מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (9-2 במרץ 2026)

עיקרים

• ב-2 במרץ 2026, חידש חזבאללה את התקיפות נגד ישראל כתגובה על המערכה בין ישראל לאיראן שנפתחה ב-28 בפברואר 2026. כוחות צה”ל ביצעו תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים לצד בכירים בכוח קדס האיראני ומפקדים בארגוני טרור פלסטיניים שפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה”ל תפסו שטחים שולטים נוספים בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת תשתיות טרור. פורסמו הודעות פינוי לכל תושבי דרום לבנון והשכונות באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות. שני לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה.
• חזבאללה קיבל אחריות על 124 תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, כולל שיגור ראשון של רקטות לעבר מרכז ישראל מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. הארגון תקף את נהריה וקריית שמונה לאחר שפרסם “הודעות פינוי” לתושבים. חזבאללה לא עדכן על מספר הנפגעים בשורותיו, אולם לפי הערכות בלתי רשמיות, יותר ממאה פעילים נהרגו.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, טען כי המערכה החדשה היא תגובה ל”תוקפנות” מצד ישראל וארה”ב ובשל “הפרות” הסכם הפסקת האש והאשים את ממשלת לבנון בהחלשת מעמד המדינה וכניעה לדרישות חיצוניות. פרשן המקורב לחזבאללה טען כי כל הסדר חייב לכלול חזרה למצב שלפני 8 באוקטובר 2023, כאשר חזבאללה החל “לסייע” לחמאס.
• ההנהגה הלבנונית הכריזה כי תיישם את ההחלטה על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והטילה על הארגון את האחריות להסלמה החדשה. כמו כן, הממשלה הורתה על סילוק כל פעילי כוח קדס מלבנון וקבעה כי אזרחי איראן יידרשו לוויזה כדי לבקר במדינה.
• דווח כי במסגרת המאמצים הלבנוניים להביא לסיום הלחימה, מגבשים הנשיא ויו”ר הפרלמנט הצעה להרכבת משלחת אזרחית שתנהל משא ומתן ישיר מול ישראל.
• צבא לבנון נסוג מעמדות בדרום לבנון והקים מחסומים כדי למנוע מעבר של פעילי חזבאללה ואמצעי לחימה מדרום לליטאני. דווח כי בית המשפט הצבאי שחרר פעילי חזבאללה עצורים בעקבות לחץ כבד מצד הארגון.
• הרשויות הלבנוניות מסרו כי קרוב ל-400 בני אדם נהרגו מאז תחילת התקיפות הישראליות וכי יותר מחצי מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. ראש הממשלה הלבנוני הדגיש כי המדינה מחויבת לספק מקלט לכל העקורים.
• יוניפי”ל האשים את ישראל ואת חזבאללה בהפרת החלטה 1701 ומסר כי שלושה מאנשיו נפצעו בתקרית ירי לעבר אחד ממוצבי הכוח.

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• בשבוע האחרון, המשיך צה”ל בתקיפות אוויריות נרחבות לצד פעילות קרקעית נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון בתגובה לכניסת הארגון למערכה לצד איראן וחידוש התקיפות נגד ישראל ב-2 במרץ 2026. שני לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה. להלן ההתפתחויות המרכזיות (דובר צה”ל, 9-2 במרץ 2026):
  • תקיפת תשתיות חזבאללה וסיכול מפקדים ופעילים: צה”ל ביצע מאות תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון, באלבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נוביה. בין השאר, הותקפו מבנים של אגודת אלקרצ’ אלחסן (הזרוע הפיננסית של חזבאללה), מפקדות צבאיות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים, מתקנים של כוח רצ’ואן ואתרים צבאיים נוספים. כמו כן, סוכלו מפקדים בכירים בחזבאללה, ובהם אחראי מטה המודיעין של חזבאללה ומפקד ניהול כוח האש של הארגון, מפקדי שטח, מפקדים בכוח רצ’ואן ופעילי טרור שירו לעבר כוחות צה”ל ולעבר שטח ישראל.
  • פעילות קרקעית: כוחות קרקעיים של צה”ל תפסו נקודות שולטות נוספות בדרום לבנון במטרה להרחיק את יכולות הירי של חזבאללה לעבר יישובי צפון ישראל. במסגרת הפעילות, סיכלו הכוחות מחבלי חזבאללה שזוהו בשטח ואיתרו מצבורים של אמצעי לחימה.
  • פרסום הודעות פינוי נרחבות: במסגרת המאמצים לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה המקומית, פרסם דובר צה”ל בערבית הודעות פינוי באזורי הפעילות במעוזי חזבאללה ברחבי המדינה. בין השאר, נקראו כל תושבי דרום לבנון לעזוב את בתיהם ולעבור מצפון לנהר הליטאני, כל תושבי ארבע השכונות המרכיבות את אלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות נדרשו לעבור לאזורים אחרים, וכן פורסמו התראות פינוי ליישובים באלבקעא (חשבונות X של אביחי אדרעי ושל אלה ואויה, 9-2 במרץ 2026).

     
מימין: התראת הפינוי לתושבי דרום לבנון. משמאל: התראת הפינוי לתושבי אלצ’אחיה אלג’נוביה
(חשבון X של אביחי אדרעי, 5-4 במרץ 2026)

