מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (27-13 באפריל 2026)

עיקרים

• ב-16 באפריל 2026, הודיע נשיא ארה”ב טראמפ על הפסקת אש בין ישראל לבין לבנון למשך עשרה ימים. ב-22 באפריל 2026, מסר טראמפ כי הפסקת האש הוארכה בשלושה שבועות נוספים.
• עד הפסקת האש, המשיך צה”ל בתקיפות אוויריות נרחבות נגד מאות יעדי חזבאללה בדרום לבנון וסיכל מאות מפקדים ופעילים לצד המשך ביסוס מרחב ההגנה הקדמי בדרום לבנון. לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, פעלו כוחות צה”ל להשמדת תשתיות טרור וסיכול מחבלים בתחומי מרחב ההגנה הקדמי (“הקו הצהוב”) ותקפו תשתיות ומחבלים בתגובה להפרות מצד חזבאללה. ארבעה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה, שלושה מתוכם לאחר הפסקת האש.
• מתחילת הפסקת האש, פרסם חזבאללה 23 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד יישובים בצפון ישראל בתגובה ל”הפרות” מצד ישראל. מרבית התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הכריז כי הארגון ימשיך עם “התנגדות הגנתית” וכי הוא יגיב על “התוקפנות” כדי למנוע חזרה לסטטוס קוו ששרר לפני פרוץ המערכה הנוכחית ב-2 במרץ 2026.
• שגרירי ישראל ולבנון בארה”ב קיימו שתי פגישות ישירות, אחת מהן בנוכחות הנשיא טראמפ בבית הלבן. נשיא לבנון, ג’וזף עון, ובכירי הממשלה הגנו על ההחלטה לפתוח משא ומתן ישיר עם ישראל והדגישו כי זו הדרך היחידה להביא לעצירת “התוקפנות”, נסיגת ישראל ובנייה מחדש של המדינה.
• מזכ”ל חזבאללה קאסם ובכירי הארגון הדגישו את התנגדותם הנחרצת למשא ומתן ישיר עם ישראל והאשימו כי הממשלה מאפשרת את המשך “התוקפנות” ומועלת באמון הציבור במקום לעמוד לצד “ההתנגדות”.
• שגרירות איראן בלבנון וחזבאללה ערכו אירוע משותף לציון ארבעים יום לסיכול מנהיג איראן ח’אמנהאי בהשתתפות “השגריר” האיראני שגורש מלבנון.
• כוחות הביטחון בסוריה עצרו תא טרור של חזבאללה וסיכלו ניסיון לשגר רקטות לעבר שטח ישראל מדרום סוריה.
• הרשויות בלבנון מסרו כי לפחות 2,509 בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026 וכי יותר מ-121 אלף בני אדם עדיין שוהים במרכזים לעקורים. תושבים רבים מדרום לבנון ומאלצ’אחיה אלג’נוביה נמנעים מלשוב לבתיהם על אף הפסקת האש מחשש להתחדשות הלחימה.
• שני חיילי יוניפי”ל מתו מפצעיהם אחרי שנפגעו בשתי תקריות בדרום לבנון.

הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון

• ב-16 באפריל 2026, הודיע נשיא ארה”ב, טראמפ על כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת אש בין ישראל לבין לבנון למשך עשרה ימים במטרה לקדם את השיחות הישירות בין המדינות כדי להשיג הסכם שלום, וזאת יומיים אחרי המפגש הראשון בין שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון. בהודעת הממשל האמריקאי צוין כי ניתן להאריך את הפסקת האש בהסכמה הדדית אם תהיה התקדמות במשא ומתן ולבנון תפגין ביעילות את יכולתה ליישם את ריבונותה. עוד הודגש בהודעת הממשלה כי ישראל תשמור על זכותה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים להגנה עצמית, אולם טראמפ הכריז כי ארה”ב אוסרת על ישראל לתקוף בלבנון.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, דרש את סיום “התוקפנות”, נסיגת צה”ל עד הגבול, שחרור הלבנונים המוחזקים בישראל, חזרת העקורים ושיקום המדינה. מנגד, נשיא לבנון, ג’וזף עון, הכריז כי הפסקת האש מראה כי לבנון היא שתקבע את גורלה בעצמה והתעלם מאיראן כאשר הודה למדינות שסייעו לעצור את הלחימה.^[1]
• ב-24 באפריל 2026, לאחר שהמפגש השני בין שגרירי ישראל ולבנון בארה”ב התקיים בבית הלבן בנוכחות טראמפ, הודיע הנשיא האמריקאי על הארכת הפסקת האש בשלושה שבועות נוספים (החשבון של טראמפ ברשת החברתית Truth, 24 באפריל 2026).

