מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (29 במרץ – 13 באפריל 2026)

עיקרים

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות התקפית ברחבי לבנון ומהאוויר ומהיבשה. בתקיפות אוויריות סוכלו מפקדים ופעילים בארגון ובארגונים נוספים הנלחמים לצד חזבאללה, בהם מפקד חזית הדרום של חזבאללה. בפעילות קרקעית בדרום לבנון אותרו והושמדו אמצעי לחימה ותשתיות טרור שהוסתרו במבנים אזרחיים. שישה לוחמי צה”ל נהרגו.
• בתקופה הנסקרת (שבועיים) פרסם חזבאללה יותר מ-660 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים. הארגון גם טען כי שיגר טיל שיוט לעבר ספינת חיל הים הישראלי, אולם דווח כי פגע במשחתת בריטית.
• מזכ”ל חזבאללה טען כי ישראל “הופתעה מיכולות ההתנגדות” והבהיר כי הם ימשיכו בלחימה ואינם מוכנים לחזור למצב שקדם למערכה הנוכחית.
• ישראל ולבנון סיכמו על פתיחת שיחות ישירות שיתחילו בפגישת שגרירי שתי המדינות בארה”ב בתיווך אמריקאי. בממשל הלבנוני הבהירו כי הם דורשים הפסקת אש לפני תחילת המשא ומתן הרשמי.
• החלטת ממשלת לבנון על יישום מונופול המדינה על הנשק ברחבי בירות וההודעה על המשא ומתן הישיר עם ישראל החריפו את המתיחות מול חזבאללה. בארגון הבהירו כי הם מתנגדים לשיחות עם ישראל והאשימו את הממשלה כי פועלת נגד “ההתנגדות” במקום להילחם לצדה.
• מפקד צבא לבנון האשים כי התקיפות הישראליות נועדו לעורר מלחמת אחים במדינה. הצבא מסר על שישה חיילים שנהרגו בתקיפות.
• יוניפי”ל האשים את ישראל וחזבאללה באחריות למותם של שלושה מאנשיו. דובר צה”ל מסר כי זוהו יותר מ-160 שיגורים של חזבאללה שפגעו סמוך למוצבי יוניפי”ל.
• שגריר איראן המיועד ללבנון המשיך להתבצר בשגרירות על אף שנדרש לעזוב את המדינה. מנהיג איראן, מג’תבא ח’אמנהאי, הבהיר כי הרפובליקה האסלאמית תמשיך לתמוך ב”התנגדות”, ויועצו הבכיר הזהיר את ממשלת לבנון כי היא תעמוד בפני “סכנות בלתי הפיכות” אם לא תכיר בתפקידו של חזבאללה.
• משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי יותר מאלפיים בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026. יותר ממיליון בני אדם נעקרו מבתיהם.
• הרשויות בסוריה הודיעו כי סיכלו חוליה המזוהה עם חזבאללה שתכננה לפגוע ברב יהודי בדמשק.

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• צה”ל המשיך בתקיפות אוויריות נרחבות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון לצד פעילות קרקעית בדרום המדינה, סיכל מאות מחבלים והשמיד תשתיות טרור. שישה לוחמי צה”ל נהרגו ונוספים נפצעו. להלן ההתפתחויות המרכזיות (דובר צה”ל, 29 במרץ-13 באפריל 2026):
  • תקיפת תשתיות חזבאללה וסיכול מפקדים ופעילים: צה”ל ביצע תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה באזורים שונים בלבנון, ובעיקר בדרום לבנון, באלבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות. בין השאר, הותקפו מפקדות צבאיות, אתרי שיגור וחוליות שיגור שירו לעבר שטח ישראל או נערכו לבצע שיגורים, מחסני אמצעי לחימה וגשרים ומעברים מעל נהר הליטאני כדי למנוע מחזבאללה להעביר כוחות ואמצעי לחימה לדרום לבנון ותשתיות טרור נוספות, וכן תחנות דלק של חברת “אלאמאנה”, שמהוות מקור מימון עבור חזבאללה. כמו כן, סוכלו פעילים ומפקדים בחזבאללה ובארגונים הפועלים לצדו, בהם מפקד חזית הדרום של חזבאללה, יוסף אסמאעיל האשם. ב-8 באפריל 2026, בוצעה תקיפה אווירית רחבת היקף בו זמנית במספר אזורים שבה סוכלו כ-200 פעילי טרור והושמדו מפקדות ותשתיות.
  • פעילות קרקעית: כוחות קרקעיים של צה”ל המשיכו בהרחבת הפעילות בדרום לבנון ובפשיטות ממוקדות לביסוס מרחב ההגנה הקדמי במטרה לסכל את פעילות חזבאללה בקרבת הגבול עם ישראל ולהרחיק את יכולות הירי של הארגון לעבר יישובי צפון ישראל. במסגרת הפעילות, הכוחות סיכלו מאות מחבלי חזבאללה, חלקם בלחימה מטווח קרוב, ואיתרו והשמידו כמויות גדולות של אמצעי לחימה ומאות תשתיות טרור. הכוחות גם כיתרו את העיירה בנת ג’ביל וסיכלו יותר ממאה מחבלים ואיתרו תשתיות של חזבאללה בבית חולים מקומי.

