מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (27 ביולי – 4 באוגוסט 2026)

מגמות מרכזיות

• מאמץ לבנוני לנצל את סבב השיחות החדש עם ישראל כדי לקדם נסיגות נוספות של צה”ל בדרום לבנון.
• אירועי יום השנה לצבא לבנון נוצלו להדגשת היותו הגורם הביטחוני הלגיטימי היחיד במדינה.
• חזבאללה מתמודד עם אתגר שימור כוחו הצבאי לנוכח לחצים פנימיים וחיצוניים.
• תורכיה מנסה למלא תפקיד משפיע בזירה הלבנונית.

 

עיקרים

• סבב שיחות נוסף בין לבנון לבין ישראל נפתח ב-4 באוגוסט 2026 ברומא. המשלחת הלבנונית כוללת גם אנשי צבא ומומחים מקצועיים והיא תתמקד בעצירת התקיפות הישראליות ובקידום נסיגות נוספות של צה”ל בדרום לבנון.
• צבא לבנון המשיך לבסס את שליטתו בעיירה זוטר אלע’רביה במסגרת יישום “אזורי הפיילוט”, אולם טען כי יש מגבלות משפטיות שמונעות חיפושים בבתים פרטיים והאשים כי התקיפות הישראליות מקשות על מילוי משימותיו.
• נשיא לבנון עון ויו”ר הפרלמנט ברי נועדו אחרי תקופה ממושכת ודנו ביישום הסכם המסגרת ובגיבוש עמדה אחידה לקראת השיחות עם ישראל.
• מזכ”ל חזבאללה דרש מהרשויות הלבנוניות להפסיק את המשא ומתן כי הן “רק מוותרות לישראל” ואינן לוחצות לעצור את התקיפות, וטען כי מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה”ב הוא הדרך היחידה להשיג נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון. הוא גם הביע נכונות לפגישה עם ההנהגה הסורית.
• כוחות צה”ל השמידו תשתיות תת-קרקעיות מרכזיות של חזבאללה ברכס הבופור והמשיכו באיתור אמצעי לחימה וסיכול מחבלים במרחב הביטחוני. קצין צה”ל נפצע בהיתקלות ורחפן נפץ שוגר לעבר כלי הנדסי של צה”ל, אולם בחזבאללה המשיכו להימנע מקבלת אחריות על תקיפות.
• חמישה חיילים לבנונים נפצעו מפיצוץ מטען שלפי החשד הונח על ידי חזבאללה. מפקד צבא לבנון וראשי המדינה הדגישו כי הצבא הוא הגוף היחיד שמוסמך לשאת נשק ולהגן על ריבונות לבנון.
• הערכות בלבנון כי חזבאללה מתמודד עם שחיקה לוגיסטית ופיננסית שמקשה על בניין הכוח על אף מעורבות איראנית בשיקום היכולות.
• בצל ביקור נשיא לבנון בתורכיה, דווח כי אנקרה מעוניינת להשתלב בכוח רב-לאומי עתידי שיוצב בדרום לבנון לאחר סיום מנדט יוניפי”ל.
• ביקורת גוברת של תושבים בדרום לבנון על היעדר מענה מספק מצד הממשלה, בעוד מנגנוני חזבאללה מנסים לנצל את ההזדמנות ולסייע לאזרחים.

