מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (31 באוגוסט-7 בספטמבר 2026)

מגמות מרכזיות

• מאמץ לקדם את המשך המשא ומתן הישיר בין לבנון לבין ישראל.
• גובר הנתק בין חזבאללה לבין הדרגים הבכירים בממשל הלבנוני ובצבא.
• מכה קשה לחזבאללה עם השתלטות צה”ל על רכס עלי אלטאהר.
• חזבאללה מסתמך על דרג פיקודי צעיר לנוכח סיכולי ההנהגה הוותיקה.

 

עיקרים

• ישראל שחררה חמישה אסירים לבנונים כחלק מהניסיונות לקדם את המשא ומתן הישיר בין המדינות, על אף המשך המחלוקת סביב יישום הסכם המסגרת ו”אזורי הפיילוט”.
• המשא ומתן הישיר עם ישראל ותוכנית הממשל הלבנוני ליישום מונופול המדינה על הנשק הובילו לנתק בין הנהגת חזבאללה לבין לשכת הנשיאות ופיקוד הצבא. ביקורת גם מצד יו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, על חזבאללה שאינו משתף אותו בכל ההחלטות.
• צה”ל הודיע על השגת “שליטה מבצעית” על רכס עלי אלטאהר. מתנגדי חזבאללה מתחו ביקורת על הארגון שבחר שלא העביר את התשתיות ברכס לידי צבא לבנון אלא ויתר עליו לטובת ישראל.
• צה”ל תקף תשתיות ומחסני אמצעי לחימה של חזבאללה לאחר שיגור רחפני נפץ לעבר כוחות צה”ל. לא היו נפגעים. בלבנון דיווחו על יותר מעשרים הרוגים בתקיפות, בהם פעילי חזבאללה.
• במסגרת שיקום הארגון, חזבאללה מתבסס על פעילים צעירים שהוכשרו מראש לתפקידי פיקוד בשל סיכול המפקדים הוותיקים. דווח כי חזבאללה גם החל להעביר חלק מאמצעי הלחימה לעשרות אתרים קטנים, בהם נכסים פרטיים, כדי לצמצם את החשיפה לתקיפות ולחיפושים.
• בכירים בחזבאללה הדגישו כי הם גאים בברית עם איראן והביעו ביטחון כי טהראן מציבה את הסוגיה הלבנונית בראש המשא ומתן עם ארה”ב.
• האיחוד האירופי בוחן הקמת משימה צבאית-אזרחית חדשה בלבנון לאחר סיום מנדט יוניפי”ל, בעוד שצרפת ואיטליה מקדמות מתווה לנוכחות בינלאומית בחסות האו”ם.
• פתח ופלגים נוספים באש”ף המשיכו למסור נשק לצבא לבנון, בעוד חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין נותרו בשלב זה מחוץ לתהליך.

המשא ומתן הישיר ויישום הסכם המסגרת בין לבנון וישראל

השיחות הישירות

• ישראל החזירה ללבנון חמישה עצורים, לראשונה מאז תחילת השיחות הישירות בין המדינות באפריל 2026. לפי ההודעה הישראלית, חמשת העצורים, שהועברו בסיוע הצלב האדום, הם אזרחים שלא היו מעורבים בפעילות טרור. ארה”ב הגדירה את המהלך כצעד ראשוני של רצון טוב מצד שתי המדינות שעשוי לשמש בסיס להרחבת הדיונים בסוגיות אזרחיות נוספות. דווח כי השחרור בוצע במקביל לסיוע לבנוני בחיפוש אחר שרידיהם של יהודים לבנונים שנעלמו במהלך מלחמת האזרחים, לאחר שישראל העבירה ללבנון מידע בנוגע למקומות שבהם היא מעריכה כי נקברו (נדאא’ אלוטן, 4 בספטמבר 2026; אלאח’באר ואלשרק אלאוסט, 5 בספטמבר 2026). סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מתרי, העריך כי השחרור משקף לחץ אמריקאי על ישראל לגלות גמישות במשא ומתן וכי גברו הסיכויים לקיום סבב שיחות נוסף באמצע ספטמבר או זמן קצר לאחר מכן (סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 בספטמבר 2026).

• דווח כי הסבב השמיני של המשא ומתן הישיר בין לבנון לישראל צפוי להתקיים ברומא ב-15–16 בספטמבר 2026. לפי הדיווח, ההחלטה התקבלה לאחר פגישה שקיים ראש ממשלת ישראל נתניהו עם שגרירי ארה”ב בלבנון ובישראל, המעורבים בתיווך בין הצדדים. עם זאת, נשיאות לבנון אישרה כי מתנהלות הכנות לסבב הבא אך לא מסרה מועד רשמי לכינוסו (אלג’מהוריה, 2 בספטמבר 2026; חשבון X של נשיאות לבנון, 4 בספטמבר 2026).
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, וראש הממשלה, נואף סלאם, דנו עם שגריר ארה”ב בלבנון, מישל עיסא, בהכנות לסבב הבא. עון הציג את שחרור העצורים כצעד ראשון במסגרת יישום הסכם ההבנות עם ישראל, ואילו סלאם שב והדגיש כי יעדי לבנון הם נסיגה ישראלית מלאה והחלת סמכות המדינה על כלל שטחה (חשבונות X של נשיאות לבנון וראשות ממשלת לבנון, 4 בספטמבר 2026).

