מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (29-22 בדצמבר 2025)

עיקרים

• צה”ל המשיך בפעילות האכיפה של הסכם הפסקת האש ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה ותקף יעדים של הארגון בדרום לבנון ובצפון אלבקעא, בהם מתקני אימונים של כוח רצ’ואן ואתרי שיגור. סוכלו ארבעה פעילי חזבאללה, אחד מהם חייל בשירות פעיל בצבא לבנון, וסוכל פעיל מרכזי בכוח קדס של משמרות המהפכה.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הבהיר כי אינם מפחדים ממלחמה חדשה והאשים כי ממשלת לבנון ביצעה “ויתורים בחינם” מבלי שישראל תמלא אחרי התחייבויותיה במסגרת הסכם הפסקת האש.
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הביע תקווה כי “עננת המלחמה” מתרחקת מלבנון, אחרי שקיבל לכאורה ערבויות אמריקאיות שישראל לא תפתח במערכה נרחבת חדשה.
• דווח כי מדינות אירופיות פועלות להשאיר נוכחות של כוחות מטעמן בדרום לבנון כדי לסייע לצבא לבנון גם לאחר סיום מנדט יוניפי”ל.
• על רקע סיום השלב הראשון של פירוק נשק חזבאללה מדרום לליטאני – בהתאם להצהרת ממשלת לבנון – והתנגדות חזבאללה להמשך מסירת הנשק, דווח כי הממשלה בלבנון עדיין לא קיבלה החלטה לגבי המעבר לשלב השני של פירוז האזור שבין צפון הליטאני לאלאואלי וכי מפקד הצבא לא ייתן פקודה לאיסוף הנשק בטענה של איום על השלום האזרחי במדינה.
• חזבאללה מתקשה לממן את קצבאות הדיור לעשרות אלפי משפחות עקורות מקרב תומכיו בשל הידוק המצור על מקורות המימון שלו.
• דיווחים על נוכחות גוברת של החות’ים בלבנון ועל תרגילים משותפים והחלפת ידע ומומחיות עם חזבאללה.
• יו”ר ועדת הדיאלוג הלבנוני-פלסטיני “הביע פליאה” מכך שחלק מהפלגים הפלסטיניים החמושים במחנות הפליטים בלבנון לא משתפים פעולה עם התוכנית להגבלת הנשק מדרום לליטאני.

המתיחות בין ישראל לחזבאללה

פעילות צה”ל

• בשבוע האחרון, המשיך צה”ל בתקיפות נגד יעדי חזבאללה במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה. בין השאר, הותקפו מתחם הכשרות ואימונים ששימש את כוח רצ’ואן בצפון אלבקעא ותשתיות צבאיות של חזבאללה בדרום לבנון לקיום אימונים והכשרות של פעילי הארגון. בנוסף, סוכלו ארבעה פעילי חזבאללה ופעיל מרכזי ביחידת המבצעים של כוח קדס שהיה מעורב בשנים האחרונות בקידום פעילות טרור נגד ישראל בזירת סוריה-לבנון. באחת התקיפות, סוכלו שלושה פעילי חזבאללה, אחד מהם שירת במקביל ביחידת מודיעין של צבא לבנון (דובר צה”ל, 29-22 בדצמבר 2025). צבא לבנון אישר כי אחד ההרוגים היה חייל בשורותיו, אולם הכחיש שהיה קשור לחזבאללה (אלנשרה, 23 בדצמבר 2025). השלושה נקברו יחד בחומין אלתחתא, כאשר ארונו של החייל נעטף רק בדגל לבנון, בעוד השניים האחרונים היו עטופים בדגל חזבאללה (אלאח’באר, 24 בדצמבר 2025).

חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, טען כי הם לא מתכוונים ליזום פעולה התקפית נגד ישראל, אולם אינם מפחדים ממלחמה חדשה וכי הם לא יוותרו על “הזכות הטבעית” להגנה עצמית ויפעלו להגן על העם והמדינה. הוא האשים כי ממשלת לבנון עשתה “ויתורים בחינם” על אף שישראל לא הציעה כל התחייבות בתמורה לכך ואף ממשיכה “לכבוש” שטחים בלבנון. בנאום שנשא קאסם בטקס לזכר בכיר חזבאללה, מחמד חסן יאע’י, הוא טען כי לבנון נמצאת במרכזה של סערת חוסר יציבות בשל “המדיניות האכזרית” של ארה”ב ושל ישראל והזהיר כי המדינה ניצבת בפני צומת היסטורי מכריע: “או שניתן לישראל ולארה”ב את רצונן שהוא שליטה מוחלטת על לבנון, או שנתקומם באופן לאומי כדי לתבוע בחזרה את ריבונותנו”. לפי קאסם, לבנון אינה נדרשת לנקוט באף פעולה נוספת לפני שישראל תמלא את התחייבויותיה – עצירת “התוקפנות” ביבשה, באוויר ובים, נסיגה מלאה, שחרור אסירים ותחילת שיקום דרום לבנון – ורק לאחר מכן הארגון יהיה מוכן לדון באסטרטגיית ביטחון לאומית. עוד טען קאסם כי אם דרום לבנון תיפול, המדינה לא תישאר יותר, והצהיר כי “נגן ונשיג את מטרותינו גם אם זה ייקח זמן”. קאסם ציין כי שירות העם עומד בבסיס הגישה של חזבאללה, וכי הארגון ו”ההתנגדות האסלאמית” הם ש”שחררו” את לבנון בשיתוף פעולה עם הפלגים השונים ובתמיכת העם והצבא. בהתייחסו לטענות על חטיפת קצין המודיעין לשעבר, אחמד שכר, תהה קאסם לגבי אחריות המדינה לשמירה על ריבונותה (אלמנאר, 28 בדצמבר 2025).

• גם בכירים נוספים בחזבאללה הביעו עמדות נחרצות נגד המשא ומתן עם ישראל לנוכח המשך “התוקפנות” ואי עמידתה של ישראל, בראייתם, בהתחייבויותיה שלה במסגרת הסכם הפסקת האש, והבהירו כי “ההתנגדות” אינה מתכוונת לוותר או להיכנע על אף הלחץ הבינלאומי:
  • יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה, עלי דעמוש, אמר כי על אף שצבא לבנון השלים את פעולותיו מדרום לנהר הליטאני ומתקרב לסוף השלב הראשון, “התוקפנות” לא נעצרה. הוא הדגיש כי אחת הטעויות הגדולות של הרשויות בלבנון הייתה “הכישלון” לקשר בין הצעדים שננקטו במסגרת ההסכם לבין הצעדים הנדרשים מ”האויב הישראלי”. הוא הוסיף כי המטרה היא לדחוף את לבנון ואת צבא לבנון למאבק פנימי, להסית נגד “ההתנגדות” ולאלץ את חזבאללה לסגת ולהיכנע. דעמוש הבהיר כי “ההתנגדות” לא תאפשר מאבק פנימי ולא תיסוג או תיכנע (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 26 בדצמבר 2025).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ׳לאללה, אמר בנאום בדיוני ועדת התכנון והתקציב של מדינות אסיה בדוחה כי האזור ניצב בפני אתגרים גוברים בשל מדיניות ממשלת ישראל וקרא להעמקת שיתוף הפעולה בין מדינות האזור לנוכח איום משותף. הוא גינה את “התוקפנות הישראלית” כלפי איראן, תימן וסוריה, וטען כי מדובר בסכנה לשלום ולביטחון הבינלאומי (אלמנאר, 23 בדצמבר 2025).
  • סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני הדגישה כי בראש סדר העדיפויות הלאומי ניצב סיום “הכיבוש הציוני”, הפסקת “התוקפנות” ושחרור האסירים ודרשה מישראל למלא זאת ללא הצבת תנאים. הסיעה קראה למדינה לפעול בנחישות להשגת הפסקת האש והנסיגה הישראלית, ולהימנע מקבלת תנאים ישראליים, שלטענתה נועדו להכנעת העם והצבא. עוד הודגש כי “ההתנגדות לכיבוש היא זכות לגיטימית”, וכי על הממשלה לנקוט מהלכים תקיפים שיאלצו את ישראל לעמוד בהתחייבויותיה, ללא התחמקויות או סחטנות (אלמנאר, 24 בדצמבר 2025).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ׳, האשים כי ישראל אינה מכבדת הסכמים ואת החוק הבינלאומי, והדגיש כי למרות ההרג וההרס, היא לא תיטול מלבנון את “הזכות להגנה”. הוא תהה מה ערכו של המשא ומתן כל עוד נמשך “הדימום הלבנוני” (אלמנאר, 24 בדצמבר 2025).

