מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (31-24 באוגוסט 2026)

מגמות מרכזיות

• נמשך הקיפאון במשא ומתן הישיר בין לבנון לישראל.
• חשש בלבנון מניסיון ישראלי להשתלט על רכס עלי אלטאהר.
• בחזבאללה מתנהל דיון פנימי על האפשרות לפתוח ערוץ הידברות ישיר עם ארה”ב.
• חזבאללה מתמודד עם משבר פיננסי חמור לצד ביקורת גוברת בקרב העקורים.

 

עיקרים

• טרם נקבע מועד לסבב השמיני של המשא ומתן הישיר בין לבנון לבין ישראל ברומא. הנשיא עון חשף כי שמע מבכירים אזוריים כי אין בכוונת ישראל להסכים לוויתורים נוספים, אך הבהיר כי לבנון נחושה לסיים את מצב העוינות בין המדינות.
• “מקור לבנוני רשמי” ייחס את כישלון “אזורי הפיילוט” לכניסת אנשי חזבאללה לאזורים לפני הצבא, למינויים צבאיים המשרתים את הארגון ולנוכחות רוב שיעי בצבא לבנון.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, קבע בנאומיו כי הסכם המסגרת אינו לגיטימי ואינו מהווה הישג, וכי הארגון דוחה לחלוטין את “אזורי הפיילוט” ואת מנגנון האימות.
• בחזבאללה לא שללו את האפשרות לקיום שיחות עם ארה”ב, אולם במחלקת המדינה האמריקאית ציינו כי הארגון לא מוכן להידברות כלשהי בשל הוראות מאיראן.
• צה”ל הרחיב את התקיפות סביב רכס עלי אלטאהר ובסביבתו ותקף מחסני אמצעי לחימה של חזבאללה בתגובה לשיגור רחפני נפץ. יוניפי”ל תיעד 1,030 שיגורים ונפילות בשישה ימים בלבד של פעילות צה”ל.
• דווח כי חזבאללה הכניס לשימוש מערכת תקשורת אלחוטית מתקדמת מאיראן ובמקביל הרחיב את הרשת הקווית וחזר להתבסס על העברת הודעות באמצעות שליחים כדי להקשות על המודיעין הישראלי.
• זעם בקרב מתנגדי חזבאללה אחרי שמנהל הביטחון הכללי הלבנוני אישר להעניק תושבות של שישה חודשים לשגריר האיראני המיועד, על אף שהוא נדרש לעזוב את המדינה כבר במרץ 2026. במשרד החוץ הלבנוני הדגישו כי הדיפלומט האיראני הוא עדיין “אישיות בלתי רצויה”.
• אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, החלה להטיל מגבלות על פעילותה בשל המצוקה הכספית. חשש בקרב העקורים כי המשבר יקשה על הארגון להעניק סיוע, אולם הם חוששים להביע ביקורת פומבית.
• ארה”ב אינה תומכת בהארכת המנדט של יוניפי”ל מעבר ל-31 בדצמבר 2026. המדינות המועמדות להשתתף בכוח בינלאומי חלופי, ובראשן איטליה, דורשות ערבויות ביטחוניות מישראל ומחזבאללה לפני שיאשרו את הצטרפותן.