פעילות חזבאללה

• חזבאללה המשיך בתקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 29 במרץ-13 באפריל 2026): מ-29 במרץ (בשעה 16:30) ועד 13 באפריל 2026 (בשעה 13:30), פרסם חזבאללה לפחות 667 הודעות קבלת אחריות על תקיפות. התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים “איכותיים ומדויקים”, רקטות, טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים ואש נגד מטוסים (נ”מ), לצד חילופי אש עם כוחות צה”ל בדרום לבנון. ב-8 באפריל 2026, חזבאללה לא פרסם הודעות קבלת אחריות, וזאת בשל הערכתו כי הפסקת האש במערכה באיראן כוללת גם את לבנון. הרוב המכריע של התקיפות כוון נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ולאורך הגבול ויישובי צפון ישראל, עד למרחק של כ-35 ק”מ מהגבול. ב-5 באפריל 2026, טען חזבאללה כי הוא תקף ספינה של חיל הים הישראלי באמצעות טיל שיוט ופגע בה, אך דווח כי הטיל פגע במשחתת בריטית (אלחדת’, 5 באפריל 2026). ב-10 באפריל, קיבל חזבאללה אחריות על שיגור טיל בליסטי לעבר בסיס חיל הים בנמל אשדוד. יצוין כי לרבות מההודעות אין אימות רשמי מדובר צה”ל או אישוש בשטח.

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, פרסם איגרת תמיכה וחיזוק לתושבי דרום לבנון בה שיבח את הקרבתם ועמידתם האיתנה והכריז על כישלון ישראלי מוחלט בשדה הקרב. הוא טען כי למרות ריכוז של מאה אלף חיילים, ישראל הופתעה מיכולות “ההתנגדות”, ספגה אבדות כבדות ולא הצליחה לבצע פלישה קרקעית. הוא הוסיף כי במהלך ארבעים ימי לחימה, ישראל שינתה את מטרותיה שוב ושוב, אך כשלה בניסיונה לעצור את ירי הרקטות והכטב”מים שהגיע עד לחיפה ומעבר לה. קאסם הוסיף כי הפגיעה הרחבה באזרחים היא “פשע שנועד אך ורק לחפות על כישלונה ועל אוזלת ידה של ישראל בחזית הצבאית”. הוא סיכם באומרו כי “ההתנגדות נמשכת עד נשימתה האחרונה” והבהיר כי הם נחושים לפעול למען “שחרור מולדתנו וכבודנו” ואינם מוכנים לחזור למצב שקדם למערכה הנוכחית (אתר מזכ”ל חזבאללה, 10 באפריל 2026).
• עורך היומון אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה ציין כי לקראת המערכה החדשה, חזבאללה ביצע ארגון מחדש פנימי ומקיף, ערך מצאי מדויק של כל היכולות והמשאבים, שיקם את הנזקים מהמערכה הקודמת ובנה מחדש מבנה צבאי שונה מזה שהיה נהוג במהלך שני העשורים האחרונים. לדבריו, התוכנית לא התבססה על ויתור על כלי נשק, יכולות או כוח אדם, אלא על פיתוח דפוס ניהול אש שונה ומבנה חדש ליחידות “ההתנגדות”, המאפשר לצמצם את היכולת לזהותן במהלך שלב ההכנה ומסבך את המעקב אחריהן במהלך המלחמה. הוא הוסיף כי לגישה החדשה יש מטרה בסיסית אחת: הנחתת “מכות כואבות על צבא הכיבוש”, זריעה מחדש של פחד בקרב “המתנחלים”, ושבירת נרטיב הניצחון ש”האויב” ניסה לקבע מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. לפי אלאמין, מדובר במערכה הדורשת התמדה, הבנה מדויקת של העובדות הסובבות, סבלנות, איתנות וניהול נכון (אלאח’באר, 10 באפריל 2026).
• נטען כי חזבאללה ניהל מבצע הונאה מתמשך, במסגרתו הפגין חולשה כלפי חוץ אך במקביל השתקם בחשאי, וכעת הוא מצליח למנוע את התבססות צה”ל מדרום לליטאני באמצעות פיתוי הכוחות ל”מלכודות מוות” מקצועיות. הצלחה זו מתבטאת גם ביכולתו “המסתורית” להמשיך בהכנסת אמצעי לחימה איכותיים לאזור הדרום חרף המצור והפיקוח הבינלאומי, וכן בהעברת הפיקוד הצבאי והמועצה הג’האדית לידי הנהגת “דור המשך” חשאית, שפועלת בצללים תוך יישום לקחים מחדירות מודיעיניות קודמות. בנוסף, מנגנון “ההסברה הקרבית”, אשר ספג מכה קשה במתקפת הביפרים בספטמבר 2024, שוקם והופקד בידי דור צעיר וטכנולוגי המפעיל אסטרטגיה פסיבית של הסתרת מספרי ושמות ההרוגים לצד אסטרטגיה אקטיבית של הפצת תיעוד טכנולוגי מתקדם (כמו פגיעות בטנקי מרכבה וצילומי לילה) במטרה לצרוב את התודעה הישראלית ולשדר מסר של עוצמה לציבור תומכי “ההתנגדות” (אלדיאר, 1 באפריל 2026).
• צוין כי התקיפה באזור אלג’נאח בבירות, שבה סוכל בכיר חזבאללה, יוסף אסמאעיל האשם, יחד עם חמישה אזרחים, המחישה דפוס חוזר של פגיעה במפקדי הארגון בעת שהייתם בסביבה אזרחית. החוקר הלבנוני, עלי חמאדה, האשים כי התנהלות זו, הכוללת ביקורים משפחתיים החושפים את המפקדים ומסכנים את האזרחים הצפופים שסביבם, אינה בגדר טעות גרידא; לדבריו, מדובר בהתנהגות המושכת במכוון אש לאזורים אזרחיים תוך זלזול של הארגון באבדות נלוות, וזאת מתוך מטרה צינית לנצל את הקורבנות האזרחיים לטובת המערכה ההסברתית שלו (ארם ניוז, 2 באפריל 2026).

