מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (29 בדצמבר 2025- 5 בינואר 2026)

עיקרים

• צה”ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ולמניעת התעצמות מחודשת של הארגון. בין השאר, הותקף מתחם אימונים של כוח רצ’ואן וסוכלו שני פעילי חזבאללה.
• מזכ”ל חזבאללה קרא לחמש את צבא לבנון כדי שיוכל להתעמת עם “האויבים” והביע גאווה בקשר של הארגון עם איראן.
• נשיא לבנון המשיך להביע אופטימיות זהירה לגבי מניעת הסלמה מחודשת, ודווח כי הדבר נובע מהבנתו כי נשיא ארה”ב וראש ממשלת ישראל סיכמו להימנע כרגע מתקיפות נרחבות בלבנון מאחר שהם מתמקדים באפשרות פעולה נגד איראן.
• ראש ממשלת לבנון הדגיש כי הנשק שחזבאללה ימסור למדינה לא יושלך לים או יועבר לישראל. נמסר כי מפקד צבא לבנון צפוי להודיע על השלמת השלב הראשון של פירוק הנשק מדרום לליטאני בישיבת הממשלה ב-8 בינואר 2026, על אף ש”מקורות צבאיים לבנוניים” הודו כי חזבאללה לא נסוג לחלוטין מהאזור.
• נטען כי איראן הגבירה את הפיקוח על העברת הכספים לחזבאללה וקובעת את סדרי העדיפויות בהקצאת המשאבים.
• ביקורת בלבנון על סירוב חמאס למסור את אמצעי הלחימה הבינוניים והכבדים ברשותה לצבא לבנון, לאחר שתנועת פתח מסרה אמצעי לחימה רבים במחנה הפליטים עין אלחלוה.

המתיחות בין ישראל לחזבאללה

פעילות צה”ל

• בשבוע האחרון, המשיך צה”ל בתקיפות נגד יעדי חזבאללה במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של חזבאללה. בין השאר, הותקפו מתחם הכשרות ואימונים ששימש את כוח רצ’ואן ותשתיות צבאיות של חזבאללה בדרום לבנון וסוכל פעיל חזבאללה באזור אלג’מיג’מה שבדרום לבנון (דובר צה”ל, 29 בדצמבר 2025- 4 בינואר 2026). משרד הבריאות הלבנוני הודיע על שני הרוגים וארבעה פצועים בתקיפות הישראליות (סוכנות הידיעות הלבנונית, 29 בדצמבר 2025 – 5 בינואר 2026). חזבאללה הודיע כי פעיל צבאי וחבר בארגון הבריאות האסלאמי נהרגו בתקיפת צה”ל באזור אלג’מיג’מה שבדרום לבנון, (ערוץ הטלגרם דרום לבנון-צופה אל האויב, 4 בינואר 2026).^[1]

חזבאללה

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, נאם לציון יום השנה השישי לסיכול מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני, ומפקד גדודי חזבאללה בעיראק לשעבר, אבו מהדי אלמהנדס, והדגיש כי הארגון רוצה שלבנון תהיה מדינה ריבונית, חופשית עצמאית וחזקה, ועל כן הוא קרא לדיאלוג ולאחדות לאומית מול “האויבים” ולמתן עדיפות להפסקת “התוקפנות” של ישראל ולנסיגתה מלבנון, שחרור “השבויים” שבידי ישראל ושיקום המדינה. קאסם גם הדגיש כי יש לתמוך בצבא לבנון ולחמש אותו כדי שיוכל “להתעמת עם האויבים”. הוא יצא נגד מי “שמצדיק את התוקפנות של צה”ל” ואינו משתתף בהתנגדות לה ונגד מי שלטענתו “נכנע לחסות האמריקאית ומקדם את זכות ישראל לכיבוש”. קאסם גם הביע גאווה בקשר של חזבאללה עם איראן, שלדבריו רק נתנה ל”התנגדות” ולא לקחה דבר בניגוד לארה”ב שלטענתו מתערבת כלכלית ומדינית בעניינים הפנימיים של לבנון. הוא הוסיף כי הקורבנות ב”ציר ההתנגדות” אינם מחלישים, אלא מחזקים. לטענתו, לבנון מהווה “מודל של הקרבה” בשל השילוב של המשולש “התנגדות-צבא-עם” וציין כי המאבק בישראל הוא מאמץ אזורי מתואם הכולל לצד לבנון את רצועת עזה, יהודה ושומרון, עיראק ותימן (אלמנאר, 3 בינואר 2026). “מקורות יודעי דבר” ציינו כי קאסם לא התייחס בנאומו לאירועים בוונצואלה בשל “שיקולי אבטחה”. לדבריהם, הנאום הוקלט מראש, והיה מספיק זמן לערוך אותו שוב, אולם הוחלט שלא להסתכן מחשש שהסידורים הלוגיסטיים הקשורים לכך יזוהו על ידי ישראל וסוכנויות ביון מערביות (אלדיאר, 4 בינואר 2026).