ממשל לבנון

• על רקע השיחות בין נציגים אזרחיים של ישראל ולבנון במסגרת ועדת הפיקוח על הפסקת האש והתקרבות המועד לסיום פירוז דרום לבנון מדרום לליטאני, הביעו בהנהגה הלבנונית תקווה כי ניתן יהיה למנוע הסלמה חדשה ושבו על דרישתם כי ישראל תפסיק את התקיפות ותסיג את כוחותיה מהעמדות בדרום לבנון:
  • בנאום לרגל חג המולד, אמר נשיא לבנון, ג’וזף עון, כי הוא מקווה שלבנון תהפוך ל”מדינת מוסדות ולא מדינת מפלגות”. הוא התייחס ל”פצע המדמם” בדרום על רקע התקיפות והמשך החזקת העצירים הלבנונים בבתי הכלא בישראל, וקרא לעתיד נטול מלחמות שבו לבנון תחיה בשלום. עון הדגיש כי “עננת המלחמה מתרחקת מלבנון” והביע אופטימיות לגבי המשא ומתן הנוכחי. בהתייחסו לסוגיית הנשק, אמר עון כי ההחלטה על הסדרתו התקבלה ויושמה בהתאם לתנאים (אלנשרה, 25 בדצמבר 2025). “מקורות פוליטיים יודעי דבר” אמרו כי הנשיא הוא קיבל “ערבויות מסוימות” מהאמריקאים כי ישראל לא תצא למערכה חדשה ונרחבת ולכן מיהר לצאת בהצהרות אופטימיות לגבי הסיכוי למניעת הסלמה חדשה. הם הודו כי הם חוששים כי ראש הממשלה נתניהו יצליח לשכנע את הנשיא טראמפ כי יש צורך במכה “כואבת” כדי להשמיד את כלי הנשק הכבדים שעוד נותרו בידי הארגון, אך העריכו כי טראמפ ינסה להשיג “תקופת חסד” נוספת עבור לבנון, ככל הנראה חודשיים נוספים (אלדיאר, 29 בדצמבר 2025).

