מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (8-1 ביוני 2026)

מגמות מרכזיות

• המשא ומתן בין ישראל ולבנון הפך למוקד המאבק על עתיד חזבאללה ועל מאזן הכוחות בלבנון.
• השלטון הלבנוני המשיך להביע התנגדות נחרצת להתערבות איראן בנעשה במדינה.
• סימנים ראשונים להתרחבות ביקורת שיעית פנימית על חזבאללה ועל מחירי המלחמה.
• המשבר ההומניטרי והחשש מקרע פנימי בלבנון ממשיכים להעמיק.

עיקרים

• משלחות לבנון וישראל נועדו בארה”ב בתיווך הממשל האמריקאי וסיכמו על יישום הפסקת האש ועל הקמת “אזורי פיילוט” בדרום לבנון שבהם צבא לבנון יקבל את השליטה הבלעדית. מזכ”ל חזבאללה קאסם ובכירי הארגון הכריזו על התנגדותם להסכמות שהושגו בוושינגטון.
• צה”ל המשיך בפעילות אווירית וקרקעית נרחבת להשמדת יעדי חזבאללה ולסיכול מחבלים בדרום לבנון, כולל מצפון לנהר הליטאני. מערכת מנהרות רחבה של חזבאללה נחשפה מתחת לרכס הבופור. בוצעה תקיפה ממוקדת נגד מפקדות חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות בתגובה לירי לצפון ישראל. ארבעה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה בדרום לבנון.
• חזבאללה פרסם יותר מ-170 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות רחפני נפץ, כלי טיס בלתי מאוישים, רקטות ואמצעי לחימה נוספים נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון, בעיקר מצפון לליטאני, ונגד מטרות בצפון ישראל. נטען כי הארגון פועל בעיקר לפגיעה בדרגי פיקוד ובמערכי השליטה והבקרה של צה”ל כדי לצמצם את חופש הפעולה הישראלי.
• שני קצינים, בהם בכיר, וחייל בצבא לבנון נהרגו בתקיפה ישראלית, צה”ל הבהיר כי אינו פועל נגד צבא לבנון ומתחקר את האירוע. חייל יוניפי”ל נהרג מפגיעת פצצות מרגמה של חזבאללה.
• נשיא לבנון עון הבהיר כי לא הייתה ברירה אלא לקיים משא ומתן ישיר עם ישראל כדי לעצור את המלחמה, וראש ממשלת לבנון סלאם הדגיש כי זו הייתה האפשרות הזמינה היחידה והזהיר מפני החמצת ההזדמנות של יישום מונופול המדינה על הנשק.
• עון וסלאם תקפו את איראן וחזבאללה על עמדתם נגד המשא ומתן עם ישראל וההסכמה על הפסקת האש. בתגובה, טען שר החוץ האיראני טען שישראל אחראית למתיחות בלבנון ולא איראן וקרא לנשיא לבנון להתמקד “באויב האמיתי”.
• יו”ר הפרלמנט ברי דחה את הסיכומים שהושגו במשא ומתן הישיר, אך המשיך לבסס את מעמדו כגורם התיווך המרכזי בין חזבאללה, הממשל הלבנוני והמתווכים הבינלאומיים.
• עימותים בין פעילי חזבאללה לתושבים תומכי אמל בעיירה בדרום לבנון העידו על המתיחות הגוברת בתוך העדה השיעית על אף הניסיונות להציג חזית מאוחדת.
• ראש ממשלת לבנון נועד עם בנו של יו”ר הרשות הפלסטינית, המשמש שליח מיוחד ללבנון.

הסכמה מחודשת בין ישראל לבין לבנון על הפסקת האש

• ב-3-2 ביוני 2026, התקיים בוושינגטון סבב רביעי של שיחות ישירות בין נציגים לבנונים וישראלים בתיווך אמריקאי. בהודעת הסיום שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית נאמר כי הצדדים הסכימו ליישם את הפסקת האש, אולם היא מותנית בעצירה מוחלטת של הירי מצד חזבאללה ויציאת כל פעילי הארגון מהשטח שמדרום לנהר הליטאני. כמו כן, הוסכם על יצירת “אזורי פיילוט”, בהם צבא לבנון יקבל את השליטה הבלעדית על השטח כדי למנוע פעילות של גורמים בלתי מדינתיים כלשהם (אתר מחלקת המדינה האמריקאית, 3 ביוני 2026).
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, דחה את “הצהרת וושינגטון” בטענה כי היא נועדה לקדם אינטרסים ישראליים ולכפות את פירוק נשקו של הארגון. לדבריו, חזבאללה תומך רק בהפסקת אש כוללת שתכלול נסיגה ישראלית, שחרור אסירים, שיבת עקורים ושיקום, ומתנגד לכל דיון חיצוני בסוגיית הנשק, שלטענתו צריכה להידון במסגרת לבנונית פנימית בלבד (אלאח’באר, 4 ביוני 2026).
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הבהיר כי תוצאות סבב השיחות מהוות הישג עבור לבנון וכי הן הזדמנות אחרונה לקראת הסכם הפסקת אש סופית ומוחלטת. לדבריו, ארה”ב תקבע את מנגנון הפיקוח על הפסקת האש והנשיא טראמפ עצמו יהיה הערב הראשי ליישום. הוא טען כי השיחות היו “קשות מאד” וכי ראש המשלחת הלבנונית, השגריר סימון כרם, עצר אותן כל עוד אינן עוסקות בסיום המוחלט של המלחמה, ובשל כך מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, התערב לטובת העמדה האמריקאית. בהתייחסו לאזורים שבהם ייערך “הפיילוט”, ציין עון כי ההצעה הלבנונית נגעה לאזור הבופור והכפרים זוטר אלשרקיה, זוטר אלע’רביה ויחמר, שכן מדובר באזור בעל חשיבות סמלית ללבנון ובשל קרבתו לריכוזים השיעיים באלנבטיה (חשבון X של נשיאות לבנון, 4 ביוני 2026).
• יממה לאחר הסיכום בוושינגטון, הודיע צבא לבנון כי כוחותיו החלו בפריסה הדרגתית באזור דבין שבדרום לבנון, לאחר נסיגת כוחות צה”ל. במסגרת הפעילות, הסירו כוחות הצבא סוללות עפר שהוקמו לאורך ציר דבין כדי לאפשר את פתיחתו מחדש של ציר מרג’עיון–דבין–אבל אלסקי לתנועה. במקביל, בוצעו באזור פעולות סריקה הנדסיות לאיתור ולהסרת תחמושת שלא התפוצצה, והצבא קרא לאזרחים להימנע מהגעה למרחב עד להשלמת הפריסה והטיפול בסיכונים הביטחוניים (חשבון X של צבא לבנון, 4 ביוני 2026).