• יו”ר הפרלמנט הלבנוני ומנהיג תנועת אמל, נביה ברי, שב והביע התנגדות ל”הסכם המסגרת” ולמתכונת הנוכחית של המשא ומתן עם ישראל, ובפרט ל”אזורים הפיילוט”, בטענה שהסבבים שהתקיימו עד כה לא הביאו להפסקת הלחימה. לפי “מקורות לבנוניים”, ברי סבור כי המשך המשא ומתן צריך להיות מותנה בערבויות ובצעדים ישראליים שניתן לממש בשטח. עמדה זו עוררה ביקורת בוושינגטון, שם נטען כי ממשלת לבנון היא הגורם הלגיטימי לניהול המשא ומתן וכי הרחבת סמכות המדינה והצבא ופירוק חזבאללה מנשקו הם תנאי להתקדמות בהסדר. למרות הפער בינו לבין הנשיא עון, הממשיך לתמוך במסלול המשא ומתן, ברי הבהיר כי אינו מתכוון להגיע לנתק עמו (סוכנות הידיעות הלבנונית, 31 באוגוסט 2026; אלנהאר, 1 בספטמבר 2026; אלנשרה ונדאא’ אלוטן, 3 בספטמבר 2026).

• לפי “מקורות דיפלומטיים מערביים”, ארה”ב עשויה להגביר את הלחץ על חזבאללה בסוגיית נשקו, על רקע הקשיים ביישום “הסכם המסגרת”. לדבריהם, בוושינגטון רואים בפירוק הארגון מנשקו תנאי מרכזי ליישום מלא של ההסכם ולהשגת נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון. “המקורות” הזכירו בהקשר זה את דברי שגריר ארה”ב בלבנון, מישל עיסא, לפיהם כל עוד חזבאללה אינו מוסר את נשקו, יקשה על וושינגטון לדרוש מישראל למלא את הצעדים הנדרשים ממנה במסגרת ההסכם (אלג’מהוריה, 3 בספטמבר 2026).

יישום תוכנית “אזורי הפיילוט”

• דווח כי במסגרת הדיונים על יישום הסכם המסגרת, נבחנת הקמת מערכת ניטור באזורים שיועברו לשליטת צבא לבנון, אשר תשלב אמצעים טכנולוגיים ומידע מודיעיני ותפעל באמצעות קבוצת התיאום הצבאי ללבנון (MCG4L). לפי המתווה הנבחן, מידע על נוכחות חמושים או תשתיות צבאיות של חזבאללה יועבר באמצעות מנגנון התיאום והאימות, ולא כהנחיה ישראלית ישירה לצבא לבנון; הצבא יבצע אימות בשטח ויחליט על אופן הפעולה. במקביל, טרם הושגה הסכמה על זהות הגורם הבינלאומי שישתתף במנגנון האימות: איטליה מסתייגת בשלב זה מקבלת האחריות להובלתו, ארה”ב וישראל מתנגדות לפי הדיווח לתפקיד צרפתי או ספרדי, ואילו האפשרות לשלב את אזרבייג’אן נתקלת בהתנגדות חזבאללה. ראש קבוצת התיאום הצבאי ללבנון, הגנרל ג’וזף קלירפילד, ציין כי גיבוש מנגנון האימות עשוי לאפשר את הרחבת “אזורי הפיילוט” גם לשטחים הנמצאים בשליטה ישראלית (ארם ניוז ואלשרק אלאוסט, 1 בספטמבר 2026).
• דווח כי ארה”ב העבירה לפיקוד צבא לבנון הסתייגויות ישראליות מתפקודו בדרום ודרישות להרחיב את החיפושים אחר אמצעי לחימה גם מעבר ל”אזורי הפיילוט”. מנגד, פיקוד הצבא טען כי ישראל טרם ביצעה נסיגה מלאה מהאזורים שבהם אמור הצבא להתפרס וכי חלק מהדרישות הישראליות חורגות מההבנות הקיימות. לפי “מקור רשמי לבנוני”, הצבא אינו מתכוון לבצע צעדים נוספים כל עוד ישראל אינה מבצעת צעדי נסיגה מקבילים (אלאח’באר, 4 בספטמבר 2026).