• • הנשיא עון גם קיים שורת מגעים דיפלומטיים במטרה לגייס תמיכה אזורית ובינלאומית בעמדת הממשלה הלבנונית. בין השאר, הוא שוחח עם נשיא תורכיה רג׳פ טאיפ ארדואן, ועם מלך ירדן עבדאללה השני ואירח משלחת עיראקית בכירה. בני שיחו של הנשיא הביעו נכונות לסייע ללבנון ולצבאה והדגישו את תמיכתם בביטחון לבנון, ביציבותה ובריבונותה (חשבון X של נשיאות לבנון, 24 בדצמבר 2025).
  • סגן ראש הממשלה הלבנוני, טארק מתרי, הודה כי אין כל ערובה שישראל לא תפתח בהסלמה חדשה, וכי חששם של האזרחים מוצדק. לדבריו, חובת ההנהגה היא למנוע כל עילה שתאפשר לישראל לתקוף, והוועדה המפקחת על הפסקת האש פועלת לבחון את עמידת צה״ל בהתחייבויותיו. מתרי ציין כי בארה״ב מתקבלת כעת ההבנה שחרף מגבלותיו, צבא לבנון ממלא את משימותיו, אך במקביל ישנה הכרה במחסור ביכולות הנדרשות, ולכן מתחדש הדיון ביוזמה צרפתית-סעודית לכינוס ועידה בינלאומית לחיזוק ותמיכה בצבא לבנון (סוכנות הידיעות הלבנונית, 23 בדצמבר 2025).
  • “מקורות בלבנון” מסרו כי המדינה העבירה לארה”ב ולמדינות אירופה את נכונותה לפתוח במשא ומתן עם ישראל להפסקת התקיפות, בהתאם ליוזמה שהציג הנשיא עון. לפי הדיווח, עון ביקש מוושינגטון ללחוץ על ישראל ליישם את תנאי הפסקת האש ולשמש מתווכת, צעד שאמור להכין את הקרקע לשיחות על הגבול היבשתי. הסוגיה צפויה לעלות במהלך ביקורי שליחים אמריקאים בביירות, או בביקור אפשרי של עון עצמו בוושינגטון. בהמשך צפוי גם ביקור בארה”ב של מפקד הצבא, הגנרל רודולף היכל, במסגרתו עשויה להיבחן חבילת סיוע אמריקאית לצבא, בכפוף להתקדמות ולתוצאות הוועידה הבינלאומית שתתכנס לתמיכה בצבא לבנון (אללואא’, 23 בדצמבר 2025).
• יו״ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, נועד עם משלחת מהלשכה המדינית של אלג’מאעה אלאסלאמיה, השלוחה הלבנונית של האחים המוסלמים, ודן עמה במצב המדיני-אזרחי ובהשלכות העימות מול ישראל. בהודעת אלג’מאעה אלאסלאמיה נטען כי ישראל ממשיכה להפר את הפסקת האש והודגש כי נדרש חוסן לאומי, אחדות ומוכנות מול האיומים, ובראשם “האיום הישראלי”, שלטענתם נמשך למרות ההסכמות הקיימות (ערוץ הטלגרם של אלג’מעה אלאסלאמיה, 23 בדצמבר 2025).
• “מקור משפטי בלבנון” מסר כי גורמי הביטחון חושדים כי ישראל עומדת מאחורי חטיפתו של אחמד שכר, קצין במילואים בצבא לבנון, וכי בבירות סבורים שהאירוע קשור לפרשת היעלמותו של הנווט הישראלי, רון ארד ז”ל, שנעדר מאז שנת 1986 (אלערביה, 23 בדצמבר 2025). דווח כי שכר פותה לצאת מביתו באזור אלנבי שית שבאלבקעא, ונעלם סמוך לזחלה. “גורמים ביטחוניים” ו”מקורבים למשפחה” ציינו כי אחמד שכר הוא אחיו של חסן שכר שנהרג בקרב מידון ב-1988, וקרוב משפחה של המפקד הצבאי לשעבר של חזבאללה, פואד שכר, שסוכל ביולי 2024 (אלשרק אלאוסט, 23 בדצמבר 2025).

צבא לבנון

• על רקע סיכול פעיל חזבאללה ששירת בצבא לבנון, פרסמו לשכת שר ההגנה הלבנוני וצבא לבנון הודעות הכחשה נפרדות לפרסומים, בהם נטען כי לאנשי הצבא קשרים עם מפלגות וארגונים במסגרת “המוסד הצבאי”. בהודעות נאמר כי הטענות שגויות, וכי נאמנותם של החיילים, הנגדים והקצינים נתונה אך ורק למדינה, לחוק ולדגל. הצבא קרא לציבור ולתקשורת שלא להפיץ “חדשות מפוקפקות” הפוגעות במוניטין המוסד (סוה”י הלבנונית, 23 בדצמבר 2025).
• מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, נפגש עם בכירי הצבא ודן עימם בהתפתחויות האחרונות “על רקע ההפרות והתקיפות הישראליות”. היכל ציין כי ביקורו האחרון בצרפת חיזק את האמון הבינלאומי בצבא, הנובע ממילוי התחייבויותיו ברחבי לבנון, ובעיקר בדרום המדינה, למרות מגבלות המשאבים. הוא הוסיף כי המטרה היא לחזק את היכולות המבצעיות כך שהצבא יהווה גורם מייצב ובטוח לאזרחים, וכי התוכנית האסטרטגית של הצבא מסיימת כעת את שלבה הראשון ומתוכננים שלבים נוספים (חשבון X של צבא לבנון, 23 בדצמבר 2025).

