עיקרים
- ב-27 בנובמבר 2024, נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון. חזבאללה הכריז על ניצחון וטען כי ישתף פעולה עם צבא לבנון ביישום ההסכם. כוחות צה”ל תקפו פעילי חזבאללה ותשתיות בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש, צבא לבנון ויו”ר הפרלמנט ברי האשימו את ישראל בהפרת ההסכם.
- בשבוע האחרון, קיבל חזבאללה אחריות על 40 תקיפות (חלקן בלתי מאומתות) נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל, כולן עד תחילת הפסקת האש. לפי נתוני חזבאללה, מאז תחילת העימות ב-8 באוקטובר 2023, בוצעו לפחות 4,637 תקיפות נגד ישראל, בהן 1,666 תקיפות מאז ההסלמה בלחימה באמצע ספטמבר 2024. דווח כי בחזבאללה מעריכים כי 4,000 מפעילי הארגון נהרגו.
- משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי 3,961 בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה ועד הפסקת האש. שר הכלכלה מסר כי הנזק הכלכלי מוערך ב-20-15 מיליארד דולר וכי תהליך השיקום יימשך כארבע שנים.
- צה”ל המשיך בתקיפות נגד מעברים בגבול סוריה-לבנון ששימשו להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש.
הפסקת האש
- ב-27 בנובמבר 2024, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, שעצר את הלחימה שנמשכה בין ישראל לבין חזבאללה מאז 8 באוקטובר 2023. במסגרת ההסכם, ישראל תסיג בהדרגה את כוחותיה מדרום לבנון במשך שישים יום, בעוד צבא לבנון יפרוס את כוחותיו בדרום לבנון ויפעל למנוע מאנשים חמושים שאינם חלק מכוחות הביטחון הרשמיים של לבנון ומארגונים חמושים, ובראשם חזבאללה, לנכוח בדרום לבנון, להחזיק באמצעי לחימה או להפעיל תשתיות צבאיות מדרום לנהר הליטאני. חזבאללה טען כי הלחימה הסתיימה בניצחון על ישראל, על אף האבדות הכבדות שספג, ובראשן הריגת המזכ”ל חסן נצראללה וההנהגה הצבאית של הארגון. המזכ”ל טען כי הארגון מחויב לעבוד עם צבא לבנון על יישום ההסכם.[1]
- במסגרת ההסכם, הוקם מנגנון לפיקוח על יישום הפסקת האש בהובלת ארה”ב, ובהשתתפות צבא לבנון, צה”ל, יוניפי”ל וצרפת. השליח המיוחד של נשיא ארה”ב, עמוס הוכשטיין, משמש יו”ר-שותף אזרחי של המנגנון עד שיוחלט על מינוי קבוע, ולצידו מונה הגנרל ג’ספר ג’פרס ליו”ר- שותף הצבאי של המנגנון (חשבון X של פיקוד המרכז של צבא ארה”ב, 28 בנובמבר 2024). דווח כי הפגישה הראשונה של הוועדה תתקיים לאחר שהגנרל הצרפתי יגיע ללבנון בימים הקרובים ולאחר שהממשלה תסכים על תוכנית הפעולה של צבא לבנון להגדלת הפריסה בדרום המדינה (לבנון דיבייט, 1 בדצמבר 2024).
- “מקורות יודעי דבר” מסרו כי ישנם סעיפים סודיים במנגנון הביצוע של ועדת הפיקוח, וכי הם לא ייחשפו. עוד דווח כי יו”ר הפרלמנט ברי סיכם עם חזבאללה ואיראן על הרכב הוועדה. לפי “מקורות” נוספים, הוועדה תתכנס באופן חודשי לפי בקשת הגנרל ג’פרס (Spot Shot, 1 בדצמבר 2024).