• • סיכול בכירים בכוח קדס האיראני: במסגרת התקיפות, פעל צה”ל גם נגד מפקדים בכוח קדס של משמרות המהפכה של איראן ששהו בלבנון והיו מעורבים בקשר עם חזבאללה ועם ארגוני טרור פלסטיניים. בין המסוכלים היו ראש המטה של גיס לבנון בכוח קדס, האחראי בגיס לבנון על העברת הכספים למימון גופי הטרור בלבנון, נציג חזבאללה בגיס פלסטין של כוח קדס ואנשי מודיעין. כמו כן, צה”ל הורה לנציגי המשטר האיראני בלבנון לצאת מהמדינה או שיהוו מטרה לתקיפות.
  • סיכול פעילי טרור מארגונים אחרים: צה”ל פעל גם נגד פעילי טרור בכירים בארגוני טרור פלסטיניים שפועלים משטח לבנון. במסגרת זו, סוכל ראש הזרוע הצבאית של שלוחת לבנון של הג’האד האסלאמי בפלסטין בתקיפה בבירות, ואחראי ההכשרות והאימונים הצבאיים של חמאס בלבנון סוכל בתקיפה במחנה הפליטים אלבדאוי שבצפון לבנון.
  • פעולות מיוחדות: בלילה שבין 7-6 במרץ 2026, פעלו כוחות מיוחדים של צה”ל באזור אלנבי שית שבאלבקעא לחיפוש ממצאים הקשורים לנווט חיל האוויר, רון ארד, שנעדר מאז שנת 1986. במקום התנהלו חילופי אש, ללא נפגעים בקרב כוחות צה”ל. נמסר כי לא התגלו ממצאים חדשים (דובר צה”ל, 7 במרץ 2026). משרד הבריאות הלבנוני טען כי לפחות 41 בני אדם נהרגו בתקיפות ישראליות באזור אלנבי שית (אלג’זירה, 7 במרץ 2026).

פעילות חזבאללה

• בלילה שבין 3-2 במרץ 2026, הודיע חזבאללה באופן רשמי על כוונתו להמשיך בלחימה נגד ישראל. בהודעה מטעם יחידת ההסברה של הארגון נאמר כי כל המאמצים הפוליטיים והדיפלומטיים לעצור את “התוקפנות” הישראלית נכשלו לאורך 15 חודשים, מאז הפסקת האש בנובמבר 2024, וכי הארגון הבהיר כי המצב אינו יכול להימשך ללא תגובה. על כן, הצהירו בחזבאללה כי “נדרש לשים סוף לתוקפנות עם כל האמצעים הזמינים, עם פעולה נחושה ויעילה” והוסיפו כי “עימות הוא זכות לגיטימית”. עוד נטען כי השיגור הראשון של הרקטות לעבר ישראל היה “מעשה הגנתי” ובארגון קראו “לכל מי שמוטרד, מעוניין ואחראי” לפעול כדי לעצור את “התוקפנות” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 3 במרץ 2026).
• להלן ההתפתחויות העיקריות בפעילות חזבאללה בשבוע האחרון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 9-2 במרץ 2026):
  • מאז ההודעה על חידוש הלחימה עד 9 במרץ 2026 (נכון לשעה 12:00), פרסם חזבאללה 124 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. התקיפות בוצעו באמצעות טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים מדויקים, רקטות מסוגים שונים, טילים נגד מטוסים (נ”מ) לעבר כלי טיס של חיל האוויר וירי נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון. בין השאר, קיבל הארגון אחריות על תקיפות נגד ריכוזי כוחות, נגד בסיסים של צה”ל (בהם תל השומר, גלילות ומפקדת פיקוד צפון) ומתקני הגנה אווירית. ב-3 במרץ 2026, בוצע שיגור רקטות לעבר מרכז ישראל, לראשונה מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. יצוין כי לא כל טענות חזבאללה על תקיפות או על פגיעה בכוחות צה”ל היו מאומתות.
  • הרוגים לחזבאללה: הארגון לא פרסם את שמותיהם של בכירים ופעילים בארגון שנהרגו בתקיפות צה”ל מאז תחילת המערכה הנוכחית. עם זאת, בחשבונות ברשתות החברתיות, בהם חשבונות בלתי רשמיים המזוהים עם חזבאללה, הופיעו תמונותיהם של יותר ממאה פעילים שנהרגו בתקיפות הישראליות, חלקם בכרזות שמאשרות את השתייכותם לארגון, כולל בעלי תפקידים ברשויות מקומיות בדרום לבנון (חשבון X שלQalaatM , ערוצי הטלגרם דרום לבנון-צופה אל האויב וחזבאללה בשטח, 9-2 במרץ 2026).
  • פרסום התראות פינוי: בתגובה להודעות הפינוי שהוציא דובר צה”ל בערבית לאזורים נרחבים בלבנון, פרסם גם חזבאללה הודעות משלו שבהן הורה לתושבי נהריה וקריית שמונה “להתפנות מיד” ולעבור דרומה. הארגון אף קיבל אחריות על שיגורי רקטות וכטב”מים לעבר שתי הערים וטען כי התקיפות בוצעו בעקבות האזהרות.

• • לוחמה פסיכולוגית: זרוע ההסברה של חזבאללה פרסמה סרטונים וצילומים שנועדו להעצים את יכולות הארגון לפגוע בכוחות צה”ל ובשטח ישראל, בין השאר באמצעות טילים. לצד זאת, הארגון הדהד אמירות שהוצגו בתקשורת הישראלית ביחס ליכולות חזבאללה לפעול נגד יעדים בתוך ישראל.

• דווח על סימנים לחזרת פעילי חזבאללה לאזור שמדרום לנהר הליטאני, ממנו נסוג הארגון בעבר על רקע פעילות צבא לבנון לאכיפת ריכוז הנשק בידי המדינה. במקביל, “מקורות המקורבים לחזבאללה” ציינו כי הארגון נמצא בכוננות מלאה בכל דרגיו, לצד הופעת הנהגות שטח חדשות ואימוץ שיטות לחימה שונות. לפי “גורם בארגון”, המורל בקרב הלוחמים גבוה למרות ההתפתחויות האחרונות, והמערכה נתפסת כבעלת חשיבות ורגישות מיוחדת. (אלשרק אלאוסט, 4 במרץ 2026; אלדיאר, 5 במרץ 2026).

חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הצדיק את חידוש העימות עם ישראל כתגובה ל”תוקפנות ישראלית-אמריקאית מתמשכת” ול”הפרות חוזרות” של הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024. בנאום ראשון שנשא מאז חידוש הלחימה, הוא טען כי הארגון נמנע במשך כ-15 חודשים מתגובה צבאית כדי לאפשר למאמץ הדיפלומטי של המדינה הלבנונית להביא להפסקת התקיפות. על רקע הביקורת הפנימית בלבנון המאשימה את חזבאללה בגרירת המדינה לעימות, טען קאסם כי הלחימה מתנהלת במסגרת מאבק בעל אופי לבנוני ולא כחלק ממערכה אזורית הקשורה לאיראן. קאסם כמעט שלא התייחס לאיראן בנאומו, במאמץ להציג את פעילות הארגון כ”הגנה לאומית” ולהמשיך לבסס את התמיכה בקרב הבסיס השיעי בלבנון. לצד זאת, מתח קאסם ביקורת על ממשלת לבנון וטען כי החלטותיה האחרונות, ובייחוד הדרישות להגביל את נשק חזבאללה, החלישו את מעמד המדינה והעניקו לגיטימציה ללחץ אמריקאי וישראלי. הוא שב על עמדתו כי נשק הארגון אינו נתון למשא ומתן והציגו כחלק מזכות לגיטימית להתנגדות לכיבוש. בנוסף קרא לאחדות פנימית בלבנון מול ישראל וטען כי העקירה הנרחבת של אזרחים מדרום המדינה נועדה ליצור קרע בין “ההתנגדות” לבין החברה הלבנונית, תוך הצגת המערכה כהגנה קיומית על לבנון ועל עתיד תושביה (אתר מזכ״ל חזבאללה, 4 במרץ 2026).

• דווח כי הנהגת חזבאללה הנחתה את חברי הפרלמנט מטעם הארגון ואת בכיריו להימנע מתגובות פומביות לעמדותיו של ראש הממשלה, נואף סלאם, ולביקורת מצד גורמים פוליטיים נוספים. כמו כן, הבכירים התבקשו לצמצם הופעות בתקשורת שעלולות להעמיק את המחלוקת הפנימית בלבנון, ולהתמקד במסרים הנוגעים ל”תוקפנות” הישראלית ולהשלכותיה, ובמיוחד במצבם של העקורים ובמאמצי הסיוע להם (אלדיאר, 6 במרץ 2026). עם זאת, מספר בכירים בחזבאללה התבטאו בפומבי והצדיקו את חשיבות “ההתנגדות” את “זכות” הארגון להגיב נגד “התוקפנות” הישראלית:
  • סגן יו״ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, טען כי חזבאללה נהג במשך חודשים באיפוק כדי לאפשר למאמץ הדיפלומטי של המדינה להביא להפסקת התקיפות הישראליות, אך לדבריו “ההפרות המתמשכות” של הסכם הפסקת האש והמשך התקיפות הובילו את הארגון למסקנה כי “עידן הסבלנות” הסתיים. קמאטי הציג את פעולות הארגון כחלק מ”זכות ההתנגדות וההגנה העצמית” וטען כי הלחימה נועדה להפעיל לחץ שיביא ליישום ההסכמים הקיימים מול ישראל. במקביל הכחיש טענות לפיצול פנימי בארגון או לנוכחות כוחות איראניים בלבנון והדגיש כי החלטותיו של חזבאללה הן לבנוניות. הוא מתח ביקורת חריפה על ממשלת לבנון, שלדבריו פועלת תחת לחץ בינלאומי ומגנה את פעולות “ההתנגדות” מבלי לנקוט עמדה דומה כלפי התקיפות הישראליות, ואף הבהיר כי הארגון לא ישתף פעולה עם צעדים שמטרתם להגביל את פעילותו הצבאית או לפרק את נשקו (אלג’מהוריה, 3 במרץ 2026; אלג’דיד, 3 במרץ 2026; אלג׳זירה, 6 במרץ 2026).
  • יו״ר המועצה ההלכתית של חזבאללה, השיח׳ מוחמד יזבכ, פרסם הודעת תנחומים בעקבות מותו של מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, בה הילל אותו כ”שהיד” וכסמכות דתית ומנהיג מרכזי של ציר “ההתנגדות”. יזבכ התחייב כי הארגון ימשיך לדבוק בתפיסה של ולאית אלפקיה^[1] ובמאבק “ההתנגדות” בכל הזירות עד להשגת ניצחון (אלעהד, 7 במרץ 2026).
• היומון הלבנוני, אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, הוביל את הביקורת על ממשלת לבנון מצד מחנה “ההתנגדות”. מאמרי המערכת האשימו את הנהגת המדינה בכניעה ללחצים בינלאומיים ובפגיעה בחזבאללה בזמן מלחמה והבהירו כי חזבאללה אינו מתכוון לחזור בו מעמדותיו ביחס לעימות עם ישראל וביחס לפירוק הארגון מנשקו:
  • עורך העיתון, אברהים אלאמין, הציג החלטת ממשלת לבנון להגביל את פעילות הארגון כמהלך המשרת לחצים חיצוניים וטען כי היא נועדה לרצות את ארה”ב ובעלות בריתה באזור, תוך פגיעה ב”התנגדות”. לטענתו, ההחלטה עלולה להוביל לעימות פנימי בלבנון ואף למלחמת אזרחים כשהאשים את הנהגת המדינה בניסיון לדחוף את הצבא ואת כוחות הביטחון להתעמת עם הארגון, מהלך שבראייתו ישרת את האינטרסים של ישראל ושל גורמים מערביים המבקשים לפרק את חזבאללה מנשקו. הוא האשים את הנשיא ג’וזף עון ואת ראש הממשלה, נואף סלאם, כמי שפועלים מתוך חולשה פוליטית ותלות בגורמים חיצוניים (אלאח’באר, 3 במרץ 2026).
  • במאמר דעה שפורסם תחת הכותרת “ממשלת וישי בלבנון: בין אובדן הלגיטימציה למשפט הבגידה” נטען כי ההחלטה להגביל את פעילותו הצבאית של חזבאללה התקבלה בעיצומה של הסלמה צבאית ומהווה ניסיון לרדוף את “ההתנגדות” במקום להתעמת עם ישראל. במסגרת הביקורת נטען כי ההחלטה חסרת בסיס חוקתי מאחר שסוגיות הנוגעות לנשק “ההתנגדות” ולביטחון הלאומי צריכות לעלות לדיון בפרלמנט ולא בממשלה בלבד. המאמר אף השווה את מדיניות הממשלה לשיתוף פעולה עם אויב בזמן מלחמה. לצד זאת נטען כי העימות הנוכחי עשוי להשפיע על המערכת הפוליטית בלבנון ולהחריף את המחלוקת הפנימית סביב שאלת נשק חזבאללה ותפקידו במאבק מול ישראל (אלאח’באר ,6 במרץ 2026).
  • במאמר נוסף שפרסם אבראהים אלאמין, הוא הדגיש כי מבחינת חזבאללה כל הסדר עתידי צריך להביא לכל הפחות לחזרה למצב שהיה לפני 8 באוקטובר 2023, טרם פתיחת “חזית הסיוע לרצועת עזה”. לדבריו, הנהגת הארגון רואה במערכה הנוכחית ניסיון “לתקן טעות” שנוצרה בעקבות המשך התקיפות הישראליות, ולא רק ביטוי לסולידריות עם איראן. אלאמין טען כי חזבאללה מנהל את המלחמה מתוך תפיסה קיומית, ולכן ישאף לכפות תנאים שיבטיחו חזרה למצב שקדם לפתיחת החזית בצפון, לצד ערבויות ממשיות להפסקת כל פעולה ישראלית נגדו; אחרת, לדבריו, הלחימה תימשך עד שיושג יעד זה (אלאח’באר, 7 במרץ 2026).