יוניפי”ל

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, אמר בפגישה עם שר ההגנה האיטלקי, גידו קרוסטו, כי לבנון מקבלת בברכה את השתתפותן של איטליה ומדינות אירופיות אחרות בכוח חדש שיוקם לאחר שיסתיים מנדט יוניפי”ל. לדבריו, הכוח יוכל לסייע לצבא לבנון בשמירה על הביטחון והיציבות בגבול הדרומי לאחר נסיגת ישראל מהשטחים שהיא עדיין “כובשת”. בהמשך לכך, אמרו “מקורות דיפלומטיים” כי מדינות אירופיות שואפות להשאיר נוכחות מטעמן בדרום לבנון כדי לסייע למדינה, אך גם כדי לשמור על השפעה במזרח התיכון, וכי מתקיימים דיונים מאחורי הקלעים לגיבוש נוסחה שתאפשר נוכחות בינלאומית באזור הגבול (נדאא’ אלוטן, 24 בדצמבר 2025).
• יוניפי״ל טען כי כוח צה”ל ירה לעבר חיילי האו”ם שבדקו מחסום במהלך סיור בכפר בסטרה. לפי ההודעה, לא נגרם נזק לרכוש יוניפי”ל, אולם אחד החיילים סבל מזעזועים באוזן בשל רעשי הפיצוץ והירי. עוד דווח על “ירי כבד” של צה”ל בקרבת סיור יוניפי”ל בכפר שובא, למרות שלטענת יוניפי״ל הפעילות תואמה מראש מול ישראל כנדרש. הארגון הדגיש כי פגיעה בכוחותיו מהווה הפרה חמורה של החלטה 1701, וקרא לצה״ל להפסיק את תקיפות לאורך “הקו הכחול” (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 27 בדצמבר 2025).

אתגרי חזבאללה^[1]