• “מקורות המקורבים לברית אמל–חזבאללה” ציינו כי מנאומי קאסם עולה אסטרטגיה מעודכנת: דבקות מוחלטת בתפיסת “ההתנגדות” וסירוב להיכנע, אך תוך ניסיון להגדיר את הארגון מחדש כתנועת “התנגדות” הפועלת להגנת ריבונות לבנון תחת מסגרת של אסטרטגיית הגנה לאומית, זאת, תוך צמצום תפקידו האזורי והתרחקות מתפיסת “אחדות הזירות”. לפי “המקורות”, המהלך מלווה בשיח מדיני אינטנסיבי עם שותפים ערבים ובינלאומיים, כמו מצרים ותורכיה, ובהצגת חזונות ריאליסטיים שנועדו לאפשר הבנות פנימיות וחיצוניות (אלדיאר, 30 בדצמבר 2025).
• בכירים בחזבאללה הביעו גם השבוע עמדות נחרצות נגד המשא ומתן עם ישראל, כשהם מאשימים את ישראל בהמשך “התוקפנות” ובאי עמידה, בראייתם, בהתחייבויות במסגרת הסכם הפסקת האש. הם שבו והבהירו כי “ההתנגדות” אינה מתכוונת לוותר או להיכנע על אף הלחץ הבינלאומי:
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן עז אלדין, אמר כי לבנון וההתנגדות עמדו בהתחייבויות הסכם הפסקת האש, בעוד שישראל מתחמקת מהתחייבויותיה. לדבריו, על הממשלה לממש את אחריותה, הכוללת שחרור שטחים ואסירים, עצירת התקיפות והשקת השיקום, ולנקוט קו ברור בזירה הבינלאומית, כולל מתן סמכות מלאה לצבא להגן על הריבונות ולהחזיר את התושבים לכפרי הגבול. הוא הדגיש כי יש להאיץ את השיקום כדי למנוע ניצול מצבים על ידי ישראל, וכי הציבור מוכן לשוב לאזור גם במינימום תנאים (אלדיאר, 2 בינואר 2026).
  • עמיתו לסיעה, עלי מקדאד, הדגיש כי חזבאללה רואה עצמו כמגן לבנון מאז 1982, וכי קורבנות “השהידים” נועדו להבטיח את חירותה, ריבונותה ועצמאותה של המדינה, ולא כדי להיכנע לישראל. לטענתו, הארגון עמד במלוא התחייבויותיו במסגרת החלטה 1701 והפסקת האש, בעוד שישראל לא יישמה את סעיפי ההסכם וממשיכה להפר את הריבונות הלבנונית. מקדאד הוסיף כי אין בכוונת הארגון להיגרר לסכסוכים פנימיים, והציג את ההתנגדות כגורם יציב ומאחד (סוכנות הידיעות הלבנונית, 2 בינואר 2026).
  • חבר סיעת חזבאללה, חסין ג׳שי, טען כי נשיא לבנון, ראש הממשלה והפיקוד הצבאי הבהירו שאין ראיות להפרות מדרום לליטאני. לדבריו, העם, הצבא ו”ההתנגדות” מילאו את חלקם, וכעת על ישראל לסגת מ”השטחים הכבושים”, להפסיק את התקיפות, שכן הריבונות מתחילה בשחרור אדמות ובהרתעה ולא בדיפלומטיה לבדה. הוא הדגיש כי החלטה 1701 מתייחסת רק לאזור שמדרום לליטאני, וכל דיון מעבר לכך הוא עניין פנימי שיש להכריע במסגרת אסטרטגיית הגנה לאומית, וכי קריאות להגביל את נשק “ההתנגדות” מחוץ למסגרת זו אינן מציאותיות ומשרתות אג׳נדות זרות (סוכנות הידיעות הלבנונית, 3 בינואר 2026).

