מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (27-20 ביולי 2026)

מגמות מרכזיות

• ביקור נשיא לבנון בוושינגטון חיזק את מעמדו כבן השיח הלבנוני המרכזי מול ארה”ב.
• הסכם המסגרת בין לבנון לישראל עבר לשלב היישום בשטח עם כניסת צבא לבנון ל”אזורי הפיילוט” בדרום המדינה.
• חילוקי דעות מהותיים בין תומכי הסכם המסגרת לבין מתנגדיו לגבי משמעות יישום “אזורי הפיילוט”.
• חזבאללה נמנע מתגובה בשטח על רקע יישום הסכם המסגרת והטענות ל”הפרות” ישראליות.
• איראן פועלת להגביר את שליטתה על החלטות חזבאללה.

 

עיקרים

• נשיא לבנון עון נועד עם הנשיא טראמפ בבית הלבן והדגיש את חשיבות יישום הסכם המסגרת ואת הטיפול בנשק חזבאללה תוך הימנעות מעימות פנים-לבנוני.
• החל יישום השלב הראשון של הסכם המסגרת עם כניסת צבא לבנון לשלוש עיירות שמהוות את “אזורי הפיילוט” בדרום לבנון.
• ראש הממשלה סלאם ביקר בעיירה זוטר אלע’רביה והכריז כי פריסת הצבא היא צעד ראשון בדרך לחזרת התושבים ולשיקום. בחזבאללה טענו כי לא הייתה כל נסיגה ישראלית וכי תקרית ירי של צה”ל לעבר כוחות צבא לבנון מוכיחה כי ישראל עדיין ממשיכה לשלוט בדרום לבנון.
• בחזבאללה האשימו את צה”ל בשורת “הפרות” של הפסקת האש, כולל תקיפות אוויריות שגרמו לפציעת שני אנשי צוות של ארגון רפואה של חזבאללה. עם זאת, בארגון המשיכו להימנע מתגובה כלשהי.
• מנהיג איראן, מג’תבא ח’אמנהאי, הבהיר באיגרת לחזבאללה כי ארצו ממשיכה לתמוך בסיום מוחלט של “תוקפנות הישות הציונית” בהתאם למזכר ההבנות עם ארה”ב. דווח כי בהנהגה האיראנית מאוכזבים מתפקוד חזבאללה במערכה מול ישראל ומגבירים את השליטה על קבלת ההחלטות בארגון.
• נשיא סוריה אלשרע הדגיש כי ארצו לא תתערב צבאית בלבנון כדי לטפל בפירוק חזבאללה מנשקו והביע תמיכה בהבטחת מונופול המדינה הלבנונית על הנשק.

ביקור נשיא לבנון בארה”ב

• ב-21 ביולי, נפגש נשיא לבנון, ג’וזף עון, עם נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, בבית הלבן. השניים דנו בקידום יישומו של הסכם המסגרת בין לבנון לבין ישראל, השלמת הפסקת האש, המשך התמיכה האמריקאית בצבא לבנון, עידוד השקעות אמריקאיות במדינה וחידוש הטיסות הישירות בין ארה”ב ללבנון. דווח כי עון הציג בפני טראמפ את מצבה הפנימי הקשה של לבנון, אך ביקש להדגיש כי המדינה אינה מצויה בתהליך קריסה בלתי הפיך וכי היא זקוקה להמשך סיוע אמריקאי כדי לחזק את מוסדותיה ואת ריבונותה. במסגרת זו, חזר עון על עמדתו כי סוגיית נשק חזבאללה היא בעיה לבנונית המחייבת טיפול, אך הוסיף כי פתרונה צריך להתקדם במסגרת מדינית ולאומית ותוך הימנעות מהידרדרות פנימית (נדאא’ אלוטן, אלג’מהוריה, 22 ביולי 2026).
• בדבריו בפני העיתונאים בפגישה עם טראמפ, הציג הנשיא עון את הסכם המסגרת כמנגנון שנועד להביא לסיום המלחמה, לייצוב דרום לבנון ולהנחת היסודות להסדרה מדינית ארוכת טווח. עון הדגיש כי יישום ההסכם אינו מחייב אישור פרלמנטרי נוסף, והבהיר כי היעד הסופי הוא להביא לסיום מצב האיבה בין לבנון לישראל “לעד”, אך התנה כל התקדמות לעבר שלום בהשלמת נסיגת ישראל מדרום לבנון ובהפסקת פעילותה הצבאית (חשבון X של נשיאות לבנון, 21 ביולי 2026).