המאמצים להפסקת אש והמשא ומתן מול ישראל

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, המשיך לקדם את יוזמתו לפתיחת משא ומתן ישיר עם ישראל בניסיון לעצור את הלחימה ולמנוע הסלמה נוספת. בדברים שנשא לרגל חג הפסחא, הביע עון פליאה ממי שתוהים, מבלי להתייחס לחזבאללה במפורש, מדוע הוא מתעקש להמשיך במאמצים הדיפלומטיים ולא מצטרף ללחימה נגד ישראל. הוא הדגיש כי “משא ומתן אינו ויתור, ודיפלומטיה אינה כניעה” וכי המטרה היא להפסיק את ההרג, ההרס והפציעות (חשבון X של נשיאות לבנון, 5 באפריל 2026). בפגישה עם שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו, אמר עון כי לבנון דבקה ביוזמת המשא ומתן, אשר תתחיל בהשגת “הדנה” (הפסקת אש זמנית), במהלכה יתקיים משא ומתן ישיר בין לבנון לישראל להפסקת ההסלמה הצבאית. לדבריו, היוזמה מהווה הזדמנות אמיתית להשבת היציבות לאזור. עון לא הסתיר את מורת רוחו מכך שישראל לא השיבה ליוזמה והאשים כי המשך ההפצצות הישראליות “האכזריות” והפגיעה באזרחים תוך ביצוע “מעשי טבח” מוכיחים כי ישראל “ממשיכה בתוקפנותה ובהסלמה המסוכנת שלה למרות המאמצים הבינלאומיים לבלימת המתיחות באזור”. (חשבוןX של נשיאות לבנון, 8 באפריל 2026).

• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, הדגיש כי הם מחויבים לפעול “בכל האמצעים העומדים לרשותנו” למען הפסקת הלחימה והבהיר כי כל החלטה של מלחמה או שלום חייבת להישאר בידי המדינה באופן בלעדי. בנאום לציון חודש לתחילת המערכה, הוא התייחס לפעילות צה”ל ולאמירות של בכירים ישראלים, שלטענתו מצביעות על מטרות ארוכות טווח הכוללות “התרחבות ניכרת של כיבוש שטחים לבנוניים, דיבורים מסוכנים על הקמת אזורי חיץ או רצועות ביטחון, ועקירה של יותר ממיליון לבנונים מבתיהם”. סלאם הוסיף כי לבנון הפכה קורבן של מלחמה שאיש אינו יכול לקבוע בוודאות את תוצאותיה או את מועד סיומה, ועל כן יש חובה להכפיל את המאמצים המדיניים והדיפלומטיים כדי להפסיק את הפגיעות המתמשכות בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית.
• הנשיא עון בירך על ההכרזה האמריקאית-איראנית מה-8 באפריל 2026 בדבר הפסקת אש למשך שבועיים. הוא הביע תקווה כי הכרזה זו תהיה צעד ראשון לקראת הסכם סופי וכולל למגוון הסוגיות הנפיצות באזור (חשבוןX של נשיאות לבנון, 8 באפריל 2026). בישיבת הממשלה, הביע עון צער על כך שהפסקת האש במערכה באיראן אינה כוללת את לבנון וציין כי הוא וראש הממשלה סלאם מקיימים מגעים עם מנהיגים זרים במאמץ שלבנון תהיה חלק מהסכם הפסקת האש כדי שיוכל להיפתח משא ומתן. הוא הוסיף כי אינם מקבלים מצב שבו איש מלבד הנהגת המדינה ינהל את המשא ומתן (חשבוןX של נשיאות לבנון, 9 באפריל 2026).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, ציין כי הוא עומד בקשר עם יותר מגורם אחד המעורב בהסכם הפסקת האש עם איראן. לטענתו, היו אישורים לכך שלבנון היא חלק מהסכם זה, אולם הוא לא שלל את האפשרות שישראל תנסה “לשבש את ההסכם, בהיותה הנפגעת העיקרית ממנו” (אלשרק אלאוסט, 8 באפריל 2026).
• ב-9 באפריל 2026, מסר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כי הוא הנחה לפתוח במשא ומתן ישיר עם לבנון בהקדם האפשרי. הוא ציין כי המשא ומתן יתמקד בפירוק חזבאללה מנשקו ובהסדרת יחסי שלום בין ישראל ולבנון (חשבון X של בנימין נתניהו, 9 באפריל 2026). למחרת, התקיימה שיחת טלפון ראשונה בין שגרירת לבנון בארה”ב, נדא חמאדה מעוצ’, לבין שגריר ישראל יחיאל לייטר, בהשתתפות שגריר ארה”ב בלבנון, מישל עיסא. נמסר כי בשיחה סוכם על קיום פגישה ראשונה שתתקיים במחלקת המדינה האמריקאית בוושינגטון ב-14 במרץ 2026 כדי לדון בהכרזה על הפסקת אש ובמועד תחילת המשא ומתן בין לבנון לישראל בחסות אמריקאית (חשבון X של נשיאות לבנון, 10 באפריל 2026).
• “מקור רשמי לבנוני” ציין כי הפגישה בין השגרירים בוושינגטון תתמקד בצורך להפסיק את האש לפני תחילת השיחות. לדבריו, מדובר בתנאי לבנוני וכעת ממתינים לשמוע מה יאמר השגריר הישראלי. “המקור” הוסיף כי הנשיא עון וראש הממשלה סלאם הצליחו להפריד את הסוגיה הלבנונית מהסוגיה האיראנית, ולכן אין לקריסת השיחות בין ארה”ב לבין איראן השפעה על השיחות בוושינגטון ואיראן לא תורשה להתערב (נדאא’ אלוטן, 13 באפריל 2026). בהקשר זה, שר התרבות של לבנון, ע’סאן סלאמה, ציין כי הפגישה הראשונה בין השגרירים אינה מיועדת לניהול משא ומתן, אלא לצורך דיון על סוגיות לוגיסטיות. לדבריו, השגרירה הלבנונית יכולה לשוחח רק על הניסיון להשיג הפסקת אש וכי מדובר ב”קו אדום” (אלג’דיד, 12 באפריל 2026).