ממשל לבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, המשיך להביע ביטחון כי הסכנה למלחמה קרובה ירדה באופן משמעותי. בפגישה עם אנשי אקדמיה, אמר עון כי הימים הקרובים מבטיחים אווירה יציבה יותר עבור לבנון ותקווה גדולה יותר לעתיד. הוא הוסיף כי “רוחות המלחמה הפכו רחוקות יותר”, אולם הדגיש כי הן עדיין לא נעלמו לחלוטין וכי נמשכת הפעילות מול מדינות “ידידותיות ואחיות” כדי לנטרל לחלוטין את איום המלחמה (דף הפייסבוק של נשיאות לבנון, 31 בדצמבר 2025). “מקור בכיר” טען בשיחה עם היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, כי הנשיא ביסס את דבריו על מידע שהגיע מארגונים בינלאומיים רמי דרג ומשגרירויות מערביות, לפיו נשיא ארה”ב טראמפ וראש ממשלת ישראל נתניהו סיכמו בפגישתם האחרונה להוציא לפועל תקיפה נגד איראן אם היא לא תיענה לדרישות האמריקאיות, אך להימנע כרגע מתקיפות נרחבות בשטח לבנון. עם זאת, “מקורות” הדגישו כי “הניטרליות” של לבנון תלויה בכך שחזבאללה לא יתערב מאחר שהתגובה לכך תהיה תקיפות ישראליות נרחבות, במיוחד באלצ’אחיה אלג’נוביה ובאלבקעא (אלאח’באר, 5 בינואר 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, מסר כי הממשלה פעלה כדי למנוע הסלמה ולהבטיח נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון. הוא הבהיר כי לבנון לא תחסוך במאמצים לעצור את התקיפות הישראליות והדגיש כי המדינה אינה מעורבת בפוליטיקת “הציר” האזורית” (LBCI, 1 בינואר 2026).
• מקורות” מסרו כי בפגישה הקרובה של הוועדה לפיקוח על הפסקת האש הצפויה להתקיים ב-9 בינואר 2026 ישתתפו נציגים צבאיים בלבד, אחרי שתי פגישות שבהן אזרחים הובילו את משלחות ישראל ולבנון, וכי לא נקבעה בשלב זה פגישה במעורבות גורמים אזרחיים. לדברי “המקורות”, ההחלטה נובעת משיקולים ארגוניים וחוסר זמינות של חלק מהמשתתפים, ותאריך חדש לפגישה רחבה יותר ייקבע במועד מאוחר יותר (LBCI, 1 בינואר 2026). “מקורות” גם קשרו את ההחלטה לרצון אמריקאי למנוע מצרפת למלא תפקיד גדול יותר בשיחות לאחר צירוף הנציגים האזרחיים ולכן הפגישה הוגבלה שוב רק לאנשי צבא (אלדיאר, 5 בינואר 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון הודיע כי במסגרת מאמציו לשמור על הסדר במהלך חגיגות השנה החדשה, נעצרו 19 לבנונים ושני פלסטינים, והם הועברו לחקירת הרשויות. בהודעת הצבא נמסר כי כוחות הביטחון ביצעו פשיטות על בתים של מבוקשים באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ובצפון לבנון וכי נתפסה כמות גדולה של אמצעי לחימה. צוין כי המהלך משקף ניסיון של הצבא להפגין שליטה ואכיפה גם באזורים רגישים הנשלטים בפועל בידי גורמים חמושים ולשדר מסר של הרתעה ושמירה על יציבות פנימית בתקופה מתוחה (חשבון X של צבא לבנון, 1 בינואר 2026).