- כוחות צה”ל עצרו את התקדמותם, אולם המשיכו בפעילות נגד הפרות של הפסקת האש. ב-30 בנובמבר 2024, סיכלו הכוחות פעילי חזבאללה חמושים ליד כנסייה שבה פעלה תשתית טרור של הארגון ובמקום אותרו אמצעי לחימה. כמו כן, כלי טיס של חיל האוויר תקפו פעילי טרור ותשתיות טרור של חזבאללה בדרום לבנון ובעומק לבנון לאחר שזוהו הפרות של הסכם הפסקת האש ואיומים על מדינת ישראל (דובר צה”ל, 27 בנובמבר-2 בדצמבר 2024).
- ב-2 בדצמבר 2024, דיווחו כלי תקשורת בלבנון כי כטב”ם ישראלי שיגר טיל לעבר אופנוע ליד תחנת כוח במרג’עיון וכי אדם אחד נהרג (אלג’דיד, 2 בדצמבר 2024). המִנְהָל הכללי של ביטחון המדינה מסר כי ההרוג הוא אחד מאנשיו שנפגע בעת שביצע את “חובתו הלאומית” (אלנשרה, 2 בדצמבר 2024). כמו כן, נטען כי שני טנקי מרכבה חדרו למרכז הכפר עיתרון וכי החיילים ירו שני רימוני הלם (אלאח’באר, 2 בדצמבר 2024).
- יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, האשים כי מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש, בוצעו 52 “הפרות” ישראליות “בוטות”. לדבריו, לבנון נמצאת בקשר עם הצדדים הבינלאומיים הרלוונטיים כדי לטפל ב”הפרות”. הוא הביע תקווה כי עם הצטרפות צרפת לוועדת הפיקוח, כינוס המנגנון יוביל להפסקת “ההפרות” (אלג’מהוריה, 2 בדצמבר 2024).
הלחימה בלבנון
פעילות צה”ל עד הפסקת האש
- פעילות קרקעית: כוחות צה”ל המשיכו את התמרון בדרום לבנון בעיקר ב”קו הכפרים השני”, בטווח של כשישה ק”מ מהגבול. במסגרת הפעילות, הכוחות סיכלו פעילי טרור בתקיפות מהאוויר ובהיתקלויות בשטח, איתרו אמצעי לחימה (אמל”ח) רבים, בהם משגרי רקטות, פצצות מרגמה וטילים נגד טנקים (נ”ט) שכוונו ליישובי הצפון, והשמידו מפקדות, תשתיות תת-קרקעיות ותשתיות טרור נוספות שהוסתרו באתרים אזרחיים. ב-26 בנובמבר 2024, עדכן דובר צה”ל כי הכוחות הגיעו לאזור הסלוקי ולנהר הליטאני, שם אותרו משגרי רקטות מוכנים לשיגור, אמצעי לחימה נוספים ותשתיות תת-קרקעיות (דובר צה”ל, 27-25 בנובמבר 2024).
משגרים ואמל”ח שאותרו ליד נהר הליטאני (דובר צה”ל, 26 בנובמבר 2024)
- פעילות אווירית: צה”ל המשיך בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות וברחבי לבנון, ובהם מפקדות, משגרים ואתרים לייצור אמל”ח, רבים מהם מוקמו בסמוך לאתרים אזרחיים.[2] בין השאר, הותקפו מפקדות צבאיות, יעדים של המועצה המבצעת של חזבאללה, מפקדות של מטה המודיעין מתקנים של יחידת טילי חוף-ים של חזבאללה ושל יחידה 4400 שאחראית על העברת אמל”ח מאיראן דרך סוריה ללבנון ואתרי אחסון כספים של אגודת אלקרצ’ אלחסן (הזרוע הכלכלית של חזבאללה). כמו כן, הותקף מתקן ייצור רכיבי הטילים המדויקים הגדול ביותר של חזבאללה שהיה ממוקם באתר תת-קרקעי באורך של 1.4 ק”מ באזור ג’נתא שבבקעא. ב-26 בנובמבר 2024, סוכל בתקיפה בבירות אחראי המבצעים של היחידה האווירית של חזבאללה (יחידה 127), ג’עפר עלי סמאחה, שהיה אחראי על ירי טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) לשטח ישראל. בתקיפה בצור סוכל אחמד צבחי הזימה, שפיקד על מערך המבצעים של גזרת החוף בחזבאללה (דובר צה”ל, 27-25 בנובמבר 2024).