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות רחבת היקף בדרום לבנון, כולל מצפון לנהר הליטאני, תוך פגיעה מהאוויר ומהקרקע במאות יעדי חזבאללה וסיכול מפקדים ומחבלים בארגון, בהם מפעילי רחפני נפץ. במסגרת הפעילות, נחשפה ברכס הבופור רשת מנהרות רחבת היקף שנועדה לאפשר שהייה ולחימה ממושכת של מאות פעילי חזבאללה וכללה אמצעי לחימה, תשתיות פיקוד ושליטה ויכולות ללוחמה נגד טנקים (נ”ט) והגנה אווירית. כמו כן, התגלה מחסן אמצעי לחימה שהכיל כלי נשק שונים וטיל זעיר נגד מטוסים (נ”מ). ב-7 ביוני 2026, בוצעה תקיפה ממוקדת נגד מפקדה של חזבאללה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות בתגובה לירי רקטות לשטח ישראל. במהלך השבוע, נהרגו ארבעה לוחמי צה”ל בלחימה בדרום לבנון (דובר צה”ל, 8-1 ביוני 2026).

     
מימין: הדמיה של מערך המנהרות של חזבאללה מתחת לרכס הבופור. משמאל: לוחמי חזבאללה בתוך המתחם (דובר צה”ל, 7 ביוני 2026)

פעילות חזבאללה

• מ-1 ביוני (בשעה 12:00) ועד 8 ביוני 2026 (בשעה 12:00), פרסם חזבאללה 175 הודעות קבלת אחריות על תקיפות שבוצעו באמצעות רחפני נפץ, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילי נ”ט, רקטות, פצצות מרגמה וטילי נ”מ. הרוב המוחלט של התקיפות כוונו נגד כוחות צה”ל הפועלים בדרום לבנון (41 מתוכן בוצעו באזור רכס הבופור, 18 באזור העיירה יחמר ו-13 באזור העיירה זוטר אלשרקיה שמצפון לליטאני), בנוסף בוצעו שיגורים ספורים גם לעבר אזור קו העימות בצפון ישראל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 8-1 ביוני 2026).
• היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, הציג את חזבאללה כארגון המסתגל למאפייני הלחימה הנוכחיים, תוך הרחבת השימוש בכטב”מים וברקטות ושיפור יכולות האיסוף והתקיפה שלו. העיתון הדגיש כי הארגון מאמץ אסטרטגיה ממוקדת של פגיעה במפקדים, במפקדות ובמערכי שליטה ובקרה של צה”ל, במטרה לשחוק את חופש הפעולה והיוזמה המבצעית של הכוחות הישראליים. במסגרת זו הוצגו הריגת קצין שריון ישראלי וניסיון הפגיעה במפקד פיקוד הצפון כחלק ממדיניות שיטתית של פגיעה בדרגי הפיקוד (אלאח’באר, 2–5 ביוני 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון מסר כי אחד מחייליו נהרג במהלך תקיפה ישראלית בעת שנע על הציר שבין אלנבטיה לכפר תבנית בדרום לבנון (חשבון X של צבא לבנון, 3 ביוני 2026). בתקרית נוספת, צבא לבנון מסר כי שני קצינים, אחד מהם בדרגת עמיד (מקביל לתת-אלוף) וחייל נהרגו בתקיפה ישראלית באזור אלח’רדלי–אלנבטיה (חשבון X של צבא לבנון, 6 ביוני 2026). נשיא לבנון, ג’וזף עון, גינה את התקיפה והגדיר אותה כ”הפרה בוטה” של הריבונות הלבנונית ושל המשפט הבינלאומי. עון טען כי התקיפה משתלבת בהסלמה הישראלית המתמשכת בדרום לבנון, חרף המאמצים המדיניים שמנהלת בירות מול ארה”ב להביא להפסקת העימותים (חשבון X של נשיאות לבנון, 6 ביוני 2026). מצה”ל נמסר כי זוהה כלי רכב שנע באופן חשוד לעבר הכוחות בסמוך לכפר תבנית, בעת שהייתה התרעה על ירי אפשרי לעבר כוחות צה”ל באזור. בשל כך, הותקף כלי הרכב, ובהמשך התברר כי היו בו שני קצינים וחייל של צבא לבנון. בהודעה נאמר כי האירוע מתוחקר והלקחים יופקו, והודגש כי כוחות צה”ל פועלים נגד חזבאללה ולא נגד צבא לבנון (דובר צה”ל, 6 ביוני 2026).