המשא ומתן הישיר ויישום הסכם המסגרת בין לבנון וישראל

המשך השיחות הישירות עם ישראל

• ב-4 באוגוסט 2026, נפתח ברומא סבב חדש של משא ומתן ישיר בין משלחות לבנון וישראל, בתיווך ארה”ב, אשר אמור להימשך שלושה ימים. לקראת השיחות, הרחיבה לבנון את משלחתה, כך שתכלול לצד הדרג המדיני והצבאי גם מומחים בתחומי סימון הגבולות, הכלכלה והשיקום. בראש המשלחת עומד השגריר לשעבר סימון כרם, לצד שגרירת לבנון בוושינגטון נדא חמאדה מעוד, נוסף על אנשי צבא ומומחים מקצועיים. דווח כי בכוונת המשלחת להציב בראש סדר היום את הרחבת מתווה “אזורי הפיילוט”; לדרוש נסיגה ישראלית נוספת, תוך התמקדות בבנת ג’ביל או באלח’יאם; להציג את התקדמות צבא לבנון ביישום התחייבויותיו; לדרוש את הפסקת הפעילות הצבאית הישראלית; ולהתנגד למנגנון אימות שיאפשר לישראל לפקח ישירות על יישום ההסכם. במקביל צפויים הדיונים לעסוק גם בסוגיות הגבול היבשתי, השיקום והסיוע הכלכלי לדרום לבנון (אלג’דיד ואלמדן, 2 באוגוסט 2026; אלחדת’, אלאח’באר ואללואא’, 3 באוגוסט 2026).
• “מקור מדיני לבנוני בכיר” ציין כי הסבב הנוכחי יתמקד בבחינת השלב הראשון של “אזורי הפיילוט” וקביעת המיקום של השלב השני, כאשר הצד הלבנוני מתכוון להתעקש כי הוא יתבצע בתחומי המרחב שתחת שליטת ישראל. כמו כן, המשלחת הלבנונית תציג רעיונות בנוגע למנגנון האימות, בין השאר עם הצעה שיוניפי”ל ינהל אותו, מינוי של משקיפים מטעם האו”ם או בקשת סיוע מגורם שלישי שיוסכם על כל הצדדים. “המקור” הוסיף כי השיחות יעסקו גם בסוגיית עצירת ההרס באזורים שתחת שליטת צה”ל (נדאא’ אלוטן, 4 באוגוסט 2026).
• עוד נטען כי אחת הסוגיות המרכזיות שתעמוד על הפרק היא אזור רכס עלי אלט’אהר, שבו ישראל דורשת את פינוי תשתיות חזבאללה ואת אימות היעדר נוכחות הארגון כתנאי להמשך הנסיגות (אלשרק אלאוסט, 2 באוגוסט 2026). בהקשר זה, דווח כי חזבאללה ממשיך לדחות את ההצעה שהעלה נשיא לבנון, ג’וזף עון, להעביר את השליטה במתחם המנהרות שבמרחב רכס עלי אלט’אהר לידי צבא לבנון, כחלק מהצעדים שנועדו לקדם את יישום הסכם המסגרת. לפי הדיווח, בלבנון מעריכים כי המשך סירוב הארגון עלול להוביל להרחבת הפעילות הצבאית הישראלית באזור ולעכב את ההתקדמות במשא ומתן (נדאא’ אלוטן, 3 באוגוסט 2026).
• “גורמים דיפלומטיים” העריכו כי סבב השיחות ברומא אינו צפוי להביא לפריצת דרך מיידית, אלא לשמש מבחן ליכולת הצדדים לעבור מניהול הפסקת האש לייצובה בפועל. לדבריהם, הצלחת הסבב תימדד ביכולת לקדם הרחבה של “אזורי הפיילוט”, להפחית את רמת החיכוך בדרום ולבסס מנגנוני פיקוח שיאפשרו את הרחבת פריסת צבא לבנון. עם זאת, הם הזהירו כי המשך פעילות צה”ל בדרום, לצד התעקשות ישראל לקשור את המשך הנסיגות בהסרת איום חזבאללה והיעדר נכונות לנסיגות משמעותיות לפני הבחירות בישראל, מצמצמים את הסיכוי להתקדמות מהותית בשלב זה (אלג’מהוריה, 3 באוגוסט 2026).

יישום תוכנית “אזורי הפיילוט”

• צבא לבנון המשיך לבסס את שליטתו בעיירה זוטר אלע’רביה, אליה נכנס במסגרת יישום תוכנית “אזורי הפיילוט” באמצעות פריסת כוחות, פתיחת צירים, פינוי הריסות, טיפול בנפלים והשבת שירותים בסיסיים לתושבים החוזרים. במקביל, הצבא הגביל את תנועת האזרחים סמוך לזוטר אלשרקיה, שנותרה תחת שליטת כוחות צה״ל. לדברי ראש העיר, מפקד הצבא התחייב לפעול לשיפור השירותים ולהמשך שיקום התשתיות, אולם מלבד הצבא ומועצת הדרום, מרבית מוסדות המדינה טרם שבו לפעול באזור. לפי הנתונים, כשישים אחוז ממבני העיירה נהרסו ורק כעשרה מהם עדיין ראויים למגורים (אלשרק אלאוסט, 1 באוגוסט 2026). במקביל, צוותים של “מועצת הדרום” השלימו את סקר הנזקים, החלו בפינוי ההריסות ובהצבת מבנים יבילים, לצד העברת סיוע הומניטרי והכנות לחזרת התושבים (אלאח’באר, 2 באוגוסט 2026).

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, סייר ביחידות הצבא הפרוסות בדרום לבנון, וביקר בגדוד ההתערבות השני בזהראני ובזוטר אלע’רביה. במהלך ביקורו, שכלל גם ליווי של משלחת אמריקאית, נפגש היכל עם מפקדים, חיילים ותושבים, בחן את האתגרים המעכבים את חזרת האוכלוסייה לדרום והשתתף בטקס לזכר חללי הצבא. היכל הדגיש כי צבא לבנון ימשיך לפעול לביסוס הביטחון, ללוות את חזרת התושבים ולחזק את יציבות האזור במסגרת יישום הסכם המסגרת (חשבון X של צבא לבנון; נדאא’ אלוטן, 31 ביולי 2026).