המשא ומתן הישיר ועתיד הסכם המסגרת

השיחות הישירות בין לבנון לבין ישראל

• “מקורות דיפלומטיים” אישרו כי טרם נקבע מועד לסבב השמיני של המשא ומתן הישיר בין לבנון לישראל ברומא וכי לבנון לא קיבלה כל עדכון חדש מהמתווך האמריקאי בנושא. שר החוץ האיטלקי, אנטוני טאיאני, אישר כי הסבב יתקיים בספטמבר, אולם לבנון טרם עודכנה באשר למועד הרשמי (נדאא’ אלוטן, 29 באוגוסט 2026).
• “מקורות דיפלומטיים אמריקאיים” אמרו כי הממשל האמריקאי ממשיך במאמצים לקיים סבב חדש של משא ומתן בין לבנון לבין ישראל וכי כל הצדדים חייבים לדבוק בהסכם המסגרת המבטיח את ריבונות שתי המדינות. הם הודו כי קיימים קשיים, אך ארה”ב מתכוונת להמשיך לעבוד ולעמוד לצד העם הלבנוני, וחזבאללה חייב להפסיק לחבל בתהליך בשל סירובו למסור את נשקו למדינה הלבנונית תוך שירות האינטרסים של איראן (אלערבי אלג’דיד, 31 באוגוסט 2026).
• “מקורות” העריכו כי המצב בלבנון ובאזור יוסיף להיות עמום ומעורפל תחת השפעת שיקולי הבחירות של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, ושל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אשר מותירים את הדלתות פתוחות לכל התרחישים. “המקורות” הביעו את חששם מכך שבישראל כבר נפלה ההחלטה על הכרעה צבאית בדרום לבנון כצעד מקדים לכל הבנה מדינית, הואיל ונתניהו מתעקש לכפות מציאות ביטחונית וגאוגרפית חדשה באמצעות יישום תרחיש צבאי המתחיל בהכרעה ברכס עלי אלטאהר ועשוי להתפשט צפונה. “המקורות” ציינו כי החוליה המרכזית בכל הסלמה עתידית נותרה רכס עלי אלטאהר, בייחוד מול קשיים במאמציו של ראש קבוצת התיאום הצבאי, ג’וזף קלירפילד, להשיג נסיגה ישראלית מ”אזור פיילוט” נוסף (עיתון אלג’מהוריה, 25 באוגוסט 2026).
• בהקשר זה, נשיא לבנון, ג’וזף עון, אמר בשיחה עם דמות פוליטית בכירה כי שמע מבכירים לבנוניים, ערביים ואזוריים כי ממשלת נתניהו אינה מתכוונת להסכים לשום ויתור בלבנון, וכי הוא נתקל בקריאות להפעיל לחץ על וושינגטון כדי שהמסלול לא יוקפא עד לאחר הבחירות בישראל ובארה”ב. עון גם חשף כי דרבן את ראש הביטחון הכללי, האלוף חסן שקיר, ליצור קשר עם חזבאללה, אך הארגון סירב לשתף פעולה. בעניין עלי אלטאהר, אמר עון כי לפי הנתונים שבידיו, הכוחות הישראליים עומדים “בפתחו” של המתקן וכי ההשתלטות עליו היא “עניין של זמן בלבד”. לעומת זאת, יו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, מסר כי שמע דברים ברורים מעון וממפקד הצבא, הגנרל רודולף היכל, לפיהם הצבא אינו מתכוון להיכנע לשום לחץ ואינו שוקל עימות עם חזבאללה (אלאח’באר, 29 באוגוסט 2026).
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, אמר בפגישתו באתונה עם עמיתו היווני, קונסטנדינוס טסואלס, כי לבנון ובני עמה עייפים ממלחמות וכי המטרה של המשא ומתן עם ישראל היא לסיים את מצב העוינות. הוא קרא ליישם את הסכם המסגרת במלואו ולא באופן סלקטיבי, והפציר גם ביוון לסייע בהבטחת היישום. עון הדגיש כי הגיע הזמן שלבנון תוכל לנוח וכי הם נחושים לסיים את מצב העוינות וכי הפתרון לכך הוא רק דיפלומטי ולא באמצעות מלחמה (חשבון X של נשיאות לבנון, 31 באוגוסט 2026).

• סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מתרי, חשף כי המשלחת הישראלית “איימה” על משלחת המשא ומתן הלבנונית בהגשת תביעה נגד לבנון בבתי משפט אמריקאיים בטענה שהיא “מעניקה מחסה לארגון טרור”, מה שהוביל לוויתור על זכות התביעה נגד ישראל, המעוגן בסעיף 13 של “הסכם המנגנון”. מתרי גם מסר כי שר המשפטים, עאדל נצאר, אמר בעת שהוצגה בפניו סוגיית העמדת ישראל לדין על הרג עיתונאים כי “יש להתחיל ממתן דין וחשבון של איראן וחזבאללה, אשר גרמו לפריצת המלחמה”. לפי מתרי, הדבר מעיד על כך שרוב השרים “מתייחסים לפשעי ישראל כעניין שאינו נוגע להם”. מתרי ציין כי הוא ממשיך לבדו בתיעוד הפגיעה האורבנית, התרבותית והסביבתית, וכי הממשלה הנוכחית לא תחזור ליזום הצטרפות לאמנת רומא^[1] (אלאח’באר, 28 באוגוסט 2026).

עתיד “אזורי הפיילוט”

• “מקור לבנוני רשמי” מסר כי כישלון “אזורי הפיילוט” נובע משילוב בין מספר גורמים: כניסת אנשי חזבאללה לחלק מהאזורים עוד לפני פריסת צבא לבנון,^[2] מינויים בצבא לבנון המשרתים את אינטרס הארגון (ובהם מפקד אזור הבקאע, הנאמן לחזבאללה), ונוכחות רוב שיעי בצבא ובכללם גורמים הנאמנים לארגון. המומחה הצבאי, ג’ורג’ נאדר, טען כי ישראל מלכתחילה לא רצתה בניסיון “אזורי הפיילוט”, ולא נסוגה מזוטר אלע’רביה כפי שהיה עליה לעשות. לדבריו, המטרה הישראלית האמיתית היא פירוק נשק חזבאללה בכל דרך אפשרית, בין אם באמצעות פעולה ישירה ובין אם באמצעות “פתנה” (מלחמת אחים) בלבנון (ארם ניוז, 28 באוגוסט 2026).
• לדברי “מקורות צבאיים”, צבא לבנון אינו מתנגד לגורם בינלאומי שיאמת את יישום ההבנות, בתנאי שהאימות יהיה הדדי ויכלול גם בדיקה של נסיגת ישראל ולא ביקורת חד-צדדית על לבנון בלבד. הצבא גם מתנגד נחרצות לתיאום ביטחוני ישיר עם ישראל (אלמדן, 30 באוגוסט 2026).
• בהקשר זה, איטליה ממשיכה להסתמן כבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להוביל את מנגנון האימות, נוכח מעורבותה הגבוהה בלבנון ותרומתה במישורים הצבאי והמדיני, לצד העובדה שישראל לא הטילה עליה וטו כפי שעשתה לגבי צרפת. עם זאת, “מקורות צבאיים” ציינו כי ישראל מערימה קשיים על הצעות מנגנון האימות בכלל, מחשש לפיקוח על “הפרות” שביצעה בדרום ואשר עלולות לשמש נגדה בעתיד (אלשרק אלאוסט, 24 באוגוסט 2026).