יוניפי”ל

• יוניפי”ל הודיע כי אחד מאנשי הכוח הבינלאומי נהרג ושניים נוספים נפצעו בעקבות נפילת פצצות מרגמה על עמדה סמוך למרג’עיון בדרום לבנון. בהודעה הודגש כי פגיעה בכוחות שמירת שלום מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ושל החלטה 1701, ועלולה להיחשב כפשע מלחמה (אלדיאר, 4 ביוני 2026). בצה”ל ציינו כי חזבאללה שיגר מספר פצצות מרגמה מאזור אלקטרני בדרום לבנון וכי הן נפלו בתוך מוצב של כוח יוניפי”ל באזור דבין וגרמו למותו של איש או”ם ולפציעת שניים נוספים (דובר צה”ל, 5 ביוני 2026). חזבאללה דחה את הודעת צה”ל וטען כי מדובר ב”האשמות שקריות ומומצאות” שנועדו להסיט את תשומת הלב מהפעילות הישראלית בדרום לבנון. חזבאללה הדגיש כי הוא מחויב להמשך פעילותם של כוחות יוניפי”ל במסגרת המנדט שהוענק להם על פי החלטות האו”ם (אלמנאר, 4 ביוני 2026).

המשא ומתן הישיר בין לבנון וישראל

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הדגיש כי לנוכח אלפי ההרוגים ויותר ממיליון עקורים, היה עליו לפעול בהתאם לצו המצפון ולחובתו עבור המדינה והעם ולא לשבת בחיבוק ידיים, ולכן לא הייתה ברירה אלא לקיים משא ומתן ישיר. הוא הוסיף כי עוצמה אינה מתבטאת ביציאה למלחמה, אלא בהפגנת אומץ וחוכמה כדי לסיים מלחמה באמצעות משא ומתן למען טובת המדינה (חשבון X של נשיאות לבנון, 2 ביוני 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, אמר בפתח ישיבת הקבינט כי מסלול המשא ומתן הישיר הוא הדרך המהירה והפחות יקרה עבור לבנון, תושביה ועבור דרום לבנון. הוא ציין כי מסלול המשא ומתן לא היה האפשרות הזמינה היחידה, אולם הוא הטוב ביותר מול שאר האפשרויות, בהן המשך המלחמה, הליכה לבתי דין בינלאומיים שהייתה נמשכת שנים או פנייה למועצת הביטחון של האו”ם שהייתה מביאה להטלת וטו מסיבות פוליטיות. סלאם הדגיש כי כבר הוחמצו הזדמנויות ליישם את מונופול המדינה על הנשק אחרי נסיגת ישראל בשנת 2000 ואחרי הנסיגה הסורית ב-2005 והזהיר כי אסור להחמיץ את ההזדמנות גם הפעם כי ההשלכות לא שוות את זה. בהתייחסו להסכמה על אזורי “הפיילוט”, הביע סלאם תקווה כי מדובר בצעד ראשון לקראת נסיגה ישראלית מלאה (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 4 ביוני 2026).
• לצד ההגנה על המשך המשא ומתן, תקפו ראשי הממשל הלבנוני את איראן על ניסיונותיה לקשור את המאמצים להשגת הפסקת האש בלבנון למשא ומתן עם ארה”ב על סיום המלחמה באיראן, לצד ביקורת נוקבת על חזבאללה בשל התנגדותו למתווה הפסקת האש:
  • הנשיא עון האשים כי איראן משתמשת בלבנון כקלף מיקוח מול ארה”ב וכי הלבנונים משלמים את מחיר האינטרסים האיראניים, והבהיר כי מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אינו מייצג את כלל העם הלבנוני (סי-אן-אן, 5 ביוני 2026).
  • ראש הממשלה סלאם ציין כי לבנון הצליחה, בסיוע מדינות ערב וארה”ב, לגבש הבנות להפסקת אש, אך משמרות המהפכה האיראניים היו הראשונים לדחותן. לדבריו, המלחמה המתנהלת כיום “אינה מלחמתה של לבנון”, אלא מתרחשת על אדמתה ועל חשבון אזרחיה, בעוד איראן ממשיכה להתייחס לדרום לבנון כקלף מיקוח במשא ומתן שלה עם ארה”ב. סלאם הוסיף כי ההחלטות האסטרטגיות של חזבאללה מתקבלות בטהראן ולא בבירות, והעריך כי השפעה על התנהלות הארגון מחייבת פנייה ישירה לאיראן ולמשמרות המהפכה. לצד זאת, הוא ציין כי מתקיימים ערוצי תקשורת עם חזבאללה באמצעות נציגיו בממשלה, והעריך כי ברחוב השיעי מתחילים להישמע קולות חדשים התומכים בחיזוק המדינה והמוסדות על חשבון מוקדי כוח חוץ-מדינתיים (דף הפייסבוק של ראשות ממשלת לבנון, 5 ביוני 2026; Lebanon Debate, 6 ביוני 2026).
  • בתגובה לדברי עון, טען שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, כי הגורם האחראי למצב לבנון הוא ישראל ולא איראן. לדבריו, אילו לבנון הייתה אכן משמשת כקלף מיקוח בידי טהראן, ניתן היה להגיע להסדר כבר מזמן. עראקצ’י קרא לעון להתמקד בהתמודדות עם “האויב האמיתי” של לבנון, תוך ניסיון להדוף את הטענות בדבר השפעתה השלילית של איראן במדינה (חשבון X של עבאס עראקצ’י, 6 ביוני 2026).
  • במאמר פרשנות על דברי הנשיא עון צוין כי האשמת איראן בטרפוד המאמצים המדיניים לסיום המשבר בדרום לבנון עשויה להעיד על נכונות השלטון לנקוט צעדים חריפים יותר, לרבות צמצום או אף ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן. עוד נטען כי בירות אינה חוששת מהשלכות ההסלמה, ורואה בה הזדמנות להשתחרר מתדמית של מדינה הנתונה להשפעה איראנית ולבסס מחדש את עצמאותה המדינית ואת ריבונותה (אלנהאר, 6 ביוני 2026).

