מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (8-1 בדצמבר 2025)

עיקרים

• צה”ל המשיך לפעול נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון, אולם נמשכת מגמת הירידה בקצב פעולות “האכיפה” של יישום הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024.
• מזכ”ל חזבאללה קאסם דרש מארה”ב ומישראל להפסיק להתערב בענייניה הפנימיים של לבנון, ובכלל זה בניית היכולות המחודשת של הארגון. הוא הדגיש כי חזבאללה ימשיך להגן על עצמו לנוכח הכוונה “לבטל את קיומו”.
• בכירי ההנהגה הלבנונית המשיכו לקרוא לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את תקיפותיה בלבנון ולהשלים את נסיגתה מהעמדות שהיא מחזיקה בדרום לבנון. ראש הממשלה סלאם האשים כי ישראל מנהלת מלחמת התשה נגד לבנון.
• נשיא לבנון עון מינה לראשונה נציג אזרחי לראשות המשלחת לוועדת הפיקוח על יישום הפסקת האש והדגיש כי יש לשים דגש על שפת המשא ומתן במקום שפת המלחמה, בעוד שראש הממשלה סלאם הבהיר כי עדיין מוקדם מדי לשיחות על שיתוף פעולה כלכלי עם ישראל. בחזבאללה לא הסתירו את מורת רוחם מהמינוי והאשימו את הממשלה בוויתור לטובת ישראל.
• צבא לבנון הכחיש את הטענות באיראן כי כשליש מחייליו משתייכים לחזבאללה, בעוד שביוניפי”ל הכחישו את ההאשמות הישראליות כי הכוח מעביר מידע לחזבאללה.
• סקר בלבנון הראה כי רוב הציבור תומך בהגבלת הנשק בידי צבא לבנון. על אף הקריאות בממשלה ובמערכת הפוליטית ליישום מונופול המדינה על הנשק בכל שטח לבנון, בחזבאללה טענו כי הדבר אינו נוגע לפלגי “ההתנגדות”. דווח כי יו”ר הפרלמנט ברי דרש מאיראן להוציא פסק הלכה שיתיר לחזבאללה למסור את הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים, אולם בטהראן לא סיפקו תשובה ברורה.
• מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה”ב שיבח את כוחות הביטחון של סוריה על סיכול משלוחי נשק שיועדו לחזבאללה בלבנון.
• מחאה ביישובי דרום לבנון נגד חזבאללה והממשלה על רקע העיכוב הממושך בתשלום הפיצויים לנפגעי המערכה נגד ישראל.

המתיחות בין ישראל לחזבאללה

פעילות צה”ל

• ב-4 בדצמבר 2025, תקף צה”ל מחסני אמצעי לחימה של חזבאללה שמוקמו ביישובים אזרחיים בדרום לבנון, וזאת, כחלק מפעילות האכיפה של הבנות הסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 שאסר על נוכחות הארגון מדרום לנהר הליטאני ופעילות נגד יכולות חזבאללה ומאמצי שיקום והתעצמות של הארגון בדרום לבנון. כמו כן, כוחות קרקעיים של צה”ל השמידו פיר ומחסן אמצעי לחימה ששימשו בעבר את חזבאללה בדרום לבנון. עם זאת, נמשכה מגמת הירידה במספר התקיפות הישראליות, ובמסגרת זו לא בוצעו סיכולים מאז 23 בנובמבר 2025 (דובר צה”ל, 8-1 בדצמבר 2025). כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה טענו כי התקיפות בוצעו נגד מבנים “אזרחיים” בכפרים מחרונה, אלג’בע ואלמג’דל ובעיירה ברעשית (אלמנאר וערוץ הטלגרם דרום לבנון-צופה אל האויב, 4 בדצמבר 2025).

חזבאללה

• בכירי חזבאללה המשיכו להביע התנגדות להסכם חדש כלשהו עם ישראל וטענו כי הוא יהווה “כניעה” לדרישות של ישראל וארה”ב, שלטענתם מתערבות בענייניה הפנימיים של לבנון. הם גם הזהירו מפני כל ניסיון לפגוע ב”התנגדות” ושבו על עמדתם כי המדינה היא שצריכה להגן על ריבונותה. להלן ההתבטאויות הבולטות:
  • מזכ״ל חזבאללה, נעים קאסם, האשים בנאום לזכר הרוגי “מערכת הגיבורים” (אולי אלבאס)^[1] את ארה”ב וישראל בהתערבות בענייניה הפנימיים של לבנון והבהיר כי זה לא מקובל שהן תכפינה את התנאים. הוא התריס כי “זה לא עניינכן מה אנחנו מחליטים בלבנון ועל מה שאנחנו מסכימים!” והדגיש כי הן לא קשורות לסוגיית הנשק, לבנייה המחודשת של היכולות, לאסטרטגיית ההגנה או לחילוקי הדעות או להסכמות בתוך לבנון. קאסם דרש כי ארה”ב וישראל תיישמנה את המחויבויות שלהן במסגרת הסכם הפסקת האש והוסיף כי ההסכם מדבר רק על מה שמתרחש מדרום לנהר הליטאני ואין מקום לדבר על המתרחש מעבר לו. לדבריו, לנוכח כוונות ארה”ב וישראל “לבטל את קיומנו”, חזבאללה ימשיך להגן על עצמו ועל לבנון. עוד הזהיר כי הסכם עם ישראל “יחורר את הספינה ויטביע את כולם” וקרא לממשלת לבנון למלא את חובותיה, ובראשן שמירה על הריבונות, והביע ציפייה שהיא תציג הישגים במניעת “התוקפנות” ובקידום תהליכי השחרור בדרום לבנון. (אלמנאר, 5 בדצמבר 2025).