אתגרים פנימיים בצל הלחימה

• נטען כי יש סימנים לביקורת פנימית מתוך סביבת התמיכה של חזבאללה בעקבות היקף ההרס והעקירה הנרחבת בדרום לבנון, באלבקאע ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות. לפי הדיווח, חלק מהעקורים הביעו תסכול מהמחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה המקומית במסגרת מדיניות ה”סיוע” של הארגון למערכות אזוריות הקשורות ל”ציר ההתנגדות”, ובמקרים בודדים אף נשמעו קולות המפקפקים בהבטחות הנהגת הארגון. עם זאת, “גורמים פוליטיים בלבנון” ציינו כי למרות קולות הביקורת, הסביבה השיעית נוטה בעתות עימות להתלכד סביב חזבאללה הנתפס כקו ההגנה המרכזי מול ישראל. בשל כך, גורמי אופוזיציה שיעיים נמנעים לפי שעה מעימות פומבי חריף עם הארגון ומעדיפים לנקוט גישה זהירה והדרגתית בביקורתם (אלמרכזיה, 6 במרץ 2026).
• לפי הערכות פוליטיות בלבנון, ירי הרקטות לעבר ישראל בלילה שבין 2-1 במרץ 2026 עורר מתיחות ואף הוביל לפיצול אפשרי בתוך חזבאללה. לפי הדיווח, ההחלטה על הירי התקבלה ככל הנראה בדרג הצבאי והפתיעה את ההנהגה המדינית של הארגון. בין האינדיקציות לכך: הודעת האחריות פורסמה בשם “ההתנגדות האסלאמית” בלבד ולא על ידי יחידת ההסברה הרשמית של חזבאללה. בנוסף, ציוץ שנמחק של השר לשעבר אבראהים בירם, המקורב להנהגת הארגון, טען כי הירי היה למעשה “מהלך ישראלי”, אמירה שנתפסה כביקורת מרומזת על האירוע (אלמדן, 2 במרץ 2026).

ממשל לבנון

• ההנהגה הלבנונית הדגישה את חשיבות החלטת הממשלה לאסור על הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה בתגובה לירי הרקטות שהחל את המערכה החדשה מול ישראל, והגבירה את המאמצים מול הקהילה הבינלאומית בניסיון להפעיל לחץ על ישראל לעצור את התקיפות ולהימנע מהסלמה נוספת:
  • בפתח הישיבה הראשונה של ממשלת לבנון לאחר פרוץ המערכה החדשה, זעם ראש הממשלה, נואף סלאם, על כך שהאשימו את הממשלה כי היא מיישמת את הדרישות הישראליות, ואמר כי הדבר מעורר הסתה ואינו הגיוני. לדבריו, מי שחטא הוא מי שגרר את המדינה “להרפתקאות שיכולנו להסתדר בלעדיהן” בשירות אינטרסים זרים. הוא הוסיף כי האשמות בבגידה אינן מצביעות על אומץ וכי אומץ זה להתנצל בפני העם הלבנוני על הקשיים החדשים שהטילו עליו (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 5 במרץ 2026).
  • ראש הממשלה סלאם גם האשים את חזבאללה ב”טעות אסטרטגית” שהובילה להשלכות הרסניות עבור לבנון ועבור הסביבה שהארגון טוען כי הוא מגן עליה. הוא הודה כי המאמצים הדיפלומטיים עדיין לא הניבו תוצאות בשל הקשר של המצב בלבנון למלחמה המתמשכת מול איראן, אולם חשוב לסיים אותה במהרה. סלאם הוסיף כי הממשלה נחושה ליישם את ההחלטות האחרונות שלה בנוגע לחזבאללה וכי כוחות הצבא ומערכת המשפט ממלאים את חובתם למרות שנסיבות המלחמה מקשות על כך (אלשרק אלאוסט, 8 במרץ 2026).
  • לטענת סלאם, ההנהגה בבירות קיבלה באמצעות מתווכים ערבויות מישראל שלא לפגוע בנמל התעופה של בירות ובכביש המוביל אליו. לדבריו, במקביל התחייב חזבאללה בפני המדינה שלא להתערב במלחמה, בעוד שישראל העבירה מסר כי לא תפתח במבצע נגד לבנון כל עוד הארגון יימנע ממעורבות לצד איראן, אך סלאם הודה כי הבנות אלו קרסו בתוך פחות מ-48 שעות (L’Orient-Le Jour, 9 במרץ 2026)
  • “גורם בממשלת לבנון” מסר לפני נאומו של מזכ”ל חזבאללה כי המדינה הלבנונית כבר אינה מייחסת חשיבות לנאומיו של נעים קאסם. הוא הדגיש כי המדינה תיישם את החלטותיה ללא קשר להתלהמויות כלשהן וכי היא לא תאפשר לעדה אחת לגרור את לבנון ל”הרפתקאות התאבדותיות” (אלחדת’, 4 במרץ 2026). בתוך כך, דווח כי שר המשפטים, עאדל נצאר, בוחן אפשרות לנקוט צעדים משפטיים נגד מזכ״ל חזבאללה (MTV, 7 במרץ 2026). בנוסף, נמסר כי נציג הממשלה בבית הדין הצבאי הוציא צווים משפטיים נגד האחראים לשיגור הרקטות וכלי הטיס הבלתי מאוישים שהחל את העימות הנוכחי, ובמקביל פתחו מנגנוני הביטחון בחקירות לאיתור המבצעים (אלמדן, 3 במרץ 2026).
  • נשיא לבנון, ג׳וזף עון, הצהיר בפני חברי “הוועדה המחומשת” (שגרירי ארה”ב, צרפת, מצרים, סעודיה וקטר) כי החלטת הממשלה לרכז בידי המדינה בלבד את הסמכות להכריע בענייני מלחמה ושלום ולאסור כל פעילות צבאית מחוץ למסגרת החוק היא החלטה ריבונית וסופית. לדבריו, הממשלה הטילה על צבא לבנון ועל כוחות הביטחון לאכוף את ההחלטה בכל רחבי המדינה. במקביל, קרא עון לחמש המדינות להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את תקיפותיה בלבנון, והדגיש את נכונות בירות לחדש את המשא ומתן בנושא הפסקת האש בחסות בינלאומית. לטענת עון , הירי בוצע מצפון לליטאני אזור שצבא לבנון טרם התפרס בו בצורה מלאה, בניגוד לאזור שמדרום לליטאני שבו פרוס צבא לבנון וממלא את תפקידו הביטחוני (חשבון X של נשיאות לבנון, 3 במרץ 2026).