יוניפי”ל

• בהודעה מטעם יוניפי״ל נטען כי במהלך סיור באזור כפר שובא, נפתחה אש לעבר כוחות האו”ם בשתי תקריות נפרדות, ללא נפגעים או נזק. בהודעה נאמר כי צוותי הסיור העריכו שהאש נורתה מאחת מעמדות צה״ל מדרום ל”קו הכחול”, וכי הירי נפסק לאחר שנשלחה בקשה לעצור את האש דרך ערוצי הקשר. עוד צוין כי יוניפי״ל הודיע מראש לצה״ל על הסיור, וכי אירועים מסוג זה מתרחשים לעיתים תכופות והופכים ל”מגמה מדאיגה” (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 2 בינואר 2026).

אתגרי חזבאללה^[2]

פירוק נשק חזבאללה

• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, הדגיש שוב את העמדה כי נשק חזבאללה חייב להיות נתון באופן בלעדי בידי המדינה. הוא דחה את השמועות, לפיהן הנשק יושלך לים או יועבר לישראל והבהיר כי מדובר בטענות חסרות בסיס . הוא גם הפחית מחשיבות ההערכות בדבר אפשרות לעימות פנים-לבנוני וציין כי לבנון כבר עברה מלחמות ומלחמות אזרחים והוא לא מאמין שמישהו במדינה רוצה לחזור ללחימה (LBCI, 1 בינואר 2026).
• שר ההסברה הלבנוני, פול מרקץ, מסר כי מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, צפוי להודיע על השלמת השלב הראשון של תוכנית הגבלת הנשק בישיבת הממשלה הבאה ב-8 בינואר 2026. הוא הוסיף כי לצבא יש צרכים רבים, אך למרות התמיכה המוגבלת בו, הוא מבצע את תפקידו (LBCI, 3 בינואר 2026). בהמשך לכך, דווח כי העדכון שצפוי היכל להציג בפני שרי הממשלה יאשר את הסיום המעשי של השלב הראשון של תוכנית מונופול המדינה על הנשק, אולם יודגש כי היישום לא הושלם באזורים שנמצאים מחוץ לשליטה הישירה של הממשלה, קרי הנקודות שבשליטת ישראל בדרום לבנון וטווח הירי של צה”ל מחוץ לחלק מהיישובים הקרובים לגבול. לצד זאת, יש כוונה להמשיך ביישום התוכנית מצפון לליטאני, אולם לא ניתן לקבוע לוח זמנים ללא שיתוף פעולה מצד חזבאללה, דבר שעלול להוביל לחידוש הלחץ הפוליטי, הצבאי והכלכלי על לבנון (נדאא’ אלוטן, 5 בינואר 2026).
• למרות ההודעה הצפויה של הצבא, “מקורות צבאיים לבנוניים” הודו כי יש אינדיקציות הולכות ומתרבות לכך שחזבאללה לא נסוג לחלוטין מדרום לנהר הליטאני, אלא ביצע פריסה מחדש המחזיקה בעינן חלק מהתשתיות, ובעיקר התשתית התת-קרקעית, בעוד ישראל ממשיכה בתקיפותיה בטענה למניעת “שיקום היכולות”. “המקורות” הדגישו כי על אף שפורקו והוחרמו אמצעים רבים ובוצעו חשיפות וסגירת נתיבי הברחה, אין בכך כדי להבטיח שכל השכבות התת-קרקעיות נחשפו, בין השאר בשל הטופוגרפיה המיטיבה עם מי שמכיר את השטח לפרטיו וניסיונו הרב של חזבאללה בביצור והסוואה. צוין כי ההערכה הביטחונית בלבנון גורסת כי הארגון אינו חוזר לפעילות גלויה מדרום לליטאני, אלא משמר נוכחות לוגיסטית מצומצמת ומפוזרת בדמות מחסנים, נתיבי תנועה ופעילים בלבוש אזרחי (ארם ניוז, 30 בדצמבר 2025).