• • חסין אלנמר, האחראי על אזור אלבקאע בחזבאללה, טען כי הארגון מצוי תחת לחץ גובר מצד ישראל והקהילה הבינלאומית, אשר מתבטא בפעילות צבאית, סיכולים ומנופים מדיניים וכלכליים. לדבריו, שליחים בינלאומיים מציגים עצמם כמי שמבקשים לסייע ללבנון, אך בפועל מאיימים בהסלמה ישראלית כדי להפעיל לחץ על חזבאללה. אלנמר טען כי ההצעות המוצגות לארגון אינן הסדרה אלא “כניעה”, הכוללת ויתור על הנשק, נסיגה מעמדות והמרת פעילותו הצבאית בהשתלבות פוליטית, אותן הגדיר כהנפת “דגל לבן” (אלמיאדין, 1 בדצמבר 2025).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסין ג’שי, טען כי למרות ההרס והאבדות שנגרמו במלחמה, ישראל לא הצליחה להשיג את יעדיה המרכזיים, ובראשם שבירת רוחו של הציבור הלבנוני. ג’שי מתח ביקורת חריפה על מה שכינה “התערבות אמריקאית גוברת” בענייני לבנון. הוא הדגיש שללבנון זכות מלאה להגן על עצמה מפני כל “תוקפנות”, וכי העם הלבנוני לא יקבל שום ניסיון לחסות או ללחץ חיצוני (אלמאנאר, 2 בדצמבר 2025). עמיתו, עלי פיאצ’, הזהיר כי שילוב הלחצים מצד ישראל וארה”ב עלול לדחוף את לבנון להסכם ביטחוני שיגבה ממנה מחיר כבד. הוא הדגיש כי למדינה ולעם הלבנוני יש יכולת להגן על ריבונותם, ואסור לזלזל בכוחם ובזכותם לעשות זאת (אלאח’באר, 5 בדצמבר 2025).

ממשל לבנון

• בכירי ההנהגה הלבנונית המשיכו בקריאותיהם לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את תקיפותיה בלבנון ולהשלים את נסיגתה מהעמדות שהיא מחזיקה בדרום לבנון כדי לאפשר את היישום המלא של הסכם הפסקת האש והחלטה 1701:
  • נשיא לבנון, ג’וזף עון, נועד עם משלחת של שגרירים ונציגים מטעם חברות מועצת הביטחון של האו”ם שביקרה בבירות. הוא גינה את המשך “הכיבוש הישראלי בגבולות לבנון” שלטענתו הפריע לפריסת צבא לבנון מדרום לליטאני, אך לא מנע ממנו את ביצוע משימותיו ויישום החלטה 1701. הוא הפציר במדינות ללחוץ על ישראל ליישם את ההסכם ולסגת משטחי המדינה והדגיש את מחויבות ארצו ליישם את ההחלטות הבינלאומיות. נמסר כי המשלחת הביעה את תמיכתה ביציבות בלבנון באמצעות יישום ההחלטות הבינלאומיות ואת נכונות המדינות לסייע בתמיכה בצבא לבנון, בהשלמת פריסתו וביישום הגבלת הנשק (חשבון X של נשיאות לבנון, 5 בדצמבר 2025).

• • יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, אמר בפגישתו עם המשלחת מטעם מועצת הביטחון כי יישום החלטה 1701 והפסקת האש מחייבים את ישראל להפסיק את “הפרותיה” ולסגת לגבולות המוכרים. הוא הזהיר כי ניהול משא ומתן תחת אש אינו מקובל וכי “התוקפנות הישראלית” עלולה להצית מחדש את העימות (אלנשרה, 5 בדצמבר 2025).
  • ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, ושר החוץ, יוסף רג’י, הדגישו בפגישתם עם המשלחת את הצורך של ישראל להפסיק את “תוקפנותה” ולסגת באופן מיידי מ”השטחים הכבושים”. הם ציינו כי ממשלת לבנון ממשיכה להרחיב את סמכותה על כל שטחיה וכי היא האחראית היחידה בהגנה על המדינה”. רג’י הדגיש את החשיבות במתן הזדמנות לפתרונות דיפלומטיים מאחר שלדבריו האפשרויות הצבאיות כשלו בהגנה על לבנון ובהרתעת ישראל (אלנשרה, 5 בדצמבר 2025).
  • סלאם ניצל גם את השתתפותו במסגרת “פורום דוחה” בקטר כדי לקרוא להגברת המאמצים הדיפלומטיים במטרה להפעיל לחץ על ישראל (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 6 בדצמבר 2025). בנאומו בפני הפורום, הוא הדגיש כי לבנון מחויבת להסכם הפסקת האש ולהחלטה 1701 והאשים כי ישראל היא זו שלא עמדה בהסכם ולא נסוגה משטחי לבנון לפני עשרה חודשים כפי שנדרשה. סלאם הוסיף כי ישראל מנהלת מלחמת התשה מול לבנון והטיל ספק בצורך של המשך הנוכחות של כוחות ישראליים בדרום לבנון. עם זאת, הוא הדגיש כי כמו ישראל, גם על חזבאללה לעמוד בהסכם (אלג’זירה, 7 בדצמבר 2025).
• ב-3 בדצמבר 2025, התכנסה הוועדה המפקחת על יישום הפסקת האש בהובלת השליחה האמריקאית המיוחדת, מורגן אורטגוס. לראשונה, עמדו נציגים אזרחיים בראש המשלחות של ישראל ושל לבנון, אותה ייצג סימון כרם, לשעבר שגריר לבנון בארה”ב. בלשכת נשיא לבנון ציינו כי המינוי נעשה במסגרת המאמצים לשמירה על ריבונות לבנון ובהמשך למהלכים שמובילה ארה”ב, וכי הוחלט עליו לאחר שהאמריקאים בדקו את הסכמת ישראל להכללת חבר שאינו צבאי בוועדה, ולאחר תיאום עם יו”ר הפרלמנט ברי וראש הממשלה סלאם (חשבון X של נשיאות לבנון, 3 בדצמבר 2025). בעוד שבצמרת הלבנונית הגנו על המינוי של כרם, בחזבאללה לא הסתירו את מורם רוחם על ההחלטה:
  • הנשיא עון ציין כי בהתייעצויות עם ברי וסלאם הם הגיעו למסקנה כי יש צורך בשיחות שבראשן תעמוד דמות אזרחית. לדבריו, הישיבה הראשונה של המנגנון לא הייתה פורייה במיוחד, אולם הוא הוסיף כי הפגישה תסלול את הדרך לישיבות הבאות שיחלו ב-19 בדצמבר 2025. עון הדגיש כי “שפת המשא ומתן צריכה לשלוט במקום שפת המלחמה” (חשבון X של נשיאות לבנון, 4 בדצמבר 2025).
  • ראש הממשלה סלאם נועד עם כרם, שהציג בפניו את תוצאת פגישת המנגנון. סלאם הדגיש כי עצם עמידתו של כרם בראש המשלחת מהווה צעד חשוב בקידום פעילותו של המנגנון (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 4 בדצמבר 2025). במהלך ביקורו בקטר, אמר סלאם כי אם יהיה צורך, יצורפו גורמים אזרחיים נוספים בשיחות מול ישראל. לדבריו, המשא ומתן עבר לרמה גבוהה יותר מאשר רמה צבאית, אולם הוא דחה את האמירות בישראל על שיתוף פעולה כלכלי עם לבנון והדגיש כי עדיין מוקדם לכך וכי הדבר יהיה אפשרי רק לאחר שיושג שלום (ערוץ אלערבי, 6 בדצמבר 2025).

• • יו”ר הפרלמנט ברי, בעל בריתו של חזבאללה, אמר כי אינו מתמקד בזהות הנציג אלא בתפקודו, והבהיר כי הוא יכיר במינוי של כרם רק אם הוא יוביל להפסקת אש, לסיום “ההפרות” ולנסיגה ישראלית. לדבריו, מדובר בשיחות טכניות בלבד וכי הדרישות המרכזיות הן הפסקת אש, החזרת אסירים, הפסקת התקיפות ונסיגה מכל שטח לבנון, ואילו כל נושא אחר איננו רלוונטי לשלב זה (אסאס מדיה, 5 בדצמבר 2025).
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אמר כי המינוי של אזרח לראש המשלחת מנוגד לכל ההצהרות והעמדות הרשמיות שציינו כי התנאי המוקדם הוא עצירת “התוקפנות של האויב”. הוא הוסיף כי הוויתור לא ישנה את עמדת “האויב” וכי הלחץ הצבאי ו”התוקפנות” רק גברו. לפי קאסם, בחזבאללה רואים את המינוי כעוד “טעות גסה” בדומה ל”חטא” של ההחלטה מה-5 באוגוסט (החלטת הממשלה על פירוק נשק חזבאללה) (אלמנאר, 6 בדצמבר 2025).
  • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, האשים כי מטרת המינוי של כרם נועדה להגיע להסדרים כלכליים ותעשייתיים כביכול בגבול, לחסל את כפרי “החזית” ולמנוע מהלבנונים את הגישה אליהם, ובסופו של דבר “להסתפח לישות תחת מסווה כלכלי”. הוא קרא למדינה, לעם הלבנוני ול”התנגדות” “לתעדף את ביטחון לבנון, ולא את ביטחון האויב הציוני”. קמאטי התריס כי הממשלה הפרה את קווי היסוד שלה מאחר שנטשה את סוגיות הריבונות, שיקום, סיום “ההפרות” ושחרור השטחים והאסירים הלבנונים (אלעהד, 7 בדצמבר 2025).
  • עורך היומון אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לחזבאללה, פרסם מאמר על מינויו של כרם תחת הכותרת “טיפשות ועוד יותר טיפשות”. לטענתו, מדובר במהלך העלול להביא ל״אסון לאומי״ ומעיד על בלבול וחוסר הבנה של המציאות בקרב הדרג המדיני בלבנון, במיוחד בהתמודדות עם הלחץ האמריקאי. אלאמין הוסיף כי אף שחזבאללה אינו מעוניין בעימות פנימי, אין פירוש הדבר שניתן להתעלם מהתנהלות הממשלה, שלטענתו מוותרת על “קלף ההתנגדות” שנשמר במשא ומתן עקיף בעבר. הוא טען כי בחירת נציג אזרחי העומד ב”סטנדרטים הישראלים והאמריקאיים” פוגעת בעמדות לבנון, ותוהה כיצד הופקדה משימה רגישה בידי אדם שלטענתו מתנגד באופן מוצהר ל”התנגדות” (אלאח’באר, 4 בדצמבר 2025).
  • ארה״ב בירכה על החלטת לבנון למנות ראש משלחת אזרחית לשיחות עם ישראל. “מקור אמריקאי” ציין כי וושינגטון מגבירה את הלחץ על ישראל בהקשר הלבנוני, והדגיש כי עצם נכונות ישראל לשלוח נציג אזרחי למשא ומתן יצרה אווירה חיובית בתוך לבנון (אלחדת’, 4 בדצמבר 2025).