מימין: סניף אלקרצ’ אלחסן שהותקף בצידון (אתר צידון אונליין, 26 בנובמבר 2024).
משמאל: אתר ייצור הטילים המדויקים הגדול ביותר של חיזבאללה בבקעא (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024)
הפגיעה בחזבאללה בלחימה
- לפי נתוני צה”ל, במהלך מבצע “חיצי הצפון”, שהחל ב-23 בספטמבר 2024, הותקפו יותר מ-12,500 מטרות חזבאללה, בהן יותר מ-1,600 מפקדות צבאיות ויותר מ-1,000 מחסני אמל”ח, בהם כ-150 מחסני אמל”ח ויותר מ-160 מפקדות של כוח אלרצ’ואן. לפחות 2,500 פעילי טרור סוכלו, בהם מזכ”ל חזבאללה חסן נצראללה ו-13 מחברי הפורום הבכיר של חזבאללה. במהלך הפעילות הקרקעית של צה”ל בלבנון, הוחרמו יותר מ-25 אלף מטענים, כטב”מים, משגרים וטילים נגד טנקים (נ”ט), רקטות וטילים נגד מטוסים (דובר צה”ל, 28 בנובמבר 2024).
חזבאללה
תקיפות
- בתקופה הנסקרת (מ-25 בנובמבר 2024, מהשעה 14:01, ועד כניסת הפסקת האש לתוקף ב-27 בדצמבר 2024 בשעה 04:00), קיבל חזבאללה אחריות על ביצוע 40 תקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל, כולל באזור גוש דן, ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון.[3] התקיפות בוצעו באמצעות טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים ורחפנים), טילים מדויקים, רקטות מסוגים שונים, וירי טילים נגד מטוסים (נ”מ) לעבר כלי טיס של חיל האוויר בשמי לבנון. בין השאר, טען חזבאללה כי בוצעה תקיפה ראשונה נגד בסיס אימונים בשבי ציון (מדרום לנהריה) וכי בוצעה תקיפה נגד מעונו של מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הצבאית של חזבאללה, 27-25 בנובמבר 2024). ב-25 בנובמבר 2024, קיבל חזבאללה אחריות על שש תקיפות באמצעות רחפני נפץ נגד ריכוזים של כוחות צה”ל, ארבע מתוכן בשטח דרום לבנון ושתיים בשטח ישראל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25 בנובמבר 2024)..
תקיפת נגמ”ש צה”ל בכפר יארין בדרום לבנון באמצעות רחפן נפץ של חזבאללה ב-25 בנובמבר 2024
(ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 30 בנובמבר 2024)
הרוגים לחזבאללה
- “מקור בכיר” מסר כי ההערכה היא שחזבאללה איבד עד 4,000 מאנשיו במהלך הלחימה נגד ישראל מאז 8 באוקטובר 2023, יותר מפי עשרה לעומת מספר הרוגי הארגון במלחמה ב-2006. “שלושה מקורות בכירים המודעים לפעילות חזבאללה” ציינו, בהתבסס על הערכות פנימיות ראשוניות בארגון, כי בחזבאללה מאמינים כי מספר ההרוגים יגיע לכמה אלפים, מרביתם מאז ההסלמה בלחימה באמצע ספטמבר 2024 (רויטרס, 28 בנובמבר 2024). יצוין כי חזבאללה שמר על מדיניות איפול מאז סוף ספטמבר 2024 ולא פרסם הודעות רשמיות על הרוגי הארגון, מלבד בכירים בודדים.