הלחימה בלבנון

פעילות צה”ל

• צה”ל המשיך בתקיפות אוויריות נרחבות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון לצד פעילות קרקעית בדרום המדינה. להלן ההתפתחויות המרכזיות (דובר צה”ל, 27-14 באפריל 2026):
  • עד תחילת הפסקת האש: צה”ל ביצע תקיפות אוויריות נרחבות נגד מאות יעדי חזבאללה בדרום לבנון, בהם מפקדות צבאיות, משגרים ומחסני אמצעי לחימה. כמו כן, סוכלו מאות מפקדים ופעילים בחזבאללה, בהם מפקד גזרת בנת ג’ביל. במקביל, המשיכו כוחות קרקעיים בהרחבת הפעילות בדרום לבנון ובפשיטות ממוקדות לביסוס מרחב ההגנה הקדמי במטרה לסכל את פעילות חזבאללה בקרבת הגבול עם ישראל ולהרחיק את יכולות הירי של הארגון לעבר יישובי צפון ישראל. מוקד הפעילות היה בעיירה בנת ג’ביל. כמו כן, כוחות צה”ל תפסו את רכס הכריסטופוני האסטרטגי בדרום לבנון, אשר שולט על דרום אזור אלבקעא. לוחם צה”ל נהרג בלחימה. לפי צה”ל, מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026 ועד הפסקת האש, סוכלו לפחות 1,800 פעילי טרור והותקפו יותר מ-5,000 מטרות.
  • מתחילת הפסקת האש: כוחות צה”ל המשיכו לשהות בתחומי קו ההגנה הקדמי בדרום לבנון (“הקו הצהוב”) וסיכלו מחבלים שהתקרבו לקו או זוהו בתחומי קו ההגנה ומחבלים שניסו לפגוע בכוחות באמצעות ירי רקטות רחפני נפץ. כמו כן, הותקפו משגרים ומבנים צבאיים של חזבאללה גם מחוץ לתחומי “הקו הצהוב” בתגובה להפרות הפסקת האש מצד חזבאללה. במקביל, המשיכו כוחות קרקעיים של צה”ל באיתור ובהשמדת תשתיות טרור ואמצעי לחימה בתחומי “הקו הצהוב”, חלקם התגלו במבנים אזרחיים, ובהם חדרי ילדים. שלושה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה.

     
מימין: ציוד לחימה שנתפס בפעילות בדרום לבנון (דובר צה”ל, 14 באפריל 2026). משמאל: דגל ישראל ודגל חטיבת הצנחנים מונפים באצטדיון המרכזי בבנת’ ג’ביל (לבנון דיבייט, 22 באפריל 2026)

פעילות חזבאללה

• חזבאללה המשיך בתקיפות נגד יעדים צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 27-13 באפריל 2026):
  • עד הפסקת האש: מ-13 באפריל 2026 (בשעה 13:30) ועד כניסתה לתוקף של הפסקת האש, פרסם חזבאללה 157 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילים “איכותיים ומדויקים”, רקטות, טילים נגד טנקים (נ”ט), פגזים ואש נגד מטוסים (נ”מ), לצד חילופי אש עם כוחות צה”ל בדרום לבנון. לטענת חזבאללה, הארגון ביצע 2,184 תקיפות צבאיות שונות נגד “כוחות הכיבוש” בשטח לבנון ובשטח ישראל מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026 ועד הפסקת האש, וכן תקיפות נגד “התנחלויות” וערים ישראליות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים וטילים, עד לטווח של 160 ק”מ מהגבול.
  • מתחילת הפסקת האש: מ-19 באפריל ועד 27 באפריל 2026 (בשעה 13:00), פרסם חזבאללה 23 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות כטב”מים (15 מההודעות), פגזי ארטילריה, מטחי רקטות, “נשק מתאים”, מטעני חבלה ואש נגד מטוסים, כאשר לטענת חזבאללה מדובר בתגובה ל”הפרות” הפסקת האש מצד ישראל. מרבית התקיפות כוונו נגד כוחות צה”ל וכטב”מים ישראליים בדרום לבנון, אולם בוצעו גם שיגורי רקטות לעבר יישובים ישראליים בקרבת הגבול.
• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הבהיר באיגרת שפרסם כי הארגון ימשיך את “ההתנגדות ההגנתית” שלו וכי אין בכוונתו לשוב למצב ששרר לפני פתיחת המערכה הנוכחית ב-2 במרץ 2026, כאשר ישראל תקפה על אף הפסקת האש מנובמבר 2024. הוא איים כי הם יגיבו על “התוקפנות” ויתעמתו איתה והדגיש כי אין בכוונתם להתכופף על אף איומי “האויב”. הוא הוסיף כי יכולות הארגון “אינן נמדדות בחודשים ובשנים”, וכי הן מבוססות על השילוש של אמונה, רצון ויכולת. קאסם גם טען כי ישראל הגיעה למבוי סתום במערכה, בעוד “ההתנגדות משגשגת, חזקה ובלתי מנוצחת”. הוא הביע את ביטחונו כי “האויב הישראלי” לא יישאר על “אדמתנו הכבושה” וכי התושבים ישובו לאדמותיהם “עד האינץ’ האחרון של הגבול הדרומי עם פלסטין הכבושה” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 27 באפריל 2026).^[2]
• בהודעה שפרסם חזבאללה ב-26 באפריל 2026, טען הארגון כי התקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד “ההתנחלויות בצפון פלסטין הכבושה” מהוות “תגובה לגיטימית”, כאשר הוא האשים כי ישראל ביצעה יותר מ-500 “הפרות” מאז תחילת הפסקת האש. הארגון האשים את הרשויות הלבנוניות כי הן לא דרשו את הפסקת “התוקפנות” כתנאי להמשך השיחות עם ישראל ורק שיבחו את הנשיא טראמפ וכך “עודדו את האויב להמשיך בתוקפנות”. בנוסף, התריס הארגון כי הרשויות הלבנוניות לא ביצעו את החובות הלאומיות הבסיסיות ורק הסתכלו כיצד “האויב הורס בתים, שורף יבולים ואדמה”. בחזבאללה הזהירו כי “המשך ההפרות מצד האויב” ייענה עם “התנגדות והגנה”, וכי “לא נמתין או נהמר על דיפלומטיה כושלת” או על “שלטון שמהסס להגן על מולדתו” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 26 באפריל 2026). “מקורות” מסרו כי הצהרת חזבאללה לא הייתה רק הכרזת מלחמה נגד ישראל, אלא התקפה על מדינת לבנון עצמה וכי הדבר מגביר את החשש מפני קריסת הפסקת האש. לפי הדיווח, נשיא לבנון, ג’וזף עון, היה בקשר שוטף עם נציגי הממשל האמריקאי במאמץ למנוע הסלמה נוספת, וכי האמריקאים הבטיחו לעקוב אחרי הנושא (נדאא’ אלוטן, 27 באפריל 2026).

