עיקרים
- ניכרת הסלמה בשיח הלוחמני של חזבאללה בעקבות חשש מהתלקחות מול ישראל על רקע המחלוקת על תוואי הגבול הימי. השיח גם כלל מסע תעמולה של הארגון שנועד לפגוע במורל חיילי צה”ל. ב-4 בספטמבר 2022 אורגן משט מחאה במסגרת קמפיין “ההגנה על העושר הלאומי”, ספינות נושאות דגלי לבנון וכרזות יצאו מרחבי לבנון לעבר קו הגבול באלנאקורה.
- במלאת שנתיים לפיצוץ בנמל בירות, התגברה המחאה האזרחית. זאת, לצד הצלחה פוליטית של חזבאללה במניעת מהלכים משפטיים נגד בכירי הארגון.
- מועצת הביטחון של האו”ם חידשה את מנדט כוחות יוניפי”ל בדרום לבנון. ארעה תגרה בין תושבי הכפר הנוצרי רמיש לבין פעילי חזבאללה הנמצאים במתחמי עמותת ירוקים ללא גבולות בקרבת הכפר. כוחות ביטחון לבנוניים איתרו בעיירה בינת ג’ביל תא של פעילים החשודים כפעילי דאעש.
- בעקבות מבצע “עלות השחר”ברצועת עזה, מתקיים שיתוף פעולה ותאום בין חזבאללה וארגון הג’האד האסלאמי בפלסטין. הארגונים הפלסטינים במחנה הפליטים רשידיה מעוניינים להקים חדר מבצעים משותף.
- בסוריה תקפו כלי טיס של כוחות הקואליציה הבינלאומית יעדים של מליצית פאטימיון ושל משמרות המהפכה במזרח המדינה, בתגובה בוצע ירי ארטילרי לעבר בסיסים אמריקאים. טארק יאסין אלמעיוף, פעיל חזבאללה בכיר[1], שב למזרח סוריה לאחר היעדרות של שנתיים. שובו יכול להצביע על הסטת מיקוד חזבאללה בסוריה מחזית צפון סוריה למזרחה.
- מיליציה מקומית בדרום סוריה נאבקת בנוכחות פעילי חזבאללה, גורמי מודיעין סורים וסוחרי סמים.
חזבאללה בלבנון
איומי חזבאללה כלפי ישראל
- על רקע הסכסוך על תוואי הגבול הימי בין ישראל ולבנון, התרבו לאחרונה ההתבטאויות בלבנון אודות כוונות חזבאללה להתעמת עם ישראל. גורמי חזבאללה מחריפים את המאמץ התודעתי מול ישראל :
- אבראהים אלאמין, עורך אלאח’באר ובכיר במערך ההסברה של חזבאללה, תאר את הכנות הארגון לעימות וניתח את האפשרויות השונות להתלקחות מול ישראל וארה”ב. לדבריו, מטרת חזבאללה היא חיסול צה”ל ובידי חזבאללה יכולות שאין עדיין אפילו בידי איראן. את הכתבה מלווה תמונת כלי טיס בלתי מאויש ואינפוגרפיקה ובה פירוט סוגי הטילים מתוצרת איראן המצויים בידי הארגון בצירוף קשתות הטווחים שלהם ותמונות של כלי טיס בלתי מאוישים (אלאח’באר, 26 באוגוסט 2022 ).
תמונת כלי טיס בלתי מאויש המלווה את הכתבה (אלאח’באר, 26 אוגוסט 2022)
-
- במקביל פורסמו בדפי הטוויטר של פעילים המזוהים עם חזבאללה, דוגמת העיתונאי עלי שעיב ואתר תנסיקיה, מסרים לוחמניים שנועדו לפגוע במורל הלוחמים הישראלים. כך למשל התפרסמה כרזה תחת הכותרת (גם בעברית) :”להיפרד מאימא שלך”. תוך שהם מצטטים מתוך מאמרו של אבראהים אלאמין.
כרזה של חזבאללה לקראת עימות אפשרי עם ישראל
(טוויטר, תנסיקיה, 26 אוגוסט 2022)
-
- בעקבות הנחייה שהוציא חזבאללה לאנשיו שלא לעלות לרגל בימים אלה לכרבלא’ בשל “המצב הפנימי בעיראק”, טוען העיתונאי הבירותי חסן עליק, כי אין ממש בטענה לאיום על עולי רגל שיעים לכרבלא’ בשל המצב הפנימי בעראק ולמעשה נועדה ההנחיה למנוע מאנשי הארגון לצאת מלבנון בשל החשש מהתלקחות ביטחונית עם ישראל (חשבון הטוויטר אלמחטה, 25 באוגוסט 2022).