     
מפגש עון וטראמפ בבית הלבן (חשבון X של נשיאות לבנון, 21 ביולי 2026)

• “מקורות אמריקאיים” דיווחו כי עון הגיש לטראמפ מסמך המהווה מפת דרכים ליישום הסכם המסגרת, הכולל את פירוק חזבאללה מנשקו, הרחבת פריסת צבא לבנון ב”אזורי הפיילוט”, חיזוק יכולות הצבא באמצעות סיוע אמריקאי ולחץ אמריקאי על ישראל להשלמת נסיגתה מדרום לבנון. לפי הדיווח, המסמך נבחן בממשל האמריקאי ובקהילת המודיעין (אלחדת’, 21–22 ביולי 2026).
• התקשורת המזוהה עם הממשלה ועם מחנה מתנגדי חזבאללה הציגה את הביקור כהישג מדיני עבור הנשיא עון וכפתיחת דף חדש ביחסי בירות–וושינגטון. הם טענו כי הפגישה ממחישה את חזרת לבנון למעמד של שותפה לגיטימית מול הממשל האמריקאי לאחר שנים של קיפאון (נדאא’ אלוטן ואלג’מהוריה, 22 ביולי 2026). מנגד, התקשורת המזוהה עם חזבאללה טענה כי הפגישה לא הניבה ערבויות לנסיגה ישראלית מלאה, למניעת פעולות צבאיות ישראליות או לסיוע כלכלי רחב, ולכן מוקדם להסיק כי מדובר בפריצת דרך. עוד נטען כי הביקור המחיש בעיקר את עומק המעורבות האמריקאית בניהול התיק הלבנוני ואת הניסיון לקדם באמצעותו את פירוק חזבאללה מנשקו במסגרת הסכם המסגרת. על אף שעון לא התייחס לדברי טראמפ על האפשרות שמדינות נוספות יצטרפו ל”הסכמי אברהם”, בתקשורת המזוהה עם חזבאללה ניסו לקשור בין הסכם המסגרת לבין התקדמות לבנונית לנורמליזציה (אלאח’באר ואלמדן, 23-21 ביולי 2026(.

• בנאום שנשא עון במהלך ארוחת ערב שערכה לכבודו שגרירת לבנון בארה”ב, נדא חמאדה מעוד, הוא הדגיש כי פירוק חזבאללה מנשקו אפשרי במסגרת תהליך מדורג, שיכלול את השלמת נסיגת ישראל מדרום לבנון, פריסה מלאה של צבא לבנון בכל שטח המדינה והשקת תוכנית לאומית לשיקום האזורים שנפגעו, שתנוהל בידי מוסדות המדינה. לדבריו, לא ניתן לבנות מדינה בטוחה ויציבה כל עוד מתקיימים בה יותר ממוקד כוח ביטחוני אחד, וכי ריבונותה של לבנון מחייבת קיומם של מדינה אחת, צבא אחד והחלטה ביטחונית אחת (MTV Lebanon ו-LBCI ,22 ביולי 2026).
• יועצו הבכיר של נשיא ארה”ב לענייני מדינות ערב, מסעד בולוס, אמר כי הנשיא טראמפ יהיה מוכן, אם יתבקש על ידי נשיא לבנון ובמידת הצורך, לקיים מגעים גם עם חזבאללה במסגרת יוזמת שלום. לדבריו, טראמפ רואה בהסכם המסגרת בין ישראל ללבנון הישג משמעותי עבור ארה”ב, ישראל ולבנון, והוא פתוח להידברות עם כל הגורמים הרלוונטיים לקידום יציבות אזורית. עם זאת, בולוס הדגיש כי כל הקבוצות החמושות בלבנון, ובראשן חזבאללה, חייבות לשתף פעולה עם יישום הסכם המסגרת ועם מוסדות המדינה, ובפרט עם צבא לבנון, והזהיר כי אי-שיתוף פעולה עלול לפגוע בביטחון, ביציבות ובמאמצי השיקום של לבנון (אלג’דיד, 27 ביולי 2026).