     
מימין: חזבאללה כשלוחה איראנית הפועלת להחלשת הזהות הלאומית הלבנונית ולהעמקת השפעתה של טהראן במדינה (חשבון X של סאא’ר סביל, 2 ביוני 2026). משמאל: מסר של שר החוץ האיראני על עמידת ארצו לצד לבנון לאחר ירי הטילים לעבר ישראל בתגובה לתקיפה בבירות (חשבון X של עבאס עראקצ’י, 7 ביוני 2026)

• הצלע השלישית בהנהגת לבנון, יושב ראש הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, בעל בריתו של חזבאללה, דחה את טיוטת ההסכם המוצעת להפסקת הלחימה וטען כי היא כוללת תנאים הפוגעים בלבנון ובחזבאללה. לדבריו, ניתן היה לראות בחיוב הסכם הכולל הפסקת אש מלאה ובלתי מותנית לצד נסיגה ישראלית מכל השטחים שנכבשו, אך הנוסח הקיים “ממולכד” משום שהוא מחייב הפסקת פעילות מוחלטת של חזבאללה ופינוי אנשיו מדרום לליטאני, לצד יצירת אזורים שבהם תיאסר פעילות של גורמים חמושים. ברי הבהיר כי מבחינתו כל הסדר חייב להתבסס על הפסקת אש כוללת ועל נסיגה הדדית, והגדיר את שאר סעיפי ההצעה כבלתי מקובלים (LBCI, 5 ביוני 2026). לצד זאת, צוין כי חרף התנגדותו הפומבית של ברי הוא נמנע מלסגור את ערוצי התקשורת עם המתווכים ובכך אותת על רצונו להמשיך במשא ומתן (אללואא’, 6 ביוני 2026).
• בהקשר זה, צוין כי ברי המשיך לבסס את מעמדו כערוץ התיווך המרכזי בין חזבאללה, ארה”ב ושאר הגורמים המעורבים. דווח כי ברי מקיים מגעים רציפים עם ארה”ב, איראן, סעודיה, מצרים, קטר וצרפת, ומוביל מאמץ לקידום הפסקת אש והסדר רחב יותר באמצעות מודל המשא ומתן העקיף מול ישראל. במקביל, צוין כי הממשל האמריקאי רואה בו גורם פרגמטי ובעל השפעה ממשית על חזבאללה, ומסתייע בו לקידום המגעים נוכח חולשת מוסדות המדינה הלבנונית (ארם ניוז, 2 ביוני 2026; אלדיאר, 2 ביוני 2026).