• “גורמים בצבא לבנון” ציינו כי האתגר המרכזי המעכב את יישום הסכם המסגרת הוא המשך הפעילות הצבאית הישראלית בדרום לבנון, הכוללת תקיפות, ירי ופיצוץ מבנים. לדבריהם, הצבא ממשיך בפריסת כוחותיו, באיתור ובהחרמת אמצעי לחימה במרחבים פתוחים ובהידוק השליטה הביטחונית, אולם טרם החל בחיפושים בבתים פרטיים בשל מגבלות משפטיות המחייבות צו שיפוטי. בנוסף, ציינו בצבא כי ההרס הנרחב, התשתיות הפגועות והמשך הנוכחות הישראלית בזוטר אלשרקיה מקשים על השלמת המשימות, אך הדגישו כי אין בכוונתם להיגרר לעימות עם חזבאללה וכי ימשיכו להתמקד באכיפת סמכות המדינה במרחב הציבורי.  עוד צוין כי הצבא איתר והחרים אמצעי לחימה רבים (אלאח’באר, 29 ביולי 2026; אלשרק אלאוסט, 1 באוגוסט 2026).
• “מקורות המקורבים לחזבאללה” טענו כי ארה”ב ממקדת את לחציה בצבא לבנון במקום בישראל, במטרה להאיץ את יישום התחייבויותיו במסגרת ההסכם. לדבריהם, מוקד המחלוקת המרכזי הפך לרכס עלי אלט’אהר, שם דורשת ישראל כי צבא לבנון יוודא את היעדרם של פעילי חזבאללה ואמצעי לחימה כתנאי להמשך הנסיגות (אלאח’באר, 30 ביולי 2026).
• בהמשך לכך, “מומחים צבאיים ואסטרטגיים” העריכו כי לא צפויה בעת הקרובה נסיגה ישראלית משמעותית מדרום לבנון, כל עוד לא תוסדר סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו. לדבריהם, גם אם תורחב תוכנית “אזורי הפיילוט”, היא תמשיך להיות כפופה למנגנוני פיקוח ביטחוניים ולהתפתחויות בזירה האזורית, ובפרט למתיחות בין איראן לישראל ולהשפעתה על התנהלות חזבאללה (ארם ניוז, 1 באוגוסט 2026).

הממשל הלבנוני

• ב-29 ביולי 2026, נועדו נשיא לבנון, ג’וזף עון, ויו”ר הפרלמנט, נביה ברי, בארמון הנשיאות אחרי תקופה ממושכת של מתיחות. נמסר כי הם דנו במצב הכללי בלבנון ובאזור, תוך התמקדות בדרום לבנון לנוכח “התוקפנות הישראלית”, ובהמשך יישום הסכם המסגרת. עון גם עדכן את ברי על ביקורו בארה”ב ועל פגישותיו עם הנשיא טראמפ ועם מזכיר המדינה רוביו. ברי ציין כי הוא היה מרוצה מהפגישה (חשבון X של נשיאות לבנון, 29 ביולי 2026).

• לפי דיווחי התקשורת הלבנונית, פגישת עון-ברי נועדה לגבש עמדה לבנונית אחידה לקראת סבב המשא ומתן ברומא. הם סיכמו כי לבנון תמשיך לדרוש נסיגה ישראלית מלאה, הפסקת ההפרות והשלמת התחייבויות ישראל כתנאי להתקדמות ביישום ההסכם, והעריכו כי ההתפתחויות במסלול יושפעו גם מיחסי ארה”ב–איראן (Lebanon Debate ואלאח’באר, 30 ביולי 2026).
• “מקורות פוליטיים” מסרו כי עון, ברי, וראש הממשלה, נואף סלאם, גיבשו עמדה משותפת, לפיה ישראל נוקטת מדיניות של דחיית הנסיגות מדרום לבנון ומנצלת את “הסכם המסגרת” להארכת שהייתה בשטח, ללא לחץ אמריקאי אפקטיבי. לדבריהם, עמדה זו צפויה לבוא לידי ביטוי בסבב המשא ומתן הקרוב ברומא, אף שלבנון אינה שוקלת לזנוח את ההסכם אלא מבקשת לשפר את יישומו (אלדיאר, 31 ביולי 2026).
• ברי הדגיש כי הוא ממשיך לתמוך בקידום יישום הסכם המסגרת, אך הבהיר כי כל התקדמות חייבת להתחיל בקיבוע הפסקת האש, בנסיגה ישראלית מלאה מהשטחים הלבנוניים ובהשבת התושבים לבתיהם, וכן בערבויות בינלאומיות ואזוריות שיבטיחו את יציבות לבנון. ברי שב על התנגדותו לכל משא ומתן ישיר עם ישראל והבהיר כי עמדתו בנושא לא השתנתה (אלאח’באר, 27 ביולי 2026). ברי גם שוחח עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ודן עמו בהתפתחויות בלבנון, בקידום הנסיגה הישראלית, בשיקום המדינה ובהמשך המעורבות הצרפתית, לרבות עתיד יוניפי”ל (נהארנט, 30 ביולי 2026, אלג’מהוריה, 31 ביולי 2026).

• שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, מתח ביקורת חריפה על חזבאללה וטען כי מדובר בארגון בעל זהות ואידיאולוגיה איראניות, וכי כל עוד אינו מתפרק מנשקו לא ניתן להבחין בין זרועו הצבאית לזרועו המדינית (חשבון X של יוסף רג’י, 27 ביולי 2026). בתגובה תקף חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, אבראהים אלמוסוי, את רג’י, האשים אותו בפגיעה באחדות הלאומית ובאימוץ עמדות המשרתות את ישראל, וטען כי הוא מנסה להסית לעימות בין צבא לבנון לבין חזבאללה (סוכנות הידיעות הלבנונית, 28 ביולי 2026).