• • הנשיא עון גם קיים שיחות עם בכירים אזוריים ובינלאומיים ודן עמם בהתפתחויות האזוריות. בין השאר, הוא שוחח עם נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה, עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, עם מלך ספרד פליפה השישי ועם סולטאן עומאן, הית’ם בן טארק והביע את תודתו על תמיכתם במדינת לבנון וקרא לפעול לעצירת התקיפות הישראליות (חשבון X של נשיאות לבנון, 8-2 במרץ 2026). במקביל, בפגישות שקיים ראש הממשלה סלאם עם שגרירים ערבים וזרים, הוא קרא לקהילה הבינלאומית להגביר את המאמצים הדיפלומטיים וההומניטריים ולפעול להפסקת התקיפות הישראליות ופינוי האוכלוסייה מדרום לבנון ומאלצ’אחיה אלג’נוביה, על רקע החשש מהחרפת המשבר ההומניטרי (חשבון X של ממשלת לבנון, 6 במרץ 2026).

• • “גורמים מדיניים לבנונים” מסרו כי הנשיא עון ויו”ר הפרלמנט, נביה ברי, מנסים לגבש יוזמה צבאית-מדינית לסיום המלחמה. לפי הדיווח, צבא לבנון יידרש לפעול נגד חזבאללה ולהתפרס בכל רחבי המדינה, ובמקביל תורכב משלחת אזרחית שתנהל משא ומתן ישיר מול ישראל במיקום מחוץ ללבנון, ככל הנראה בקפריסין. עוד צוין כי מתאמת האו”ם ללבנון, ז’נין הניס-פלאסחארט, צפויה להגיע לישראל כדי לנהל שיחות בנושא לפני שתיפגש עם הנשיא עון בלבנון (אלג’דיד, 8 במרץ 2026).
  • שר החוץ הלבנוני, יוסף רג׳י, השתתף במפגש שרי החוץ של הליגה הערבית שהתקיים על רקע המלחמה באיראן. הוא האשים כי חזבאללה פועל באופן עצמאי כדי לשרת אג’נדות איראניות וגרר את לבנון למלחמה שאינה משרתת את האינטרס הלאומי. רג’י גם גינה את שיגור הכטב״מים לעבר קפריסין משטח לבנון והבהיר כי פעולות אלו אינן מייצגות את המדינה הלבנונית, תוך הדגשה כי הן מבוצעות בידי גורמים הפועלים מחוץ לסמכות המדינה ובניגוד להחלטותיה הריבוניות (חשבון X של יוסף רג׳י, 8 במרץ 2026).
  • “מקורות בלשכת ראש ממשלת לבנון מסרו כי הממשל האמריקאי דרש הבהרות לאחר שהתברר כי פעילי חזבאללה ממשיכים לפעול באזור שבו אמור צבא לבנון להפעיל שליטה ביטחונית (מדרום לליטאני). במסגרת זו הביע השגריר האמריקאי בבירות, מישל עיסא, חוסר שביעות רצון מהיעדר אכיפה אפקטיבית מצד המדינה, ודרש מהממשלה לנקוט צעדים ברורים להגבלת פעילות חזבאללה באזור (אלדיאר, 7 במרץ 2026).