המתיחות בין חזבאללה לבין הממשל הלבנוני^[1]

• ב-9 באפריל 2026, הורתה ממשלת לבנון לצבא ולכוחות הביטחון להתחיל באופן מיידי בתגבור כוחות להחלת ריבונותה המלאה של המדינה על מחוז בירות והגבלת הנשק בו בידי הכוחות הלגיטימיים בלבד. הובהר כי יינקטו כל הצעדים הנדרשים נגד מי שיפרו את ההנחיה והם יועברו לטיפול משפטי (חשבון X של נשיאות לבנון, 9 באפריל 2026).
• החלטת הממשלה, שהצטרפה לשורת מהלכים שננקטו נגד חזבאללה מאז תחילת המערכה החדשה נגד ישראל ובהם איסור על הפעילות הצבאית של הארגון, וכן ההודעה על פתיחת משא ומתן ישיר עם ישראל עוררו תגובות נזעמות מצד בכירי חזבאללה, כלי תקשורת המזוהים עם הארגון ותומכי חזבאללה:
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, קרא לבכירי ההנהגה הלבנונית “להפסיק את הוויתורים בחינם”. הוא כרך את “ההתנגדות” עם “המדינה, הצבא והעם” וציין כי הם “מגנים על ארצנו, משיבים את ריבונותה ומגרשים את הכובש” (אתר מזכ”ל חזבאללה, 10 באפריל 2026)
  • סגן יו”ר המועצה המדינית בחזבאללה, מחמוד קמאטי, הזהיר כי לאחר סיום המלחמה הנוכחית, צפוי “צונאמי עממי שישטוף את הממשלה הזו, את חטאיה הפוליטיים ואת הגישה הפוליטית שהיא נוקטת בה”. לדבריו, הממשלה צריכה להתנצל בפני העם הלבנוני ובפני “ההתנגדות”, לבטל את כל “ההחלטות השליליות נגד ההתנגדות” ולפנות למסלול של הבנות עם “ההתנגדות” סביב האסטרטגיה הביטחונית להגנה על לבנון. קמאטי גם איים כי אם הממשלה הזו “תתמיד בבחירה השלילית שלה, בהתנגדותה לחזבאללה ובכניעה עמוקה יותר לתכתיבים האמריקאיים, הישראליים, האירופיים והערביים”, היא תוביל את המדינה למלחמת אחים ולכאוס (אלמנאר, 10 באפריל 2026). בהתבטאות נוספת, האשים קמאטי את הממשלה כי הפרה את חוק ועקפה את הפרלמנט בשל קיום המשא ומתן הישיר מול ישראל. הוא הדגיש כי חזבאללה לא יאפשר לאף אחד להציב תנאים על השימוש בנשק “ההתנגדות” וכי מדובר ב”זכות לגיטימית” שהם לא יוותרו עליה עד שחרור האדמה, חזרת העקורים וסיום המלחמה. קמאטי הוסיף כי אף אחד בלבנון אינו מעוניין בחזרה למלחמת אזרחים (אלג’זירה מבאשר, 12 באפריל 2026).
  • מאמר ביומון אלאח’באר האשים כי השלטון הלבנוני מאמץ “נרטיב אמריקאי-ישראלי” ומוביל “קנוניה” שמשתמשת בפרובוקציות שדוחפות את המדינה בהכרח לעבר פיצוץ. המאמר התריס כי ההחלטה על פירוז בירות מהווה “מתנה נוספת לכיבוש” והוסיף כי ראש הממשלה סלאם “לא הסתיר את התייצבותו המלאה בעמדה העוינת להתנגדות, לבירה ולאנשיה”, ואף “הלך רחוק יותר ונקט עמדות שאפילו [דובר צה”ל בערבית] אביחי אדרעי או ממשלת האויב לא העזו לאמץ” (אלאח’באר, 10 באפריל 2026).