עמדת חזבאללה

• בחזבאללה ובמחנה השיעי המשיכו להציג קו אחיד נגד יישום הסכם המסגרת, שבראייתם נועד לשרת את האינטרסים של ישראל וארה”ב, תוך שלילת הלגיטימיות של כל דיון בפירוק נשק הארגון. הם גם שבו והדגישו כי המשך קיומה של “ההתנגדות” הוא תנאי להגנת לבנון, והזהירו מפני הסתמכות על ערבויות אמריקאיות או על המשא ומתן עם ישראל:
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, טען כי המשא ומתן הישיר עם ישראל “לא הביא דבר מלבד ויתורים של לבנון”, בעוד ישראל “לקחה הכל”. בנאום מצולם לציון יום הארבעין,^[1] הוא קרא להנהגה הפוליטית בלבנון להפסיק עם “הוויתורים הנדיבים” לישראל ולקיים דיאלוג עם “ההתנגדות”, ותהה מדוע הרשויות לא דורשות מארה”ב להשיג הפסקה מוחלטת של “התוקפנות” בדרום לבנון כי “כל התקיפות בוצעו תחת פיקוח ואישור אמריקאיים”. לפי קאסם, ההנהגה הפוליטית רק מקיימת ישיבות ופגישות, מבלי להתייחס בהן להשלכות “התוקפנות”, ועקץ כי זו לא התנהלות של מי שמעוניינים להגן על ריבונות המדינה. הוא דרש כי ההנהגה תפעל כדי לאלץ את ישראל לסגת ותקבע לוח זמנים מפורש לשיקום. לטענתו, חזבאללה תומך בפריסת צבא לבנון מדרום לליטאני ומוכן לסייע לו כפי שכבר עשה בעבר. קאסם גם הדגיש כי בראיית חזבאללה, מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה”ב הוא שהביא להפסקת האש והרתיע את ישראל מפני הסלמה נוספת, וכי המזכר הוא שגם יביא לנסיגה מלאה של ישראל. לדבריו, כל זה לא היה מושג ללא “העמידה הנחושה של ההתנגדות ובני עמה ושבירת המומנטום של האויב”. קאסם גם שב על עמדתו כי “ההתנגדות תימשך כל עוד הכיבוש קיים” וכי “לעולם לא נקבל השפלה”, והבטיח להתעמת עם כל מי “שישתף פעולה עם הפרויקט הישראלי ויפעל ליישום התוכניות שלו נגד ההתנגדות”. בנאומו, שלח קאסם מסר חיובי לעבר ההנהגה בסוריה, על רקע המאמצים האמריקאיים לשלב את דמשק בפירוק נשק חזבאללה, והביע נכונות לפגישה פומבית בין חזבאללה לבין ההנהגה הסורית “בזמן שיתאים לשני הצדדים” (אלעהד, 4 באוגוסט 2026).

• • חברי הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן עז אלדין, חסין אלחאג’ חסן, חסין ג’שי ועלי אלמקדאד, וחבר הלשכה המדינית, ע’אלב אבו זינב, תקפו את נשיא לבנון, הממשלה ושר החוץ יוסף רג’י, בטענה כי הסכם המסגרת אינו בר-יישום. הם הדגישו כי חזבאללה אינו מעוניין בעימות עם צבא לבנון והבהירו כי המשך השתתפות הארגון בממשלה ייבחן בהתאם לאינטרסים של “ההתנגדות” (אלדיאר, 27, 30 ו-31 ביולי 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עלי פיאצ’, ובכירים נוספים בארגון המשיכו לטעון כי ישראל מנצלת את המשא ומתן ואת הסכם המסגרת כדי לכפות מציאות ביטחונית ומדינית חדשה על לבנון, בגיבוי אמריקאי. לדבריהם, תושבי הדרום זכאים לשוב לבתיהם, אך אינם מוכנים לוותר על “זכות ההתנגדות”, כל עוד נמשכים הכיבוש והפעילות הישראלית (אלנשרה, 30 ביולי 2026; אלדיאר, 1 באוגוסט 2026).
  • חבר סיעת חזבאללה, חסן פצ’לאללה, הגדיר את הסכם המסגרת כהישג לישראל ולארה”ב ללא תמורה ללבנון, וטען כי ישראל לא תיסוג מדרום המדינה לפני הבחירות בישראל. לדבריו, חזבאללה ימשיך לפעול לשחרור הדרום “באמצעות ההתנגדות או באמצעות המגעים שמנהלת איראן”, ובמקביל ימשיך לסייע לתושבי הדרום חרף “המצור האמריקאי” (אלדיאר, 2 באוגוסט 2026).
  • סגן נשיא המועצה האסלאמית השיעית העליונה, השיח’ עלי אלח’טיב, המופתי הג’עפרי אחמד קבלאן ואיש הדת השיעי הבכיר, עלי פצ’לאללה, קראו לממשלת לבנון לבחון מחדש את המשא ומתן עם ישראל. הם הזהירו מפני הסתמכות על ערבויות אמריקאיות והדגישו כי השותפות בין צבא לבנון, “ההתנגדות” והאחדות הלאומית היא תנאי לשמירה על ריבונות המדינה. במקביל, קראו לשמור על הלכידות הפנימית ולמנוע הידרדרות לעימות עדתי (אלדיאר, 31 ביולי 2026).
• “מקורות פוליטיים בלבנון” טענו כי מאז חתימת הסכם המסגרת, נותקו ערוצי התקשורת הישירים בין חזבאללה לבין נשיאות הרפובליקה, בעוד שיישום ההסכם מתבצע באמצעות צבא לבנון ומוסדות המדינה בלבד. לדבריהם, יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, בחר לשמור על ערוץ הידברות עם הנשיא עון, בעוד שחזבאללה ממשיך להחרים את נשיאות הרפובליקה. עוד ציינו כי ניכרת שחיקה במעמדו הפוליטי של הארגון, לאחר שגם חלק מבעלי בריתו אימצו שיח המדגיש את בלעדיות הנשק בידי המדינה ואת חיזוק מעמד צבא לבנון (ארם ניוז, 31 ביולי 2026).
• “מקורות דיפלומטיים אמריקאיים” העריכו כי המאמצים לקדם מתווה לפירוק חמאס מנשקו^[2] מגבירים גם את הלחץ המדיני והפסיכולוגי על חזבאללה לקדם מהלך דומה בלבנון. עם זאת, הם הדגישו כי הזירה הלבנונית מורכבת יותר בשל מעמדו הפוליטי, החברתי והצבאי של הארגון והמשך התמיכה שהוא מקבל מאיראן, חרף היחלשות השפעתה באזור (נדאא’ אלוטן, 1 באוגוסט 2026).