החלטת ממשלת לבנון נגד איראן

• שר ההסברה הלבנוני, פול מרקץ, הודיע כי הממשלה הנחתה את המשרדים הרלוונטיים ואת הצבא וכוחות הביטחון להבטיח את סילוק כל נציגי משמרות המהפכה מהמדינה וכן למנוע מהם לבצע כל פעילות ביטחונית או צבאית משטח לבנון, בלי קשר לשיוך או לכיסוי שבמסגרתו הם פועלים ולעצור אותם לקראת גירושם מהמדינה. כמו כן, הוחלט כי כל האזרחים האיראנים נדרשים לוויזה כדי להיכנס למדינה, וזאת כדי למנוע פעילות שעלולה לשבש את הביטחון (אלנשרה, 5 במרץ 2026).
• דווח כי החלטת הממשלה נתקלה בהתנגדות מצד שרי “הצמד השיעי” (חזבאללה ואמל). עם זאת, ראש הממשלה סלאם התעקש על קבלת ההחלטה. “מקורות” ציינו הצעדים ננקטו בין השאר על רקע לחץ אמריקאי להגביר את הלחץ על חזבאללה, ואף הועלתה אפשרות כי הממשלה תשקול בהמשך צעדים נוספים כלפי איראן, כולל הגבלת פעילות דיפלומטית במדינה (אלדיאר, 5 במרץ 2026).
• ראש הממשלה סלאם הסביר כי ההחלטה נובעת ממידע שנוגע לפעילות של גורמים החשודים בהשתייכות למשמרות המהפכה, אשר מסכנת את הביטחון הלאומי. לדבריו, חלק מאותם אנשים עזבו את המדינה לאחר קבלת ההחלטה. עוד אמר כי לבנון מעוניינת ביחסים טובים עם איראן אבל מתנגדת לכך שגורל אזרחי לבנון יהיה קשור לאינטרסים של מדינה אחרת (אלשרק אלאוסט, 8 במרץ 2026).
• שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, הדגיש כי החלטת הממשלה היא החלטה ריבונית שנועדה לחזק את הפיקוח על הגבולות ולהגן על הביטחון הלאומי. לדבריו, מועצת השרים אימצה את ההחלטה והיא מיושמת בפועל, תוך הדגשה כי לא תהיה כל פשרה בכל הנוגע לבקרת הגבולות ולשמירה על יציבות המדינה(חשבון ה-x של שר החוץ הלבנוני, 6 במרץ 2026).
• על רקע החלטת הממשלה והתקיפות הישראליות נגד קצינים איראנים בלבנון, דווח כי יותר מ-150 אזרחים איראנים, לרבות דיפלומטים ומשפחותיהם, עזבו את לבנון. לפי הדיווח, המטוס נשא גם את גופותיהם של חמישה קצינים ממשמרות המהפכה האיראניים שנהרגו בתקיפות ישראליות (רויטרס, 7 במרץ 2026; MTV, 8 במרץ 2026).
• היומון אלאח’באר מתח ביקורת חריפה על ממשלת לבנון בעקבות צעדים שננקטו נגד איראן. נטען כי הצעדים הוכרזו לאחר לחץ מצד השגריר האמריקאי בביירות, מישל עיסא, שטען כי אנשי משמרות המהפכה נכנסים ללבנון במסווה של דיפלומטים ודרש מראש הממשלה לטפל בנושא. עוד נכתב בעיתון כי האווירה הפוליטית בלבנון הופכת עוינת יותר כלפי איראן, ואף העלה אפשרות כי הדבר עלול להוביל לגירוש השגריר האיראני מבירות (אלאח’באר, 6 במרץ 2026).

צבא לבנון

• דווח כי בישיבת הממשלה הראשונה לאחר פרוץ הלחימה, תהה מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, כיצד על הצבא להגיב לתקיפות הישראליות. נשיא לבנון עון השיב כי על הצבא להימנע מעימות עם צה״ל גם במקרה של התקדמות כוחות ישראליים או חדירה קרקעית, והסביר כי אינו מוכן לסכן את חיי החיילים הלבנונים בשל החלטות חזבאללה שגררו את המדינה למלחמה (אלאח’באר, 3 במרץ 2026).
• דווח כי בהתאם להחלטת הממשלה, צבא לבנון פינה עמדות בכפרים שבגבול בדרום לבנון ועבר להציב מחסומים בכביש המהיר אלזהראני לכיוון אלנבטיה, מצפון לליטאני, תוך ביצוע בידוק קפדני יותר לאזרחים שחוזרים לבתיהם בדרום (ערוץ הטלגרם אלנבטיה, 3 במרץ 2026). כמו כן, דווח כי הצבא החל לעצור משלוחי נשק העוברים במחסומיו (אלמדן, 3 במרץ 2026).
• בהמשך לכך, “מקורות יודעי דבר” מסרו ליומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, כי הנשיא עון הנחה את פיקוד הצבא להקים מחסומים בדרום לבנון כדי לעקוב אחר פעילי חזבאללה, וזאת בהתאם לבקשה אמריקאית ובהתאם לרצון ישראלי לרוקן את אזורי הגבול. בעיתון האשימו כי צבא לבנון מנסה באמצעות הקמת המחסומים למנוע מפעילי חזבאללה לחזור לדרום לבנון (אלאח’באר, 4 במרץ 2026).
• “מקורות” סיפרו כי צבא לבנון עצר 12 פעילי חזבאללה חמושים באחד מהמחסומים שהקים בדרך לדרום לבנון (LBCI, 3 במרץ 2026). בהמשך עדכן הצבא כי עצר במחסומים ברחבי המדינה 27 בני אדם, בהם אזרח פלסטיני, בחשד להחזקת נשק ותחמושת ללא היתר, במסגרת מה שהוגדר “צעדים חריגים לשמירה על הביטחון” ובמטרה לשמור על האינטרס הלאומי של המדינה (אלשרק אלאוסט, 4 במרץ 2026). “מקורות” מסרו כי מופעלים לחצים מצד חזבאללה על נשיא בית הדין הצבאי לשחרר את העצורים, לצד אזהרות מצד חזבאללה מפני המשך ההליכים המשפטיים נגד פעיליו (אלחדת׳, 8 במרץ 2026). בהמשך, מסרו “מקורות” כי בית המשפט הצבאי שחרר חלק מפעילי חזבאללה העצורים שוחררו בכפוף למתן ערבות של עשרים דולר (שווה ערך ל-1.9 מיליון לירות לבנוניות)(אלחדת’, 9 במרץ 2026).
• דווח כי ועדת המנגנון המפקחת על הסכם הפסקת האש ביקשה ממפקד צבא לבנון היכל לפנות עמדות צבא מדרום לנהר הליטאני כהיערכות להסלמה אפשרית בעקבות איומי ישראל וקריאות הפינוי לאוכלוסייה המקומית. בתגובה, היכל דחה את הבקשה והורה לקציני הגזרה שלא לעזוב את עמדותיהם (אלאח’באר, 7 במרץ 2026).
• הגנרל היכל כינס ישיבה יוצאת דופן של סגל הפיקוד הבכיר על רקע ההתפתחויות הביטחוניות במדינה. במהלך הדיון התייחס לתקרית של פשיטת לוחמי צה”ל באזור אלנבי שית באלבקאע וטען כי הכוח הישראלי השתמש במדים ובכלי רכב הדומים לאלו של צבא לבנון ושל גורמי הצלה הקשורים לחזבאללה. היכל הודה כי התקיפות הישראליות משבשות את פעילות הצבא, אך הבהיר כי הצבא ממשיך בפריסה מחודשת מדרום לליטאני, בסיוע לאזרחים העקורים ובתגבור הגבול עם סוריה (חשבון X של צבא לבנון, 7 במרץ 2026).