• על רקע זאת, “מקורות בממשלת לבנון” מסרו כי מצרים, קטר ותורכיה העבירו לחזבאללה מסרים שהוגדרו כ”עצה של ההזדמנות האחרונה”, לפיהם על הארגון להתפרק מנשקו ולהעבירו לידי המדינה, במטרה למנוע תקיפה ישראלית אפשרית שעלולה להעמיק את הקרע בין הארגון לבין רוב הציבור הלבנוני והקהילה הבינלאומית. לפי “המקורות”, המסרים נשלחו על רקע גידול בלחצים האזוריים והבינלאומיים, ואזהרות שלפיהן המשך החזקת הנשק מחוץ למסגרת המדינה עלול להוביל את לבנון לבידוד מדיני וכלכלי ואף להצית עימות צבאי (אלשרק אלאוסט, 1 בינואר 2026).
• בהמשך לכך, “מקורות המקורבים לחזבאללה” אישרו את דברי המזכ”ל קאסם, לפיהם מסירת הנשק תיחשב בעיני הארגון כ”התאבדות”, משום שמדובר, לשיטתם, בפרויקט ישראלי-אמריקאי המוצג רשמית כ”מונופול מדינתי על הנשק”. לדבריהם, אין מקום לדון בשלב השני של התוכנית, כל עוד ישראל לא קיימה תנאים מוקדמים: נסיגה מחמש עמדות בדרום לבנון, פתרון סוגיית האסירים הלבנונים המוחזקים בידי ישראל ובלימת התקיפות היומיומיות. המקורות קראו למדינות להפעיל לחץ גם על ישראל ולא רק על לבנון, וטענו להטיה של הקהילה הבינלאומית (אלדיאר, 3 בינואר 2026).
• “גורם רשמי לבנוני” אמר כי התובנה המובילה היא שלא צפויה מלחמה ישראלית רחבה נגד לבנון בעת הזאת, וכי הוארך פרק הזמן שמיועד לריכוז הנשק בידי המדינה בלבד, זאת בכדי לאפשר לצבא לבנון לגבש מנגנונים שיבטיחו את יישום המהלך. עם זאת, הוא העריך כי התקיפות הישראליות יימשכו ואף עשויות להסלים ולהעמיק את הפגיעה במערכים המבניים של חזבאללה. “הגורם” הוסיף כי הארכת פרק הזמן נועדה גם לאפשר לצבא להרחיב את פריסתו מדרום לליטאני ולייצב את עמדותיו, בשיתוף פעולה עם יוניפי״ל, במטרה לנטרל את טענות ישראל בדבר מסתורי נשק ונוכחות כוחות חמושים באזור (אלאנבאא’, 2 בינואר 2026).
• “מקור צבאי לבנוני לשעבר” מסר כי השלב השני בתוכנית פירוק הנשק צפוי להיות קל יותר לביצוע מהשלב הראשון, בניגוד להערכות הרווחות. לדבריו, ההבדלים הגיאוגרפיים והדמוגרפיים בין האזורים שמדרום לליטאני לבין האזורים שמצפון לנהר עשויים להקל על היישום. הוא הוסיף כי מציאות זו מפחיתה את הסיכון למלחמה ישראלית רחבה, אף שאינה שוללת המשך תקיפות ממוקדות, מתוך הערכה שמערכי הליבה של חזבאללה, הטילים המדויקים לטווח ארוך וכלי הטיס הבלתי מאוישים מצויים בעיקר באלבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נובנה בבירות שהם אזורים צפופי אוכלוסין (אלאנבאא’, 4 בינואר 2026).