תומכי ההסכם

• חברי פרלמנט לבנונים, אשר נועדו עם הנשיא עון, הביעו תמיכה במדיניותו לחיזוק מוסדות המדינה, לקידום המשא ומתן להשגת נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון, להשבת התושבים לבתיהם ולקידום השיקום. בנוסף, הדגישו כי המדינה ומוסדותיה, ובראשם צבא לבנון, הם הגורם הלגיטימי והבלעדי להבטחת הריבונות והביטחון, וקראו להמשך התיאום בין הנשיא לראש הממשלה (חשבון X של נשיאות לבנון, 28 ביולי ו-3 באוגוסט 2026).
• מנהיג מפלגת “הכוחות הלבנוניים”, סמיר ג’עג’ע, העריך כי לבנון כבר השיגה 70-60 אחוז מהדרך הנדרשת לסיום ההשפעה הבלתי לגיטימית של חזבאללה על המדינה והבהיר כי אין מקום לנשק של חזבאללה בעתיד של לבנון. לדברי ג’עג’ע, לא ניתן להשיג יציבות פוליטית או ביטחון חברתי ללא הבטחת ריבונות המדינה וכי ההחלטה על מלחמה ושלום אינה שייכת למפלגה מסוימת או לחלק מהלבנונים אלא למדינה עצמה. הוא הוסיף כי נפילת משטר אלאסד בסוריה והמערכה של חזבאללה נגד ישראל החלישו את הארגון, וכי אם לרשויות הלבנוניות הייתה נכונות לשאת בסיכונים המינימליים הנדרשים, חזבאללה כבר היה קורס לחלוטין עד עכשיו. הוא גם דחה את האפשרות של מלחמת אזרחים והדגיש כי המצב הנוכחי הוא שרוב הלבנונים תומכים במדינה ומנגד יש מפלגה שמנסה לחתור תתת סמכות המדינה, ואם המדינה תפעל ליישם את סמכותה, לא מדובר במלחמת אזרחים (סקיי ניוז בערבית, 2 באוגוסט 2026).

המצב הביטחוני בדרום לבנון

פעילות צה”ל

• כוחות צה”ל המשיכו בפעילות במרחב הביטחון בדרום לבנון לאיתור אמצעי לחימה, סיכול מחבלים שהיוו איום והשמדת תשתיות טרור. במסגרת הפעילות, הושמדה ברכס הבופור תשתית תת-קרקעית מרכזית של חזבאללה ששימשה כמרכז פיקוד וכבסיס לתכנון ולהוצאה לפועל של תקיפות נגד ישראל, ובעיירה חדאת’א הושמדה מנהרה ששימשה כמפקדה של חזבאללה. ברכס עלי אלט’אהר, שם לפי ההערכות מתבצרים עשרות מחבלי חזבאללה בתשתית תת-קרקעית, נפצע קצין צה”ל באורח בינוני בהיתקלות עם חוליית מחבלים ורחפן נפץ של חזבאללה שוגר לעבר כלי הנדסי של צה”ל, לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 27 ביולי–3 באוגוסט 2026).

חזבאללה

• חזבאללה המשיך להימנע מפרסום הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל, גם לאחר הודעות צה”ל על שיגור רחפן הנפץ ועל היתקלויות. במקביל המשיך הארגון לקיים טקסי זיכרון לפעיליו שנהרגו והדגיש כי אינו מוותר על “זכות ההתנגדות”, אף שנמנע בשלב זה מצעדים העלולים להוביל להסלמה רחבה (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח; אלדיאר; לבנון 24, 27 ביולי–3 באוגוסט 2026).
• נטען כי רשת המנהרות שבנה חזבאללה בדרום לבנון מאז שנת 2000, וביתר שאת לאחר מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, מהווה תשתית אסטרטגית הכוללת מפקדות, מחסני אמצעי לחימה, צירי תנועה ותשתיות תקשורת תת-קרקעיות, שנועדו להבטיח את רציפות הלחימה גם תחת תקיפות אוויריות. בדיווח צוין כי השמדת המתחם ברכס הבופור ממחישה את עומק הפגיעה באחד מנכסי הליבה של הארגון (נדאא’ אלוטן, 3 באוגוסט 2026).
• “גורם צבאי לבנוני” העריך כי חזבאללה מגבש דפוס פעולה חדש בדרום לבנון, המבוסס על פעולות ממוקדות נגד יעדים צבאיים איכותיים של צה”ל, תוך שימוש גובר ברחפני סיור לאיסוף מודיעין ולמעקב אחר תנועת הכוחות. לדבריו, שינוי זה נועד להסתגל לעליונות המודיעינית והאווירית של ישראל, לצמצם את חשיפת פעילי הארגון ולהעלות את מחיר הפעילות הישראלית באמצעות פעולות התשה נקודתיות (ארם ניוז, 28 ביולי 2026).