• ב-22 באפריל 2026, נהרגה עיתונאית היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, כתוצאה מתקיפה של צה”ל בכפר אלטירי. חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה, קשר בין האירוע לבין המשך הלחימה בדרום לבנון, וטען כי ישראל פועלת ליצירת אזור חיץ תוך “פגיעה מכוונת” באוכלוסייה האזרחית. הוא קרא להפסקת המגעים הישירים עם ישראל, בטענה כי הם אינם משרתים את לבנון ואף מעניקים לגיטימציה לפעולות ישראל, והדגיש כי חזבאללה ימשיך ב”התנגדות” עד להשגת נסיגה מלאה, תוך דחיית כל ניסיון לקבע מציאות ביטחונית חדשה בדרום (אלאח’באר, 23 באפריל 2026). דוברת צה”ל בערבית מסרה כי כוחות צה”ל זיהו שני כלי רכב שיצאו ממבנה ששימש את חזבאללה והתקרבו לכוחות בקו ההגנה הקדמי, תוך הפרת הסכם הפסקת האש. אחד מכלי הרכב הותקף ולאחר מכן הותקף מבנה שאליו נמלטו חלק מהחשודים. היא הדגישה כי צה”ל לא פוגע בעיתונאים במכוון וכי לא נמנעה הגעת כוחות ההצלה לזירה (חשבון X של דוברת צה”ל בערבית אלה ואויה, 22 באפריל 2026).

המשא ומתן הישיר בין לבנון וישראל

• ב-14 באפריל 2026, התקיימה במטה מחלקת המדינה האמריקאית בוושינגטון פגישה ישירה בין שגרירת לבנון בארה”ב, נדא חמאדה מעוצ’, לבין שגריר ישראל, יחיאל לייטר, בהשתתפות מזכיר המדינה, מרקו רוביו, ושגריר ארה”ב בלבנון, מישל עיסא. בהודעת הסיכום של הפגישה הראשונה מסוגה מאז 1993 נאמר כי המשתתפים קיימו דיונים “מועילים” על צעדים לפתיחת משא ומתן ישיר בין המדינות. עוד נאמר כי לבנון ציינה את הצורך ליישם במלואו את הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 והדגישה את עקרונות השלמות הטריטוריאלית והריבונות המלאה של המדינה (אתר מחלקת המדינה, 14 באפריל 2026).
• ב-22 באפריל 2026, התקיים המפגש השני, אשר הועבר ממחלקת המדינה לבית הלבן כדי לאפשר את השתתפות הנשיא טראמפ וסגנו, ג’יי-די ואנס. בסיומו, מסר טראמפ כי הוא שואף להזמין בקרוב את נשיא לבנון, ג’וזף עון, ואת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לפגישה (החשבון של טראמפ ברשת Truth, 22 באפריל 2026). צוין כי טראמפ הדגיש את מחויבות וושינגטון לתמוך בלבנון, כולל סיוע להתמודדות עם חזבאללה, לצד הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית. במקביל, הוצגה אופטימיות אמריקאית לגבי האפשרות להגיע להסכם שלום בעתיד הקרוב, תוך הצגת חזבאללה כגורם המרכזי המעכב זאת. השיחות לוּוו במסרים המעידים על רצון לקדם דיאלוג מדיני ואף אפשרות לפגישות נוספות בדרג בכיר, כאשר המשלחת הלבנונית המשיכה לפעול בערוץ דיפלומטי ישיר תחת חסות אמריקאית (אלנהאר, 24 באפריל 2026).