עמדת חזבאללה

• על רקע הודעת מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, כי הארגון דוחה את מתווה הפסקת האש שהושג בוושינגטון, הבהירו בחזבאללה כי כל הסדר חייב לכלול הפסקת אש כוללת, נסיגה ישראלית מדרום לבנון וערבויות ברורות ליישומו, תוך התנגדות לכל ניסיון לקשור בין סיום המלחמה לבין סוגיית נשקו. במקביל, בחזבאללה הדגישו כי הם רואים בעצם קיום המגעים סביב הפסקת האש הכרה במעמד הארגון כשחקן מרכזי שלא ניתן לעקוף בקבלת ההחלטות הנוגעות לעתיד לבנון (אלמדן, 3 ביוני 2026). להלן התבטאויות בולטות של בכירי חזבאללה:
  • יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מחמד רעד, תקף את הגורמים בלבנון התומכים במשא ומתן ישיר עם ישראל ובדרישה לבלעדיות הנשק בידי המדינה. לדבריו, רק “מחנה ההתנגדות” מסוגל להגן על לבנון, בעוד שמשא ומתן וויתורים לא יבטיחו את ריבונותה או את ביטחונה (אלאח’באר, 2 ביוני 2026).
  • סגן ראש המועצה המדינית, מחמוד קמאטי, הדגיש כי הארגון תומך רק בהפסקת אש כוללת החלה על כלל הזירות, ודחה כל ניסיון לקדם הסדרים חלקיים או מקומיים. לדבריו, חזבאללה ימשיך בפעילותו הצבאית כל עוד נמשכות התקיפות הישראליות והנוכחות הישראלית בשטח לבנון (אלנשרה, 2 ביוני 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, אבראהים אלמוסוי, הגדיר את ההסכם המתגבש כ”הסכם של כניעה”, וטען כי רק המשך “ההתנגדות” החמושה מסוגל למנוע כפיית תנאים ישראליים על לבנון. (אלדיאר, 6 ביוני 2026). עמיתו לסיעה, חסין אלחאג’ חסן, טען כי המשא ומתן לא הניב הישגים מעשיים. בכינוס שבו השתתף בבעלבכ, קראו המשתתפים להפסקת אש, נסיגה ישראלית מלאה, שיבת העקורים, שיקום ושחרור אסירים, לצד התנגדות לנורמליזציה עם ישראל (Lebanon Debate, 6ביוני 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה, אמר התקיפה הישראלית באלצ’אחיה אלג’נוביה לא תגרום לארגון לסגת מדרך “ההתנגדות”. לדבריו, חזבאללה דחה את ההצעות שהועברו במסגרת המשא ומתן משום שכללו תנאים שנועדו, לטענתו, להגביל את פעילותו הצבאית ולאפשר לישראל להמשיך לאיים על בירות. פצ’לאללה מתח ביקורת על המשך המגעים המדיניים לאחר הפגיעה בחיילי צבא לבנון, וטען כי כל המתווים שהוצגו עד כה אינם מספקים מענה לסוגיית הנוכחות הישראלית בדרום לבנון. (אלדיאר, 7 ביוני 2026).
  • סגן יו”ר המועצה האסלאמית השיעית העליונה, השיח’ עלי אלח’טיב, טען כי “ההתנגדות” לישראל היא זכות לאומית לגיטימית, והזהיר מפני הסתמכות על משא ומתן או הסדרים שאינם מבטיחים נסיגה ישראלית מלאה ויציבות בלבנון (אלג’מהוריה, 2 ביוני 2026).
• במאמרים שפרסם עורך אלאח’באר, אברהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, הוא הציג קו ביקורתי חריף כלפי המגעים המדיניים המתנהלים בין לבנון, ארה”ב וישראל. לטענתו, וושינגטון וירושלים פועלות מתוך תפיסת ניצחון במלחמה במטרה לכפות על לבנון הסדר שבמרכזו פירוק כוחו הצבאי של חזבאללה, הגבלת פעילותו הביטחונית והקמת מנגנוני פיקוח ותיאום ביטחוניים. הוא האשים כי נשיא לבנון עון וראש הממשלה סלאם אימצו בפועל את הנרטיב האמריקאי-ישראלי, כאשר ויתרו על דרישות לבנוניות בסיסיות ובהן נסיגה ישראלית, שחרור אסירים, החזרת עקורים ושיקום הדרום. בראייתו, עון שוגה בהערכת יחסי הכוחות, פועל בניגוד לרצון חלקים נרחבים מהציבור הלבנוני ומוביל לעימות פנימי העלול לערער את הסדר הפוליטי הקיים. אלאמין הציג את חזבאללה ואיראן כמי שמתנגדים לכל הסדר שאינו כולל הפסקת אש כוללת ונסיגה ישראלית מהירה, והאשים את צוות המשא ומתן הלבנוני בקידום אינטרסים אמריקאיים וישראליים על חשבון האינטרס הלאומי. לדבריו, קבלת תנאי ההסדר המוצעים תפגע בריבונות לבנון ותבסס מציאות שבה ישראל ממשיכה להכתיב את כללי המשחק הביטחוניים במדינה, תוך פגיעה במעמד “מחנה ההתנגדות” וביכולת לבנון להגן על עצמה. הוא הוסיף כי המאבק סביב חזבאללה וסוגיית הנשק אינו רק מחלוקת ביטחונית, אלא חלק ממאבק רחב יותר על עתיד המשטר הלבנוני ועל חלוקת הכוח במדינה (אלאח’באר, 8-4 ביוני 2026).

   
מימין: “המשא ומתן היחיד”: תמונת השער של אלאח’באר מציגה את חזבאללה כגורם היחיד הממשיך לשאת בנטל המאבק מול ישראל, על רקע הביקורת הגוברת בלבנון כלפי המשא ומתן והקריאות לפירוק נשק (אלאח’באר, 5 ביוני 2026). משמאל: “איראן לעולם: לבנון לא לבד!”: השער של אלאח’באר לאחר ירי הטילים האיראניים לצפון ישראל בתגובה לתקיפה הישראלית בבירות (אלאח’באר, 8 ביוני 2026).

• ביומון נדאא’ אלוטן, המתנגד לחזבאללה, נטען כי בכיר חזבאללה באיראן, עבדאללה ספי אלדין, משתתף לצד המשלחת האיראנית במגעים המתנהלים מול ארה”ב בפקיסטן. על בסיס דיווח זה, נמתחה ביקורת על חזבאללה ועל יו”ר הפרלמנט ברי בטענה כי בעוד השניים מותחים ביקורת על המשא ומתן שמנהלת המדינה הלבנונית, הם עצמם מעורבים בערוצים מדיניים עקיפים הקשורים למגעים האזוריים. לפי הפרשנות, הדבר ממחיש את המחלוקת הגוברת בלבנון סביב ניהול המשא ומתן, האחריות למלחמה והמאבק על הובלת התהליך המדיני מול ישראל וארה”ב (נדאא’ אלוטן, 8 ביוני 2026).