נתוני חזבאללה לסיכום הלחימה
- חזבאללה פרסם הודעת סיכום של הלחימה והכריז כי אחרי יותר מ-13 חודשים, הוא הצליח להשיג “ניצחון על האויב ההזוי שלא יכול היה לערער את הנחישות שלו או לשבור את רוחו”. לפי ההודעה, חזבאללה ביצע 4,637 תקיפות “מוצהרות” ב-417 ימי הלחימה, מאז ה-8 באוקטובר 2023, מתוכן 1,666 תקיפות מאז ההסלמה ב-17 בספטמבר (פיצוץ הזימוניות). לפי חזבאללה, 105 מהתקיפות הוגדרו “איכותיות” במסגרת פעולות תחת הקריאה “לקריאתך, נצראללה!”, והופנו נגד בסיסים צבאיים וביטחוניים אסטרטגיים באמצעות טילים בליסטים וטילים מדויקים ובאמצעות כטב”מי נפץ שהגיעו עד לעומק של 150 ק”מ מהגבול. לפי הגרסה השקרית של חזבאללה, יותר מ-130 חיילים וקציני צה”ל נהרגו מאז תחילת התמרון ב-1 באוקטובר והושמדו 59 טנקי מרכבה. הודעת חזבאללה הדגישה כי לוחמי הארגון יישארו בכוננות כדי להתמודד עם “שאיפות האויב הישראלי ועם התקיפות שלו”, וכי עיני הלוחמים יעקבו, כאשר ידיהם על ההדק, אחרי התנועה של כוחות צה”ל והנסיגות שלהם מעבר לגבול (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 28 בנובמבר 2024).
- חזבאללה גם פרסם אינפוגרף בשם “מַעֲרָכָת הקשוחים ביותר”, בה סיכם את פעולותיו נגד ישראל מ-17 בספטמבר 2024, אז החלה ההסלמה בלחימה עם פיצוץ מכשירי הזימוניות של פעילי חזבאללה, ועד 27 בנובמבר 2024 (נכון לשעה 15:00), יום ההגעה להסכם הפסקת אש בלבנון. לפי האינפוגרף, ביצע הארגון במהלך התקופה 1,666 תקיפות, בממוצע של 23 תקיפות ביום, כאשר בין המטרות היו 211 בסיסים של צה”ל, 111 מחנות, 420 עמדות, 147 מוצבים בגבול ישראל-לבנון, 540 ישובים, 17 מפעלים צבאיים וחברות ביטחוניות ועשרה שדות תעופה. במהלך התקיפות, בוצעו 1,285 שיגורים של רקטות וטילים ו-93 שיגורים של פגזי ארטילריה, ובנוסף בוצעו 166 תקיפות כטב”מים ושוגרו 34 טילי קרקע-אוויר. נטען באופן שקרי כי התקיפות הותירו למעלה מ-130 ישראלים הרוגים ויותר מ-1,250 פצועים, וכי בשל הפעילות פונו כ-300 אלף תושבים ישראלים מלמעלה ממאה יישובים במרחק של עד שלושים ק”מ מהגבול (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 28 בנובמבר 2024).
האינפוגרף המסכם את הפעילות ב-72 ימי הלחימה
(ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 28 בנובמבר 2024)
לוחמה פסיכולוגית
- ב-25 בנובמבר 2024, פרסם חזבאללה סרטון (באורך 1:06 דקות) שכותרתו “למרות הפצעים… נמצאים בשטח”, שנועד להראות כי גם הפעילים שנפצעו בפיצוצי מכשירי הזימוניות ב-17 בספטמבר 2024 שבו לכאורה לפעילות מבצעית. הסרטון נפתח בצילומים של מספר פעילי חזבאללה פצועים בבית חולים עם קטיעה חלקית או מלאה של אחת הגפיים שלהם ופגיעה בעיניים. לאחר מכן, נראו פעילים קטועי אצבעות או פגועי עיניים מעורבים לכאורה בלחימה. אחד הפעילים נראה מחבר כנף של כטב”ם בעוד פעיל אחר נראה עוסק בחיווט בחלקו הקדמי של כטב”ם. פעיל נוסף נראה מפעיל מערכת לשליטה בשיגור רקטות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25 בנובמבר 2024).