סוגיית רכס עלי אלטאהר^[3]

• נטען כי מתגבש הסדר חשאי בין ארה”ב וישראל מצד אחד לאיראן ולחזבאללה מצד שני, לפיו ייסוגו לוחמי חזבאללה ואנשי משמרות המהפכה מרכס עלי אלטאהר וייכנס אליו צבא לבנון. לפי הדיווח, וושינגטון יידעה את טהראן כי ישראל כבר קיבלה החלטה “להפיל את הרכס”, ואם ההסדר ייכשל בתוך כ-48 שעות, ישראל תסלים את מלחמתה (נדאא’ אלוטן, 28 באוגוסט 2026).
• עם זאת, ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, הודגש כי היוזמה כבר זכתה להתנגדות מצד חזבאללה. לפי הדיווח, הנשיא עון הציג כבר ביולי 2026 בפני חזבאללה את התוכנית לפינוי הרכס וטען כי זה יכול למנוע מישראל להמשיך בפעילות הצבאית באזור. עם זאת, בארגון הבהירו לנשיא הלבנוני כי הם דוחים על הסף את ההצעה מתוך הבנה כי לא מדובר בגורלו של מוצב צבאי יחיד, אלא בקביעת משוואה לגבי כל השטח הלבנוני. עוד נאמר בדיווח כי גם לאחר שההצעה עלתה מחדש בתמיכה אמריקאית, המשיכו בחזבאללה להחזיק בעמדה כי הרכס לא ייפול באמצעות “כניעה”, אלא רק אחרי “קרב והתנגדות”, וכי נסיגה מרצון ללא ערבויות רק תעודד את ישראל להמשיך בפעילותה. כמו כן, עמדת חזבאללה היא כי אם ההצעה לגבי רכס עלי אלטאהר תתקבל, היא תגרום לישראל לדרוש פינוי של אתרים נוספים של “ההתנגדות”, כדוגמת אקלים אלתפאח ומערב הבקעא ואף אזורים אחרים בדרום לבנון ובבקעא (אלאח’באר, 29 באוגוסט 2026).

עמדת חזבאללה

• בנאומו לציון יום הולדת הנביא מחמד, תקף מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, את מסלול המשא ומתן הישיר, וטען כי הסכם המסגרת איננו לגיטימי ואיננו חוקי, ואינו מייצג כל הישג עבור לבנון. הוא הדגיש כי חזבאללה מתנגד לחלוטין ל”אזורי הפיילוט” ולמנגנון האימות, וקבע כי המשמעות של “ועדת אימות” היא סמכות אמריקאית-ישראלית לחדור לבתי אזרחים. קאסם טען שהארגון לא הפסיד אלא הקריב, וכי ישראל וארה”ב הן אלה שמפסידות כלכלית, תדמיתית ומוסרית. הוא חזר על נכונות חזבאללה ליישם את הסכם הפסקת האש מ- 27 בנובמבר 2024 בלבד, במסגרת החלטה 1701 (אלמנאר, 28 באוגוסט 2026).

• בנאומו לרגל שבוע האחדות האסלאמית, הזהיר קאסם כי כל נסיגה של האומה מול אויביה תוביל להשמדתה, כשהוא סבור כי אויב זה פועל ללא רחם כדי להיות “אדון העולם”. קאסם הדגיש כי “כל עמידה איתנה, כבדת מחיר ככל שתהיה, מניחה את היסודות להשבת מעמדה של ההתנגדות ומחזקת את יכולתה להשיג את יעדיה, להפיל את תוכנית האויב ולבלום את תנופתו” (אתר לבנון דיבייט, 30 באוגוסט 2026).
• סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, אמר כי הארגון אינו נגרר “לניפוח שמבצע נתניהו לסוגיית עלי אלטאהר במסגרת תעמולת הבחירות שלו”, והוסיף כי הדלת לא נסגרה סופית בפני הידברות ישירה עם ארה”ב (אתר לבנון 24, 26 באוגוסט 2026). “מקור המעורה במגעים שמנהל הארגון” מסר כי חזבאללה “לא פתח צוהר לתקשורת” בפועל עם ארה”ב, ומתנה כל שינוי בעמדתו בשינוי מעשי בהתנהלות האמריקאית ולא רק במילים, כל עוד נמשכות הסנקציות והגיבוי לתקיפות הישראליות (אלשרק אלאוסט, 26 באוגוסט 2026). במקביל, דווח כי בתוך הארגון מתנהל ויכוח בין שתי עמדות: האחת, התומכת בבחינת רצינות ההצעה האמריקאית לדיאלוג, והשנייה החוששת שמדובר בניסיון לנתק את הארגון מאיראן ולבודדו (אלמדן, 29 באוגוסט 2026). לפי דיווח נוסף, הארגון בוחן אפשרות לפתוח ערוץ הידברות ישיר עם ארה”ב ולא עם הנשיאות הלבנונית, מתוך הנחה שהתחייבות אמריקאית תהיה משמעותית יותר, אך ללא כל ויתור על עמדתו בנושא הנשק (אלדיאר, 29 באוגוסט 2026). בהקשר זה, דובר מחלקת המדינה האמריקאית אישר כי ממשלת לבנון היא הגורם הלגיטימי היחיד המוסמך לדבר בשם העם הלבנוני, אך “במצב הנוכחי חזבאללה עדיין אינו רוצה לדבר עם המדינה הלבנונית, אף לא אתנו, מכיוון שהוא פשוט מקבל הוראות מאיראן” (Lebanon Files, 29 באוגוסט 2026).
• כתבה נרחבת תיארה את היחסים בין נשיא לבנון, ג’וזף עון, לבין חזבאללה כ”בלתי ניתנים לשיקום” בשלב הנוכחי. סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, תיאר בכתבה את עון כמי ש”חשף את פרצופו האמיתי כאויב ההתנגדות” (אלמדן, 29 באוגוסט 2026).