  • ב-11 באפריל 2026, התכנסו מאות מתומכי חזבאללה ואמל בכיכר ריאצ’ אלצלח בבירות, מול בניין הממשלה, להפגנת תמיכה ב”התנגדות” ודחייה של “גישת הכניעה מול האויב הציוני” (אלמנאר, 11 באפריל 2026). למרות זאת, חזבאללה ואמל פרסמו הודעה משותפת, בה קראו “להימנע מהפגנות בשלב רגיש זה שעובר על המדינה” כדי לשמור על היציבות ועל השלום האזרחי וכדי “שלא להיגרר לכל פילוג בו חפץ האויב הישראלי” (אלדיאר, 11 באפריל 2026). “מקורות” ציינו כי ההודעה הגיעה אחרי שמדינות ערביות הפעילו לחץ כבד על יו”ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, והזהירו כי “המשחק ברחוב הוא קו אדום” וכי כל ניסיון להסתער על הממשלה או לנסות לבצע הפיכה נגדה לא יעבור בשקט. גם מדינות אירופיות הזהירו כי הן לא תשבנה בשקט במקרה כזה (נדאא’ אלוטן, 11 באפריל 2026).
• בכירי ההנהגה הלבנונית הבהירו כי הם נחושים למנוע מלחמת אזרחים: הנשיא ג’וזף עון ציין כי השמירה על השלום הפנימי היא קו אדום, וכי מי שמנסה לפגוע בו, משרת את ישראל. הוא גם האשים כי חלק מכלי התקשורת ממלאים תפקיד הרסני והדגיש כי הוא בעד חופש הביטוי, אך בתנאי שזה יהיה באחריות. עון הבהיר כי מנגנוני הביטחון ערוכים, אולם אין חשש מעימותים כי העם הלבנוני עייף ממלחמות, וסיכם באומרו: “עדיף אלף אויבים מחוץ לבית מאשר אויב אחד בתוך הבית (חשבון X של נשיאות לבנון, 5 באפריל 2026). ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, אמר בנאום לציון 51 שנה לפרוץ מלחמת האזרחים כי נדרש מכולם לעמוד זה לצד זה ולמנוע את מלחמת האחים (פתנה) או את האיום בה. הוא הדגיש כי האחריות שלו היא לחזק את המשותף בין העדות שמרכיבות את לבנון ולהרגיע את המתחים ביניהן, וציין כי החלת סמכות המדינה על כל שטחיה תספק ביטחון ושלום לכל האזרחים ותאפשר את החלת סמכות החוק על כולם במידה שווה (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 12 באפריל 2026).
• מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית בירכו על מהלכי הממשלה נגד הארגון וליישום מונופול המדינה על הנשק והביעו תמיכה בהחלטה לפתוח במשא ומתן ישיר עם ישראל: יו”ר מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, סמיר ג’עג’ע, ציין כי ההחלטה על איסוף הנשק במחוז בירות היא “הצעד הראשון בדרך של אלף מייל” וכי היא זוכה לתמיכת רוב תושבי לבנון (נדאא’ אלוטן, 9 באפריל 2026). יו”ר מפלגת הפלנגות הנוצרית, סאמי אלג’מיל, הדגיש כי הם תומכים במסלול המשא ומתן בין לבנון לבין ישראל וכי הם ניצבים מאחורי הנשיא וראש הממשלה מאחר שכך לבנון מחזירה לעצמה את השליטה על עתידה ומשיבה את ההחלטה לידי מוסדותיה הלגיטימיים (חשבון X של סאמי אלג’מיל, 9 באפריל 2026).

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, סייר במפקדת גזרת דרום הליטאני בבסיס “בנואה ברכאת” שבצור, במפקדת חטיבת החי”ר החמישית באזור אלשואכיר שבצור, וכן בעבודות ההנדסה של הצבא בגשר אלקאסמיה שמעל נהר הליטאני. הוא האשים כי “התקיפות הפושעות והמתמשכות של הכיבוש הישראלי” שואפות לפגוע ביציבות לבנון ולעורר מלחמת אחים (האתר הרשמי של צבא לבנון, 9 באפריל 2026).