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, גינה את המשך הפעילות הישראלית בדרום לבנון, ובפרט את הפגיעה לכאורה בתשתיות ובאתרי מורשת, ובהם מבצר הבופור, שלדבריו מהווה “הסלמה חמורה והפרה של ההבנות הקיימות”. עון הזהיר כי המשך הפעילות הישראלית ערב סבב השיחות הישירות ברומא עלול לפגוע במאמצים לקדם את יישום הסכם המסגרת, וקרא למדינות המתווכות ולקהילה הבינלאומית לפעול להפסקת “ההפרות” ולשמירה על היציבות בדרום לבנון (חשבון X של נשיאות לבנון, 31 ביולי 2026).
• עון הפציר בנציב העליון של האו”ם לזכויות האדם, פולקר טירק, לפעול נגד מה שהגדיר כ”הפרות” הישראליות בדרום לבנון. לדבריו, המשך הפעילות הישראלית פוגע בזכויות האדם ועלול לסכל את יישום הסכם המסגרת. טירק השיב כי נציבות האו”ם עוקבת אחר ההתפתחויות ומגבשת דו”ח בנושא (חשבון X של נשיאות לבנון, 27 ביולי 2026).
• יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, גינה את הפיצוצים שביצעה ישראל בדרום לבנון, הגדירם “תוקפנות חמורה נגד האדם, המורשת והבנייה”, וטען כי השימוש במאות טונות של חומרי נפץ ממחיש את היקף ההרס ומחייב התערבות בינלאומית להפסקת “ההפרות” (אלדיאר, 31 ביולי 2026).

צבא לבנון

• צבא לבנון הודיע כי חמישה מחייליו נפצעו בעקבות פיצוץ “גוף חשוד” במהלך פעילות הנדסית באזור כפרא. תחילה טענו בצבא כי מדובר בתקיפה ישראלית, אולם בהמשך תיקנו את גרסתם (חשבון X של צבא לבנון, 2 באוגוסט 2026). בדיקת צה”ל העלתה שלא מדובר במטען שהונח על ידי כוחות צה”ל, אלא ככל הנראה במטען של חזבאללה (דובר צה”ל, 2 באוגוסט 2026).

אתגר בניין הכוח של חזבאללה

• “מקורות בלבנון” העריכו כי חרף מחויבותו האסטרטגית לאיראן, חזבאללה ניצב כיום בפני מגבלות משמעותיות העלולות למנוע ממנו להצטרף לעימות צבאי נוסף במקרה של הסלמה בין ארה”ב לבין איראן. לדבריהם, הארגון ממשיך להחזיק ביכולות מבצעיות, ובהן מערכי טילים מדויקים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), אך הוא מתמודד עם פגיעה בכוח האדם, מגבלות לוגיסטיות, קשיים בהצטיידות ובנתיבי ההברחה ופערי כוחות מול ישראל, באופן העלול להסב לו נזק משמעותי במקרה של מערכה נוספת (נדאא’ אלוטן, 29 ביולי 2026).
• “מקור ביטחוני לבנוני” העריך כי חזבאללה מתמודד עם שחיקה בתשתיות הלוגיסטיות והפיננסיות שלו בעקבות הידוק הפיקוח על שדה התעופה, הנמלים, מעברי הגבול והמגזר הפיננסי. לדבריו, צמצום נתיבי ההברחה והעברות הכספים מקשה על הארגון להעביר אמצעי לחימה, ציוד וכספים, אף שהוא ממשיך להפעיל ערוצי הברחה חלופיים באמצעות מזומנים, חלפנות, זהב ומטבעות קריפטוגרפיים (Lebanon Debate, 27 ביולי 2026).
• בהקשר זה, “גורמים צבאיים ומדיניים בלבנון” ציינו כי מומחים ממשמרות המהפכה מסייעים לחזבאללה בשיקום יכולותיו, אולם הוא מתמודד גם עם קשיים כלכליים, ירידה במוטיבציית הגיוס והמשך לחץ מדיני וביטחוני, בעוד שהחלטותיו האסטרטגיות ממשיכות להיות מושפעות מטהראן (ארם ניוז, 28 ביולי 2026).
• מנגנוני הביטחון הלבנוניים חשפו מחסן אמצעי לחימה ותשתית לוגיסטית של פעיל חזבאללה באזור ראס אלנבע בבירות. במהלך הפשיטה נתפסו אמצעי לחימה, חומרי נפץ, אמצעי קשר, מפות ואמצעים אלקטרוניים, והחשוד הודה בהשתייכותו לחזבאללה. בעקבות הפרשה, קראו גורמים פוליטיים ופרשנים להרחיב את האכיפה נגד תשתיות הארגון בבירות ולהאיץ את יישום החלטת הממשלה להפוך את הבירה לאזור נקי מנשק בלתי חוקי (Lebanon Debate ואלשרק אלאוסט, 29 ביולי 2026; חשבון X של וצ’אח צאדק, 1 באוגוסט 2026; אללואא’, 31 ביולי 2026). לפי “מקורות המעורים בחקירה”, הממצאים מעידים כי הנשק שנתפס נועד גם לשימוש מבצעי במקרה של הסלמה, והפרשה חידשה את הדיון בצורך בהשלמת פירוז בירות מנשק בלתי חוקי ובהרחבת פעילות צבא לבנון נגד תשתיות חמושות בעיר (ארם ניוז, 3 באוגוסט 2026).