הצהרות תומכי ההסכם

• מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית בלבנון המשיכו להביע תמיכה במהלכי הממשל לקידום המשא ומתן הישיר עם ישראל ולהבטחת מונופול המדינה על הנשק, והדגישו כי אין מנוס מפירוק מוחלט של היכולות הצבאיות של חזבאללה:
  • יו”ר מפלגת הפלנגות, סאמי אלג’מיל, קרא למדינה “להפגין את מלוא אחריותה” בסוגיית בלעדיות הנשק, בהגדירו זאת “המאבק שלנו כיום” (חשבון X של סאמי אלג’מיל, 25 באוגוסט 2026).
  • בכיר מפלגת הכוחות הלבנוניים, שארל ג’בור, הדגיש כי “אין חצי פתרונות עם חזבאללה”, ולכן נדרש פירוק מעמדו הצבאי-ביטחוני והוצאתו אל מחוץ לחוק, או להסתכן בחלוקת המדינה (חשבון X של שארל ג’בור, 27-26 באוגוסט 2026).
  • ע’אדה איוב, מסיעת “הרפובליקה החזקה” בפרלמנט הלבנוני, הביעה אמון בכך שהנשיא עון וראש הממשלה סלאם מאוחדים בסוגיית פירוק הנשק, אך מתחה ביקורת על אופן ההתנהלות ואיבוד הזמן. היא הזהירה מפני אי-קיום בחירות בקרוב אם המדינה תמשיך “לעגל פינות”, וקבעה כי “פירוק נשקו של חזבאללה עומד בראש סדר העדיפויות” (נדאא’ אלוטן, 26 באוגוסט 2026).
  • חבר סיעת “הרפובליקה החזקה” בפרלמנט, ע’סאן חאצבאני, הצהיר כי אין לחזבאללה שום כוונה למסור את נשקו למדינה הלבנונית, ואין תועלת בשום דיבור על שילובו במשא ומתן בדרך זו או אחרת. הוא הוסיף כי כל שיח שיתקיים בעתיד עם חזבאללה על מסירת נשקו ומנגנוני מסירתו אינו משא ומתן, אלא צעדים מבצעיים. חאצבאני העריך כי חזבאללה אינו מאמין במסלול המשא ומתן המתקיים ועודנו ממתין לשימוש בנשק “למטרות שתקבע איראן” (עיתון אלנהאר, 29 באוגוסט 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרים, ראזי אלחאג’, כתב כי מי שקורא את עמדותיו של נעים קאסם היום ובעבר, נוכח לדעת כי “מדובר במישהו שכנראה חי מחוץ לזמן”. לדבריו, מזכ”ל חזבאללה מדבר על “נרטיבים דמיוניים שחלק גדול מקהל תומכיו כבר אינו מאמין להם עוד בדבר עמידה איתנה, ניצחונות, הקרבות והכרעת האויב ושאר סיסמאות האשליה והתעמולה הכושלת והישנה ששיווק ציר המלחמה וההרס לאורך עשרות בשנים”. הוא תקף את חזבאללה באומרו כי “אתם מפלגת מלחמה, נולדתם עם המלחמה, אתם ממשיכים במלחמה, ותסיימו בגלל המלחמה”, והוסיף כי “אתם פלג בלתי חוקי, וחובת המדינה להתנהל מולכם בהתאם להחלטות הממשלה על בסיס זה”. אלחאג’ סיים בתהייה: “האם יש קבוצה שהשפילה את אנשיה יותר מכם”? (חשבון X של ראזי אלחאג’, 30 באוגוסט 2026).