המשא ומתן הישיר ויישום הסכם המסגרת בין לבנון וישראל

תחילת יישום “אזורי הפיילוט”

• ב-20 ביולי הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית כי החל שלב יישום “אזורי הפיילוט” בכפרים פרון, צריפא וזוטר אלע’רביה בהתאם להסכם המסגרת ותחת הפיקוח של קבוצת התיאום הצבאית ללבנון (MCG4L) (אתר מחלקת המדינה, 20 ביולי 2026). צה”ל אישר כי החל הפיילוט של אזורי “מרחב בטוח” בשיתוף פיקוד המרכז של צבא ארה”ב (CENTCOM) וצבא לבנון, וכי צוותים משלושת הצבאות מקיימים תיאום ותכנון להמשך יישום ההסכם. הודגש כי אם יהיו הפרות מצד חזבאללה, צה”ל יפעל מול קבוצת התיאום, אולם יישמר חופש הפעולה להסרת איומים על כוחות צה”ל הפרוסים במרחב הביטחון בדרום לבנון. עוד נמסר כי מטרת הפיילוט, וההסכם בכללותו, היא פירוז חזבאללה (דובר צה”ל, 20 ביולי 2026).
• למחרת, החל צבא לבנון להתפרס בזוטר אלע’רביה, תוך קשר עם מנגנון התיאום הצבאי. נמסר כי הכוחות ביצעו סריקות הנדסיות, פינוי מוקשים ונפלים והכנת השטח, אולם הנחו את התושבים שלא לשוב עדיין לבתיהם (חשבון X של צבא לבנון, 21 ביולי 2026). צבא לבנון גם טען כי כוחות ישראליים התקרבו לעמדותיו וירו בסמוך ליחידותיו במהלך הפריסה מחדש באזור זוטר אלע’רביה (חשבון X של צבא לבנון, 21 ביולי 2026). מצה”ל נמסר כי כוח לבנוני חרג מקו התיאום ונכנס לזוטר אלשרקיה ללא תיאום מוקדם (דובר צה”ל, 21 ביולי 2026). בפרון ובצריפא כבר הייתה נוכחות של צבא לבנון בימים שקדמו לתחילת “הפיילוט” והכוחות קיימו סיורים והכנות לקראת קבלת השליטה המלאה על הכפרים (אלאח’באר, 21 ביולי 2026).
• ב-24 ביולי החל צבא לבנון לאפשר לקבוצות מתושבי זוטר אלע’רביה להיכנס לעיירה ולבדוק את בתיהם, אך בשלב הראשון לא הותרה חזרה קבועה למגורים. הכניסה הוגבלה למספר קטן של כלי רכב בכל פעם, תחת ליווי צבאי, כאשר חיילים בדקו את הבתים לפני כניסת בעליהם והוציאו את התושבים בתום הביקור. ההגבלות הוסברו בצורך להשלים פינוי מוקשים, תחמושת והריסות (אלג’זירה ואלקדס אלערבי, 24–25 ביולי 2026). לפי “מקורות בשטח”, חלקים נרחבים מהעיירה נותרו הרוסים, התושבים מנועים מלחזור לבתיהם, ועיקר המאמצים מופנים בשלב זה לפינוי מוקשים, פתיחת צירים והערכת הנזקים (סוכנות אי-פי ואלג’זירה, 22 ביולי 2026).

• דווח כי האפשרות שצבא לבנון יורשה לבצע חיפושים בבתים בדרום עוררה חשש בקרב גורמים המזוהים עם חזבאללה כי “האזורים הניסיוניים” ישמשו תקדים לפירוק תשתיות הארגון. התובע הכללי הלבנוני הכחיש כי נתן הוראה גורפת מסוג זה, אך עצם הופעת הסוגיה בשיח המחישה את הרגישות הפוליטית והעדתית הכרוכה בכך שצבא לבנון יפעל נגד נשק חזבאללה בתוך הכפרים (אלקדס אלערבי, 24 ביולי 2026).

המשא ומתן הישיר

• “גורמים לבנוניים” מסרו כי סבב השיחות הבא בין לבנון לבין ישראל, בתיווך ארה”ב, צפוי להתקיים באיטליה ב-4 באוגוסט 2026. לדבריהם, השיחות יתמקדו בהמשך יישום הסכם המסגרת, הרחבת “אזורי הפיילוט”, המשך נסיגת ישראל והרחבת פריסת צבא לבנון (רויטרס, 22 ביולי 2026).

