ז’אן-פייר לקרואה, שאחראי גם על כוח יוניפי”ל, הבהיר כי הכוח יישאר בעמדותיו בלבנון. לדבריו, ההחלטה התקבלה למרות הקריאות הישראליות לפנות את הכוח ולמרות פציעתם של חמישה חיילים (סוכנות הידיעות הצרפתית, 14 באוקטובר 2024).
• דובר משרד ההגנה של גרמניה מסר כי ספינת מלחמה גרמנית שפועלת במסגרת פעילות כוחות יוניפי”ל יירטה כטב”ם מול חופי לבנון ב-17 באוקטובר 2024 (רויטרס, 17 באוקטובר 2024). דובר מטעם יוניפי”ל מסר כי הכטב”ם הגיע מכיוון דרום והסתובב סביב הספינה הגרמנית ואף הגיע למרחק של מטרים ספורים ממנה (רויטרס, 18 באוקטובר 2024). ביומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, דווח כי הכטב”ם היה שייך “להתנגדות” והיה בדרכו לישראל. היומון ציין כי היירוט הוא חסר תקדים והאשים כי חיילי יוניפי”ל לא פעלו באופן דומה כאשר כוחות צה”ל תקפו את המוצבים שלהם (אלאח’באר, 18 באוקטובר 2024).

סוריה

סיכול מפקד יחידה 4400 של חזבאללה

• ב-21 באוקטובר 2024, בשעות אחר הצהריים, דווח על תקיפה נגד מכונית בשכונת אלמזה שבדמשק. “מקור צבאי סורי” מסר כי שני בני אדם נהרגו ושלושה נפצעו בתקיפה “ישראלית” באמצעות טיל מונחה נגד כלי רכב אזרחי (דף הפייסבוק של משרד ההגנה הסורי וערוץ הטלגרם צאברין ניוז, 21 באוקטובר 2024). דווח כי בתקיפה נהרג עלי חסן ע’ריב, המכונה אימן אבו חסן, ששימש מפקד יחידת 4400 של חזבאללה שאחראית על הפעילות הכלכלית של חזבאללה ועל הברחת אמצעי הלחימה (חשבון X של דאמאש פוסט, 22 באוקטובר 2024). דובר צה”ל אישר כי צה”ל סיכל את מפקד יחידת 4400 בתקיפה בסוריה, וזאת אחרי שקודמו, מחמד ג’עפר קציר, נהרג בסיכול ממוקד בבירות בתחילת אוקטובר 2024 (דובר צה”ל, 21 באוקטובר 2024).

תקיפת מעברי גבול בין סוריה ללבנון

• בלילה שבין 24-25 באוקטובר 2024, בוצעה תקיפה אווירית של צה”ל נגד תשתיות חזבאללה במעבר הגבול ג’וסיה בצפון הבקעא. לפי דובר צה”ל, חזבאללה תכנן להעביר אמצעי לחימה דרך מעבר הגבול (דובר צה”ל, 25 באוקטובר 2024). שר התחבורה הלבנוני, עלי חמיה, מסר כי התקיפה בוצעה במרחק של מאות מטרים בלבד ממשרד של הביטחון הסורי וכי כתוצאה מכך הופסקה הפעילות במעבר הגבול אלקאע (ג’וסיה) ונותר רק מעבר גבול פעיל אחד בין לבנון לבין סוריה (סוכנות הידיעות הלבנונית, 25 באוקטובר 2024).
• ב-26 באוקטובר 2024, דווח כי בוצעה תקיפה ישראלית נגד מעבר הגבול מטרבא באזור חמץ. לפי אחד הדיווחים, בתקיפה נהרגו שלושה בני אדם ושבעה נוספים נפצעו, בעוד שבדיווח נוסף נמסר כי שני חיילים סורים נהרגו וחמישה נוספים נפצעו (אלמיאדין, 26 באוקטובר 2024; אתר Syria News, 27 באוקטובר 2024).

תקיפות נוספות המיוחסות לישראל

• בתקופה הנסקרת, דווח על תקיפות נוספות המיוחסות לישראל נגד יעדים המזוהים עם חזבאללה ועם הכוחות האיראניים בסוריה:
  • ב-17 באוקטובר 2024, לפנות בוקר, דווח על פיצוצים באזור העיר אללאד’קיה שבמערב המדינה. “מקור צבאי” סורי מסר כי “האויב הישראלי פתח בתוקפנות אווירית” מכיוון הים התיכון לעבר הכניסה הדרומית-מזרחית לעיר. לדבריו, שני אזרחים נפצעו ונגרם נזק לרכוש (דף הפייסבוק של משרד ההגנה הסורי, 17 באוקטובר 2024). בדיווח נוסף נטען כי מטרת התקיפה הייתה מחסן נשק באללאד’קיה (ערוץ הטלגרם של צות אלעאצמה, 17 באוקטובר 2024).
  • ב-24 באוקטובר, לפנות בוקר, דווח על פיצוצים בדמשק כתוצאה מתקיפה נגד בניין מגורים בשכונת כפרסוסה (ערוץ הטלגרם של הטלוויזיה הסורית, 24 באוקטובר 2024). “מקור צבאי סורי” ציין כי בוצעה “תוקפנות אווירית” מכיוון “הגולן הסורי הכבוש” ומכיוון צפון לבנון וכי נפגעו שני אתרים בשכונת כפרסוסה בדמשק ובאתר צבאי בפרברי חמץ. לפי “המקור”, בתקיפה נהרג איש צבא אחד, שבעה נוספים נפצעו ונגרם נזק לרכוש (ערוץ הטלגרם של הטלוויזיה הסורית, 24 באוקטובר 2024).

פעילות בינלאומית נגד חזבאללה

• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על שלושה אישים לבנונים וארבע חברות שמעורבים ברשת למימון חזבאללה תוך עקיפת הסנקציות. שלושת האישים – סלפאנה עטוי, חידר חסאם אלדין עבד אלע’פאר וחסאם חסן חמאדי – משתייכים לצוות הכלכלי של חזבאללה והם רשמו את החברות המוכרזות על שמם כדי להסתיר את מעורבות חזבאללה בפעילות העסקית של החברות שסייעה להפיק רווחים כלכליים עבור הארגון (משרד האוצר האמריקאי, 16 באוקטובר 2024).
• כמו כן, משרד האוצר הטיל סנקציות על שני אזרחים סורים ואזרח לבנוני שקשורים לחזבאללה ולדיוויזיה הרביעית של צבא סוריה ומעורבים בייצור של סם הקפטגון ובהפצתו, תוך הכנסת רווחים עבור חזבאללה והמשטר הסורי (משרד האוצר האמריקאי, 16 באוקטובר 2024).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-23 במאי 2019 :המוסדות החברתיים- כלכליים של חזבאללה: אגודת אלקרצ’ אלחסן, מוסד סמי-בנקאי העוסק במתן הלוואות ללא ריבית, בעיקר לבני העדה השיעית. ↑
^[2] יצוין כי מאז 30 בספטמבר 2024, נמנע חזבאללה מלפרסם את שמות הבכירים והפעילים שנהרגו בתקיפות צה"ל, בניגוד להתנהלותו מאז תחילת העימות ב-8 באוקטובר 2023. ↑

מאמרים נוספים בתחום