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, ובכירי הממשלה הגנו על ההחלטה לפתוח במשא ומתן ישיר עם ישראל והדגישו כי מדובר במהלך הכרחי כדי להביא לסיום הלחימה ולשיקום המדינה. לצד זאת, הם הבהירו כי הם נחושים להמשיך במהלכים ליישום מונופול המדינה על הנשק. להלן התבטאויות בולטות:
• עון אמר בישיבת הממשלה כי המגעים עם הממשל האמריקאי התמקדו בהשגת הפסקת אש ובהנעת מסלול משא ומתן שיכלול סיום מצב הלחימה, נסיגה ישראלית, השבת אסירים, פריסת צבא לבנון עד הגבול הבינלאומי ודיון במחלוקות סביב “הקו הכחול”. עון הדגיש כי אין כוונה לקיים שיחות ישירות עם נתניהו, בניגוד לפרסומים שגויים בתקשורת. הוא ציין כי חזרת “התיק הלבנוני” לשולחן האמריקאי היא הזדמנות אסטרטגית לשיקום כלכלי ולבנייה מחדש, והביע תקווה למפגש ישיר עם טראמפ. לצד זאת, הדגיש עון את מחויבותו לטיפול בהפרות הפסקת האש ואת הלחץ הציבורי הפנימי לסיום הלחימה, תוך ציון עייפות גוברת בקרב הציבור הלבנוני והמשפחות השכולות מהמשך העימות (חשבון X של לשכת נשיאות לבנון, 23 באפריל 2026).

• • בדברים שנשא במסגרת פסגת מנהיגי מדינות האיחוד האירופי בקפריסין, הציג עון קו מדיני ברור המבוסס על חיזוק ריבונות המדינה והעברת ההחלטה על מלחמה ושלום לידיה בלבד, לצד קידום משא ומתן דיפלומטי בחסות אמריקאית ובתמיכה בינלאומית להשגת נסיגה ישראלית מלאה. במקביל, הוא הדגיש את עומק המשבר ההומניטרי והכלכלי בלבנון, והציג אותו כמשבר קיומי המחייב התגייסות בינלאומית רחבה. הוא גם הבהיר כי לבנון מבקשת לנהל את ענייניה באופן עצמאי ואינה מוכנה עוד להיות זירה למאבקים אזוריים (סוכנות הידיעות הלבנונית, 24 באפריל 2026).
  • ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, הבהיר כי עמדת לבנון בשיחות בארה”ב מתבססת על דרישה לנסיגה ישראלית מלאה ודחייה מוחלטת של רעיונות כמו “אזור חיץ” או כל נוכחות ישראלית שתמנע את חזרת העקורים ושיקום הדרום. לדבריו, ההשתתפות במשא ומתן בחסות ארה”ב נובעת מהערכתה כגורם המרכזי המסוגל להשפיע על ישראל, תוך הבעת נכונות למצות את המסלול הדיפלומטי למרות אי-ודאות לגבי תוצאותיו. במקביל, סלאם הדגיש כי פירוק נשק חזבאללה הוא תהליך הדרגתי הנשען על חיזוק צבא לבנון והבהיר כי הממשלה לא תיכנע ללחצים חיצוניים (נדאא’ אלוטן, 24 באפריל 2026).
  • שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, הדגיש כי המדינה הלבנונית היא הסמכות הבלעדית לניהול משא ומתן, גם ישיר עם ישראל אם יידרש , כחלק ממאמץ לסיום המלחמה. לדבריו, המשא ומתן הוא כלי לגיטימי להגנה על האינטרסים הלאומיים, והדגיש כי לבנון אינה עוד “קלף” בזירה האזורית אלא פועלת לגיבוש מדיניות עצמאית, תוך הסתמכות על תמיכה בינלאומית ודיפלומטית להשגת נסיגה ישראלית ושיקום הדרום. רג’י הבהיר כי ריכוז הנשק בידי המדינה הוא תנאי הכרחי לבנייתה מחדש ומתח ביקורת חריפה על חזבאללה כשהאשים כי הארגון פוגע באינטרס הלאומי ומעכב את מאמצי השיקום (אלשרק אלאוסט, 23 באפריל 2026).
  • שר ההסברה הלבנוני, פול מרקץ, הדגיש כי הפסקת האש נתפסת בעיני לבנון כאמצעי ולא כמטרה, כאשר היעד המרכזי נותר השגת נסיגה ישראלית מלאה, השבת האסירים והפסקת הפגיעה באזרחים. לצד הצגת היקף האבדות הכבד, הצביע מרקץ על מעבר לגישה פרואקטיבית בזירה הבינלאומית, הכוללת קידום הליכים משפטיים ותיעוד “הפרות”, בדגש על פגיעה בעיתונאים ובצוותים אזרחיים (Lebanon Debate, 25 באפריל 2026).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, הציג עמדה מורכבת ביחס למשא ומתן עם ישראל: אף שלא הסתיר את התנגדותו למגעים ישירים, הוא הביע תמיכה במשא ומתן עקיף הנשען על תקדימים קודמים בתיווך אמריקאי, לרבות ההסכם על הגבול הימי וההתקדמות בסוגיות “הקו הכחול”. צוין כי ברי נמנע מלהביע בפומבי התנגדות גורפת, אך בפועל משמר קו המעדיף מנגנוני תיווך קיימים על פני שינוי פורמט השיחות. לצד זאת, הוא הביע חוסר אמון עמוק בישראל וקרא לעקורים להימנע מחזרה מהירה לבתיהם. כמו כן, ברי דחה כל ניסיון לקבע מציאות של שליטה ישראלית בדרום לבנון והבהיר כי המשך נוכחות כזו צפוי להוביל להתחדשות “ההתנגדות”, תוך הדגשת מחויבות לבנון לשמירה מלאה על ריבונותה הטריטוריאלית (אלג’מהוריה, 21 באפריל 2024).
• דווח כי סעודיה מגבירה את מעורבותה בזירה הלבנונית, ובין השאר מבקשת למנוע ניהול עצמאי של המשא ומתן מול ישראל בידי הממשל הלבנוני, מחשש להחלטות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של מדינות המפרץ. לפי הדיווח, השליח הסעודי המיוחד, הנסיך יזיד בן פרחאן, שביקר בלבנון, ושר החוץ הסעודי, פיצל בן פרחאן, מנסים לגבש עמדה לבנונית אחידה, וכן לשמור על האיזונים שנקבעו בהסכם טאא’ף כדי למנוע תרחיש של ערעור המערכת מצד חזבאללה לאחר המלחמה (אלאח’באר, 24 באפריל 2026). בהמשך לכך, שוחח שר החוץ בן פרחאן עם יו”ר הפרלמנט ברי ששיבח את מעורבות סעודיה והדגיש את מחויבות לבנון להסכם טאא’ף (אלשרק אלאוסט, 23 באפריל 2026). “מקורות” מסרו כי ציר אמריקאי-סעודי, בשיתוף מצרים, מנסה לגבש הסדר דמוי הסכם אי תוקפנות, אשר יכלול נסיגה ישראלית, פריסת צבא לבנון בדרום ונסיגת חזבאללה אל מעבר לליטאני, לצד מהלך הדרגתי של “הכלת נשק” במקום פירוקו, תיקון מחלוקות לאורך “הקו הכחול”, שחרור אסירים ושיקום אזרחי. ההסדר נשען על ערבויות בינלאומיות, בעיקר אמריקאיות, ומלווה בניסיון לשלב את המחנה השיעי באמצעות תיאום עם טהראן והסדרת דיאלוג פנימי בחסות סעודית-מצרית (אלג’מהוריה, 24 באפריל 2026).