• בתקופה הנסקרת, מסר צבא לבנון על מותם של שישה מחייליו בתקיפות ישראליות בדרום לבנון ובאלבקעא (חשבון X של צבא לבנון, 29 במרץ-13 באפריל 2026).
• לאחר ההודעה על הפסקת אש במערכה בין ישראל וארה”ב לבין איראן, והציפייה כי היא תכלול גם את המערכה בלבנון, קרא פיקוד הצבא הלבנוני לאזרחים להמתין עם חזרתם לכפרים ולעיירות בדרום. הוא הזהיר אותם שלא להתקרב לאזורים אליהם “פלשו כוחות הכיבוש הישראלי”, וזאת כדי לשמור על בטיחותם, במיוחד לאור העובדה שהם עלולים לסכן את חייהם בשל התקיפות הישראליות הנמשכות. (חשבון X של צבא לבנון, 8 באפריל 2026).
• צבא לבנון הודיע כי בעקבות “פלישת האויב” לעיירות הגבול בדרום לבנון, שלדבריו הובילו למצור, לבידוד ולניתוק קווי האספקה של יחידותיו, נאלץ הצבא לבצע היערכות מחדש ופריסה של חלק מכוחותיו, אף שהוא ממשיך להשאיר כוחות באזורים אלו ולסייע לתושבים ככל יכולתו. פיקוד הצבא אף הזהיר בחריפות מפני סכנת ההסתה והטלת הספק בתפקידו מצד כלי תקשורת ורשתות חברתיות, שכן אלו יוצרים מתח פנימי ופוגעים בתושבים, דווקא בשעה שהמוסד הצבאי עושה את מרב המאמצים למלא את חובתו תחת לחצים עצומים ואתגרים חסרי תקדים ובמסגרת משאביו המוגבלים (חשבון X של צבא לבנון, 1 באפריל 2026).
• בנמל בירות נערך טקס קבלת 39 נגמ”שים שצרפת העניקה במתנה לצבא לבנון. הטקס התקיים בנוכחות השרה הממונה מטעם שר הכוחות המזוינים הצרפתי, אליס רופו, ראש המטה הכללי של צבא לבנון, האלוף חסאן עודה, ושגריר צרפת בלבנון, הרוו מאגרו (חשבון X של צבא לבנון, 31 במרץ 2026).

       
טקס קבלת הנגמ”שים (חשבון X של צבא לבנון, 31 במרץ 2026)

יוניפי”ל

• חקירה ראשונית של האו”ם העלתה כי שלושה חיילי יוניפי”ל מאינדונזיה נהרגו בסוף מרץ 2026 בדרום לבנון בשתי תקריות נפרדות, כתוצאה מאש ישראלית וממטען חבלה שהניח חזבאללה. בעקבות הממצאים, דרש דובר מזכ”ל האו”ם מהצדדים המעורבים לחקור את המקרים ולהעמיד לדין פלילי את האחראים לפגיעה בכוחות שמירת השלום. במקביל, הביעה דוברת יוניפי”ל דאגה עמוקה מהלחימה של ישראל וחזבאללה בסמוך לעמדות הכוח, והזהירה כי היא עלולה לגרור תגובה באש. היא קראה לשני הצדדים להניח את נשקם, הדגישה את חובתם להבטיח את שלומם של עובדי האו”ם, והבהירה כי אין פתרון צבאי לסכסוך ושהתמשכותו תוביל רק למוות ולהרס נוספים (אלשרק אלאוסט, 7 באפריל 2026).
• ב-3 באפריל 2026, מסר צה”ל כי זוהה שיגור של חזבאללה שנפל בתוך מוצב של כוח יוניפי”ל באלעדיסה שבדרום לבנון וגרם לפציעתם של שלושה אנשי או”ם, מהם שניים באורח קשה (דובר צה”ל, 3 באפריל 2026). בהמשך לכך, צה”ל הזהיר כי חזבאללה מנצל את סמיכות פעיליו לעמדות ולמוצבי יוניפי”ל כדי לקדם פעולות טרור נגד מדינת ישראל. לפי ההודעה, מתחילת המערכה, זוהו כ-165 שיגורים שנורו על ידי חזבאללה ונפלו בתוך או בסמוך למוצבי יוניפי”ל (דובר צה”ל, 5 באפריל 2026).