• השליח האמריקאי המיוחד ללבנון, תומאס בראק, הזהיר כי קיים חשש לכניסה של ישראל לעימות רחב יותר בלבנון נגד חזבאללה. הוא טען כי ישראל לא תצליח להשיג את יעדיה באמצעות ניסיון למחוץ את הארגון באופן צבאי וכי חיסול פעילים רק יוביל ל”העצמת הטרור”. בראק גם הביע ספק ביכולתו של צבא לבנון לפרק את חזבאללה מנשקו, וקרא להנהגה הלבנונית לפתוח בשיחות ישירות עם ישראל, תוך הדגשה כי “הגיע הזמן לסיים את הסכסוך” (בלומברג, 5 בדצמבר 2025). בריאיון נוסף, אמר בראק כי ההנהגה הלבנונית כשלעצמה סבירה, אך המצב מסתבך בשל מעמדו הייחודי של חזבאללה כארגון טרור לצד סיעה פוליטית. בראק ציין כי בירות חוששת מחזרה למלחמת אזרחים, וכי צבא לבנון אינו מסוגל לפרק בכוח מרכיב משמעותי מהאוכלוסייה, ניסיון שנכשל בעבר. הוא קרא ללבנון לנהל דיאלוג ישיר עם ישראל ולא להסתמך רק על מנגנון הפיקוח, תוך גיבוש פתרון שיבטיח את אי-השימוש בנשק מצד האוכלוסייה השיעית (The National, 6 בדצמבר 2025).

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, הציג בפני הממשלה סקירה על פעילות הצבא ועל “ההפרות” המיוחסות לישראל. “מקורות” ציינו כי היכל הסתמך על דוחות יוניפי״ל המאשרים שצבא לבנון עומד במחויבויות שלו במסגרת הסכם הפסקת האש. עוד נמסר כי היכל הדגיש שהשלב הראשון בתוכנית יישום מונופול המדינה על הנשק מצוי בשלביו הסופיים וצפוי להסתיים עד סוף השנה, בהתאם לתכנון המקורי (LBCI, 4 בדצמבר 2025).
• צבא לבנון הכחיש את הדיווח על “שיוך ונאמנות של משרתים מסוימים בצבא לישות מסוימת” והבהיר כי כל חיילי הצבא “נאמנים באופן בלתי מעורער למוסד הצבאי ולאומה” (חשבון X של צבא לבנון, 4 בדצמבר 2025). ההודעה פורסמה לאחר שבתוכנית רדיו שהועלתה לאתר מנהיג איראן התראיין מומחה ליחסים בינלאומיים ואיש אקדמיה בכיר, ד”ר חסין מחמדי סירת, שטען כי שלושים אחוז מחיילי צבא לבנון הם חברי חזבאללה. לטענתו, בבוקר הם משרתים בצבא ואחר הצהריים הם “אנשי בסיג'” (אתר מנהיג איראן בפרסית, 27 בנובמבר 2025).
• מחלקת המדינה האמריקאית אישרה מכירה של כלי רכב טקטיים בינוניים בשווי כ-90 מיליון דולר לצבא לבנון במטרה לחזק את יכולות הלחימה בטרור של הצבא הלבנוני. לפי ההודעה, העסקה תורמת לאינטרסים האסטרטגיים של ארה”ב ומחזקת את שיתוף הפעולה הצבאי עם לבנון, במיוחד בתחום הניידות והתגובה המהירה לאיומים ביטחוניים. צוין, כי צבא לבנון ממלא תפקיד מרכזי ביישום הסכם הפסקת האש מול ישראל ובהבטחת פירוק תשתיות הנשק של גורמים כמו חזבאללה. החבילה הנוכחית מצטרפת לשתי חבילות תמיכה משמעותיות בסך של יותר מ-250 מיליון דולר שאושרו בחודשים האחרונים על ידי ממשל טראמפ ונועדו לשדרוג יכולות הצבא וכוחות הביטחון הפנימיים בלבנון (אלערביה, 5 בדצמבר 2025).