מתנגדי חזבאללה

• במחנה המתנגדים לחזבאללה המשיכו להציג את המשא ומתן מול ישראל כהזדמנות אסטרטגית לשינוי מאזן הכוחות הפנימי בלבנון. הודגש כי ההסדר המתגבש לא ישמש רק כמנגנון לסיום הלחימה, אלא גם ככלי לקידום תהליך ארוך טווח של החזרת הריבונות למדינה, חיזוק מוסדותיה הביטחוניים והגבלת יכולתו של חזבאללה להמשיך ולהחזיק בנשק ובסמכויות עצמאיות:
  • מפלגת הפלנגות בראשות סאמי אלג’מיל הביעה תמיכה במשא ומתן בין לבנון לישראל וראתה בו הזדמנות לסיום הלחימה. המפלגה הטילה את האחריות למלחמה על חזבאללה, קראה ליישום מלא של עקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה ולפעולה נגד כלל הארגונים החמושים, ואף תמכה בבחינת פירוז אזורי הדרום מנשק (אלדיאר, 2 ביוני 2026).
  • שארל ג’בור, האחראי על יחידת ההסברה של מפלגת הכוחות הלבנוניים, תקף את חזבאללה בעקבות דחיית ההסדר המתגבש וטען כי הארגון החמיץ הזדמנות לסיים את המלחמה. לדבריו, חזבאללה ממשיך להכפיף את האינטרס הלבנוני לשיקולים איראניים ונושא באחריות לפרוץ המלחמה, להמשכה ולהשלכותיה על לבנון (חשבון X של שארל ג’בור, 4 ביוני 2026).
  • מפלגת הכוחות הלבנוניים בירכה על דברי נשיא לבנון נגד השימוש האיראני בלבנון כקלף מיקוח ונגד המשך החזקת נשק בידי חזבאללה, והציגה אותם כחלק ממאמץ ממלכתי להשבת הריבונות והבלעדיות של המדינה על השימוש בכוח. בהודעה נטען כי איראן וחזבאללה אחראים להפיכת לבנון לזירת עימותים אזורית במשך עשרות שנים, ואיראן נקראה לחדול מהתערבותה בענייני לבנון לצד קריאה לחזבאללה למסור את נשקו ולהתפרק מיכולותיו הצבאיות. עוד הזהירה המפלגה כי אם טהראן תמשיך במדיניותה, על הממשלה לנקוט צעדים מעשיים נגדה, לרבות הרחקת השגריר האיראני ויישום מלא של החלטות המדינה בנוגע למונופול על הנשק (אלדיאר, 6 ביוני 2026).
  • חבר הפרלמנט, פואא’ד מח’זומי, טען כי הדרישה לרכז את הנשק בידי המדינה ולקדם הסדר עם ישראל משקפת את רצונם של רוב הלבנונים ולא אינטרסים זרים. לדבריו, המשך קיומו של חזבאללה ככוח חמוש מחוץ למסגרת המדינה מהווה איום מרכזי על ריבונות לבנון ועל סמכות מוסדותיה לקבל החלטות בנושאי מלחמה ושלום (חשבון X של פואא’ד מח’זומי, 4 ביוני 2026).

אתגרי חזבאללה

ביקורת על חזבאללה בזירה השיעית

• “חוגים פוליטיים בדרום לבנון” טענו כי שתי קריאות שפורסמו לאחרונה בצור ובאלנבטיה, הקוראות לריכוז הנשק בידי המדינה ולהעברת ההחלטה על מלחמה ושלום למוסדות הרשמיים, משקפות התרחבות של השיח הביקורתי כלפי חזבאללה בתוך הסביבה השיעית. לפי הדיווחים, בקרב חלק מהעקורים ותושבי הדרום גוברת הביקורת על הארגון בשל מחירי המלחמה, ההרס והפגיעה במקורות הפרנסה, לצד שאלות גוברות בנוגע לתרומת המלחמה לאינטרס הלבנוני (אלמרכזיה, 3 ביוני 2026).
• ” מקור פוליטי לבנוני” ציין כי יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, הביע דאגה גוברת מהשלכות המלחמה על העדה השיעית, וכי הוא סבור כי המשך הבידוד המדיני והכלכלי של לבנון עלול לפגוע בסביבה השיעית לא פחות מאשר בחזבאללה. לפי הדיווח, ברי מקדם גישה פרגמטית יותר, המדגישה ריסון, מניעת עימות פנימי והסתגלות לשינויים במאזן הכוחות האזורי (ארם ניוז, 3 ביוני 2026).
• עימותים פיזיים אלימים פרצו בין תושבים תומכי אמל לבין פעילי חזבאללה בעיירה אלביסאריה שבאזור צידון סביב פעילות הארגון בעיירה, כאשר התושבים הזהירו כי הדבר עלול להוביל לתקיפות ישראליות. לפי חלק מהפרסומים, פעילי חזבאללה ניסו להציב משגרי רקטות, בעוד שבדיווחים אחרים נאמר כי הם רצו להרחיב את רשת התקשורת של חזבאללה בעיירה. כוחות צבא הגיעו למקום כדי להפריד בין הצדדים. ראש העיירה, עלי אלנבלסי, הכחיש שמשגרי רקטות הוצבו בבתים וטען כי הדיווחים אינם נכונים וכי העימות היה בין שתי משפחות יריבות ולא קשור לרקע הפוליטי, לחזבאללה או לאמל באופן ישיר או עקיף (ג’נוביה, אלג’דיד, אלנהאר, 5 ביוני 2026).