משט מחאה בלבנון במסגרת קמפיין ההגנה על העושר הלאומי
- במסגרת קמפיין “ההגנה על העושר הלאומי”, אורגן ב-4 בספטמבר 2022 משט מחאה של כלי שיט, נושאי דגלי לבנון וכרזות, להבעת תמיכה בריבונות לבנון על מאגרי הגז. דווח, כי במסגרת הקמפיין יצאו עשרות כלי שיט מטריפולי, אליהם חברו כלי שיט נוספים לאורך החוף הלבנוני בדרכם לקו המצופים המסמן את הגבול הימי הבינלאומי באלנאקורה. לפנות ערב שבו ספינות המשט. לא נרשמו אירועים חריגים (אלעהד, אתר אלנשרה, 4 בספטמבר 2022).
סירות המשט עליהן דגלי לבנון וכרזות מחאה (אתר אלנשרה 04 בספטמבר 2022)
- מישל עון, נשיא לבנון, בירך את משתתפי המשט אשר לדבריו, דבקו בזכויותיה המלאות של לבנון על מימיה ומשאביה. לדבריו, עמדתתם המאוחדת היא ערבות לזכויותיהם למען הדורות הבאים אשר מצפים ששאיפותיהם תתגשמנה (חשבון הטוויטר של מישל עון, 4 בספטמבר 2022).
ציון יום השנה השני לפיצוץ בנמל בירות
- כחלק מאירועי יום השנה השני לפיצוץ בנמל בירות[2] התקיימה הפגנה של משפחות הנפגעים בכניסה לנמל במחאה על ההתעלמות וחוסר הענישה נגד האחראים ובקריאה שלא לשכוח את הנפגעים ומשפחותיהם (אלנהאר, 25 באוגוסט 2022).
- בלבנון רווחת הדעה שחזבאללה אחראי לפיצוץ, נושא המהווה גם מרכיב חשוב בשיח האופוזיציוני בלבנון. 11 ארגונים בינלאומיים פנו לממשלת לבנון בקריאה כנגד התערבות פוליטית בחקירת הפיצוץ ומתן “חסינות לאישים פוליטיים רמי-דרג מפני חקירה של גורמי המשפט הלבנונים” (אלעין אלאח’באריה, 4 באוגוסט 2022). הביטוי “חסינות אישים פוליטיים” הינו לשון מכובסת למסע הלחצים והאיומים שהפעיל חזבאללה על השופט החוקר טארק אלביטאר כדי למנוע ממנו להגיע לחקר האמת בנוגע לגורמי האסון האזרחי הקשה ביותר שארע אי-פעם בתולדות לבנון.
- חזבאללה יכול לזקוף לזכותו הצלחה פוליטית לאחר שהשופט החוקר טארק ביטאר סיים את חקירתו מבלי שאוזכרו שמות האחראים. בכך הוכיח שוב חזבאללה את עומק השפעתו על המערכת הפוליטית הלבנונית (ובעקבות כך גם על מערכת המשפט) כפי שהוכח קודם לכן בהקשר לחקירת הטריבונאל הבין-לאומי בנוגע לרצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אלחרירי. יחד עם זאת, העיסוק המחודש בפיצוץ עלול להפעיל לחץ על בכירי חזבאללה ולתרום לשיח הלוחמני של הארגון.
דרום לבנון
חידוש מנדט יוניפי”ל
- בתום דיון, אישרו ב-15 באוגוסט 2022 חברות מועצת הביטחון של האו”ם את חידוש מנדט יוניפי”ל (UNIFIL), כוח האו”ם בדרום לבנון, לחצי שנה נוספת עד סוף פברואר 2023, ללא שינוי משמעותי באופן הפעלת הכוח. עיקר הדיון הפעם עסק ביכולותיו של כוח יוניפי”ל לקיים סיורים גם ללא ליווי של צבא לבנון וביכולותיו למנוע מגורמים חמושים שאינם צבא לבנון (הכוונה בעיקר לחזבאללה), לשאת נשק באזורים שבאחריות הכוח. עוד נדונו התנאים בהם יוכל הכוח להעניק לצבא לבנון סיוע באימונים וסיוע לוגיסטי, בעקבות המצב הכלכלי הקשה השורר בלבנון (דו”ח מועצת הביטחון, 30 באוגוסט 2020).