יוניפי”ל

• סגנית מנהל לשכת ההסברה ביוניפי״ל, קנדיס ארדיל, דחתה את הטענות הישראליות, לפיהן הכוח מעביר מידע לחזבאללה, והגדירה אותן כחסרות בסיס. היא הבהירה כי יוניפי״ל פועל בהתאם למשימה המוטלת עליו, מספק מידע הנדרש לתפקידו בלבד, ואינו מעורב בעברת מידע רגיש לגורם כלשהו. ארדיל הדגישה כי הכוח, המורכב מנציגים מחמישים מדינות, מחויב לשמירת יציבותה של לבנון ופועל באופן ניטרלי לחלוטין, ללא נטילת צד בסכסוך (אלקאהרה, 2 בדצמבר 2025).
• בעקבות סדרת התקיפות הישראליות בדרום לבנון, מסר יוניפי”ל כי התקיפות בוצעו במקביל לפעילות הכוחות הלבנוניים, אשר ממשיכים לפעול להשתלטות על נשק ועל תשתיות באזור. הכוח גינה את התקיפות המהוות לטענתו הפרה של החלטה 1701″, והזהיר את הגורמים הלבנוניים מפני “כל תגובה שעלולה להחריף את המצב”. במקביל, יוניפי”ל דיווח כי שישה גברים על קטנועים התקרבו לסיור של הכוח ליד בנת ג’ביל ואחד מהם ירה שלוש יריות לעבר החלק האחורי של כלי הרכב. לא היו נפגעים וביוניפי”ל הדגישו כי תקיפות נגד משקיפי שלום אינן מקובלות ומהוות הפרה של החלטה 1701 וקראו לרשויות הלבנוניות לנהל חקירה מלאה ומיידית כדי לאתר האחראים (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 5 בדצמבר 2025).
• נשיא לבנון עון שיבח בפגישה עם משלחת מועצת הביטחון את התיאום בין צבא לבנון לבין יוניפי”ל והביע תקווה כי הוא יימשך עד סיום הנוכחות של יוניפי”ל בדרום לבנון (חשבון X של נשיאות לבנון, 5 בדצמבר 2025). ראש הממשלה סלאם ציין את הצורך של לבנון בכוח סיוע חדש של האו”ם לאחר סיום מנדט יוניפי”ל בשנה הבאה (אלנשרה, 5 בדצמבר 2025). שר ההסברה הלבנוני, פול מרקץ, מסר כי עון הציע למשלחת את האפשרות להשאיר חיילים מיוניפי”ל בדרום לבנון. הוא הוסיף כי לבנון מברכת כל מדינה שרוצה להשאיר את כוחותיה בדרום המדינה לאחר נסיגת כוחות יוניפי”ל (אלג’זירה, 5 בדצמבר 2025).
• דוברת מטעם יוניפי״ל, קנדיס ארדל, מסרה כי האו״ם החל בצמצום של כרבע מכוחותיו בלבנון, כחלק מקיצוצים תקציביים, וכי התהליך צפוי להסתיים בתחילת 2026. לטענתה, במהלך השנה האחרונה לא זוהתה כל פעילות צבאית של חזבאללה או גורמים בלתי מדינתיים אחרים בין נהר הליטאני ל”קו הכחול”, וכן לא אותרו ניסיונות לשיקום תשתיות צבאיות או להעברת נשק בלתי מורשה באזור (איזבסטיה, 3 בדצמבר 2025).
• “מקורות לבנוניים” טענו כי יוניפי”ל צפוי לקבל הארכה חדשה במסגרת החלטה 1701, אך עם סמכויות נוספות שיאפשרו לו לחפש בדירות וברכוש פרטי ולהקים מחסומים, בדומה לסמכויות של צבא לבנון ומנגנוני הביטחון הלבנו נוניים (אלאח’באר, 8 בדצמבר 2025). בדיווח נוסף נטען כי צרפת וגורמים אירופיים נוספים מובילים תוכנית, לפיה כוחות יוניפי”ל בלבנון, אשר המנדט שלהם יסתיים בשנה הבאה, יפקחו גם על כל הגבולות של לבנון עם סוריה ביבשה ובים ויישארו גם לפקח בגבול עם ישראל. כמו כן, דווח כי האיחוד האירופי מוכן להעניק מימון לכוחות אלו וכי כבר היו ניסיונות לשכנע את לבנון בצורך של כוחות אלו כדי שיסייעו בפיקוח על הגבולות של המדינה עם סוריה ועם ישראל (אלאח’באר, 5 בדצמבר 2025).