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון עון שב והציג את הסכם המסגרת כשילוב בין נסיגה ישראלית, פריסת הצבא ושיקום האזורים שנפגעו. בפגישתו עם שגרירי האיחוד האירופי בלבנון, ביקש עון סיוע במניעת סיכול ההסכם ובהבטחת שיקום באמצעות מוסדות המדינה, בדגש על האוכלוסייה השיעית בדרום (נהארנט, 24 ביולי 2026).
• יממה לאחר כניסת צבא לבנון לזוטר אלע’רביה, הגיע ראש הממשלה, נואף סלאם, לביקור בעיירה. הוא הציג את פריסת הצבא כשלב ראשון ביישום ההסכם וקשר אותה ישירות להשבת התושבים ולשיקום. לשכתו הודיעה על תיאום בין מועצת הדרום, הרשות העליונה לסיוע ויחידת ניהול האסונות לצורך פתיחת צירים, פינוי הריסות, השבת שירותים ומתן פתרונות דיור זמניים (סוכנות הידיעות הצרפתית, 22 ביולי 2026; לשכת ראש ממשלת לבנון, 23 ביולי 2026).

     
ראש ממשלת לבנון סלאם בביקור בזוטר אל ע’רביה (משרד ראש ממשלת לבנון, 22 ביולי 2026)