• על רקע העימות, נועדו אחראי התקשורת המרכזית באמל, ראמי נג’ם, ואחראי קשרי התקשורת בחזבאללה, יוסף אלזין, והדגישו את חשיבות שמירת האחדות הלאומית ואימוץ שיח “מקיף ואחראי” כדי לחזק את היציבות הפנימית. הם גם קראו לפעילים ברשתות החברתיות להימנע מהסתה ולהפגין מודעות ואחריות והפצירו בכלי התקשורת לגלות מקצועיות ולהרגיע את המתיחות (אלנהאר, 6 ביוני 2026).

הלחץ על התשתית הכלכלית של חזבאללה

• “מקורות לבנוניים” טענו כי חזבאללה רואה בכל ניסיון ממשלתי להטיל פיקוח או רגולציה על אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של הארגון, איום ישיר על בסיס כוחו הכלכלי והחברתי. לפי הדיווח, הארגון מתייחס למוסד כמרכיב מרכזי במערכת הכלכלית המקבילה שבנה לאורך השנים וכמנגנון חיוני לשימור השפעתו בקרב הציבור השיעי, במיוחד לאחר קריסת המערכת הבנקאית בלבנון. עוד נטען כי הנהגת הארגון הזהירה מפני תגובה פוליטית ועממית רחבה אם הממשלה תנקוט צעדים נגד המוסד (ארם ניוז, 1 ביוני 2026).
• דווח כי אגודת אלקרצ’ אלחסן הפסיקה לרכוש זהב מאזרחים, בניגוד לנוהג שהיה קיים בעבר. לפי הדיווח, פניות של אזרחים שביקשו למכור זהב לאגודה נענו בשלילה, ובמקביל נמסר כי הסניפים, ובפרט באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, מתמקדים כיום בהשבת פיקדונות הזהב לבעליהם ואינם מבצעים עסקאות רכישה חדשות (לבנון 24, 3 ביוני 2026).

המתיחות הבין עדתית בלבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הדגיש כי הם נחושים לשמור על השלום האזרחי והיציבות הפנימית בלבנון ועל מניעת מלחמת אחים שעלולה לאיים על קיומה של לבנון, משום שכל מי שמתדלק אותה מעניק שירות לישראל. לדבריו, אי אפשר לפגוע בשלום האזרחי כי הלבנונים משוכנעים לחלוטין שאין דרך חזרה וכי הדרג הפוליטי פועל להרחיק את הבעיה ואת השלכותיה ההרסניות באמצעות שיח ברור ומאחד (חשבון X של נשיאות לבנון, 2 ביוני 2026).
• בכירי העדות הדתיות בלבנון קראו לחיזוק האחדות הלאומית, להתלכדות סביב מוסדות המדינה ולחיזוק מעמדו של צבא לבנון כגורם הלגיטימי האחראי על הריבונות והביטחון. בהודעות שפורסמו הודגשה התמיכה במאמצי נשיא לבנון, ג’וזף עון, להביא להפסקת הלחימה, הובע חשש מהשלכות המלחמה על המרקם החברתי והעדתי, ונשמעו קריאות להימנע מהחרפת השיח הפנימי ולשמור על יציבות לבנון (סוכנות הידיעות הלבנונית, 2–3 ביוני 2026).

• העיתונאי טוני עיסא העריך כי לבנון מתקרבת למשבר פנימי חמור, לנוכח הפער ההולך ומעמיק בין הנהגת המדינה לבין חזבאללה סביב המשא ומתן וההסדר המתגבש. לדבריו, המתיחות העדתית, משבר העקורים והאפשרות לעימות בין המדינה לחזבאללה מגבירים את הסיכון להתפרצות פנימית, שעלולה להסב ללבנון נזק חמור אף יותר מזה הנגרם כתוצאה מהלחימה עצמה (אלג’מהוריה, 6 ביוני 2026).
• אנשי דת שיעים בכירים הצטרפו לביקורת על ההסכם המתגבש בין לבנון לישראל והזהירו מפני השלכותיו הפנימיות. סגן יו”ר המועצה המוסלמית השיעית העליונה, השיח’ עלי אלח’טיב, ואיש הדת הבכיר סיד עלי פצ’לאללה, טענו כי ההסכם אינו מבטיח הפסקת אש, נסיגה ישראלית או שיקום, והזהירו כי יישומו עלול להעמיק את השסע הפוליטי והעדתי בלבנון ואף להוביל ל”פתנה” (מלחמת אחים) (אלדיאר, 5 ביוני 2026).

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, ביקר בפקיסטן במטרה לקדם את שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות, הנשען על קשרים ביטחוניים ארוכי שנים, הכוללים הכשרות תקופתיות לקציני צבא לבנון ואף עסקאות עבר בתחום הצבאי (LBCI, 6 ביוני 2026).