אתגרי חזבאללה^[2]

פירוק נשק חזבאללה

• סקר חדש של מכון “גאלופ” הצביע על תמיכה ציבורית רחבה בהגבלת החזקת הנשק בצבא לבנון בלבד. לפי הסקר, שנערך ביוני–יולי 2025, 79% מהלבנונים סבורים כי רק הכוחות הסדירים צריכים להיות מורשים להחזיק נשק. עם זאת, נתונים אלה אינם כוללים כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה באזורים שבשליטת חזבאללה. לפי הסקר, התמיכה במונופול המדינה על הנשק בולטת בעיקר בקרב נוצרים (92%), דרוזים (89%) וסונים (87%), אך אינה באה לידי ביטוי בקרב שיעים — רק 27% מהם תומכים בכך, לעומת 69% שמתנגדים. אף על פי כן, האמון הרחב בצבא הלבנוני הוא כמעט מוחלט: 94% מהציבור בוטחים בו, כולל 98% מהשיעים, מה שממצב את הצבא כאחד הגורמים המאחדים הבודדים במדינה (רדיו בירות אינטרנשיונל, 6 בדצמבר2025).
• על רקע הערכת צבא לבנון כי הוא ישלים את יישום מונופול הנשק של המדינה בדרום לבנון עד סוף השנה הנוכחית, גברו בממשלה הקריאות לחזבאללה להעביר את כלי הנשק שלו לידי הצבא גם בשאר חלקי המדינה כדי למנוע הסלמה ולאפשר את שיקום המדינה:
  • ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, קרא לחזבאללה להתפרק מנשקו והדגיש כי זהו תנאי מרכזי להשתלבותו בשיקום המדינה. לדבריו, הנשק של הארגון אינו מרתיע את ישראל ואינו מספק הגנה ללבנון, וההחלטות על מלחמה ושלום חזרו להיות בידי המדינה בלבד (אלג’זירה, 3 בדצמבר 2025). בריאיון במהלך ביקורו בקטר, אמר סלאם כי קיימת סתירה מצד חזבאללה בין עמדתו המוצהרת בנוגע לפירוק הארגון מנשקו לבין הסכמתו לקבל את החלטת הממשלה לפרק את הארגון מנשקו. הוא תהה כיצד חזבאללה לא מוכן להתפרק מנשקו אחרי שהארגון הסכים לקבל את הסכם טאא’ף, את החלטה 1701 ואת החלטת הממשלה בבירות שיש למסור את הנשק לצבא לבנון ואף הסכים להסכם הפסקת פעולות האיבה עם ישראל (אלערבי, 6 בדצמבר 2025). כמו כן, במסגרת הופעתו ב”פורום דוחה”, הודה סלאם כי הוא והנשיא עון מסכימים כי יש להגביל את הנשק במדינה, אולם לטענתו הם בעלי גישות שונות ולא נעים באותה מהירות (אלג’זירה, 7 בדצמבר 2025).

• • שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, הביע צער על כך שחזבאללה אינו רואה בהעברת נשקו לידי המדינה צעד המשרת את טובת לבנון ותנאי הכרחי כדי שהקהילה הבינלאומית תתייחס ברצינות לממשלה הלבנונית. לפי רג’י, חזבאללה אינו יכול למסור את נשקו ללא החלטה איראנית והארגון מתמקד כעת בשימור כוחו ובקניית זמן לשיקום מעמדו הפנימי. לדבריו, חזבאללה פועל לבנות את עצמו מחדש במישורים שונים, כולל במישור הפיננסי, ואינו ממקד את פעילותו אך ורק בדרום מול ישראל כפי שהיה בעבר (סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 בדצמבר 2025).
• גם במערכת הפוליטית בלבנון קראו להשלים את יישום מונופול הנשק בכל חלקי המדינה. יריבי חזבאללה יצאו נגד סירוב הארגון למסור את כלי הנשק שלו לידי הצבא בכל חלקי המדינה והאשימו כי איראן ממשיכה להתערב בענייניה הפנימיים של לבנון ולמנוע את יישום המונופול על הנשק:
  • חבר הפרלמנט ויו”ר מפלגת הפלנגות, סמי אלג’מיל, התריע כי איראן ממשיכה להיאחז בהשפעתה בלבנון ומונעת כל שינוי בתוך הקהילה השיעית בנושא הביטחון ופירוק הנשק של חזבאללה. לדבריו, הצהרות איראניות אחרונות מחזקות את ההבנה כי חזבאללה נותר חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה האזורית של טהראן. אלג’מיל הביע חשש כי הימנעות מטיפול בסוגיית הנשק הבלתי-חוקי עלולה להוביל את לבנון לעימות חדש, והדגיש כי הפתרון טמון בחיזוק מוסדות המדינה והצבא. כמו כן הזהיר מפני התערבות זרה ישירה, שלטענתו מהווה איום מיידי על ריבונות לבנון (אלנהאר, 5 בדצמבר 2025).
  • מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, סמיר ג’עג’ע, שלח מכתב פתוח לנשיא עון ולראש הממשלה סלאם, בו הדגיש כי אין הצדקה לעיכוב בפירוק הזרועות הצבאיות והביטחוניות של חזבאללה לאחר שהתקבלה ההחלטה בממשלה. לטענתו, לא מדובר באיום אלא אמירה של אזרח שמודאג לגבי עתיד מדינתו והדורות הבאים. הוא ציין כי יש צורך בהצהרה פוליטית שיש לחזור עליה בפומבי ובישיבות סגורות מדי יום לצד צעדים פוליטיים ומנהלתיים שישימו קץ ל”התנהלות המבישה” (סוכנות הידיעות הלבנונית, 7 בדצמבר 2025).
  • המנהיג הדרוזי הוותיק בלבנון, וליד ג’נבלאט, מסר כי הם תומכים בחיזוק יכולותיו של צבא לבנון בכל התחומים ובכל הצעדים שבהם הוא נוקט מדרום לנהר הליטאני בכל הנוגע להגבלת הנשק ויישום ריבונות המדינה בשטח. לדבריו, אחרי סיום הפעילות בדרום, יש ליישם זאת בכל שטח המדינה, אולם הדגיש כי הצבא צריך לקבל סיוע נוסף כדי לעמוד במשימות שלו (אלנשרה, 7 בדצמבר 2025).
  • אבראהים מראד, יו”ר מפלגת האיחוד הסריאני (Syriac) העולמי, אמר כי נשק חזבאללה הוא כלי בידי איראן שהחריב את לבנון והמזרח, ואינו “נשק התנגדות” אלא כוח חמוש הפועל מחוץ ללגיטימיות המדינה ומוביל לחורבן ולעקירה. מראד הדגיש כי לא ניתן לשקם את לבנון או להשיב את ריבונותה כל עוד נשק מיליציוני איראני ממשיך לקבוע את המציאות (MTV לבנון, 5 בדצמבר 2025).
• למרות זאת, בחזבאללה המשיכו עם הקו המתריס. סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, אמר כי לכל מדינה יש את הזכות להגביל את הנשק לידיה, אך הדבר אינו נוגע לפלגי “ההתנגדות”, שכן תפקידם הוא “הגנת המולדת”. הוא הוסיף כי הנשק שהשליטה בו הכי נדרשת הוא הנשק האמריקאי הנמצא במחסניהן של “המפלגות הלבנוניות המרדניות”, שלטענתו מיועד למלחמת אזרחים (אלעהד, 7 בדצמבר 2025).
• “מקור דיפלומטי יודע דבר” ציין כי יו”ר הפרלמנט ברי העביר לאיראנים שלוש דרישות מרכזיות: הוצאת לבנון מכל עימות ישיר עתידי בין איראן לבין ישראל ולא להשתמש בלבנון כקלף מיקוח במשא ומתן של טהראן עם ארה”ב; קבלת פסק הלכה (פתוא) מהמנהיג עלי ח’אמנהאי שיאפשר לחזבאללה למסור את הטילים המדויקים וכלי הטיס הבלתי מאוישים במטרה להשיג אישור אמריקאי לסיום המלחמה; העברת מימון דחוף עבור עשרות אלפי שיעים בלבנון שאיבדו את בתיהם ועסקיהם במהלך המערכה מול ישראל. לפי “המקור”, איראן הסכימה רק לסעיף המימון ולא סיפקה תשובה ברורה לגבי הדרישות האחרות. בדיווח, שהופיע באתר חדשות המתנגד לחזבאללה, צוין כי גישתו של ברי מסמנת מחלוקת ברורה בתוך הברית השיעית בין אמל לבין חזבאללה (נדאא’ אלוטן, 8 בדצמבר 2025).
• “מקור ביטחוני” מסר כי ביקור משלחת השגרירים מטעם מועצת הביטחון של האו”ם העביר מסר ברור כי סוגיית הנשק בלבנון נמצאת כעת בפועל על שולחן הדיונים של המועצה. “המקור” התריע כי קיימת סכנה שמועצת הביטחון תעניק “לגיטימציה” למהלך צבאי נגד חזבאללה במסגרת עילה של פירוק נשק, במיוחד על רקע ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות המצמצמות את יכולת הארגון לדחות יוזמות לשינוי מצבו (לבנון 24, 4 בדצמבר 2025).