האתגר הכלכלי

• “מקורות המקורבים לחזבאללה” ציינו כי מתרחש שינוי הדרגתי, אך משמעותי, ביחסי הארגון עם איראן: טהראן, שהייתה “מממן פתוח” עבור הארגון, הפכה למנהלת משברים שקושרת את הזרמת הכספים בעיקר לסדרי עדיפויות ובקרה הדוקה. לדבריהם, הדיונים האחרונים בין הצדדים מתמקדים פחות בהיקף הכסף ויותר בשאלה מה ימומן, מה יקוצץ וכיצד יוסדרו מחדש התחייבויות הארגון, נוכח הלחצים הכלכליים הגוברים באיראן. לפי הדיווחים, הועבר לארגון מסר, לפיו עידן התמיכה הבלתי-מותנית הסתיים, וכל סיוע נוסף יותנה בצמצום עלויות, במיוחד בתחומי הרווחה והפיצוי, לצד דרישות לחשבונאות מדויקת ותוכניות ביצוע מפורטות. אף שהיקף הסיוע נאמד בכ-900 מיליון עד מיליארד דולר, פחות מדרישות הארגון, חלק גדול מצרכי השיקום והפיצויים נותר בלתי ממומן במלואו. במקביל, גוברת מעורבות גורמים איראניים בסוגיות ניהול, הקצאת משאבים ומבנים ארגוניים, מתוך תפיסה שחזבאללה נכנס לשלב של התשה ויש לבלום התנפחות תקציבית פוגענית. עם זאת, “מקורבים לארגון” הדגישו כי הקשר האסטרטגי עם טהראן נשאר יציב, אך במסגרת “משוואה חדשה”: פחות כסף, פיקוח הדוק יותר, והחלטות התואמות את שיקולי האזור של איראן (ארם ניוז, 31 בדצמבר 2025).
• במאמר פרשנות שפורסם באתר החדשות אלסיאסה נטען כי מעצרו של נשיא ונצואלה, ניקולס מאדורו, בפשיטה אמריקאית מנפץ את “האשליה הפיננסית” שעליה נשען חזבאללה בשנים האחרונות. לפי האתר, עם היחלשותה הפנימית של איראן ויכולתה המצטמצמת לממן את שלוחותיה, פנה הארגון לרשתות חלופיות שהתבססו על סחר בסמים והלבנת הון דרך ונצואלה, תחת הגנה של משטר מאדורו. כעת, לאחר מעצר מאדורו, נטען כי הערוץ נסגר למעשה, וכי ללא מטרייה פוליטית וביטחונית, קרס אחד מעמודי התווך המרכזיים של המימון, ודבר מעמיק לכאורה את הסכנה למשבר פיננסי חריף ואף לפשיטת רגל של חזבאללה (אלסיאסה, 3 בינואר 2026).
• בהמשך לכך, דווח כי במעגלים דיפלומטיים התגבשה התובנה לפיה, הפעולה האמריקאית בוונצואלה היא חלק מתפיסה רחבה יותר המשפיעה גם על הזירה הלבנונית. “מקורות” מסרו כי “גורמים אמריקאיים” העבירו לחזבאללה מסרים, לפיהם צפויים שינויים אזוריים עמוקים, וכי הארגון נדרש לאמץ גישה פרגמטית ולשקול ויתור נשק במסגרת הסדר פוליטי פנימי (אלמדן, 4 בינואר 2026).

אתגר השיקום

• דווח מאחורי כותרת “השיקום” בלבנון עומד תהליך מורכב ומפוצל בין שיקום תשתיות לבין שיקום בתים וקהילות, כאשר המימון והביצוע נפרדים וללא מסגרת כוללת. לפי הדיווח, הלוואת ה-250 מיליון דולר מהבנק העולמי נועדה בעיקר להחזרת תשתיות בסיסיות לפעילות, ולא לשיקום מלא, והיא צפויה להתפרס על השנתיים הקרובות החל ממרץ 2026. במקביל, שיקום הבתים נותר בשלב מקדים של פינוי פסולת, ללא תקציב ייעודי וללא לוחות זמנים ברורים, כאשר גורמים רשמיים הדגישו שכל התקדמות תלויה בתקציב 2026 והזהירו מפני שמועות על תשלומים קרובים (אלמדן, 1 בינואר 2026).

סוגיית הבחירות

• יו״ר הפרלמנט, נביה ברי, הבהיר כי הבחירות לפרלמנט ייערכו במועדן, בחודש מאי 2026, ללא דחייה. בתגובה לשמועות על אפשרות לדחותן במשך שנתיים, אמר ברי כי הנושא לא הועלה מולו באופן רציני, והדגיש כי מבחינת “הצמד השיעי” (חזבאללה ואמל), יש אינטרס לקיים את הבחירות כסדרן, משום שהן יכולות להבטיח את מלוא הייצוג השיעי (קול לבנון, 3 בינואר 2026). בתוך כך, חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, ינאל צלח, אישר כי קיום בחירות לפרלמנט בתאריך שנקבע בחוקה הוא הבחירה הטבעית והנכונה. הוא הדגיש את התנגדותו לכל ניסיון לערער את מהות התהליך הזה או להפוך אותו לתירוץ לשיבוש החיים הדמוקרטיים. הוא הזהיר מפני קמפיין מאורגן המכוון נגד “ההתנגדות” ועיוות תפקידה הלאומי, והדגיש כי הוא רואה את מה שקורה כעת כניסיון בוטה לפגוע באחד מגורמי הכוח הבולטים ביותר בלבנון, המשרת את האינטרסים של “האויב הישראלי” (אלעהד, 31 בדצמבר 2025).