פירוק נשק חזבאללה

• שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, הדגיש בריאיון למכון וושינגטון למחקרי המזרח התיכון כי האינטרס הביטחוני של לבנון הוא פירוק חזבאללה מנשקו. לדבריו, אין התנגדות לקיומה של הזרוע הפוליטית של הארגון, אך הזרוע הצבאית-ביטחונית חייבת להתפרק וזו גם “דרישת העם הלבנוני”. לדבריו, הארגון “מסכים” להשאיר את דרום לבנון מחוץ לעימות רק כדי להרוויח זמן, בתקווה לשינוי אזורי או בינלאומי שיאפשר לו להשתקם ולחזור להשתלט על המדינה. רג׳י טען כי העימות עם ישראל משמש עבור חזבאללה תירוץ לשימור הנשק, ושאיפתו האמיתית היא שליטה מחדש במוסדות השלטון. במקביל, הדגיש רג’י כי לבנון מבקשת יחסים תקינים עם כל המדינות, אך האשים את איראן בהתערבות ישירה הכוללת מימון, חימוש והכוונה של ארגון חמוש בלתי חוקי. הוא גם דחה את הכחשות טהראן והדגיש כי אינן מתקבלות עוד על דעת הקהילה הבינלאומית (אלנשרה, 23 בדצמבר 2025).
• מנגד, מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, האשים כי התוכנית לפירוק נשק חזבאללה היא “פרויקט ישראלי-אמריקאי” שמוסווה בטענה של מונופול המדינה על הנשק. לטענתו, פירוק הנשק נועד לפרק את היכולות הצבאיות של לבנון ולזרוע סכסוכים בין “ההתנגדות” לעם תוך שישראל ממשיכה ב”כיבוש” חמש הנקודות בדרום לבנון. הוא שב על עמדת הארגון כי אין בכוונתם למסור את כלי הנשק שלהם וטען כי “הנשק של ההתנגדות הוא נשק הגנתי, לא תוקפני (אלמנאר, 28 בדצמבר 2025).
• “מקור בכוח קדס האיראני” טען כי בלבנון מקודמת יוזמה שנועדה להכיל את נשק חזבאללה באמצעות אחסונו במחסנים אטומים מצפון לליטאני, וכי הם ייפתחו רק במקרה של תקיפה נגד לבנון. לדבריו, הארגון הסכים עקרונית למתווה והתחייב לשימוש הגנתי בלבד, אך סירב למסור לצבא מפות של אתרי האחסון, מהלך שמרוקן את ההצעה מתוכן מעשי. עוד נטען כי היוזמה, שהועלתה על ידי מדינה ערבית וקיבלה אור ירוק ראשוני מאיראן, אומצה גם על ידי מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, ברקע הכוונה להכריז על השלמת פירוק הנשק של חזבאללה מדרום לליטאני. עם זאת, עדיין לא ברור אם הצבא יקדם מהלך דומה מצפון לנהר, נוכח התנגדות חזבאללה לחשוף את מיקום המחסנים בשל חשש לדליפת מידע (אלג’רידה, 25 בדצמבר 2025).
• לקראת השלמת שלב פירוק הנשק מדרום לליטאני עם סוף שנת 2025, דווח כי צבא לבנון פירק 85 אחוז מהתשתית הצבאית של חזבאללה, בסיוע אמריקאי. לפי הנתונים שפורסמו, הצבא החרים במסגרת הפעילות 360 מחסני נשק; פינה עשרת אלפים טילים שלא התפוצצו; החרים 400 טילים מונחים, ובהם כולל 58 טילי קרקע-קרקע פאתח-110 וטילים נגד טנקים מסוג קורנט; החזיר את השליטה על 300 ממוצבי חזבאללה, אשר מהווים כתשעים אחוז מהמוצבים הידועים לצבא, והשתלט מחדש על 33 מוצבים בקרבת הגבול עם ישראל (ארם ניוז, 22 בדצמבר 2025).
• בתוך כך, צבא לבנון ממשיך להפגין מאמצים ליישום תוכנית הפירוז. דווח כי כוח של צבא לבנון סרק ארבעה מבנים בבית ליף, מבנה בבית יאחון ומבנה נוסף בקונין אחרי שהתקבל מידע מוועדת הפיקוח על הפסקת האש כי לטענת ישראל מוסתרים בהם אמצעי לחימה. עם זאת, נאמר בדיווח כי בסריקות לא התגלה שום כלי נשק או ציוד צבאי אחר (Lebanon Files, 27 בדצמבר 2025).