עמדת חזבאללה

• בחזבאללה המשיכו להביע עמדה נוקשה נגד המשך המשא ומתן הישיר עם ישראל והאשימו כי הנשיא עון פועל בניגוד לעקרונות החוקתיים בשל שאיפתו להגיע לסיום מצב הסכסוך בין המדינות:
  • סיעת חזבאללה בפרלמנט התריסה כי “ההימור של הסמכות הלבנונית נכשל” וכי “האויב” משתמש בהסכם המסגרת כדי לכסות על “רצח העם בכל הקשור לחיים בשטחים הכבושים”. הסיעה דרשה מהממשל הלבנוני להפסיק את הגישה “העקשנית” ולהפסיק את המשא ומתן הישיר שרק “מעמיק את המשבר הלאומי”. ההודעה גם מתחה ביקורת על עמדת הנשיא עון שמבקש לסיים את מצב העוינות נגד ישראל והאשימה כי מדובר בחוסר כבוד לאמנה הלאומית כי “העוינות כלפי ישראל היא עיקרון חוקתי שמושרש בהסכם טאא’ף ובמקורות המשפטיים” (אתר סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 3 בספטמבר 2026).
  • בהודעה מטעם חזבאללה, הדגיש הארגון כי גם שחרור חמשת העצורים הלבנונים שהוחזקו בידי ישראל, על אף חשיבותו, אינו מצדיק את המשך המשא ומתן כל עוד נמשכות התקיפות והנוכחות הישראלית בדרום (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של חזבאללה, 5 בספטמבר 2026).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, אבראהים אלמוסוי, תקף טיוטת החלטה בנושא “סולידריות עם הרפובליקה הלבנונית” שהעביר משרד החוץ הלבנוני לדיון במועצת שרי החוץ של הליגה הערבית. אלמוסוי התנגד לשלושה מסעיפי הטיוטה בטענה כי הם פוגעים בהסכמה הלאומית שנקבעה בהסכם טאא’ף ובלגיטימיות של “ההתנגדות” נגד ישראל, וקרא למדינות הליגה הערבית להסתייג מהנוסח (אלמנאר, 4 בספטמבר 2026).
  • “חוגים בחזבאללה” מסרו כי הארגון דורש להמשיך ולהתבסס על הסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 ומתנגד לקביעת הסדרים ביטחוניים ומדיניים חדשים במסגרת הסכם המסגרת. לדבריהם, חזבאללה אינו רואה עצמו מחויב לתוצאות המשא ומתן הישיר, אם יכללו צעדים הפוגעים בנשקו או במעמדו, גם אם יאושרו על ידי השלטון הלבנוני. “החוגים” טענו כי עמדה זו מתואמת עם יו”ר הפרלמנט ברי (אלדיאר, 1 בספטמבר 2026).
• על רקע נחישות הנשיא עון להמשיך במשא ומתן המדיני, ציינו “מקורות פוליטיים” כי לא חלה התקדמות במגעים בין לשכת הנשיאות לבין חזבאללה ולא צפויה בשלב זה חזרה לדיאלוג הישיר בין הצדדים (אללואא’, 3 בספטמבר 2026). במקביל, דווח כי המפגשים בין הדרגים הבכירים בחזבאללה ובצבא לבנון הופסקו מאז החלטת הממשלה על מונופול המדינה על הנשק. בכירי המערך הביטחוני של חזבאללה אינם מבקרים עוד במפקדת הצבא והאישורים הביטחוניים שניתנו לבכירים מפלגתיים בוטלו. עם זאת, עדיין יש מגעים ברמת השטח בין קציני המודיעין הצבאי לבין פעילי הארגון, בעיקר בדרום לבנון ובאלצ’חיה אלג’נוביה בבירות, לצורך תיאום מקומי (אלנהאר, 1 בספטמבר 2026).
• מתיחות נרשמה גם מול תנועת אמל, בעלת הברית השיעית של חזבאללה. לפי “מקור המקורב לאמל”, גוברת אצל יו”ר התנועה, נביה ברי, אי-שביעות הרצון מהתנהלות חזבאללה ומהמצב בדרום, על רקע טענה כי הארגון אינו משתף אותו בכל החלטותיו הצבאיות והאזוריות וכי יכולתו להשפיע עליהן הצטמצמה. “המקור” ציין כי קיימת גם מתיחות בין תומכי אמל לחזבאללה בחלק מכפרי הדרום על רקע ההרס והשלכות הלחימה על התושבים, אך הדגיש כי אין מדובר בנתק בין ברי לחזבאללה או בכוונה של אמל לפרק את הברית עמו (ארם ניוז, 4 בספטמבר 2026).
• מנגד, משלחת בכירה של חזבאללה, בראשות סגן יו”ר המועצה המדינית מחמוד קמאטי, נפגשה עם יו”ר הזרם הלאומי החופשי, ג’בראן באסיל, לראשונה זה כמעט שנה, במסגרת סבב פגישות שמקיים הארגון עם מפלגות ואישים פוליטיים. בפגישה נדונו בלעדיות הנשק בידי המדינה, המשא ומתן עם ישראל והמצב בדרום. שני הצדדים הגדירו את חידוש הדיאלוג כחיובי, אך הבהירו כי אין מדובר בחידוש הברית וכי המחלוקת סביב נשק חזבאללה והאסטרטגיה הביטחונית נותרה בעינה (אלדיאר, 5 בספטמבר 2026).
• דווח כי האפשרות לדיאלוג ישיר בין חזבאללה לבין ארה”ב אינה מתקדמת בשלב זה, והארגון ממשיך לראות בנביה ברי ערוץ למגעים הנוגעים לדרום, תוך שהוא מייחס חשיבות להתפתחויות במשא ומתן בין איראן לארה”ב (אלדיאר, 5 בספטמבר 2026).