עמדת חזבאללה

• בכירי חזבאללה המשיכו להביע התנגדות נחרצת לכל שיחות ישירות עם ישראל והאשימו את ההנהגה הלבנונית כי בעצם הנכונות למשא ומתן, היא מאפשרת לישראל להמשיך עם “התוקפנות” ובכך מועלת באמון הציבור הלבנוני. להלן התבטאויות בולטות:
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, האשים באיגרת שפרסם כי על אף “ההקרבה, הכבוד ותבוסת האויב”, הרשויות הלבנוניות “מיהרו” לתת “ויתור חסר תועלת ומשפיל” עם הכניסה למשא ומתן ישיר. הוא שב על עמדתו כי “הפתרון” הוא הפסקת “התוקפנות, נסיגת ישראל מהשטחים “הכבושים”, שחרור האסירים הלבנונים המוחזקים בישראל, שיבת העקורים ושיקום. הוא הוסיף כי “ההתנגדות” היא “תגובה לתוקפנות” ולא הגורם וכי כלי הנשק שלה נועדו רק להדוף את “התוקפנות” ולמנוע את “כיבוש לבנון כחלק מישראל הגדולה”, ועל כן “ההתנגדות” לא תוותר על כלי הנשק שלה והיא מוכנה לקרב בסגנון כרבלאא’ (קרב עד המוות). קאסם הודה לאיראן שלטענתו היא שהצליחה להביא להפסקת האש ותהה מדוע הממשלה כה עקשנית שאינה מוכנה לקבל את המעורבות האיראנית. הוא הביע תקווה כי הממשלה “תחזור בה מהפרותיה” והדגיש כי “משא ומתן ישיר זה ותוצאותיו כאילו לא היו קיימים עבורנו ואינם מעניינים אותנו כלל” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 27 באפריל 2026).

• • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה, קרא לנטוש את הערוץ הישיר מול ישראל ולחזור לגיבוש עמדה לאומית מוסכמת. לדבריו, מהלך של משא ומתן ישיר עלול להוביל להחלטות חד-צדדיות בעלות השלכות אסטרטגיות על עתיד לבנון. במקביל, הדגיש כי הארגון תומך בהמשך הפסקת האש, אך מתנגד לכל ויתור פוליטי כלפי ישראל, תוך דרישה לנסיגה מלאה, שיבת עקורים, שחרור אסירים ושיקום. הוא גם הבהיר כי חזבאללה לא יסכים לפירוק מנשקו, והזהיר מפני ניסיונות לכפות מציאות ביטחונית חדשה בדרום, כולל התנגדות ל”קו הצהוב” שהציגה ישראל (אלשרק אלאוסט, 20 באפריל 2026).
  • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, הדגיש כי המשא ומתן הוא מהלך פסול המעניק לגיטימציה לישראל ועלול להוביל לפירוק נשק הארגון. לדבריו, המשא ומתן הנוכחי מתנהל מעמדת חולשה ואינו משרת את האינטרס הלבנוני, בעוד שהחלופה המועדפת היא משא ומתן עקיף הנשען על תקדימים קודמים. קמאטי ביקר את הנהגת לבנון על כך שאינה ממנפת את “הישגי ההתנגדות” והזהיר כי סבלנות הארגון כלפי המסלול הדיפלומטי מתקרבת לסיומה (אלנשרה, 23 באפריל 2026).
  • יו”ר סיעת חזבאללה, מחמד רעד, מתח ביקורת חריפה על קידום משא ומתן ישיר עם ישראל והזהיר כי מהלך כזה עלול להוביל להידרדרות חמורה במעמדה של לבנון. לדבריו, כל מגע רשמי עם ישראל בזמן מלחמה מהווה הפרה חוקתית ואינו נהנה מלגיטימציה לאומית. הוא טען כי ההסדרים המוצעים במסגרת הפסקת האש מאפשרים בפועל לישראל להמשיך בפעולות צבאיות תחת כסות מדינית (אלאח’באר, 24 באפריל 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, מתח ביקורת על הארכת הפסקת האש, וטען כי היא חסרת משמעות נוכח המשך הפעילות הישראלית בשטח, אשר לדבריו אינה מחייבת את ישראל להגבלות דומות לאלו המוטלות על לבנון. הוא הזהיר כי ההסדר המתגבש מעניק כיסוי להאצת המשא ומתן הישיר תוך פגיעה באינטרס הלבנוני, והדגיש כי חזבאללה דוחה כל הפסקת אש שאינה מובילה לנסיגה ישראלית מלאה. לצד זאת, הבהיר כי הארגון שומר לעצמו את הזכות להגיב לכל פעולה ישראלית, וממשיך לראות ב”התנגדות” כלי לגיטימי להשבת הריבונות (סוכנות הידיעות הלבנונית, 24 באפריל 2026).