מתנגדי ההסכם

• בחזבאללה המשיכו לדחות על הסף את הסכם המסגרת ואת הדיון בפירוק נשקו של הארגון כל עוד ישראל מחזיקה בשטחים לבנוניים וממשיכה לפעול בדרום. בארגון גם מתחו ביקורת על ביקור עון בארה”ב ודחו את עמדת הממשל ותומכי ההסכם שהיללו את תחילת יישום “אזורי הפיילוט” בטענה שלא מדובר בהתקדמות לקראת סיום “הכיבוש” הישראלי:
  • סיעת חזבאללה טענה כי ישראל לא נסוגה למעשה משום “שטח כבוש”, וכי צבא לבנון רק הרחיב את פריסתו באזור שבו כבר היה נוכח. הסיעה הצביעה על הירי הישראלי לעבר יחידות הצבא כהוכחה לכך שישראל ממשיכה לשלוט בתנועתן גם בתוך “מרחב הפיילוט” (סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 23 ביולי 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, מתח ביקורת חריפה על תוצאות ביקור עון בוושינגטון ועל המגעים המדיניים סביב יישום הסכם המסגרת. הוא קרא לנשיא ולממשלה להצביע על הישג מעשי אחד שהושג עד כה באמצעות המשא ומתן, וטען כי ישראל ממשיכה בפעילותה הצבאית בדרום לבנון, נהנית מחופש פעולה מבצעי ולא קיימה את התחייבותה לנסיגה מלאה מהשטח הלבנוני. לדבריו, מבחינת חזבאללה העקרונות אינם נתונים למשא ומתן: השלמת נסיגת צה”ל מכל שטח לבנון, הפסקת אש מלאה ומניעת חופש הפעולה הישראלי (אלעהד, 26 ביולי 2026).
  • עמיתו לסיעה, חסן עז אלדין, טען כי קיימות שתי אפשרויות בלבד בנוגע לביקור עון בארה”ב – או שהביקור הסתיים ללא הישגים ממשיים, או שהושגו הבנות שהשלטון נמנע מלחשוף לציבור. לדבריו, אם אכן קיימת הסתרה, הרי שמדובר ב”עסקה” שאינה משרתת את האינטרס הלבנוני, אלא מבוססת על “מחברת תנאים” שאינה מבטיחה את מימוש הדרישות הלאומיות של לבנון, ובראשן הפסקת התקיפות הישראליות ונסיגת צה”ל מכל השטח הלבנוני. הוא הוסיף כי המגעים שהתנהלו בוושינגטון וברומא משקפים, לשיטתו, מהלך מדיני-ביטחוני רחב שנועד לקדם את האינטרסים של ישראל ולהכשיר את המשך חופש הפעולה שלה בלבנון (Lebanon Files, 26 ביולי 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה, האשים את ממשלת לבנון בניסיון ליצור עימות פנימי סביב סוגיית הנשק. לטענתו, השלטון בלבנון מפעיל לחצים במספר מישורים במטרה להביא לעימות פנימי במדינה, אך הדגיש כי חזבאללה אינו מעוניין בהתנגשות פנים-לבנונית ונמנע מלנקוט צעדים שעלולים להוביל להסלמה פנימית. הוא הזהיר את הנהגת המדינה מפני המשך מהלכים שלדבריו עלולים “לדחוף את העם לעימות”, והוסיף כי אף גורם פוליטי בלבנון לא יפיק תועלת מהידרדרות לעימות פנימי (אלעהד, 23 ביולי 2026).
• למרות הביקורת מצד חזבאללה, בעל בריתו הקרוב, יו”ר הפרלמנט הלבנוני ומנהיג אמל, נביה ברי, אימץ עמדה זהירה כלפי הסכם המסגרת: הוא לא שלל את המשך יישומו, אך הבהיר כי הצלחת ביקור הנשיא עון בוושינגטון תימדד בייצוב הפסקת האש ובהמשך נסיגת צה”ל מדרום לבנון, ולא בהצהרות או בטקסים. לדבריו, הנסיגה מזוטר אלע’רביה הייתה מוגבלת מכדי להיחשב הישג משמעותי, לנוכח המשך הפעילות הישראלית בדרום (אלשרק אלאוסט, 22–23 ביולי 2026). ברי הבהיר כי הוא לא נטש את עקרונותיו לנוכח עמדותיו האחרונות והבהיר כי הוא עדיין מתנגד לכל משא ומתן ישיר ולהסכם המסגרת, אולם המטרה היא להשיג הפסקת אש, נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים הלבנוניים הכבושים וחזרת התושבים לכפרים בדרום לבנון. ברי הדגיש את הצורך בערבויות אזוריות ובינלאומיות מצד סעודיה, ארה”ב ואיראן כדי לשמר את יציבות לבנון (אלאח’באר, 27 ביולי 2026).
• היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, הציג את תחילת יישום הסכם המסגרת בזוטר אלע’רביה כהפרכה של “תמונת הניצחון” שניסו הנשיא עון וראש הממשלה סלאם לייצר בעקבות הפגישה בוושינגטון. העיתון טען כי המציאות בשטח – נסיגה ישראלית מצומצמת, היעדר התחייבות אמריקאית מחייבת והמשך פעילות צה”ל בדרום, לרבות ירי בקרבת יחידות צבא לבנון – ממחישה את חולשתו המבנית של ההסדר. לטענת העיתון, בעוד לבנון נדרשת למלא את התחייבויותיה, ישראל שומרת לעצמה חופש פעולה ויכולת לקבוע את גבולות תנועתו של צבא לבנון. היומון גם לעג לתחרות, בראייתו, בין הנשיא לראש הממשלה על ניכוס ההישג, וטען כי הכפר ותושביו הפכו לכלי לייצור תדמית פוליטית, בעוד שהסוגיות המהותיות – המשך הנוכחות והפעילות הישראלית בדרום – נותרו ללא פתרון (אלאח’באר, 22–23 ביולי 2026).
• מאמרים באלאח’באר גם הציגו את האתגר המרכזי של חזבאללה לא כסוגיית פירוק הנשק בלבד, אלא כחלק ממערכה רחבה שמטרתה לנתק את הארגון מסביבתו האסטרטגית. לפי העיתון, יישום הסכם המסגרת, הרחבת פריסת צבא לבנון בדרום, הידוק הפיקוח בגבול הסורי והמעורבות האמריקאית נועדו לצמצם בהדרגה את חופש הפעולה הצבאי והלוגיסטי של הארגון ולשנות את מאזן הכוחות בלבנון (אלאח’באר, 23–24 ביולי 2026). לצד זאת, העיתון הדגיש את הפער בין היקף המשימות של צבא לבנון במקביל לפריסתו בדרום המדינה – הרחבת שליטתו בגבול עם סוריה, מאבק בהברחות ובארגוני טרור ושמירה על היציבות הפנימית – לבין יכולותיו המבצעיות והלוגיסטיות והזהיר כי הרחבת תפקיד הצבא במסגרת ההסדר עלולה להציב אותו בלב העימות הפוליטי סביב עתידו של נשק חזבאללה (אלאח’באר, 23–25 ביולי 2026).