- באלאח’באר הלבנוני, המקורב לחזבאללה, נטען כי דו”ח שפרסם מזכ”ל האו”ם, ערב חידוש המנדט, והחלטת מועצת הביטחון כללו ביקורת נוקבת נגד פעילות חזבאללה (“ההתנגדות”) בדרום לבנון אך גילו סלחנות מובהקת מול התנהלות ישראל וההפרות שהיא ביצעה (אלאח’באר, 3 בספטמבר 2022).
קטטה בין תושבים נוצרים לפעילי חזבאללה
- ב- 30 ביולי 2022 אירעה קטטה בין תושבי הכפר הנוצרי רמיש בדרום לבנון, בקרבת גבול ישראל, לבין אנשי חזבאללה הממוקמים במתחמים השייכים לעמותת ירוק ללא גבולות[3]. הקטטה החלה סביב כריתת עצים בקרבת מתחמי חזבאללה. גם לאחר התערבות צבא לבנון, התלהטו הרוחות ואנשי חזבאללה שלפו כלי נשק ואיימו בו על תושבי המקום בגירוש. חיילי צבא לבנון נאלצו להפריד בין הניצים (ניוז פוליו, 30 ביולי 2022).
מעצר פעילי דאעש
- אנשי מנהלת הביטחון הכללי של לבנון עצרו בבנת ג’ביל ב- 29 באוגוסט 2022 מספר תושבים בחשד שהם פעילי דאעש. חברי החוליה הואשמו בהשתתפות בלחימה בסוריה בשורות דאעש, הסתננות בלתי חוקית ללבנון וסחר בסמים ובכסף זר מזויף(בנת ג’ביל האתר הרשמי, 29 באוגוסט 2022).
סיור שרי ממשלת לבנון לאורך הגבול עם ישראל
- שמונה שרי ממשלת לבנון ומזכיר הממשלה ערכו, בהזמנת שר התרבות מחמד אלמרתצ’א, סיור לאורך גבול לבנון ישראל, תחת הכותרת “כולנו לדרום”. מטרת הסיור הייתה הגברת תשומת הלב לחלק זה של לבנון. הסיור החל באלנאקורה שבמערב ונמשך לאורך הגבול עד הכפרים חולא ועדיסה, שם התכבדו הנוכחים בהשלכת אבן סמלית לעבר גבול ישראל. הסיור הסתיים באתר ההנצחה של חזבאללה בכפר מליתא (אתר לבנון 24, 30 באוגוסט 2022).
שרי ממשלת לבנון בסיור דרום לבנון (חשבון הטוויטר של עלי שעיב, 30 באוגוסט 2022)
- סרטון שהופץ ברשתות החברתיות, לאחר הביקור, בו נראים וליד פיאצ’ שר המים והאנרגיה והקטור חג’אר, השר לענייני תרבות, משליכים אבנים לעבר הגבול עם ישראל הפך לוויראלי. גולשים רבים מתחו ביקורת על השרים וציינו כי בעוד השרים מתלוצצים ומשתעשים ביידוי אבנים לעבר הגבול לאזרחי לבנוון יש שעת חשמל ביום ו-80% מהם נמצאים מתחת לקו העוני. מנגד, עלי שעיב, כתב ערוץ אלמנאר, הביע תמיכה במעשיהם כחלק מהאג’נדה נגד ישראל .
אירוע בצור לזכר מוסא אלצדר
- יום היעלמותו של האמאם מוסא אלצדר[4], שחל ב- 25 באוגוסט, מהווה כל שנה הזדמנות למפגן כוח של העדה השיעית ובמיוחד תנועת אמל, שאלצדר היה ממקימיה. ב-31 באוגוסט 2022 ערכה אמל כינוס בצור במלאת 44 שנים להיעלמו. הדובר המרכזי בכינוס היה נביה ברי, יו”ר תנועת אמל ויו”ר הפרלמנט הלבנוני. בנאומו ניסה ברי לעודד את מאזיניו ולהניעם לתמיכה בתנועה. ברי קרא לתומכיו לשוב ולהאמין בלבנון וקבע, כי למרות שהמצב בלבנון חמור, לבנון עדיין לא פשטה את הרגל.