צבא לבנון

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, ניצל את אירועי יום השנה ה-81 להקמת הצבא כדי להדגיש כי הצבא ימשיך למלא את משימותיו חרף מגבלות המשאבים והאתגרים הביטחוניים. לדבריו, סדר העדיפויות של הצבא כולל את אבטחת הגבולות, המאבק בטרור, בפשיעה ובהברחות והשלמת פריסת הכוחות בדרום בהתאם להסכם המסגרת, תוך היערכות להתפרס בכל שטח שממנו תיסוג ישראל. היכל האשים את ישראל בהמשך “ההפרות”, קרא להמשך חיזוק יכולות הצבא באמצעות סיוע בינלאומי, והדגיש כי הצבא ימשיך לשמש גורם מרכזי בשמירה על הביטחון, היציבות והלכידות הפנימית (חשבון X של צבא לבנון, 30 ביולי 2026).
• לרגל יום הצבא, ערך היכל סדרת ביקורים ביחידות צבא במרכז המדינה ובדרומה, ובהן מפקדת גזרת דרום הליטאני, חטיבות חיל הרגלים וגדודי ההתערבות. במהלך הביקורים, עמד על המצב המבצעי, בירך את החיילים והדגיש כי עוצמת צבא לבנון נשענת על אחדות כלל יחידותיו (חשבון X של צבא לבנון, 30 ביולי ו-1 באוגוסט 2026).
• נשיא לבנון, ג’וזף עון, וראש הממשלה, נואף סלאם, הדגישו במסרים לרגל יום הצבא כי צבא לבנון הוא הגורם הלגיטימי היחיד המוסמך לשאת נשק ולהגן על ריבונות המדינה. השניים קראו להמשך פריסת הצבא לאורך הגבול הדרומי, להחלת סמכות המדינה בכל שטח לבנון ולחיזוק יכולותיו באמצעות הרחבת סדר הכוחות, שיפור תנאי השירות והמשך הסיוע הבינלאומי (חשבון X של נשיאות לבנון וחשבון X של נואף סלאם, 1 באוגוסט 2026).

מעורבות תורכיה בלבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, ערך ביקור רשמי באנקרה ונפגש עם נשיא תורכיה, רג’פ טאיפ ארדואן. המנהיגים הצהירו על פתיחת שלב חדש ביחסי המדינות והסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, הכלכלה, האנרגיה, התחבורה והתשתיות. ארדואן הבהיר כי תורכיה תמשיך לסייע לצבא לבנון באמצעות אימונים, ציוד וסיוע הומניטרי, לרבות אספקת מבנים יבילים לעקורי הדרום (חשבון X של נשיאות לבנון וסוכנות אנאדולו, 30 ביולי 2026)
• לפי הפרשנויות בתקשורת הלבנונית והתורכית, הביקור נועד למצב את תורכיה כשחקן מרכזי בלבנון ובתהליך השיקום שלאחר המלחמה. צוין כי אנקרה מעוניינת להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי עם בירות, לבחון בעתיד גם עסקאות ביטחוניות, ולהשתלב בכוח בינלאומי עתידי שיוצב בדרום לבנון לאחר סיום מנדט יוניפי”ל (אלדיאר,TRT ואללואא’, 31 ביולי 2026).

יוניפי”ל

• יוניפי”ל הודיע כי הרחבת פעילותו בדרום לבנון מתבצעת לצד מאמץ מתמשך לאיתור ולנטרול חומרי נפץ שנותרו באזורי הלחימה, במטרה לאפשר את המשך פעילות הכוח ואת חזרתם הבטוחה של התושבים. במסגרת זו, נמסר על איתור של כארבעה טונות של אמוניום חנקתי במבנה סמוך לחולא ועל נטרול שרידי כטב”ם סמוך לאחת מעמדות הכוח. מפקד יוניפי”ל, לוטננט-גנרל דיודאטו אבאניארה, הדגיש כי פינוי חומרי הנפץ מהווה תנאי מרכזי להגברת חופש הפעולה של הכוח ולחיזוק היציבות בדרום (סוכנות הידיעות הלבנונית, 28 ביולי 2026). היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, טען כי ביוניפי”ל נמנעו מלציין את מקור חומרי הנפץ או להעביר את המידע לצבא לבנון טרם פרסום ההודעה. לפי הדיווח, “גורמים לבנוניים” ייחסו את החומרים לצה”ל, וטענו כי סימונים בעברית שנמצאו על חלק מהמכלים מחזקים טענה זו (אלאח’באר, 30 ביולי 2026).
• מדינות אירופה, ובראשן צרפת, המשיכו להפעיל לחץ על ממשלת לבנון להגיש בקשה רשמית להארכת מנדט יוניפי”ל, שיפוג בתום שנת 2026, על רקע החשש כי אי-חידושו יחזק את המנגנון האמריקאי שנקבע במסגרת הסכם המסגרת. לפי הדיווחים, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות בוחנות חלופות שימנעו ואקום ביטחוני בדרום במקרה של שינוי במעמד הכוח או כישלון יישום ההסכם (אלאח’באר, 29 ביולי 2026).
• מפקד יוניפי”ל, לוטננט-גנרל דיודאטו אבאניארה, השתתף בטקס להעברת סיוע לעיריית צור והדגיש את מחויבות הכוח להמשך שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, לתמיכה בקהילות בדרום ולסיוע במאמצי ההתאוששות והשיקום. ראש עיריית צור, חסן דבוק, ציין כי הסיוע מחזק את יכולת העירייה להמשיך ולהעניק שירותים לתושבים (אלדיאר, 1 באוגוסט 2026).