המצב הבטחוני בדרום לבנון

פעילות צה”ל

• כוחות צה”ל המשיכו את פעילותם לסיכול מחבלים ולהשמדת תשתיות טרור במרחב הביטחוני בדרום לבנון, תוך התמקדות ברכס עלי אלטאהר. חזבאללה שיגר שני רחפני נפץ לעבר הכוחות ברכס עלי אלטאהר, לא היו נפגעים. בתגובה, הותקפו מחסני אמצעי לחימה של חזבאללה באזור אלנבטיה (דובר צה”ל, 27 באוגוסט 2026).
• לפי דיווחים בלבנון, צה”ל הרחיב את היקף התקיפות סביב רכס עלי אלטאהר, במיוחד בתל אלדבשה, דוחאת כפר רומאן ושכונת אלדיר באלנבטיה אלפוקא. ההערכה היא כי המטרה היא לנתק את הרכס מהעומק הלוגיסטי שלו ולהקשות על המחבלים שעדיין נצורים במתחם התת-קרקעי, מבלי לעבור לעימות קרקעי ישיר (אתר לבנון דיבייט, 25 באוגוסט 2026). דווח כי גם התקיפות הליליות על כפרי הדרום התגברו במקביל להמשך פעולות פיצוץ והרס מבנים בכפרים במרחב הביטחוני (אתר לבנון 24, 26 באוגוסט 2026). “מקור ביטחוני בכיר” מסר כי למעלה מ-5,000 יחידות דיור וחנויות נהרסו בעיירה מיס אלג’בל, וכעת נותרו בעיירה עשרות יחידות דיור בלבד (אלשרק אלאוסט, 25 באוגוסט 2026).
• מיוניפי”ל נמסר כי בין ה-21 ל-27 באוגוסט 2026, תועדו 1,030 שיגורים ונפילות בדרום לבנון כתוצאה מפעילות צה”ל – ממוצע של 147 ביום – לצד הרס נרחב לבתים ולתשתיות (אלשרק אלאוסט, 28 באוגוסט 2026).

חזבאללה

• חזבאללה המשיך לשמור על עמימות מבצעית, מבלי לקבל אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל, ודבק לפי שעה בהחלטתו שלא לפתוח באש אלא בתגובה לניסיון ישראלי ממשי להתקדם לעבר רכס עלי אלטאהר (לבנון דיבייט, 25 באוגוסט 2026). המומחה הצבאי-אסטרטגי, בהאא’ אלדין ח’לאל, העריך כי אם הארגון יבחר להגיב, תגובתו תהיה תלויה באופי המהלך ההתקפי הישראלי: תגובה מחושבת אם ההתקפה תישאר ממוקדת בעלי אלטאהר או מעבר לבניית משוואת הרתעה רחבה שתכלול שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) לעבר יעדים בצפון ישראל, אם ישראל תנסה לכבוש את הרכס בפועל (אלנשרה, 25 באוגוסט 2026).

אתגרי חזבאללה

שיקום היכולות הצבאיות

• “מקור ביטחוני” מסר כי חזבאללה השיג במהלך התקופה האחרונה מערכת תקשורת אלחוטית מתקדמת מאיראן, שהוכנסה לשימוש במסגרת תהליך שיקום התשתית הצבאית שנפגעה קשות כתוצאה מהמלחמה והחדירות הישראליות. לדברי “המקור”, המערכת תוכננה כדי לצמצם את התלות ברשתות הטלפון והאינטרנט הלבנוניות, ולחבר חלק מיחידות הארגון במסגרת רשת פנימית מבודלת. עם זאת, הארגון לא התבסס עליה לבדה, אלא פעל במקביל להרחבת הרשת הקווית הקרקעית שלו, כך שהעברת המידע תהיה מבוזרת על פני יותר מאשר ערוץ אחד וחדירה לאחד מהם לא תביא לחשיפת הרשת במלואה. “המקור” הוסיף כי ההתנהלות התקשורתית בחזבאללה, חזרה בדרגים מסוימים לשיטות הישנות, וכי חלק מהמפקדים נעים כעת ללא טלפון או מכשיר אלחוטי, והודעותיהם מועברות באמצעות שליחים על גבי אופנועים, כאשר פקודות רגישות מסוימות עשויות לעבור כשהן כתובות בכתב יד (ארם ניוז, 27 באוגוסט 2026).

האתגר הפיננסי

• מסתמן משבר נזילות חמור באגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה,^[4] אשר החלה להטיל מגבלות חסרות תקדים על מתן הלוואות בדולרים ולהגביל את קבלת המשכונות ללירות ואונקיות זהב תקניות בלבד, תוך שלילת תכשיטים מעובדים. צעד זה משקף מחסור חריף בנזילות במטבע חוץ כתוצאה משילוב בין פגיעות צבאיות במפקדות הכספים, הידוק סנקציות בינלאומיות ועלותה הכבדה של תמיכה במשפחות עקורים. בשל כך, מומחים העריכו כי מדובר ב”נפילת המבצר הפיננסי” של הארגון (ארם ניוז, 27 באוגוסט 2026).
• על אף המשבר הפיננסי, דווח כי “גורמים מקומיים בחזבאללה” החלו ליצור קשר עם תושבים בדרום לבנון ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות כדי לברר את צרכיהם ולהעניק סיוע כספי, באמצעות נציגויות אזוריות וללא הכרזה רשמית. צעד זה לווה בתרעומת מצד חוגים שטענו כי לא קיבלו סיוע כלל. במקביל, בקרב חלק מהעקורים בסביבת חזבאללה ניכרת ביקורת גוברת וספקנות באשר ליכולת הארגון לשאת בעלות השיקום, אף שרבים חוששים להביע ביקורת גלויה מחשש להשלכות (לבנון 24, 26 באוגוסט 2026).