פלסטינים בלבנון
לקחי מבצע “עלות השחר”
- מיד לאחר מבצע “עלות השחר” איפשר חזבאללה לג’האד האסלאמי בפלסטין להשתמש בפלטפורמות ההסברה שלו כדי להפיץ את המסרים שלו בהרחבה. חסן נצראללה, מזכ’ל חזבאללה, אף נפגש עם זיאד אלנח’אלה, מזכ”ל הארגון. בפגישה דנו השנים וניתחו את המבצע בעזה מול ישראל מבחינה מבצעית, פוליטית ותקשורתית (אלמיאדין, 24 באוגוסט). יצוין שהמבצע האחרון בעזה שימש עבור חזבאללה “ניסוי כלים” מעניין בנוגע לבחינת יכולותיה של ישראל להתמודד עם ירי רקטות נרחב. סביר להניח כי הארגון יסיק מאירועי המבצע גם מסקנות מבצעיות.
- ב- 24 באוגוסט 2022 התפרסם באתר מקאוומה, האתר הרשמי של חזבאללה, מאמר פרי עטו של אחסאן עטיה, נציג הג’האד האסלאמי בלבנון בו הוא משתף את עמיתיו הלבנונים בתובנות בעקבות המבצע ברצועת עזה. במאמר מנה עטיה את הישגי הארגון ובראשם חוסר יכולתה של ישראל להתמודד עם ירי רקטות למרכז הארץ, למרות התמיכה המשמעותית מצד האמריקאים, וחוסר ההצלחה של ישראל לשבור את יכולותיו הצבאיות של הג’האד האסלאמי (אתר אלמקאוומה, 24 באוגוסט 2022).
- ב- 28 באוגוסט 2022 פרסם ד”ר מצטפא יוסף אלדאודי, נציג חמאס לשעבר בסוריה ולאחר מכן בלבנון, באתר הרשמי של מחנה הפליטים רשידיה, מאמר נרחב ובו פירט את הצורך בהקמת חדר מבצעים משותף לכלל הארגונים. לדבריו של דאודי, הקמת חדר מבצעים שכזה הוא צורך דחוף להתמודדות עם מקרי חירום ובמיוחד עם אירועים הנובעים מהמאבק עם ישראל (האתר הרשמי של מחנה הפליטים רשידיה, 28 באוגוסט 2022).
איראן וחזבאללה בסוריה
תקיפת יעדי המיליציות האיראניות במזרח סוריה
-
ב- 24 באוגוסט 2022 ביצעו כלי טיס אמריקאים ושל כוחות הקואליציה הבינלאומית, תקיפות נגד יעדים השייכים למיליציות האיראניות במזרח סוריה בקרבת דיר אלזור, בוכמאל ואלמיאדין, ומחסני תחמושת באלעיאש ממערב לדיר אלזור. היעדים זוהו כיעדי מליצית פאטימיון השיעית שמוצא לוחמיה הוא מאפגניסטאן, ויעדי משמרות המהפכה האיראנים. על-פי מקורות אמריקאים, בתקיפה נהרגו שישה בני אדם. מקורות סוריים דיווחו על עשרה הרוגים. שעות ספורות לאחר מכן בוצע ירי ארטילרי לעבר שני בסיסים אמריקאים במזרח סוריה (דיר אלזור 24, 28 באוגוסט 2022).[5] בעקבות התקיפות דווח על ביטול מערכת האימונים שמקיימים משמרות המהפכה האיראנים ללוחמי המיליציות השונות המגיעים למזרח המדינה מחמאה וחמץ שבמרכז סוריה (דיר אלזור 24, 27 באוגוסט 2022).
תיעוד תקיפת מחסני נשק של מליצית אלפאטימיון שפירסם חיל האוויר האמריקאי
(חשבון הטוויטר אינטליטיימס, 25 אוגוסט 2020)
מערך רפואה איראני באזור דיר אלזור בוכמל
- ימים ספורים לאחר פינוי מרפאה של משמרות המהפכה בשכונת אלקוצור בדיר אלזור, נחנכה מרפאה חדשה בשכונת אלפילאת, שהקים מרכז התרבות האיראני. המרפאה בהנהלת חאג’ רסול, מנהל מרכז התרבות, ובשיתוף חאג’ כאמיל, מפקד מליציה של משמרות מהפכה באזור המזרחי. במרפאה מתקיימים גם קורסי הכשרה למקצועות הסיעוד לגברים ולנשים. כמו כן הוכשר מחזור חדש של עובדות סיעוד אשר הועסקו מיד במרפאות של מליציות של משמרות המהפכה (אתר הפרת פוסט, 30 באוגוסט 2022).