מתנגדי חזבאללה

• מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית ובתקשורת הלבנונית הביעו תמיכה בהחלטות הממשלה נגד חזבאללה והמעורבות האיראנית בלבנון ודרשו כי היישום יהיה מהיר ונחוש כדי להבטיח את ריבונות המדינה במלואה. להלן התבטאויות בולטות:
  • יו”ר מפלגת הפלנגות הנוצרית, חבר הפרלמנט סאמי אלג’מיל, הביע תמיכה בהחלטות ממשלת לבנון להגביל את פעילותו הצבאית של חזבאללה והגדיר אותן “אמיצות והיסטוריות”. לאחר פגישה עם הנשיא עון, אמר אלג’מיל כי לבנון ניצבת בפני “רגע היסטורי” וכי המשך יוזמותיו הצבאיות של חזבאללה מציב את המדינה בפני סכנות קשות. אלג’מיל הדגיש כי המבחן המרכזי כעת הוא ביישום ההחלטות בפועל וקרא לכוחות הביטחון והצבא לפעול בנחישות ליישומן. בנוסף טען כי לבנון משמשת פלטפורמה להגנה על איראן וקרא לניתוק היחסים הדיפלומטיים עם טהראן ולגירוש השגריר האיראני מהמדינה (חשבון X של נשיאות לבנון, 3 במרץ 2026).
  • חבר הפרלמנט הלבנוני, מישל מעוצ’, קיים פגישות נפרדות עם הנשיא עון, ראש הממשלה סלאם ויו”ר הפרלמנט ברי. הוא הביע תמיכה בהחלטת הממשלה לאסור פעילות צבאית מחוץ למסגרת המדינה והדגיש את הצורך בהשבת ריבונותה של לבנון ובמונופול המדינה על הנשק ועל ההחלטה בענייני מלחמה ושלום. הוא ציין כי לבנון הגיעה למצב הנוכחי רק בגלל חזבאללה, והדגיש כי המלחמה כעת היא לא בין הלבנונים לבין עצמם אלא בין המדינה לבין חזבאללה שמיישם את ההחלטה האיראנית על חשבון תושבי לבנון, ובמיוחד הקהילה השיעית. מעוצ’ הדגיש כי המשך ירי הרקטות של חזבאללה לעבר ישראל חייב להיפסק וכי האחראים לכך צריכים לתת את הדין. לדבריו, ההחלטה הממשלתית מסמנת שלב שבו “המדינה חוזרת להיות מדינה”, אולם האתגר המרכזי כעת הוא יישומה בפועל (דף הפייסבוק של מישל מעוצ’, 6-3 במרץ 2026).
  • במהלך ישיבת הממשלה, הציג שר התעשייה, ג’ו עיסא אלח’ורי, השוואה בין שערי שני עיתונים לבנוניים כדי להמחיש את עומק הפיצול הפוליטי במדינה. לדבריו, נדאא’ אלוטן, הידוע כמתנגד לחזבאללה, הציג בשערו את מזכ״ל חזבאללה, נעים קאסם, בלבוש צבאי תחת הכותרת “מבוקש… עצרו אותו”, כרמז לתמיכה בהחלטת הממשלה לאכוף את החוק נגד פעילות הארגון. מנגד, היומון אלאח׳באר, המזוהה עם חזבאללה, הציג כותרת התומכת בהמשך הלחימה (נדאא’ אלוטן, 6 בינואר 2026).
  • בהקשר זה, היומון נדאא’ אלוטן פרסם מאמרי ביקורת חריפים על חזבאללה והאשים כי הארגון פועל בהתאם לאינטרסים של איראן תוך גרירת לבנון להסלמה מול ישראל והתעלמות מהשלכותיה על המדינה ועל האוכלוסייה. במאמרים נכתב כי בעקבות הפגיעה בהנהגת הארגון, חלק מהניהול המבצעי הועבר בפועל לגורמים ממשמרות המהפכה האיראניים, דבר המעיד על מעורבות איראנית ישירה בלחימה. תחת הכותרת “נעים אלסנואר משכפל את עזה” תקף העיתון את מזכ״ל חזבאללה והשווה אותו למנהיג חמאס לשעבר כשגרס כי מדיניותו של קאסם מובילה להרס נוסף בלבנון. במקביל, צוין כי לבנון ניצבת בפני משבר מדיני עמוק נוכח היעדר מנגנון בינלאומי אפקטיבי לבלימת ההסלמה, בעוד שמאמצי התיווך שמובילה צרפת טרם הניבו ערבויות ברורות להפחתת הפעילות הצבאית (נדאא’ אלוטן, 4 ו־6 במרץ 2026).
  • הפובליציסט הלבנוני, טוני עיסא, העריך כי החלטת ממשלת לבנון לאסור את פעילותו הצבאית של חזבאללה עלולה להציב את המדינה בפני מבוי סתום אם הארגון יסרב ליישמה. לפי עיסא, ישראל עשויה לראות בהחלטה הודאה רשמית בכך שנשק חזבאללה אינו חוקי, ובכך להצדיק הרחבת התקיפות נגד יעדי הארגון ואף להגביר לחץ על צבא לבנון לאכוף את ההחלטה. הוא הזהיר כי בתרחיש קיצוני עלולה ישראל להשתמש בכישלון הממשלה כעילה לפעולה קרקעית מצפון לליטאני, במיוחד על רקע גיוס נרחב של כוחות מילואים. במקביל נטען כי חזבאללה מתקשה כיום מבחינה אזורית ופנימית, וכי גם בני בריתו בלבנון אינם מגבים במלואם את עמדתו. עם זאת, ההערכה היא כי הארגון לא יוותר בקלות על נשקו, אף כי ייתכן שינסה להימנע מהסלמה נוספת בתקופה הקרובה (אלג’מהוריה, 3 במרץ 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• שר הבריאות הלבנוני, רכאן נאצר אלדין, מסר כי לפחות 394 בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה, בהם 83 ילדים ו-42 נשים. בנוסף, נפצעו לפחות 1,130 בני אדם, יותר מ-520 מתוכם נשים וילדים. כמו כן, הוא טען כי ארבעה בתי חולים יצאו מכלל פעילות בשל “התוקפנות” (אלנשרה, 8 במרץ 2026).
• על רקע הודעות הפינוי הנרחבות של צה”ל, עדכנה השרה לעניינים חברתיים, חנין אלסיד, מסרה כי לפחות 517 אלף בני אדם נרשמו עד כה כעקורים כתוצאה מהלחימה מאז 2 במרץ 2026. לדבריה, ישנם לפחות 117 אלף עקורים ב-538 מקלטים שהקימה הממשלה ברחבי המדינה, ולפחות 500 בני אדם הועברו לעיר הספורט בבירות כדי להבטיח שאף משפחה לא תישאר לישון ברחוב (אלג’זירה, 8 במרץ 2026). נשיא הצלב האדום הלבנוני, ד”ר אנטואן אלזע’בי, הזהיר כי המשבר ההומניטרי בלבנון חסר תקדים וקרא לספק סיוע בהקדם. לדבריו, לארגון אין יכולת מספיקה כדי לסייע לכל התושבים שנמלטו מדרום לבנון ומאלצ’אחיה אלג’נוביה (ערוץ אלערבי, 8 במרץ 2026).
• לפי דיווחים מהכפרים שמדרום לליטאני, כתשעים אחוז מתושבי האזור עזבו את בתיהם בעקבות הלחימה והתקיפות ומרבית היישובים התרוקנו כמעט לחלוטין. תושבים שנעקרו אמרו כי יש עייפות גוברת מהעקירה החוזרת, מהפגיעה בביטחון האישי ומהשלכות הלחימה המתמשכת על חיי היומיום בדרום לבנון (אלמדן, 8 במרץ 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, פנה לציבור על רקע גל העקירה הנרחב והדגיש כי המדינה מחויבת לספק לעקורים מחסה וצרכים בסיסיים. סלאם קרא לאזרחים לגלות סולידריות כלפי העקורים והזהיר מפני אפליה או ניצול שלהם, תוך הדגשה כי הם אינם אחראים לנסיבות שהובילו לעקירתם (חשבון X של ממשלת לבנון, 5 במרץ 2026).
• סלאם גם קיים ישיבה מיוחדת לדון בהשלכות הלחימה בהשתתפות השרים הרלוונטיים ומושלי מחוזות. הוא הדגיש כי הממשלה לא תסכים לכך שיהיו אדם או משפחה כלשהם שיישארו ללא מקלט וכי יש פעילות כדי להבטיח שיהיה דיור לכל אדם. שרת החינוך, רימא כראמי, ציינה כי כל בתי הספר עומדים לרשות המושלים כדי לשמש כמקלטים והדגישה כי מספר מרכזי הפינוי שנפתחו עולה על הנדרש (אלנשרה, 7 במרץ 2026). בהקשר זה, שרת העניינים החברתיים בלבנון, חנין אלסיד, מסרה על חלקה ראשונית של סיוע כספי לחמישים אלף משפחות עקורות בשיתוף תוכנית המזון העולמית, וכן על פתיחת מערכת רישום מקוונת למשפחות העקורות לצורך המשך סיוע (אלדיאר, 5 במרץ 2026).