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, ביקר באיטליה, על פי הזמנת מקבילו האיטלקי, הגנרל לוצ’יאנו פורטולאנו. הביקור כלל הנחת זר על קבר החייל האלמוני, פגישה עם מפקדת הכוחות החמושים האיטלקיים, שיחת טלפון עם סגן ראש ממשלת איטליה ושר החוץ אנטוניו טאיאני, פגישות במשרד החוץ האיטלקי, וכן פגישה עם מזכיר המדינה של הוותיקן, הקרדינל פייטרו פארולין, שהדגיש את הצורך בהשכנת שלום בלבנון. נמסר כי בשיחות נדונו התמיכה בצבא הלבנוני, תפקידי יוניפי”ל, המשלחת הצבאית הדו-צדדית (MIBIL) והוועדה הצבאית הטכנית למען לבנון (MTC4L), וכן החזון האיטלקי לתקופה שלאחר יוניפי”ל (חשבון צבא לבנון, 26 באוגוסט 2026). “מקורות” ציינו כי ביקור היכל ברומא נקבע מראש ואינו קשור לסבבי המשא ומתן עם ישראל, אלא אך ורק למאמצים לתמיכה בצבא לבנון (אלג’מהוריה, 25 באוגוסט 2026). לאחר שובו, נועד היכל עם הנשיא ג’וזף עון ועדכן אותו על ביקורו באיטליה (חשבון נשיאות לבנון, 30 באוגוסט 2026).
• הגנרל היכל נועד בלשכתו עם ממונה היחסים בשגרירות צרפת בלבנון, ברונו דה סילבה, שהעביר לו הזמנה רשמית להשתתף בישיבת ההכנה לוועידה הבינלאומית לתמיכה בכוחות הלבנוניים, המתוכננת להתקיים בפריז ב-17 בספטמבר 2026 (חשבון צבא לבנון, 28 באוגוסט 2026). לקראת הוועידה, צבא לבנון גיבש תפיסה כוללת של צרכיו שאינה מצטמצמת לכלי נשק בלבד אלא כוללת גם כלי רכב, תקשורת, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), מכ”מים וציוד הנדסי לגילוי מנהרות (אלמדן, 30 באוגוסט 2026).

• צבא לבנון קיבל את הפעימה השנייה של מענק צבאי יווני שכלל 13 נגמ”שים מדגם M113 ו-10 משאיות (נדאא’ אלוטן, 29 באוגוסט 2026).

יחסי לבנון-איראן

• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי האיראני, מחסן רצ’אא’י, אמר בריאיון לרשת אלמנאר של חזבאללה כי סיום המלחמה בלבנון ונסיגת ישראל מהוות תנאי יסודי לכל הבנה עתידית בין איראן לארה”ב. הוא הוסיף כי ישראל “אינה יכולה עוד להתקדם לעבר אלצ’אחיה ובירות” וכי היא “תיסוג בעל כורחה עם הפסדים כבדים” (אלאח’באר, 28 באוגוסט 2026).
• הממונה מטעם חזבאללה על תיק המשא ומתן מול נשיאות לבנון, חסן פצ’לאללה, התקבל על ידי שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, אשר הדגיש את תמיכת איראן ב”הגנה על שלמותה הטריטוריאלית של לבנון, על כבודה וריבונותה”. פצ’לאללה שיבח את “הדיפלומטיה האיראנית החזקה” וקרא לעמדה אסלאמית מאוחדת מול ישראל. “מקורות” ציינו כי הביקור – שהוכרז הפעם רשמית על ידי משרד החוץ האיראני, שלא כמקובל – מעורר תהיות אם חזבאללה ישתף פעולה עם המדינה במשא ומתן מול ישראל או יתמיד בסירובו (אלשרק אלאוסט, 26 באוגוסט 2026).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, שיגר מסר לוועידת האחדות האסלאמית בטהראן, במסגרתו שיבח את איראן וקבע כי היא “מעולם לא ניהלה מערכה באמצעות שלוחים, אלא הייתה ועודנה בלב המערכה”. ברי גם גינה את מותו של מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, כתוצאה מ”הפצצה אמריקאית-ישראלית אכזרית” (אלאח’באר, 27 באוגוסט 2026).
• סגן נשיא המועצה האסלאמית השיעית העליונה, שיח’ עלי אלח’טיב, קיים בטהראן שורת פגישות עם מספר בכירים איראנים, בראשם שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י. אלח’טיב הציג לעראקצ’י סקירה מפורטת על המצב בלבנון, ובפרט בדרום לבנון, והגיש לו תזכיר בכתב המלווה במספרים על מציאות זו. השר האיראני הדגיש כי “הבכירים האיראניים מעודכנים במצב בלבנון באמצעות דיווחי השגרירות והאחים בחזבאללה ובתנועת אמל”. לדבריו, מזכר ההבנות מול ארה”ב היווה “ניצחון דיפלומטי”, בין השאר בשל השגת הפסקת האש בלבנון (אלדיאר, 28 באוגוסט 2026).