מתנגדי חזבאללה

• חבר הפרלמנט הלבנוני, פואד מח’זומי, הביע תמיכה בנשיא עון ובראש הממשלה סלאם וביישום הסכם המסגרת, אותו הגדיר כדרך לסיום המלחמה, להשבת הריבונות ולפתיחת תהליך השיקום. לדבריו, הנשק וההכרעה בענייני מלחמה ושלום צריכים להיות בידי המדינה בלבד, במקביל לנסיגה ישראלית מלאה (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 4 בספטמבר 2026).
• מפלגת הפלנגות וקואליציית “הדמוקרטים הלבנונים” הביעו תמיכה בהמשך המשא ומתן וביישום הסכם המסגרת וקראו להעברת האחריות הבלעדית על הנשק ועל החלטות המלחמה והשלום לידי המדינה. לדבריהם, מהלך זה נדרש להשבת הריבונות, לנסיגה הישראלית, לחזרת העקורים ולשיקום המדינה (אלדיאר, 1 בספטמבר 2026; נדאא’ אלוטן, 5 בספטמבר 2026).
• יו”ר מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג’עג’ע, הגדיר את הסכם המסגרת כהזדמנות היחידה הזמינה לעצירת הלחימה הנוכחית ושרשרת המלחמות בגבול הדרומי. לדבריו, תנאי מרכזי להצלחת ההסכם הוא פירוק הזרועות הצבאיות והביטחוניות שמחוץ למדינה, ובראשן אלה של חזבאללה, והוא קרא לארגון למסור את נשקו ולמדינה לנקוט צעדים מעשיים אם לא יעשה זאת (סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 בספטמבר 2026).

המצב הביטחוני בדרום לבנון

השתלטות צה”ל על רכס עלי אלטאהר^[1]

• צה”ל הודיע על השלמת טיהורם של שני תוואים תת-קרקעיים של חזבאללה ברכס עלי אלטאהר במרחב הביטחוני בדרום לבנון ומסר כי הכוחות השיגו “שליטה מבצעית” במרחב מעל ומתחת לקרקע. לפי ההודעה, במהלך הפעילות סוכלו פעילים בחזבאללה ואחרים נמלטו, ובתוואים אותרו חדרי מבצעים (חמ”לים), חדרים לאחסון אמצעי לחימה (אמל”ח) ותשתיות שהייה. בצה”ל ציינו כי התשתיות נבנו במשך כשני עשורים במימון ובתכנון איראני (דובר צה”ל, 3 בספטמבר 2026).
• סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מתרי, ציין כי ההצעה של נשיא לבנון, שזכתה לתמיכת יו”ר הפרלמנט ברי, להעביר את המתקנים ברכס ואת השליטה באתר לידי צבא לבנון, נועדה למנוע מבצע ישראלי נרחב באזור, אך ההגעה להבנות נתקלה בקשיים (סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 בספטמבר 2026).
• “מקור המעורה במשא ומתן בין לבנון לבין ישראל” ציין כי חזבאללה לא יכול היה לפנות את רכס עלי אלטאהר ללא התייעצות עם ההנהגה האיראנית לנוכח האיום של טהראן לפעול לטובת חזבאללה אם ישראל תתקוף את האתר האסטרטגי, ולכן ההערכה היא כי איראן העניקה לארגון את האור הירוק לצאת מהרכס. “המקור” הודה כי התנהלות חזבאללה הפתיעה את ההנהגה הלבנונית מאחר שהארגון ויתר על הזדמנות להעביר את הרכס לידי צבא לבנון ובכך להעניק למשלחת הלבנונית יתרון לקראת הסבב הבא של המשא ומתן מול ישראל, אולם הסביר כי החלטת חזבאללה נבעה מרצונו להתפרס מחדש ולהבטיח את המשך החזקת הנשק מצפון לנהר הליטאני (אלשרק אלאוסט, 6 בספטמבר 2026).
• חבר הפרלמנט הלבנוני המתנגד לחזבאללה, פואד מח’זומי, מסר כי אם הדיווחים על נפילת הרכס נכונים, חזבאללה מנע את פריסת צבא לבנון במקום, על אף יוזמת הנשיא עון, אך לא הצליח למנוע את כניסת ישראל אליו (חשבון X של פואד מח’זומי, 5 בספטמבר 2026). גם יו”ר מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג’עג’ע, מתח ביקורת על כך שהמרחב לא נמסר לצבא לבנון לפני כניסת צה”ל אליו (סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 בספטמבר 2026).
• לפני ההודעה הישראלית, דווח כי איראן העבירה לארה”ב, באמצעות עומאן, אזהרה שלפיה תגיב למהלך ישראלי נרחב להשתלטות על רכס עלי אלטאהר. “גורם בבית הלבן” הכחיש את הדיווח, ואילו חזבאללה מסר כי פעולה ישראלית נרחבת להשתלטות על הרכס תיחשב מבחינתו לחזרה למלחמה כוללת (אלמדן, 3 בספטמבר 2026).