נוכחות פעיל חזבאללה בסוריה
- טארק יאסין אלמעיוף אבו עקיל, בכיר חזבאללה, נראה לאחרונה בעיירה חאטלא מדרום מזרח לדיר אלזור לאחר היעדרות של כשנתיים בהן שהה בעיקר בגזרת אלקציר, אדלב וחלב שבצפון מערב סוריה (אתר דיר אלזור 24, 28 באוגוסט 2022). שובו של אלמעיוף יכול להצביע על הסטת המיקוד של חזבאללה מחזית צפון סוריה למזרחה. על פי מקורות שונים, היה אלמעיוף מעורב בחילופי האוכלוסייה במרחב קציר שבגבול לבנון סוריה ועסק ברכש נדל’ן עבור משמרות המהפכה, כמו כן היה מעורב בהברחות נשק וסמים בגבול סוריה לבנון.
מאבק גורמים מקומיים בנוכחות חזבאללה במרחב דרום סוריה
- כוח המאבק בטרור וכוחות השייכים לתנועת “רג’אל אלכראמה” הדרוזית העצמאית בסווידא’ פעלו נגד חשודים בהשתייכות לחזבאללה, למודיעין המשטר הסורי, וחשודים בסחר בסמים. במהלך החודש האחרון ביצעו הכוחות פעולות מעצרים ופשיטות להשלטת סדר באזור סווידא’. ב- 30 באוגוסט 2022 פשטו כוחות משולבים של תנועת “רג’אל אלכראמה” והכוח למאבק בטרור על בית בעיירה קנוואת באזור סווידא’. בכוונה לעצור את סלים חמיד המואשם בעיקר בפעילות עבור המודיעין הצבאי. בעקבות הפשיטה נעצרו ארבעה חשודים נוספים ששוחררו מאוחר יותר. סלים חמיד, ששוחרר ממעצר “רג’אל אלכרמה” זמן קצר קודם לכן, לא נתפס (דף הפייסבוק, אלסווידא’ ANS, 30 באוגוסט 2022).
- במקביל, הגיעו “רג’אל אלכראמה” להסכם עם נאצר אלסעודי, המתואר כבכיר חזבאללה באזור סווידא. במסגרת ההסכם אמור אלסעודי למסור את נשקו לוועדה העממית ולהמנע מכל פעולה שתפגע בבני סוידא’. נגד ההסכם נמתחה ביקורת מכיוון שמשתמע ממנו מחילה לאלסעודי על מעורבותו בהרג וחטיפה של בני סווידא’. בנוסף לכך, לטענת מבקרי ההסכם, אלסעודי עדיין מקיים קשרים עם חזבאללה ועוסק בסחר בסמים (דף פייסבוק, אלסווידא’ ANS, 29 באוגוסט 2022).
הכוח למאבק בטרור של מיליצית “רג’אל אלכראמה” (פייסבוק, סווידא’ ANS, 17 בנובמבר 2021)
[1] אלמעיוף הואשם לא אחת בכך שהוא עוסק ברכש נדל'ן עבור משמרות המהפכה ובהברחת סמים בגבול סוריה לבנון עבור חזבאללה. ↑
[2] ב-4 באוגוסט 2020 התרחש פיצוץ בנמל בירות. 218 בני אדם נהרגו ולמעלה מ-7,000 נפצעו ונגרם נזק רב. ↑
[3] אגודה לבנונית העוסקת בתחום איכות הסביבה בדגש על שמירת היערות. האגודה מפעילה מספר מתקנים לאורך גבול לבנון-ישראל, אשר חזבאללה משתמש בהם לצרכיו. להרחבה ראו פרסום מרכ המידע מ-19 בפברואר 2020:"אגודת “ירוק ללא גבול”: ארגון איכות סביבה לבנוני המשתף פעולה עם חזבאללה ומסייע לפעילות הארגון בקרבת הגבול עם ישראל". ↑
[4] סייד מוסא אלצדר היה מנהיג שיעי בלבנון ממקימי תנועת אמל אשר נעלם בשנת 1978 בעת ביקור בלוב. ↑
[5] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-1 בספטמבר 2022 : "מבט לאיראן". ↑