מעמד שגריר איראן בלבנון

• שגריר איראן המיועד בלבנון, מחמד רזא שיבאני, אשר מינויו בוטל על ידי משרד החוץ הלבנוני והוא הוכרז כ”אישיות בלתי רצויה” במרץ 2026, הגיש למזכירות המנהל הכללי של הביטחון הכללי, לואא’ (אלוף) חסן שקיר, בקשה לאשרת תושבות בשטח לבנון, בהסתמך על דרכון איראני תקף. לאחר הגשת הבקשה בהתאם לנהלים, העניק שקיר לשיבאני תושבות לתקופה של שישה חודשים, בהסתמך על צו חקיקתי (אלנהאר, 24 באוגוסט 2026). “מקורות במשרד החוץ הלבנוני” מסרו כי המשרד לא עודכן על הענקת התושבות, והוסיפו כי עמדתו של שר החוץ, יוסף רג’י, ברורה: “הנושא אינו נתון לפשרה ועל איראן לבצע את ההחלטה” (אלשרק אלאוסט, 24 באוגוסט 2026).
• בעיתון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נכתב כי הסדרת הישארותו של שיבאני בלבנון מהווה “סטירת לחי” למחנה המתנגדים להמשך נוכחות במדינה, ובראשו שגריר ארה”ב בבירות, מישל עיסא, שר החוץ יוסף רג’י ומפלגת הכוחות הלבנוניים, שהובילו קמפיין פוליטי ותקשורתי במטרה למנוע כל מוצא שיאפשר לאיראן לשמור על נוכחותה הפוליטית בלבנון. לפי אלאח’באר, מנהל הביטחון הכללי, חסן שקיר, שכנע את נשיא לבנון, ג’וזף עון, לאמץ נוסחה שתמנע את הסלמת המתיחות מול איראן, מבלי להחזיר לשיבאני את מעמדו הדיפלומטי הקודם, ומתווה זה אושר גם על ידי יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי (אלנהאר, אלשרק אלאוסט, אלאח’באר, 25-24 באוגוסט 2026).
• הסדרת מעמדו של שיבאני בלבנון עוררה תגובות חריפות מצד מחנה המתנגדים: חבר מפלגת הפלנגות, נדים אלג’מיל, מסר בתגובה כי חידוש התושבות אינו רק החלטה מנהלית, אלא נסיגה חמורה מהחלטה ריבונית ומכה ליוקרת המדינה. אם ההחלטות על גירוש שגרירים נתונות לנסיגה ולמיקוח, כיצד תהיה המדינה מסוגלת לקבל את ההחלטות הקשות יותר: בלעדיות הנשק בידי המדינה, פירוק חזבאללה מנשקו והעמדה לדין של מי שהנפיק את הדרכונים עבור אנשי וקציני משמרות המהפכה האיראניים? אין מדינה של חצי-החלטות, ואין ריבונות של התמקחויות (חשבון X של נדים אלג’מיל, 24 באוגוסט 2026). חברת סיעת “הרפובליקה החזקה” בפרלמנט הלבנוני, ע’אדה איוב, כתבה בתגובה: “פעיל איראני נוסף בלבנון… שינו את התואר והשאירו את הגורם… זה לא מעלה ולא מוריד, שהרי התוצאה אחת: משמרות המהפכה האיראניים בלבנון גוזלים את האדמה, השלטון והריבונות” (חשבון ה X של ע’אדה איוב, 25 באוגוסט 2026).

יוניפי”ל

• דווח כי מפקדת יוניפי”ל באלנאקורה מתמודדת עם קשיים בתנועת כוחותיה בתוך האזורים “הכבושים” בדרום לבנון, שכן היא זקוקה לאישורים בכל עת כדי להניע את כוחותיה הממונעים, ולרוב הגורמים הישראליים מסרבים להעניק את האישור בהיעדר סיבה לסיורים. מנגד, מתאפשרת גישה רק לעמדות שבהן נוכחות קבוצות של הכוחות הבינלאומיים בכל הגזרות. לפי הדיווח, ישראל גם עדכנה את המפקדה הבינלאומית של יוניפי”ל שתנועת המסוקים של הכוח טעונה אישור מיוחד (אלאח’באר, 25 באוגוסט 2026).
• “גורם רשמי במשרד החוץ האמריקאי” אישר לערוץ אלחרה, שפועל במימון אמריקאי, כי ארה”ב אינה תומכת בהארכת מנדט יוניפי”ל מעבר לתאריך סיומו ב-31 בדצמבר 2026, בטענה שיוניפי”ל נכשל במניעת שבעה סבבי עימות ובמניעת בניית תשתית צבאית של חזבאללה בסמיכות לעמדותיו, שאותן ניצל הארגון “כמגן אנושי”. לדבריו, כל נוכחות בינלאומית עתידית צריכה להיות קשורה ליעדים מוחשיים של “המנגנון המשולש” ולא לתיווך בלתי מוגבל בזמן (אלנשרה, 28 באוגוסט 2026). מנגד, יוניפי”ל הדגיש כי החלטה 1701 עודנה המסגרת היסודית ליציבות בדרום לבנון, הכוללת את כיבוד “הקו הכחול”, הפסקת מעשי איבה, נסיגה ישראלית והחלת סמכות המדינה על כל שטחה, וכי יישומה תלוי בהתחייבות שני הצדדים (אלמרכזיה, 27 באוגוסט 2026).
• המדינות המועמדות להשתתף בכוח בינלאומי חלופי ליוניפי”ל, או במנגנון האימות ב”אזורי הפיילוט” בדרום לבנון, דורשות ערבויות ביטחוניות הן מישראל והן מחזבאללה ומתנות את השתתפותן בהסכמה מראש של חזבאללה ובהפסקת ההתקפות הישראליות. בצל ההסלמה הצבאית הנמשכת, כל הנושאים נותרים במצב המתנה לפריצת דרך מדינית, ו”מקורות” הדגישו כי “שום דבר אינו סופי כרגע” (אלשרק אלאוסט, 24 באוגוסט 2026).