לבנון ואיראן

• על אף שמשרד החוץ הלבנוני ביטל את כתב האמנה של שגריר איראן המיועד, מחמד-רזא שיבאני, והורה לו לעזוב את המדינה לא יאוחר מ-29 במרץ 2026, נשאר הדיפלומט האיראני בתוך מבנה השגרירות בבירות. הנשיא עון התייחס לסוגיה וציין כי שיבאני אינו שגריר מאחר שהוא לא הגיש את כתב האמנה שלו וכי הוא נמצא בשגרירות ללא תואר או תפקיד רשמי. (חשבון X של נשיאות לבנון, 5 באפריל 2026).
• מנהיג איראן, מג’תבא ח’אמנהאי, שלח איגרת למזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, בה הביע את הערכתו על הניחומים והבעת הצער על מות אביו, המנהיג הקודם עלי ח’אמנהאי, וציין את רגשות האהבה והנאמנות שהביעו לוחמי חזבאללה. הוא הדגיש כי תולדות “ההתנגדות האסלאמית” רצופים במאבק, אומץ והקרבה, שכן מנהיגי “ההתנגדות” מסרו את חייהם למען ההגנה על האומה ללא מורא, וכי מנהיגי חזבאללה היו מופת אמיתי לגישה איתנה זו. ח’אמנהאי ציין כי קאסם מנהיג כיום את הארגון ברגע גורלי בתולדות “ההתנגדות”, תוך שהדגיש את ביטחונו בתושייתו, בתבונתו ובאומץ ליבו להכשיל את “מזימות האויב הציוני. בסיום האיגרת, שב ח’אמנהאי על המדיניות הקבועה של הרפובליקה האסלאמית של איראן לתמוך ב”התנגדות נגד האויב הציוני והאמריקאי” (אלדיאר, 1 באפריל 2026)
• באיגרת לציון ארבעים יום למותו של עלי ח’אמנהאי, ציין מזכ”ל חזבאללה כי הוא מצר על האובדן הכבד של מנהיג איראן, אך גאה בנפילתו כ”שהיד”. הוא הדגיש כי המזימה של “האויב הציוני-אמריקאי” כשלה, כאשר העם האיראני וכוחותיו עמדו איתן, ובחירתו של מג’תבא ח’אמנהאי ליורש אפשרה לאיראן לקום מחדש, לסכל את מטרות “האויב”, ואף לאלץ אותו להיכנע למשא ומתן תחת תנאי איראן. קאסם התחייב שחזבאללה ימשיך בדרך “ההתנגדות” חרף המחירים, וכי לוחמיו יכשילו את התוכניות הישראליות וימנעו מישראל להשיג את מטרותיה או לזכות ליציבות בדרום לבנון (אתר מזכ”ל חזבאללה, 10 באפריל 2026).
• יועצו של מנהיג איראן, עלי אכבר ולאיתי, הזהיר את ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, מפני התעלמות מתפקידם של חזבאללה ו”ההתנגדות”. הוא אמר כי הדבר יציב את לבנון בפני “סכנות ביטחוניות בלתי הפיכות” והדגיש כי יציבות לבנון תלויה אך ורק בסינרגיה ובשיתוף פעולה הדוק בין הממשלה לבין “ההתנגדות” (אלאח’באר, 11 באפריל 2026).
• דווח כי משמרות המהפכה וכוח קדס ביססו בלבנון מבנה ארגוני רב-שכבתי המזכיר את המודל שיושם בסוריה, וזאת בעקבות הצטמצמות מרחב הפעולה האיראני בזירה הסורית. המבנה, הפועל כ”חברת אם” תחת כסות של גופים כמו “גיס לבנון” (מנגנון פיקוחי-מנהלי מול גורמים מקומיים) ו”גיס פלסטין” (המתאם פעילות מול פלגים פלסטיניים), נועד להעניק לגיטימציה רחבה לציר השיעי, למנוע את בידוד חזבאללה ולטשטש את עקבות הפעילות האיראנית באמצעות שימוש בשמות חדשים וגיוס פעילים סונים ופלסטינים. לפי “מקורות פלסטיניים” והפרשן עלי אלאמין, לבנון הפכה מ”חזית תמיכה” לזירה מבצעית קדמית ומרכז הכובד האסטרטגי של טהראן באזור, כאשר קציני משמרות המהפכה מנהלים ומפקחים ישירות על המבצעים ועל קבלת ההחלטות בתוך חזבאללה ובמגזרים שונים במדינה, מתוך הבנה כי אובדן האחיזה בלבנון יהווה מכה אסטרטגית אנושה למעמדה האזורי של איראן (אלשרק אלאוסט, 7 באפריל 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי 2,055 בני אדם, כשמונים אחוז מהם גברים, נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026 ועד 12 באפריל 2026. בנוסף, נפצעו 6,588 בני אדם (דף הפייסבוק של משרד הבריאות, 12 באפריל 2026). לפי משרד הבריאות הלבנוני, לפחות 303 בני אדם נהרגו בסדרת התקיפות ב-8 באפריל 2026 (רויטרס, 9 באפריל 2026).
• למעלה ממיליון בני אדם נעקרו מבתיהם מאז ה-2 במרץ 2026. הרשויות הלבנוניות הקימו 674 מרכזי קליטה שאינם בתפוסה מלאה, כאשר 85 אחוז מהעקורים מתגוררים מחוץ להם. עוד דווח כי משפחות בבירות מעדיפות לישון ברחובות, קרוב לבתיהן המקוריים, במקום לעבור למרכזים מרוחקים. לפי הדיווח, הבעיה המרכזית כיום היא מימון צרכי מחיה בסיסיים, שכן עד כה התקבלו רק 90 מיליון דולר מתוך 308 מיליון הדרושים, סכום נמוך משמעותית לעומת המערכה הקודמת (אלשרק אלאוסט, 6 באפריל 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, נפגש עם מפקד יוניפי”ל, האלוף דיודאטו אבאניארה, בנוכחות שר החוץ יוסף רג’י, במטרה לתאם את המאמצים להעברת סיוע לתושבי כפרי הגבול בדרום (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 8 באפריל 2026).
• דווח כי כחמישים אלף בני אדם באזור צור נמצאים תחת איום של מחסור חמור במזון ותרופות עקב הריסת גשר אלקאסמיה מעל נהר הליטאני. צוין כי צבא לבנון הצליח לפתוח את הגשר מחדש, והרשויות בוחנות חלופות לאספקה, גם עבור כ-15 אלף חיילי צבא לבנון ויוניפי”ל השוהים באזור (אלשרק אלאוסט, 9 אפריל 2026)
• ראש הצלב האדום הלבנוני, ד”ר אנטואן אלזע’בי, הזהיר מפני קריסת בתי החולים עקב עומס הפצועים ומחסור בציוד רפואי, מה שעלול להצריך הקמת בתי חולים שדה. בנוסף, ישנם קשיי גישה לאזורים מותקפים, מה שמעכב חילוץ נפגעים (אלדיאר, 9 באפריל 2026).
• מטוס קטרי הנושא סיוע רפואי והומניטרי נחת בנמל התעופה רפיק אלחרירי בבירות והתקבל על ידי שר הבריאות ושגריר קטאר בלבנון (נדאא’ אלוטן, 10 באפריל 2026).