סיכול הברחת אמצעי לחימה מסוריה

• משרד הפנים הסורי הודיע כי כוחות הביטחון סיכלו ניסיון להבריח 1,250 מוקשים, שלפי החשד יועדו להגיע לחזבאללה בלבנון. לפי הדיווח, ארבעה חשודים נעצרו ואדם נוסף נוטרל במהלך חילופי אש. המשרד ציין כי המבצע התבסס על מעקב מודיעיני ממושך שהוביל לאיתור המעורבים ולמעקב אחריהם עד לזירת ההברחה באזור אלג’בה (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים הסורי, 2 בדצמבר 2025).
• גם מחלקת הלוחמה בטרור במחוז חמץ הודיעה כי בשיתוף עם כוחות הביטחון באזור אלקסיר ליד גבול לבנון נתפס כלי רכב עמוס באמצעי לחימה מגוונים שיועדו להברחה ל”מדינה שכנה”. נמסר כי בכלי הרכב נמצאו משגרי רקטות, רובי צלפים, רימונים וציוד לחימה נוסף. הרשויות ציינו כי ימשיכו במעקב ובהפעלת אכיפה מחמירה על נתיבי ההברחה, במטרה למנוע פעילות בלתי חוקית נוספת (ערוץ הטלגרם של מחוז חמץ, 3 בדצמבר 2025).

     
מימין: אמצעי לחימה שנתפסו באזור חמץ (ערוץ הטלגרם של מחוז חמץ, 3 בדצמבר 2025). משמאל: אמצעי לחימה שנמצאו סמוך לאלג’בה (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים הסורי, 2 בדצמבר 2025)

• מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה”ב (CENTCOM), בראד קופר, בירך את כוחות הביטחון של סוריה על סיכול מספר משלוחי נשק שיועדו לחזבאללה. הוא ציין כי לארה”ב ולשותפיה באזור יש אינטרס משותף להבטחת פירוק חזבאללה מנשקו ולשמירה על השלום והיציבות ברחבי המזרח התיכון (חשבון X של פיקוד המרכז של צבא ארה”ב, בדצמבר 2025).
• בהמשך לכך, דווח כי ראש ועדת היחסים הערביים והבינלאומיים בחזבאללה, עמאר אלמוסוי, הוביל משלחת רשמית לתורכיה כדי להשתתף ב”וועידת ירושלים” ונטען כי זהו צעד המשקף מאמץ לחדש את הקשר עם תורכיה וניסיון לשקם את היחסים עם סוריה. לפי הדיווח, תורכיה מתווכת בין סוריה לבין איראן וחזבאללה במטרה לצמצם מתחים ולהבטיח שהצדדים יימנעו מצעדים עוינים הדדיים (אלמדן, 6 בדצמבר 2025).

האתגר הכלכלי וסוגיית השיקום

• דווח כי פגישה בין הנהגת אמל לבין הנהלת אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הכלכלית של חזבאללה, חשפה פער משמעותי בהערכת נזקי המלחמה – בעוד חזבאללה טען לנזקים של כארבעה מיליארד דולר, אמל הצביעה על נזקים של יותר ממיליארד. צוין כי ההתפתחויות בשטח איששו כי הערכת אמל הייתה נכונה, וחזבאללה נאלץ להפסיק את תשלומי השיקום כבר באפריל 2025, צעד שהגביר את התסיסה בקרב בסיס תומכיו. לפי “המקור”, מקורות המימון המסורתיים של הארגון מתכווצים: איראן ממעיטה להזרים כספים והארגון מתקיים בחלקו מהכנסות שנאספות בדרכים עקיפות, כמו מכירת ברזל המופק מהריסות בדרום לבנון ונשלח להתכה במדינות אחרות. נטען כי הכנסות אלה משמשות לכיסוי צרכים פוליטיים ולמימון התארגנות לקראת הבחירות לפרלמנט באביב 2026 ולא לשיקום האוכלוסייה (נדאא’ אלוטן, 4 בדצמבר 2025).
• בהקשר זה, גל מחאות גובר בכפרי הגבול בדרום לבנון משקף תסכול ציבורי עמוק ממדינת לבנון ומחזבאללה על רקע העיכוב הממושך בתשלומי הפיצויים לנפגעי הלחימה. תושבים בכפרים שונים, בהם אלטיבה, דיר סריאן וחולא, חסמו כבישים והביעו ייאוש מהיעדר הפיצויים ומחוסר יכולת לממן את חייהם מחדש. מתאם אגודת תושבי כפרי הגבול, טארק מזרעאני, איים כי המחאה צפויה להתעצם, כאשר התושבים דורשים פתרון למצוקת העקורים שאיבדו בתים, פרנסה ויכולת קיום בסיסית. לטענתו, המדינה כמעט נעדרת מסוגיית השיקום, למעט שיפור חלקי בשירותים חיוניים. הפרשן הפוליטי, עלי אלאמין, הדגיש כי המחאה נולדה מהעובדה שהכפרים “כמעט נטושים” וכי עמדות חזבאללה מייצרות חסם מרכזי ליכולת לבנון לשקם את עצמה, במיוחד סביב סוגיית פירוק המיליציות מנשקן. לדבריו, עצם נכונותם של התושבים להביע מחאה פומבית, למרות הלחץ הביטחוני והחשש מפגיעה עתידית בזכאות לפיצויים, מעידה על עומק המשבר ואובדן האמון (אלשרק אלאוסט, 6 בדצמבר 2025).

^[1] השם שחזבאללה נתן ללחימה נגד צה"ל במסגרת מבצע "חצי הצפון" מספטמבר 2024 עד הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024.
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 1 בדצמבר 2025: "מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".

מאמרים נוספים בתחום