המצב האזרחי בדרום לבנון

• מרכז פעולות החירום הכפוף למשרד הבריאות עדכן כי מתחילת המערכה האחרונה ב-2 במרץ 2026 ועד 28 באוגוסט 2026, נרשמו 4,352 הרוגים ו-12,318 פצועים (סוכנות הידיעות הלבנונית, 28 באוגוסט 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, נועד עם משלחת מהעיירה אלצ’הירה שבדרום לבנון, אשר הציגה בפניו את התנאים הקשים בעיירה כתוצאה מהעקירה וביקשה ממנו לבחון מתן סיוע בנושא דיור לתושבי העיירה. סלאם הדגיש כי “המדינה לא תניח לבני אלצ’הירה, כמו גם יתר בני הדרום, להתמודד עם נטל העקירה לבדם”, וציין כי נבחנות אפשרויות שונות לטיפול בסוגיית הדיור, כגון הבטחת דמי שכירות למשפחות העקורות (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 24 באוגוסט 2026). גם הנשיא ג’וזף עון דחה את הפיכת הדרום ל”אזור נשכח” או לקלף מיקוח, וקבע כי הנשק המגן על האדמה הוא נשק המדינה הלגיטימית בלבד (חשבון נשיאות לבנון, 30 באוגוסט 2026).
• דווח כי צה”ל הטיל מגבלות תנועה קפדניות על תושבי שלוש העיירות הנוצריות הנצורות בנפת בנת ג’ביל, רמיש, דבל ועין אבל, והגדיר עבור תושביהן מסלול לתנועה אל תוך לבנון ומחוצה לה, דרך העיירה אלנאקורה. לפי הדיווח, התנועה מתאפשרת במסגרת שיירות היוצאות מדי יום, כאשר צבא לבנון ויוניפי”ל מופקדים על ארגון וליווי השיירות. צבא לבנון מלווה את השיירות עד לנקודת אלקלילה בדרום לבנון,^[5] ולאחר מכן מלווים כוחות יוניפי”ל את השיירות לכפריהם. התושבים הונחו להעביר מראש ליוניפי”ל את פרטי כלי הרכב והנוסעים ולאפשר חיפוש בכלי הרכב, לצורך תיאום המעבר עם הכוחות הישראליים. צוין כי מגבלות התנועה הובילו את הוותיקן, באמצעות שגרירו בלבנון, להתערב מול ארה”ב ולדרוש את הפסקתן (אלשרק אלאוסט, 25 באוגוסט 2026).
• דוברת יוניפי”ל הודיעה כי הכוח ממשיך לתעד “הרס נרחב” של תשתית אזרחית ברחבי דרום לבנון. לדבריה, הנזקים כוללים בתים, בתי ספר, בתי חולים ורשתות חשמל ומים (אלדיאר, 25 באוגוסט 2026).
• נטען כי מנגנוני ביטחון רשמיים בלבנון עוקבים אחר מגעים אינטנסיביים שמקיימות קבוצות של אנשי צבא דרום לבנון (צד”ל) לשעבר, אשר נותרו בשטח ישראל, במטרה לארגן ביקורים של אנשיהן בכפריהם בדרום לבנון ולנסות לגשש לגבי האפשרות לחזור לבתיהם שאותם עזבו בשנת 2000, בעת הנסיגה הישראלית מלבנון. “המקורות” ציינו כי תושבי הכפרים הסמוכים לגבול הביעו חשש כבד ממגעים אלה, שמא יחזרו לכפרים חמושים מקרב אנשי צד”ל לשעבר ויהפכו ליעדים עבור “ההתנגדות” (אלאח’באר, 25 באוגוסט 2026).

הפלסטינים בלבנון

• הנהגת סיעות אש”ף בלבנון, בראשות המזכיר פתחי אבו אלערדאת, נפגשה עם שגריר “פלסטין” בלבנון, מחמד אלאסעד, ודנה בהתפתחויות בשטחים הפלסטיניים, ב”תקיפה” הישראלית על מוסדות אונר”א, במצב במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון, בעלייה בשיעורי העוני והאבטלה, ובצורך בחיזוק התיאום עם הרשויות הלבנוניות (לבנון 24, 26 באוגוסט 2026).

^[1] אמנת רומא מקנה לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות שיפוט בארבע קטגוריות של פשעים בינלאומיים: רצח עם, פשע נגד האנושות, פשע מלחמה ופשע נגד השלום. לפי האמנה, על פשעים אלה לא חלה התיישנות.
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-28 באוגוסט 2026: "נוכחות חזבאללה באזורי הפיילוט במסווה של ארגונים אזרחיים".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-30 באוגוסט 2026: "רכס עלי אלטאהר כאתגר לפירוק תשתיות חזבאללה ולקידום הסכם המסגרת".
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-23 במאי 2019: "המוסדות החברתיים-כלכליים של חזבאללה: אגודת אלקרצ’ אלחסן, מוסד סמי-בנקאי העוסק במתן הלוואות ללא ריבית, בעיקר לבני העדה השיעית".
^[5] כ-15 ק"מ מהגבול עם ישראל.

מאמרים נוספים בתחום