המצב האזרחי בדרום לבנון

• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, קיים שורת דיונים לקידום שלב ההתאוששות הראשון בדרום לבנון ולהצגת “המסגרת הלאומית לחזרה, התאוששות מוקדמת והשבת השירותים הבסיסיים”. במסגרת זו, הנחה סלאם להגביר את התיאום בין משרדי הממשלה, צבא לבנון וגופי הביטחון, להאיץ את פינוי ההריסות, פתיחת הצירים, שיקום התשתיות והשבת השירותים החיוניים, לצד הצבת מבנים יבילים וקידום פרויקטים תחבורתיים. במקביל, הוצגה תוכנית ממשלתית רחבה, בשיתוף האו”ם ושותפי הפיתוח, שנועדה להוביל את תהליך השיקום והחזרת התושבים באמצעות שילוב בין סיוע הומניטרי, התאוששות מוקדמת ושיקום ארוך טווח (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 31 ביולי 2026; אלדיאר, 1 באוגוסט 2026).
• לפי נתונים שפורסמו, כשישים אחוז מהעקורים שבו לבתיהם בדרום לבנון, אולם עשרות אלפי משפחות עדיין אינן יכולות לחזור בשל ההרס הנרחב והיעדר מקורות פרנסה, לנוכח הקצב האיטי של חזרת מוסדות המדינה והשירותים הציבוריים בדרום לבנון, מנגנוני חזבאללה ממלאים חלק מתפקידי המדינה בתחומי הסיוע והשירותים האזרחיים. בהקשר זה, דווח כי תוכנית “צאמידון”, הפועלת בחסות חזבאללה, ממשיכה לנהל חלק ניכר ממערך הסיוע האזרחי בדרום לבנון (אלאח’באר, 27 ביולי 2026).
• תושבי מספר עיירות בדרום לבנון קיימו עצרת מחאה באלנבטיה נגד המשך הפעילות הישראלית וההרס בדרום, תוך ביקורת גם כלפי ממשלת לבנון על היעדר מענה מספק לצורכי התושבים ועל העיכוב בשיקום ובהחזרת השירותים לאזור (לבנון 24, 1 באוגוסט 2026).
• מאמר שפורסם בעיתון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, תיאר את תחושת אי-הוודאות המאפיינת את תושבי הדרום לנוכח המשך הפעילות הישראלית, העיכוב בשיקום והחשש מהתחדשות הלחימה. לפי המאמר, רבים מתקשים להחליט אם לשוב לבתיהם, לשקם את רכושם או להתחיל את חייהם מחדש במקום אחר. מחבר המאמר קרא לפתוח בדיון ציבורי רחב על עתיד הדרום, והדגיש כי המתנה בלבד אינה יכולה להוות אסטרטגיה לשיקום החברה והאזור (אלאח’באר, 1 באוגוסט 2026).

הפלסטינים בלבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, וראש הממשלה, נואף סלאם, קיימו פגישות נפרדות עם שליחו של יו”ר הרשות הפלסטינית, יאסר עבאס,^[3] ועם בכירים פלסטינים, במהלכן נדונו חיזוק היחסים בין הצדדים, העמקת שיתוף הפעולה והמשך התיאום בסוגיית מחנות הפליטים הפלסטיניים במדינה. עון הדגיש את מחויבות לבנון לעקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה וקרא לצד הפלסטיני לשתף פעולה עם מנגנוני הביטחון הלבנוניים ביישום החלטות הממשלה בנוגע למחנות. מנגד, הנציגים הפלסטינים ציינו כי היחסים עם ממשלת לבנון מצויים בתקופה הטובה ביותר בשנים האחרונות, והביעו נכונות להמשיך בתיאום המדיני והביטחוני בין הצדדים (חשבון X של ראשות ממשלת לבנון, 30 ביולי 2026; חשבון X של נשיאות לבנון, 31 ביולי 2026).

^[1] הארבעין: יום אבל של השיעים לציון ארבעים יום למותם של האימאם חסין בן עלי ושל רבים נוספים מבני משפחת עלי בן אבו טאלב בקרב כרבלאא' בשנת 61 להג'רה (שנת 680 לספירה הנוצרית). ביום זה נהוג לעלות לרגל לקברו של האמאם חסין בכרבלאא' שבעיראק.
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-3 באוגוסט 2026: "ההסכם על "איסוף" נשק חמאס והפלגים ברצועת עזה – משמעויות ותגובות".
^[3] יאסר עבאס, בנו של יו"ר הרשות הפלסטינית, הוא חבר הוועד המרכזי של פתח ונציב קשרי החוץ בתנועה.

מאמרים נוספים בתחום