• לקראת השלב השני של תוכנית יישום מונופול הנשק, אשר אמור להתבצע בין נהר הליטאני לנהר אלאואלי, דווח כי צבא לבנון נמנע באופן מכוון מגישה לעמדות שמצפון לליטאני, וזאת במקביל לסיכול הברחות ולמניעת העברת אמצעי לחימה דרך הגבול הסורי. “גורמים ביטחוניים” הדגישו כי המעבר לשלב הבא של פירוק הנשק מחייב הכרעה פוליטית, שכן עימות עם חזבאללה עלול לאיים על השלום האזרחי (אלשרק אלאווסט, 23 בדצמבר 2025).
• בהמשך לכך, דווח כי הממשלה עדיין לא קיבלה החלטה פוליטית להמשיך לשלב השני, וזאת מאחר שלבנון רוצה שקודם לכן ישראל תסיג את כוחותיה מהעמדות בדרום לבנון, תשחרר את העצירים הלבנונים ותנקוט “צעדים חיוביים”. עוד נטען כי לבנון כבר קיבלה ערבויות אמריקאיות כי המלחמה לא תתרחב ולכן המדינה מקפיאה בינתיים את יישום השלב השני (נדאא’ אלוטן, 29 בדצמבר 2025).
• כמו כן, “מקורות שעוקבים אחרי עמדת חזבאללה” ציינו כי יש בכירים בלבנון שמאמינים כי הם יכולים להציב את חזבאללה בפני עובדה מוגמרת לגבי פירוק הנשק מצפון לליטאני, אולם הדבר עלול להוביל להשלכות חמורות והסכנות הובהרו לאותם בכירים. לפי “המקורות”, זו הסיבה שמפקד הצבא לא ייתן פקודה לאסוף את הנשק מצפון לליטאני בטענה שמדובר באיום על השלום האזרחי במדינה, בלי קשר ללחצים הפנימיים והחיצוניים שמופעלים עליו (אלדיאר, 29 בדצמבר 2025).

שיקום יכולות צבאיות

• נטען כי הדגש המרכזי של חזבאללה בשיקום יכולותיו הוא התקדמות בייצור ובהפעלת כלי טיס בלתי מאוישים למטרות תקיפה, אשר מוצגים כיתרון עיקרי לנוכח מגבלות על שימוש בטילים כבדים. במקביל, צוין כי נמשכת בהיקף מצומצם הברחת טילים מסוריה בנתיבים חלופיים, לצד ביצור מחסני נשק והגנה על ציוד רגיש מפני תקיפה. באזור אלבקאע הוחמרו נהלי התנועה והתקשורת של הפעילים, ובשל כך יש באזור פחות תקיפות ממוקדות לעומת דרום לבנון. בדיווח נטען כי פעילות השיקום של חזבאללה מצביעה על זהירות ועל שימור כשירות ולא מדובר בקפיצה דרמטית ביכולות הצבאיות (נדאא’ אלוטן, 27 בדצמבר 2025).

יחסי חזבאללה-סוריה

• “מקור בכוח קדס של משמרות המהפכה” חשף כי מתקיימים מגעים אינטנסיביים בין איראן וחזבאללה לבין תורכיה וממשלת סוריה. לדבריו, נערכו שתי פגישות בין נציגי חזבאללה לאחיו של נשיא סוריה, אחמד אלשרע, אחת בבירות והשנייה בדמשק. הפגישות התקיימו לאחר פגישה קודמת בתורכיה, שנועדה לתאם בין שני הצדדים כדי למנוע עימותים. “המקור” ציין כי ממשלת סוריה הדגישה שאין לה כוונה לתקוף את חזבאללה או להתערב בלבנון (אלג’רידה, 25 בדצמבר 2025).

אתגר השיקום

• “מקורות בלבנון” העריכו כי חזבאללה זקוק ל-250–300 מיליון דולר כדי לממן קצבאות דיור לעשרות אלפי משפחות עקורות מקרב תומכיו במהלך שנת 2026, אך כיום יש בידיו כיום פחות מאחוז מהסכום הנדרש בשל הידוק המצור על מקורות המימון החיצוניים של הארגון. לדברי “המקורות”, המשבר צפוי להתחדד כבר בפברואר 2026, לאחר שיפוג תוקף קצבת הדיור שחולקה ב־2025, וברקע מתפרסמים דיווחים על פרשת מעילות פנימית ופגיעה באמון הציבור. לפי הדיווחים, כמאה אלף בני אדם מקרב בסיס התמיכה של חזבאללה עדיין עקורים, וחלקם כלל לא נכללו בתוכניות הסיוע האחרונות. מנגד, חזבאללה הטיל את האחריות על המדינה, בעוד הממשלה בוחנת תוכנית קצבאות דיור שתותנה בגיוס סיוע, בעיקר ממדינות ערב (ארם ניוז, 25 בדצמבר 2025).
• שר הכלכלה והמסחר הלבנוני, עאמר אלבסאט, אמר כי התאוששותה ושגשוגה של לבנון תלויים במונופול של המדינה על הנשק ובכינון יציבות ביטחונית מלאה. לדבריו, תוכניות השיקום והפיתוח קיימות, אך יישומן מתעכב בשל מחסור חריף במימון, והתקדמות תתאפשר רק במסגרת ועידת תורמים בינלאומית (RT בערבית, 23 בדצמבר 2025).