• זמן קצר לאחר הצהרת קאסם, ועל רקע עמדות חזבאללה נגד המשא ומתן, דחה הנשיא עון את ההאשמות בבגידה והבהיר כי הבוגדים הם מי שגוררים את המדינה למלחמה למען אינטרסים חיצוניים. הוא הוסיף כי אם המלחמה הייתה למען לבנון, המדינה הייתה תומכת בכך, אבל כאשר מדובר בשירות עבור אינטרסים זרים, הוא מתנגד לכך לחלוטין. עון הדגיש כי המטרה היא להביא לסיום מצב המלחמה נגד ישראל וכי הוא לא היה מקבל הסכם שמשפיל את לבנון (חשבון X של נשיאות לבנון, 27 באפריל 2026).
• עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, הצביע על מעורבות אמריקאית אינטנסיבית בניסיון לעצב את מסלול המשא ומתן, תוך הפעלת לחץ על הנשיא עון לקדם צעדים לקראת מגעים ישירים עם ישראל כתנאי להעמקת המעורבות האמריקאית במדינה. לפי אלאמין, עון נדרש לאזן בין דרישות חיצוניות לבין מגבלות פנימיות, כאשר יוזמות כגון פגישה ישירה עם ראש ממשלת ישראל נדחו בשל חשש מפגיעה בלגיטימציה הפנימית. במקביל, הוא הדגיש שינוי בעמדת “ההתנגדות”, המתנגדת למנגנוני פיקוח בינלאומיים, דוחה ערבויות אמריקאיות ומבהירה כי תמשיך לשמור על חופש פעולה צבאי ועל זכות תגובה להפרות ישראליות. עוד נטען כי חזבאללה רואה בצבא לבנון שותף ביטחוני לגיטימי, אך מתנגד לכל פגיעה בעצמאותו או לניסיון לפרק את נשקו (אלאח’באר, 20 באפריל 2026).

מתנגדי חזבאללה

• דווח כי גוברת הביקורת הפנימית על חזבאללה, הנתפס כמי שממשיך להמר על הציר האיראני ולהתנגד להסדרה מדינית, למרות הלחץ הציבורי הגובר ליציבות ולשיקום. לפי הערכות, הקהילה הבינלאומית תומכת בהובלה לבנונית של פתרון סוגיית הנשק, כאשר התקדמות מדינית עשויה להיות מותנית בהגבלת נשק הארגון ובחיזוק בלעדיות המדינה (אלשרק אלאוסט, 22 באפריל 2026). בהקשר זה, מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית בלבנון המשיכו להביע תמיכה במשא ומתן הישיר עם ישראל תוך שהם מטילים על הארגון את האחריות למלחמה ולערעור היציבות הפנימית במדינה. להלן התבטאויות בולטות:
  • חבר הפרלמנט, פאא’ד מח’זומי, הביע תמיכה מלאה בקו המדיני של הנשיא עון והממשלה, והדגיש כי המשא ומתן הישיר עם ישראל מהווה הזדמנות אסטרטגית להשגת נסיגה ישראלית, שיקום המדינה וחיזוק הריבונות. במקביל, מתח ביקורת חריפה על חזבאללה, אותו תיאר כגורם הפועל בשליחות איראנית וגורר את לבנון למלחמות יקרות ומיותרות, תוך התנגדות בלתי עקבית למשא ומתן. מח’זומי הצביע על תמיכה ציבורית רחבה במסלול המדיני, לצד גיבוי אמריקאי וסעודי, והדגיש את הצורך ביישום החלטות בינלאומיות, בראשן הגבלת הנשק בידי המדינה, כהכנה להסדר כולל (חשבון X של פאא’ד מח’זומי, 23 באפריל 2026).
  • יו”ר “הזרם הלאומי החופשי”, ג’בראן באסיל, מתח ביקורת חריפה על חזבאללה וטען כי הארגון גרר את לבנון לשתי מערכות לחימה שנועדו לשרת אינטרסים חיצוניים – סיוע לרצועת עזה ולאיראן – ללא תועלת לאומית עבור לבנון. לדבריו, מהלכים אלה פגעו בלגיטימציה הפנימית של הארגון, שכן הם נתפסים כהחלטות הנובעות מאג’נדה חיצונית ולא משיקולים לבנוניים (אתר אלנשרה, 23 באפריל 2026).