פעילות צה”ל

• במקביל להודעה על השגת שליטה מבצעית ברכס עלי אלטאהר והמשך טיהור המרחב התת-קרקעי, המשיכו כוחות צה”ל בפעילות במרחב הביטחוני בדרום לבנון נגד תשתיות ואמל”ח של חזבאללה. במהלך הפעילות, אותרו והושמדו טילים נגד טנקים (נ”ט), רקטות RPG, משגרים, מטענים ואמצעי לחימה נוספים וכן תשתיות של הארגון שהוסתרו בתשתיות אזרחיות. בתגובה לשלוש תקריות של שיגור רחפני נפץ לעבר כוחות צה”ל, שלא גרמו לנפגעים, בוצעו תקיפות נגד תשתיות חזבאללה, מחבלים ומחסני אמל”ח באזור אלנבטיה ובאזורים נוספים בדרום לבנון, בהם מפקדה של חזבאללה שפעלה במבנה ששימש בעבר כבית חולים (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 31 באוגוסט-7 בספטמבר 2026).^[2] דווח כי כוחות צה”ל גם פוצצו 15 מנהרות בו זמנית, בין אזור הבופור (אלשקיף) לבין רכס עלי אלטאהר (MTV לבנון, 6 בספטמבר 2026).

• משרד הבריאות הלבנוני וההגנה האזרחית דיווחו על לפחות 23 הרוגים, כולל ילדים, ויותר מחמישים פצועים בתקיפות הישראליות בדרום לבנון במהלך השבוע, בהם עשרה הרוגים בתקיפות בכפר רמאן. משרד הבריאות גם גינה את התקיפה נגד המבנה ששימש את בית החולים אלע’נדור באלנבטיה אלפוקא והאשים כי מדובר “בהפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי”. לפי ההודעה, בית החולים נאלץ להפסיק את פעילותו לפני כחודשיים בשל התקיפות הישראליות באזור אלנבטיה (אלנשרה ואלמיאדין, 7-4 בספטמבר 2026). בערוצים המזוהים עם חזבאללה צוין כי חלק מההרוגים היו פעילי הארגון (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 7-4 בספטמבר 2026). כמו כן, לאחר שדוברת צה”ל בערבית פרסמה אזהרה לפני תקיפת מבנה בדיר אלזהראני, נראתה תנועה גוברת של תושבים שנמלטו מהעיירה (אלנהאר, 7 בספטמבר 2026).
• לפי ספירה שערך היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, בין חתימת “הסכם המסגרת” ב-26 ביוני ועד 31 באוגוסט 2026, תועדו בדרום לבנון לפחות 655 אירועים של פעילות צבאית ישראלית, ובהם כ-190 תקיפות מהאוויר וכ-225 פעולות פיצוץ והריסה של בתים ומבנים, לצד ירי ארטילרי, ירי טנקים ופעולות נוספות. מוקדי הפעילות הבולטים בתקופה זו היו אלנבטיה אלפוקא ואלמנצורי (אלאח’באר, 1 בספטמבר 2026).

אתגרי חזבאללה

שימור ושיקום היכולות הצבאיות

• בעקבות הפגיעה בשדרת הפיקוד הוותיקה של חזבאללה, פועלים בארגון למילוי תפקידי פיקוד צבאיים וביטחוניים באמצעות פעילים מדור צעיר יותר. הפרשן המקורב לחזבאללה, קאסם קסיר, מסר כי מפקדים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם, שהוכשרו מראש לתפקידי פיקוד, מנהלים כיום חלק מהפעילות הצבאית והביטחונית. גם מזכ”ל המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מחסן רצ’אא’י, טען כי בארגון עלו שני דורות חדשים של מפקדים וכי חזבאללה שמר על יכולת הפיקוד שלו (אלשרק אלאוסט, 31 באוגוסט 2026).
• לפי “מקור ביטחוני לבנוני”, חזבאללה החל להעביר חלק מהנשק, התחמושת והציוד הצבאי ממחסנים ומאתרים צבאיים מוכרים לעשרות אתרים קטנים יותר, ובהם נכסים פרטיים, חוות ומחסנים מסחריים שבבעלות או בניהול גורמים המקורבים לארגון. לפי “המקור”, אין מדובר בפינוי מלא של המחסנים המרכזיים אלא בפיזור חלק ממאגרי האמל”ח, בעיקר נשק קל, תחמושת, טילים נישאים וציוד צבאי, במטרה לצמצם את חשיפתו לתקיפות ולחיפושים, כולל ב”אזורי הפיילוט” (ארם ניוז, 4 בספטמבר 2026).