שיתוף פעולה עם החות’ים

• דווח על נוכחות גדלה של גורמים חות’ים בתוך לבנון, ובמיוחד באזורים הנשלטים בידי חזבאללה. צוין כי הצדדים מקיימים תרגילים משותפים, מחליפים ידע ומומחיות ומעמיקים תיאום עם גורמים נוספים במסגרת “ציר ההתנגדות”. לפי הדיווח, הנוכחות החות’ית מהווה איום פנימי על לבנון בשל העמקת התלות במנגנונים חוץ-מדינתיים, לצד איום חיצוני כתוצאה מפגיעה ביחסיה של לבנון עם ידידותיה בעולם הערבי, ובמיוחד עם מדינות המפרץ הרואות בהתבססות החות’ית בלבנון גורם עוין. על רקע זה, “גורמים פרלמנטריים” קראו לרשויות לנקוט עמדה ברורה ולהפסיק את פעילות החות’ים בשטח המדינה כדי למנוע הסלמה נוספת ולשמר את מרחב התמרון המדיני של לבנון (אללואא’, 23 בדצמבר 2025).

הפלסטינים בלבנון

• יו”ר ועדת הדיאלוג הלבנוני-פלסטיני, ראמז דמשקיה, אישר כי לבנון ממשיכה ליישם את הסדרת סוגיית הנשק, בתוך מחנות הפליטים הפלסטיניים ומחוצה להם, על בסיס עיקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה. הוא הביע את “הפתעתו” מחוסר ההיענות של חלק מהפלגים הפלסטיניים לתוכנית המדינה להגבלת הנשק בדרום הליטאני עד סוף שנת 2025, למרות ההתחייבויות שלהם לכבד את החוק ואת ריבונות לבנון. דמשקיה גם הבהיר כי כיבוד הריבונות חייב להיות מתורגם לצעדים מעשיים, אשר משקפים מחויבות אמיתית להחלטות המדינה (LBC, 22 בדצמבר 2025).
• בהמשך לכך, דווח כי סוגיית פירוק הנשק במחנות הפלסטיניים בלבנון נמצאת “בשלב רגיש”. צוין כי אף שהצבא הלבנוני ביסס שליטה כמעט מלאה מהגבול הדרומי ועד נהר הליטאני, הוא נמנע עד כה מצעדים מקיפים בתוך המחנות עצמם. לפי הדיווח, מוקד הלחץ הנוכחי מופנה בראש ובראשונה כלפי חזבאללה, בעוד שהמחנות הפלסטיניים נתפסים כאיום דחוף פחות. בנוסף, הצבא סובל ממחסור בכוח אדם למבצע רחב היקף, והמדינה העניקה לחמאס “תקופת חסד” למסירת הנשק, מצב שהארגונים מפרשים כמהלך מותנה ומתמשך. עוד צוין כי נמסר רק חלק מוגבל מהנשק שהיה במחנות הפליטים, חלקו מיושן, כאשר מידע נוסף מצביע על מתקני אחסון תת-קרקעיים במחנה הפליטים אלרשידיה ועל תיאום בין חזבאללה לחמאס במטרה לעכב את התהליך (נדאא’ אלוטן, 27 בדצמבר 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 1 בדצמבר 2025: "מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".

מאמרים נוספים בתחום