יוניפי”ל

• מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש, המליץ למועצת הביטחון לשמר נוכחות בינלאומית בדרום לבנון גם לאחר סיום המנדט הנוכחי של יוניפי”ל בסוף שנת 2026, והציג מספר חלופות להמשך פעילות הכוח, בהיקף הנע בין כ-2,000 ליותר מ-5,500 חיילים. גוטרש הדגיש כי נוכחות האו”ם נדרשת לצורך פיקוח על הפסקת האש, תמיכה בצבא לבנון ומניעת ואקום ביטחוני שעלול להתפתח במקרה של נסיגה מלאה. במקביל, צרפת מובילה מאמצים לשימור מנגנון פיקוח בינלאומי בדרום לבנון ולבחינת מתווים אפשריים להתאמת מבנה הכוח למציאות החדשה (אלנשרה, 2 ביוני 2026; אלדיאר, 2 ביוני 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• לפי נתוני הממשל הלבנוני, מאז תחילת המערכה הנוכחית ב-2 במרץ 2026, נהרגו 3,613 בני אדם, נפצעו 11,072 נוספים וכמיליון תושבים נעקרו מבתיהם, לצד פגיעה או הרס של יותר מ-61 אלף מבנים. במקביל, נמסר כי העקורים נאלצים להתמודד עם עליות חדות במחירי השכירות, אובדן מקורות פרנסה ושחיקת חסכונותיהם, כאשר חלקם אף נאלצים לשוב לאזורי הלחימה בשל קשיים כלכליים (אלנשרה, 2 ביוני 2026; אלאח’באר, 2 ביוני 2026; אלמרכזיה, 6 ביוני 2026).
• ניכרת מצוקה גוברת בקרב הקהילות הנוצריות בדרום לבנון, כאשר אלפי תושבים בכפרים וביישובים בנפות מרג’עיון וחאצביא בוחרים להישאר בבתיהם למרות ההסלמה הביטחונית והקשיים ההומניטריים. לפי הדיווח, התושבים מתמודדים עם ניתוקי חשמל ומים, קשיי אספקה, סגירת צירי גישה וחשש מתמשך מפגיעת רקטות ויירוטים בשטחי היישובים. במקביל, דווח כי בחלק מהכפרים פועלות מסגרות שמירה מקומיות במטרה למנוע חדירת גורמים חמושים ולצמצם את הסיכון לחשיפת היישובים לתקיפות (אלשרק אלאוסט, 1 ביוני 2026).
• מחקר חדש של האוניברסיטה האמריקאית-לבנונית בבירות מצא כי רוב מוחלט של הלבנונים (90-87 אחוז) ממשיכים לראות בישראל אויב, כאשר מעט יותר ממחצית תומכים בפתרון דיפלומטי לעומת כשליש התומכים ב”התנגדות” חמושה. לצד זאת, המחקר חשף קיטוב משמעותי בחברה הלבנונית: צעירים, שיעים ובעלי הכנסה נמוכה נוטים יותר לתמוך ב”התנגדות”, לדחות הסכמי שלום עם ישראל ולאמץ עמדות פרו-פלסטיניות, בעוד שמבוגרים, נוצרים ובעלי הכנסה גבוהה מביעים תמיכה רבה יותר בדיפלומטיה ובהסדרים מדיניים. עוד עלה כי העוינות לישראל נותרה גבוהה בכלל המגזרים, אף שקיימים פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות ביחסן לארה”ב, לאיראן ולסוגיית השלום עם ישראל (אלאח’באר, 2 ביוני 2026).

פלסטינים בלבנון

• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, נועד עם יאסר עבאס, בנו של יו”ר הרשות הפלסטינית וחבר הוועד המרכזי של תנועת פתח שמשמש שליח מיוחד ללבנון, בנוכחות השגריר הפלסטיני בלבנון, מחמד אלאסד, וראש הוועדה לדיאלוג לבנוני-פלסטיני, השגריר ראמז דמשקיה. עבאס הדגיש בפגישה את תמיכת “פלסטין” בביטחון לבנון, ביציבותה ובריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית ואת רצונה לחזק את האחווה והקשרים ההיסטוריים בין הצדדים. נמסר כי השניים דנו במצב בלבנון בכלל, ובפרט במצב הפליטים הלבנונים ומחנות הפליטים, והדגישו את חשיבות המשך הדיאלוג הפלסטיני-לבנוני והתיאום בהתאם לעיקרון של הרחבת ריבונות המדינה הלבנונית על כל שטחה. עוד צוין כי סלאם שיבח את העמדות הפלסטיניות ביחס ללבנון (ופא, 5 ביוני 2026).

• ארגון “ת’אבת” לזכות השיבה וועדת השיבה וענייני הפליטים דיווחו כי בין 2 במרץ ל-3 ביוני 2026 נהרגו בלבנון 74 פלסטינים כתוצאה מהתקיפות הישראליות. לפי הנתונים, מרבית ההרוגים תועדו באזור צידון ומחנות הפליטים הסמוכים לה (28 הרוגים), ואחריהם אזור צור ומחנותיה (26 הרוגים). בנוסף, תועדו הרוגים באזור בירות ומחנות הפליטים שסביבה, באזור הבקאע ובאזור טריפולי ומחנות הפליטים שבצפון המדינה (פורטל הפליטים הפלסטינים, 3 ביוני 2026).

מאמרים נוספים בתחום