חזבאללה ואיראן

• חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסין אלחאג’ חסן, הסביר כי החלטת הארגון להצטרף ללחימה בשנת 2026 התקבלה לאחר שלטענתו המדינה לא הצליחה במשך 15 חודשים להביא ליישום הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024. לדבריו, בעקבות זאת השתלב חזבאללה ב”משוואה אזורית בהובלת איראן”. הוא הדגיש כי הארגון גאה בבריתו עם טהראן ובהישענותו על כוחה ואינו מתכוון לוותר על “מקורות כוחו” (אלג’מהוריה, 5 בספטמבר 2026).
• עמיתו לסיעה, חסן עז אלדין, הודה כי הארגון מתקשה להשיב את יכולת ההרתעה שהייתה לו לפני אוקטובר 2023, אף שלדבריו הוא ממשיך לפעול לבלימת התרחבות הפעילות הישראלית. הוא הציג את איראן כגורם המרכזי שיכול להביא לשינוי במצב בלבנון וטען כי הסוגיה הלבנונית נמצאת בראש סדר העדיפויות של טהראן במגעיה עם ארה”ב (אלג’מהוריה, 1–2 בספטמבר 2026).
• “מקור מודיעיני אמריקאי” מסר כי וושינגטון בוחנת חשדות, לפיהם גורמים בביטחון הכללי הלבנוני העניקו הקלות לחזבאללה בנמל התעופה של בירות ובנמל וסייעו לפעילים איראנים להשיג מסמכים לבנוניים. לפי “המקור”, זוהו תנועות של אנשי משמרות המהפכה אל לבנון וממנה, ובחלק מהמקרים נבדק חשד לשימוש בזהויות של אזרחים לבנונים, לרבות אנשים שכבר אינם בין החיים, לצורך הנפקת מסמכים לפעילים איראנים. עוד נבדקים מקרים שבהם איראנים עברו בנמל התעופה ובמעברים היבשתיים באמצעות מסמכים לבנוניים (אלחדת’, 2 בספטמבר 2026).

האתגר הפיננסי

• על רקע הלחצים על המערך הפיננסי של חזבאללה, דווח כי הארגון הגביר בחודשים האחרונים את רכישת מטילי הזהב והעברתם לאחסון כרזרבה פיננסית מחוץ למערכת הבנקאית (ארם ניוז, 2 בספטמבר 2026).
• דווח כי אגודת אלקרצ’ אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, פועלת לחידוש הדרגתי של סניפיה שנפגעו בתקיפות הישראליות, ובחלק מהמקרים דווח על ניסיון לפעול ללא שילוט מזהה. בצור, בוטלה פתיחת סניף מתוכנן בעקבות התנגדות תושבים ובעלי עסקים (נדאא’ אלוטן, 1 בספטמבר 2026; אלדיאר, 5 בספטמבר 2026).
• לפי “מקורות לבנוניים”, החשש מהרחבת הסנקציות האמריקאיות על רשתות המסייעות לחזבאללה גובר גם בקרב פוליטיקאים, אנשי עסקים וגופים המזוהים עם מחנה התומך בחזבאללה. לפי הדיווח, חלקם החלו לבחון מחדש את קשריהם הפיננסיים והעסקיים ולהפחית את הזדהותם הפומבית עם עמדות הארגון מחשש להיכלל בסנקציות (נדאא’ אלוטן, 4 בספטמבר 2026).

אתגר השיקום

• חזבאללה וגופים המזוהים עם סביבתו המשיכו להפעיל רשתות סיוע בכפרי הדרום. לפי “מקור ביטחוני לבנוני”, הארגון הרחיב חלוקת סיוע כספי, מזון ותרופות וכן את מעורבותו ברישום נזקי המלחמה ובסיוע למשפחות (ארם ניוז, 31 באוגוסט 2026). במקביל, אגודת “ותעאונו” חילקה בכפר זוטר אלע’רביה, המשתייך ל”אזורי הפיילוט”, ציוד למשקי בית, ובהם מקררים, מכונות כביסה ומכלי מים, במטרה לסייע לתושבים להישאר בכפר ולעודד את חזרתם של תושבים נוספים (אלמנאר, 4 בספטמבר 2026).^[3]

• מנגד, דווח על ביקורת בקרב חלק מתושבי עיירות הדרום כלפי חזבאללה והגופים העוסקים בסיוע לאוכלוסייה. לפי מקור מקומי, תושבים התלוננו על נוכחות מצומצמת של בכירי הארגון ועל היעדר מעקב ישיר אחר צורכיהם, ובמקביל הועלו טענות לפרוטקציה ולקשרים אישיים בחלוקת חלק מכספי הסיוע (Lebanon24, 2 בספטמבר 2026).
• “מקור פוליטי לבנוני” מסר כי חזבאללה ותנועת אמל פועלים לשימור תפקידם של מוסדות שבהם יש להם השפעה בניהול כספי הפיצויים, השיקום והשירותים החברתיים, ובראשם “מועצת הדרום”, על רקע הקמת מנגנונים ממשלתיים חדשים לניהול חלק מכספי השיקום בפיקוח מרכזי. במסגרת דיוני תקציב 2026 אושרה העברת כתשעים מיליון דולר מהרזרבה ל”מועצת הדרום”, בעוד שהבנק העולמי החל במימון של 250 מיליון דולר במסגרת תוכנית ממשלתית נפרדת לשיקום המבוססת על מנגנוני פיקוח ושקיפות (ארם ניוז, 3 בספטמבר 2026).