תומכי ההסכם

• יו״ר מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג’עג’ע, קרא “להמשיך במסלול וושינגטון עד לפרט האחרון”, וטען כי יישום מלא של הסכם המסגרת יאפשר יציבות כאשר צבא לבנון יהיה הכוח החמוש היחיד והממשלה תהיה הסמכות הבלעדית להחלטות מלחמה ושלום (אלנשרה, 21 ביולי 2026).
• ביקור סלאם בזוטר אלע’רביה הוצג בתקשורת התומכת בממשלה כמסר ישיר לחזבאללה. היומון נדאא’ אלוטן תיאר את נוכחות ראש הממשלה בדרום כהוכחה לכך שהמסלול המדיני מול וושינגטון מסוגל להחזיר אדמות ותושבים באופן אפקטיבי יותר מ”מלחמת התמיכה” של חזבאללה (נדאא’ אלוטן, 23 ביולי 2026). היומון גם טען כי תגובות חזבאללה להסכם המסגרת נותרו בעיקר במישור ההצהרתי, בעוד שהמדינה ממשיכה לקדם את יישום ההסכם בשטח. העיתון העריך כי הארגון מתקשה כיום לשבש את המהלך המדיני, בין השאר בשל הפגיעה שספג במלחמה, השינויים האזוריים והגיבוי הבינלאומי שמקבלים הנשיא ג’וזף עון והממשלה (נדאא’ אלוטן, 24–25 ביולי 2026).

המצב הביטחוני בדרום לבנון

• כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה המשיכו להאשים את צה”ל בשורת “הפרות” של הפסקת האש בדרום לבנון. בין השאר, נטען כי בוצעו תקיפות אוויריות באזור כפר רמאן ואלנבטיה אלפוקא; בוצעו פיצוצים בשורת עיירות וכפרים, בהם חדאת’א, כפר תבנית, כונין, מרכבא ומג’דל זון; וכן בוצע ירי ארטילרי באזורים שונים ובהם רכס עלי אלט’אהר, הופעלו פצצות תאורה ונערכו חיפושים. כמו כן, דווח כי כלי טיס בלתי מאויש ישראלי תקף כלי רכב של ארגון הבריאות האסלאמי, אשר משתייך לחזבאללה, וכי שני אנשי צוות נפצעו באורח קל (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 27-20 ביולי 2026).
• מנגד, חזבאללה המשיך להימנע מפרסום הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל, בהמשך למדיניות שבה הוא נוקט מאז 20 ביוני 2026 (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 27-20 ביולי 2026). עם זאת, דווח כי כוחות צה”ל זיהו רחפן של חזבאללה לאיסוף מודיעין באזור רכס עלי אלט’אהר והפילו אותו (גלי צה”ל, 26 ביולי 2026).