מתוך הסרטון “למרות הפצעים… נמצאים בשטח [שדה המערכה]”
(ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 25 בנובמבר 2024)
לבנון
נפגעים
- משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי מתחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2023 ועד 27 בנובמבר 2024, עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש, הגיע מספר ההרוגים ל-3,961 בני אדם, בנוסף ל-16,520 פצועים. לפי הנתונים שפורסמו, 2,678 מההרוגים הם גברים, אולם לא צוין כמה מתוכם היו פעילי חזבאללה וארגונים חמושים אחרים. במשרד הבריאות ציינו כי מספר ההרוגים צפוי לעלות עם הוצאת גופות מתחת להריסות וכי במקביל החלה בדיקה מקיפה של כל המידע כדי לזהות את ההרוגים באמצעות בדיקות DNA, ולאחר מכן יפורסם דוח סופי על מספרי הנפגעים ב”תוקפנות” (חשבון X של משרד הבריאות הלבנוני, 28 בנובמבר 2024).
הנזק הכלכלי
- שר הכלכלה הלבנוני, אמין סאלם, מסר כי לפי ההערכות הראשוניות, הנזק הכלכלי הישיר והעקיף שספגה לבנון כתוצאה מהלחימה מגיע ל-20-15 מיליארד דולר. לדבריו, ההפסדים נובעים מפגיעה במגזרים שלמים, ובראשם ענף התיירות והחקלאות שהפסיקו לחלוטין את פעילותם. הוא ציין כי לבנון זקוקה לסיוע של עשרות מיליארדי דולרים כדי לבנות את המדינה מחדש וכי התהליך צפוי להימשך כארבע שנים (CNBC בערבית, 30 בנובמבר 2024).
צבא לבנון
- ב-2 בדצמבר 2024, דיווח צבא לבנון כי אחד מחייליו נפצע באורח בינוני בתקיפת כטב”ם ישראלי בבקעא. לפי הודעת הצבא, התקיפה כוונה נגד דחפור צבאי שביצע עבודות ביצורים במרכז אלעבארה הצבאי באזור חוש אלסיד עלי שבמחוז אלהרמל (חשבון X של צבא לבנון, 2 בדצמבר 2024).
- “מקורבים למפקד צבא לבנון” מסרו כי הגנרל ג’וזף עון הביע אי נוחות מפרק הזמן של שישים יום שהוגדר בהסכם הפסקת האש וכי הוא חושש כי “ההתנהגות של ישראל” נועדה לחבל בהיערכות של צבא לבנון בדרום המדינה. לפי הדיווח, עון חושש כי התקיפות הישראליות בדרום לבנון יובילו לתגובה מצד חזבאללה ולכן הוא קרא לאמריקאים לשכנע את ישראל להפסיק את “ההפרות” ולפעול לכך שהנסיגה הישראלית תושלם לפני פרק הזמן של חודשיים (אלאח’באר, 2 בדצמבר 2024).
- צבא לבנון הודיע כי ב-1 בדצמבר 2024, התגלתה גופתו של קצין צבא בתוך מכוניתו באזור אלנאקורה, וזאת לאחר שכלי הרכב הותקף על ידי ישראל ב-26 בנובמבר 2024. נמסר כי נפתחה חקירה לבירור נסיבות התקרית (אלנשרה, 2 בדצמבר 2024).