חזבאללה והזירה הסורית

• דווח כי בחודשים האחרונים התקיימו, בתיווך תורכי, מספר פגישות בין נציגי חזבאללה לבין נציגי השלטון הסורי החדש, ובמסגרתן הוסכם על הקמת ועדה טכנית לתיאום בנוגע לתנועות משני עברי הגבול. הצדדים דנו גם בסוגיות הנוגעות להרוגים, אסירים, פצועים ונעדרים. פעילות הוועדה נמשכה יותר משלושה חודשים, אך מאז הופסקו הפגישות בין הצדדים, אף שלפי הדיווח נמשכה העברת מסרים חיוביים מצד השלטון הסורי בנוגע לפתיחת דף חדש ביחסים עם חזבאללה (אלדיאר, 2 בספטמבר 2026).
• כוחות הביטחון בלבנון עצרו חמישה לבנונים וסורים בחשד להשתייכות לרשת של נאמני משטר אסד לשעבר, שפעלה להעברת פעילים מסוריה ללבנון ולהכשרתם. לפי “מקורות משפטיים וביטחוניים”, כחמישים פעילים הועברו בקבוצות קטנות דרך צפון לבנון, וחלקם עברו אימונים בהפעלת מטעני חבלה וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) באזור הבקאע. בחקירה נבדק חשד כי פעילים הקשורים לחזבאללה סיפקו לחברי הרשת אימונים והגנה וכי אגודה שמושבה באלצ’אחיה אלג’נוביה העניקה לחלקם סיוע כספי. חזבאללה הכחיש כל קשר לרשת או לאימוניה (אלמדן, אלנהאר, Lebanon Debate וערוץ ההסברה הקרבית של חזבאללה, 2 בספטמבר 2026; נדאא’ אלוטן, 3 בספטמבר 2026; Lebanon Debate , 4 בספטמבר 2026).

צבא לבנון

• נמשכות ההכנות למפגש ההכנה בפריז לקראת הוועידה הבינלאומית לתמיכה בצבא לבנון ובכוחות ביטחון הפנים, הצפויה להתקיים ב-17 בספטמבר 2026. הנשיא עון ושר הפנים, אחמד אלחג’אר, דנו בהיערכות למפגש ובגיוס התמיכה הנדרשת לחיזוק יכולות כוחות הביטחון ולהחלת סמכות המדינה בכלל שטח לבנון. במקביל, מפקד הצבא, רודולף היכל, ביקר בירדן, שם הביע המלך עבדאללה השני תמיכה בחיזוק יכולות הצבא ובהיערכות למפגש בפריז (חשבון X של צבא לבנון, 1 בספטמבר 2026; חשבון X של נשיאות לבנון, 2 בספטמבר 2026).

יוניפי”ל

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הבהיר כי ארצו מעוניינת בהמשך נוכחות יוניפי”ל בדרום, אך אם לא יתאפשר להאריך את המנדט, היא תברך על השתתפות מדינות שימשיכו לתמוך בצבא ובאוכלוסיית הדרום. לדבריו, מתקיימים מגעים לגיבוש המסגרת המשפטית שתאפשר נוכחות בינלאומית כזו לאחר סיום פעילות יוניפי”ל בתום שנת 2026 (חשבון X של נשיאות לבנון, 3 בספטמבר 2026).
• האיחוד האירופי בוחן הקמת משימה צבאית-אזרחית חדשה בלבנון לאחר סיום פעילות יוניפי”ל, שתתמקד בייעוץ, באימון ובחיזוק יכולות הכוחות הלבנוניים. הממונה על מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, מסרה כי יותר מעשר מדינות חברות הביעו נכונות להקצות כוח אדם ומשאבים למשימה. לפי “מקורות לבנוניים”, לא מדובר בכוח שנועד לקבל על עצמו משימות לחימה או פיקוח צבאי, אלא במסגרת שתספק סיוע לוגיסטי, אימונים, ציוד ופינוי מוקשים. אירלנד כבר הודיעה על נכונותה להשתתף (אלערביה, 1 בספטמבר 2026; אללואא’, 3 בספטמבר 2026).
• במקביל, צרפת ואיטליה פועלות לגיבוש מתווה נפרד שיאפשר את המשך הנוכחות הבינלאומית בלבנון בחסות האו”ם לאחר סיום פעילות יוניפי”ל. “מקור דיפלומטי צרפתי” מסר כי מתקיימות התייעצויות בנושא עם חברות במועצת הביטחון, בעוד מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש, הציע מספר חלופות להמשך נוכחות בינלאומית. עם זאת, טרם הושגה הסכמה על אופיו של המנגנון, סמכויותיו והרכבו (אלערביה, 1 בספטמבר 2026).