• דווח על עלייה חדה במחירי השכירות בבירות ובהר הלבנון בעקבות גל העקירה שנגרם מהלחימה, כאשר במקרים מסוימים המחירים עלו בשיעור של עד 400%. לצד זאת, נרשמו תלונות על ניצול המצב מצד בעלי נכסים ומתווכים, וכן על סירוב של חלק מהתושבים להשכיר דירות לעקורים. עוד דווח כי חלק מהעיריות החלו לדרוש רישום ובדיקות לעקורים לפני השכרת נכסים, ואחרות אף התנגדו להשכרת דירות לעקורים באופן גורף. בנוסף, נמסר על מקרים שבהם עקורים שהתארגנו לשכור דירות נאלצו לעזוב בעקבות לחץ מצד שכנים או רשויות מקומיות (אלאח’באר, 6 במרץ 2026).

יוניפי”ל

• יוניפי”ל מסר כי ירי הרקטות והטילים על ידי חזבאללה לעבר ישראל והתקיפות הישראליות ואירועי הירי מעבר ל”קו הכחול” מהווים הפרה של החלטה 1701. כוח האו”ם ציין כי הוא בקשר עם הצדדים בלבנון ובישראל ועם מנגנון הפיקוח על הפסקת האש וקרא למניעת הסלמה נוספת. בהודעה הודגש כי על אף התנאים הקשים, משקיפי הכוח ממשיכים לבצע את משימותיהם וכי הם נחושים להביא ליציבות ולתמוך בהרחבת סמכות המדינה הלבנונית על כל שטחיה (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 3 במרץ 2026). הכוח גם גינה את הודעות הפינוי שפרסם צה”ל לתושבי דרום לבנון ואת התקדמות כוחות צה”ל בשטח הלבנוני והזהיר כי מדובר בהפרת הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של לבנון. לצד זאת, דיווח הכוח על ירי רקטות וטילים לעבר ישראל תוך הפרה של החלטה 1701 (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 4 במרץ 2026).
• יוניפי”ל הודיע כי שלושה מאנשיו נפצעו בתקרית של ירי כבד לעבר הבסיס שלהם בעיירה אלקוזח שבדרום מערב לבנון. אחד החיילים, המשתייך לגדוד הגנאי, נפצע באורח קשה ופונה לבית חולים בבירות לקבלת טיפול, בעוד שני הפצועים האחרים טופלו במתקן רפואי של יוניפי”ל (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 6 במרץ 2026). דווח כי כוחות יוניפי”ל חוקרים אם הירי הארטילרי של צה”ל לעבר העמדה באלקוזה היה מכוון, לאחר שרסיסים מהפגזים פגעו באזור העמדה וגרמו לשריפה (אלאח’באר, 6 במרץ 2026).

^[1] שלטון חכם הדת - התואר של המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית של איראן (ח'מיני ולאחר מכן ח’אמנהאי).

מאמרים נוספים בתחום