הפלסטינים בלבנון

• צבא לבנון קיבל ארבע משאיות עמוסות באמצעי לחימה מתנועת פתח במחנה הפליטים הפלסטיני עין אלחלוה שבצידון. עבד אלהאדי אלאסדי, האחראי על יחסי הציבור והתקשורת בכוחות הביטחון הלאומיים הפלסטיניים בלבנון, עדכן כי מדובר בהמשך יישום ההסכם שנחתם במאי 2025 בין יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לבין נשיא לבנון, ג’וזף עון. לדבריו, המהלך מבטא את עומק השותפות הפלסטינית-לבנונית ואת המחויבות המשותפת לחיזוק הביטחון, שיפור היציבות ושימור היחסים בין שני הצדדים (אלמיאדין, 30 בדצמבר 2025).

     
מימין: משאיות עם אמצעי הלחימה יוצאות ממחנה עין אלחלוה (אלמיאדין, 30 בדצמבר 2025).
משמאל: חלק מאמצעי הלחימה שהועברו לידי צבא לבנון (חשבון X של צבא לבנון, 30 בדצמבר 2025)

• על רקע מעורבות תנועת פתח בתוכנית פירוק הנשק, גוברת בלבנון הביקורת על חמאס בשל סירוב התנועה למסור את אמצעי הלחימה הבינוניים והכבדים שברשותה. חמאס וגורמים נוספים טענו כי סוגיית הפליטים צריכה להיפתר כמכלול, ולא באופן שמעניק עדיפות לפירוק הנשק על פני זכויות הפלסטינים.
  יו״ר ועדת הדיאלוג הלבנוני–פלסטיני, ראמז דמשקיה, הביע אכזבה מעמדת חמאס, והדגיש כי כל עוד הפלגים מצהירים כי הם פועלים תחת חסות המדינה , עליהם לציית להחלטותיה. לדבריו, על חמאס ובעלות בריתה לתאם עם צבא לבנון מועדים למסירת הנשק, כפי שעשו פלגים אחרים באש״ף. דמשקיה ציין כי בשלב זה אין היגיון בכינוס מפגשים רחבים בנושא, ואילו “מקורות בחמאס” טענו מנגד כי הם עדיין מצפים שיזמן דיאלוג כולל של כל הפלגים סביב סוגיית הנשק וסוגיות נוספות הנוגעות לזכויות הפלסטינים (אלשרק אלאוסט, 31 בדצמבר 2025).
• יו״ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שוחח עם ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, ושיבח את יחסי הרשות הפלסטינית עם לבנון. במהלך השיחה הדגיש אבו מאזן את “הרצון המתמיד” להעמיק את שיתוף הפעולה, והביע הערכה לעמדת בירות התומכת בעם הפלסטיני ובשאיפתו לחירות ולעצמאות. מנגד, סלאם חזר על “תמיכתה הבלתי מסויגת” של לבנון בסוגיה הפלסטינית ועל זכות הפלסטינים להקים מדינה עצמאית על “אדמתם” (סוכנות הידיעות ופא, 1 בינואר 2026).

^[1] להרחבה על ארגון הבריאות האסלאמי, אחד המוסדות החברתיים של חזבאללה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-24 ביולי 2019: "ארגון הבריאות האסלאמי: מוסד של חזבאללה המעניק שירותי בריאות לפעילים ולאוכלוסייה השיעית בכלל, כאמצעי לרכישת השפעה ולהקמת “מדינה בתוך מדינה”".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 1 בדצמבר 2025: " מצב חזבאללה במלאות שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון".

מאמרים נוספים בתחום