אתגרי חזבאללה

קשרי חזבאללה-איראן

• לשכתו של מנהיג איראן פרסמה איגרת ממג’תבא ח’אמנהאי למזכ”ל חזבאללה ולבכירי הארגון ולוחמיו בתשובה לאיגרת קודמת שהם שלחו אליו כדי להביע אמונים במנהיגותו. הוא הדגיש כי המדיניות האסטרטגית של איראן היא להגן על “המג’האדין המדוכאים ובעלי היכולת”, תוך שמירה על הריבונות הלבנונית וסיום מוחלט של “תוקפנות הישות הציונית”, בלי תנאים ומגבלות, בהתאם למזכר ההבנות עם ארה”ב. ח’אמנהאי גם שיבח את השהידים והפצועים של חזבאללה ואת המזכ”ל הקודם, חסן נצראללה, והמנהיגים הקודמים שהפכו את “זרעי ההתנגדות האסלאמית לעץ נישא” (אלמנאר, 26 ביולי 2026).
• בכיר חזבאללה, נואף אלמוסוי, האחראי על תיק המשאבים והגבולות בארגון, הצהיר כי המלחמה מול ישראל טרם הסתיימה, וכי כל תקיפה ישראלית נגד איראן תוביל להתערבות חזבאללה. אלמוסוי הזהיר מפני המשך “ההפרות” הישראליות והדגיש כי פעילי הארגון ממשיכים לעקוב אחר פעילות צה”ל בדרום לבנון וממתינים להוראות (אתר אלחקיקה ו-Times of Lebanon ,25 ביולי 2026). בתגובה, הזהיר היומון נדאא’ אלוטן, המתנגד לחזבאללה, מפני מעורבות מחודשת של חזבאללה בעימות בין ארה”ב לאיראן, בטענה שמהלך כזה יחשוף את לבנון לתגובה ישראלית רחבה (נדאא’ אלוטן, 21 ביולי 2026).
• “מספר מקורות” מסרו כי בהנהגה האיראנית קיימת אכזבה מתפקוד חזבאללה במהלך סבב הלחימה האחרון, לנוכח הפער בין היקף ההשקעה ארוכת השנים בארגון לבין הישגיו בשדה הקרב. עוד נטען כי באיראן סבורים שהפגיעה בתשתיותיו הצבאיות, במחסני אמצעי הלחימה ובמערכות הקשר של הארגון צמצמה משמעותית את יכולתו לנהל מערכה ממושכת. על רקע זה, דווח כי איראן מבקשת להגביר את שליטתה בחזבאללה באמצעות הרחבת מעורבותם של קציני קישור ממשמרות המהפכה בתהליכי השיקום, בניין הכוח וקבלת ההחלטות. במקביל, נטען כי חלה ירידה במעמדה של ההנהגה האזרחית של הארגון, בעוד שההחלטות הצבאיות והמדיניות המרכזיות מתקבלות בדרגים הקשורים ישירות לטהראן (Lebanon Debate, 24 ביולי 2026).
• סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, מתח ביקורת על החלטות ממשלת לבנון למנוע הענקת אשרות לאזרחים איראנים ולדיפלומטים איראנים, לאסור על נחיתת מטוסים איראניים בבירות ועל גירוש השגריר האיראני מלבנון. הוא טען כי בחזבאללה מבליגים בניסיון למצוא פתרון, אולם איים כי הארגון גם יכול למנוע נחיתת מטוסים כלשהם בבירות ולסלק את כל השגרירים הזרים מהמדינה. הוא קרא לתקן את היחסים בין המדינות והפציר בביטחון הכללי הלבנוני להתערב בסוגיה (Lebanon Debate, 20 ביולי 2026). “מקורות במשרד החוץ הלבנוני” דחו את דברי קמאטי והבהירו כי השלטונות ממשיכים ליישם את הנהלים כהחלטות ריבוניות וביטחוניות (אלשרק אלאוסט, 22 ביולי 2026).

המעורבות הסורית

• נשיא סוריה, אחמד אלשרע, הזכיר כי חזבאללה שיתף פעולה עם המשטר הקודם של בשאר אלאסד נגד העם הסורי והיה אחראי לעקירת מיליוני סורים ולהרג רבבות בני אדם, אולם הבהיר כי סוריה אינה מתכוונת להתערב צבאית בלבנון, על אף דברי נשיא ארה”ב טראמפ שהעלה את הרעיון כי כוחות הביטחון הסוריים יפעלו לפירוק חזבאללה מנשקו. אלשרע הזהיר כי כל כאוס בלבנון ישפיע ישירות על סוריה וציין כי הם דנים עם ממשלת לבנון בגיבוש פתרונות כדי לסייע להשגת יציבות, אולם הוסיף כי לא מדובר בהכרח בפתרון ביטחוני. אלשרע הדגיש כי הניסיון שנצבר באזור בארבעת העשורים האחרונים מלמד שהחזקת נשק מחוץ למסגרת המדינה הובילה לתוצאות הרסניות, ולכן הממשל הסורי תומך בעקרון של ריכוז הסמכות הביטחונית בידי המדינה הלבנונית, לרבות מונופול על החזקת הנשק ועל קבלת ההחלטות בענייני מלחמה ושלום (אלג’זירה, 26 ביולי 2026).
• היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, ציין כי הקשרים הביטחוניים בין לבנון לבין סוריה נמצאים במגמת התחזקות, בהשפעת לחץ ועידוד מצד מדינות ערביות וגורמים בינלאומיים המבקשים ליצור מנגנוני קשר קבועים בין בירות לבין דמשק. לפי הדיווח, התיאום מתמקד במניעת הברחות, הסדרת המעברים הבלתי-חוקיים, והחלפת מידע על תנועת ארגוני ג’האד, ובפרט דאעש. להערכת העיתון, פריסת כוחות משמר הגבול הסורי לאורך חלק גדול מהגבול אינה מעידה בהכרח על כוונה לפלוש ללבנון, כאשר צבא סוריה החדש מתמודד עם מחסור בכוח אדם מיומן, ציוד ומשאבים כלכליים, ולכן אינו מסוגל בשלב זה לנהל מערכה צבאית מורכבת מחוץ לגבולות המדינה (אלאח’באר, 23 ביולי 2026).