- הפרלמנט בלבנון אישר חוק להארכה בשנה של כהונת כל הקצינים בצבא לבנון מדרגת עמיד (מקביל לדרגת תת-אלוף בצה”ל) ומעלה, ובהם מפקד צבא לבנון, ג’וזף עון (סוכנות הידיעות הלבנונית הרשמית, 29 בנובמבר 2024)
יוניפי”ל
- יוניפי”ל בירך על הפסקת האש ועל המחויבות המחודשת של הצדדים להחלטה 1701. בהודעה מטעם כוח האו”ם נמסר כי הם ישתפו פעולה עם כל השותפים הרלוונטיים כדי להביא לעצירת התקיפות וימשיכו ליישם את המנדט שלהם. עוד צוין כי הכוח החל להתאים את פעילותו למצב החדש וכי חיילי יוניפי”ל נותרו במקומם ומוכנים לתמוך בלבנון ובישראל (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 27 בנובמבר 2024)
- “מקור ביטחוני” מסר כי כמות התגרות בין פעילי “ההתנגדות” לחיילי יוניפי”ל מדרום לליטאני עלתה בימים האחרונים שלפני הפסקת האש, לאור ההחלטה של יוניפי”ל לבצע שינויים בפעילות שלו בשטח (לבנון דיבייט, 25 בנובמבר 2024)
סוריה
תקיפות ישראליות בגבול סוריה-לבנון
- צה”ל המשיך לבצע תקיפות נגד צירי תנועה ומעברים בגבול סוריה-לבנון כדי לסכל העברת אמצעי לחימה לחזבאללה:
- ב-25 בנובמבר 2024, בשעות הערב, דווח על תקיפה ישראלית שפגעה במספר גשרים בדרום-מערב אזור חמץ, בגבול סוריה-לבנון (אלמיאדין, 25 בנובמבר 2024). “מקור צבאי סורי” מסר כי “האויב הישראלי” תקף מכיוון לבנון מספר נקודות מעבר באזור אלקציר שבגבול, וכי שני אזרחים נפצעו ונגרם נזק לרכוש (אלוטן, 25 בנובמבר 2024). בתיעודים שפורסמו ברשתות החברתיות נראה נזק לגשרים אלדף ואלג’ובאניה (ערוץ הטלגרם של SAM SYRIA, 26 בנובמבר 2024). דובר צה”ל אישר כי מטוסי קרב תקפו צירי מעבר של המשטר הסורי בגבול עם לבנון. לפי ההודעה, הצירים שימשו להעברת אמצעי לחימה מסוריה ללבנון (דובר צה”ל, 25 בנובמבר 2024).
אחד הגשרים שנפגעו בתקיפות צה”ל (ערוץ הטלגרם של SAM SYRIA, 26 בנובמבר 2024)
- בלילה שבין 26-27 בנובמבר 2024, דווח כי בוצעה תקיפה ישראלית נגד שלושה מעברים בגבול סוריה-לבנון וכי כתוצאה מכך, כל המעברים היבשתיים בין המדינות אינם פעילים יותר (אלמיאדין, 27 בנובמבר 2024). “מקור צבאי סורי” מסר כי בתקיפה באזור חמץ נהרגו שישה בני אדם, בהם שני אנשי צבא, ועוד 12 נפצעו, בהם ילדים, נשים ועובדים בסהר האדום הערבי הסורי (אלוטן, 27 בנובמבר 2024). “מקור” במשרד התחבורה הסורי ציין כי התקיפה הרסה את גשר אלעריצ’ה בטרטוס המחבר בין מחוז טרטוס לגבול עם לבנון, ובאמצעותו מתבצעת תנועת אזרחים, משאיות ותחבורה יבשתית (אלוטן, 27 בנובמבר 2024). דובר צה”ל אישר כי בוצעה תקיפה אווירית נגד מספר צירי מעבר ששימשו להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024).
- ב-30 בנובמבר 2024, לאחר כניסת הפסקת האש בלבנון לתוקף, תקף צה”ל תשתיות צבאיות בסוריה, בקרבת מעברי הגבול עם לבנון. נמסר כי התשתיות שימשו את חזבאללה להעברת אמצעי לחימה מסוריה ללבנון, וכי זוהתה פעילות במקום גם לאחר הפסקת האש (דובר צה”ל, 30 בנובמבר 2024).
[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-2 בדצמבר 2024: "הסכם הפסקת האש – עמדות גורמי הכוח בלבנון".
[2] צה"ל ציין כי לפני כל התקיפות ננקטו צעדים רבים כדי לצמצם את הסיכוי הפגיעה באזרחים, ובהם איסוף מודיעין מקדים, תצפית מדויקת ואזהרות מקדימות לפינוי האוכלוסייה בקרבת יעדי התקיפה.
[3] יודגש כי בחלק מהמקרים אין אימות בפועל לטענות חזבאללה על תקיפות נגד יעדים בשטח ישראל.