חזבאללה

מתיחות בצמרת הארגון

• דווח כי מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, ניסה לצמצם הופעות תקשורתיות של בכירים בארגון, אך נתקל בהתנגדות מצד גורמים מרכזיים בחזבאללה. נטען כי הדבר מעיד על קושי של קאסם לגבש משמעת פנימית אחידה, וכי המחלוקות משקפות פערים בהערכת המצב ובהשפעה בתוך הארגון, ואף מעלות סימני שאלה לגבי לכידות ההנהגה בתקופה רגישה זו עבור הארגון (אתר אלכלמה אונליין, 20 באפריל 2026).

החרפה במתיחות הבין-עדתית

• נטען כי חזבאללה מבצע תנועות ביטחוניות חריגות באזורים רגישים ומעורבים, לרבות חלוקת כלי נשק אישיים באזורים בעלי רוב סוני בצידון, בירות וטריפולי. צוין כי מהלכים אלו מעלים חשש מהעמקת המתיחות העדתית ומהתרחבות פוטנציאלית של חיכוך פנימי, במיוחד על רקע הרגישות הפוליטית והביטחונית במדינה (נדאא’ אלוטן, 24 באפריל 2026).

היחסים עם איראן

• ב-22 באפריל 2026, ארגנה שגרירות איראן בלבנון עצרת מול בניין הנציגות בבירות לציון ארבעים יום לסיכול מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, בנוכחות נציגים בכירים מחזבאללה. באירוע נכח גם השגריר המיועד של איראן, מחמד שיבאני, על אף שמשרד החוץ הלבנוני דרש ממנו לעזוב את המדינה עד 29 במרץ 2026. חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, טען בנאומו כי לבנון אינה צריכה לחשוש מאיראן וכי טהראן מעוניינת ביציבות בלבנון (אלנהאר, 22 באפריל 2026).

     
מימין: מאבטחים מטעם חזבאללה לצד דגל איראן במהלך הטקס. משמאל: “השגריר” שיבאני
(אלנהאר, 22 באפריל 2026)

פעילות בינלאומית נגד חזבאללה

• משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על סיד בדר אלדין נעימאא’י מוסוי, אזרח איראני המקושר לכוח קדס של משמרות המהפכה, שהוביל רשת שפעלה למימון חזבאללה והמשטר האיראני. לפי ההודעה, מוסוי הבריח נפט איראני למשטרו של נשיא ונצואלה המודח, ניקולס מדורו, בתמורה לזהב שהועבר לפעילי חזבאללה בטהראן. הם העבירו את הזהב למכירה בתורכיה והרווחים שימשו למימון חזבאללה (משרד האוצר האמריקאי, 16 באפריל 2026).
• כוחות הביטחון בסוריה עצרו חמישה חשודים בתא טרור שפעל בהכוונת חזבאללה ואשר קשור לתא הטרור שנחשף ב-11 באפריל 2026 בעת שניסה להתנקש בחייו של איש דת יהודי בדמשק. נמסר כי החשודים קיבלו הכשרה בידי מומחים בחו”ל וכי אחד החשודים, עלי מא’יד מחפוט’, הוא שתיאם בין שני התאים וקיבל אימונים בחו”ל בהכנת פצצות (אלאח’באריה אלסוריה, 19 באפריל 2026).
• רשויות הביטחון במחוז אלקניטרה שבדרום סוריה מסר כי הם סיכלו ניסיון של חוליה הקשורה לחזבאללה לשגר רקטות “מעבר לגבול”. כוחות הביטחון תפסו כלי רכב שנשא משגר רקטות ועצרו מספר חשודים (סוכנות סאנא ורדיו שמס, 19 באפריל 2026).

     
משגר הרקטות והרקטות שנתפסו בדרום סוריה (סוכנות סאנא, 19 באפריל 2026)

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, הדגיש בביקור בחטיבת החי”ר ה-12 בצפון המדינה את חשיבות שמירת היציבות הפנימית והשלום האזרחי כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי. הוא הזהיר כי פגיעה בלגיטימיות של הצבא משרתת אינטרסים חיצוניים ועלולה לעודד עימות פנימי. היכל חיזק את מחויבות הצבא להגן על ריבונות לבנון ולהשיב את שטחיה, לצד הדגשת חשיבות המורל, האחדות והנאמנות בקרב הכוחות הפועלים לשמירת הביטחון ברחבי המדינה (חשבון X של צבא לבנון, 21 באפריל 2026).