• שר העבודות הציבוריות והתחבורה, פאיז רסאמני, קיים שיחה דחופה עם המנכ”ל לתחבורה יבשתית וימית, ד”ר אחמד תאמר, ובמהלכה הוציא הנחיות מחמירות לנקיטת כל אמצעי הזהירות המיידיים לאור האיומים בנוגע לפינוי האזור הימי המשתרע בין אלנאקורה לצור. בין השאר, נאסר על הפלגת דייגים או יציאתם ממעגן הדייגים בנמל צור עד להודעה חדשה, הוחמר הפיקוח על התנועה הימית במסגרת ההחלטה, כדי למנוע סיכונים פוטנציאליים כלשהם (חשבון X של משרד התחבורה ועבודות הכלליות בלבנון, 7 באפריל 2026).

פעילות בינלאומית נגד חזבאללה

• הרשויות בסוריה סיכלו מזימה של חוליית טרור הקשורה לחזבאללה להתנקש בחייו של רב יהודי בדמשק. משרד הפנים הסורי מסר כי כוחות הביטחון עצרו אישה החברה בחוליה בעת שניסתה לבצע פעולת חבלה באמצעות הטמנת מטען חבלה מול ביתה של אישיות דתית בסביבת הכנסייה המריאמית באזור באב תומא. המטען נוטרל וארבעת חברי החוליה הנוספים נעצרו. מהחקירות הראשוניות עלה הקשר לחזבאללה והתברר כי החשודים עברו אימונים צבאיים מחוץ למדינה, כולל מיומנויות של הטמנת מטעני חבלה (דף הפייסבוק של משרד הפנים הסורי ו-Syria TV, 11 באפריל 2026). חזבאללה הכחיש את הטענות ה”שקריות והמפוברקות” של משרד הפנים הסורי. לטענת הארגון, אין לו כל פעילות, זיקה או קשר עם אף צד בסוריה, ואין לו כל נוכחות על אדמת סוריה והדגיש כי הוא “דואג לביטחונה של סוריה, ליציבותה ולשלום עמה על כל מרכיביו”, בחזבאללה קראו לגורמים הרלוונטיים במדינה הסורית “לבצע בדיקה קפדנית לפני הטחת האשמות שווא, במיוחד לאור קיומם של גופי מודיעין השואפים להצית מתח בין לבנון לסוריה” (אלאח’באר, 12 באפריל 2026).

       
החשודים ומטען החבלה שנתפס (דף הפייסבוק של משרד הפנים הסורי, 11 באפריל 2026)

• קוסטה ריקה הכריזה על חזבאללה, וכן על משמרות המהפכה האיראניים, חמאס והחות’ים, כארגוני טרור. משרד החוץ מסר כי ההחלטה התקבלה במסגרת מחויבויותיה הבינלאומיות של קוסטה ריקה למאבק בטרור ובמימונו וכי הצעד נועד למנוע כל צורה של פעילות או השפעה של קבוצות אלו בתוך קוסטה ריקה, ובכך לתרום להגנה על ביטחון האזרחים ועל שלומם של המוסדות הדמוקרטיים (נדאא’ אלוטן, 9 באפריל 2026).

הפלסטינים בלבנון

• “מקורות פלסטיניים” הציגו שלוש סיבות מרכזיות לכך שהפלגים הפלסטיניים החמושים בלבנון לא לקחו חלק פעיל במערכה הנוכחית שפרצה ב-2 במרץ 2026, בניגוד למערכה הקודמת שהחלה ב-8 באוקטובר 2023: אסטרטגיית העמימות והחשאיות הקיצונית שאימץ חזבאללה, אשר הובילה לצמצום התקשורת הצבאית והביטחונית עם בעלות בריתו, לרבות הפלסטיניות, ולפעילות נפרדת של יחידותיו; מעבר של חזבאללה ללוחמת גרילה, שאינה דורשת ריכוז כוחות גדול בשטח; שינוי דומה שערכה הזרוע הצבאית של חמאס, אשר החליטה כחודש וחצי לאחר תחילת “מבול אלאקצא” ב-7 באוקטובר 2023, בעקבות אבדות כבדות שספגו, לפרק את צבאם לקבוצות קטנות בעלות חופש תנועה ויכולת קבלת החלטות מהירה ונטולת סרבול היררכי. צוין כי אין צפי שהפלגים הפלסטיניים יפרסמו הודעות אבל על הרוגים במהלך המערכה, וזאת בשל “שבריריות” המבנה החברתי והביטחוני של מחנות הפליטים בלבנון (אלמדן, 7 באפריל 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 באפריל 2026: "הסלמה במתיחות בין הממשל הלבנוני לחזבאללה על רקע חידוש הלחימה והמשא ומתן מול ישראל".

מאמרים נוספים בתחום