המצב האזרחי בדרום לבנון

• משרד הבריאות הלבנוני מסר כי מתחילת סבב הלחימה ב-2 במרץ 2026 ועד 6 בספטמבר 2026 נהרגו 4,362 בני אדם ונפצעו 12,378. לפי הנתונים, מאז 8 באוקטובר 2023, כאשר חזבאללה החל את “מערכת התמיכה” ברצועת עזה, הגיע מספר ההרוגים המצטבר ל-8,929 ומספר הפצועים ל-30,614 (אלנשרה, 6 בספטמבר 2026).
• ממשלת לבנון המשיכה לקדם צעדים שנועדו לסייע לעקורים ולאפשר את חזרת תושבי הדרום. ראש הממשלה נואף סלאם נפגש עם נציגי מספר כפרי גבול ודן עמם בצורכי התושבים ובתנאים הנדרשים לחזרתם. הנשיא ג’וזף עון קרא ל”מועצת הדרום” להאיץ את ביצוע פרויקטי השיקום והתשתיות ולפעול בשקיפות באזורים שבהם התנאים הביטחוניים מאפשרים זאת (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 31 באוגוסט–1 בספטמבר; חשבון X של נשיאות לבנון, 3 בספטמבר 2026).
• שרת הרווחה, חנין אלסיד, הכריזה במהלך ביקור באלנבטיה על תחילת השלב השלישי של תוכנית רשת הביטחון החברתית, במסגרתו יוענק סיוע בהיקף של 14.3 מיליון דולר לכ-128.6 אלף משפחות, המונות כ-426 אלף בני אדם (אלדיאר, 2 בספטמבר 2026).
• לקראת פתיחת שנת הלימודים ב-15 בספטמבר 2026, נמסר כי כ-21 אלף עקורים עדיין שוהים במרכזי קליטה הפועלים בבתי ספר, רובם תושבי כפרים שבתוך “הקו הצהוב”. משרד החינוך הלבנוני גיבש מתווה, לפיו בתי ספר המשמשים מרכזי קליטה יעברו במקרה הצורך ללמידה מרחוק או יעבירו את תלמידיהם למבנים חלופיים, בעוד שחלק ממרכזי הקליטה ימשיכו לפעול (אלדיאר, 1 בספטמבר 2026).
• מוקשים ותחמושת שלא התפוצצה ממשיכים להוות סיכון לתושבים ולעכב את החזרה לכפרים ואת עבודות השיקום בדרום לבנון. לפי המרכז הלבנוני לפעולות בנושא מוקשים, מאז אוקטובר 2023 נהרגו 14 בני אדם ו-43 נפצעו כתוצאה מנפלים ומוקשים באזורים שטרם הושלמו בהם פעולות הסריקה והטיהור. כמחצית מהנפגעים היו חקלאים ורועי צאן, ומרבית המקרים נרשמו בנפות בנת ג’ביל ומרג’עיון, ולאחריהן צור וחאצביא (אלאח’באר, 5 בספטמבר 2026).
• לצד הקשיים המתמשכים, בחזבאללה החלו לחדש את הפעילות החברתית. באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות נפתח פסטיבל “אלצ’אחיה הגאה”, הראשון שנערך באזור מאז המלחמה, בהשתתפות יותר מ-200 מציגים מביירות, הדרום, הבקאע ואזורים נוספים בלבנון (אלמדן ואתר סיעת חזבאללה, 3 בספטמבר 2026).

הפלסטינים בלבנון

• פתח ופלגים נוספים באש”ף העבירו לצבא לבנון כמויות של נשק ותחמושת, לרבות נשק בינוני. חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין טרם הצטרפו לתהליך. לפי “מקור פלסטיני”, ההכרעה בסוגיית נשקם של שני הארגונים קשורה גם לעמדת חזבאללה ולדיון על עתיד נשקו (Lebanon24 , 3 בספטמבר 2026).
• בהקשר זה, נציגי חזבאללה ו”ברית הכוחות הפלסטיניים”, בראשות האחראי הפוליטי של חמאס באזור צור, דנו במצב במחנות הפליטים הפלסטיניים ובהתפתחויות בלבנון ובשטחים הפלסטיניים והדגישו את המשך התיאום בין “ההתנגדות הפלסטינית והלבנונית” (נדאא’ אלוטן, 5 בספטמבר 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-30 באוגוסט 2026: "רכס עלי אלטאהר כאתגר לפירוק תשתיות חזבאללה ולקידום הסכם המסגרת".
^[2] יצוין כי חזבאללה לא פרסם הודעות קבלת אחריות פומביות על שיגור רחפני הנפץ.
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-28 באוגוסט 2026: "נוכחות חזבאללה באזורי הפיילוט במסווה של ארגונים אזרחיים".

מאמרים נוספים בתחום