המצב האזרחי בלבנון

• משרד הבריאות הלבנוני מסר כי מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026 נהרגו לפחות 2,509 בני אדם ועוד 7,755 נפצעו. במקביל, היחידה לניהול סיכוני אסונות דיווחה כי מספר העקורים במרכזי השהייה הגיע ל-121,225 בני אדם, המהווים 31,717 משפחות (אלנשרה, 26 באפריל 2026).
• על אף הפסקת האש, דווח על גל עקירה נרחב מדרום לבנון לבירות. לפי הדיווח, לצד היקף ההרס הנרחב והיעדר תשתיות ושירותים חיוניים בכפרים, קיבלו חלק מהתושבים מסרים מחזבאללה המזהירים מפני חוסר יציבות ואף מאפשרות לחידוש הלחימה, מה שהאיץ את עזיבתם המחודשת. צוין כי הציבור תופס את ההפוגה כזמנית ושברירית, במיוחד על רקע הערכה כי אינה מבוססת על הסדרה יציבה אלא על לחצים חיצוניים, בעיקר אמריקאיים, וכי כל הסלמה בשטח עלולה להביא לקריסתה המהירה (אלשרק אלאוסט, 19 באפריל 2026). גם חלק ממשפחות העקורים ששבו לאזורי המגורים שלהן, בעיקר באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, עשו זאת באופן חלקי, תוך היערכות לעזיבה מחודשת (אלמדן, 25 באפריל 2026).

• בהקשר זה, דווח כי תושבים באזורים שפחות הושפעו מהלחימה החלו לשוב לבתיהם בניגוד להנחיות חזבאללה, והדבר הגביר את הביקורת על הארגון כשנטען כי הוא מנסה לטשטש את המציאות בשטח של הרס נרחב. במקביל, התנגדות חזבאללה למסלול המשא ומתן וחשש מהתחדשות הלחימה נתפסו כגורמים המאריכים את עקירת האוכלוסייה ומעמיקים את מצוקתה. נטען כי התמונה הכללית הצביעה על שחיקה בלגיטימציה הציבורית של חזבאללה בדרום לבנון, לצד עלייה בתחושת חוסר האונים והחשש מהפיכת העקירה למצב קבוע (אללואא’, 21 באפריל 2026).
• משרד החקלאות הלבנוני מסר כי כ-520 אלף דונם של אדמה חקלאית, שמהווים 22.5 אחוז מכלל השטח המעובד, נהרסו כתוצאה מהלחימה וכתוצאה מכך יש חשש מקריסה מוחלטת של הביטחון התזונתי. לפי נתוני המשרד, 78 אחוז מחקלאי דרום לבנון הפסיקו את פעילותם, כאשר יותר מ-6,500 חקלאים אינם יכולים להגיע כלל לאדמותיהם. כמו כן נגרם נזק ל-10,261 חוות, מתוכן 3,020 מגדלות חיטה, 1,689 מגדלות טבק ו-803 מגדלות תפוחי אדמה. לפי שר החקלאות, נזאר האני, הנזק למגזר החקלאי לאחר המערכה הקודמת שהסתיימה בנובמבר 2024 עמד על כמיליארד דולר וכעת המספרים צפויים לעלות יותר (אלאח’באר, 27 באפריל 2026).

יוניפי”ל

• ב-18 באפריל 2026, הודיע נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כי חייל צרפתי מכוח יוניפי”ל נהרג ושלושה נוספים נפצעו בתקרית ירי בדרום לבנון. הוא ציין כי כל הסימנים מצביעים על כך שחזבאללה אחראי לירי ודרש מנשיא לבנון ומראש הממשלה להבטיח את ביטחונם של חיילי יוניפי”ל בלבנון (חשבון X של נשיא צרפת, 18 באפריל 2026). בהודעת יוניפי”ל נאמר כי כוח סיור שעסק בטיהור תחמושת ליד הכפר ע’נדוריה הותקף בירי מנשק קל של “שחקנים בלתי מדינתיים”. אחד החיילים נפגע אנושות ומת מפצעיו ועוד שלושה נפצעו, בהם שניים במצב קשה (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 18 באפריל 2026). ב-22 באפריל, נמסר כי אחד הפצועים הצרפתים מת מפצעיו בבית החולים בפריז וחייל נוסף עדיין מאושפז בבית החולים במצב קשה (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 22 באפריל 2026).
• בפגישתו עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הביע ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, הערכה לתמיכתה המתמשכת של צרפת בלבנון, לצד הדגשת מחויבות ביירות להשלמת חקירת הרג חייל יוניפי”ל והעמדת האחראים לדין. השניים גם דנו בצורך להאיץ כינוס ועידת תמיכה בצבא לבנון וכן בקידום ועידה בינלאומית לשיקום המדינה, תוך הדגשת חשיבות השמירה על הסכם הפסקת פעולות האיבה מנובמבר 2024 (חשבון X של נואף סלאם, 22 באפריל 2026).
• ב-24 באפריל 2026, מסר יוניפי”ל כי משקיף שלום אינדונזי מת מפצעיו בבית החולים בבירות אחרי שנפגע בפיצוץ בבסיס בעדשית ב-29 במרץ 2026. בהודעת הכוח נקראו כל השחקנים באזור למלא אחרי החוק הבינלאומי והוזהרו כי פגיעה מכוונת במשקיפי שלום היא הפרת החוק ההומניטרי והחלטה 1701 (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 24 באפריל 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-20 באפריל 2026: "הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון – תובנות ותגובות".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-26 באפריל 2026: "מגמות במסרים של מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם (אוקטובר 2024-אפריל 2026)".

מאמרים נוספים בתחום