המאבק במימון חזבאללה

• “מקורות ביטחוניים בלבנון” מסרו כי ממשלת לבנון הצליחה בחודשים האחרונים לצמצם באופן משמעותי את נוכחות חזבאללה במעברי הגבול היבשתיים, הימיים והאוויריים. לפי הדיווח, התקנת מערכות שיקוף חדשות בנמל בירות, בנמל התעופה הבינלאומי ובמעבר אלמצנע בגבול לבנון-סוריה, לצד הידוק הפיקוח בגבול עם סוריה והחלפת בעלי תפקידים החשודים בשיתוף פעולה עם חזבאללה, הביאו לירידה ניכרת בהברחות אמצעי לחימה, כספים, זהב וסמים עבור הארגון. עוד נטען כי ההחלטה למנוע נחיתת מטוסים איראניים בבירות תרמה אף היא לצמצום העברת מזומנים ואמצעים לחזבאללה (אלשרק אלאוסט, 27 ביולי 2026).

יוניפי”ל

• יוניפי״ל הודיע כי הוא מרחיב את פעילותו בדרום לבנון, בין השאר באמצעות הגברת הסיורים, התצפיות והפעילות לאבטחת צירי תנועה. דוברת הכוח, קנדיס ארדל, הוסיפה כי יוניפי״ל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשטח, להעביר דיווחים, לסייע בהגעת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה השבה לדרום ולאפשר תנועה בטוחה של עובדי סיוע (IMLebanon, ‏21 ביולי 2026).

המצב האזרחי בדרום לבנון

• היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, טען כי השיקום מתנהל בפועל במידה רבה באמצעות הרשויות המקומיות והתושבים, בעוד נוכחות המדינה נותרת מוגבלת. בכתבה על כפר רמאן, תואר כיצד העירייה והתושבים החלו לפנות הריסות, לתקן צינורות מים ולפתוח כבישים. עוד צוין כי כ-1,100 בתים בכפר נפגעו, אך הסיוע הממשלתי עדיין אינו תואם את היקף הנזק. העיתון הציג את המצב כהוכחה לפער בין הצהרות הממשלה בדבר השבת המדינה לדרום לבין יכולתה המעשית לממן ולנהל שיקום רחב היקף (אלאח’באר, 25 ביולי 2026).
• נטען כי גם סוגיית הבעלות על הקרקעות והגבולות בין החלקות בכפרי דרום לבנון מסתמנת כאתגר של היום שאחרי המלחמה. צוין כי בשל אובדן מסמכים, הרס סימני גבול ופגיעה ברישומי נכסים בכפרים שנחרבו, צפויים להתעורר סכסוכים בין משפחות ובעלי קרקעות בשאלה היכן עברה כל חלקה ומה היה היקף הנכס לפני המלחמה. הכתבה הזהירה כי בהיעדר התערבות מהירה של המדינה ומנגנון משפטי-הנדסי מסודר, “מלחמת הגבולות והבעלויות” עלולה לעכב את השיקום ואף להעמיק מתחים חברתיים בתוך יישובי הדרום (אלאח’באר, 23 ביולי 2026).
• סוכנות האו”ם אונסק”ו הכניסה את העיר העתיקה צור וחמש מצודות בדרום לבנון (ג’בל עאמל) לרשימת אתרי המורשת העולמית הנתונים בסכנה, על רקע הנזק הישיר והאיומים המתמשכים הנובעים מהלחימה (אלג׳זירה, 25 ביולי 2026).

מאמרים נוספים בתחום